בס"ד סיוון תשפ"א, מאי –
יוני 2021
נדל"ן המתים / הרב אליהו קאופמן
בשורות הבאות תגלו
שוב כיצד מתדרדרים בתי העלמין ברומניה לסכנת הכחדה של מכירתם ומחיקתם מעל האדמה
תוך הפיכתם לנדל"ן פרטי של כנופיית מתבוללים ונכרים הסוחרים בהם יחד עם המשטר
הרומני ובגיבויים של כמה "רבנים בחזות חרדית". הפעם הם הגיעו לעיר ואם
בישראל ששם העבר שלה היה קלויזנבורג, ובשמה הרומני קלו'ז. לפני קצת יותר מחודש
פינו שם חלק מבית העלמין היהודי יחד עם עצמות הנפטרים. ללא שום הוראה הלכתית פונו עצמות
הנפטרים באופן פוגרומיסטי וברברי לשקיות נילון - כאילו שהם היו חלקי גופות,
והועברו בערבוביה לבית העלמין היהודי הגדול בקלו'ז ולישראל כדי להעניק למדינה
הרומנית עוד פיסת קרקע לבנות שם בית ספר לנכרים וכדי שראשי הפדרציה היהודית המתבוללת
יגרפו לכיסם עוד "קופון" על חשבון מתי ישראל.
את ההוראה נתן הרב הרפורמי של רומניה – רפאל שפר, ומי שביצע עבורו את הפרויקט, מבלי
להיות נוכח שם, היה הרב של זק"א, של בת ים וחבר "מועצת הרבנות הראשית
לשראל": הרב יעקב רוז'ה – הקבלן והמשת"ף התורן של מהרסי הדת בישראל.
בשנת 2007 פרסם "מעריב" כתבה
ארוכה תחת הכותרות "ברוך נדל"ן אמת" ו"פה קבור הכסף" –
ע"י העיתונאי הדתי קלמן ליבסקינד, ושם לראשונה נודע על הפיכת בתי העלמין
היהודים לנכס נדל"ני של מתבוללי הפדרציה היהודית של רומניה. שנים אח"כ
פרסם העיתון החרדי "יתד נאמן" שורה של שלוש כתבות רצופות על ניסיונם של
המתבוללים הללו לסחור בבתי כנסת וגם להשכירם למופעי תועבה. בשני המקרים שמואל הלפרט,
יואל טוביאס, ישעיהו רויטר וחיים לייב דוייטש ניסו למנוע את הפרסום אך לא הצליחו.
קראו היטב את
השורות הבאות עד סופן – למרות אריכות הדברים, ותגלו כי רומניה היא רק משל
להתמוטטות ההגנה על קברי ישראל שעלייה מסרו
הרב מבריסק ושאר גדולי ישראל את נפשם. כול זאת בימים שראשי זק"א היו צריכים
להיבלע באדמה על מה שהתפרסם והתגלה על ראשות ארגונם החוסה באצטלא של "קדושה"
ומתחתיה טומאת עולם.
אחת
הבעיות הקריטיות של המשך קיומם של בתי העלמין היהודיים באירופה היא ההתמודדות עם
חמדנות קרקע בתי העלמין הללו ע"י יזמים פרטיים מהיבשת הזו ועם ממשלות וגופים
ממלכתיים במדינות היבשת החפצים להקים על אדמות היהודים בניינים ציבוריים בכול
תחומי הציבור. ישנם גם קבלני משנה לחמדנות הזו – המפיקים ממנה "דמי
תיווך" או פריבילגיות אחרות. בין "קבלני המשנה" הללו אפשר למצוא
ארגונים יהודיים מארה"ב ומאירופה החפצים באדמות הללו לבנייני משרדיהם ומוסדותיהם,
ואילו ההלכה היהודית – שאין לפנות בית עלמין גם לאחר שנות דור, איננה עולה עם עסקיהם
של הללו. לא מעט רבנים ועסקנים דתיים וחרדים מגויסים לטובת "הפשרת" בתי
העלמין הללו ב"נימוקים דתיים" שמתאימים יותר לדת הנוצרית, כשתגמול נאה
בצידם או שמדובר בהוראת הקהילות היהודיות החילוניות והמתבוללות שתחתן הם עובדים.
גם ח"כים ורבנים חרדים מישראל נמצאים ברשימה הלא מפוארת הזו, ולצידם "ארגוני
הרבנים" באירופה. לאחרונה עורבו בנושא גם "הרבנות הראשית לישראל"
ואפילו ארגון זק"א – שענייני בתי הקברות הם כלל אינם בטיפולו אלא אך ורק
פינוי חללים, ובישראל בלבד.
מבית עלמין לעסק
הנדל"ן
יש
לציין שתופעת הפקעת בתי עלמין באירופה לצורכי נדל"ן איננה מתחילה ומסתיימת אך
ורק בבתי עלמין יהודיים אלא גם בבתי עלמין נכרים – ובהם נוצרים, ומיעוטם מוסלמים (באלבניה,
בטורקיה, בקוסובו ובבסונה - הרצוגבינה). אבל בתי העלמין היהודיים הם זמינים יותר
לפורענות הזו לאו דווקא מסיבות אנטישמיות נוכריות. להוציא מדינות כצרפת, הולנד,
בלגיה, שוויץ, אוסטריה ובריטניה הרי שברוב מדינות אירופה האחרות כמעט ולא נותרה אוכלוסיה
יהודית דתית עם רבנים פוסקים של ממש. במיוחד חמורים הדברים במדינות הקומוניסטיות
לשעבר של מזרח אירופה, שם מצויים בתי עלמין רבים עם גדולי עולם שקבורים שם ושהיו
שועי הקהילות הללו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, אבל כיום הרי שמלבד הונגריה (שם
התקיימה קהילה חרדית גם בימי הקומוניזם) המדינות הללו התרוקנו מיהודים והנהגת
הקהילות היהודיות שם נמצאת בידי מתבוללים יהודים או אפילו בידי נכרים עם
"רבנים" שהשכלתם "הדתית" והגשמת היהדות שלהם נמוכים אף משל
הרפורמים והקונסרבטיביים, אבל בגדר המסחר הזה הרי שארגוני "רבני אירופה"
ו"הרבנות הראשית לישראל" מכירים בהם כ"אורתודוכסים" כדי
להמשיך ולגבות את הסחר בנדל"ן המתים שם. בצ'כיה למשל השתלטו נכרים על הקהילה
היהודית ודחקו את אחרוני היהודים מראשותה ע"י ניכוס לעצמם "יהדות"
במסמכים מזויפים ואף מינו בזמנו "רב גר" בשם סידון שגם "גירותו"
הייתה מפוקפקת. בפולין עולות שוב ושוב שערוריות בענייני בתי העלמין שם, ואף בעניין
החזרת הרכוש היהודי שעבר מהשלטון הפולני לרבים מאנשי האדמיניסטרציה של הקהילה
היהודית, שחלקם כלל ל לא היה יהודי. הסיפורים התפרסמו במחקר עיתונאי של ארגון
יהודי ומייקל שודריך – "הרב הראשי" בפולין, ניסה לטייח את הנושא. כך הם
הדברים גם בבולגריה, בטורקיה ואף בליטא, שהייתה בעבר חלק מחבר העמים. פרשיות עם
בתי עלמין או חלק מהם שהפכו לנדל"ן אפשר למצוא גם במערב אירופה כמו בגרמניה,
באיטליה ובספרד. שוב מדובר במדינות שיהדות דתית ורבנות אמיתית מהן והלאה (להוציא
את קהילת מילנו באיטליה). שליחי חב"ד בארצות הללו בדרך כלל מעלימים עיניהם
מכך עד כדי שיתוף פעולה של ממש עם חמדני הנדל"ן משום חיבורם לגורמים יהודים
וישראליים או מקומיים לא דתיים ורצונם להמשיך לקבל מהם כספים ואוטוריטה באופן
חופשי וכך המתים משלמים על כך תרתי משמע. אבל הזוועה האמיתית מונחת במדינת רומניה –
שמאז שנת אלפיים הפכה לבסיס המלחמה של עקירת בתי עלמין, בתי כנסיות ומקוואות,
לטובת הנדל"ן הרומני הנכרי, ובעיקר לטובת הרווח הפרטי של ראשי הפדרציה
המתבוללת שם.
הפדרציה המתבוללת
ברומניה
להבדיל משאר מדינות מזרח אירופה הקומוניסטית
לשעבר – ואפילו ממדינות מסוימות במערב אירופה, הרי שברומניה קיימת "פדרציה
יהודית" חזקה ומונופוליסטית שלמרות שראשייה – עם נפילת הקומוניזם, היו סוכניו
הקרובים ביותר של הקשה שברודני הקומוניזם (ניקולאי צ'אושסקו), הרי שעם התמוטטות הקומוניזם
ברומניה הם המשיכו לשלוט ולנהל בלעדית את היהדות שם. במזרח גרמניה, בצ'כיה
ובבריה"מ לשעבר נשלחו הרבנים וראשי הפדרציות היהודיות שם לכלא אבל ברומניה
המשטר הרומני לא רק שלא נגע באלה שנותרו היחידים ממשטר האימים של צ'אושסקו אלא
שהאחרונים קיבלו לידם כוח ולגיטימציה גדול יותר. זהו סיפור ארוך של פוליטיקה
מיוחדת שהחלה כבר במחצית שנות השישים של המאה העשרים בין ראשי הפדרציה היהודית
ברומניה – ובראשם הרב משבה דוד רוזן (שהיה היחיד במדינות הקומוניסטיות לשעבר ששימש
גם "רב ראשי" וגם יו"ר הפדרציה...), לבין המשטר הרומני הרצחני של
צ'אושסקו ונהנו מחיבורו של המשטר הרומני למערב בכלל ולישראל בפרט. זו הייתה גם
פדרציה שכוחותיה הארגוניים והפוליטיים היו מעוגנים בצנטראליזם אדיר ואילו ראשי
הפדרציה בבוקרשט הבירה לא העניקו שום סיכוי וכוח לקהילות במדינת רומניה לנהל
מדיניות עצמאית. לצד זאת יש לציין שהיותה של מדינת רומניה, באותם ימים, המדינה היחידה
שנותרה אז – בגוש הקומוניסטי לשעבר, זו שנותרו לה קשרים דיפלומטיים עם ישראל עד
נפילת הקומוניזם, נתנו לרב רוזן ולפדרציה שם כוח פוליטי לימים בישראל, ברומניה ואף
במדינות המערב, ובראשן בארה"ב. הכוח הזה נוצל היטב לאחר מות הקומוניזם
ע"י הפדרציה המתבוללת של יהודה רומניה, ובמיוחד בתחום האוטונומיה שלה להפוך
את הרכוש הציבורי היהודי לפרטי ולסחור בו באין מפריע. כבר בסוף שנות התשעים של
המאה העשרים יצא מכתב ממשרדי הפדרציה המתבוללת – מבוקרשט, אל כול הקהילות ברומניה
כדי שהללו תדווחנה להם על "שטחים ריקים" בבתי העלמין שלהם, כדי לנהל את
מכירת השטחים הללו לגורמי נדל"ן רומנים שהיו חלק ממפלגת ה- "פ.ס.ד."
של הסוציאל דמוקרטיה הרומנית, אלה שהפכו למפלגה הזו מתוך שיירי המפלגה הקומוניסטית
של צ'אושסקו ולימים תפרו לעצמם את החזות "הדמוקראטית" החדשה שלהם. בראשם
עמד אז יון איליאסקו (לימים נשיא רומניה) שרבים טוענים שהוא יהודי מומר ואילו אשתו
ואחיה ( רזבן תיאודורסקו) זוהו לימים כיהודים נחבאים שפעלו בשרות הקומוניסטי של
צ'אושסקו, בימים שאיליאסקו עצמו היה נאמנו הקרוב ביותר של הרודן. המכתב הלה נפל לידי ופורסם מיד בעיתון החרדי דאז –
"יום השישי, ובעקבות כך נכנס לנושא ארגון "אתרא קדישא" (אז הוא
עדיין היה מאוחד עם אנשי הרב אליקים שלזינגר מלונדון). הפדרציה המתבוללת ברומניה
ניסתה לערוך "מכירה כללית" לבתי העלמין היהודיים והכסף עמד להיכנס לכיסי
ראשייה ולא לשם עניין הומניטארי או קהילתי. לימים הסתבר כי גם שטחי קבורה ממש – עם
מצבות, תוכננו להימכר אך פרסום תמונה כזו מהעיר הרומנית הצפונית הושי עצר את
התהליך. בתמונה הזו נראתה בבירור מצבה יהודית בצד של "השטח הריק"
שהפדרציה מכרה לשני עסקנים פוליטיים מקומיים, כדי שיקימו עליהן וילות לעצמם.
הפדרציה המתבוללת – בראשות אחד משונאי דת ישראל דאז, פר' ניקולאי קאז'ל (סירב
להעניק דחייה לסטודנטים ישראלים לרפואה באוניברסיטת בוקרשט מלקיים מבחן גמר לרפואה
ביום הכיפורים הקדוש בטענה כי "פה זה רומניה ולא ישראל" - דחייה שלימים
אישר יו"ר אוניברסיטת "אפולוניה" ביאסי, פר' ואסילי בורלוי,
לסטודנטים ישראלים, ושאת הדוגמא הזו לקחו לימים ממנו כול האוניברסיטאות ברומניה...)!
הפדרציה המתבוללת מיד פנתה למספר מזוקנים שנקראים "רבנים חרדים", כדי
שיושיעו אותם מהתערבותה של "אתרא קדישא", של רבני ישראל ומשל התקשורת
החרדית דאז. כאן המקום לציין שעניין "המטריה האוירית" שקיבלו מתבוללי
רומניה מגורמים יהודיים רבים בישראל ובמערב היא עוד סימן של שוני בינם לבין שאר
ההנהגות הפרו קומוניסטיות של שאר הפדרציות המשת"פיות של יהודי מזרח אירופה בימי
הקומוניזם. להבדיל ממדינות כמו פולין, בולגריה ואפילו הונגריה וצ'כוסלובקיה לשעבר –
בימים בהן הן היו קומוניסטיות, הרי שברומניה הקומוניסטית לשעבר הפכה הפדרציה
היהודית המתבוללת שם למאחז לגיטימי ומייצג כלפי יהודים ליבראלים ודתיים בעולם גם כשהפדרציה
הזו הייתה שיא ההתגלמות של ארגון קומוניסטי במשטר האיום ביותר ששרר בקרב משטרי
הקומוניסטים במזרח אירופה, כולל זה שבבריה"מ לשעבר. הסיבה לכך הייתה במרקם
היחסים המיוחד בין רומניה לישראל, לארה"ב ולמערב, ושדרכו ידע הרב רוזן להפוך
ל"בורג" המקשר בין רומניה למערב והוא ידע גם לכסות על כך שרומניה בעצם
הייתה תמיד הסוכן הסובייטי של בריה"מ לשעבר במדינות המערב בפרט ובמדינות
אחרות בעולם בכלל, מדינות שלא קשרו קשרים עם בריה"מ ( כסין העממית, קמבודיה,
יוגוסלביה, אלבניה ועוד). במסגרת הזו בנה הרב רוזן מערכת יחסים מיוחדת לא רק עם
ישראל אלא גם עם ארגוני הממון היהודיים מארה"ב ומהמערב כמו "הגוינט",
ה"קליים קונפרנס", "בני ברית" וכו'. לצד זאת קיבל הרב רוזן
לגיטימציה דתית מ"הרבנות הראשית" בישראל ומראשי היהדות החרדית כ"רב
אורתודוכסי", שבארצו כביכול התנהלה פעילות דתית – אורתודוכסית יהודית. כך גם
בנתה הפדרציה המתבוללת של יהודי רומניה את כוחה – בצילו של הרב רוזן, ונותרה
עצמאית ובלתי מבוקרת לאחר נפילת הקומוניזם, ואף לאחר מותו של הרב רוזן. הפדרציה הזו
השכילה גם לתווך עבור רומניה החדשה – שלאחר הקומוניזם, את קשריה הטובים עם
ארה"ב וכך המשטר הרומני ידע לעשות עבורה ככול אשר חפצה גם בעסקי השחיתות, כמו
מכירת בתי עלמין ובתי כנסיות, עסקים שבלאו הכי לא היו זרים מעולם לפוליטיקאים
הרומנים בפרט ולראשי הקומוניסטים לשעבר של מזרח אירופה בכלל. ולצד כול אלה הרי
שבישראל הצליחה "התאחדות יוצאי רומניה" – גוף אמורפי אך בעל כוח כלכלי
ופוליטי, לשרוד טוב יותר מהתאחדויות עדתיות אחרות, ולא מעט בסיוע כלכלי וארגוני
מהפדרציה היהודית המתבוללת של רומניה. בצל ההתאחדות הזו חסו גם גורמים חרדיים
פוליטיים מ"אגודת ישראל" כמו ח"כ שמואל הלפרט וידידו ר' יואל
טוביאס מבני ברק, והם שימשו ומשמשים "חותמת גומי דתית" לכול אקט לא דתי
של הפדרציה המתבוללת. במיוחד אמורים הדברים בימים שהשניים חפצו להיבחר ל"רב
ראשי" ברומניה, ושנהנו תמיד מכספי ארגונים יהודיים חילוניים ורפורמים
בארה"ב דרך אותה פדרציה מתבוללת. במדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות לשעבר לא
היו מנגנונים מתוחכמים כאלה - שקשרו את הפדרציות המתבוללות שם לארגונים יהודיים
במערב ובישראל, ואף לארגונים ורבנים חרדים. הפדרציה המתבוללת ברומניה דאגה אף לכך
שעשורים לאחר נפילת הקומוניזם שארה"ב תשלח יהודים חילוניים ודתיים לאומיים
לכהן כשגרירייה ברומניה, והללו יסייעו לפדרציה הזו לעולל את כול מעלליה ליהדות
בחסות "יהודית", ואף כביכול ב"חסות דתית".
הקשר בין המתבוללים ל"חרדים מטעם"
ולכן לא במקרה הייתה פנייתם של ראשי הפדרציה
המתבוללת להלפרט ולטוביאס שיצילום מהסבך, לצד גיוסם של ארגוני כספים יהודים
מתבוללים ורפורמים בארה"ב, שגם שלבו את העסקנים החרדים בתוכם. בשנת 2002
הגיעו ארבעה בעלי חזות חרדית לבוקרשט – כגנבים בלילה, כדי להעביר חוק בפרלמנט
הרומני שיבטיח לפדרציה המתבוללת את המשך גזל ההקדש היהודי ויהפוך את ההקדש היהודי
לרכוש פרטי של ראשי הפדרציה המתבוללת. כול זאת לאחר שהרכוש הציבורי היהודי הוחזר
כבר לארגונים היהודיים ואף לחסידויות העבר בפולין, בבריה"מ לשעבר, בבולגריה,
בהונגריה, בצ'כיה, בסלובקיה ובמזרח גרמניה לשעבר. במדינות הללו רוב הרכוש הציבורי
שהולאם בימי בוא הקומוניזם הוחזר לידי יורשיו הציבוריים היהודיים שחיו במערב
ובישראל. אבל ברומניה הכול היה הפוך. דווקא בימי הקומוניזם שמר הרב רוזן על הרכוש
היהודי הציבורי ואילו לאחר מותו ובוא הדמוקרטיה הכול השתנה רק לרעה. מאמצע שנות
התשעים של המאה העשרים החלה הפדרציה המתבוללת ברומניה להשכיר בתי כנסת שלמים או
וחלקים מהם למועדוני לילה ולמקומות תועבה. ארבעת הסייענים "החרדים" שבאו
בשנת 2002 לתת לגזל הזה את כוחו הרשמי ע"י הפרלמנט הרומני היו ח"כ
שמלק'ה הלפרט מחסידות ויזני'ץ ומאגו"י, ר' יואל טוביאס מבני ברק, ר' ישעיהו
רויטר מ"דגל התורה" (הוא נכנס לקבוצה הזו בהבטחה ל"אתרא
קדישא" כי ימנע את המהלכים הללו אבל הכנופיה הזו הכירה לו את קרנות הממון של
הרפורמים והקונסרבטיביים והוא הפך ל"מזוזה" שלה) ור' חיים לייב דויטש
מ"חוג חתם סופר" פתח תקווה, חוג כשרות נטול כמעט ממשגיחי כשרות אמיתיים.
