יום שלישי, 26 בנובמבר 2013

טוביאס השקרן

בס"ד
      טוביאס השקרן / הרב אליהו קאופמן
      לתאוות הפרסום של יואל טוביאס משיכון ו' בבני ברק אין גבולות. לאחר שלפני שבועיים דאג שיפרסמו באתר אינטרנט עלוב (שהוא עצמו יוצא נגדו!) את העלילות הציוניות והטיפשיות של אביו שמואל טוביאס ברומניה, הרי שהשבוע הוא מצא פינה מכובדת יותר והפעם ב"שיחת השבוע" של חב"ד. שם –  ב"שיחת השבוע", מוצג טוביאס כ"מי שפעיל במספר מקומות ברומניה". אח"כ טוביאס מדבר, כביכול, בשבח תנועת חב"ד ברומניה ומזכיר כי "עד היום יהודי דתי נקרא ע"י יהודי ונכרי רומניה "חב"דניק". עד כאן גרסתו. אבל לטוביאס הזה מספר פנים ומספר גרסאות.
      כאשר הוא מוזמן ל"יום ההצלה" של הרבי מסאטמר זצקו"ל (בחסידות מונרו בבני ברק –  ע"י קבלן הבניין , מייזליש) הוא מספר בשבחו של הרבי מסאטמר כ"אנטי ציוני אדוק" ואח"כ מוסיף ש"רק נרו החסידי עוד דולק בדורנו". מיד לאחר יום הדרשה חוזר טוביאס לציונותו ומתאר את חסידות סאטמר כ"קיצונית ואנטי ציונית ללא צורך", ומוסיף כי "לא צריך לעשות יותר מדי לספר על הצלתו של הרבי מסאטמר, משום שנצלו גדולים ממנו כמו הרבי מצאנז". בפעם אחרת נראה הטוביאס הזה קורא תהילים בבכייה של עז עם דמעות של תנין, כשהגראי"ל שטיינמן שליט"א נואם נגד האינטרנט, ואח"כ משבח טוביאס את "גדולי התורה הליטאים שתמיד שמרו על עמוד ההשקפה הטהורה". אבל מיד לאחר ערב כזה מקטרג אותו טוביאס על ה"ליטאים" ומספר לתלמידיו (שביניהם הרוב הוא חילוני...) כי ה"ליטאים" שונאים את החסידות גם בימינו ומפיצים עלייה שקרים", וכדוגמא הוא מביא את ישיבת         שלטענתו ראשייה מסיתים בעלי תשובה שלו נגד קדושי החסידות ונגד השקפתה. לכן לא פלא הוא שבעלון של חב"ד הוא משבח את החסידות הזו אבל בין באי חוגו הקרוב הוא טוען כי "חב"ד יצאה מעולם החסידות, והחלפת לבושה היא העדות לכך. הם כיום מודרניים מדי ואנחנו צריכים לטעון כי דרכם אינה דרכינו". הוא עצמו מציג את השקפתו לפני חסידות ויזני'ץ כ"ויזניצאי לכל דבר" אבל בחוגי רוזי'ן הוא טוען כי "אני שייך לבית רוזי'ן, כמו כל רבני רומניה".
    אבל אם אתם חפצים בדוגמא נוספת הרי אביאה לפניכם. משנת 2008  עד שנת 2010 ניסיתי לפעול להבאת שליח חב"ד לעיר הרומנית הצפונית ששמה יאסי. הדבר החל לאחר שמשנת 2005 כבר לא התגוררתי קבוע ברומניה והייתי צריך לא פעם ולא פעמיים לחזור לרומניה, ובעיקר לעיר יאסי.  ביאסי חיו אז עשרות סטודנטים ישראלים יוצאי בוכרה, ומהם גם לא מעט זוגות נשואים. מלבד הירידה בשיעורי התורה –  מאז עזיבתי את רומניה, נפגעה בעיקר השחיטה הכשרה ומוצרי הכשרות וגם ענייני  טהרת המשפחה. אי לכך הייתי חוזר מידי פעם לארגן את השחיטה שם (משום שבכל רומניה לא היתה שחיטה כשרה וזו של הפדרציה היהודית היתה טריפה) ולהילחם שהמקווה יפעל משום שהקהילה המקומית רצתה שוב ושוב לסוגרו וטוביאס ברח מהתחייבותו להפעיל אותו לעד. בשנת 2008 ביקשו ממני הסטודנטים הישראלים עצה בעניין אדם דתי שיחיה קבוע ביאסי ושאלוני לגבי נציג של חב"ד. למרות כל ידיעותיי השליליות על מר נפתלי דוייטש (שליח חב"ד בבורקשט, בירת רומניה) לא שללתי את הרעיון משום שידעתי  שדוייטש היה  רק מיוצאי הדופן השליליים של החסידות הזו. יתרה מכך,   על העיר בוקרשט  שורה קללתו של המלבי"ם הגדול בכל הנוגע ליהדות. ביקשתי מהם ללחוץ על נפתלי דוייטש שידאג לשלוח שליח ליאסי, ובמקביל הבטחתי לפעול בעניין דרך גורמים בעדה הבוכרית בישראל, באוסטריה ובארה"ב המקורבים לחב"ד ולמר לייב לבאייב. כמו כן הצעתי להם לפנות לרב שי גרליצקי, שהיה אז שליח משנה בבוקרשט. ידעתי כי מדובר באדם ירא שמים השמח לפעול למען התורה אך מוגבל ע"י דוייטש בבוקרשט, עד כדי חשש ממטבח חב"ד שם. אחד הסטודנטים ביאסי התלהב ואמנם פנה לשי והאחרון הסכים בשמחה לרעיון  ופנה לנפתלי דוייטש אך כמובן שדוייטש סירב לשלחו ליאסי (הן מפחד תחרות עימו והן מפחד שהיהדות של חב"ד תעלה ברומניה ע"י אדם אחר ותחייב גם אותו). הסירוב של דויטש הביא גם לפרישתו של שי מרומניה. מנגד מאמצי בקרב הבוכרים בעולם הואילו ודויטש הוציא מכרז על שליח ביאסי. לבסוף אמנם הגיע לשם מישהו אך הלה ביקש ארכה ללמוד  שחיטה , אך אח"כ פרש. בחב"ד החליטו לבסוף לא לשלוח ליאסי שום שליח משום שבמקום לא נמצאו תורמים יהודים וישראלים שישאו בנטל ואילו דויוטש טען שהעברת מממנים מבוקרשט תפגע בפעילות בבוקרשט (זו היתה טענת שקר...). בימים שהחלו הפעילויות להביא שליח חב"ד ליאסי, נתגלה הפרצוף האמיתי של טוביאס ובני משפחתו ביחס לחב"ד ו/או לפעילות יהודית ביאסי וברומניה.
    משנתפרסמה ההודעה של חב"ד –  בדבר חיפוש אחר שליח ליאסי, קבלתי צלצול טלפון נסער מאברהם יעקב סולומון –  אחיינו של יואל טוביאס והאיש המפעיל את פרויקט ה"סגולות משטפנשט". סולומון לא הבין מדוע אני מסייע לתנועת חב"ד לחדור ליאסי, שהרי "מה להם ולרומניה"? אח"כ טען כי למשפחתו זכות אבות ברומניה ולכן הוא ודודו טוביאס חפצים לחזור ולהקים ביאסי מאחז דתי. אמרתי לו שאני שמח על היוזמה , אבל גם נציג חב"ד ביאסי עשוי באותם רגעים לסייע לסטודנטים הישראלים בנושאי הדת. אח"כ אמנם ירד הנושא מהפרק ולפתע , לפני  כשנתיים, שמעתי שטוביאס הנחית את אחיו שלמה (נעבך חסר כישורים) ביאסי והכתירו כ"הרב של יאסי". שאלתי את סולומון אם ה"הכתרה" הזו איננה כדי לבלום בעתיד כניסת שליחים אמיתיים, כמו של חב"ד והוא אישר לי זאת , ושוב בטוענו כי "המקום שייך למשפחה שלנו". למעשה הרי שכבר בשנת 2010 הידלדל מספר הסטודנטים ביאסי ורובם עברו לקישינוב –  בירת מולדביה העצמאית. בשנתיים האחרונות כבר לא נותרו סטודנטים ביאסי ואילו היהודים המקומיים נותרו במספר של עשרות בודדים עם מנין שמתנהל רק בשבת ועם חילולי שבת לעיני שלמה טוביאס, אחיו של יואל טוביאס (שנעדר בחגי ישראל מרומניה). כל זה כמובן לא הפריע ליואל טוביאס להביא פעמיים ליאסי את האדמו"ר הישיש מסקולען ולהציג לפניו את מתבוללי יאסי המעטים כ"הנציגים הנבחרים של יהודים שומרי שבת שזקוקים לאוכל כשר". שרגא - מגייס הכספים של חסידות סקולען, טוען שוב ושוב כי טוביאס מוציא מהאדמו"ר מסקולען כספי עתק עבור "500 איש שאוכלים כל יום ארוחה גלאט כשרה ביאסי". את השקר הזה עוזר למסד מר שטרן - חתנו של האדמו"ר מסקולען.
   ועכשיו ניגש לאמת על מה ולמה הגיעה תנועת חב"ד לרומניה. רומניה –  להבדיל משאר מדינות מזרח אירופה היהודית, נודעה בעמארצות הקשה של יהודייה , שרובם היגרו לשם מפולין, אוקראינה, רוסיה וכו'. גם שמעם של "רבני רומניה" נודע לשמצה. הללו היו בחלקם הגדול חילוניים ומי שעוד החזיק בקיום מצוות ראה ב"רבנותו" מקצוע כספי ולא מקום למסירות נפש ולזיכוי הרבים. כאלה היו משפחות הרבנים שם –  ובכללם אבותיו וזקניו של טוביאס שלנו. השמועות הללו לא הוסיפו שמחה לאדמו"רי ורבני מזרח אירופה –  ובמיוחד השמועות על סבלו של המלבי"ם הקדוש, בשמשו "רבה של רומניה", בעיר הנידחת ששמה בוקרשט. אך מכולם רק אדמו"רי חב"ד "הרימו את הכפפה" ושלחו שליח חיזוק לרומניה (בעיקר לצפונה), בימים ששליחי חב"ד עוד לא היו שיטה של ממש. האדמו"ר האחרון של חב"ד שכלל את שיטת ה"שלוחים" לכל העולם לא מעט בזכות הדוגמא הרומנית של חסידותו. ואמנם במקומות רבים ברומניה הצליחו שליחי חב"ד להאיר אפילה באור יקרות ודאגו לשלוח את פירות הילוליהם מיד למקומות תורה כדי להצילם מרומניה. לא לחינם דבק השם "חבודניק" ככינוי ליהודי חרדי בפי יהודי ונכרי רומניה. רק החב"דניקים ובעלי התשובה שלהם היו מלובשים כחרדים ושמרו על הדת היהודית בכזו אדיקות. לא פעם הכינוי הזה היה כינוי גנאי של עמי ארצות ו"רבנים" רומנים כנגד החרדיות של חב"ד וכ"התנצלות" בפני הרומנים על החרדיות הזו, באמרם "הם לא משלנו". יש להוסיף כי המהרי"ד מבלזא כעס על ירידתם של אדמו"רי בית רוזי'ן לרומניה בטענה כי "הם יקלקלו את עצמם ואת בני משפחותיהם בארץ לא זרועה זו ומנגד הם יפריעו לחב"ד להציל שם נפשות טועות בכך שייצרו אשליה שיש מקום ליהודי דתי לחיות תחת כנפי החסידות של בני רוזי'ן". וכמו שגרס כך היה.
       עד לפני הקמת הקומוניזם ברומניה עוד היה שם שליח חב"ד , בבוקרשט הבירה. הלה היה הרב זלמן אבלסקי הי"ו , שכיום הוא זקן שליחי חב"ד ומשמש כרבה הראשי של מולדביה העצמאית. האיש הוא יהודי ירא שמים והוא יוכל להעיד עד כמה הדרדר דוייטש בבוקרשט , כאשר רצה למנות ברומניה כשוחט אדם פסול שהרב אבלסקי זרקו מלהיות שוחט במולדביה ואח"כ אוים על ידו ברצח. לאחר ששמעתי את הדברים מהרב אבלסקי עצרתי את המינוי של דויטש באיימי על דוייטש כי הסיפור יפורסם בכל כלי התקשורת. בימי הקומוניזם שימש ברומניה –  שנים רבות, שוחט ירא שמים בשם הבר אך לבסוף נאלץ לעזוב משום בעיית חינוך ילדיו.
    טוביאס שוכח לספר שעזיבת משפחתו, ומשפחות של "כלי קודש" נוספים (במונחים רומנים...), היתה משום שהללו לא הסכימו להמשיך ולזכות את יהודי ביהדות של ממש, שהתאפשרה תחת הרב משה דוד רוזן. דווקא בימי הקומוניזם אירע ברומניה ההיפוך שממה שאירע בשאר מזרח אירופה והרב רוזן הורשה ליצור מערכת דתית ורבנית אמיתית. אך הבעיה בכל העניין היתה שמאז ומעולם "רבני" ו"שוחטי" רומניה היו קלים שבקלים (ראה סיפרו של הרב אנשיל מילר, "עולמו של אבא") ו"זיכוי הרבים" היה מהם והלאה ולא מעט משום פחדם כי בעלי תשובה ייקחו את פרנסתם כ"כלי קודש". לאחר סילוקו של המלבי"ם שוב חזרו ה"רבנים" הקלים לשמש ברומניה. כך למשל ניראה הרב הראשי של רומניה, הרב נימרובער (בין שתי מלחמות העולם) , קונה לא פעם באיטליזים טרפים "משום שהאיטליז הכשר היה סגור". הרב שפרן - שהגיע אחריו וסולק לאחר שהגיע הקומוניזם (נפטר לפני מספר שנים), השתמש בעוגב רפורמי בבית הכנסת ה"קוראלי" הגדול גם בשתות ובחגים. ברומניה לא התקיימה רפורמה רשמית משום שרוב ה"רבנים האורתודוכסים" היו באופן מעשי רפורמים לכל דבר. ואילו רבנים שלא היו רפורמים לא זעקו ולא לחמו ליהדות , וככזה היה גם אביו של יואל טוביאס, שמואל טוביאס. עד העלייה לישראל הרי שב"רומניה הישנה" (ה"ראגט") היו רק "כלי הקודש" בגדר "דתיים" ואילו כל ציבור היהודים היה חילוני לגמרי ועקשן נגד הדת. טוביאס כיום מאשר לפדרציה היהודית המתבוללת של רומניה את מכירת בתי העלמין היהודיים ואת ה"גיורים" הפיקטיביים שלה.

    

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה