בס"ד
מאחורי פרגוד השב"כ / הרב אליהו קאופמן
בבוקר יום ג' , ה-29 לאוקטובר 2013,
נסעתי לכוון העצרת השנתית לטבח בכפר קאסם עם ידיד המשמש כאחד מראשי המנהיגות העולה
ברחוב הערבי. תוך כדי שיחה היפנה אלי האיש שאלה מעניינת : "כיצד יתכן שדווקא
המתונים שבין המנהיגים בישראל הם ראשי השב"כ , ואפילו ראשי ואנשי
ה"מוסד"? זו ניראת שאלה לא פשוטה. הנה אלה שלוחמים ומנהלים בפלשתינאים את המלחמה
הקשה ואולי גם האכזרית ביותר, הם לבסוף – עם שחרורם מ"המטלה הביטחונית ואפופת
המסתורין ", היונות הפוליטיות הצחורות ביותר! יהיו כמה "פסיכולוגים
בגרוש" שיטענו ש"אלה הם רגשי אשם שלאלה עינו והתאכזרו לפלשתינאים . אבל זו באמת איננה התשובה
משום שאם אותם ראשי שב"כ – כמעט זה
אחר זה, דבקים עם שחרורם בפיתרון המדיני המתון ביותר עם הפלשתינאים, הרי שקיים כאן
הגיון קר שצריך לעמוד עליו.
תשובתי האוטומטית לאותו ידיד היתה שבעצם מי כמו אנשי השב"כ יודע מה מתרחש
בתוך החברה הפלשתינאית – מבחינת קיצוניות או מתינות, וככל שהדרג בשב"כ גבוה
יותר כך גם הידע שלו טוב יותר. מכאן שראשי השב"כ יודעים היטב כי החברה
הפלשתינאית איננה כל כך קיצוניות ומסוכנת כפי שההסברה והפוליטיקה הישראלית מציגים.
אף לפי סיפרו ("בן החאמס") של אותו אחד שפרש מהחמאס והפך למשת"ף
ישראלי, אפשר ללמוד כי השב"כ יודע על כל תזוזה פלשתינאית ומכיר את המצב מהפלח
הערבי הפשוט ועד לצמרת אש"ף והחמאס. במקום שמדינאים, פוליטיקאים ואפילו אנשי
צבא יודעים ליחס לפלשתינאים קיצוניות וקשיחות הרי שראשי השב"כ יודעים היטב כי
גוזמא הדבר וכי חלק לא קטן מה"הקצנה" הפלשתינאית היא בעצם משחק ישראלי!
אנשי השב"כ מכירים מיהם הכוחות הפלשתינאים
שמוכרים כקיצוניים אך למעשה הם הממתנים ברחוב הפלשתינאי. ואותם ראשי השב"כ גם
מבינים - על פי הנתונים הבלעדיים שלהם, כי שלום ורגיעה תוך הקמת מדינה פלשתינאית
אפשרי בהחלט. וישנה עוד עובדה שראשי השב"כ יודעים היטב – מיהם המתנחלים ומה תפקידם בליבוי היצרים.
לא במקרה הזכרתי את העובדה שראשי השב"כ יודעים שלא פעם ה"הקצנה"
הפלשתינאית היא תוצאה של משחק ישראלי על ידם עצמם. גם זאת ניתן למצוא בספר
"בן החמאס" , בו משתקפת התמונה כיצד השב"כ הישראלי בונה
"התפרצויות" מלאכותיות עם משת"פים שהופכים בבימוי הזה
ל"מנהיגי התקוממות". מדינאים, פוליטיקאים, התקשורת , העם בישראל ואפילו
ראשי הצבא אינם יכולים לדעת כי בעצם המתפרע שהם רואים הוא רק פרובוקאטור. ולכן
כשהממונים על תיאטרון האבסורד הזה משתחררים הם יודעים את מה שהאחרים בישראל אינם
יודעים: החברה הפלשתינאית איננה כל כך קיצונית כפי שהיא מוצגת, שהרי הם עצמם ביימו
את הסרט הסוריאליסטי הזה שבו אנו חיים. מנגד –
ראשי שב"כ לשעבר, אינם יכולים לומר את מה שהם יודעים, ולכן דעותיהם
המדיניות המתונות הן יותר מרמז דק בנושא.
ולסיום שתי דוגמאות שכותב שורות צפה בהן בעבר הרחוק יותר והקרוב יותר. הראשונה
שבהן התרחשה בסוף ימי שנות ה- 70 בכפרים הערבים כאשר ברחוב הערבי רק חד"ש
היתה השלטת הפוליטית בציבור הערבי. בישראל
דאגו לצייר את חד"ש כ"מפלגה לאומנית" שבעצם רק "מתסיסה את
הרחוב הערבי". גם גורמי שמאל ציוני נפלו במלכודת הזו. אבל בהפגנות המחאה בתוך
הסקטור הערבי הכל נראה אחרת. ראשי חד"ש היו אלה שדיכאו בכוח כל התפרצות ערבית
אנטי יהודית והובילו אותה לפסים פוליטיים בלבד, גם כשהדבר היה כרוך בהפעלת כוח
פיזי נגד קבוצות ערביות לאומניות או יהודים קיצוניים במיוחד בעמדותיהם הפרו
פלשתינאיות. מי שדאג לבנות לחד"ש את הדימוי הסופר קיצוני הזה בתקשורת ובדעת
הקהל הישראלית היו אלה שלימים פרשו מראשות אותו ארגון שארגן את תיאטרון האבסורד.
את הדוגמא השנייה חויתי לפני פחות מחמש שנים. בעיר נצרת נערכו חפירות ארכיאולוגיות
באתר בנייה במרכז העיר. אברכי הארגון "אתרא קדישא" הגיעו לשם למחות על
כך – כפי שהם עושים ברחבי הארץ. לפתע פרצו לעומתם צעירים ערבים
מקומיים משולהבים וחניתותיהם בידם, כשהאברכים כבר ראו את מר גורלם לנגד עיניהם. המשטרה נראתה אובדת עצות
וראשייה טענו כי "אמרנו לכם שסכנת חיים אורבת למפגינים". אבל לפתע הגיח
לעומתם אחד הפעילים הפוליטיים היותר ראדיקלים בקרב ערביי נצרת ועצר את תנופת המתפרעים תוך הבהירו להם
שמדובר במחאה פוליטית שיש לאפשר אותה. לאחר עצירת המהומה עדכן אותי אותו פעיל כי
בעצם אותה כנופיית פרחחים היו "המשת"פים של המשטרה" שיועדה לחמם את
האוירה ולפזר את ההפגנה עבור המשטרה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה