בס"ד
פרשת ו"ישב" - "מקץ"
/ הרב אליהו קאופמן
פדיון השבויים היא אחת המצוות הגדולות
שיהודי מצווה לקיימן ועוד כשמדובר בגדול ישראל שגילו ומלחמתו הולכים לפניו. מצווה כזו
גם מצווה את מקיימה למכור אפילו את רכושו למענה. אבל מעניין שבשבוע שעבר – ממש בפרשת
"וישב", שכחו אותם שמנדריקים בלבוש חרדי ממצווה זו. אני מתכוון לאלה שבחפזונם
להיבחר שוב לכנסת המינים הפקירו את הרב דוד מיכאל שמידל בכלא הבאר שבעי כפי שאחי יוסף
(אף הם תושבי באר שבע בעבר...) מכרו את אחיהם, וכפי ששר המשקים המצרי שכח את יוסף הצדיק.
עבירה גוררת עבירה ולכן מסתמא
שאותם שמנדריקים מ"יהדות התורה" רק הוסיפו חטא לפשע כאשר אנו לומדים את פרשת
"וישב". כשקמה המדינה הציונית ישבו קודמי קודמיהם של ליצנים אלה בממשלת השמד
של בן גוריון שר"י והצר מטעמם היה ממונה – בתיק ה"סעד" שקיבל מהציונים
השמאלנים דאז, על מכירת ילדי תימן, המזרח והבלקן, מטעמם ועל עוד עניינים שנוגעים לאישורי
ממזרות (שבע"ה עוד אחשוף אותם בעתיד...). ולכן לא פלא בעיני שמידי שנה בשנה –
כשיהודים תמימים וטובים, לומדים וקוראים בפרשת "וישב", דואגים ממשיכי אגו"י
של כנסת המינים הראשונה להוסיף חטא על פשע ולעשות שוב ושוב "עופצלוכס" לתורת
ישראל בביטול מצוות פדיון שבויים ובהמשך "מסורת" "גונב איש ומכרו".
פרפראות
"הידורים"
בחילול השם
כל ההצגה ה"חרדית" –
ציונית בשעטות לכנסת המינים היתה "הידור" שב"הידורים" בכל הנוגע
לחילול שם שמים. היה עצוב לראות – ממש ביום
האחרון לפני הגשת הרשימות המסמרטוטות הללו, כיצד אגו"י , דגה"ת וה"רך
הנולד" "נצח" מתקוטטים בפראות, יותר מהחילונים והנוכרים. לא היו אלה
מלחמות "לשמה" כמו בימי הרמב"ם או מחלוקת גרמניה המפורסמת (בין הגאונים
יונתן אייבשי'ץ ליעקב עמדין) וכו'. הנושא לא היה קידושין, עירובין או מועדים ושבת.
הכל היה סביב ה"זכות" לשבת ולהצטופף באיזה מושב רעוע ובזוי על יד אנשי תועבה , מומרים להכעיס ולתיאבון ול"התענג"
על כוס קפה עם כל הסוגים והמינים (תרתי משמע...) של רשעי ישראל.
למושג "האמת נעדרת" ישנם
פירושים שונים ואחד מהם הוא חיפוש אחר גדולי ישראל, שגם הם בבחינת "האמת".
בראשית שנות השבעים הצביע הרב ירחמיאל ישראל יעקב דאמב (שהשם יוסיף לו שנים על שנות
דור ודור ויאריך את ימיו בנעימים...) על כך ש"מועצת גדולי התורה" של אגו"י (דאז...) לא התכנסה לעולם על ענייני יהדות כקידושין, טהרות וכו' אלא רק כאשר
עמדה שאלת העסקנות לכנסת המינים , ואת המעשה
הכי עסקני - הבחירות וההתערות בכנסת המינים עם הרשעים, היא הכתירה כ"מצווה מהודרת"
שעלייה יש "לקדש שם שמים" ו"למסור נפש". מאז עברו עשרות שנים והאינפלציה
העסקנית – בנוגע לשותפות בשררת המינים, גדלה פי 200 אחוז והנה יש לנו שלוש "מועצות
גדולים" ועדיין הכל סובב סביב ההצבעה לכנסת המינים ואישור מינויים של עסקני הצעצוע.
מי שפוגע ומתעלם מחכמי ישראל ומפר
הוראותיהם הוא כאמור אפיקורוס אך הבעיה שבדורנו נאמר ש"האמת נעדרת" ויש לחפש
אחריה...
משפחה שכזאת
עו"ד אביעד הכהן ממשיך לרדוף
את היהדות החרדית והפעם מצא סיבה ישנה עם "מלבוש" חדש: "הדרת נשים".
ש"ס הציבה פרסום בחירות המציב יעדים עם תוכן לצד תמונות הצרים הפוקרים שפגעו בתוכן
זה. והנה קפץ הכהן הזה ומיד פנה לערכאות , ומדוע?
לטענתו אין שם תמונות נשים וזו "הדרת נשים". נכון, אין שם גם את תמונתו
של הפוקר בן גוריון שר"י - שהיה הראשון לקדם את אביו של האביעד הזה במפא"י
ההיסטורית וההיסטרית. אין שם גם תמונות של קופים ונמרים, כי הם לא שייכים לעניין. אבל
החברה העושה את ממונה מכיסי החרדים - "אגד", קפצה על המציאנה והודיעה
שתסיר את הפרסום הזה מעל האוטובוסים שלה.
לא משנה כיצד תסתיים הפרשה הזו
הרי שהאביעד הזה ימשיך להציק ליהדות החרדית – ובמיוחד להשקפת תורתנו הקדושה. את ה"חיידק"
הזה הוא נושא בירושה כבר שלוש דורות שהחלו מסבו ועברו דרך אביו ודודיו. הסבא היה הראשון
שיצא נגד המוסכמות התורתיות ולא התבייש להמשיך לחבוש שטריימל על ראשו. האב – מנחם הכהן,
היה "רב מעללים" ממש. פרלמנטר של מפלגת העבודה השמאלנית , חברם של הלוחמים
האנטי דתיים הגדולים - כשולמית אלוני ויוסי שריד, ומי שהרס וחיבל בכל דבר שבקדושה בארץ
רומניה ובעיקר התפרסם מנחם הכהן הזה בהתרת הסחר בחלקי בתי העלמין היהודיים שם. אחיו
הגדול – פינחס פלאי, היה לבלר בעיתון השמאלני המנוח (ברוך ה'...) "דבר" ואילו
אח נוסף – אבידור הכהן, היה רפורמי להכעיס והופיע בטמבלויזיה הציונית בלילות שבת! אין
ספק שעם "יחוס" כזה לא מקרה הוא שצמח נכד כזה.
אבל ההצלחה של האביעד הזה נובעת לא מעט גם מכך שמש"תפים חרדים מונעים
את המשך המלחמה נגד המשפחה הזאת. בראש המרעים הללו עומדת משפחת שלזינגר מלונדון – המשפחה
שהפכה בדורנו ל"פרה אדומה": מטהרת טמאים ומטמאת טהורים ושפאות המצורע הלבנות
של בנייה מתבזרות ברוח ובערפל הלונדוני. הם אלה שהתירו את מנחם הכהן בציבור והתירו לו לסחור בקברי יהודי
רומניה. הם אלה שהתירו את כל שרצי הפדרציה ברומניה לבוא בקהל השם לפי בקשת מנחם הכהן
- כולל "רב" שאימו נוכריה וללא תעודת גיור! אחד מגדולי ישראל כבר לעג באידיש לרב אליקים שלזינגר
בשאלו אותו כיצד ה"בריסקר הגדול" (שלזינגר- א.ק.) הזה משתף פעולה עם אותו
מנחם הכהן. מזיק אחר – המסייע למנחם הכהן, הוא יואל טוביאס שכבר כתבנו כאן את עלילותיו
ואשר משה צורן (לבלר ב"המודיע") לא הבין מדוע טוביאס מאיץ בו לציין בכתבה
על רומניה את שמו של האיש שבמצוות אביו עשה את המלחמה ביהדות החרדית לעיקר חייו . וכמובן
שמקומם של הח"כ לשעבר שמואל הלפרט מאגו"י, הרב אהרון שייע רויטר, הרב חיים
לייב דויטש מ"חוג חת"ם סופר" פ"ת , מיכל פנט מבני ברק וכמובן הרדיו
שהציונים לא נעדר מרשימת משת"פים זו, וכמובן שלא ניפקד מקומו של זה שחדר
לבתי החרדים כדי להעבירם על השקפתם - "קול חי".
וכאשר "כת העץ" של
הגרזן כל כך עבה ומעובה הרי שאין זה פלא מדוע
הדור השלישי של המשפחה הזו הוא כל כך נמרץ במלחמתו בקודשי ישראל ובמורשת קדושי ישראל.
אישה בונה ויש גם אישה שהורסת
השבוע - כשצחנת הבחירות עלתה על גדותיה
ואפילו החילוניים סתמו את אפם מריחה, קפצה לה לבלרית המכנה עצמה "חרדית"
ב"זכות" "פאה נוכרית" מנופחת שעל ראשה, והחלה להסית יהודיות חרדיות
מעל עיתון חילוני - חולני פוקר, למרוד בבעליהן ולרוץ לפוליטיקה כמו כל הזבות והמצורעות
הפוקרות, הנוכריות וה"סרוגות". נכון שזו זכותה של הליצנית "לומר את
דעתה" אבל אין זו זכותה להתחזות ל"חרדית" וללחום תחת מסיכה זו נגד תורת
ישראל שאסרה על נשות ישראל לצאת מגדרי צניעותן ומכבודן הפנימי. הליצנית הזו קוראת להשליך
- רחמנא לצלן, את עיקרי התורה ולהפוך את גדולי ישראל לדורותיהם ל"אנכרוניסטים".
לא לחינם נותן לה העיתון החילוני - חולני הזה במה , שהרי היא משרתת אותו.
לא שמעתי שרבנים יצאו נגדה וכנגד
הקודמות והקודמות- קודמות לה. הלך הרוח ה"חרדי" הוא להוריד את הראש בפני
פוקרים "כחול- לבן" ול"השתלב" עימם. אותם עבדקנים יישאו בתוצאות
של שתיקה זו כש"מעמד האישה החרדית" יעלה על גדותיו וישטוף, חס ושלום, את
מצוות התורה ביחס למצוות ולצניעות האימא היהודייה. את הליצנית המסיתה יש להקיא מקירבינו
במהרה.
החינוך העצבני ותוצאותיו
בשבוע שעבר סיפרתי לכם על אותו
"מרצה לפסיכולוגיה" מקיבוץ צפוני בישראל ה"מרביץ" כפירה ללומדי
ה"קורסים" וה"השתלמויות" ההסכלתיות שמועברים במסגרת ה"יחנוך
העצמאי" ברחוב מיכאל בחיפה. אך מסתבר ש"קן הצרעות" הזה איננו מסתיים
רק ב"פסיכולוג" כופר ובחבריו האחרים ה"מרביצים" הסכלה פוקרת וכופרת
לתמימי הצאן שחושבים שבמוסדות ה"חינוך העצמאי" שוכנת הקדושה, אך למשה הטומאה
מכלה שם כל חלקה טובה.
במסגרת "קורסים" למלמדי
"חיידרים" חרדים מהצפון הובא כופר ופוקר ואפיקורוס רשע - שנושא התועבות הוא
העיקר ב"הרצאותיו", והלה נדרש לדבר בנושא "בעיות ילדים", כאילו
שאין רבנים ותלמידי חכמים לנושא. במסגרת זו ניבל את פיו, סיפר על תועבות כ"דבר
רצוי" ועוד מיני מינים (תרתי משמע...) של גועל נפש. אח"כ עבר המנוול לשיחה
על גילוי עריות ממש וה"מלמדים" הללו – במקום לשלחו בבעיטה החוצה, נגררו ליצר
וכאילו ניסו "לסתור" את דבריו והוא החל לחרף ולגדף את התלמוד ורחמנא לצלו,
להכחישו, תוך התרת ערוות ועריות!
זו תוצאת ההסכלה הציונית ותוצאת
יניקת הכספים של ה"חינוך" העצבני מהמדינה הציונית. זו התצואה שהכניסו פראי
האדם הללו ליהדות החרדית בעזרת המשת"פים של ש"ס ואח"כ של "יהדות
התורה". זו התוצאה של הקמת ה"מכללות החרדיות" שהוקמו "לשם פרנסה"
והפכו "לשם כפירה". גבי בוטבול , זכייה בר שלום, דני נשיא, זמיר כהן ועוד
ליצנים רבים כמותם זרעו את ההרס והארס הזה בעזרת ה"תקשורת החרדית" והללו
הפכו למזיקים גדולים יותר מאשר מנדלסון , גייגר וכל חבריהם שר"י. ה"חרדים
החדשים" הללו חותכים בבשר החי של היהדות החרדית והפכו את "גדולי ישראל"
ממנהיגות התורה ומורי הדרך לנותני ברכות וספקי ישועות ואת מקומם הם – הרשעים הללו
, תפסו.
ה"מכללה" הזו איננה
אלא בית ועד להוללים ולהעברה על דת אש למו ותו לא. איפה – לכל הרוחות, ה"חניוק"
הזה ששמו לייזרזון"?!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה