בס"ד
בשווקם
את "קדם" מקדם / הרב
אליהו קאופמן
שנים לא מעטות אני תמהה מדוע לחו"ל
מגיע רק יין "כרמל מזרחי" עם ההכשר הנמוך של "רב היקב" , ואם
כבר מגיע יין "כרמל מזרחי" עם ה"הכשר המהודר" הריהו של ,
"חוג חת"ם סופר" בני ברק
(שבישראל הוא כמעט אינו נראה משום שבארה"ק יודעים כולם כמה
ה"ההכשר" הזה "מהודר") ולא זה המהודר באמת, של
"בד"ץ מהדרין" בראשות הרב הגאון אברהם רובין שליט"א, מרחובות.
בחנויות נייון בארה"ב - ובמיוחד בבריטניה, התחמקו משאלותי באלגנטיות תוך
המצאת נימוקי סרק כמו "שהיין של כרמל אינו מבוקש" או ש"היין הזה
נמכר יותר אצל הגויים ולכן בסקטור היהודי הוא בקושי מובא". אבל כשהקשיתי על
כך שהיין הזה בכל זאת נמצא בחנויות בחו"ל, אך בהכשרים שאינם של הרב רובין,
הרי שאז כולם מילאו פיהם והסבריהם בהרבה, הרבה מים. עד שלפני מספר שנים נקלעתי
לחנות יינות בעיר החרדית ליקווד, במדינת ניו ג'רסי בארה"ב.
באותה חנות יינות שמעתי לראשונה - באופן
רשמי מבעל החנות, את ההסבר האמיתי לאפליה הזו בשיווק ההכשרים הפחות מהודרים של
"כרמל" לח"ול . מסתבר
שחברת "קדם" האמריקאית היא זו העושה כל אשר לאיל ידה כדי
ש"כרמל" של הרב רובין לא יגיע לחו"ל. אם יגיע ההכשר של הרב רובין
לחו"ל הרי שאו - אז ירדו המכירות של "קדם" משום שהציבור החרדי –
ובמיוחד החסידי, יתחילו לקנות את "כרמל מזרחי" על חשבון
"קדם". עד כה נמנעים רוב החרדים לקנות "כרמל מזרחי" בחו"ל
בגלל הכשריו הנמוכים שם.
השבוע הסתבר לי כי החברה המשווקת את
"כרמל מזרחי" לחו"ל היא לא פחות ולא יותר חברת..."קדם"
עצמה! אין ספק שחלמאות "כרמל מזרחי" היא זו הגורמת לכך שיינותיה לא
ימכרו בחו"ל באופן יעיל, שהרי הפקדת
השיווק בידי חברה מתחרה רק מוריד את המכירות. יש לציין שאנשי "קדם" מסבירים
לחברת "כרמל מזרחי" כי בחו"ל
מעדיפים החרדים שם את "חוג חת"ם סופר" בני ברק כהכשר
"מהודר" על פני הרב רובין, וזהו כמובן שקר גס.
אך מה שחברת "קדם" מסתירה באמת
היא העובדה שחברה זו נתפסה בקלקלתה ע"י הרב רובין משזו ביקשה ממנו הכשר. ב"קדם" הבינו כי
ההכשרים האמריקאים הפושרים (עם הגרביים הלבנות ו"שמונת בגדי כהן
גדול"...) לא יספיקו להם לחדור לשוק הישראלי ולכן ביקשו לעצמם הכשר מהודר
באמת מישראל. בד"ץ ה"עדה החרדית" מנוע מלתת הכשרו לחברות גדולות
משום שאז עולה איומן של החברות שתחתיו כי יעזבוהו אם ההכשר של הבד"ץ הזה
יעבור לאחרים (בעבר עלה האיום הזה כאשר ה"עדה החרדית עמדה להעניק הכשר
ל"כרמל מזרחי" - לפני בואו של הרב רובין) ואז פנו מ"קדם" לרב רובין. הרב רובין
יצא לארה"ב ובדק את המפעל וביקש מ"קדם" לשנות שם "משהו" (יתכן
שבעתיד אפרסם זאת...) אך הללו סירבו לשנות את ה"משהו" ומאז החלה
היריבות.
הסיפור הלה ממחיש כי ההכשרים האמריקאים הם
קלים שבקלים אף אם מדובר ב"ראשי הכשר" עם זקן שמטאטא את הרצפה ועם
גרביים לבנות מבריקות. רק לתזכורת: הכשר ה"וולווא" שהסתבך ברומניה עם
הכנת מצות עבודת יד ללא משגיח ובפיקוח ראביי רפורמי, ברוך טיטלבאום (בנו של
ה"וולווא") שהיה אחראי למצות הנ"ל, ההכשר של יחיאל בבד שנקניקיות
"דבר אחר" נתפסו במסעדתו ב"בורו פארק" שבניו יורק ואשר בחורי
ישיבה תמימים משמשים "משגיחיו" דרך... העין האלקטרונית של האינטרנט(!), הכשר
ה"או-יו" שבארץ הפך ל"חותמת גומי" ואינו מהודר כלל, הכשרו של
וויסמנדל הניתן באירופה למפעלים של יהודים מחללי שבת, הכשרר ה"קיי-
סטאר" שנתפס בבעיות של דגים ועוד הרשימה ארוכה.
חבל שהרבנים באמריקה ואירופה מפחדים לצאת
בגאון נגד כל אותם אנשי עסקים בלבוש חרדי המעניקים "הכשר" תחת שם העט
"הרב הגאון" ומקבלים אחוזים מהתוצרת, כבעלי עסקים לכל דבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה