בס"ד
פרשת "ויצא" / הרב אליהו קאופמן
מביא ה"בן איש חי" הקדוש חידוש בעניין הברית שכרת יעקב אבינו עם
לבן הארמי בהר הגלעד. ה"בן איש חי" מתחיל בדבריו בעובדה שכל
"ברית" נתפסת ככריתת הבנה ושיתוף פעולה בין כוחות שונים מרגע כריתת
הברית ואילך, והנה בפרשת הברית בין יעקב ללבן הרי שזו איננה הברית הרגילה והידועה
אלא היפוכו של דבר. המטרה בברית הזו היא לקבוע היפרדות בין אלה לאלה עד עולם, וכל
זאת בין חתן לחמיו (שהוא גם דודו), בין בנות לאביהן, בין נכדים לסבם, בין אחים
לאחיותיהם ובין גיסים (שהם גם בני דודים) לגיסם ולבן דודם. אין ספק שיש כאן ברית
הפוכה להבנת המילה "ברית". ומסביר ה"בן איש חי" שכמו שהמילה
"ברית" משמעותה התחייבות לשיתוף פעולה כך גם המילה הזו משמשת התחייבות
לאי שיתוף פעולה, ואפילו עד עולם. מכאן ש"ברית" פירושה התחייבות ואין
להתייחס אליה רק באופן של חיוב. ממשיך ה"בן איש חי" ומסביר שהברית בין
יעקב ללבן היתה מחויבת המציאות כדי שיעקב אבינו – מקימו של עם ישראל בפועל וללא שום ספיח זר
(כישמעאל אצל אברהם או עשיו אצל יצחק), חייב היה לכרות את הברית עם לבן כדי
שבניצוצות הקדושה שהוליד והקים לא יתחברו האחוריים של לבן ובני ביתו, ודווקא משום
שהללו היו בני משפחתו הסכנה להידבקות טמא בקדוש היתה גדולה יותר. את זאת ממשיך
יעקב אבינו בפרשת "וישלח", כאשר הוא דוחה את לינת משפחתו במחנה אחיו
עשיו ובמיוחד משום חינוך ילדיו. דבריו של ה"בן איש חי" פותחים לנו צוהר
השקפתי כי לא פעם יש לכרות בריתות על דרך השלישה בין עם ישראל הקדוש ושומר התורה
והמצוות לבין הערב רב היהודי ובעצם כריתת הברית השלילית הרי שתוצאת הפירוד שלה היא
הדבר החיובי לעם ישראל הקדוש , גם עם בעבר השני נמצאים לא רק יהודים ממש אלא אף
בני המשפחה הקרובים ביותר. את הנאמנות הזו- לכריתת הברית השלילית , גם עד זוב דם ממש,
הוכיחו לנו בני שבט לוי במעשה העגל כשהיכו בחרב גם את בני משפחותיהם במסגרת
"את אביו ואת אימו לא הכיר".
בימים אלה ממש אנו נמצאים במצב מצוקתי – רוחני שבו יש לכרות ברית עולם - על דרך השלילה,
עם אנשי לבן הארמי שרמאותם היא בהכריזם כי יהודים המה אך כוונתם היא להפשיט את עם
ישראל מהיהדות. הרבי הקדוש מסאטמר – רבי
יואל טיטלבאום זצקו"ל, היה בין ראשי אלה שלפני השואה המרה קרא להתנתק מהחוטאים
בריש גלי , כדי למנוע אסון משמים. אותו קדוש – הרבי מסאטמר, הוריש לנו כי יש לפנות לאומות
העולם ולאומה הערבית ולהודיע להם כי הציונים אינם מייצגי היהודים והיהדות. כך גם נהג
שני דורות לפני כן ה"חת"ם סופר" כאשר הפריד בין האורתודוכסיה הכשרה
לרפורמה הטמאה. עם חגיגות המנדט השביעי של
"יהדות התורה" בכנסת המינים הציונית, עם 11 מנדטים של ש"ס
הרפורמיסטית ועם 12 המנדטים ה"דתיים- לאומיים" של משת"פי הציונות
עומדים בכנסת המינים למחוק כליל את הגרות האמיתית של רות המואבייה וממשיכיה, עם
אותם אלה ש"מצילים מלוע הארי" עולה גיל הנישואין במדינת הכופרים כדי
לגייס את בנות ישראל הדתיות והמסורתיות לפני שהן תקמנה בית יהודי ואח"כ להפכן
לחילוניות בצבא השמד, עם כל ה"הישגים
הדתיים" שח"כי החרדים הציונים מנופפים בידיהם הרי שגדל יותר ויותר מספר
הגויים בקרב אלה שנקראים "יהודים" ועם כל ה"מאבק החרדי" למען
ה"יהדות הצרופה" הרי שיותר ויותר אפיקורסות כתובה ומדוברת מוכתבת ומובאת
כ"יהדות" בארץ ובעולם , ואף מחלחלת ליהדות החרדית דרך "מרכזי
היהדות" של ה"חינוך העצמאי" ודרך ה"מכללות החרדיות" ששליחי
השטן הציוני מכניסים בתוכנו כדי להעבירנו למחנה לבן הרמאי. מכאן שהיהדות החרדית
צריכה להוציא מתוכה כיום קבוצה שתילחם למען כריתת ברית עם מחנה לבן הציוני – ברית שתנתק סופית בינינו לבינם עד עולם, וזו
בהחלט תהיה גם "ברית שלום". זו תהיה ברית שלום משום שרק אז יבוא השלום
על עם ישראל האמיתי- החי ונושם את התורה
והמצוות, ומשום שהשם "שלום" הוא שמו של הקב"ה, ורק כאשר תהיה ברית של הרחקה בינינו לבינם הרי
שבודאי שהמחנה הטהור יהיה משכן ה' הקדוש. ויהיו כאלה שישאלו ו"מה עם אלה
שבאמצע – שזקוקים לחיזוק"? התשובה היא שאותם אלה , התמימים ימצאו עצמם במחנה
הטהור כי אז תהיה הפרדה ברורה בין טהור לטמא ולא כפי שזה קורה כיום, כאשר הטהור
והטמא מחזיקים יחד את דגל היהדות, והתמים אינו מבין מה קורה באמת.
העבודה הזרה החרדית
על היותה של המדינה הציונית עבודה חילונית הרי שגם חרדים ציונים לא מעטים
יסכימו על כך. אבל גם לא מעט חרדים רואים במדינה הציונית את העבודה הזרה שלהם ב"שיתוף"
עם ה', רחמנא לצלן ו/או כעיקר ה- 14 ל- 13 העיקרים של עם ותורת ישראל. החילוני בנה
מלכתחילה את המדינה הציונית העתידה כאפשרות היחידה של עם ישראל לשרוד תוך ביטול
האנטישמיות וכתנאי לכל זאת – העברת הדת היהודית מהעולם היהודי. אי לכך קיומה של
מדינה חילונית הוא עבור הציוני הממוצע ערבות לקיומו ולקיום צאצאיו ואילו התחזקות
היהדות היא ערעור העבודה הזרה הזו.
