יום רביעי, 1 בנובמבר 2017

פרשת לך לך תשעח

בס"ד
         פרשת "לך לך" תשע"ח / הרב אליהו קאופמן
       שאלה לא פשוטה היא מדוע היה הקב"ה זקוק להחליף את נח באברהם אבינו, לאחר עשרה דורות. את החלפתו של האדם הראשון בנח – לאחר עשרה דורות ולפני המבול, אפשר בהחלט להבין בגלל חטאו של האדם הראשון, ואח"כ בגלל נפילת הדורות לתהום הנשייה. את העולם החדש היה חייב לנהל רוחנית אדם אחר עם מורשת צדקנית יותר ולא מוכתמת בחטאי הדורות. ואמנם לאחר המבול הכול החל מנח – גשמית ורוחנית. שבע מצוות נמסרו ע"י הקב"ה דרך נח, לבני הדור שנולד לאחר המבול. המשפט "איש תמים היה בדורותיו" מורה כי אמנם מדובר באישיות רוחנית רמת מעלה. אף אם לפי פירושו של רש"י יש שיטענו כי נח היה יכול להיות בדורו של אברהם אבינו פחות חשוב הרי שה"אבן עזרא" חולק על כך וטוען בבירור כי גם בדורו של אברהם אבינו היה נח צדיק יותר מכולם מצד המילה ב"דורותיו", שכוללת את דורו של אברהם אבינו, שהרי אברהם אבינו חי אף הוא בדורותיו של נח. אם כן מדוע היה צריך להביא את אברהם אבינו – לאחר דור עשירי לנח, ולייסד עימו אמת מידה רוחנית גבוהה יותר?
          התשובה לשאלה הזו רמוזה כבר בסוף פרשת "בראשית". רש"י מסביר שם כי נח לא ניסה להוכיח את בני דורו ממעשיהם ולהסביר להם כי העונש יתבטל ע"י תשובתם. הוא רק ענה להם תשובות פשטניות ולאקוניות בעניין בניית התיבה. גם בעניין ה"התהלכות" לפני האלוקים מסביר רש"י כי ההבדל בין נח לאברהם היה שכשנח "התהלך את האלוקים" הוא עשה זאת אמנם עפ"י ציווי ההלכה אבל לא בהידור ובמחשבה יצירתית כפי שאברהם אבינו "התהלך לפני האלוקים". דהיינו, אברהם אבינו חשב קדימה, "מה עוד השם חפץ שאעשה" ? ואמנם אח"כ אברהם עשה צעד בעבודת ה' לפני שה' ציווהו. צעד שנגזר מעבודת ה' הקודמת. אבל עיקר החלפתו של נח – מבחינה רוחנית, באברהם אבינו באה משום פרשת דור ההפלגה. היכן היו נח ובניו בעת מרד דור ההפלגה, ומדוע קולם לא נשמע?
       נח ובניו ישבו ולמדו בישיבת שם, בנו השני של נח והאיש שמצאצאיו יוקם לימים עמוד הרוח של העולם. אבל דבר אחד הם לא תפסו – שלימוד תורה איננו לשם לימוד וידע בלבד, ולכן אסור היה לדידם להפריע למי שלומד תורה. הם לא תפסו שלימוד התורה נלמד כדי להנהיג נכון את העולם. הם לא תפסו – וגם נח לא תפס זאת עוד לפני המבול, כי הקשר עם הקב"ה איננו רק אישי, בקיום דרך השם, אלא שממנו נובעת הדרך לזכות את היושבים מסביב, כי דרך השם חייבת לעבור לכל העולם ומי שכבר חלק ממנה חייב להורות אותה הלאה. ומי שלא מבין זאת נוקט בדרך הכיתתית – "ואני את נפשי הצלתי".
       נח ובניו העדיפו לא לצאת ולא להתערב נגד דרך ההפלגה. הם פחדו שאם יראו קיצוניים מדי, אזי, הם יבריחו בעתיד את לומדי התורה הפוטנציאליים של ישיבת שם ועבר. הם היו בטוחים שהגל העכור הזה – של דור ההפלגה, יעבור מעליהם בזכות לימוד התורה שלהם. אבל הם שכחו שקיומה של התורה תלוי ב"עת לעשות להשם הפרו תורתייך". הסוף ידוע, דור ההפלגה גרם לפילוג העולם ומאז כל צעד לחיבור לאומים ומדינות נכשל ומתפורר. במקום האחדות הקדושה של לשון הקודש באו לעולם שבעים שפות טמאות ומהן יצאו מאות ניבים ו"ז'רגונים". אבל אם חלוצי השם של משפחת נוח היו יוצאים למאבק נגד ראשי דור ההפלגה הרי מי יודע כמה היו ניצלים ואולי מזימת הרשעים לא הייתה כלל יוצאת לפועל והעולם היה נותר מאוחד, ולימים היה נראה רוחנית אחרת. כאשר ציבור רואה את רבניו יראים ומסורים במאבקם למען האמת הרי שהוא גם מקבל כוחות קדושה ומרסן בתוכו את יצריו הרעים, אבל כאשר הציבור אינו נוכח ברבניו כלוחמי השם אלא מגלה אותם כ"שצריך להעביר שיעור" או בעת התפילה בלבד אז הוא מבין שלא כל דקה מהחיים היא מוסר ויהדות אלא רק כשנכנסים לבית הכנסת, והתוצאות של התנהגות אותו ציבור אח"כ הן פרי הרפיון הזה. לשם כך היה צריך להיוולד אברהם אבינו - כדי לזכות את הרבים. אברהם אבינו נולד כדי להעביר את המסר שתורה איננה חומר לימוד אלא דרך חיים.
     וכך זה בימינו. רבים וטובים ביהדות החרדית – כולל רבנים ואדמו"רים, משחקים את שלושת הקופים: כשגל פקרות וכפירה עולה שוב ושוב הרי שהם עוצמים עיניים, סוגרים אוזניים ונועלים את פיותיהם. כמובן שהם טוענים להגנתם כי הם "לומדים תורה", וכי "יש לשמור על המחנה". ומה עם "ישראל ערבים זה לזה וזה בזה"? זה כבר יחכה לדור הבא. ה"חפץ חיים" זי"ע הזהיר – בימים שהקומוניזם התבסס בבריה"מ לשעבר, כי בגלל שיהודים חרדים להשם לא יצאו למלחמה פיזית ב"ייבסקצייה" היהודית – קומוניסטית בבריה"מ דאז, הרי שנשלם אח"כ באי צמיחתם של רועים נאמנים לישראל, כי אחרי כל מכת פורענות נגד ישראל הרי שיהודים מחויבים למסור נפשם על כך, ובזכות זאת צומחים לעתיד מאורי וגדולי הדור.
       בישראל של היום הפכו חוקי התועבה לדגל של "תרבות חיים". פרלמנטארית ציונית – נכדתו של משת"ף נאצי, יוצאת נגד קדושת קיומה של המשפחה ולא רק שאין פוצה פה ומצפצף אלא שח"כים "חרדים" ממשיכים לשתף איתה פעולה בכנסת המינים. פרלמנטארית אחרת הצליחה להוריד כתוביות של דברי תורה מאוטובוסים ע"י החוק הציוני וגידפה את תורת ישראל אבל הכול עבר בשלום. המצב הוא שהיהדות החרדית – מאז מותו של האדמו"ר מסאטמר זצקו"ל, חזרה מימי אברהם אבינו אל דור ההפלגה של נח. אבל כל זאת באופן קשה יותר. נח ומשפחתו נתקעו אי שם בחוסר מלחמתם ברשע אבל היהדות החרדית נסוגה אחורה, מהימים שאריות כה"חתם סופר", המהרי"ל דיסקין, הגר"ח זוננפלד, ה"בן איש חי", ה"סבא קדישא" אלפנדרי וה"מנחת אלעזר" שאגו ממש נגד פוקרי וכופרי ישראל. הדור של נח אמנם התחבא בבית המדרש אבל המימון לבית המדרש הזה לא הגיע, חס ושלום, מנימרוד הרשע. אבל היהדות החרדית של היום לא רק שאיננה נלחמת כגדולייה בעבר, ולא רק שנסוגה במחאתה, אלא שהיא כופפה עצמה לחוקי סדום ועמורה ולשם היא שולחת את בניה להיות עו"דים. היהדות החרדית של היום ממומנת ע"י הסיטרא אחרא ואף מגנה כל יהודי חרדי שעוד עומד לרגלי הר סיני. היהדות החרדית של היום מסגלת בחו"ל את התרבות של עשיו הרשע מפריקת גדרי הצניעות ועד ללימודי כפירה. היהדות החרדית של היום לא רק שאיננה עוצרת את דור ההפלגה מלחולל את מעלליו אלא שהיא משתלבת בתוכו וקוראת לכך "המשך הסטאטוס קוו".
    ערב חג החנוכה – החג שבני אברהם לחמו בגאון נגד אלה שמרדו בהשם, הרי שעם ישראל נקרא להבין את הדמות של אברהם כאנטי תזה לדור של נח, שבגללו הצליח דור ההפלגה להרים את ראשו ולהסית נגד הקב"ה, רחמנא לצלן.
                    מלחמה נגד הגיוס או מלחמת השתמטות ?
     הרבה דיו כבר שפכתי על ההפגנות של ה"פלג הירושלמי". אין לי ספק שחוסר קיומה המעשי של ה"עדה החרדית" – כהשקפה תורתית ואמיתית של שלומי אמוני ישראל, היא זו שהציבה במרכז הבמה ה"קנאית" את מגולחי הזקן ומשתפ"י ניר ברקת, כ"לוחמי העל" נגד הגיוס לצבא הציוני. אבל יש מרחק גדול בין התנגדות לגיוס לצבא הציוני לבין ההתנגדות לצבא הציוני. בהתנגדות לצבא הציוני יש גם את ההתנגדות לגיוס אליו, אבל להיפך זה מסובך יותר. אם אדם מתנגד רק לגיוס לצבא הזה הרי שלא בהכרח יתנגד לצבא הזה עצמו, אלא יעודד אותו אם אחרים ימותו בגלל קיומו. מאז תחילת המאבק של מאוכזבי "דגל התורה" – בתחום חלוקת ה"כופתאות", הרי שעדיין לא שמעתי מהם אפילו הסבר אחד נגד הצבא הציוני. מהזקן שבהם ועד ליונק ולעולל שבהם אני רק שומע מדוע הם בורחים ממנו. הם בורחים ממנו משום שהם לומדים תורה. הם בורחים ממנו משום שהם החליטו לגייס את החרדים. הם בורחים ממנו משום ש"הפרו את ה"סטאטוס קוו". אבל עוד לא שמעתי מהם דברים שה"בריסקר רוב" אמר כבר ב-1948, ואילו ב"מאה שערים" משננים זאת עוד מימי המחתרות. אפילו הכיפות הסרוגות טוענים ליותר מדי הדרת יהדות בצבא הציוני – שהכניס את לחימת הנשים ואת שירת הערווה שלהן, למרכז ה"ערכים" הנפסדים שלו. אבל תלמידי שכונת "שערי חסד" – על רבניהם ה"קנאים", מעולם לא העזו עדיין לפגוע ב"שמו הטוב" של הצבא הציוני ולציין שזהו צבא הפריצות הכי גדול בעולם. הם מעולם לא טענו שזהו צבא של מדינה כופרת ויש לסרב להתגייס אליו כי אין לו כהן ולוי בראשו. והם לא טענו מעולם – כפי שה"בריסקר "רוב" טען, שלחרדי אסור להתגייס אליו "משום שהחרדים לא יצרו את הבעיה עם הערבים". מי שמדבר רק על איסור ל"לומדי תורה" להתגייס אליו מכשיר את השרץ הזה לגיוס של חרדים שאינם לומדים בקביעות בישיבות, ומכאן שהוא איננו מתנגד לשרות צבאי בישראל, אלא הוא רק מתנגד לשרותם של בני הישיבות בצבא הזה.
       כל הסיפור הזה עובר ב"שלום" בקרב ציבור היראים משום שהם יודעים שבראשות ה"עדה החרדית" אין עוד כאלה שזוכרים את הדור של יוסף , קרי, דורו של הגאון יוסף חיים זוננפלד זצקו"ל. הרבה מהם טוענים שזה בכלל נס שה"פלג הירושלמי" מפגין, כי אחרת הכל היה משתתק לאחר ש"יהדות התורה" וש"ס מכרו את בחורי הישיבות לציונים. אבל אותם אנשים גם פוחדים מיום המחר. מהיום שיבוא אחרי ש"יהדות התורה" תתרצה ותעניק למנחם כרמל או ליהושע פולק תפקיד של ח"כ ואז כל מגולחי הזקן ומדיפי הבושם ייעלמו מהרחובות לטובת ים המלח, המרוץ המרתוני והחוף המעורב באילת...
            "בפרוח רשעים כמו עשב" : יגאל גואטה והיידי מוזס
   כמו תמיד כך גם השנה. בחודש התשובה של אלול תשע"ז פרצה פרשת גאוותו של הח"כ מש"ס - יד ימינו של יו"ר ש"ס, אריה דרעדיל. האיש התגאה – לפני תחנת שידור חילונית וחולנית כ"גלי צה"ל", כי הוא נכח בחתונת התועבה של אחיינו החילוני והכופר, והוא אף ברך את אחיינו הסורר! אנחנו כבר רגילים לגישה הרפורמית של דרדקי ש"ס – מהגנון של אריה דרעי, כאשר הם מתרפסים עד מוות לפני החילוניות במיטבה ומגלים לכולם שמזמן הם לא מפלגה חרדית – מזרחית אלא מפלגה חילונית – אירופאית – שמאלנית. אבל הפעם כנראה שזה היה יותר מדי עבור הרב שלום כהן. זו לא הייתה רק יריקה עסיסית וגסה בפרצופו של הרב אלא גם הטחת עוגת קרם בראשו , כשהקצפת המקולקלת חודרת לכל קמט בפרצופו. לא עזרו לדרעי ולדוד יוסף כל האיומים – שאם הרב כהן יורה לגואטה להתפטר, אזי, גם הם ואחרים יתפטרו. הרב שלום כהן סימן בצבע דם בוהק את ה"גבול האדום" שממנו אין כבר חזרה למערומים הפוליטיים של ש"ס. גואטה ניסה להתפתל וגם לאחר התפטרותו עוד האמינו כי תוך פחות מ-48 שעות הרב שלום כהן יחזור בו וגואטה יחזור לספסלי הפרלמנט הציוני בגיל ובשמחת לצים. אבל זה לא קרה והרב כהן לא חזר בו. ואז גואטה החל לפעור את פיו ולהראות כמה צדק הרב כהן בהחלטתו. לא רק שהאיש הגס הזה – בעל הביטויים וההתנהגות המגושמת שלו, לא התנצל על מעשהו אלא שהצדיק אותו וטען ככסיל כי "ערך המשפחה עומד מעל לכל"! רחמנא לצלן, גם מעל תורת ה'! והנה, ממש בערב ראש השנה תשע"ח", הודיע ח"כ איתן כבל, ממפלגת העבודה, כי בהתמודדות הבאה על תפקידי הח"כים במפלגת העבודה יתמודד גם אותו יגאל גואטה. זו איננה ידיעה מרעישה ומפתיעה ולא רק משום שהכרנו מספיק את האיש הזה, אלא גם משום שזה סופם של לא מעט מהח"כים מש"ס, ובמיוחד ה"מריונטות" של אריה דרעי. הליצנים הללו – עם תחפושת הכיפות השחורות שלהם, מוצאים לבסוף את עצמם במפלגות חילוניות "למהדרין". כך זה אירע עם ח"כ המנוח דוד טל, שעבר מש"ס ל"עם אחד" ול"קדימה" מהשמאל החילוני. כך זה קרה לרחמים מלול שפרש לליכוד ונבחר לראש העיר מטעם הליכוד ברחובות, כשהוא הופך את החרדים בעיר למיעוט מבוטל. זה קרה לרב חיים אמסלם שמדדה בין הליכוד ל"בית היהודי", אבל בהשקפותיו הוא שייך דווקא ל"יש עתיד", זה קרה לביתו של הגר"ע יוסף – זכייה בר שלום, שהגיעה ל"יש עתיד", וזה קרה עכשיו לליצן הערבות מהברזלים של שכונת פרדס כץ בבני ברק, ליגאל גואטה, שהגיע למפלגת העבודה האנטי דתית. אבל במחשבה שנייה עדיף שהסרטן הרוחני הזה יצא מהיהדות החרדית ויתחבר בגלוי לראשי אנשי התועבות במפלגתו החדשה, כמו הח"כיות מירב מיכאלי וסתיו שפיר. כך לפחות תתקיים שוב באחד מאנשי ש"ס הרפורמית האמרה "ובערת הרע מקרבך".
    אבל לפני שאסיים עם האומלל הזה – יגאל גואטה שמו, הריני להסב את ציבור קוראי לצרה גדולה יותר מהאיש הזה. לאישה מורדת ששמה היידי מוזס ולאביה – שמעניק לה גיבוי (!), ושמו ח"כ אליעזר מוזס מ"יהדות התורה". היידי מוזס התפקרה לפני מספר שנים ומאז היא לא מפסיקה להטיף לכפירה ואף עומדת בראש ראשי התועבות בישראל. ה"יידע שיקסה" הזו כבר שלחה לבתי חולים לחולי נפש לא מעט ילדות ונערות חרדיות, שהסיטה מדרך התורה, ואח"כ פשוט שיגעה אותן עד שקרסו. הרשעה הזו מופיעה בכל תוכניות הטלויזיה האנטי דתיות, ולא רק מנבלת פיה על החברה החרדית וגם חושפת עניינים שלא לפרסום ביחסיה בעבר עם בעלה,  אלא שהיא פוגעת בקדושי ישראל הכי תמימים ולועגת לסיפור צדיקים, עד בזוייה של חנה ושבעת בנייה הקדושים!
         ודאי תטענו כי אין זו אשמתו של אביה הח"כ, אבל לא זו הבעיה. הבעיה היא שבכל הופעה והופעה שלה – בעולם החילוני ובערוצי הלכלוך הכי קשים, הרי שהיידי בת ההרים הזו טוענת כי יחסיה עם אביה הם מעולים וכי הוא עומד מאחוריה! היא אף טענה שאם תתחתן עם בת תועבה כמותה הרי שאביה הבטיח לה שיגיע ל"חתונתה"! אביה יודע מכל ה"פסטיבל" הזה. הכול מצולם ומתועד אבל הוא אפילו לא מכחיש את טענותיה, כי הוא שבע רצון ממנה! איש כזה אינו יכול לייצג ציבור חרדי. מישהו היה צריך מזמן לגשת לאדמו"ר מוויזני'ץ ולבקש ממנו להעיף בבעיטה את מוזס מכל תפקיד ציבורי. האיש הזה – מוזס שמו, הוא בלאוו הכי לא אבידה גדולה לעסקנות החרדית. זהו חנפן פרימיטיבי שכשהוא מדבר איש אינו יודע אם זה בשפת האידיש או בשפה העברית. הלה מנסה להתבטא בקושי באוצר המילים הדל שבפיו. משה ארנס – שר חוץ וביטחון לשעבר, התנער בעברו מאחיו ובנו שיצאו בארה"ב נגד מדינת ישראל. כל זאת על רקע גשמי צר, ואילו השלומיאל מוזס איננו מוכן למחות בביתו – המשתמשת לאישור תועבותיה בשמו, כאשר כיוצאת חלציו היא מכפישה בפומבי שם שמים ומדיחה לזנות ולתועבות. על אליעזר מוזס אפשר לומר ללא חשש את המילה שר"י ("שם רשעים ירקב").
      בין יגאל גואטה להיידי מוזס ואביה הרי שהמוזסים גרועים יותר ברעל האנטי יהודי שהם נותנים לו דרור. יעשה האדמו"ר מויזני'ץ את שעשה הגאון שלום כהן, ויעיף את אליעזר מוזס לכל הרוחות, כפי שהועף יגאל גואטה ע"י הרב שלום כהן, מהח"כים של ש"ס.
                            בין חסידות דעש לאדמו"ר מדעא"ש
       זמן רב לא הזכרתי במאמריי את הנוכל מרחוב רבי טרפון בבני ברק, המתכנה "האדמו"ר מדעש", ובעצם הוא אינו אלא פועל בשיטות ה"חליפות – חסידות" ששמה דעא"ש. מיכל פנט - האיש שהיה מוכן להפוך את בית הכנסת בדעש הרומנית לאולם של שירת תועבה נכרית, אך משבני דודיו הצילו את המקום הוא השתלט עליו בסיוע מתבוללי הפדרציה היהודית של רומניה, ממשיך בדרך התככים והחתחתים שלו. מספר בני דודים של הנוכל הזה סיפרו לי כי הוא אמנם חי ברומניה בתקופות שונות של השנה אבל איננו מעורב – כפי שהוא מנסה לטעון, בניהול בית הכנסת בעיר דעש, ואינו מוסמך לפתחו. הנוכל מבני ברק – בימים שהשתלט על בית הכנסת בחסות רשעי הפדרציה, הוא הבטיח לכל משפחתו כי רק הוא יהיה אחראי על המקום ואילו המקום יפרח ויהיה מקום עליה לרגל, לחידוש מורשת חסידות דעש המפוארת. אבל עד מהרה שוב גילו בני חסידות דעש ומקורביהם כי בנוכל מדובר, שבסך הכול משרת את מתבוללי הפדרציה ואת עושי דברם, כמו יואל טוביאס – הגנב הרומני מבני ברק.
       לאחר שכותב שורות אלה סייע בידי אדמו"רי דעש – הרב יוסף פנט מירושלים והרב המנוח יחזקאל פנט מבני ברק, לגאול את בית הכנסת מלהפוך לאולם שירי זימה נכרים, לאחר שעיריית דעש עמדה לשכרו לעשרות שנים מהפדרציה המתבוללת של יהודי רומניה, הרי שעיריית דעש הייתה מוכנה להתחשב באדמו"רים הללו ולהעביר להם את השליטה במקום בזמן שהיא תהיה המפקחת ולא הפדרציה המתבוללת, שחומדת כל אתר יהודי כדי למכרו ולגנוב את כספי המכירה. יתרה מכן, רבים מצאצאי אדמו"רי דעש החלו להתעניין בהליכים משפטיים להעברת בית הכנסת ובית החיים לרשותם. לעומת הרכוש היהודי – קהילתי של מולדביה ווואלכיה ברומניה הרי שהרכוש המקביל בקהילות טרנסילבניה ברומניה היה בעל מעמד משפטי שונה. בעוד שההקדש של יהודי מולדביה ווואלכיה היה קהילתי הרי שרבים מהקדשי טרנסילבניה היו פרטיים, ברשות האדמו"רים. אי לכך פחדו מתבוללי רומניה כי אדמו"רי דעש – שלפני בוא הקומוניזם לרומניה, היה ההקדש שייך להם כמו למשל נכסיהם הפרטיים של משפחת פנט, והרי שצאצאי האדמו"רים מדעש יפנו לבית המשפט הרומני והאחרון יחזיר להם את הרכוש, כפי שהרכוש הפרטי היהודי חזר ליוצאי רומניה לאחר נפילת הקומוניזם. ואמנם אדמו"רי דעש פנו בעניין לבדיקה. אבל ריבויים של צאצאיהם, שרבו ביניהם על הירושה שלא נולדה עדיין, וכן חוסר בכסף לשכירת לעו"דים בנושא, עיכבה את העניין ואז שוב פנו נוכלי הפדרציה אל הנוכל מרחוב רבי טרפון בבני ברק ואל אפוטרופסו, הגנב יואל טוביאס. הללו סיכמו כי הנוכל יטען, שכביכול, ישנה סכנה לבית הכנסת בדעש מהרומנים וכך הפדרציה תיראה כ"מצילה". כמו כן ביקשו אנשי הפדרציה מהנוכל שהמקום יישאר אח"כ בבעלותם הבלעדית אבל הוא רק יארגן שיפוצים וכו' על חשבון משפחתו הרחבה והתמימה ויטען כי ההפעלה תהיה שלו בלבד. כמובן שהנוכל הסכים לכך, ולאחר שבני דודיו יצאו נגדו הוא זרק את אחד מילדיהם מהכולל שלו ובניו איימו על הלה באלימות אגרסיבית אם ישתף פעולה נגד הנוכל. והנה כיום הכול מתגלה כשקר.
     במקום שעיריית דעש הזמינה יום יומית תפתח לפני המבקרים את בית הכנסת לכל מבקר הרי ששוב מינתה הפדרציה נציג מטעמה – המתחזה ליהודי, ושמסרב לפתוח את המקום. מיכל פנט הנוכל – השוהה בדעש, אינו רשאי לפתוח את המקום והמפתח איננו אצלו, וכך חזרה האנדרלמוסיה של הפדרציה, ששיפצה את המקום בכספי משפחת פנט המהוללה, מבלי להשקיע בשיפוץ זה אפילו אגורה שחוקה. לקראת חג החנוכה תשע"ח הזמין הנוכל מבני ברק רבים להילולה – וזאת לאחר שהפדרציה הבהירה לו שאם לא יגיע גג של משתתפים הם שוב ישקלו לסחור בבית הכנסת לטווח ארוך מאוד. זהו מיכל פנט המנוול ולכן על בני משפחת פנט לגאול את המקום משפטית ולא עוד להאמין לנוכל מבני ברק, שאשתו ואחותה סוחרות בבגדי שחץ למופקרות בני ברק.
     ואם ברומניה עסקינן הרי שגם בעיר התורה והחסידות לשעבר – סיגט, התגלו פרצות רבות שהפדרציה המתבוללת יצרה, בניגוד להבטחות השקר של יואל טוביאס ומשפחת שלזינגר ההוללת מלונדון. לפני מספר שנים צהלו בני קבוצת האדמו"ר מסאטמר מונרו – חסידיו של הרב אהרון טיטלבאום. הם טענו כי הצליחו "לגאול" את בית העלמין של חסידות סאטמר בעיר סיגט, ברומניה. הם גם התגאו על חסידות סאטמר של מהר"י טיטלבאום איננננההה שותפה לכך וכי רק - ה"ארונים", הם שישלטו בבית העלמין. זו הייתה שחצנות של טיפשים שבימים אלה מתגלה קלונם המחפיר. הימים ההם היו ימי הויתורים של כנופיית שלזינגר וכנופיית טוביאס – הלפרט – דויוטש – רויטר, לפדרציה המתבוללת ברומניה. הם היו מוכנים לוותר על כל קברי אבותינו עבור שלמוני הוועדות הרפורמיות והציוניות לכספי תגמול שהרעיפו עליהם בתיווך מתבוללי רומניה. רק מאבק עיקש של כותב שורות אלה – מגובה בארגון "אתרא קדישא" מישראל ופרלמנטרים מהימין הרומני, עצרו את מכירת החיסול של ההקדש היהודי ברומניה לכל דכפין. נוכלי משפחת שלזינגר – יחד עם יואל טוביאס, שעבדו בשרות מתבוללי רומניה, ולמראית עין ניסו הללו למכור "הישג" לחבורת ה"אהרונים" "הישג" שיוכיח כי כדאי היה לשתף פעולה עם מתבוללי הפדרציה היהודית של רומניה. עצם הצגת ה"הישג" הזו הוכיח כי ה"אהרונים" היו מוכנים למכור את כל קברי יהדות רומניה עבור שליטה מדומיינת בבית העלמין בסיגט. עבור הפעלול הזה הם גם שלחו את נציגם – צוויבל, לעיר יאסי ברומניה וזה השתתף בטקס ביזוי עצמות חללי הפוגרומים, שעצמותיהם נמסרו לחיטוטי שכבאי של הרומנים. הלה גם נוכח בטקס בו נאם השגריר הישראלי ודיבר על כך ש"קיומה של ישראל היא הערובה שלא תהיה עוד שואה". השלזינגרים, טוביאס וצוויבל מחאו לו כפיים! במסגרת העסקה בסיגט העניקו המתבוללים ל"אהרונים" את ההיתר לשפץ את בית העלמין ואת הבטחת הסרק כי יותר לא יקברו גויים לצד בני זוג מתבוללים בשטח בית העלמין כפי שהדבר נהוג כיום ברומניה, בחלקה מיוחדת לכך. ה"אהרונים" צהלו וגם ידעו לשקר לאנשיהם כי "גאלו" את שטח בית העלמין. אבל כמו שאומרים, הרי שלשקר אין רגלים.
     באותה תקופה ניסיתי להסביר בלונדון – לבני משפחת לאוו ולנגיד המנוח אסטרייכר, שלעולם לא תעביר הפדרציה בטאבו שטחים בבעלותה – מימי השוד המשותף עם הקומוניזם הרומני, בחזרה לידיים יהודיות. הבאתי להם את דוגמאות חבד בבוקרשט, חסידות בוהוש ועוד וטענתי שגם הפעם הם משתמשים בכסםים יהודים לשיפוץ קניינם אך הם לא העבירו מטר אחד לפחות ל"אהרונים", בשונה מכל שאר מזרח אירופה. אחד מנגידי לאוו אמנם צלצל בנוכחותי לעסקנם ברומניה ושאלו ברורות על העברה בטאבו. הלה ניסה "למרוח" אותו בטענה כי ה"אהרונים הם שליטי השטח" אבל לבסוף הוא הודה כי אמנם לא תהיה שום העברה בטאבו, אך מנגד הוא טען כי "תהיה לנו אוטונומיה". באותה תקופה ראש קהילת מתבוללי סיגט היה מהנדס נוכל בשם מרכוס שעסק במכירת שטחי בתי עלמין יהודים בכפרים הסמוכים לסיגט, לגויים, לשם מטרות חקלאיות. והנה כיום הכול התפוצץ והבלוף השלזינגרי שוב נחשף.
     נשיא המתבוללים בסיגט כיום הוא יהודי ישראלי בשם דוד ליברמן החי עם נכרייה. חסידי סאטמר המגיעים לבית החיים בסיגט טוענים כי הלה ממשיך לקבור נכרים בין קברי יהודים שהיו שומרי שבת למהדרין. ליברמן – איש חברת "הגנת הטבע" לשעבר באזור חיפה, טוען כלפי חסידות סאטמר כי לא היה עימה מעולם שום הסכם שה"אהרונים" יוכלו לפעול עצמאית בבית החיים, וכי גם לא הייתה שום התחייבות מהמתבוללים שיפסיקו לקבור נכרים בבית העלמין המקומי. ליברמן כבר איים על לא מעט חסידי סאטמר כי יסגור את בית העלמין בסיגט לפני מבקרים חרדים בכלל אם ימשיכו לבקש ממנו להפסיק לקבור נכרים. עוד נוכלות מבית משפחת שלזינגר ובית משפחת טוביאס.
     ובאשר לשלזינגרים, הרי שמשפחת הנוכל מאיר שלזינגר מתפרקת מיהדות. אשתו כבר איננה מותרת לו ויתכן שהם גם התגרשו בנתיים בשתיקה, בגלל פרשת ייחודה עם גבר זר מלונדון והשתמשותה בסמים. בנו וביתו של שלזינגר עזבו את היהדות ובן נוסף מתגרש, כשכלתו כבר הכניסה בקשת גיטין ב"בית הדין הרבני" בירושלים. זוהי המשפחה שהוציאה שם רע ליהודים כשרים בנושאי יהדות, רק משום שהללו נלחמו נגד נוכלותה. יושב במרומים ישחק למו.
                        פשיטת הרגל של ההשקפה הליטאית
 לאורך כל חודש אלול תשע"ז – ואח"כ לרוחב ירח האיתנים תשע"ח, היו רחובות הערים והשכונות החרדיות מכוסים מודעות ענקיות על ישועות ב"קברו של צדיק". מודעות אחרות הכריזו על ישועת בזק אצל "גדול הדור" ע"י ברכה הגונה. ובכל פינה ריקה במודעה ביקשו המפרסמים מאלה שיחפצו ב"ישועות" ובברכות לתרום ל"קופת העיר" או לקופה אחרת. אלה לא היו מודעות חסידיות או של חוגי יוצאי אסיה ואפריקה אלא שאלה היו מודעות של החוגים המתקראים "ליטאים", וש"דגל התורה" היא הפטרון שלהם.
         הרבה דמעות וקולות שפך הגאון מוילנא על השיטות הללו – המחליפות לימוד תורה ועלייה במצוות, בכסף מזומן ובאחיזת עיניים. אצל אנשי "דגל התורה" אין עוד "מרן" אחד אלא שהם משווקים יותר מעשרה "מרנים" בפרסות אחת לתרומה. בתי הכנסת הליטאים חנוקים ממודעות של בקשת תרומות תמורת ברכה. קברו של ה"צדיק מחולל הישועות" הוא קברו של הרב יעקב אידלשטיין, רבה המנוח והציוני מטעם השלטונות של העיר הסופר – דופר חילונית, רמת השרון. מאחר והאיש כבר נמצא בעולם האמת הרי שלא אספר על מה שאירע בעיר זו עם מגידי עתידות ומאוננים כמו מאיר הלל שקיבלו ממנו גושפנקא. אבל באמת – כיצד מעזים אותם גלוחי זקן ליטאים, על נשותיהם בעלות הפאות הנכריות של שחקניות הוליווד, להמליץ על "ישועות" של רב ציוני מעיר אנטי דתית בעת שהם מסיתים נגד קדושי עליון כהבעל שם טוב הקדוש ונכדו רבי נחמן מברסלב?!
         גלוחי הזקן הללו מעפילים בסטייתם מדרך התורה וההשקפה הנקייה על כל אותם רמאים ונוכלים שמתחנפים ל"מחוללי ישועות". הליטאים המזויפים הללו לוקחים תלמידים חכמים ומציגים אותם כנותני ברכות עפ"י תשלום בלבד. הרמאים הללו מספרים לציבור הפתי כי הרבנים המיוחצנים שלהם מתפללים כל יום על קבר אחר למען משלם התרומות. אבל הרמאות הזו גדולה אף יותר מכך. אחד מהרבנים שמשמים להם במסע השקרים הזה הוא הגר"ח קנייבסקי. בטוחני כי האיש עצמו אינו יודע דבר וחצי דבר ממה שהנוכלים מ"דגל התורה" כותבים עליו, ממה שהם מיחסים לו ומעל לכל, ממה שהם מספרים לו. ואביא לפניכם דוגמא לגניבת הדעת של ליצני "לב לאחים". בעיר באר שבע מרכז את ארגון "לב לאחים" – שאמור היה להילחם נגד המיסיון אבל הוא מתעסק יותר בליצנות סרק, צעיר בשם שמעון ביטון. האיש – המשתייך כמובן ל"דגל התורה", מגיע באופן קבוע לבית הגר"ח קנייבסקי ובכל פעם הוא מספר לו שקר אחר, על "חוזרים בתשובה" בבירת הנגב שהפכו את העיר ל"חרדית". הצי'זבט הגדול ביותר שלו היה לא מכבר כאשר הוא הכניס לגר"ח קנייבסקי קבוצה של עסקני ושחקני קבוצת הכדורגל של הפועל באר שבע והציגם לפני הגר"ח קנייבסקי ככאלה ש"הפסיקו לשחק בשבתות ובחגים בכדורגל והפכו את כל המועדון שלהם לשומרי שבת, שבקרוב הם יפרשו בכלל מהספורט הזה, לאחר שחזרו בתשובה והבינו שתרבות יוון איננה חלק מהיהדות". כמובן שהכול שקרים, שהרי קבוצת הפועל באר שבע בכדורגל – האלופה בשנתיים האחרונות, ממשיכה לשחק בשבתות ובחגים ואילו על כך שבראש הקבוצה עומדת אישה חילונית, גיסתו של ראש עיריית י"ם (ניר ברקת), הוא "שכח" לספר.
      פרשה עגומה אחרת הייתה בהכנסתו של פועל זר מסודן – מהשוהים הבלתי חוקיים, אל הגר"ח קנייבסקי, כאשר אותם רמאים גלוחים מספרים לרבם כי מדובר במלך אפריקאי שיש לו סמכות וכוח לשלול ולהוציא להורג. הגר"ח נפל בפח וקם לכבודו של הכושי, ואף ברכו בברכת המלכות עם שם ומלכות!
        מאז מותו של הגר"ע יוסף הפך הגר"ח קנייבסקי למכשירם כל הפוקרים החילוניים הבכירים, ועוזריו דואגים לגנוב את דעתו ולהציג את פוקרי הליכוד, "כולנו" ו"ישראל בתנו" כ"בעלי תשובה גמורים" שהגיעו לדרגת "לימוד גבוהה" ורק השמאל עוצר בעד הללו להכריז על מדינת ישראל כ"מדינת ההלכה היהודית". מסתבר שהחילוניים אינם כה טיפשים וכשהם יוצאים מפתח ביתו של הגר"ח קנייבסקי והגרא"יל שטיינמן הם מחייכים לעבר עוזריהם ולחשים "הצלחנו לעבוד גם עליו"...
                                 תשקורת חרדית
        עד כמה התשקורת החרדית הפכה לחסרת בושה ורגשות לדת ישראל למדנו
השנה – ערב יום הכיפורים שחל בשבת. המוני עמך ישראל יצאו לבתי הכנסיות לבקש רחמים על עצמם ועל בני משפחותיהם. ביום הזה לא רק שכולם בבתי הכנסת אלא שישנם שישנים שם בלילה, וחלק מהם אינם כלל חובשי כיפות. אבל לתשקורת החרדית היו תוכניות אחרות. מספר עיתונים "חרדים" – ובמיוחד השבועונים ההוללים, שמניותיהם בידי הליכוד, העבודה והשמאל, לא ויתרו על הוצאת עיתונם בתוספת מוספיהם הנלעגים והאפיקורסים, והכול בשרות אלה שממנים את כתיבתם, קרי: הפוקרים החילוניים. כך ידעו אותם עיתוני שחץ לחלל את הקדוש שבימי חגינו ולהחדיר לתוכו – במיוחד לנשים ולטף שנשארו בבית, את הארס והרעל החילוני והציוני ולהפוך את היום הקדוש הזה לעוד יום של חול. ואיפה היו ה"גדולים"? הם כמובן העניקו ברכות וסגולות ודאגו ששמם יוזכר באותם עיתוני שחץ, שהרי בלעדי העיתונים הללו הם לא יהיו יותר ה"גדולים"...
                             קרב האסירים בש"ס
     התשקורת החרדית מחולקת לשתיים: 1) זו המפלגתית שבה היומנים והשבועונים הכלולים בה הם למעשה תואמי התקשורת הצפון קוריאנית. הם כותבים את מה שהעסקנים החרדים רוצים שהציבור יחשוב ויאמין ומחתימים על השקרים הללו רבנים "גדולים" שקיומם כ"גדולים" תלוי בקיום תשקורת השקר החרדית, נוסח צפון קוריאה. שבעה עיתונים מפלגתיים ומפלצתיים כאלה קיימים. שניים ליטאים ("יתד נאמן" וה"פלס"), שנים ספרדים ("הדרך" ו"יום ליום") , אחד ירושלמי ("המבשר") ושניים חסידיים ("המודיע" וה"המחנה החרדי"). אפילו בצפון קוריאה – ובמדינות הקומוניסטיות שכבר פורקו, לא היו כל כך הרבה עיתונים מטעם ובלי טעם. שני עיתונים מקסימום הספיקו לשוטפי המוח – בכל מדינה כזאת, להעביר את המסר הדוגמטי שלהם. אבל בתקשורת החרדית כנראה ששבעה שוטפי מוח כתובים זה המינימום. ותוסיפו אליהם את הרדיו של "קול ברמה" – המשרת את אלי ישי ואת הכהניסטים, ותקבלו עוד ערוץ תקשורת מיותר ומיועד ל"שטיפת מוח" ותו לא. 2) הקבוצה השנייה – בתשקורת ה"חרדית" הם השבועונים ה"בלתי תלויים", שבעצם הם כלי המשחית של משקיעים חילונים מטעם השלטון הציוני, כדי להעביר באמצעותם את היהודים החרדים על דתם. הוסיפו למגרסות הכתובות הללו את ערוץ הרדיו הציוני
"קול חי" – שהוכנס ע"י הממסד הישראלי כדי לחסל את הערוצים העצמאיים שהיו קיימים קודם לכן, וכמובן שיש להוסיף את כל ערוצי האינטרנט ה"חרדיים", שרק תועבות וכפירה עניינם, ואז נקבל את התמונה של כל הלבלרים ויושבי הברזלים המעבירים לנו "דעות" ו"השקפות". פעם – לפני כעשור, עוד יצאו מודעות גינוי של ה"עדה החרדית" כלפי ערוצי הרדיו והעיתונים הקלוקלים אבל מאז שה"עדה החרדית" נלחמת בתוך תוכה – גם כחלק מתעלולי הציונים, הרי שגם הקול הזה נדם. רק לפני כעשור התאחדו רבנים רבים נגד האינטרנט ה"חרדי" אבל מאז נדם קולם ומלבד הבעייתיות שבתוכן של האינטרנט הזה הרי שהוא נכבש ע"י הגרועים שבאנשי התועבות החילוניים, ואף בידי נשים שקיים חשש רב שהן אסורות לבעליהן. כיום מתנהלת גם מלחמה פנימית בין שני העיתונים האנונימיים של ש"ס – שבראש כל אחד מהם עומד לוייתן פשע שהפך לאסיר משוחרר.
          לא לחינם נתתי לפני מספר שנים – לאחד מספרי, את השם "בימים הנוראים מתעוררים האנשים הנוראים". ואמנם, הרבה מעשי שטן מתרחשים בין חודש התשובה ועד לשמחת תורה, מצידם של אנשים ב"חזות חרדית". כך למשל נשלח שמואל בן עטר לכלא לאחר שערוצו ("כל האמת") נסגר ע"י שר התקשורת דאז מש"ס, אריאל אטיאס. זה אירע בחודש אלול. אטיאס סגר את הערוץ הלה כחלק מעסקה עם השלטון להקמת ערוץ פוליטי של ש"ס בשם "קול ברמה". מה שהרגיז את אנשי ש"ס בבן עטר הייתה העובדה שבן עטר לא נתן בלעדיות לגר"ע יוסף בשידוריו אלא העלה שוב ושוב את הגרי"מ אליהו. לימים שוב ושוב הפכו ימי אלול והתשובה לימי ניגוח של חרדים בחרדים. והשנה פתאום – בתקופה כה קדושה לעם ישראל, קם הפילוג בעיתוני ש"ס. דרעי רצה עיתון חדש ולכן הרוכשת המזרחית – נעמה עידן, לא הייתה נוחה לאיש שתמיד אוהב שבני אשכנז יהיו מקורביו, כי דרכם הוא מרגיש נוח יותר כ"מלך הספרדים". וכך הוא יצא ל"דרך חדשה" והקים עיתון לש"ס בשם הזה - "הדרך". במקום יום טוב רובין – האשכנזי התורן וההיסטורי, הוא מינה את חיים גרינבוים, אשכנזי תורן חדש. מנגד, את "יום ליום" ה"אגדי" החל לערוך אסיר לשעבר אחר של ש"ס, השר לשעבר שלמה בניזרי, שלפני היכנסו לכלא הוא סייע לשלטון הציוני, כשר הבריאות, לטייח בפעם המי יודע כמה את פרשת גנבת ילדי תימן והמזרח.
וכך – בימי התשובה וב"ימים הנוראים", החלו שני האנשים הנוראים הללו להתכתש ביניהם, כביכול, כ"עיתונות חוקרת".
       ההבדל בין שני העיתונים ה"צפון קוריאנים" של ש"ס לעמיתיהם ה"צפון קוריאנים" החרדים האחרים הוא בהיות עיתוני ש"ס "אנונימיים". איש לא קורא אותם – כולל אלה המנויים בפקודה, כעובדי ש"ס או המנויים ההיסטוריים של "יום ליום". לא מעט דוכני מכירת עיתונים חרדים ביקשו ממפיצי העיתונים הללו לא להביאם כי איש אינו קורא אותם. משקיעי "יום ליום" התחלפו וכל אחד האשים את אנשי ש"ס בכך שהאחרונים מעבירים את הידיעות שלהם לעיתונות החרדית הרגילה ולא לעיתון שאמור לייצג את ש"ס. אבל ישנה סיבה בסיסית נוספת. מה שמוקם שלא לשמה ובגנבת דעת לא תהיה לו ברכה. עיתון "יום
ליום" – כמו כל השקרים בהקמת ש"ס, התיימר לייצג עצמאות מהעיתון הליטאי "יתד נאמן", אבל לא עצמאות עדות המזרח החרדים עמדה למול עיניו של אריה דרעי, כשהלה הקים את "יום ליום" בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 . דרעי היה אז בתחילת משפטו הפלילי והוא הגה את הרעיון להקים עיתון לש"ס ששם יעבדו עיתונאים חילוניים, שבעקבות העסקתם על ידו הם אח"כ יכתבו לטובתו. חבורה של עיתונאים אשכנזים כפאר לי שחר, מנחם רהט ואחרים נבחרו לעניין והעורך עצמו היה אשכנזי מעיתון "מעריב" בשם אברהם רותם. אבל הרבה מחשבות בלב דרעי ועצת ה' קמה. העיתון נותר אנונימי, אנשי ש"ס עצמם העדיפו לקרוא את שאר העיתונות החרדית ואילו ה"יום ליום" הזה הפך מיומון לשבועון בלתי נקרא. בימים אלה מנהלים שני העיתונים הללו קרב של "נדמה לי" כשהם כותבים בפאתוס שקרני, כאילו עשרות אלפים קוראים אותם, כשלמעשה אפילו עובדי העיתונים הללו אינם מדפדפים בהם. ואתם עוד מתפלאים מדוע ש"ס צפויה להיעלם לאחר הבחירות הקרובות ?...
      ובאשר לאריה דרעי ו"מלחמתו למען השבת". הסיפור הבא יגלה לכם מיהו האיש הלזה הזה ומהי היא גישתו האמיתית לשבת קודש. הישוב רמת חובב נמצא בדרום הארץ. זהו אחד הישובים הבודדים שבהם עובדים עובדי הרשות המקומית בשבתות ובחגי ישראל. שנים רבות עבד שם יהודי שומר מצוות, שכל ראשי הישוב שחררו אותו מעבודה בשבת. אבל הנה דרעי חזר למקום הפשע שלו – למשרד הפנים, ומינה שם את מקורבו. המקורב החליט להפסיק ליהודי שומר המצוות את ההיתר לא לעבוד בשבתות ובחגים. ליהודי הלה לא עזרו פניותיו לדרעי. הוא סולק מעבודתו ע"י המקורב של דרעי, משום שסירב לעבוד בשבתות ובחגים ואילו דרעי מעולם לא השיב על פניותיו. עכשיו אתם מבינים מדוע יו"ר מר"צ – זהבה גלאון וועדות הפוקרים נגד השבת, טוענים, בפרשת העבודות בשבת, כי רק דרעי מבין לליבם של אלה כמותה החפצים בהסרת ה"כפייה הדתית" בשבת?...
      ואם בדרעי עסקינן הרי שבש"ס הרפורמית הכול הפוך ובלי בושה. לא רק שלמפלגה הזו יש "מועצת חכמות" ששם חברות גב' יפה דרעי – אשתו של ה"גנרליסימו" דרעי, והגב' ששייכת מעשית ל"יש עתיד", גב' זכייה בר שלום, אלא שבמפלגה הזו לא העסקנים הם שעולים לקבל את פני רבם בסוכות אלא שהרבנים מ"מועצת החכמים" הם אלה שעולים לבקר את העסקנים הממונים עליהם! וכך עלה בסוכות הרב שמעון בעדני מבני ברק לסוכתו של האסיר לשעבר, אריה דרעי מירושלים...
      ובאשר לצבא הרי שגם שם לא חסרה לש"ס את הצביעות. מצד אחד הכנופיה הזו – חייליו של האסיר הפלילי לשעבר, אריה דרעי, מציגים את עצמם כמתנגדים לכל ההפגנות ובעד גיוס כאלה שאינם "תלמידי ישיבות" וגם הוציאו הודעה רשמית כזו, אך מאידך גיסא יש להם גם קבוצה מיליטנית נגד הגיוס לצבא ושקוראת לעצמה "זעקת המזרח" ומבקשת לשחרר גם כאלה שאינם תלמידי ישיבה מהצבא. תחת פרסומי "זעקת המזרח" חתומים רבנים לא מעטים מש"ס, ובראשם הרב עובדיה יוסף המנוח. מעבר לפרדוקס הגישה ההפוכה הזו הרי שזו חוצפה של מפלגה ציונית, ולעיתים גם לאומנית, לבקש לא לשרת בצבא שמסכן את חייו בגלל החלטות ממשלת הימין, שש"ס שותפה להן. ויש גם עוד סיפור מעניין – על הצביעות והשקרים של ש"ס. ערב בחירות 2013 החליטה מפלגת "בני תורה" להמנע מהצבעה משום שלא קיבלה מקום ברשימת "דגל התורה". אריה דרעי חמד את קולות הפלג הלה וכשהפלג הזה קיים הפגנה בירושלים, נגד הגיוס לצבא, שלח דרעי מספר שבבניקים מש"ס שהגיעו להפגנה מצוידים בשלטי סירוב לשרת בצבא תחת הכותרת "מורשת מרן". מספר שעות אח"כ התייצב בחדרו של סגן ראש עיריית י"ם מ"בני תורה" – הרב חיים אפשטיין, גיסו האשכנזי של אריה דרעייד'ל וביקש ב"זכות" אותה השתתפות שבבניקית, ש"בני תורה" יצביעו לש"ס וזו תילחם נגד הגיוס. הרב אפשטיין והגר"ש אוירבך כמובן שהטיסו את ש"ס מכל המדרגות.
                              הטלויזיה החרדית
      שנים רבות לחם היהודי החרדי במכשיר הטמבלויזיה הטמא. אבל מאז כחמש עשר'ה שנה עושה הממסד הציוני כל אשר לאיל ידו כדי להכניס רוח של קרירות אל בתי שלומי אמוני ישראל ולהפוך את הטלויזיה לחלק מההווי החרדי. בהתחלה זה היה דרך ערוץ הזוי בששם "ערוץ התכלת", אך כשזה קרס נמצאו סוכנים חדשים לעניין. ארגון "הידברות" הפך לחלוץ הכנסת הטלוויזיות לבתים חרדים במסווה השקרי של סיוע לעולם התשובה". אבל עד מהרה חשפו אנשי "הידברות" הרפורמיסטים את פרצופם. הם החלו במטר אלקטרוני שלא היה כמותו ביהדות החרדית. מלבד בניית טלויזיה משלהם – כערוץ עצמאי לכל דבר, הם גם בנו אתר אינטרנט פסול עם תמונות נשים במלבושי שחץ וידיעות שכל כולן אפיקורסות. אח"כ עברו אנשי "הידברות" – בראשות איש בור ונבער בשם זמיר כהן, להפקת סרטים ממש ובין השאר גם ביימו סרטים שהציונות ומלחמת 1948 הם גאולת עם ישראל וכביכול מתוך ספר "הזוהר"! הדברים הללו סותרים את גדולי ישראל שדיברו סרה במעללי הציונות והציונות. אין זאת כי אם דברי אנשי הארגון הנאלח הזה הינם תעתיק של המיסיונרים המנסים להוכיח כי ה"איש ההוא" מהווה את ה"גאולה החדשה" של עם ישראל. דברי ארגון "הידברות" גרועים מאותם פוחזים מיסיונרים משום היותם כפירה בקב"ה בעצם העצמתם כופרים ואילו המיסיונרים הנוצרים הם עובדי עבודה זרה, אך לא כפירה בבורא עולם, רחמנא לצלן.
      ארגון "הידברות" הודה – בבית דין בבני ברק, כי אין לו כיום פוסק תורתי. זוהי מעין קונייקטורה פוליטית בין חסידות בלזא לש"ס. הארגון מוציא אנשים לסמינרים באמצע יום תשעה באב ממש, ועורך להם בימים ש"בין המצרים" קורסים על מוסיקה וכו', והכול במסווה של "תשובה". פרשת החדרת הטלויזיה ואקרני האינטרנט – ע"י הערוץ הזה, נעשים לאור יום, ומלבד כמה גניחות פוליטיות הרי שהעבירה שלהם הפכה לשגרה.
     בימים אלה קם אתר אינטרנט חרדי ובמלוא העוצמה החל בשידורי "חדשות" חרדי והקרנת דיוני טלויזיה. האתר עושה יד אחת עם אתר האינטרנט "חרדים 10". בראש תקומת הטלויזיה הזו – הנקראת "הכוורת", עומדת גב' מופקרת אחת העונה לשם שרה רוט - גל ונשואה בזיווג שני לעוד פרחח בשם דוד רוטמברג. האם של אותה שרה רוט – גל היא גב' רבקה גלאי שעבדה בעיתון "יתד נאמן". זהו עוד מקרה של לאה, האם שהפכה ל"עיתונאית" בעיתון ה"השקפה" החרדית ואילו הבת חצתה את הקוים ושורפת כל חלקה טובה בישראל. גם נישואיה של הגל הזו לרוטמברג – שאיתו החלה לעבוד בעיתון הפרחחים "בקהילה", היו מפוקפקים ולא מעט בגלל גרושיה מהאברך פלדמן. הגב' הזו פילטרטה עם רוטמברג עוד בימי נישואיה לרב פלדמן. בעבר עבדו שרה גל – רוט ודוד רוטמברג בערוץ האינטרנט "חדרי חרדים" והיו יד ימינו של איש תועבה שהפך להיות בעל השליטה באתו "חדרי חרדים". עם השנים הקימה האישה הזו את הערוץ האינטרנטי בשם "חרדים 10", וממנו היא אימצה את רעיון ה"טלויזיה החרדית:". ללא בושה ופחד מעבירה הליצנית הזו את מהדורת החדשות של הערוץ הטמא שלה והפכה את המושג "טלויזיה חרדית" – עם גיבוב שטויות וקלות דעת וראש, למושג שמיועד לכניסה לכל בית תורתי, כולל ל"מכשירים הכשרים", של הפלפונים החרדים. אותה גב' גל – רוט וכו' וכו' מסתובבת במסדרונות הפרלמנט הישראלית ומתחכחת עם כל הפוקרים ושונאי דת אש למו, תוך לעג למקיימי הדת האמיתית ולנשים חרדיות אמיתיות, כולל אימה מורתה. הגב' הנלוזה מבטיחה לח"כים החילוניים כי הנה היא עומדת בראש הובלת מהפיכה לשינוי החברה החרדית ו"מעמד האישה החרדית" אך מבפנים ולא בצעקנות מבחוץ. הגיע הזמן שמישהו יוציא כתב פלסתר והחרמה כנגד אשת התועבה הזו.
                        ועוד כמה פכים קטנים...
       בתקופת חגי תשרי התקיים בשוק "מחנה יהודה" בירושלים "שבוע החלל". אינני מאשים את ניר ברקת בקיומו של שבוע אפיקורסי כזה כי מה אלין על חילוני שמדרדר את ירושלים לחילון קשה שעוד לא נודע אודותיו, והרי גם ראשי עיר "חרדים" היו נותנים ידם לחילול ה' וכפירה בטענת "ממלכתיות". חברי מועצת העיר ה"חרדים" שמו דגשם ש"לא יהיה בשבוע הזה חילול שבת", אבל פחדו להיכנס לעומק העניין ולהבנה כי כל "מדע" החלל הינו תרתי דסתרי לאמונה שצבא השמיים נברא אך ורק למען עם ישראל ודרי כדור הארץ, וכי אין חיים – ולא יהיו חיים, בכל כוכב אחר מחוץ לכדור הארץ. כל מאמצי ההגעה לחלל וצבא השמים הם ביסודם אפיקורסים ונועדו לחבל באמונה שהקב"ה הוא ריבון העולמים. בשבוע הזה שלחו הנציגים והעובדים ה"חרדים" בעיריית י"ם מאות תלמידים חרדים רכים שדעת אפיקורסות הם ספגו שם. ומה עשו הרבנים והאדמו"רים באותם רגעים ? קיבלו כספי פדיון לכיסם וברכו את הבאים. "שבוע החלל" היה חלק מהאינטגרציה שלהם עם שלטון ושיטת הכפירה בישראל, ואמצעי להזרמת עוד שלמונים לכיסם התפוח.
        בימי חול המועד סוכות התנוססו – במרכזים החרדים, מודעות ענק של "דור ישרים". הללו קראו לכל אלה שלפני שידוך – בחורים ונערות, לפנות אליהם לבדיקת פריון. בעין "חרדית" דימיונית זהו חסד יוצא מהכלל, אך הצרה שה"חסד" הזה נובע מ"חסד לאומים חטאת". מושגי ה"פיקוח נפש" התרחבו בדורנו לכל מסע הערצה לרפואה הכופרת והרוצחת זקנים, והדבר חדר גם לחברה החרדית ושיבש אמונות תמימות מהעבר. שרי בריאות "חרדים" כיעקב נח ליצמן, ניסים דאהן ושלמה בניזרי רק הזיקו ליהדות החרדית בהיותם שרי בריאות ציונים, שסייעו להחדרת מרעין ובישין מהגויים לחברה המאמינה שלנו. מאחר ואמונת הגויים רדודה, ואילו אמונת החילוניים החולניים איננה קיימת הרי שהללו שמים את יהבם רק על בני אדם – מהגרועים באופיים, במקום להבין שהקב"ה מרפא וכי "הטוב שברופאים לגהינום". וכך יצא גם העגל הזה ששמו "דור ישרים".
      הרבה תפילות נשאו אבותינו לקב"ה כדי שנשותיהם תלדנה ילדים יהודים יראי שמים. הרבה דמעות הזילו נשים צדקניות לא רק עבוד לידה אלא גם עבור הוולד, שיהיה כשר ל-ה' אלוקיו. והנה מגיע ארגון אפיקורסי ומעוניין למחוק כל זאת ולהעלות אברכים ונערות על דרך "ככל הגויים מחנה ישראל". הללו מנסים להביא מוסכמות נכריות ברפואה – שלא פעם ופעמיים הוכחו כטעויות ולנטעם בכרם ישראל. שידוכי מופת ישברו, אמונה ותפילות להקב"ה יתמוטטו וירדו ואילו "דור הישרים" יעשיר את כיסו וכיסם של רופאים נכרים ופורקי עול. רבים – שיאובחנו שלילית, ירד שידוכם לטמיון ויחרב עולמם. כל זוג הנמצא בשידוך צריך לשים ליבו לתכונות הידות והיהדות של בן הזוג ואת הילוד כבר ישלח ה' הטוב. אלה אינם "דור ישרים" אלא דור רמאים.
     אני כותב את השורות הללו בדם ובדמע כי מי כמוני חווה את כל השקרים הללו – כולל "רבנים" ששיתפו פעולה עם האפיקורסים, ולבסוף נושע רק ע"י ה'. בני הבכור – יאשיהו זליג שמו, הוא כיום בן למעלה משנתיים וארבעה חדשים. הוא נולד לי כשהייתי כבר בן 57 ואשתי עברה את ה-45. התפילות שלנו (במיוחד של אשתי...) במערת אליהו הנביא עלו השמימה באלול תשע"ד יחד עם כל התפילות שלנו מאז התפללנו לזרע בר קיימא, למעלה מעשרים ושתיים שנה. שבע הפלות לא שינו את דעתי, כל ניסיונות ההפריה ה"רפואיים" כשלו וגם "רבנים" ו"רבניות" – שעובדים האפיקורסים הרפואיים, ניסו לדכדך אותנו שגם אמצעים מלאכותיים לא יעזרו. הפעם האחרונה הייתה כשאשתי כבר הייתה בהריון ועדיין לא ידענו זאת. אבל הילד נולד בזכות אמונתי רק בבורא עולם וסירובי להאמין לרמאיי בשר ודם, על תלבושתם האחידה בשחור – לבן. מי שבאמת רואה את עצמו כדור ישרים ירחק מאוהלי האפיקורסים הללו כי מזרקם רעל הוא.
      בשכונה החדשה של העיר היהודית – ערבית – סלאבית, נצרת עילית, התגלה אדמו"ר חדש שגם קורא לעצמו בשם השכונה ("הר יונה") כדי להסתיר את שם העיר נצרת עילית, שאינו יאה ליחצ"נות. כך גם נהגה החברה המשכנת – שלא הזכירה את שם העיר במכירת הדירה אלא קראה רק בשם "הר יונה", כדי לגנוב את דעת המשתכנים שלא ידעו שמדובר בעיר בעייתית עם הרבה סלאבים אוכלי חזיר ובמרחק של פסיעות מהכפר הערבי כפר קנא. לאדמו"ר הזה קוראים האדמו"ר מ"הר יונה" – ביאלה. כמו כל צאצאי אדמו"רי ביאלה הרי שגם הוא פנה לציונות הכול כך חמימה. שם – בחיק הציוני, לחרדים הציונים יש רק זכויות אבל אין להם חובות. בבית שמש כבר יושב לו האדמו"ר מביאלה – לוגנו ואוסף מסביבו את כל תימהוני הכהניסטים וה"סרוגים" למיניהם, הזויים וקיצוניים, אך מקפיד להסית נגד שלומי אמוני ישראל, ובמיוחד נגד תושביה נקיי הדעת של שכונת רמה ב' בבית שמש.
      באחרונה – כנראה כתוצאה משלשול מזומנים מהשלטון הציוני לכיסו, יצא האדמו"רון הלה בהצהרה לחסידי סאטמר שמותר להם לנסוע לכותל המערבי, גם על דעת הרבי מסאטמר זצקו"ל שאסר זאת. האדמו"ר של הצו'לנט והקיגל מנצרת עילית מנמק את דבריו בכך שהוא שמע מקרוב משחה ששמע מבן דוד שלישי ששמע מחסיד סאטמר ששמע מ"רס"ן שמועתי" כי האדמו"ר מסאטמר התכוון לא לנסןע לכותל רק לחמש שנים שלאחר מלחמת הכיבוש של 1967 אבל הודיע בע"פ ל"רס"ן שמועתי" שאם הכיבוש הציוני ימשך 50 שנה, אזי, יהיה אפשר לנסוע לשם.
    אז ככא, דברי ההבל האלה אינם ראויים בכלל לתגובה אבל רציתי רק להביא עוד דברי משת"ף ציוני שמנסה לבטל את החרם של סאטמר כי למפעיליו הציונים כואב שיהודים חרדים מחרימים אותם והם אינם יכולים לתפוס בעלות מוחלטת על קדשי ישראל. בכל אופן, הרבי מסאטמר כתב מספיק ספרים ברורים ודאג לא החסיר מילה ממה שחשב, כדי שהדורות הבאים לא יטעו כמו שהאדמו"רון מנצרת עילית מנסה עכשיו להטעותנו. בראש עניין המלחמה הארורה של 1967 כתב הרבי מסאטמר את הקונטרס "על הגאולה ועל התמורה" וכל עניין אותה מלחמה והחרמת הביקור במקום כיבושיה רשום שם לפרטי פרטים ואין אנו זקוקים לאדמ"ורונים מנצרת עילית, מחורבות לוגנו, מקלגסי הצבא הציוני מפשקן וכמותם שילמדו אותנו על השקפתו של הארי שבחבורה.