הארבעה הללו הציגו את עצמם כמצג שווא של " נציגי ארגון רבני רומניה
בישראל" וביקשו מהפרלמנט הרומני שיחוקק חוק שיהפוך את הרכוש הציבורי היהודי
ברומניה – על ההקדש הדתי שלו (בתי עלמין, בתי כנסיות ומקוואות), לרכושה הפרטי של
הפדרציה המתבוללת, אז בראשות ניקולאי קאז'ל, ש"רבה" של אותה פדרציה היה
ח"כ השמאלני לשעבר ממפלגת העבודה, מנחם הכהן. החוק החדש "סינדל"
כול אפשרות של גורמים זרים – כולל רומנים ובינלאומיים יהודים ולא יהודים, מלהתערב לטובת
הצלת כול מכירה אפשרית של הקדש יהודי ו/או של ביזוי ההקדש היהודי הציבורי ברומניה,
שהפך לפרטי בידי פדרציית המתבוללים. לארץ ישראל חזרו ארבעת המשת"פים בשמחה
גדולה וטענו כי חוקקו "חוק למניעת מכירת בתי עלמין". מי שסייע להם
בעניין היה מר דוד קאהן מארה"ב – שנתמך בעסקיו ברומניה ע"י הפדרציה
המתבוללת, ושבחסותה תיקן קברים של יוצאי רומניה במערב ובישראל. קאהן היה באותם
ימים גבאו של האדמו"ר המנוח מסקולען וטען באותו מפגש בפרלמנט הרומני כי הוא מייצג
את "אגודת ישראל בארה"ב", דבר שלא היה ולא נברא. בהמשך הפך הלה את
פניו כשראה עד כמה החוק שלו נתן את ידו פגע גם בעסקי שיקום הקברים שלו.
הגזל מתחיל מווינר – איש
הממסד הרומני
למעשה הכול נזהרו ברומניה – כולל אנשי הפדרציה
המתבוללת וקאז'ל בראשם, מלתת לגיטימציה לגזל שלהם באופן קיצוני ומעשי, למרות
שפרטיות ההקדש היהודי הפך לחוק רשמי, וזאת משום העין הפקוחה של "אתרא
קדישא" וכותב שורות אלה, שהנהיג כרב קהילה עצמאית באותן שנים ברומניה. כמו כן
– בסוף אותה שנה (בשנת 2002), הצליחה "אתרא קדישא" המאוחדת דאז לסכל
חילול קבר אחים בצפון רומניה ( בעיירה פפריקני שליד העיר הגדולה יאסי) וסחר בעצמותיו
כשהפדרציה המתבוללת וקהילת המתבוללים ביאסי חפצה לשדוד שם את עצמות הנספים ולהשתמש
בהם לענייני תעמולה בנושא השואה, ואף להעבירם למחקר אוניברסיטאי של אוניברסיטת
יאסי שבצפון רומניה. נציגי "אתרא קדישא" המאוחדת טרפדו זאת בהיפגשם עם
מנהל מחוז יאסי ברומניה והסבירו לו כי עפ"י היהדות אסור לבצע חיטוטי שכבאי.
האיש נענה ואסר את החפירות שם. מנגד נבנתה שם מצבה לנופלים, בכספי יהודים
מארה"ב. אבל לאחר 2005 החל מאבק חדש – עם היבחרו של אאורל ווינר – מתבולל
יהודי, ליו"ר. ווינר הפך ליו"ר לאחר שהגיע משום מקום. בעברו הוא היה נציגו
המסחרי של ניקולאי צ'אושסקו בחו"ל. הוא אמנם היה יהודי במוצאו ונולד בעיירה
הרומנית שטפנשט אבל מששאלוהו על מוצאו הוא תמיד טען כי הוא גרמני והצביע כעדות על
שם משפחתו "ווינר". הוא היה נשוי לנכריות ובפעם השנייה, משנישא לנכריה,
הוא ניסה להתחתן בדרך יהודית אך הרב רוזן סירב להשיאו בחופה יהודית מאחר ולא המציא
לו את המסמכים הראויים לכך. לימים סיפר לי הרב יוסף הראל מ"מטה יהודה"
כי ווינר הינו בן דודו והוא חיתן אותו בישראל באופן פיקטיבי לאחר שהרב רוזן סירב
לכך. את הוידוי הזה העניק לי הרב הראל לאחר שווינר נכנע למנחם הכהן וסירב לקבל
משלחת רבנים יוצאי רומניה שהראל עמד בראשה. מששמעתי את סיפורו של הרב הראל הפצתי
זאת בתקשורת הרומנית והישראלית ואז מר ווינר כבר קנה "חלקה מעורבת" – לו
ולזוגתו, בבית העלמין המרכזי בבוקרשט, חלקה בה קבורים מתבוללים לצד בני/בנות
זוגם/ן. בשנת 2005 הופיע לראשונה ווינר והזדהה כיהודי – בהיאבקו על תפקיד
יו"ר פדרציית המתבוללים של רומניה, לאחר מותו של קאז'ל. מולו עמד טיבריו רוט –
יו"ר קהילת ברשוב, ומי שעשרות שנות פעילות יהודית גלויה היו מאחוריו, בימי
הרב רוזן ואח"כ בימי קאז'ל. כול קהילות טרנסילבניה – החלק ההונגרי הכבוש בידי
רומניה, עמדו מאחוריו וכולם היו בטוחים שעם כמה מראשי הקהילות היהודיות בוואלכיה
ובמולדובה הרומנית הוא יביס את ווינר האנונימי, שרק אז הצהיר על היותו יהודי. אבל
אז נכונה ההפתעה וווינר ניצח את רוט על חודו של קול. מספירה בע"פ של מצהירי
המצביעים של ראשי הקהילות הרי שרוט הה צריך להביס את ווינר. אבל מסתבר שוועדת
הבחירות שספרה את הקולות הייתה מבין עסקני הפדרציה המתבוללת הישנה, שמי שהמליץ
למנותם היה אותו יון איליאסקו בעצמו, ושאח"כ הם זייפו את הבחירות כדי שווינר
המקורב לממסד הרומני יבחר וימשיך בקו המסחרי על חשבון ההקדש היהודי. כמו כן טענו
רבים כי גם בשנת 1994 – לאחר מותו של הרב רוזן, הכניס הממסד הרומני את קאז'ל
ליו"ר הפדרציה כדי לקטוע את הקו היהודי מדי של רוזן, שתמך בעליית כול יהודי
רומניה לישראל. עד שנת 1996 לא היה "רב ראשי" ברומניה וקאז'ל שינה שם גם
את סדרי הדת והפכם לרפורמיים ממש, תוך התנייה עם טובאס והלפרט לא להתנגד לכך אם
ברצונם לפעול ברומניה ולקבל דרך הפדרציה את כספי הקרנות של יהודי ארה"ב הלא
דתיים. ה"רבנים" שנבחרו אח"כ ברומניה היו בעצם "בובות"
ותו' לא, כיחזקאל מרק ומנחם הכהן, וכיום רפאל שפר האנמי.
תחילת הסחר בקברי ישראל
בין השנים 2005 ל-2007 התחוללו מכירות של חלקי
בתי עלמין – על מצבותיהן, כעסקאות שעברו מידי הפדרציה המתבוללת לקבלנים פרטיים עם
ריווחי עתק "שחורים" למתווכחים, שהיו כמובן עסקנים בכירים לשעבר בקרב
ממשלו של צ'אושסקו, ולימים התמנו למזכירי מפלגת ה-"פ.ס.ד.". חלק מראשי
הקהילות היהודיות המקומיות שלקחו חלק במקח ובממכר הזה בכלל לא היו יהודים כמו למשל
מירצ'ה רונד מהעיר פוקשני, שחלש על שלוש קהילות כבוזאו, רימניקו סרט ופוקשני עצמה.
הוא הגיע לפדרציה המתבוללת רק בשנת 2002, כפליט פוליטי מה- "פ.ס.ד.",
והתחזה ליהודי. העידו עליו שכניו מבוזאו שבעברו היה נוצרי לגמרי והוא ואשתו בקרו
שבועית בכנסיות הנוצריות. בתקופה של שנתיים בלבד, הצליח ווינר למכור חלקי בתי עלמין
בערים ובעיירות הושי, רימניקו סרט, פוקשני, בקלן, בוזאו ועוד. בתחקיר שנערך הסתבר שבהושי
ובפוקשני היו אלה המשך מכירות וחיסול בתי עלמין עוד מימי הרב רוזן. אזרחים רומנים
העידו לימים בפני כי באותן ערים היו ממול לבית הקברות היהודי שנותר עוד אזורים עם
מצבות שלימים "נעלם". הרב רוזן המציא בשעתו שיטה מקוממת לחיטוטי שכבאי "עפ"י
ההלכה". הוא התיר להרוס את הקברים ולהעביר את העצמות לבתי עלמין יהודים אחרים
כ"קבר אחים". כך הוא עשה ביאסי וכך הוא עשה קודם לכן בבית ה עלמין
הספרדי "סבסטופול" בבוקרשט, שהיה בית העלמין היהודי הראשון בעיר. בשיטה
הזו השתמש לפני כחודשיים הרב יעקב רוז'ה – חבר "מועצת הרבנות הראשית לישראל"
והרב של בת ים, הרב של יהודה משי זהב ושל זק"א והרב של "חברת
קדישא" בתל אביב, לאחר שאישר לפדרציה המתבוללים היהודית ברומניה לעקור את בית
העלמין הישן בעיר קלוז' ולעביר את מה שנותר מעצמותיו לבית העלמין החדש בעיר זו שרומניה,
עפ"י הוראות מתבוללי רומניה וחבר הפרלמנט הרומני, שהוא יו"ר הפדרציה
המתבוללת, מר וכסלר. אבל לכך נגיע בע"ה בהמשך. מר דוד קאהן מארה"ב היה
הראשון שגילה את התחלת המכירות הוונדליות שבין 2005 ל-2007. כל זאת משום שבמסגרת
עסקיו ברומניה הוא גם שיפץ קברי יהודים לבקשת בני המשפחה במערב. חיש קל הבין קאהן
שהפעם גם עסקיו בסכנה משום שאם המכירות הסיטונאיות הללו, שנערכו במשך כשנתיים,
ימשכו הרי שלא יוותרו לו עוד קברים לשפץ. במקביל לא עשתה הפדרציה המתבוללת דבר כדי
לגדר את מאות בתי העלמין היהודים ו/או לשקם את קבריהם המתמוטטים. בפדרציה חפצו
שהכול יקרוס (ובמיוחד בפריפריה) וימחק, ואח"כ הם ימכרו את שטחי בית העלמין
לשעבר. קאהן – איש עסקים אמיד, החל להילחם ולפרסם את מעללי הפדרציה. בתחילה ניסו
חברים מ"אגודת ישראל" בישראל – הלפרט וטוביאס, להשתיקו אך אח"כ הם
פשוט נדמו כשהבינו כי לא יוכלו להשתיקו. קאהן גייס עיתונאים רומנים עצמאיים נגד
הנעשה ופנה גם לחברי הפרלמנט כדי לשנות את החוק משנת 2002 שהוא היה מיוזמיו. לצד
הפרסום התקשורתי שקאהן החל בו – ברומניה, הוא גם החל בתביעות משפטיות נגד אלה
שניהלו את המכירות והיו המקשרים בין הפדרציה המתבוללת לרומנים. והיה צעד נוסף
שקאהן ניסה כדי לערב את הפרלמנט הרומני שימחק את החוק משנת 2002 שאותו הוא עצמו
עזר להעבירו. דהיינו, להפוך שוב את הרכוש היהודי הציבורי ואת ההקדש היהודי לציבורי
ולא פרטי, ובכך להעמידו שוב לביקורת ציבורית, בינלאומית ובמיוחד יהודית. הוא כתב על
כך לכול מאות חברי הפרלמנט והסנאט הרומניים וביקש מהם לתקן את החוק ולהעמיד את בתי
העלמין היהודים בפיקוח משולש:1) הפדרציה היהודית ברומניה. 2) ממשלת רומניה –
הנתונה לביקורת בינלאומית של אירופה והאו"ם.3) ארגוני קברים יהודיים מכול
העולם שחבריהם יהיו יוצאי רומניה בעולם ובישראל שקרוביהם קבורים ברומניה. הבקשה אמנם
הגיעה לשולחנם של הפרלמנטרים הרומנים אבל ההיענות הייתה כמעט אפסית. המפלגות
הרומניות העיקריות כמובן שהרימו טלפון והתייעצו עם הפדרציה המתבוללת ובשיטת
"מאפייה" הן הבינו כי היא מתנגדת לשינוי החוק והמשיכו לסדר היום אפילו
בלי לענות למכתב של קאהן. אבל אמרנו כמעט". היה בכול זאת מישהו שהרים את
הכפפה. היה סגן יו"ר הסנאט הרומני – מר ואדים טודור, יו"ר המפלגה
הלאומית הימנית, מפלגת "רומניה הגדולה". לאורך כול השנים – מאז נפל
הקומוניזם, היה טודור יו"ר המפלגה הלאומית שהייתה תמיד באופוזיציה. רבים ניסו
לשוות לו תדמית אנטישמית, במיוחד לאחר שנלחם בשחיתות של הפדרציה המתבוללת. ניסו
לראות בו "מכחיש שואה" אבל למעשה הוא עצמו ביקש לא פעם להגיע לאושווי'ץ
אבל קאז'ל ווינר טרפדו זאת בווטו מוחלט. הוא אמנם האשים את ווינר בפדופיליה פלילית
אבל ווינר מעולם לא תבע אותו, במדינה שבה כול שני וחמישי הפוליטיקאים תובעים זה את
זה. בעניין השואה טענתו של טודור הייתה כי אמנם השואה אמנם התרחשה ברומניה וכי
האשם צריך ליפול גם על הרומנים אבל לאו דווקא כול רצח מיליון היהודים שהיו בתחומי
גבולותיה העכשווים של רומניה, משום שמשנת 1940 אזור טרנסילבניה חזר להונגריה של הרודן
הפרו – נאצי, הורטי שמו, ומשנת 1944 הוצאו ממנה ע"י הנאצים הגרמנים וההונגרים
למעלה משש מאות אלף יהודים למחנות ההשמדה. טודור טען כי הפדרציה המתבוללת וארגונים
יהודים בעולם מאשימים את רומניה ברצח מיליון יהודים בעוד ששני שליש מהמספר הזה
נרצחו ע"י ההונגרים אבל לאחר מלחמת העולם השנייה טרנסילבניה חזרה לרשות
רומניה ובסטטיסטיקת הנרצחים – של מיליון נפש בגבולות רומניה העכשווית, מייחסים
אותם לרומניה שלא בצדק. אבל עיקר הכעס של הפדרציה המתבוללת על טודור נבע ממלחמתו
בה על רקע אותם פשעים פליליים שהם ביצעו גם בתחום ההקדש היהודי. טודור תבע לדעת
מדוע ביקורת המדינה הרומנית איננה חולשת על הפדרציה המתבוללת ועל עסקאות
הנדל"ן שלה ממכירת וסחר הקדש היהודי שלה, וכן הוא העלה את הקשר בין מפלגת ה-"פ.ס.ד."
לפדרציה המתבוללת בכול ענייני השחיתות, ובמיוחד נגד יון איליאסקו. מנגד ניסה טודור
ליצור קשר הידברות עם השגרירות הישראלית אבל גם כאן הגיע הווטו של הפדרציה. לימים
ציין אבי מילוא – אחד משגרירי ישראל ברומניה, כי לחצי הפדרציה בניצול השגרירות
הישראלית לצרכיה היו אדירים ואף הגיעו דרך גורמים יהודים מארה"ב. הוא גם סיפר
כי מידי שנה – בימי כהונתו, היה נאלץ לצלצל לבעלי העסקים הישראלים ברומניה ולבקש
מהם לתרום לפדרציה כספים, שלימים נבלעו בכיסם הפרטי של ראשי הפדרציה. ואדים טודור
יצר מיד קשר עם דוד קאהן והשניים ניסחו הצעת חוק שכונתה ברומניה בשם "חוק
ואדים", שבאה לבטל את חוק 2002 ובמקום זאת ליצור אחריות משותפת ומשולשת על
בתי העלמין היהודיים ברומניה (כ-800 לערך) ע"י הפדרציה היהודית שם, הממשל
הרומני וארגוני קברים יהודים מהעולם ומישראל, כשלכול אחד משלושת הצדדים תהיה את
זכות הווטו למנוע מהאחרים למכור או להשכיר חלקי מבתי העלמין הללו. ואם בהשכרה
דברנו הרי שזו הייתה עוד אחת משיטות הפדרציה לגרוף כספים מההשכרות המשונות הללו,
של בתי העלמין. זה התחיל בימיו של הרב רוזן. בתי עלמין רבים נותרו מיותמים מסביבה
יהודית ואחרים הכילו אוכלוסיה יהודית דלילה וזקנה בקרבתם. רוזן היה חפץ להעביר את בתי
העלמין להשגחת המדינה – ויתכן שבתקופה הקומוניסטית זה גם לא היה ריאלי. או – אז
נפלה אצלו ההחלטה להשכיר חלק ריק בתחילת בית העלמין לרומני נכרי והלה יעבד את
המקום חקלאית וכך ישמור את בית העלמין, תוך כפיפות לראשי ומזכירי הקהילות שהיו
אחראיים על בית העלמין. שנים רבות – בימי הקומוניזם, זה עבד טוב אבל במיוחד לאחר
מותו של הרב רוזן השיטה החלה לנבול. ראשי הפדרציה שבאו במקום הרב רוזן לא התעניינו
כלל בשימור קברי ישראל ואף שמחו כאשר יותר ויותר מצבות התמוטטו והפכו את בית
הקברות לנדל"ן ריק שיעמוד למכירה. כך
למשל זה התגלה בבית העלמין הישן ברימניקו סרט, שם התיר אותו ראש קהילה ממונה בשם
מירצ'ה רונד לנכרי החקלאי להרוס מצבות והפכן אף לאבני יסוד לשירותים(!), למרמס
בעלי חיים ושתל במקומם יבול חקלאי. זה קרה גם בבית העלמין פטרובה שליד העיר סיגט
שבטרנסילבניה – שם הנכרים החקלאים קיבלו רשות מיו"ר קהילת סיגט האחראית לאזור
(דר' הרשקו) להרוס חלק מבית העלמין (ובכלל זאת אזור קברים ששופץ שנים מעטות קודם
ע"י יהודי מארה"ב בשם ג'ק שמילובי'ץ!) ולהפכו לעוד חלק חקלאי. חלק
מהדוגמאות הללו תועדו ע"י דוד קאהן וחלק אחר על ידי, משהצטרף ארגון
"אתרא קדישא" לעניין גילוי הפרשיות הללו וניסיונות העצירה שלהם.
השרים של מנחם הכהן
בשנת
2007 הצטרפתי למאבק של קאהן וצירפתי את ארגון "אתרא קדישא" למאבק. היה
חשוב לי להעביר את מרכז הכובד לכיוון ידיעתם של יוצאי רומניה בישראל. אפילו אנשי
שמאל יוצאי רומניה כח"כ אילן גילאון ממר"צ ושר הפנים לשעבר – אברהם פורז
מ"שינוי", הזדעזעו. במיוחד סייע לי בתחילה בעניין אברהם פורז שגם העיד שמנחם
הכהן איננו אמין בפניו גם בנושאים אחרים כמו "גיורים" לאחר שהכהן סיפר
לו פעם אחת על שיישנם "גיורים" ברומניה ובפעם השנייה הכחיש. לפורז עצמו
היה קרובי וסבים שהיו קבורים בבית העלמין ברימניקו סרט, שנותר יתום מקברים ושהנכרי
החקלאי שם העיד והוקלט על ידי שרונד והפדרציה הירשו לו לעקור קברים ולשתול תבואה
חקלאית. בסתיו 2007 הוטלה ה"פצצה התקשורתית" המשמעותית ביותר. עיתון
"מעריב" ( אז נפוץ הרבה יותר מהיום...) שלח עימי לרומניה את כתבו קלמן
ליפסקינד כדי לתעד חלק קטן מהעוולות, אבל זה היה מספיק. יוצאי רומניה רבים בישראל
נדהמו מהכתבה. לחלק מהם אפילו העבירו את עצמות יקיריהם לקבורה בארץ ישראל. הכתבה
שפורסמה ב"מעריב של שבת" דאז ( תחת הכותרות "ברוך נדל"ן
אמת" ו"פה קבור הכסף") הביאה תמונות מזעזעות ממה שהתחולל בעיקר בין
2005 ל-2007 בבתי העלמין היהודיים ברומניה. תמונה אחת הביאה את פרשת "החלקה
הריקה" שנמכרה בעיר הושי ובתוכה הייתה מצבה קיימת ולידה שרידי מצבות אחרות.
תמונה אחרת הביאה את הזוועות מרימניקו סרט על מצבה בודדה שנותרה בשדה חקלאי זרוע
שרידי קברים שבהמות מהלכות עליהם ועל מצבה שהפכה לחלק משירותים! הכתב תיאר בפרוטרוט
את מה שנעשה ומה שהתגלה שם ולבסוף גם תיעד את הפגישה בסנאט הרומני בין מר ואדים
טודור לבין קאהן, לביני ולבין ווינר. באותה פגישה טען ווינר כי "בתי העלמין
הם רכוש פרטי של הפדרציה". בד בבד פורסמה בעיתון החרדי "ארבע
כנפות" כתבה נוספת שעסקה בענייני רומניה ובמכירת בתי העלמין שם. בישראל
התעוררה התקשורת לסקר זאת ואנשי הפדרציה הבינו כי הפעם אין מדובר בעוד מכשול
תקשורתי זמני עבורם ותו לא. במקביל החתמתי 99 מגדולי ישראל (שחלקם בנתיים נפטרו
כמו הרב שמואל הלוי וואזנר, הגר"ע יוסף, הגרי"ש אלישיב, הרב ליפקוביץ,
הרב יהודה שפירא, הגראי"ל שטיינמן ועוד, ויבדל"א הגר"ח קנייאבסקי
ואחרים, וכן גם בתי הדין של "העדה החרדית בי"ם ושל חסידות בלזא",
ואף מספר אדמו"רים. קאהן גייס למעלה ממאתיים וחמישים חתימות של גדולי ישראל
באירופה וביבשת אמריקה. בעצומות הללו הביעו גדולי ישראל את תמיכתם ב"חוק
ואדים" – להפקיע מהפדרציה את בלעדיותה הפרטית על בתי העלמין היהודים ועל
ההקדש היהודי בכלל, ולהעבירו למצב של בעלות משולשת של הפדרציה עצמה, של ממשלת
רומניה ושל ארגוני קברים, ובראשם "אתרא קדישא". כמו כן יפתה העצומה את
כוחי ואת כוחו של דוד קאהן – בפיקוחו של הרב דוד שמידל מ"אתרא קדישא",
ללחום להפסק הגזל הזה, של קברי ישראל ברומניה. למרות המשך המאבקים והצטרפות
משת"פים חרדים לפדרציה הרי שהפדרציה הפסיקה בשלב זה את המכירות וההשכרות של
קברי ישראל, לאחר שהבינה כי היא נמצאת במעקב, וכל ניצלו מאות בתי עלמין, שהיו
אמורים להימכר לנכרים ע"י הפדרציה. הפדרציה אמנם האיטה את קצב מעלליה אבל במקביל
היא החלה לגייס את מש"תפייה – מקרב החרדים, כדי שבעתיד הית תמשיך בגזל הקרקעות
וההקדש היהודי, וגם כדי לסכל את העברתו של החוק החדש של מר טודור בפרלמנט הרומני.
הפדרציה המתבוללת הבינה שאנשי ציבור חילוניים יהודים – כולל השגריר היהודי של
ארה"ב ברומניה, לא יצליחו הפעם לחפות על מעלליה וכך גם חשב גם הח"כ השמאלני
לשעבר, מנחם הכהן. הכיוון שוב היה לעבר הלפרט – טוביאס – רויטר – דוייטש.
המשת"פים
"החרדים"
את התשובה המדויקת מיהו באמת יואל טוביאס
הבני ברקי – ומיהם חבריו הלפרט, רויטר ודוייטש קיבלתי מספר ימים לאחר פרסום הכתבה
ב"מעריב" ). טוביאס בעצמו צלצל אלי ושאל אותי אם אני אחראי לכתבה
ב"מעריב". ידעתי שהוא עושה זאת בשליחות המתבוללים מרומניה. עניתי לו מיד
שכן הוא החל לגמגם משהו לא מובן. הוא היה מופתע מתשובתי הישירה. שאלתי אותו מה הוא
חושב על האמת המרה שהתגלתה? הוא שתק כמה שניות ואח"כ הוא גמגם משהו בנוסח של בע"ה
עוד כמה ימים ישכחו מהכתבה"... ואח"כ הוא סגר את הטלפון. לא לחינם
טוביאס עמל כול כך לטובת הפדרציה המתבוללת. חברים בקהילה היהודית של יאסי סיפרו לי
כי טוביאס דואג לחפות במכתבים רשמיים מישראל על כול מי שנפטר בישראל מזקני הקהילה
מיאסי (וגם מקהילות אחרות...), שהם היו עריריים בישראל ושלא הותירו יורשים בישראל
וכך הקהילה ביאסי או במקומות אחרים ברומניה, וגם הפדרציה, משתלטות על רכוש הנפטר
וטוביאס מקבל "תמלוגים" מהם על כך. גם בקרנות הכספים של הרפורמים
והחילוניים מארה"ב מסייעת הפדרציה לטוביאס וחבריו ולכן הללו מחויבים לה וכשהפדרציה
קוראת להם לדגל הם מתייצבים. עד כמה יואל טוביאס מסוגל להתנכר גם לבני משפחתו
הקבורים בפיאטרה ניאמץ (עיר הולדתו ברומניה) שמעתי מאחיינו – ינקי סולומון, שלאחר
פרסום הכתבה ב"מעריב" צלצל אלי באחד הימים וטען כי מצבת בן המשפחה שלו
ושל דודו יואל טוביאס נעלמה מהקבר, ואח"כ הסתבר שמישהו השתמש בשיש שלה לצרכים
ביתיים. הא ביקש ממני לסייע לו באיתור האיש ובתלונה על כך. לאחר יומיים הוא צלצל
אלי מבוהל וביקש ממני לסגת מהעניין בטענה כי דודו, יואל טוביאס, מתנגד לכך בטענה
שהלה איננו מעניין להסתכסך עם הפדרציה בכלל ועם ראשי הקהילה בפיאטרה ניאמץ בפרט.
בקיצור, זה מה שנאמר, שאחד כמו יואל טוביאס יהיה מוכן למכור את אביו ואימו בעבור
בצע הסיוע הכספי דרך הפדרציה. פרשה אחרת – שקשורה להלפרט, התגלתה קצת לפני הכתבה
ב"מעריב". גם על כך דווח לי ע"י ינקי סולומון (השיחה הוקלטה). מאחת
הקרנות בארה"ב העמידו סכום של 500 אלף דולר לשיפוץ ולגידור בתי העלמין
ברומניה. טוביאס וסולומון פנו להלפרט להתחיל במעשה הגידור ושיפוץ בתי העלמין
ברומניה. הלפרט טען לפניהם כי "הכסף נגמר". ואז הסתבר שאבא דונר המנוח –
אז מזכ"ל "וועידת רבני אירופה" – איש אמיד דאז כשלעצמו, קיבל 250
אלף דולר מהסכום בטענה כי הוא "עושה דברים טובים" ואילו שאר 250 אלף
הדולר התחלקו בין הלפרט לעוזרו מחסידות ויז'מני'ץ, סנדלר שמו, תחת הסעיף:"משכורות
והוצאות עבודה". לא פלא הוא שהלפרט וטוביאס – יחד עם רויטר ודוייטש, נמצאו ונמצאים
בידיים של הפדרציה ושל ידידיה החילוניים והרפורמים מקרנות הממון האמריקאיות –יהודיות.
מעללי הפדרציה מתוקשרים בתקשורת הרומנית
רביעית המוסקטרים של הלפרט – טוביאס – רויטר
ודוייטש הוזמנו דחוף להגיע לרומניה וללתת את הגושפנקא שלהם למעללי הפדרציה נגד
דעתה של "אתרא קדישא", ובמיוחד נגד דעתם של מאות הרבנים – ובראשם כול גדולי
ישראל, שביקשו לעקור את הפדרציה מכוחה הבלעדי. כנופיית הארבעה נתמהמהה מעט וחיפשה
הזדמנות לצאת לעזרת הפדרציה. מיד לאחר הכתבה ב"מעריב" יצאתי אני לרומניה
ובעזרת השם הגעתי לעיתונות הרומנית הכתובה וגם הטלויזיונית. גם ואדים טודור סייע
לי בכך וכך החלה הצפה של עובדות אמיתיות ביחס לכול מעללי הפדרציה בבתי העלמין
היהודיים. מנחם הכהן ניסה לתרץ את מעלליו ואת הענקת הזכות שלו למכור ולהרוס בתי עלמין
בהסכמתו של הרב מרדכי אליהו מישראל אבל אני הבאתי את מכתבו של הגרי"מ אליהו
(היישר מבית החולים בישראל, שם שכב על מיטת חוליו) ובו הרי"מ אליהו הכחיש
מכול וכול כי התיר למנחם הכהן לוותר על "שטחים ריקים" בבתי העלמין ברומניה.
רומניה – ואח"כ גם העיתונות האירופאית, נוכחו לדעת שמנחם הכהן והפדרציה
המתבוללת שיקרו לאורך כול הדרך והציגו את מנחם הכהן כשקרן. ואז הגיע לחץ משת"פי
– חרדי נוסף נגדינו. עד לאותם ימים עדיין הארגון הפרטי של משפחת שלזינגר מלונדון
סייע לדוד קאהן נגד גזילת הקרקעות אבל לאחר עצומת גדולי ישראל הם עברו לצד השני
ונתנו את כול גיבויים לפדרציה המתבוללת, ואף העניקו גיבוי ל"רב נכרי"
מטעם אותה פדרציה. הפלג השלזינגרי התנתק מ"אתרא קדישא" כבר בשנת 2004
לערך לאחר התקרית בבית העלמין היהודי של וילנא, בירת ליטא, שם אליקים שלזינגר
העניק גושפנקא לממשלה הליטאית להרוס שליש מבית העלמין היהודי, נגד דעתם של ראשי
"אתרא קדישא", ממנה פרש. גם כאן הקרנות החילוניות של יהודי אמריקה ושל
הרפורמים השפיעו על שלזינגר, שהפך להיות חלק מבאי ביתם וכנסיהם, וחלק מכספי החלוקה
שלהם. הללו היו מעוניינים בפשרות על מדינות אירופה לגבי השתלטות על בתי העלמין והם
גם סידרו לשלזינגר להיות "איש הקברים" של "האיחוד האירופאי",
שגם הוא היה חפץ בפשרות הללו. הנתק עימנו ברומניה היה לאחר ששלזינגר ובני נוכחו
לראות בעצומה של גדולי ישראל את הקרדיט שגדולי ישראל העניקו לרב דוד מיכאל שמידל וארגון
"אתרא קדישא" שבראשותו. מאותו רגע שקבוצת שלזינגר נכנסה לטובת הפדרציה
(לאחר שהאחרונים נוכחו לדעת שחבורת שמלק'ה – טוביאס גם היא לא תספיק להם לאחר
החשיפה העיתונאית ברומניה ואח"כ באירופה) החל גם לחץ אגרסיבי לפרישתו של דוד קאהן
דרך הפעלת לחץ שקרי וכוזב על האדמו"ר מסקועלן. כנופיית הארבעה ואנשי שלזינגר
טענו כלפי האדמו"ר מסקועלן כי קאהן משתף פעולה עם "פרלמנטרים אנטישמים
ברומניה" נגד קהילה של יהודים, שאותם הם הציגו כ"שומרי תורה
ומצוות" ולא כמתבוללים וקומוניסטים לשעבר. הם כול הזמן חפצו שקאהן יסיר את
הצעתו לבטל את בלעדיות הפדרציה על בתי העלמין היהודיים. מנגד הפדרציה איימה לפגוע
בעסקיו של קאהן ברומניה ואילו שלזינגר וכנופיית הארבעה טענו אצל האדמו"ר
מסקועלן כי כול ההוכחות נגד הפדרציה הן "להד"ם". באיזשהו שלב קאהן
נשבר וצלצל אלי בטוענו כי "אני יכול לעמוד נגד הפדרציה, אני יכול להילחם נגד
הרומנים ונגד מנחם הכהן, אבל נגד טוביאס, שמלק'ה ושלזינגר אני כבר לא יכול".
כמו כן גררו טוביאס וחבריו את האדמו"ר מסקולען ליאסי ברומניה ושם הציגו לפניו
את המטבח החדש בקהילה המתבוללת כ"מטבח גלאט כשר" שאוכלים בו כול יום 500
יהודים. כול זאת בזמן שהמטבח היה טרף וביאסי חיו פחות ממאתיים חברי קהילה יהודית
על בני/נות זוגם/ן וצאצאיהם הנכרים... קאהן אולץ ע"י חסידות סקולען להסיר את
הצעתו וכך גם ירדה הצעת חוק השינוי של טודור, שבלאו הכי לא היה לה רוב בפרלמנט
הרומני משום שרוב הפרלמנט המשיך לתמוך בפדרציה כדי להמשיך לסחור עימה בבתי העלמין
היהודיים. אבל למרות הכול המאבק נמשך ו"אתרא קדישא" לא נכנעה וגם לא
קיימה פגישה עם גורמים חרדים שנלחצו לסייע לפדרציה המתבוללת ולרומנים להוריד כול
מאבק חרדי. אנשי שלזינגר עשו ככול יכולתם לסייע להמשך מכירת בתי העלמין עד שבשנים
האחרונות הם נעלמו והרימו ידיים.
פרצופו האמיתי של אליקים שלזינגר
כבר בשנת 2010 התגלה פרצופו ההפכפך של אליקים
שלזינגר מלונדון – איש שכיום גם "וועידת רבני ארופה" מנסה להתנער ממנו.
שמונה שנים לאחר שאסר את הוצאת עצמות נפגעי ההרג היהודיים בפפריקני שליד יאסי
(בצפון רומניה) הרי שהוא החליט להתיר את הוצאת העצמות הללו לטובת "מחקר
היסטורי" של גויים באוניברסיטת יאסי. נציגו של שלזינגר – בשנת 2010, לאישור
חיטוטיי השכבאי הזה היה הרשפט מלונדון, והכול בוצע ע"י "רב" שאימו
נוצרייה ושלא הצליח להוכיח שעבר גיור בישראל, לאחר שהעלתי את העניין לתקשורת
הרומנית. האיש שמו סורין רוזן ומנחם הכהן ניסה לשתלו כ"רב ראשי" ברומניה
אחריו תוך מינויו בנתיים ל"רב של בוקרשט". אפילו "וועידת רבני
אירופה" – ומזכ"לה המנוח, אבא דונר, הסתייגה מ"יהדותו". בסופו
של דבר אותו סורין התמלא בושה וברח לקנדה לאחר שהפך לבדיחה גם בקרב הרומנים. כאשר
הלה נשאל על "תעודת הגיור" שלו הוא ענה שהיא נמצאת "בכספת".
כמובן שהשקר הצחיק עולם ומלואו והוא לבסוף ברח מהכול והיום הוא חי בקנדה רחוק מכול
סממן יהודי. זה לא הפריע לאנשי שלזינגר לקרוא לו "כבוד הרב" גם כשהועלו
על ידי ההוכחות לחוסר הוכחת יהדותו. לאחר ש"אתרא קדישא" עוררה את רומניה
ואת העולם היהודי בכך שאנשי שלזינגר מעלו ביהדות והתירו להוציא עצמות יהודים
ל"מחקר" ול"עניני השואה" הרי שהם מיד נסעו ליאסי וכאילו מצאו
פתאום את העצמות ועשו להם קבורה בבית העלמין ביאסי, לאחר שהתירו את הוצאתם מפפריקני.
ההיתר של שלזינגר ניתן לאחר שהוא החל לתמוך במעללי המתבוללים ברומניה והפך
ל"חותמת הגומי" שלהם. כך גם אירע בעיר רומן ובעוד מספר מקומות ברומניה
עד שלבסוף הם הרימו ידיים ויצאו מרומניה לאחר שהדברים פורסמו על ידי בעולם היהודי.
מיום יציאת כנופיית אליקים שלזינגר מ"אתרא קדישא" הרי שרומניה לא הייתה
המקום היחידי לאישור חיטוטי שכבאי ומכירת בתי עלמין על ידם אלא גם פולין, גרמניה,
ספרד, איטליה וכו' נכללו שם. הנשיא הרומני גם העניק לאליקים שלזינגר פרס – בחסות הפדרציה
הרומנית, על כך שניסה לעזור לרומנים ולפדרציה לסחור בבתי העלמין. בתמונת קבלת הפרס
נראה "הצדיק" הזקן ממרה ששמו אליקים שלזינר כשהוא יושב צמוד לגויה רומנייה.
גינסברג ונהגו של שלזינגר – אדרי, היו מבצעי שליחויותיו "המקצועיים".
מבתי עלמין לבתי כנסת
הפדרציה המתבוללת ניסתה לימים למכור גם את
בית העלמין בעיר פטרושן שבטרנסילבניה ולתת לרומנים את המקום עבור תחת רדיו אבל
בעזרת יהודי מארגון "הקליים קונפרנס", שאבותיו קבורים בפטרושן, הצלחנו
לבטל את רוע הגזירה. אלמלא עמדנו בפרץ יחד עם "אתרא קדישא" ספק אם היו נותרים
כיום בתי עלמין יהודיים ישנים ברומניה, ובמיוחד בפריפרייה. גם את בתי הכנסת ניסתה
הפדרציה למכור, ובעיר דש היא נחסמה על ידי ובעזרתו של מר טודור. במקומות אחרים
נמכרו בתי כנסת או שהושכרו למועדוני לילה. פרשת דש העלתה את העניין וגם חשיפה
בעניין הזה בתקשורת הרומנית והיהודית בעולם סייעה לכך. גם בפרשה זו ניסו טוביאס
והלפרט למנוע את הצלת בית הכנסת בדש ע"י לחץ על מיכל פנט מבני ברק להסכים לכך
אך בני דודיו האדמו"רים נלחמו נגדו בשקף קצף ואף הגיעו לרומניה ונפגשו דרכי
עם ראש עיריית דש וכך נמנע מבית כנסת להפוך לרחבת ריקודי שחץ. באותם ימים אפילו
"יתד נאמן" פרסם שלוש כתבות בסדרה על סכנת מכירת בתי העלמין ובתי
הכנסיות ולא עזרה מחאתם של הלפרט – טוביאס - רויטר- דויטש לגנוז את הכתבות. בני
רבינובי'ץ מ"יתד נאמן" פרסם את שרשרת הכתבות הללו והיא הועברה בתרגום
לרומנית ולרומניה, ואז הפדרציה ירדה מההמשך הרעיון. בתחילת העשור השני של המאה
ה-21 עזב מנחם הכהן את רומניה לאחר שנכשל למנות במקומו שני מחליפים שנפלה מועמדותם
בזה אחר זה. הראשון היה כאמור אותו סורין
רוזן – צעיר נבער שרחוק מריח של יהדות ושלא הוכיח את יהדותו, והשני היה מורשע
פלילי בשם אהרון מרדכי רבינובי'ץ משכונת
"הר נוף" בירושלים, שבעבר לכדה אותו "הרבנות הראשית לישראל"
(שם שימש אחראי על שחיטת חו"ל ואח"כ אחראי שחיטת הפנים) בסחר בטופסי
הכנסת בשר טרף לישראל, תוך כדי קבלת שוחד מיבואני בשר. לאחר מכן עלה שמו של רפאל
שפר. שפר היה אברך זוטר בכולל בבני ברק וישעיהו רויטר העלה את שמו. גם מ"הסוכנות
הציונית" ומ"הגוי'נט" המליצו עליו. לא היה לו מעולם ניסיון רבני או
פעילות תורתית כלשהי ואז הזדרזו להעניק לו אישור מ"הרבנות ראשית". הא
שימש בעברו בסה"כ כעד גיטין דומם לעת מצוא. ווינר אהב את רעיון הבאת
"רב" מחופש לחרדי שדרכו יוכל להעביר את כול רעיונותיו הרפורמיים
והמתבוללים לשפת המעשה. לאחר שלוש עשרה שנות "רבנותו" של מנחם הכהן –
שכולם ידעו מיהו, היה צריך ווינר "רב" מחופש שלא ידעו מי ומה עומד
מאחוריו. הוא רצה בתחילה את רוזן אבל משרומניה התגלגלה מצחוק לגבי "יהדותו"
של הלה הוא ויתר עליו. הוא כמעט אימץ את רעיון הענקת "הרבנות"
לרבינובי'ץ שנראה חסידי ושהיה גם מוהל, ובעיקר שוחט, אבל אז נשלחו על ידי הרשעותיו
הפליליות של רבינובי'ץ והן הגיעו לווינר, לממשל הרומני ואף ל"איחוד
האירופאי". ווינר ויתר גם כאן ומנחם הכהן עזב ללא מחליף מטעמו. ואז הגיע שפר –
שגם "רב האסירים", יונה מצגר (הוא היה אז "הרב הראשי לישראל")
תמך בו. וכאן החלה תקופת רמייה חדשה.
ימי שפר "המשופר"
במשך כעשור כבר מכהן רפאל שפר
כ"רבה של רומניה". הוא הפך לבדיחה קשה. מה שלמדתי בשנות פעילותי, רבנותי
ועבודתי ברומניה הוא שככול שאני מצליח לנצח "רב ראשי" אחד ולשלחו הביתה כך
אחריו מגיע "רב ראשי" גרוע יותר. אבל למצב של שפר אין באמת תקנה. סיפר
עליו – לפני מספר שנים, שוחט שעבד ברומניה, סיפור מדהים. ביום הראשון של חול המועד
הוא ראה את שפר אוכל בסוכת בית הכנסת הגדול רק פירות וירקות, לחם, זיתים ודגים.
שפר לא נגע בבשר והסביר לשוחט כי הוא עושה זאת "מטעמי כשרות". יומיים
אח"כ הוא נדהם לראות את שפר אוכל מלוא מצלחת הבשר – שמסתמא שהוא העיד בעצמו
על "כשרותו" המפוקפקת של אותו בשר. השוחט שאל את שפר מדוע הוא פתאום
אוכל את הבשר ? שפר ענה כי "ראשי הפדרציה אמרו לי כי אם לא אוכל את הבשר הם
יפטרו אותי מלהיות רב ברומניה". שפר פרסם בעבר מודעה על "גיורים"
כשאחד מתנאי "הגיור" היה שעל המועמד להחוות דעה חיובית ביחס למדיניות
התנועה הציונית מאז ומעולם, דבר שלא ואינו חלק מההלכה אבל הוא חלק מהתכתיב של
פדרציית המתבוללים הקומוניסטים האנטי ציונים לשעבר, שעם מות צ'אושסקו הם הפכו
לציונים הנלהבים ביותר. משהנושא הועלה ופורסם על ידי לפתע נעלם מספר הטלפון של
משרדו של שפר מעניין "הגיורים" וגם השאלון על היחס לציונות נעלם מהאתר
של הפדרציה. יתרה מכך, לפני יותר משנה הפכה "הרבנות" ברומניה לרפורמית
ממש. לא לחינם לחץ "הגיורים" ניתז על שפר. הפדרציה החלה לשלוט על ציבור
יהודי שהפך יותר ויותר קטן משום שזקניו נפטרו ואילו צעירים לא צצו משום ההתבוללות.
חבר הפרלמנט האוטומטי שניתן לפדרציה הזו מכוח שריונו עבורה, ותקציביה מרומניה
ומהעולם, עמדו בסכנה וכך החל סחרור "הגיור". אבל לפני יותר משנה הבינו
בפדרציה כי גם "המתגיירים" אינם מספיקים למלא את חלל ההתמעטות וכך שונתה
הגדרת "היהודי" בפדרציה לגם כאלה שהיה להם סבא יהודי, ואף סבא רבה יהודי,
וגם לכאלה שקרוביהם היו יהודים והם מוכנים להצטרף לפדרציה. גם אוונגליסטים ומורמונים
רומנים הוגדרו כ"יהודים" בבוטושני, בארד ואף בבוקרשט הבירה, ובשאר
המדינה. שפר – עם הארץ מדאורייתא ומדרבנן, חתם על ההגדרה החדשה ל"יהודי"
וכך קהילות שכבר לא נותר בהם יהודי אחד אפילו הפכו לקהילות בעלות עשרות ואף מאות
"יהודים" רשומים, ובבתי הכנסת שלהם מתנהלים בשבתות טקסים נוצרים ואף
הצלב הוא חלק מהם, והכול ב"השגחת" ובהסכמת אותו רפאל שפר שר"י.
האיש הלה גם נצפה וצולם כשהוא לוחץ ידי נשים ואילו בביתו אין כלל ספרי קודש ואין
בו ספריה תורתית אלא כמה ספרי אפיקורסות או איזה ספר על "הכינוס הציוני הראשון
בבוטושני". פרשה אחרת אירעה לפני מספר שנים כאשר היה אמור להתקיים ברומניה
טקס ברית מילה, טקס נדיר בקהילה מתבוללת זו. שפר הזמין מוהל מקרב "רבני
גרמניה" – ארץ שבה "הרבנות" ו"היהדות" הם כאח תאום
ל"יהדות" ול"רבנות" ברומניה. את האיש הזה הוא הכיר מקרב
"וועידת רבני אירופה", שגם היא הפכה לערב רב של ספק דתיים עם מזכ"ל
בעל חזות הרחוקה מחזות דתית. לא עזרו תחינות הסובבים את שפר שיבדוק מתי הלה קיים
את הברית האחרונה (ולימים הסתבר שהלה באמת לא קיים בריתות מילה שנים רבות וארוכות...)
ולא עזרו התחינות שיביא מוהל ורב – מוהל מישראל, שקרובה וזמינה לרומניה. הסוף היה
שאותו "מוהל" פצע את התינוק חסר הישע והתינוק אושפז בית חולים רומני מעל
לשלוש שבועות ואילו את המימון לטיפול לקח על עצמו "הגוינט". יש לציין
ששפר – מעולם לא היה מעורב בפעילות דתית בישראל, אין לו קשר והבנה והכרה בענייני
דת בישראל ובעולם, והוא הגרוע מכול אלה שכיהנו כ"רבני רומניה" מאז מותו
של הרב רוזן, למרות שיש לו "חזות חרדית" יותר מהם. והנה, בשנתיים
האחרונים שוב מנסה הפדרציה להרים ראש ולסחור בקברי ישראל, והפעם היו"ר שלה
וחבר הפרלמנט הרומני – שהחליף את ווינר, הוא עוד שונא דת ישראל בשם וכסלר.
הושי כמשל
לפני
יותר משנה נפגעו מצבות רבות בבית העלמין היהודי בהושי – עיר בצפון רומניה – על
הגבול עם מולדובה העצמאית. כמו כן נגנבו משם חומרי בנין ומצבות שיש. כמובן
שהפדרציה טענה כי מדובר בפיגוע אנטישמי ואף האשימה את ראש העיר – יון צו'פליאן,
בהפקרת המקום לפורעים אנטישמים. אבל מה שהפדרציה המתבוללת הזו לא ציינה היה שליון
צו'פחיאן – כראש עיר, בכלל לא ניתנה הזכות להגן על המקום מתוך אותו חוק דרקוני
המקנה בלעדיות פרטית רק לפדרציה המתבוללת ולבאי כוחה. אי לכך שומרי בתי העלמין
הללו – אותם "חקלאיים" לעת מצוא היו והינם אמורים לשמור על המקום.
מחקירת משטרת הושי הסתבר ששומר בית העלמין בהושי הפקיר את בית העלמין לכנופיית שודדי
בניין וחומרי בניין ואח"כ התחלק עימם בשלל, וכי לא היה שם שום מניע אנטישמי.
יתרה מכך, החשודים שנעצרו הינם חשודים גם במעשי שוד בניין ואף מבתי עלמין נוצרים.
אבל כמובן שהפדרציה דאגה להשתיק את העניין כדי שלא יוודע ברבים שאין לה כוח אדם
לשמור על ההקדש היהודי ומנגד היא מסרבת לערב את הרשויות המוניציפאליות הרומניות
באבטחת המקומות הללו. דברים כגון אלה אירעו כבר בכול רחבי רומניה, ואף בבוקרשט
הבירה, תחת עינה הלא פקוחה כביכול של הפדרציה. למרות זאת גם בבוקרשט סירבה הפדרציה
המתבוללת לקבל את עזרתו של ראש העיר היהודי דאז – דר' סורין אופרסקו, להעניק שמירה
ושיפוץ חינם לבית העלמין. מטרתה של הפדרציה היא שבתי העלמין – חס ושלום, ינבלו,
ואח"כ ימכרו כנדל"ן. לאור הגילוי בהושי הואץ עניין שינוי ההגדרה של "יהודי
החדש" עד כדי כך שבערים כמו הושי – שאין בהם יהודים, הופיעו "יהודים
חדשים" שעמדו לצד הפדרציה כהוכחה לאפשרותה להמשיך לאחוז בבתי העלמין היהודיים
כשטח פרטי. בעיר הושי נוכחתי – לפני כעשור, בשיחה בין מר הרה שטיינברג המנוח – אז
מזכיר הקהילה היהודית בעיר, ליו"ר הפדרציה דאז, אאורל ווינר, שבה האחרון ביקש
משטיינברג להעביר בטאבו וברישום הרשמי, בניינים של הקהילה היהודית על שמו של בנו
של ווינר. בעיר הושי למשל – ששני היהודים האחרונים שלה נפטרו לפני כשלוש שנים,
הופיעו בעקבות החוק החדש של הפדרציה עוד כארבעים "יהודים חדשים"...
וקלוז' כמשל נוסף
לפני כחודשיים לערך החלה פעילות אנטי דתית
ואנטי הלכתית חדשה ביחס לגורל בתי העלמין. בעיר הגדולה קלו'ז – היא קלויזנבורג
הידועה והמהוללה, החליטה העירייה שם להקים מוסד חינוכי על חלק מבית העלמין היהודי.
הפדרציה המתבוללת – ומר וכסלר בראשה, הורו לשפר למצוא "רבנים" שיתירו את
עקירת קברי ישראל והעברתם למקום אחר, ללא שום פעולה הלכתית של ממש או דיון על כך
עם ארגוני הגנת קברים יהודים. שפר פנה שוב להלפרט – טוביאס - רויטר – דויטש אך הם
סירבו לקחת חלק בפרשה, גם ביודעם שבין הקבורים שם ישנהם צדיקי יסוד עולם. גם משפחת
שלזינגר מלונדון סירבה לעשות זאת. ואז דרך הממשל הישראלי הובא ארגון זק"א
(ממש באמצע מסע הפרסום ו"היחצ"נות" שלו בעקבות פרשת היו"ר
"האגדי" שלו, יהודה משי זהב...) והסכמת הרב יעקב רוז'ה חוללו קברי ישראל.
אדם מנהלי ללא רקע תורתי בענייני קברים, בשם צבי חסיד מזק"א תל אביב, אסף את
העצמות הללו כאילו היו חלקי פציעה והעבירם לבית העלמין הגדול בקלוז' וחלקם הועבר
לישראל. הרב יעקב רוז'ה – שכבר שנים לא מעטות משמש כמשת"ף הממסד הישראלי
האנטי דתי בנושא קבורה (קברי ישראל בנצרת, קבורה בקומות ועוד...), לא התייעץ עם
איש, ובוודאי שלא התייעץ עם הרב דוד שמידל ועם "אתרא קדישא", ואפילו לא
עמד בקשר עם פעילים ורבנים חרדים שפעילים ברומניה ומכירים את ההיסטוריה הצרורה של
הפדרציה המתבוללת שלה. בתחילת מאי 2021, משנודע לי על הפרשה, צלצלתי אליו ושאלתי
אתו אם הוא נתן את ההוראה לחלל את קברי הצדיקים בקלוז' – קלויזנבורג ? הוא ענה לי
שה"רב של רומניה" פנה אליו בנושא ומאחר ולדבריו היה מדובר ב"רב של
רומניה שפעיל שם שנים רבות" הרי שהוא לא חשד שמדובר ב"רב" כה
מפוקפק. ניסיתי להסביר לו שכול יהודי חרדי כשהוא שומע את השם רומניה כיום הוא מיד
חושד ב"רבנים" שלה, ב"כשרות" שם ובענייני דת מפוקפקים במדינה
זו, ואילו הוא, הרב רוז'ה מ"מועצת הרבנות הראשית לישראל" מיד עובר לדום
ומאמין ש"הרב של רומניה" הוא "סיני עוקר הרים" ? לרוז'ה לא
הייתה תשובה והוא רק שאל אותי אם לעצור את העניין. הבנתי שמדובר בלץ מתחכם, שהרי
הוא יודע יותר טוב ממני שאין מה לעצור את העניינים משום שהחילול כבר בוצע לגמרי. גם
שיחתו עם הרב שמידל הייתה על גבול התימהונות – נוכלות מצידו. את הלגיטימציה לפרשה
הזו העניקו לו "העיתונים החרדים" כמו "יתד נאמן",
"המודיע" ו"המבשר" העובדים באופן צפון קוריאני. הפ פרסמו את
התכתיב שהעביר להם אותו צבי חסיד ושטען כי גם "חב"ד רומניה" –
מבוקרשט ומקלוז', השתתפו בפרשה. לגבי "השייגיץ" מבוקרשט אין לי שאלות
שהרי הוא כבר נתפס על ידי בעבר משווק יין נסך והעידו עליו כי ראו אותו בשבת משתמש
בסף ואף מעשן, אבל לגבי הנציג מקלוז' הרי שהדברים שונים. הלה טען באוזני כי הוא
כלל לא לקח חלק בעניין והפנה אותי לצבי חסיד. אבל זו עוד שיטת הונאה בדוקה. פשוט
מזכירים את השם חב"ד ואז מיד כולם מאמינים שהכול נעשה בקדושה ובטהרה, וכול
זאת מבלי לבדוק כלל מיהו השליח הלה ואם בכלל נכונים הדברים. בעבר בדקתי סיפור
ברומניה שבו נמסר לי שבברשוב היה מלון של הפדרציה ללא שום השגחה ופניתי למי ששמעתי
שהתלונן על כך. לאדם בשם ברוך טרקנטין מתל אביב. האיש לא רצה שאדע את האמת ומיד
טען באוזניי כי "הייתה שם כשרות של האדמו"ר מסקלוען". הוא ידע
שהאדמו"ר מסקלוען עורב ברומניה בענייני הקברים ומיד הקיש שקר על כך שהאדמו"ר
הקדוש היה מעורב גם ב"כשרות". הסיפור הזה לא נגמר מבחינתי ואני ואחרים
עומדים לצאת למאבק נוסף וקשה בעניין.
לנהל מלחמת קודש נגדם
קשה להאמין לאיזו בירא עמיקא של חוסר
אחריות, חוסר אכפתיות וחוסר אונים נפלה "מועצת הרבנות הראשית לישראל",
עד כדי כך שחבריה הפכו ל"חותמות גומי" לחילול קברי ישראל ולהכרה
"דה יורה" ו"דה פאקטו" ב"רבאיים" רפורמים ובקהילות
מתבוללות. מלחמה כנגד הדרכים הללו מחויבת הצורך משום שאם הפדרציה המתבוללת ברומניה
לא תקבל מלחמה שערה, אזי, היא תחדש את כוונותיה למכור את ההקדש היהודי כנדל"ן
וכספים אלה יכנסו לכול אותם נכרים ששפר שר"י הפכם ל"יהודים",
והשיטה הזו תנדוד, חס ושלם, גם למדינות מזרח אירופה האחרות כבולגריה, פולין (שם
כבר התרחשו דברים כאלה...), צ'כיה, סלובקיה וגם מדינות אירופיות אחרות בחבר העמים
ובמרכז ומערב ואירופה.
