יום חמישי, 30 במאי 2013

אין לי אח ואין לי אחות

בס"ד
    אין לי אח ואין לי אחות / הרב אליהו קאופמן
    מר לפיד – לאור ההתנגדות האדירה שראה מול עיני בפרשת גיוס החרדים , כולל זו של שר הביטחון-מר בוגי יעלון, הסב את סגנונו הברוטאלי נגד היהדות החרדית והפכו לנופת צופים. פתאום אנחנו אחים שלו, ופתאום ה"ליברל" לשעבר ו"איש השלום" מתמול שלשום נזכר שה"מחבלים והטרוריסטים לא מבדילים בינינו" ועוד מיני קלישאות נבובות. אם "קדימה" בימיה הגדולים גנבה למצביעי המרכז והשמאל את הקולות והעבירה אותם לימין הרי שלפיד גנב לציבורי המרכז והשמאל לא רק את המצביעים אלא גם את הפרלמנטרים המיצגים שלהם וכלא אותם בכלוב של משמעת כזו שאפילו ה"צנטראליזם הדמוקראטי" של ימי בריה"מ בין שתי המלחמות העולמיות מחויר לידו. מעניין הוא שכל נושאי "דגל השלום" לשעבר כמו יעל גרמן, רות קלדרון, יורם פרי , דליה לביא , עופר שלח והאחרים ב"יש עתיד" שותקים כאשר הם שומעים את ה"הברקות" הלאומניות של מנהיגם כמו למשל שהמשך בניית ההתנחלויות היא "תעודד את המו"מ עם הפלשתינאים ותביא שלום". יתכן שהתקנון המפלגתי - המוסר ללפיד את כל הכח לפיקוח ולבחירת הח"כים  עד לעתיד הרחוק, היא זו שמביאה את "שתיקת הכבשים".
    אבל מר לפיד אנחנו – יהודים החרדים לדבר ה',  אנחנו לא החברים שלך מ"יש עתיד", שאותם אילפת והשתקת. אילו יכולת לכפות עלינו את "כל הקופה" היית עושה זאת אבל כשגילית שהציבור החל למאוס בשנאה שלך לדת ישראל (וממנה  באה שנאתך לחרדים...) וקם "בוגי" יעלון כנגדך, פתאום אנחנו "האחים" שלך. אז מר לפיד המושג אחיך" ו"חברך" בדברי חכמים נאמר עליו "אין אחיך אלא במצוות" ו/או "אין ישראל אלא בתורה". אז מתי פעם אחרונה הנחת תפילין? מתי פעם אחרונה ברכת את ה' הטוב לפני שנגסת באיזו טריפה או נבלה? אני ממתנגדי ה"כפיה הדתית" ולכן אין מטרתי בתוחכה זו לומר לך דברים  "מיסיונרים" אלא מטרתי היא להבהיר לך שלפי דין תורה אני ושכמותי איננו האחים שלך ואשתך איננה האחות שלנו.
    כותב שורות אלה הוא מפקד לשעבר של תחנת הקשר המרכזית  ביהודה ושומרון וגם ששירת ברצועת עזה ובלבנון והדריך ופיקד על סמלי משמעת ונגדי שלישות , אבל לפני שבועיים  הייתי  בין העשרות האלפים שהפגינו בירושלים נגד גיוס החרדים - ולאוו דווקא  רק אלה שהם בחורי הישיבות. למר לפיד יש עזות ויהירות של ילד מפונק שאותה צריך לעקור ממנו. האיש הזה - שברח לכותלי משרדי העיתון "במחנה", בעזרת אביו המטיף, הוא זה שהחליט לספר לנו – לאלה שראו ושמעו כדורים שורקים, על ה"שיויון בנטל". האיש הזה שאפילו את תעודת הבגרות עוד לא הציג לנו הוא זה המתיימר ללמד אותנו על ה"חינוך" ועל "תוכנית הליב"ה". והאיש הזה שלא עבד  באמת ובתמים ביצור, בניהול ובשאר העמל החברתי והמודרני אלא עשה את הונו מקשקושי ה"בלה- בלה" ומשיחות ה"מי אני ומה אני" הוא זה החפץ ללמד אותנו עבודה ופרנסה מהי, ועוד לנהל לנו את הכלכלה המורכבת שלנו! אבי המנוח נהג לכנות אנשים כאלה באידיש: "א-שטייל פין הקוימינקרר"! ובעברית פירושו של פסוק הוא: "גאווה של מנקה ארובות"!
     בימי מלחמת 1948 חי בארץ ישראל אחד מגדולי ישראל שהיה הדבק הרוחני בין כל מחנות שומרי המצוות. היה זה הרב יצחק זאב סולובייצי'ק או בשמו הידוע יותר - ה"רבי מבריסק". כשבאו אליו ושאלו אותו האם להתגייס לאותה מלחמה - שבעיני רבים היתה ללחום או לחדול, הוא לא גנב דעת ולא טען כי "בחור ישיבה לומד והחייל הציוני מנצח". הוא לא דיבר על כך ש"יש לשחרר לומדי תורה  מסיבות של דאורייתא" אלא מנהגו בקודש היה לומר את האמת ואפילו אם זה היה כורח המציאות לומר אותה מספר דקות לפני "כל נדרי" בערב יום הכיפורים הקדוש". ואז כששאלו אותו בחורי ישיבה תמימים  האם להתגייס לצבא החדש שקם -  כי "אנשים אחים אנחנו", הוא אסר על כך במלוא החומרה בטענה כי "הם- החופשיים, יצרו את הבעיה עם הערבים ושהם יפתרו אותה. אנחנו- עד לכיבוש הבריטי, לא הגענו להתנגשות ולמלחמה מול הערבים". זו היתה תשובתו של  הרב הגדול  שלא השתייך ל"נטורי קרתא", הוא לא היה מחסידי סאטמר או מונקאש וגם לא השתייך ממש ל"עדה החרדית" בירושלים. הרב שך וממשיכיו טוענים כי הם ממשיכי דרכו ושומעי לקחו. אז לתשומת האדונים גפני, מקלב ואשר זו היתה התשובה של ה"בריסקר רוב" בימים שרוב הציבור החרדי בארץ קודשינו היה מצאצאי ה"ישוב הישן" שחי כאן לפני ההתנחלות הציונית מאירופה הרחוקה.
     ולכן מר לפיד - כאחד שהיה והפגין בהפגנה הגדולה לפני כשבועיים נגד גיוס החרדים (שכידוע לך לא היתה שם נציגות לגונבי הדעת של "יהדות התורה" וש"ס) וכמי שכבר היה אנוס מאות פעמים להיות בסכנת חיים שהוא לא גרם לה (בזמן שאתה שתית קפה בעיתון "במחנה"...) הרי שאני עונה לך כתשובת רבי הגדול - ה"רבי מבריסק": אנחנו החרדים לא יצרנו את הבעיה עם הערבים אלא מאות בשנים אבותינו ורבותינו בארץ הקודש חיו עימם בשלום ובשלווה ואילו בתי הדין שלהם שפטו אותנו ומעולם לא התערבו בחיינו, בפרנסתנו או בחינוך ילדינו ובצניעות נשותינו. וכשאתם כבר התחלתם בפרובוקציות הקולוניאליסטיות שלכם ניסה יהודי  מכוחותינו– שהיה גדול הדיפלומטים באותו דור, להשכין שלום ואתם רצחתם אותו בפקודת מי שלימים יהפוך ל"נשיא השני של מדינת ישראל". אנחנו לא יצרנו את ה"נכבה" ולא גירשנו את כל מאות האלפים הערבים על משאיות בלי אוכל ומים לדרך חתחתים שממנה לא חזרו צאצאיהם עד היום, ואנחנו לא נתנו את הפקודה לטבוח בכפר קאסם - "תחת שלטונה הריבוני של מדינת ישראל הדמוקרטית", בימי ה"שלטון הצבאי" בסקטור הערבי. אז בוא ותאמר לי – מר לפיד, מדוע אני וחברי צריכים לשאת ב"שיוויון בנטל" שאתה וכמותך הביאו לצרה הזו ועוד מירכתי משרדי העיתון "במחנה"?...


89 שנה לרצח הנפשע

בס"ד
      89 שנה לרצח הנפשע / הרב אליהו קאופמן
    שתי היריות שירו אברהם תוהמי וחברו לפשע הן העדות לדרך בה פילסה התנועה הציונית החילונית והאירופאית את דרכה להפוך לימים ל"כוח המרכזי" בעם היהודי. פרשת הירי על האוניה "אלטלנה" היא עוד דוגמא לטרור ציוני- מפ"איניקי שהשתלט על הישוב. רצח חיים ארלוזורוב הוא דוגמא לכך שהכרעות פוליטיות בתנועה הציונית לא תמיד הסתיימו בהכרעת הרוב אלא בכדור בראש. אילוצם - באלימות ובטרור של רצח ממש, של בעלי חנויות לשבות נגד הבריטים לפני קום המדינה  היא הדוגמא ל"חוקי החרום" של אלה שלעתיד יקימו את ה"דמוקרטיה היחידה במזה"ת".  ואם נוסיף לכל זאת את גניבת הילדים שלא החלה רק בשנות ה-50, את הנחת הפצצות בבתי כנסת בגולה כפרובוקציה ל"עלייה", את רצח רבי יעקב ג'רפי במחנה עין שמר - על שמחה על חילול שבת, ועוד מעללים אחרים תוצרת "כחול-לבן" נקבל שבאמת המדינה לא ניתנה על "מגש של כסף" אלא "דמים בדמים נגעו". אבל הרצח של פר' יעקב ישראל דה האן היה הקשה מכולם ולא רק משום שהיה הרצח הפוליטי הראשון בארץ הקודש, אלא במיוחד משום שהוא רצח את השלום . והשלום שנרצח לא היה רק השלום עם הערבים אלא כל דרך החתחתים שבאה אח"כ - לרצוח כדי לנצח פוליטית. אז מה לנו להלין על השנים המקבילות  באירופה שהעלו את הפאשיזם האירופאי?
    דה האן היה מדינאי שקול שמצעירותו ידע  כל העולם כי "דרך כוכב ביעקב". הדרך המדינית  שטווה - הקשר והתיאום בין מנהיגי הדתות, היתה יכולה להביא ל"מזרח תיכון אחר", בימים שאירופה ואסיה בערו באש הקנאות החילונית של נאציזם, פשיזם וקומוניזם. דה האן מצא דרך לאחד יהודים חרדים לצד ציונים מתונים מ"ברית שלום" וביחד עם הקומוניסטים היהודים של ה-פ.ק.פ. ולגרום ללחיצת ידיים עם הערבים. אבל רציחתו לא רק שעצרה את הסיכוי לאותו "מזרח תיכון אחר" אלא סימנה את הכתובת האדומה על הקיר הציוני: מתחילים בחיסולים פוליטיים. "ככל בגויים מחנה ישראל" וכשישראל יורדין, הם יורדים מתחת לאומות העולם". וכך הכדור שרצח את דה האן רצח אח"כ גם את חיים ארלוזורוב והמליך את המושג "ברית הבריונים" כמושג חיובי ואת אבא אחימאיר האלים והבוטא  כדוגמא לחיקוי.
     הכדור שנורה לעבר דה האן המשיך להתגלגל מעבר לחיים ארלוזורוב. אם אפשר לרצוח יהודי על ויכוח פוליטי במקום לדון עימו בכובד ראש על פיתרון שפוי  אז מדוע אי אפשר לנהל "סזון" נגד הרויזיוניסטים ולירות על אלטלנה? אם יריית הפתיחה היתה ברצח דה האן אז מדוע אי אפשר לחסל חשודים ב"בגידה" ולקברם בחולות פ"ת? אם את ההוראה לירות בדה האן נתן נשיא לעתיד אז מה הפלא שאת ההוראה לחסל חבר מחתרת או לירות על אלטלנה נתנו וביצעו שלושה ראשי ממשלות לעתיד? הרצח של דה האן קבע את ה"תרבות הפוליטית" הציונית שהתנהלה עד הקמת המדינה - דם במקום ויכוח, רצח במקום קבלת החלטות ואלימות במקום "תרבות פוליטית".
       והנה באים ימים חדשים וקברניטי המדינה חפצים שגם הצעירים החרדים ילמדו את תוכנית הליב"ה, ובמיוחד את ה"נתח" העוסק בהיסטוריה של המדינה וב"מדע" ה"אזרחות". אבל רבותי היכן הדוגמא האישית? רבותי, היכן הלימוד ההיסטורי על רצח דה האן? כותב שורות אלה – סטודנט מצטיין בסיום תואר ראשון, התוודע לידיעה הזו ממש בשנתו האקדמית האחרונה ולא מ"מגדל השן" אלא מבעלי תשובה בראשית שנות ה-80 , בישוב ורד יריחו שבבקעה. וכמה שנים לקח להכניס את סיפור הרצח של "אלטלנה" לספרי הלימוד? ועד היום מסתירים את הרצח הנפשע שבוצע בכפר קאסם - תחת "משטר ריבוני" וללא שום סיבה של "סיכון ביטחוני". אבל את הליב"ה מחייבים ללמוד בלי התוכן העיקרי . למה? ככה!
      הרצח של דה האן היה נקודת ההתחלה של זרם טרוריסטי עכור שמאיים עלינו גם היום. את הזרם הזה אפשר להפסיק בדרך שבה הוא התחיל. לומר כי "חאטנו ופשענו" וללמד את סוגיית דה האן כנקודת לקח לחברה אחרת,  לקח לחברה ללא אלימות פוליטית, להכות על החזה ולא לשקר שהכל התחיל ברצח רבין ושהפושע והרוצח השפל היחיד בעולם היה מאז ומתמיד יגאל עמיר. הרצח של דה האן שלא דיברו עליו ולא היכו עליו בחטא, הזמין לימים ניסיונות לרצוח את אורי אבנרי ומאיר וילנר, הרצח של דה האן פתח פתח לרצוח את אמיל גרינצוויג ולבסוף הוא פגע כבומרנג באלה שנתנו לרצח דה האן לגיטימציה והסברים לרצח אנשי "אלטלנה"  וכמובן שהתהפך לעברם ברצח יצחק רבין.

    האנשים שדורשים מילדינו ללמוד את תוכנית הליב"ה צריכים לדעת כי אין ולא יהיה רצח פוליטי כשר ורצח פוליטי טרף. רצח פוליטי הוא רצח ותו לא. וכשהאנשים הללו יכו על חטאי הטרור של העבר ויכניסו אותם לספרי ההיסטוריה הרי שרק אז יהיה מה לדבר על "אזרחות שווה" ו"ללימודי הליב"ה" . את דה האן לא רצח החמאס או החיזבאללה . את דה האן רצחו ברי פלוגתא יהודים שלימים יקראו על שמם רחובות , בניינים ומוסדות. את זה לא תימצאו ב"כתבי הליב"ה" או בספרי ההיסטוריה ה"אובייקטיביים" , וחבל... 

יום רביעי, 29 במאי 2013

לכבוד: חב"ד דעות

בס"ד
   לכבוד: חב"ד דעות
   הנדון: תגובה לאחת התגובות שלכם
   מתחת למאמר שבו פרסמתם את דברי על המתרחש ברומניה - תחת הכותרת "אליהו קאופמן מספר דברים מזעזעים על שליח חב"ד ברומניה", התפרסמה תגובה של "אנונימי" אחד (התגובה השלישית שם) המשמיצה אותי מבלי יכולת שלי לאתר את ה"מגיב" ולהביאו לכל דין שאראה לנכון. ניסיתי לשלוח תגובת נגד באתרכם אך יתכן שבעיה טכנית או אי מיומנות שלי בהזנת הפרטים מנעה את הפרסות תחת המשמיץ.
         המשמיץ הלה טען כי סילקו אותי מכחל הקהילות בארה"ק ובבריטניה והוסיף עוד מספר "קומפלימנטים". ראשית, אכתוב בגלוי כי אינני חושד שדווקא באיש חב"ד עסקינן אלא אני יותר חושד שמדובר ב"שליח מצווה" של הזקן אליקים שלזינגר מלונדון אשר עמדותיו והשקפותיו נעות מהרפורמים ועד "נטורי קרתא". האיש נפגע מחשיפותיי שהוכיחו כי הלה מאשר לפדרציה המתבוללת ברומניה למכור ולהשכיר בתי עלמין לנדל"ן עבור מסחר ותו לא. הייתי שוב שמח אילו האיש היה מזדהה בשמו כפי שמעולם לא הסתתרתי מאחורי "אנונימוס" כשחשפתי את האמת.
      ולתוכן תגובתי. מי שירצה יצור עימי קשר ואוכיח לו כי רק בימי התנהלה האורתודוכסיה ברומניה כפי שצריך ובשנים שהייתי רבה של "קהילת אוהל שרה" שם הייתי גם הנציג בוועידת רבני אירופה (לפני הקמת "מרכז רבני אירופה"). יש בידי מכתבי המלצה ועדויות כתובות מגדולי ישראל בכל היבשות על פעילותי ברומניה ועל תמיכתם בכל דרכי בעניין בתי העלמין נגד הפדרציה.  באשר למר דוייטש הרי שלא מעט רבנים - ובכללם הרבנים החב"דים בבריטניה , קיבלו ממני דיווח על דוייטש ומעולם לא הסתתרתי מהם דבר. יתרה מכך, יש בידי הקלטת שיחות (אינני מקליט כדי לבזות אלא זהו נוהל בטיחותי אצלי לכל שחותי) בהן הרבנים גולד וגולדברג מחב"ד והרב לינקר ועוד שורה ארוכה של רבנים מ"מרכז רבני אירופה" מודים כי שמעו על דוייטש לא רק ממני ולרעה וכי הוא מבחינתם פסול לעדות ממונות. דויטש - כשהגיע לבוקרשט בפעם הראשונה, הוא התארח אצלי ואפילו קיבל ממני סיוע לוגיסטי ראשון אך בהמשך הוא פנה למעללים שדת ויהדות מהם והלאה ולכן יצאתי נגדו בחנית ובכידון. גם הרב לנדא מבני ברק הפסיק - לאחר זמן קצר מאוד,להסתייע בו בנושאי כשרות ברומניה. מי שמכם חושב שהאיש דויטש הוא "פטריוט" של חב"ד מוזמן לקרא ממני בקיצור כי בשנת 2006 הוא חבר לחסיד סאטמר מקולקל בשם שלמה ברבר מארה"ב (מאנשי הרב אהרון טיטלבאום) שבבעלותו היה מפעל מצות ברומניה ויחד הם אפו ושיווקו – בתמיכת דוייטש, מצות "עבודת יד" שנאפו בחלק מהזמן ללא משגיח ובחלק אחר מהזמן ב"השגחת" אשתו של ראביי רפורמי רב מעללים ונשלחו ליהודים חרדים ולקהילות חב"ד בחבר העמים. רק לאחר שהדבר פורסם על ידי בכל העולם האפייה הופסקה לאלתר ולתמיד מאז. אולי בין הקבוצות והחסידויות ישנם ויכוחים רעיוניים אך אין כך הדבר בין ה"שייגיצים" מאותם חוגים, אלה פועלים יחדיו כשהם מחטיאים את הרבים..
    יש בידי הוכחות לכל דבר כולל יין נסך שזויף כ"כשר" בחתימה מזויפת של הרב מחפוד ונפתלי דוייטש והפדרציה ברומניה מכרו אותו ביודעין שהוא כזה. ישנו יהודי ישראלי משמוכן להעיד שנפתלי דוייטש לקח ממנו 100 דולר לאחר כניסת שבת ונפתלי אף הוסיף כי " לא מאוחר אף פעם לעשות בעסקים".  ישנו הזוג שצילם אותו מתנשק עם אישה זרה בנמל התעופה לוד. וישנן עוד מאות עדויות שכתבתי עליהן. אתם מוזמנים לשאול את הרב שי גרליצקי (שמה שהוא שכח אני עוד לא יודע...) מדוע הוא ברח מבוקרשט ומדוע הוא סירב לאכול בבית הכנסת של דויטש.
     בכל אופן, לא ראיתי את התגובות העוינות לי משפרסמתי בפעם האחרונה על עניין ההבדל בין חב"ד לנפתלי אלא באמת , האמינו לי, כתבתי כמשיח לפי תומי. אינני מסתיר את עמדותיי בשום תחום ואמנם גם על השקפות אלו או אחרות של חב"ד אני חולק מפעם לפעם  אך גם עם כאלה המזוהים עם השקפות כמותי אני מנהל דו שיח. אבל נפתלי דויטש איננו מותקף על ידי משום השתייכותו—חס ושלום, לחב"ד, ויעידו רבני חב"ד באירופה, בישראל ובארה"ב , שהרבה לפני מתן פומבי לדעותי  כנגדו הרי שביקשתי מהם להתערב. כמו שאני מבקר וחושף את שלזינגר – שמתקרא "בריסק" ו"סאטמר", כך הם הדברים נגד נפלי ו"שייגיצים" אחרים מכל החוגים. היה טוב אם מישהו היה מסביר לרב קוטלבסקי כי התעקשותו לעמוד מאחורי נפתלי היא רק גורמת ליתר חילול ה' ואם הוא יודח זה לא יביא בושה לחב"ד אלא להיפך.
    לסיום, אני מודיע בזאת כי באמת ובתמים רומניה היא מקום בעייתי מאז ומעולם לכל חוגי היראים ובימי רבנותי שם באמת ראיתי "נפלאות". ואני שוב מדגיש, הייתי שמח שכל מי שטוען נגדי ומביא עלילות שווא שיפרסם את שמו ואח"כ יאמר איזה "דברים מחפירים" גרמו ל"סילוקי". זו הבעיה בכלל עם ה"טוקבקים" באינטרנט. אודה אם תפרסמו את תגובתי ושוב אני מזמין כל אחד מהקוראים ליצור עימי קשר יחיד. בכל אופן, האחרון שהתנצל על מה שכתב נגדי ועשה זאת בבית המשפט בפ"ת היה העיתונאי מנחם רהט , שגם הוא ניזון מרב סרן "שמועתי.
  בתודה:

     הרב אליהו קאופמן 

יום שני, 27 במאי 2013

"שלח לך"


בס"ד
      "שלח לך" / הרב אליהו קאופמן
      "פרשת המרגלים" מקפיצה לגובה את כל הלאומנים חובשי הכיפות הסרוגות ועימם את הציונים החרדים - שרובם מקדשים את הצבא הציוני עד תום אבל מעדיפים שמישהו אחר ימות עבורם. גם אנשי ימין חילוניים - ברובם מחללי שבת ועוברי כל העברות, מרימים על נס את "פרשת המרגלים". הסיבה להרמת הפרשה הזו היא המוסר שלא לדבר סרה בקדושת ארץ ישראל. המבולבלים הללו מבלבלים בין קדושת ארץ ישראל לכיבושה ע"י הציונות . הכיבוש הציוני טימא ומטמא את הארץ הקדושה ומרחיק מאיתנו את אוצרותיה העצורים ע"י ה' הטוב יתברך עד שנשתחרר מכיבוש זה. המרגלים דיברו נגד הארץ ואילו החרדים האמיתיים היום מדברים נגד ה"כנענים הציונים המודרניים" שהשתלטו עלייה. האם זה היינו הך? בודאי שלא! המרגלים פגמו באמונה שהקב"ה יוריש לנו אותה למרות שבעת עמי האימים שבתוכה ואילו החרדים ל-ה' מדברים נגד המדינה שהפכה את ארץ הקודש ל"עוד מדינה" ו"ככל הגויים מחנה ישראל". האם זה אותו דבר? בודאי שלא! אבל מי שהחליט לעבוד עבודה זרה, אזי, מסירותו אליה גדולה ממסירותו לקב"ה , ולצערנו הרב , הרי שעבודה זרה של ישראל אין לה ביטול.
     בפרשת "שלח לך" אמנם דיון ה"רישא" הוא על כך שהמרגלים גילו חוסר אימון בכוחו של הקב"ה להנחיל לישראל את הארץ הקדושה אך דיון ה"סיפא" הוא בחוסר האמונה ההפוך: כאשר משה רבנו מבהיר לעם כי לאחר שמרגליהם חטאו הרי שדרכם לא תצלח עוד עד 40 שנה אח"כ, הרי שדווקא אז פתאום אלה שלא האמינו בירושת הארץ ע"י ה' הטוב מאמינים בכוחם לעשות זאת וללא ארון הקודש ועמידת ה' הטוב מאחוריהם. זו הכפירה הקלאסית שבאמונה בקב"ה והחלפתו ב"כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה". הסוף ידוע. המורדים ב- ה' נכשלו והוכו ע"י הכנעני והעמלקי עד חורמה. בדיוק מה"סיפא" הזה צריך ללמוד לקח. גם מלכי יהודה הישרים - יאושיהו ואח"כ צידקיהו, הביאו אסון לעמם ולארצם כשנביא כירמיהו הזהירם שאין ה' רוצה שימרדו בנוכרים שכבשו את הארץ, אך הם בשלהם: "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה", והתבוסה היתה קשה כמו החורבן שאח"כ. בדורנו הציונים חוזרים על אותה מרידה אך עם הרבה פחות אמונה בקב"ה וזכויות של קיום מצוות. כדאי לאותם לאומנים חובשי כיפות ואפילו שטריימלים - עובדי העבודה הזרה הציונית, לשנן לעצמם את ה"סיפא" הזה בשבת הקרובה.
                                 


חב"ד על רומניה
     השבוע אמור להיערך "כנס הרבנים" של "מרכז רבני אירופה" ברומניה תחת חסותו של ה"שייגיץ" נפתלי דוייטש. כבר כתבתי מספיק על כך ועל האיש אך בשבוע שעבר קיבלתי טלפון לא צפוי - מאחד מראשי הפדרציה המתבוללת שכבר זמן רב ניתק איתי את הקשר בגלל מלחמתי נגדם על כל מה שמתחולל בנושא ה"יהדות" במדינה זו. אותו אחד - בכיר בתפקידו, ביקשני לנסות לעצור את הכנס. מעבר לצד התחרותי הסמוי שיש להם ולנפתלין הזה הרי שטענתו היתה שישנם אנשים שעלולים לגרום לנפתלי בושות ולספר למשתתפים על מעלליו. הסברתי לבן שאילו הייתי בעל כוח והשפעה ב"מרכז רבני אירופה" הרי שהתמונה היתה שונה ולכן כתבתי את מה שכתבתי לפני כשבועיים וזהו זה. מנגד אמרתי לו שדווקא אשמח אם יקרה הדבר הזה - שמישהו יספר לאנשי "מרכז רבני אירופה" ולמפעיליהם מחב"ד מיהו נפתלי דויישט ויגרום לו לבושה בפני האורחים שלו.
    עם כל המחלוקת ההשקפתית שלי עם חב"ד הרי שבתנועה זו ישנם רבנים, שליחים ויהודים נפלאים. למשל  אותו שליח חב"ד החי מעל 20 שנה בקישינב שבמולדביה העצמאית וכמדומני שכבר מזמן עבר את גיל ה-80,  ושיהיה לו עד 120. שמו של האיש הוא הרב זלמן אבלסקי שליט"א והוא כמדומני שייך לפלג ה"משיחיסטים", אך זה באמת אינו משנה לי כי אני אינני איש חב"ד. לאיש הזה קהילה נאה שיצרה יש מאין, הוא מנחיל יהדות נטו –  כרב דאשי של המדינה, גם לקהילה היהודית הכללית במולדביה העצמאית  וכל נושאי הגרות, טהרת המשפחה והכשרות הם אצלו במדרגה מיוחדת של יראת שמים. בימים שהייתי רב קהילת "אוהל שרה" ברומניה נהגתי לשלוח אליו טובלות כאשר בעיית המקוואות הכשרים היתה קיימת ברומניה (לאחר ששליחי חב"ד האחרים ברומניה - ובראשם  הרב שי גרליצקי , עזבו את  המדינה הזו וברחו מנפתלי דויטש, חזרה הבעיה). לרב אבלסקי היה שוחט עופות שבאחד הימים החליט הרב אבלסקי להיפטר ממנו מאחר ותפסו בקלקלתו. לימים פגשתי את השוחט הזה בבית המדרש של "ויזני'ץ- מונסי" בעיר מונסי בארה"ב. מטר של קללות, חרפות מלוכלכות וגידופים מן השוק הנחית הלה על הרב אבלסקי בפני. מששמע כי אני מגיע מבוקרשט שברומניה הוא לפתע החל לברך את נפתלי דוייטש ולהללו וטען  כי "זהו שליח אמיתי של הרבי". התפלאתי מאוד על ה"אהבה" הזו ומה לו ולרומניה והחלטתי - עם חזרתי לרומניה, לבדוק את העניין. משחזרתי הבנתי מהרב אבלסקי כי אותו סורר איים על חייו ואף עמד לשכור איש  מיוחד "לטפל" ברב אבלסקי עד   תום (...). בירור נוסף העלה כי נפתלי דוייטש עמד להביא את הלה לבוקרשט לשחוט עופות למרות כל מה שהיה ידוע עליו בחב"ד. או-אז הרמתי טלפון לנפתלי והזהרתי אותו שאם האיש יגיע לרומניה לעבוד במחיצתו כל הסיפורים עליו יצאו החוצה באופן תקשורתי. נפתלי נבהל ואח"כ נסוג.
   במנצ'סטר שבבריטניה חיה קהילה חב"דית שהיא מהמפורסמות ביראת השמים שלה בעיר ועם ישיבה שרמת בחוריה איננה נופלת מרמת "ישיבת הדגל" של העיר -"שערי תורה". ראש הישיבה- הגאון עקיבא כהן, איננו מפורסם רק ברמת התורה ויראת השמים שלו אלא גם ברמת החסד שהוא עושה עם אחרים, ולא רק עם אנ"ש חב"ד. אחיו של הרב הזה - הרב אשר כהן, הוא אחד מהרבנים המקובלים ביותר על כל קהילות העיר ביתר בישראל. הרבנים בלינוב , ארביב וגרליצקי הם סמל הכשרות של איטליה וכך גם הרב חזן בבריסל שבבליה. בפולין ניהלה חב"ד מאבק עם מסירות נפש אדירה נגד שודריך הקונסרבטיבי. בלונדון הרב הרשל גליק הוא "כלבויניק" תורתי ורב חסד עבור כל יהודי והוא  אחת מכתובות החסד של שכונת "סטמפורד היל" החסידית בעיר. בשכונת "המפסטיד סאבב גרדנס" בלונדון הבריטית הרי שבחורי ישיבת חב"ד במקום הם הסמל לקירוב לבבות. בתי חב"ד בחבר העמים (כולל זה שבסמרה – שם פעיל אחיו של דוייטש) הם המרגוע לכל יהודי המחפש מנין כשר וכשרות בדרכו מפה לשם.
    אז אני שואל את אנשי חב"ד , מדוע הם אינם יכולים לסיים את פרשת ה"שייניציאדה" של הנתפתלין מבוקרשט? הרי גולדברג, גולד ועוד אישים ורבנים לא מעטים בחב"ד וב"מרכז רבני אירופה" הודו ומודים כי מדובר ב"שייגיץ" והוא פסול אצלם לעדות, אז מדוע להמשיך בצביעות הזו? מסילוקו של הנפתלין הזה לא יבוא שום "חילול ה'" אך מהישארותו  הרי שחילול ה' ימשיך  בהחלט להיות מונף אל על. האם רק בגלל שהרב חיים שלום דוייטש מעדיף שמעללי בנו לא יעשו בארה"ק אלא ברומניה, היה כדאי ש ארבעה אברכי חב"ד יקרים כיוסף חיים הרב שי גרליצקי, משה סטאריק ונחום יברחו מארץ זו כשהם מנועים אפילו לאכול כשר שם – במקום שנפתלי קורא לו "בית חב"ד?
רק לפני מספר חודשים שלח הנפתלין הזה "מועמדת לגיור" לאב"ד לונדון וזו במקום להגיע לבריטניה שאלה את האב"ד טלפונית, בשמו של הנפתלין, האם תוכל ללמוד "יהדות" דרך ה"סקייפ" של האינטרנט.
בטוחני כי בחב"ד חייבים לערוך חשבון נפש אמיתי כי סוגיית נפתלי דוייטש ומעלליו היא הקשה ביותר ששמעתי אי פעם על איזה שליח חב"ד או מישהו המציג עצמו כ"רב". לגבי מה יהיה אח"כ לחב"ד ברומניה, הרי שאם שינוי כזה יקרה , מסתמא שרבים כמוני יהיו מוכנים לסייע להמשך ולא לערוך חשבונות קטנוניים ש"רק חב"ד תרויח מהפעילות ברומניה"..
                                                החלבן והפרה
     ונישאר ברומניה - זוהי באמת "ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", ועוד כשמדברים על תחום היהדות. זוכרים את צבי כפיר שעליו כבר כתבתי כי הוא גיבור כארי ורץ  בקלות כצביי להחטיא את ישראל? כן, זהו הליצן ממושב חניאל שהרב אליעזר שמחה וויס והרבנות האזורית בעמק חפר מנעו ממנו לסדר קידושין כי מעולם הוא לא הוסמך לרבנות ובינו לבין "הרבצת תורה" הקשר מקרי בהחלט. צריך בכלל לבדוק אם אפילו האיש הזה סיים תואר בפילוסופיה , כפי שהציג זאת ברומניה. לרומניה הוא הגיע דרך המחלבה של "תנובה" שעד מהרה גם עזבה את רומניה בבושת פנים ששורות אלה לא יסבלו את כתיבת הסיבה העיקרית לכך. בצר לו, לרפתן – חלבן הזה, הוא החליט להקים בבוקרשט "ביה"ס לגיור". הכל דווח על ידי החוצה והעיתונות הרומנית הדגישה זאת בריש גלי. הווליום הונמך מעט אך לצד מתבוללי הפדרציה ניסו להמשיך ולסייע לתהליך זה אותו רפאל שפר הליצן מבני ברק ושמולי'ק קדלי'ץ מבית הדין ש"מומחה ב"גירים" על דרך השלילה והפלילים כאחד. אבל לצבי כפיר היתה עדיין עוד בעיה - הוא אינו רב ואפילו לא מאלה של הערב רב שקיבלו תעודותיהם ו"סמיכתם" ללא מבחנים מ"רבנים ראשיים". בצר לו פנה העורב הזה לזרזיר יונה מצגר שעדיין הוא מכהן כ"רב ראשי" למרות כל הבושות שעולל בעשור האחרון בתפקיד מצחיק ועלוב זה. מצגר –  דרך עוזרו, נענה לקשר עם החלבן- רפתן והבטיח לשמש עבורו כפרה חולבת לתעודת "רבנות" רשמית. מצגר - שמזמן לא ביקר ברומניה (שם נפש לפני בחירתו ל"רב ראשי" והותיר "חוויות" ובידור שהצליחו להפתיע גם את המדינה ששום ליצנות לא מפתיעה אותה...), חשב שוב "לקפוץ" למספר ימים לנופש חינם ב"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות" ובדרך אגב להכתיר עוד "שייגיץ" לרב כפי שהוא , בקשי- דורון, עמר ולאו רגילים מאז שניבחרו ל"רבנים ראשיים". לא נרחיב כאן על מעללי מצגר ברומניה - שכבר סופרו על ידי, אבל הפעם העניין לא יצא לפועל משום שמצגר נכנס כבר ל"תקופת ההקפאה" - שבה הוא "רב ראשי", לאחר הזמן שפג (עשור) מאז היבחרו ושהוארך בגלל הארכת הזמן של ההתמודדות המחודשת על הכס הלא קדוש ובתקופה זו אסור לו כבר להעניק תוארי "רב" ללא בחינות בזכות היותו "רב ראשי". כלומר, מצגר ידע את החוק אך ניסה לעבור עליו עד שנתפס ונעצר בדרכו.
                         ושוב רומניה: ממשיכים לפגוע במתים
    ההפקרות בחיטוטי השכבי ברומניה נמשכת וכך גם ה"עסקים" על חשבון מתי ישראל שהפדרציה המתבוללת מנהלת עם ה"שומרים" הרומנים מטעמה על קברי קדמונינו בארץ זו , והכל בגיבוי כנופייתו של הרב אליקים שלזינגר ובניו בע"מ - חברת השקעות נדל"נית בקברי יהדות אירופה. והפעם המכה הכתה בערים בראילה וגו'רג'ו.
     לפרשיות בראילה וגו'רג'ו אני מצרף לכם קיטעי עיתונות וסרטונים שהרי טוב מראה עיניים ממקרא עיניים. בראילה היא עיר רומנית גדולה במזרח רומניה , על נהר הדנובה ובסמוך לדלתה של נהר זה , שנשפך לים השחור. בראילה ממוקמת ע"י  עיר גדולה אחרת בשם גלץ שזו עיר הנמל של נהר הדנובה מהעבר המולדבי – הרומני של דלתת הדנובה. בערים הללו חיו עשרות אלפי יהודים בכל עיר לפני השואה המרה. כיום חיים שם יהודים בודדים וכמו בכל רומניה הרי שגם שם הנהגת הקהילה היהודית המקומית היא בידי מתבוללים ואף כאלה שאינם יהודים. בעיר בראילה קיימים שני בתי עלמין - אחד ישן ואחד חדש. כמו כל בתי העלמין הישנים ברומניה כך גם בית העלמין הישן שם נימצא בסכנת השמדה ומכירה מידי הפדרציה היהודית המתבוללת , הקהילה היהודית המתבוללת וה"שומרים" הרומנים  של הגופים הללו. לפני פחות מחודשיים החליט השומר הרומני הגס והבור –  בבית העלמין הישן, להקים לעצמו מדגרת עופות בבית העלמין עצמו ולשם כך פינה את מאות קברים והעבירם לבית העלמין החדש תוך השחתת עצמות הקבורים ופיזורם בשדה בית העלמין למאכל עבור בהמותיו. הקהילה מסרה לתקשורת הרומנית המקומית- שהזדעזעה מהמצב, כי הדבר אושר על ידה ועל ידי הפדרציה בבוקרשט הבירה.
    העיר ג'ורג'ו שוכנת על נהר הדנובה בדרום מזרח רומניה ומצידה הדרומי עובר הנהר עצמו ואחריו הגבול הרומני עם בולגריה. לפני השואה חיו שם אלפי יהודים אך כיום העיר ריקה מיהודים. במקום היה אמור להיות שומר רומני אך מסתבר שעם השומר הזה נפרץ שער בית העלמין ומאות מצבות הושחתו ונעלמו כשהן משמשות לדקורציית אבן לבתי הוואנדלים בעיר. השומר כמובן טען שלא ראה ולא שמע אך מסתבר שהוא היה  שיכור שנמצא כל הזמן בגילופין. עד היום - יותר משלושה חודשים אח"כ, הרי שהפדרציה המתבוללת בבוקרשט הבירה לא דאגה לתקן ולנקות את השטח  וכמובן לבנות שער חדש תוך נקיטת אמצעים נגד השומר והבאת שומר חדש במקומו.
   בכרך השלישי על הרבי מבריסק מופיעה תמונה של חתן צעיר בעיר ירושלים – נכדו של ינקי רוזנהיים (העסקן הראשי של אגו"י שבגללו לא חתמו הרבי מבריסק והאדמו"רים מלובאביטש, בלזא וגדולי ישראל אחרים על  תמיכתם בהקמת אגו"י) מפרנקפורט המודרנית שבגרמניה, עם ביתו של העסקן האגודאי (שרבים טוענים כי הציונים רצוחוהו נפש) משה בלויא. הדבר המוזר והמגוחך בתמונת החתונה הזו היא מראה החתן: מגולח זקן למשעי כמנהג הליטאים המודרניים אך לראשו...שריימל שעיר כמנהג קנאי ירושלים באותם ימים! לאיש הזה קוראים לא פחות ולא יותר מאשר אליקים שלזינגר והוא חי כיום בלונדון הבריטית וממשיך ללעוג ולצחוק על כל העולם, ובמיוחד על יראי ה'. התמונה הזו - של פרצוף מודרני ומגולח עם שטריימל קנאי על ראשו הקודח, היא בעצם כל תמונת חייו של רמאי זה הגונב את דעת הבריות. כשהוא מריח כסף הוא מציג את פרצופו המגולח למשעי דאז וכשהוא נשלח ע"י מתבוללים ורפורמים להכות בדת אש למו הוא חובש ומבליט את השריימל שלו כדי לבלבל את מחנה היראים ולשוות לעצמו דמות של "בן ברית". זוכרים את תמונת החזיר המציג את טלפיו הכשרים ומחביא את העובדה שאינו מעלה גדרה? ההקבלה וההשוואה בין שני הצדדים שווה. לא מכבר שלחתי לכם והפצתי בבריטניה את התמונה בה הנוכל הזקן הזה - שלכולם הוא מספר שהוא מ"גדולי הדור" ולועג לרב אלישיב , לרב שטיינמן ולגר"ע יוסף, הצטלם יושב בצמוד ממש ליד אישה פוקרת ואתאיסטית , לפני מספר חודשים , כדי לרצות את פדרציית המתבוללים של רומניה שימליצו עליו לקבל פרס מהנשיא היוצא של רומניה על כך שאישר לפדרציית מתבוללים זו למכור , להשכיר ולסחור בקברי אבותינו בארץ זו. הנבל הזקן הזה הוא האיש שמסוכך על הפדרציה המושחתת הזו כדי שתצליח לסחור בכל ההקדש היהודי ולהופכו לנדל"ן יקר ערך עבורו וכנראה גם עבורו. זהו האיש שהחל להיכנס לסחר עבור דרכונים  מזרח אירופאים בתמורה למכירת בתי עלמין. כך הוא עושה זאת בכל אירופה ולא מכבר זכה להכרת ה"איחוד האירופאי" המחפש "שותף יהודי נוח" בענייני סילוק בתי עלמין ישנים באירופה. ברומניה שלזינגר הזקן עשה הכל כדי להחליש את השפעת שאר הארגונים היהודים שנלחמים על קברי ישראל - ובראשם "אתרא קדישא". אפילו רבנים פשרניים כטוביאס , רוטר , דויטש והלפרט הוא הרחיק מהשפעה ובודד גם את האדמו"ר מסקולען ואת נציגו ר' דוד קאהן. מה שמתרחש כיום בבראילה ובגו'רג'ו היא המשך מדיניותו של זקן ממרה זה ובניו הנוכלים. לא לחינם העיתונות הרומנית מלאה בסיפורים על בתי עלמין יהודיים בכפרים הרבים שרוקנו ממצבות לטובת קבלני בניה ושיש ואף על היעלמות בתי עלמין יהודיים תחת מרכולים חדשים שקמו עליהם או סתם "בניחה עירונית". הפדרציה המתבוללת יודעת שיש לה "גב רבני" של נוכל המאשר לה כל אשר תחפוץ להרוס. מי שמממן את הנבל הזה שידע  היטב את מי הוא מממן.

                


Home |  |  

 

VIDEO: Un brailean si-a facut o ferma in cimitirul evreiesc. Vezi aici ce spun vecinii acestuia

*Un brailean a transformat un cimitir evreiesc in casa, gradina si cotet pentru gaini, nepasandu-i ca acel loc este un monument istoric, in care odihnesc zeci de inaintasi ai actualei comunitati israelite*
La intersectia strazii Grivitei cu strada Dianei se afla Cimitirul Israelit Vechi, aflat in proprietatea Comunitatii Evreiesti din Braila.
In acest loc nu se mai fac inmormantari din anul 1940, insa doar monumentele funerare au fost mutate in cimitirul de pe strada Zambilelor, ramasitele pamantesti ramanand in acelasi loc.
Pe zidurile cimitirului din zona Piata Mare, inca se afla afisata o placa, care aminteste de importanta istorica a locatiei: “Cimitirul Evreiesc-monument istoric al Comunitatii Evreilor din Braila”.
In cimitir, peste osemintele evreilor, paznicul, angajat de Comunitatea Israelita, a construit o baraca in care locuieste el si sotia sa, atunci cand vin sa lucreze terenul, pe care au plantat flori si legume.
In curte se gasesc si mai multe cotete pentru gaini, fiare vechi, dar si un gratar, toate pazite de trei caini, gardul monumental fiind acoperit cu tabla, pentru ca sa nu se vada din strada ceea ce se afla in interior.
“Eu stiu ca are grija de cimitir. Vine, pleaca, sta cateva ore, locuieste pe Stefan cel Mare. E la pensie barbatul asta, are peste 50 de ani. Stiam ca e cimitir, dar ce face el aici, planteaza legume, e o batjocora”, ne-a declarat Moldoveanu S. , proprietara unei case din apropierea cimitirului.
Un alt brailean ne-a precizat ca, desi il vede zilnic pe barbat cum intra in cimitir, nu stia ca si-a construit o baraca in interior.
“Eu credeam ca ingrijeste mormintele, ca se ocupa de cimitir, nu ca are gaini. Acum am vazut. Sunt de-a dreptul socat, nu imi vine sa cred. Daca ne batem joc si de morti, ce sa mai zic”, a mentionat Dragan A., un locuitor de pe strada Mihai Bravu.
Conducerea Comunitatii Israelite din Braila nu a dorit sa comenteze aceasta situatie.






Cimitirul Evreiesc din Giurgiu, sufocat de tone de gunoaie şi cadavre de animale (VIDEO)

PUBLISHED 18 MARTIE 2013
Ce vedeţi în această filmare este ceea ce a mai rămas din cel de-al doilea Cimitir Evreiesc din Giurgiu. Oameni, fără pic de respect faţă de înaintaşi, au aruncat noaptea gunoaie și leșuri de animale pe mormintele giurgiuvenilor de etnie israelită, care s-au prăpădit înainte de 1900. O parte din Cimitir a fost luată şi transformată ilegal, de cei din zonă, în grădini de zarzavat, printre pietrele tombale, pe morminte, mulţi sădind ceapă, usturoi sau pătrunjel ori roşii.
În spatele Spitalului Judeţean de Urgenţă Giurgiu, pe terenul fostului Cimitir Evreiesc se găsesc cadavre de câini, pisici, peturi, hârtii, haine și alte deșeuri care pun în pericol sănătatea locuitorilor din cartierul de case. Noapte de noapte pe acest loc sunt aruncate gunoaie ba chiar şi cadavre de animale. Aceștia îi reclamă pe cetățenii de etnie romă din zonă care ar fi responsabili pentru crearea situației.
Primăria a mai remediat această situaţie. Cert este că s-a furat până şi poarta Cimitirului Evreiesc, aceasta fiind valorificată la fier vechi.
Apariţia căldurii va face ca mirosul greu şi neplăcut să-i deranjeze pe locuitori. Este imperios necesară intervenţia Gărzii de Mediu.
Vasile Arcanu



                
הקנטוניסטים החדשים
   ביום חמישי שעבר לא הופיעו "יהדות התורה" (חוץ מהפלג של הרב אוירבך) וש"ס להפגנת ה"עדה החרדית" נגד הגיוס לצבא הציוני. בעוד ש"ס היו גלויים וכנים וקראו לציבור שלהם לא להגיע להפגנה הרי שצבועי "יהדות התורה" המשיכו בדרכם הנלוזה מימים ימיה. הללו ניסו גם לחבל ממש בהפגנה והודיעו כי היא נדחתה ל"שבוע הבא". בקיצור, "ככל אשר יורוך". אבל לא מקרה הוא כל מה שקרה משום שמסתמא שכמו שבימי הקנטוניסטים נחטפו לא פעם ילדים יהודים לצבא הרוסי ע"י פרנסים מושחתים מהקהילה היהודית, משום שבאו מבתים עניים שלא היה שם כסף לשוחד, הרי שזו כנראה המגמה החדשה ששתי המפלגות הציונות הללו - בלבוש "חרדי", "סגרו" עם הצבא הציוני. ה"מכסות" הללו  תבואנה מקרב אלה שעליהם יחליטו כמה עסקנים מ"יהדות התורה" - שהריחו "ביזנס טוב", וינומקו ב"אי לימוד תורה" כשבעצם עומד להתפתח כאן "שוק שחור" של שחרורים מהצבא הציוני עפ"י תשלומי דמי לא יחרץ , שכמובן  כל אחד  מההורים האומללים יסכים לשלשל ב"שחור" סכום הגון כדי שבנו ישוחרר.  ואילו העניים וחסרי הקשרים יאלצו לשלוח את ילדיהם לשמד הרוחני רק משום שאיזה תעב בצע החליט שבנם אינו "בן ישיבה".
     ושוב אני חוזר ומציע ל"עדה החרדית" להפסיק להסתתר מאחורי "בני הישיבות" ולומר בבירור שמדובר ברצון לשחרור מהצבא על בסיס מצפוני-דתי, עניין שמקובל בכל אומות העולם. ואילו המחנה שהסתפח להפגנה הגדולה יהיה חייב לקבל את הרעיון הבסיסי הזה ולא להיפך. היח"צנות הזולה הזו- לומר לציבור החילוני מה שהוא מעוניין לשמוע, איננה מבית ישראל סבא אלא מדרך הנוכרים שכל כולה שקר וכזב ואין בה אמת. בציבור הרחב קיימת דווקא אהדה - מימין ומשמאל, לעמדה הברורה של  אלה האומרים אמת כאשר הם מסרבים לשרת בצבא שקר המנוגד למצפונם הדתי ועוד כאשר הם מתנזרים מכספי המדינה הציונית, להבדיל מאלה שעטים על גזירת הקנטוניסטים החדשה כמוצאי שלל ושוחד כספי רב.
                                       ירד ה"דיל" הדביל
      בהשפלה ובבוז הורידו הציונים החילוניים לאנשי הקליפות הסרוגות ולש"ס את הרעיון ל"דיל" מסחרי שבו הרב הציוני הראשי האשכנזי יהיה  הרב יעקב אריאל מר"ג ואילו הרב הציוני הספרדי הראשי יישאר הרב שלמה משה עמר. הצד החילוני - עבור "גיורי" החלומות שלו, מעדיף את הרב דוד סתיו מאותו ארגון בשם "צוהר" משום שהלה מוכר להם סחורה ברורה יותר לצד האנטי דתי ואילו הרב עמר - למרות היותו משת"ף לא קטן, עדיין מנסה לרקוד עם מסיכה בנושא ואילו הרב אריאל נחשב "דתי מדי" עבור אותם חילוניים. למשרת ה"רב הספרדי הראשי" עלול להיבחר אותו שמואל אליהו מצפת שגם שמאלני מר"צ עלולים לתמוך בו למרות לאומניותו וזאת משום שהלה הגיע עם ביתו לבית התועבה של אנשי השמאל בי"ם בימים ששלומי אמוני ישראל נלחמו נגד מצעד התועבה. הלה היה גם מועמדם של אנשי השמאל ל"רב הראשי של י"ם" על אף עמדותיו הלאומניות נגד ערביי מזרח י"ם. היצר הרע והתועבות הם אלה שמנחים את ליבם, "מצפונם" וראשיהם של אנשי השמאל הציוני ממר"צ.
     גם בש"ס לא מתלהבים ממועמדותו של הרב עמר ומועמדם האמיתי הוא הרב אברהם יוסף , בנו של הגר"ע יוסף. אבל אם יעבור החוק ש"רב ראשי" חייב להיות דיין הרי שמועמדותו של הרב אברהם יוסף תרד ותעלה מועמדותו של הרב יהודה דרעי. לכן לא פלא הוא שאריה דרעי החל ברקיחת "דילים" עם ה"בית היהודי" כדי להמשיכם לבסוף להכתרת אחיו ושאר בשר, יהודה דרעי מב"ש. דרעי לא בוכה על נפילתו של הרב עמר כמו שבמשפחת יוסף לא בוכים על כך. ובאמת הקדנציה של הרב עמר היתה מלווה בלא מעט רמיסת היהדות עם מסיכה של "תלמיד חכם" ורמיסת כאלה שהיו זכאים לתואר רב אך הוא טרפד אותו בעוד שלמקורבים עילגים וחצי פוקרים הוא העניק "כושרי רב" לכל המרבה בשבחו. בקרוב עומדת להתפוצץ פרשה שבה יחשפו כל מעלליו של עמר ביחס לאלה שקיבלו "סמיכת רבנים" לא להם ובקשר לאלה שלא הניח להם בכלל לגשת לבחינה ובכללם נער מחונן ששנים לא נודע כמותו.
      גם המצגרון  – יונל'ה מצגר, ממשיך בהרפתקאותיו ה"שייגיציות" כאשר ביקש לאחרונה לצאת לטיול שלא על חשבונו לארץ קרובה ולהעניק תואר "רב" לאנלפאבת חצי חילוני אך מתנגדיו הכשילו זאת בהוכיחם כי מצגר מכהן כבר בזמן שעבר מיום סיומו את תפקידו ובזמן הזה כבר אסור לו - לפי החוק היבש, לחלק תוארי "רב" ללא בחינות מעצם היותו "רב ראשי".
      הרבה טרוניות היו לחרדים הציונים – ובראשם למשה גפני, על הגדלת ה"גוף הבוחר" ל"רבנים הראשיים". הגוף הזה גדל בעוד 50 מקומות ויהיו בו 200 חברים כשרובן תהיינה נשים. אינני מבין על מה הבכיות והטענות. הרי עד היום ידענו כולנו שזהו "פורים שפיל" שבו פוקרים לא מעטים בחרו ."רבנים ראשיים" הוללים, אך מאחר והאחרונים היו סדרני עבודה של עסקנים חרדים-ציונים כגפני למשל, עבור מקורביהם אז היה מותר להמשיך ב"פורים שפיל" הזה , אבל עכשיו סדרני העבודה הם של ה"מזרחי" ולכן ה"פורים שפיל" חייב להפסיק. אז רבותי, עדיף שה"פורים שפיל" יהיה גלוי וכל ירא שמים ידע להיזהר מה"רבנות" הציונית מאשר תמימים וטובים יפלו בה רק משום שגפני וכמותו צריכים "סדרן עבודה" למלחכי פנכתם.
                                         פייסבוק ושמו משה גפני
     גפני התקנא  בחבריו החילוניים (ואולי גם ב"חברותיו" שלי יחימובי'ץ ומירב מיכאלי –  נכדתו של הרשע מבודפשט שהיה חברם של הנאצים וויסלציני וקורט בכר ימ"ש...) והחליט לאמץ את מה שגדולי ישראל אסרו: ה"פייסבוק". משם הוא יראה לכל אחד ומשם הוא יקיים מגע כתוב וויזואלי עם העולם החילוני  הכל כך אהוב עליו. באמת שמתאים לו התרגום המילולי באנגלית של המילה הזו - "פייס בוק":פרצוף של טיפש. דרך אגב, שוב תזכורת לגפני. עדיין שמור אצלי קטע העיתון של המקומון התל אביבי "קול ת"א" של העיתון "ידיעות אחרונות" ובו נתפס גפני (בימים שכבר היה ח"כ...) בביקור מוזר ב"חוף מנדרין" שבין ת"א להרצלייה , כאשר גפני עצמו לא הכחיש זאת כשהעיתון פנה אליו לתגובה. היום - דרך ה"פייסבוק", התקצרה הדרך לתכנים הללו והיא נעשית ביתר דיסקרטיות...
                                        פא"י מכה שוב
        בשנת 1996 נשמו ב"יהדות התורה" לרווחה: הכיסא של פא"י ההיסטורית התפנה. ח"כ לשעבר – אברהם ורדיגר הבין כי פא"י איננה אלא פיקציה וגם את חצי המנדט הוא כבר לא יקבל. ביהדות החרדית בכלל נשמו לרווחה עמוקה יותר ולאוו דווקא מסיבות עסקניות. המפלגה ה"חרדית" שהיתה מטרד להשקפה החרדית הטהורה נעלמה מהמפה. היתה זו מפלגה שדעת גדולי ישראל לא תמיד היתה בראש מעייניה. היתה זו מפלגה שפזלה לעבר ההשקפות הזרות והמנוגדות ליהדות כמו הסוציאליזם והקיבוץ. היתה זו מפלגה שהסירה את גרבי הצניעות מהאישה החרדית והיתה זו מפלגה שלא פעם העדיפה להתחבר לכיפות הסרוגות המוקצות ( כמו בימי מפלגת "מורשה") ולא לחרדים. כולם – ביהדות החרדית, האמינו שהנה הם בטלים מהעולם וחוץ מבתי כנסת ומוסדות ארכאיים על שמם לא נותר מהם זכר השקפתי. אך השטן קיבל רשות להתל והוא מהתל בנו שוב.
      משפחת ורדיגר היא אחרונת המוהיקנים של אותה פא"י ההיסטורית וההיסטרית. בנו של הח"כ האחרון של אותה גרוטאה פוליטית - חנוך ורדיגר שמו, מוכיח בימים אלה כי לא נס ליחה של האשליה הרפורמיסטית בלבוש חרדי - שנגדה לחם כל כך  הגה"ק אלחנן ווסרמן הי"ד. חנוך ורדיגר הוא מאמצם ה"רוחני" , ובעיקר הארגוני של רשמית "טוב" מביתר ובית שמש - החפצה בבחירות המוניציפאליות הקרובות לפרוץ כ"אמבה" לכל הקינים החרדיים ולטמא שוב בציונות וב"מודרניות" את היהדות החרדית, זו רשימה המזוהה עם ה"שבבניקים" ה"משוקמים" ביהדות החרדית. בביתר ובבית שמש יש להם חבר מועצת עיר בכל עיר כזו  ויראי ה' כבר חשים את הבל השקפתם הטמאה והטריפה. אך הפעם המכה  הרבה יותר גרועה ממה שהנתיתה פא"י בימים עברו. הפעם מדובר בשוליים ממש שהחילוניות נושקת להם.
      זה עצוב שזה קורה אך כמו שפא"י קמה בימים שה"מזרחי" חתך ב"בשר החי" של ההשקפה התורתית כך גם אנשי "טוב" מופיעים בימים שחב"ד הידרדרה ל"מודרניות" ו"מבלזא" שולחים את בחוריהם למשטרה ולהרצאות הטמאות של עיתונאים פוקרים על ה"מוסד" הציוני.
                                       גניבת הילדים מכה שוב?...
       בשבוע שעבר נודע לי על אדם בסביבות שנות העשרים לחייו והוא כיום ראש משפחה חרדית עם ילדים שאומץ בראשית שנות ה-80 והובא להוריו המאמצים מבית חולים מרכז הארץ. זו היתה שוב גניבה - כפי שמשנות ה-40 עד ה-60 גנבו את ילדי תימן , המזרח והבלקן. הסיפור בהחלט קשור לחברה החרדית אך המתינו בסבלנות בבקשה עד לזמן שאחשוף את כל הפרשה המצמררת הזו.
                                         הצגה מכוערת
      תרבות יוון מכה ביהדות החרדית באופן עמוק ושורשי, רחמנא לצלן. הרבי מסאטמר הדגיש לא פעם שהכנסת תרבות זרה לבנות חרדיות גרועה מהכנסת אותה תרבות בדיוק לבחורים חרדים משום שלבחורים ישנה התורה שתגן עליהם אך לנערות הרכות אין זאת. הרבי מסאטנר - הגאון רבי יואל טיטלבאום זי"ע, הסתמך בדבריו על גאוני הדורות הקודמים אך כנראה שהחרדים הציונים של היום אוחזים ממה שאמרו רבותינו כ"מסורת" בלבד. ביתר שאת נדחפים מקצועות הכפירה הציוניים והנוכרים לבתי הספר של הבנות החרדיות וכיום גם תיאטרוני יוון חודרים לשם. כשבחור ירא שמים מתחתן עם התוצר של התיכונים לבנות החרדיות הוא מקבלת אישה שהשקפתה אינה שונה מחילונית או מ"מזרחי" והאישה הזו לא פעם מעמידה את הבעל הטרי על "טעותו" כי הוא "נחשל" מדי ויש לחנך את  ילדיהם ברוח החינוך העצבני ו"בית יעקב" ה"מודרני" שבו היא התחנכה.
      כואב הלב לפתוח את ה"פירסומון" החיפאי לציבור החרדי ששמו "משבצת" ולקרא כיצד הורסים את צניעות בנות ישראל. הנה מציעים לבנות יהודיות תמימות את מקצוע הנבלה של ה"תיאטרון" עם מורה פוקרת ופרוצת מידות ובין השאר שמים דגש על כך שילמדו שם "תנועות גוף". זו פשוט זוועה! לומדים שם בדיוק כיצד לעכב את הגאולה - "ותעכסנה בנות ציון"!
      לצערי הרב, מנהג ה"הצגות" פשע גם בקרב בתי ספר לבנות של שלומי אמוני ישראל ואף בחו"ל. אמנם שם עדיין לא מזמינים את בת ישראל הכשרה ללמוד עיכוס ולהדגים ליצנות אך הדרך מכך איינה רחוקה, רחמנא לצלן. מי שלא מבין מהי תרבות העבודה הזרה של הליצנות, ה"משחק" והתיאטרון – שפריצי ופרוצות יוון הנחילו לעולם, אינו מבין לאיזו תהום נשיה שולחים "רבנים" מטומטמים ונשותיהם הקלות דעת את ילדות החמד. מעבר לביטול הזמן הבא על חשבון לימודי יהדות הרי שה"מקצוע" הזה גורם למשתמשת בו ללמוד להתל בזולת, להפוך את הגוף לעיקר ( ואצל נשים זה נהפך לזנות במחשבה ממש!) ואח"כ להשתלב בחיי הפוקרים והנוכרים עד כלות הנשמה הרוחנית היהודית. מי שלומדת תיאטרון שמה דגש על ההצגה כלפי חוץ ולא על האמת הפנימית. תנועות הגוף המכוערות והזנותיות שנערות ה"הצגה השנתית" משננות הופכות אותן לסוררות במחשבה ואין עוד לומר עליהן כי מחשבתן טהורה וכי זו "אישה שעושה רצון בעלה".
      מידי חנוכה וחנוכה אני נוהג לכתוב מאמר לציבור החילוני, שחוזר על עצמו כל שנה, ובו אני תמה מדוע החילוניים – המשתחוים לתרבות יוון בספורט ובתיאטראות , בכלל חוגגים "חג פונדמנטליסטי" כמו חנוכה , שבו המכבים שרפו תיאטראות ואצטדיונים. מידי שנה בשנה אני מציע לאותם קוראים חילוניים להיות ישרים עם עצמם ולא לחגוג את החג הזה כי מהות חגיגתם אותו איננה מהות יהודית וזאת בעקבות מעלליהם כל השנה. הפעם הייתי מציע לכל אותם אלה המתקראים "חרדים" ונותנים  את ידם  ואת בני משפחתם ל"מולך" היווני של התיאטרון וה"משחק" שאף הם ידלגו על חג החנוכה ועל חגיגתו מידי שנה בשנה.
                                                 עבודה בעיניים
          אליעזר מוזס – הח"כ של אגו"י, איננו החכם הכי גדול אבל מנגד הוא איננו הטיפש הכי קטן. ברך כלל הוא אינו מרבה להסביר ולנאום כי ידיעותיו התורתיות והכלליות הן מעט יותר מאשר אפס, ובמיוחד כאשר מגיעים לנושא ההשקפה. אבל כשהוא כבר מקשקש הרי שרק דברי הבל ושטות הוא פולט. כך למשל הוא הסביר שהחרדים חייבים לצאת לעבודה כי "אחרת המשק הישראלי יתמוטט". אני בטוח שחמור גרם זה כלל אינו מבין את הלקח התורתי שבדברי. כנראה שמישהו הבטיח לו משהו תפוח כדי לצרף אותו למנגינת ההסתה נגד החרדים כ"גיס חמישי" וכ"סוס טרויאני" או שזו היתה ביתו הפוקרת ("אשת החיל" שמקורבת לציפי ליבני מ"הדרת הנשים") שהניעה אותו לומר זאת במסגרת עצותיה לאביה ל"קירוב החרדים" ל"חברה הישראלית". דרך אגב, אני מכיר יהודיה מלונדון – ממשפחה חרדית, שהאחריות למצבה הנפשי כיום מוטלת כולה על הצאצאית ה"מפוארת" של מוזס, אבל זה כבר לפעם אחרת...

דיל ויעבור


בס"ד
   דיל ויעבור / הרב אליהו קאופמן
      טוב שה"דיל" הזה לא עבר. לא שה"רבנות הראשית" וה"רבנים הראשיים" שלה "סובלים" מ"עודף פופולאריות" אבל דיל דביל כזה היה מוריד את המים סופית על מה שרבנים חשובים בעבר האמינו שזו הינה ה"אתחלתא דגאולה" ו"תקומת הסנהדרין". אוי לבושה הזו כשמשנים את "חוק הרבנות" עפ"י הצרכים האופורטוניסטים של המועמדים להיבחר ולא עפ"י צרכים תורתיים ו"ממלכתיים" באמת. הציבור איננו מטומטם והוא כבר זיהה את ה"משהו החדש" שה"בית הלאומי" התחיל.  זו המפד"ל הישנה עם כיפה קצוצה ואפילו עם תבלין חילוני ועם ה"שטיקים" והטריקים של ש"ס. זהו משהו ישן נושן אבל חס ושלום אי אפשר להשוותו ליין טוב.
      דווקא ליבי עם הרב אריאל. אינני משומעי לקחו ואינני חסיד השקפתו אבל בתמונה העגומה של ה"רבנות הממלכתית" הצולעת הוא שייך ל"שיירי הכנסת הגדולה" של רבנים דתיים-לאומיים שהאמינו בדרכם ובאמת קיימו את מצוות התורה וידעו אותה כפי שהאמינו בה. אם היה האיש נבחר לפני עשור היה הדבר מצביע על בחירה מזכות ולא מחסד של חטאת אך כפי שהרב דרוקמן ובנט רצו להובילו לכס הלא קדוש הזה הרי שלחרפה היה נחשב לו הדבר. לדעתי ה' הטוב הציל את האיש הזה מלשבת על הכס המפוקפק הזה בימים שקרנו של הכס היא בסימן של "למוכרים בלבד". הרב אריאל ימשיך להיזכר כרב ולא כפקיד דת , הרב אריאל ימשיך להיות הרב של רמת גן בזכות ולא בחסד של "רב מטעם" והוא ימשיך לעסוק בסוגיות תורתיות ולא בתככים ובתרגילים פוליטיים. הוא ימשיך לעבוד עם הצוות הנעים שמסביבו ולא עם פקידי דת מפוקפקים שמתעוררים בין כיסא לאיסור.
     אני מאוד מקווה שבזאת הגיעה לקיצה גם פרשת הכתרתו מחדש של הרב שלמה משה עמר. רק השבוע נפל לידי מכתבו של דר' שריפי - משפטן בחסד מנתניה, ובו האשמות חמורות נגד הרב עמר ונגד "סמיכותיו" שאינן אלא מינויים פוליטיים לכל דבר. הייתי יכול להוסיף עוד דוגמאות רבות על מה שדר' שריפי שלח לנציב שירות המדינה. ה"קונצנזוס" הפוליטי על האיש – ששמו כבר נקשר בשערורייה פלילית בזמן כהונתו, לא מרשים אותי. גם שרון , אולמרט ואפילו ריצארד ניכסון מארה"ב זכו ל"קונצנזוס פוליטי" אבל  נחשפו אח"כ משפטית. ה"רבנים הראשיים" הם פקידים ממשלתיים לכל דבר ולכן גם תפקידם זקוק לרענון ולרוטאציה.
      אבל אין פטור ללא כלום ועוד בסוגיית ה"משהו החדש" שהתחיל ב"בית הלאומי" . יפה עשו רוב ח"כי המפלגה שלא נתנו לבנט להפכם לתיאטרון בובות פוליטי אך מנגד עליהם להמשיל לפעול לביעור הפוליטיזציה בשירותי הדת. והדבר הראשון בעניין זה הוא לבדוק מה הסיבה ללחצים המופעלים על סגן שר הדתות - הרב אליהו בן דהן, לא לנקוט בכל האמצעים הדרושים נגד ראש  המועצה הדתית , גליל תחתון, שלפי כל המידע שפורסם עומדים מאחוריו לא רק אנשי ש"ס אלא גם פוליטרוקים מה"בית היהודי" החפצים ביקרו. האם בן דהן חושב להמשיך לנהל את משקדו עפ"י פוליטרוקים ממפלגתו או שהוא מתכונן לעבור ל"פסים ממלכתיים"? אם התשובה שלילית הרי שאין שום דבר חדש תחת השמש שהמציאו  נפתלי בנט את איילת שקד.
      

האגף העירוני בבתי הכלא


בס"ד
    האגף העירוני בבתי הכלא / הרב אליהו קאופמן
    המטר של חשדות, מעצרים והעמדות לדין מעבר לפרופורציה נורמאלית של ראשי רשויות מוניציפאליות צריך להדליק יותר מ"אור אדום" רגיל. מעפולה ועד חתולה כל יום מגיעה ידיעה חדשה על ראש רשות עירונית שסרח - מלקיחת שוחד "פשוט", ועד איומים ברצח על החושפים ובעיקר על גזבר הרשות... רשימה ראשי הרשויות שסרחו ארוכה ובין השאר היא מכילה את כל "שדרות העם" - אשכנזים וספרדים, חרדים וערבים, אנשי ימין ושמאל וכמובן  נמצאות ברשימה ה"מכובדת" הזו גם  ערים גדולות וגם עיירות שכוחות. חלק מהחשודים הם ממש מזניחי יישוביהם אך חלק אחר דווקא פעל וטיפח את העיר בזקיפות קומה ו"על הדרך" לקח לעצמו תשר. "תרבות" הפשע וההתנשאות של ראשי הרשויות בישראל היא מהגרועות בעולם. מישהו – במבקר המדינה ובפרלמנט, שכח לפעול לעצירת הצרה הזו. הרבה גאווה ו"לי זה לא יקרה" עוברים בשביל הנחש הזה - תרתי משמע.  ראשי הרשויות רואים לא פעם בתפקידיהם מקפצה פוליטית וכספית וסומכים על כך ששרים וח"כים במפלגותיהם תלויים בקולות ה"פריימריס" שלהם, ואילו הם עצמם הפכו לתלויים בכספי הקבלנים ומממני קמפיין הבחירות שלהם, שלאחר הבחירות חייבים. לפרוע להם את שכרם השחור. ובמדינה קטנה כישראל הרי שכל אחד מכיר את השני מהצבא – סדיר או מילואים, מהעיר הקודמת שבה גדל וכמובן מהמפלגה שגם אם היא נחשבת גדולה הרי שמדובר בשטח קטן.
    הכל מתחיל כאשר אין חוק שמונע מנבחר ציבור להשתמש בכספי הציבור להאדרת שמו ובחייו. ראש העיר מחויב לבנות מרכזי תרבות וספורט כי לשם כך נבחר אבל בכמה ערים בארץ נדמה לפתע שראש הרשות שם בכלל "עשה טובה" לנתיניו ולבוחריו שהעביר  בכלל כספים לבניית בנייני ציבור ולכן צריך שם להנציח את שמו. המדיניות וההתנהגות הזו מובילים לאגו  מנופח של ראשי רשויות המרשים לעצמם לחקות את חבריהם ולהאמין שהם באמת "מורמים מעם". זה התחיל במר טדי קולק ה"אגדי" ששנים סחב את בניית האצטדיון  העירוני לכדורגל בי"ם ולא פעם מעד בהבטחת בנייתו עד שלבסוף בנה אותו בשכונת מלחה עם התנאי שיונצח על שמו בחייו ובימי שלטונו. מקולק למדו גם מאיר ניצן מראשל"צ (גם לו "עבר מפואר" בבתי המשפט...), צבי צילקר מאשדוד ואחרים. היה היו זמנים שוועדות גדולות ישבו וחשבו על שם מי להנציח שם זה או אחר של מרכז או בניין חדש ורשימת הנפטרים הוצאה מה"בוידם" לשם כך. לא מעט שנים היו צריכות לעבור כדי שתתקיים "תקופת מעבר" עד שזה או אחר יונצח אבל כיום כאשר רק מגיעות תוצאות האמת של הבחירות המוניציפאליות וכבר הנבחר החדש חושב היכן להנציח את שמו מכספי הציבור וכל זאת עוד לפני שהחל לשרת את בוחריו ולהוכיח שהוא אמנם ראוי לבחירתו.
    מספר חודשים בודדים לפני הבחירות המוניציפאליות ורשימת  ראשי הערים - שבסביבות יום הכיפורים השנה יוחלט מי לשבט ומי לחסד, מי לכלא ומי עלול להיבחר שוב,  רק גדלה. ירושלים עיר הקודש, עפולה השלווה, נצרת עילית המסוכסכת בלאו הכי, רמת גן תואמת מנהטן, אלעד- מזור החרדית , רמת השרון הנהנתנית , יהוד השקטה שמימיה חודרים עמוק מדי כבר עשרות שנים , בית אריה הקטנה והפסטורלית , בת ים שלחוף ימים תשכון , פתח תיקווה המודרנית ועוד ועוד רשויות גדולות וקטנות אינן מפגרות זו אחר זו ושולחות את ראש העיר שלהן לחקירה משטרתית  תחת ובלי אזהרה כדי להוכיח כי הן אינן נופלות זו מזו כשמדובר בהשחתת כספי ציבור לשווא.
    קראתי כי מידי חודש בחודשו הופכים ח"כים אלמוניים לשיאני הצעות חוק פרטיות, אז למה בכל זאת לא נימצא שם איזה ח"כ  קטן שישב ויבנה הצעת חוק למיגור השחיתות ברשויות המקומיות? מישהו בפרלמנט צריך לתחום את האפשרות שכל פרחח - בעזרת קבלן קולות ו/או קבלן בניין יבחר שוב ושוב לעשוק את קופת בוחריו. מישהו צריך לעצור – ברשויות המקומיות, את המשך העסקתם של בני משפחה של הנבחרים ו/או קבלני הקולות שלהם שנכנסו לעבוד שם עפ"י קשריהם ולא עפ"י כישוריהם. מישהו צריך לחוקק חוק שמי שהורשע בעבירה פלילית – אם או בלי קלון, לא יוכל להתמודד לעולם לתפקיד  נבחר ציבור בכיר ובכלל זאת ראש עיר. מישהו צריך לחוקק חוק שראש עיר או אחד מסגניו שמפעיל אלימות מוכחת במילוי תפקידו יודח לאלתר ולא יוכל עוד לכהן בתפקיד ציבורי כלשהו. מישהו צריך לחוקק חוק שדרושה השכלה מינימאלית - של  12 מספר שנות לימוד, כדי להתמודד על תפקיד ראש הרשות או לכהן כסגן הרשות. מעניין הוא שלפקיד זוטר בעירייה צריך להציג את כל מסמכי ההשכלה והכישורים אבל לראש עיר יכול להיבחר גם סתם אחד ואח"כ להיות ה"בוס" של כל השאר. מישהו צריך לחוקק חוק ברור מתי רשות רשאית למחוק חובות מים וביוב ומה יקרה אם ייתפס ראש עיר או סגן ראש עיר שנתן הוראת מחיקה או לחילופין הוראת גבייה מיידית למען דהוא עפ"י מפתח פוליטי. מוזר שהסוגיות הללו ועוד רבות אחרות עדיין לא מעניינות את אלופי ההצעות הפרטיות שמבין הח"כים הכל כך נמרצים.
   אבל חוששני שהסיבה ל"דום-שתיקה" של בית המחוקקים נעוצה לא במעט בהיות רשות העיר מעין "סולם יעקב" נגטבי שבו עולים ויורדים מלאכי החבלה הללו. לא רק שהרשות המוניציפאלית היא ה"מקפצה" לפוליטיקה ה"ממלכתית" (משה קצב, עמיר פרץ, מאיר שטרית, עובדיה עלי, יוסי וענונו , יעקב אשר ועוד רבים אחרים אלא  שזוהי גם "מקפצת הצלה" לכיוון ההפוך: מי שנפל או השתעמם מהחיים הפרלמנטאריים יכול לעשות את דרכו לראשות מוניציפאלית לכל החיים או יכול להשתמש בה כשלב ביניים ל"קמבק" פוליטי כאהוד אולמרט, מאיר פרוש , אריה דרעי, רוני מילוא,יעקב אדרי, יונה  יהב , אביגדור קהלני ניצן הורבי'ץ ורבים אחרים שעוד בדרך. ובאמת מי מבין הח"כים חפץ לשבור במו ידיו את "מקפת ההצלה" שלו בעתיד?!

!גב' אבוקסיס, השר כהן צודק


בס"ד
     גב' אבוקסיס, השר כהן צודק! / הרב אליהו קאופמן
     הויכוח החברתי שהתפתח בשבוע שעבר במליאת הפרלמנט - בין הח"כית אורלי אבוקסיס לשר הרווחה מאיר כהן, היה מעניין אך לצערנו הרב לא פורה. הנאום הראשון  של גב' אבוקסיס היה פשוט נפלא אבל גם תגובת השר לנאומה של הגב' היתה יותר מנכונה ואילו תשובתה של הגב' לשר , על דבריו, היתה בבחינת התחמקות אופורטוניסטית.
     גב' אבוקסיס הציגה במערומיה את הגישה החברתית של הממשלה וניגנה היטב על הנימים החברתיים של שר העבודה והרווחה - מר מאיר כהן, עוד שבוי אומלל בחכתו של מר יאיר לפיד והפעם על התקן החברתי. מנאומה של הגב' אבוקסיס נדרש רק לחכות לרגע שבו היא תירה את הירייה האמיתית - תצביע נגד התקציב, כפי שהשר כהן אח"כ טען שזו היתה צריכה להיות דרכה. אבל הגב' הזו העדיפה לאיים באקדח נאה ומפחיד ולבסוף לירות...קפצונים! התירוץ של הגב' –  כי "רק מהקואליציה משפיעים", הוא תירוץ יבש ומתחמק משום שמי שרוצה להשפיע מהקואליציה באמת –  כאשר לנגד עיניו בוערים  ומושמדים עקרונותיו, חייב להשתמש באיום באצבע המצביעה שהקואליציה כל כך זקוקה לה בשעת הדחק. הגב' אבוקסיס יכולה לקחת דוגמא לכך מוותיקים לפנייה שגם הצליחו אח"כ אף לשרוד פוליטית, מימין ומשמאל למפה כמו רובי ריבלין, גאולה כהן, יוסי שריד , מרדכי וירשובסקי, הרב חיים דרוקמן , דן מרידור ורבים אחרים. הנימוק המצחיק הזה -  ש"רק מתוך הקואליציה משפיעים" , כשאקדח יריית ההצבעות חסום, הוא נימוק שווא שאינו תופס ולא כלום. גם הקשקוש הזה שאם היא תצביע נגד התקציב היא תאבד השפעתה משום שתסולק מוועדות ומתפקידים קואליציוניים, הוא נימוק שווא משום שכל עוד אקדח ההצבעות נצור  הרי ששווייה של הגב' , באותם תפקידים, שווה  בערך  לשוויו של תרנגול כפרות. ואם בתרנגולים עסקינן אז אתן לגב' אבוקסיס דוגמא היסטורית מבדיחה פוליטית שהועלתה ע"י מר ראובן קמינר בוועידה ה-16 של מק"י (שבראשה עמד אז דק' משה סנה) כנגד הנהגת מפלגתו ובתגובה ליאיר צבן שטען כי כניסתה של מק"י ל"קונצנזוס הלאומי" היא מתוך רצון ל"השפיע מבפנים". תשובתו המבדחת של קמינר היתה כי הדבר דומה לתרנגול שנבלע בבטן השועל וקרא אח"כ:"קוקוריקו , אני נלחם מבפנים"!
    אבל האמת היא אחרת, גב' אבוקסיס אמנם שייכת ל"ליכוד בתינו" אבל היא הגיעה לשם עם "ישראל בתינו" ששם ליברמן הוא ה"פריימריס", ליברמן הוא ה"וועדה המסדרת" וליברמן הוא גם זה ששולח את הסוררים הביתה אם אקדח ההצבעות יורה –  או אפילו מופנה באיום, לכיוון הלא נכון. לגב' אבוקסיס- שהגיעה לפרלמנט רק בזכותו של ה"בוס" עם המבטא הרוסי הכבד (כי אחרת מי היה מאמין שהיא והפוליטיקה הם "שידוך משמים"...), הספיק לראות בימייה הפוליטיים הקצרים עד כה מה קורה לאלה שליברמן אינו חפץ ביקרם כמו אסתרינה טרטמן, אנסטזיה מיכאלי וכמובן דני איילון.  הנב' יודעת שהרשימה ה"מאוחדת" -  בין הליכוד ל"ישראל בתינו", עדיין נמצאת על "כרעי תרנגולת" וגם אם הרשימה  תמשיך להתקיים הרי שליברמן ימשיך להחליט מי מאנשי "ישראל בתינו" ייחתם בעתיד לשבט או לחסד, ואולי הוא אפילו יחליט כך בעתיד לגבי כלל הליכוד. אז מסתמא שהיא התייעצה עם ה"בוס" והאחרון - במבטא רוסי כבד, הסביר לה את הכיוון ואת דרך ההמשך כשהכל תלוי אם היא תלחץ או לא  תלחץ על ההדק של אקדח ההצבעות.
    אבל גב' לוי, היום את ילדה גדולה ואת ח"כית בזכות עצמך. קחי דוגמא מאביך הגדול - מעולם הוא לא נכנע כאשר כיוונו את הגזרות החברתיות  נגד הפועלים והעניים. הוא לא פחד להצביע חברתית גם נגד עמיתיו לממשלה. הנאום שנשאת הבהיר לכולנו מאין באת אך לא לאן את הולכת. אם את באמת רוצה לצאת לרחוב בגדול ולא להיות עוד תלויה ב"אח הגדול" עם המבטא הרוסי הכבד הרי שעלייך לעשות את מה שעשה יוסי שריד בשנות ה-80 למפלגת העבודה כשהוקמה "ממשלת  האחדות הלאומית" או את מה שעשו גאולה כהן ומשה שמיר לליכוד לאחר הסכם השלום עם מצרים. הם יצאו גדולים ואילו משה כחלון למשל - שהתקפל מול נהנתניהו וחבורתו ה"לבנה", נשכח לגמרי על אף שזה לא היה בכלל מזמן. אם היית מצביעה אחרת הרי שיתכן שעוד כמה "עריקים" היו מצטרפים אלייך ואת היית הופכת למובילת מרד חברתי. בינינו לבין עצמנו, מה לך ולמפלגה העדתית שבה את חברה כיום ו/או ל"בוס" עם המבטא הרוסי הכבד שעמד מאחורי הצרות שבעטיין פרש אביך מהליכוד ואיבד את הסיכוי להיות אי פעם ראש ממשלה בישראל?! טוב שאת זוכרת – גם בקדנציה השנייה שלך , שבאת מבית שאן ושם וב"פריפרייה" של עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה חיים אחייך ואחיותייך האמיתיים, אבל גם הם מחכים שתחזרי הביתה. גב' אבוקסיס , עדין לא מאוחר לעשות מעשה כי עם שר אוצר כמו לפיד הרי שהגזרות רק החלו. אישה שגדלה בעיירת פיתוח ובבית  ברוך ילדים  ושזו היתה  גאוות הבית,  ועל ברכי פועל בניין שהפך לממלא מקום ראש ממשלה, היא אישה שיכולה להפוך לסמל של מאבק חברתי יותר מכל אלה שהיום נושאים את הדגל הזה על המרפסות הרחבות של צפון ת"א. ועד הפעם הבאה – שבה לפיד ינחית את הגזרות הבאות שלו, תחשבי על מה שכתבתי.
    ואילו לשר מאיר כהן - שאמנם לדעתי צדק בטענה על ההצבעה המועדפת של הגב', הרי שהייתי מייעץ לו בדיוק את אותן עצות שייעצתי לגב' אבוקסיס משום שגם שתיקתו נובעת מפחדים מ"בוס" מפלגתי כל יכול -  אמנם עם מבטא "צברי", שרק צריך להחליף (בהערותי לגב' אבוקסיס  בעניין ה"בוס" שלה) את השם ליברמן בלפיד. ואת ההצעה שהציע השר כהן לגב' אבוקסיס = להצביע נגד התקציב, אני מציע שישמור גם לעצמו בפעם הבאה.

יום חמישי, 23 במאי 2013

נשות הכיבוש


בס"ד
   נשות הכיבוש / הרב אליהו קאופמן
   לשמאל הציוני ישנה בעיה קשה ושמה : צביעות פוליטית, במיוחד כשזה אמור ונוגע לדגל השלום ונגד הכיבוש. הבעיה עולה כאשר אותו שמאל ציוני מניף כמה דגלים בבת אחת כדי להרשים את בוחריו אך מגלה אח"כ כי דגל זה או אחר חשוב לו הרבה יותר, ובמיוחד כאשר הדגלים מתנגשים זה בזה. התסביך הזה החל מיום בואה של הציונית השמאלית לעולם - כאשר ניסתה להניף את דגל  סוציאליסם ו"אחוות העמים" לצד עקירת ונישול הערבים. זה המשיך בהנפת "שיויון לעובדים" בצד ניצול כוח עבודה זול ערבי ויהודי - מזרחי מעיירות הפיתוח לטובת הקיבוצים הדשנים והנהנתנים. וזה ממשיך עד היום.
   המפלגה הקומוניסטית בישראל - על כל גילגוליה ההיסטוריים, הציבה את ההשקפה האנטי דתית הקשוחה ביותר מבחינה תיאורטית אך באופן מעשי היא היתה הפושרת ביותר במאבקה בדת היהודית במדינת ישראל, מול יתר אנשי השמאל, ובמיוחד השמאל הציוני. בימים שאורי אבנרי , שולמית אלוני ושלום כהן עלו על בריקאדות אנטי דתיות וקרעו תעודות זהות הרי שתאופיק טובי סייע ל"אתרא קדישא" נגד חילולי קברים של הארכיאולוגים ואילו מאיר וילנר פתח את שערי אומן- לקברו של רבי נחמן מברסלב, עבור חרדים עוד בימי בריה"מ הקומוניסטית. בימים שאורנן יקותיאלי ממר"צ עלב בעניים החרדים כ"פרזיטים" טענה תמר גוז'נסקי כי "אין להפריד בין עניים במאבקם לצדק חברתי". גם לקומוניסטים היו וישנם מספר דגלי הנפה פוליטיים אך להבדיל מהשמאל הציוני הם תמיד ידעו איזה דגל להניף קודם וערכו סדר עדיפויות בהנפה. הם מעולם לא התביישו לומר שדגל אחד קודם לשני בגלל המצב המיוחד בישראל ובמזה"ת. ואי לכך הם סימנו באופן ברור כי דגל השלום והאחווה יונף ראשון, אח"כ דגל השיויון החברתי , אח"כ יונף דגל הזכויות הדמוקרטיות ורק בסוף יונף הדגל האנטי דתי (ברחוב היהודי). הסדר הברור לא הפך את הקומוניסטים הישראלים ל"קרליקליים" בעיני עצמם  או בעיני אחרים אלא רק דחה את הבעיה הפחות חמורה לזמן מאוחר יותר.  ולכן לא פלא  שמעולם הקומוניסטים הישראלים לא בגדו בקרב על השלום והשיויון ונגד הכיבוש על חשבון דגל אחר.
     ובמה דברים אמורים? בשמאל הציוני אוהבים להניף את דגלי השלום והאחווה לצד השיויון החברתי עד שזה מתנגש או בציונות הצרופה – המחברת אותם לימין הקיצוני, או שזה מתנגש בשנאת הדת היהודית. ובמה דברים אמורים? "חוק השבות" מחבר את כל הציונים – מימין ומשמאל גם יחד , וכמובן שהשמאל הציוני נימנה עליהם. לצד זאת הדגל האמיתי של אותו שמאל ציוני הוא קודם כל המלחמה בדת ישראל. את הדגל הזה הניפו פועלי ציון הראשונים, את הדגל הזה הניפו אנשי מפ"ם כשעקרו תורה ומצוות והאכילו טריפות ונבלות את "ילדי טהרן" החרדים ואת ה"מסורת" הזו ממשיכה מר"צ של היום. ולכן לא פלא הוא שלפני כשנתיים העלה ח"כ אורון הצעת חוק אנטי ערבית קיצונית במסווה אנטי דתי יהודי או שאפשר לומר כי השנאה ליהדות העבירה אותו על השמאלניות שלו.  היו"ר לשעבר של מר"צ הציע כי כל מי שיגדיר את עצמו כ"יהודי" יהפוך אוטומטית ל"יהודי" וכמובן ייהנה מ"חוק השבות" וההתאזרחות האוטומטית. ומה עם המשך הפיכת הערבים - כילידי הארץ, למיעוט מבוטל בדרכים לא דמוקרטיות? לכך אין לשמאל הציוני תשובה.
     אבל הצביעות הגדולה ביותר של מניפי דגל השלום ו"נגד הכיבוש" הן "נשות הכותל". כיבושה וסיפוחה של ירושלים שלאחר 1967 היא דוגמת העל לכיבוש הישראלי. הריסת רובע המוגרבים ובניית רחבת ה"כותל המערבי" היא עיקר דוגמת המשך הנישול שלאחר 1967. הכותל המערבי הקדוש הפך בידי הציונות החילונית ל"אתר היסטורי" להצדקת הכיבוש והנישול. והנה באות אותן "נשות הכותל" - ובראשן ענת הופמן ממרימות דגל מר"צ בי"ם, וכ"נשות שמאל ציוניות", הן מאגפות את החרדים הציונים ואת הדתיים הלאומיים וחבריהם מהימין החילוני מימין. גם הן - נשות ה"שמאל הליבראלי", חפצות בנתח מכיבוש הכותל המערבי. גם הן - הנשים האנטי דתיות, רוצות להתפלל חזק יותר מהחרדים. וכדי שמשאלתן תמשיך להתקיים וכלשונן הן "מחוללות מהפך", הרי שתנאי אחד לכך: המשך הכיבוש הישראלי , ובמיוחד בי"ם המזרחית  וכמובן לא פלא הוא שגם מר"צ איננה מוותרת על "ירושלים מאוחדת", דהיינו תחת שלטון ישראלי והמשך הכיבוש על גבי הפלשתינאים. אילו היה בכוחן של הנשים הללו להרחיב את כוחן ולהניף גבוה יותר את דיגלן אני בטוח שהן היו מקימות גם את "נשות המערה" במערת המכפלה בחברון ואת "נשות קבר רחל" אבל לשמחתנו כבר סימנו את "שטח א'" בבית לחם ואילו במערת המכפלה יש גם ל"וואקף" המוסלמי מה לומר.
     אלה אינן נשות שלום והן אינן "נשות הכותל" אלא אלאה נשות הכיבוש שגם מירי רגב וציפי חוטובלי מחווירות לידו.
  
     

יריית הכאב


בס"ד
        יריית הכאב / הרב אליהו קאופמן
          הטבח בבאר שבע היה מחריד אבל יותר מחרידה היא המחשבה כיצד אדם נורמאלי מגיע לרגע בו הוא טובח ו"נוקם" בחפים מפשע  ולבסוף מתאבד. כל התקשורת נוגעת בעובדות ו"לועסת" אותן שוב ושוב כשמרקה טראגי כזה קורה, אבל מסקנות אמיתיות למגר זאת בעתיד את הזוועה וללמוד לקח שזה לא יקרה שוב , הרי שמעולם אין בנמצא. שבוע לערך לפני אותו טבח אירע בבת ים  טבח "קטן" יות ר- בעל רצח את אשתו ואח"כ התאבד. שוב מקרה של אדם נורמאלי הפועל באופן הכי לא נורמאלי. שוב תקשורת , פסיכולוגים, שירותי רווחה ועוד קשקשנים רבים כמותם שרק מקשקשים אבל לפיתרון עתידי אין הם מפנים אצבע מכוונת.
        לקחת נשקים למאבטחים לאחר שעות השמירה או לצפות מה יעשה עובד שנישקו הוא פרנסתו, הן עצות של שטות והבל. מי ערב שהמטורף הבא - שרק דקות קודם לכן היה נורמאלי, יגיע דווקא מכיוון אלה שנשקם היא אומנותם? חסרים מקרים שרצחו והתאבדו כאלה שבאו ממגזרים אחרים ועשו זאת עם סכינים, אולרים וחבלים? הבעיה איננה הנשק אלא אותו מצב שמביא את הרוצח- מתאבד לשים קץ לחייו ולחיי אחרים, ולפעמים הללו הם בני ביתו שלו! למצב הזה קוראים לחץ ואין גבולות למצב הזה באפשרויות של קרבנות , רוצחים ומתאבדים.
       אין במאמר זה – חס ושלום ,  שום סנגוריה על אותם מטורפים אלא ניסיון אנושי והומניסטי ללמוד מכל מקרה מזעזע כיצד הסביבה והחברה יכולים למנוע את הרצח הבא ולאוו  דווקא ע"י סנקציות ויכולת "נבואית" לצפות את העתיד. אותו אומלל –  והוא היה כזה (!), שנכנס לבנק הבאר שבעי וזעק "אני אראה לכם" היה על סף ייאוש. פעם הוא היה אדם נורמאלי עד שהסתבך בחובות שלגביו היו "חובות ענק". הוא היה בודד ולא במקרה הילך בתוך ביתו מצד לצד כי המצב  הוציא אותו מדעתו ומנגד לא היתה לו יד מסייעת. מי יודע כמה אנשים התנכרו לו , מי יודע מה היה הנתק בינו לבין משפחתו. הוא בסך הכל רצה עוד ששת אלפי ₪ כדי להמשיך לקנות לחם, עגבנייה וזיתים אבל במדינה שלנוחי דנקנר מוכנים למחוק מיליונים הרי שלאיש הזה לא היו מוכנים לסייע בששת אלפים ₪. ברגעים הללו מרגיש המסבן שהעולם כולו נגדו. ברגעים הללו הוא פוחד להפוך ל"הומלס" וברגעים הללו הוא מחליט להתאבד, אבל הוא לא יעשה זאת לבד כי הוא לא "פרייר" ואז הוא נזכר בשמשון הגיבור שזעק בעזה הפלישתית "תמות נפשי עם הפלישתים" ומיד ה"פלישתים" הם בעיניו אותם פקידי בנק שלא היו מוכנים לתת לו צ'אנס של ששת אלפים ₪ בזמן שלנוחי ה"מתוק" הם הסכימו למחוק מיליונים. ואח"כ הכל מתערבב וכל מי שנמצא בבנק הופך לאויב פונטנציאלי. כך  הפכו הלקוחות בעיני האומלל לפרוטקציונרים שהבנק מטיב עימם ורק אותו הם החליטו לחסל, והסוף המר כבר ידוע לכולנו.
     לפני שנים רבות היה עימנו במילואים אדם בודד. הוא היה אינטיליגנטי אבל עצוב. הוא היה גרוש שנותר ללא בית ושתי בנותיו היו טורקות לו את הטלפון בפנים. הוא ויתר לנו על חופשותיו כי לא היה לו לאן לחזור. הוא פלט שוב ושוב כדורים בכוונה כדי להיכנס לכלא ולמצוא בית חם עם שלוש ארוחות מסובסדות. לבסוף הוא הרג - ביום האחרון למילואים , שני חמורים ושמח להיכלא. שנה אח"כ הצבא השבלוני והפרנציפיוני לא רק שלא שיחרר את המסכן אלא שלחו – עם נשק, לשרת באזור בנוי ולסכן אזרחים חפים מפשע. הסוף היה שכשיצא לחופשה לא היה לו לאן לצאת והוא התבצר על גג בנין שוקק ומפוחד כאחד בשכונת קטמון הירושלמית והנשק שלו מאיים לימין ושמאל עד שאש השוטרים מצאה את מותו. אז פתאום התעוררה משפחתו הקרה והדוחה והאשימה את המשטרה. לא רק שאינני מאשים את המשטרה אלא שאפילו אם הצבא היה אשם בגיוס החוזר הרי שההתפרצות רק היתה נידחת משום שהמשפחה , החברים והסביבה התגרשו מהמסבן הלה והותירו אותו לבדו ולכן מה פלא שאדם נורמאלי הופך ללא נורמאלי עם או בלי השכלה וכו'?
     ויש גם מקרים שגבר מקים משפחה ומביא ילד לעולם ואז פתאום -  להבדיל מדורות קודמים, האישה רוצה לפרק הכל כי השפעת החברה היא הרסנית בכל הנוגע לפרט ולשבירת מוסכמות ומסגרות עפ"י רגשות ו"פסיכולוגיה מודרנית", וכשהכל נופל על הקרבן כקיר הוא מגיע להחלטה לשים קץ לחייו שיהפכו בעתיד לכלום ושוב חוזר ה"ניגון" המר של "תמות נפשי עם הפלישתים".
     לפני שנים רבות למדתי בתיכון בעיר רמלה. בכיתתי היתה תלמידה מהמושב פתחיה שליד רמלה. יום אחד הגיעה הנערה לכיתה מאוד נרגשת לחיוב. בהפסקה – על חצי לחם מרוח בהריסה תוניסאית, היא סיפרה לנו כי היא כל כך מתפעלת מסבה וסבתה לעומת הדורות החדשים שבהם "שלום הבית" כל כך מעורער על ויכוחים שטותיים ועל חלומות שווא. הנערה סיפרה לנו כי סבה וסבתא - מעל גיל 70, אוחזים ידם זה בזה ומחייכים כל היום כזוג יונים. הסבא והסבתא עברו את רוב חייהם בתוניסיה שם הקימו משפחה, עבדו לפרנסתם - הסב בעבודת כפיים והסבתא כעקרת בית, וכמובן ילדו ילדים ולימים ראו נכדים, חגגו חגים כמו שצריך לחגוג אותם בחיק המשפחה והנה הגיעו לרגע של הסיפוק שבו הם יכולים לשלב ידיים - תרתי משמע, ולהביט על שתילי הזיתים שגדלו ובמצב כזה מדוע לא לחייך ולשמוח? הם לא שאלו - כל ימי חייהם, "מי אני ומה אני"? הם לא פנו לפסיכולוג או ל"מאבחנת" על כל ויכוח טיפשי והם לא ביקרו מעולם בסדנאות שמטרתן להזכיר רעות ונשכחות ולהחזיר כעסים עד כדי פירוד והם לא ראו סרטים על "אהבה" שמולידה תאווה ולבסוף גם פירוד מהבעל או מהאישה, ולכן הילדים שלהם גדלו כמותם והיו מאושרים והמשיכו את השלשלת. בת כיתתי - שכבר נפלה להילת דור אחר, זיהתה בזקניה את האושר הקדום מול האפרוריות העכשויית.
     הצרות של האחרים והסיום הטרגי שלהן חייבות ללמד אותנו להיות זהירים בבעיות הזולת , להיות רגישים וקשובים לצרת האחר ובמיוחד צריכים ללמוד זאת משרתי הציבור שמקבלים את ההחלטות להקל ולא להחמיר כי החיים והמוות בעד הלשון. בישראל של 2013 כשהגזרות הכלכליות משתוללות, קצבאות הילדיט נשחקות ומותירות הורים חסרי אונים , כשעומדים להטיל ארנונה כפולה על דירה ריקה (שלפעמים זו סכנה להשכירה לכל אחד) , אזי, דרושה מידה רבה של רגישות יתר לזולת ורק ה' הטוב יודע מה צופן לנו הלחץ הבא שפקידי האוצר , הרווחה ובתי המשפט מכינים ללא מעט אומללים שנולדו בבית מחוסרי טייקונים.

יום ראשון, 19 במאי 2013

?ממי בדיוק לבקש פיצוי


בס"ד
        ממי בדיוק לבקש פיצוי? / הרב אליהו קאופמן
        פעם "שר בלי תיק" היה הפיתרון המצחיק והבלתי מזיק להעניק שררה מדומה לסרח עודף פוליטי. בימים אלה כשהצטמקות הממשלה הפך ללפיד האש הנה נמצאה דרך חדשה לתת לסרח עודף פוליטי- שלא רוצים לתת לו תיק מיניסטריאלי אמיתי,  ואז מעניקים לו תיק שהוא בכל זאת מצחיק. נתניהו, לפיד וגם בנט היו מאוחדים בדעה של אורי אורבך – זה עם השפם מה"בית היהודי", חייבים לתת תיק רק מ"דרכי שלום" ולכן תפרו לו תיק מצחיק של אחריות על "גיל הזהב" (ה"משרד לאזרחים וותיקים"). מה כבר אפשר להזיק בתיק מצחיק כזה?
        אבל "סטנאפיסט" בדימוס כמו אורבך הוכיח לכולם שגם מתיק מצחיק שנראה בלתי מזיק אפשר בהחלט להזיק ולקומם מדינה שלימה על שכנותיה. והנה האורבך הזה כינס מספר זקנים יהודים  יוצאי ארצות ערב ואירן ויצק להם תוכן של תביעה: לבקש בחזרה את רכושם ממנו נושלו עם עלייתם לארץ. אילו הוא היה בודק היטב הוא היה מגלה שעד עלייתו של חומייני באירן למשל לא רק שיהודים הצילו את רכושם אלא שאפילו העשירו את עושרם בהגירתם לישראל, ובמיוחד לארה"ב ולאיטליה. אורבך האירופאי כמובן מאשים את ארצות ערב בגזילת הרכוש היהודי אבל גם הזקנים שאסף למלחמה הלאומנית שלו מודים שרכושם נפגע וחייהם הועמדו בסכנה רק לאחר שפרץ המאבק הציוני-   פלשתינאי , ובמיוחד לאחר הקמת המדינה. יתכן שארצות ערב צריכות להישאל על הבעיה אבל ישראל והתנועה הציונית צריכות אף הן להיחקר כגורמים בעייתיים שהביאו למצב.
    אבל בכל זאת –  מר אורבך, אם ברצונך לשאול , לחקור ובמיוחד לסייע להחזרת הגזל הנוראי של יהודי ערב אז בבקשה שים לב להכוונה שלי לעניין פיצוי האומללים היהודים שנפגעו גשמית ורוחנית בעקירתם לישראל מארצות הפזורה הערבית. ראשית, בדוק מדוע עזבו יהודי עירק את ארצם בראשית שנות ה-50 ומי הניח את הפצצות בבית הכנסת "מסעודה שם טוב" בבגדד , ש"זרזו" את עלייתם. אם מר מרדכי בן פורת מאור יהודה ומר יהודה תג'ר מת"א עדיין בחיים אני מציע שתזמין אותם לחקירה ואל תשכח לוודא אצל אורי אבנרי  בנוגע למסמכים שעלולים לקשור - חס ושלום, את השניים לאותו אירוע. אני מציע שבסוף החקירה יקבלו צאצאי הנפגעים הללו את פיצויי הפגיעה הנפשית בהם ממי שימצא אשם. ודרך אגב, יש לי ריאיון מתועד עם אחת מניצולות הפצצות הללו, המספרת בדיוק מי היו המניחים שלהן.
   באשר לאובדן הרכוש הרי שמר אורבך מוזמן לחקור מה עלה בגורל כתבי הקודש וכל כלי הקודש היקרים שהוצאו מתימן וממרוקו - על החפצים האישיים של העולים, לאחר שהגיעו בשלום לארץ. דוד לוי - מ"מ ראש הממשלה לשעבר, יכול להעיד בעצמו על הפרשה הזו וכך גם רבנים רבים מרבני וישישי מרוקו ותימן. דרך אגב, יש שטוענים כי מוזאונים בבריטניה , בהולנד והכנסייה הקתולית ברומא קנו חלק ניכר מהרכוש ש"נעלם" ולאוו דווקא מידי מרוקו ו/או תימן.
    וחוץ מזה יש גם עניין של פיצוי על עוגמת נפש כמו בגזיזת פאות בכוח, האכלת אוכל טרף בכוח, גניבת ו"היעלמות" אלפי ילדים ש"מקום קבורתם לא נודע" וכמובן "חינוך מחדש" בכפייה של ילדים רבים שלימים ה"חמרוז'" בקמבודיה הנידחת למד מהם. נראה את בעל השפם - עם הכיפה המתבדרת שלו, חוקר את כל הפרשיות הללו ולבסוף מחייב את האשמים לשלם פיצויים על נזקים גשמיים ורוחניים.
     ולבסוף אם מר אורבך יגיש לארצות ערב את החשבון ההזוי והכפוי שלו הרי שהן תגשנה לו את חשבון נזקי ה"נכבה" מ-1948 ואילך , שגם לאחר קיזוז יישאר בידיהן סכום "שמן" שאותו יאלץ מר אורך לשלם כפיצויים לפליטים הפלשתינאים.