ה"מזרחי" – דהיינו
ה"דתיים" הלאומיים", הביאו את ה"אתחלתא לגאולה" כתירוץ
לדבקותם בעבודה הזרה ששמה המדינה הציונית. היה עליהם - על רבני ה"מזרחי"
דאז, למצוא סיבה "דתית" לדבוק ברעיון ובאנשים שמטרתם היתה להילחם נגד דת
ישראל ועניין ה"אתחלתא דגאולה", שלא על דרך הציפייה למשיח צדקנו
עפ"י "גם אם יתמהמה אחכה לו", היתה הנקודה להצדקת הצטרפותם לפוקרי
הדת כשלמעשה זו היתה גם הסיבה של ה"מזרחי" להתיר לעצמם חלק ממצוות התורה
ומהוראת חכמי ישראל. והרי זו היתה שרשרת הכשלים של המטורפים למשיחיות השקר מידי
דור ודור, לצד התרת המצוות בעבור "נזיד העדשים" של ה"עצמאות
היהודית" נטולת הדת. כיום ה"דתיים הלאומיים" הם הרבה יותר עובדי
עבודה זרה למולך המדינה הציונית מאשר החילוניים. הסיבה לכך היא כי ה"אתחלתא דגאולה"
שלהם הכניסה אותם ל"גטו דתי" שכל דתיותם היא קיומה של המדינה בגבולות
ארץ ישראל כולה ולכן אפילו נסיגה ממטר אחד מאדמת המדינה הציונית היא עבורם התאבדות
ואסון . אירועי גוש קטיף והשומרון המחישו זאת. נפילת המדינה – או אפילו חלקים ממנה, הם עבור
ה"מזרחי" נפילת הדת כי ע"י כך נופלת ה"אתחלתא דגאולה"
שלהם לאבדון ומכאן שכל אמונתם איננה שווה דתית כקליפת השום. לציונים החילוניים – לעומת ה"מזרחי", יש קיום גם במדינה
קטנה כי עבורם ארץ ישראל היא טריטוריה ממלכתית ולא אדמה קדושה. וישנם מעט חילוניים שלהם יש אפילו קיום
כ"ישראלים" גם ללא מדינה אלא בחו"ל או ב"מדינת כל אזרחיה".
אבל ברור שלרוב רובם של החילוניים קיומה של המדינה הציונית היא העבודה הזרה שבלעדיה
קיומם שלהם נגוז.
מאז כניסתם של החרדים הציונים לפוליטיקה הציונית הרי שהמדינה הציונית הפכה
גם לעבודה הזרה שלהם אבל ללא תמורה מצידם. בעוד שהחילוניים , ה"מזרחי"
וגויי חבר העמים והדרוזים מביאים קורבנות לעבודה הזרה שלהם – למדינה, הרי שהחרדים
הציונים נהנים בלבד מהקרבת קורבנות האחרים ואת שלהם הם מחביאים בארונות בתירוץ של
"לומדי תורה". אבל כאשר מדובר ב"ארץ ישראל השלימה" הרי שזעקתם
להגנת העבודה הזרה הציונית גדולה אף משל החילוניים ואף משל ה"מזרחי". רק
בשיעור התורה ה"תיאורטי" נזכרים הללו כי האמונה היא העיקר וכי רק
הקב"ה מחליט גורלות ובעצם "אשור שבט אפי". אך דקה אחרי
ה"שיעור היומי" שוב החרדים הציונים מבקשים מהחילוניים , מנוכרי המדינה
ומה"מזרחי" להמשיך ולהקריב קורבנות אדם כדי שהמדינה הציונית תמשיך
להתקיים ולתקוף את אירן.
אבל לחרדים הציונים יש יחוד מיוחד בעבודה זרה - יחוד שאפילו עבור החילוניים ושאר הציונים היא
איננה כל כך עבודה זרה. אלה הן הבחירות – לכנסת
המינים ולרשויות המקומיות. להבדיל משאר הצבורים בישראל הרי שהחרדי הציוני הממוצע
מגייס לעבודה הזרה הזו את אשתו , את ילדיו , את נכדיו גמולי החלב, את זקניו
החולניים ואפילו את מתיו. אם "בלי מדינה" עוד החרדי הציוני יכול להזדעזע
אבל להאמין שאפשר יהיה "לסחוב" עד בוא המשיח הרי שללא הבחירות עבורו זה
אסון. הכסף, הפרנסה, האוכל, ההשתמטות מהצבא וכמובן הרמאויות והגנבות הקטנות לא
יתכנו עבור החרדי הציוני ללא הבחירות. לא מעט חילוניים, ערבים, דרוזים ואחרים
יכולים לקלל ערב מערכת בחירות זו או אחרת את כל מה שקורה במדינה ולא לבחור, אבל
חרדי ציוני בלי בחירות מאבד לא רק את המדינה הציונית אלא את קיומו שלו במדינה
הציונית. זוהי עבודה זרה בתוך עבודה זרה. כל חינוך הילדים היהודי מעוות בעבודה
הזרה הזו, ומאחר שכל ילד קטן משתתף בה הרי שהחרדים הציונים הפכו את משתתפי הבחירות
– בעני צאצאיהם , כחיוביים גם אם אינם
שומרי מצוות או שהם בכלל גויים אבל ילד חרדי מחונך כי חרדי שאינו מצביע הוא הטרף
ואותו מותר לגדף ולקלל וגם להחרים.
בבחירות האלה – שהן העבודה הזרה
החרדית בכל רמ"ח האברים ושס"ה הגידים, יכולים החרדים הציונים (הכל
עפ"י הצורך של העבודה הזרה) לרומם חילוני מופקר, לבחור באישה נואפת , להלל
מחרפי ה' , להצביע לאנטי דתיים ומנגד לקרוא לסקילה יהודים חרדים שרצים ברשימה
חרדית ציונית אחרת.
אבל העבודה הזרה הזו – ששמה
בחירות, מייצרת עוד דבר חמור כנגד הכל, את המושג חילול ה'. הציבור החילוני הפוקר
לא מאמין לנגד עיניו כאשר הוא רואה את אלה שאמורים לייצג את האמת , הצדק , היושר
והאמינות פתאום הופכים למזייפים הגדולים ביותר, לשקרנים הגרועים ביותר ושכל אמונתם
איננה בבורא העולם ואף לא בעצמם אלא בפתק העלוב שהם משליכים (או מזייפים...) לקלפי
העלובה. וחילול השם היא העבירה העומדת כנגד כל שאר העבירות.
הדגל ירד לחצי התורן
לא מכבר כתבתי מאמר בשם "להוריד את
הדגל" ובו ביקורת על המפלגה ששמה ."דגל התורה", ובמיוחד על סדר
העדיפויות שלה במלחמותיה הפוליטיות – שהם סדרי עדיפויות ההפוכים למה שתורת ישראל
מורה. לא פלא הוא שלאחר דברים כאלה גם מסתבר מיהם נציגי מפלגה זו בערים השונות –
שבהן לחילוניים יש רוב, וגם זאת פרטתי ברשימתי הקודמת , במיוחד על נציגי המפלגה
הזו בעיריית ראשל"צ במשך עשור וחצי ועל הנציג שהיה בעיריית באר שבע
ושהגר"ח קנייאבסקי סירב לברכו לקראת הבחירות המוניציפאליות האחרונות, בין
השאר בשל העדר זקן. אבל מסתבר שאין סוף לפרצופה המכוער של מפלגה זו כממשיכים לפגוש
את מועמדיה בערים החילוניות.
השבוע נפל לידי כרוז ההסברה והפרסום של "דגל התורה" בעיר הצפונית
קרית אתא. ממבט ראשון בתמונות מועמדיה ובהצגת מעללי העבר נראה היה כי מדובר ברשימה
חילונית לגמרי עם אי אלה הבטחות לא מחייבות לציבור הכללי. מסתבר שב"ש- ואפילו ראשל"צ, אינן תחתית החבית שמפלגה זו
יכולה לרדת, ובטוחני כי אם אעלעל בערים חילוניות נוספות אגלה עוד ועוד ליצנים
במראה חילוני שמשה גפני ואורי מקלב קוראים להם "חרדים" ומטעים את גדולי
ישראל באינפורמציית שקר וכזב. המועמד מספר אחד (שנבחר אומנם לחבר עיריית קריית אתא)
הוא צעיר הלבוש ז'קט בילויים חילוני מהסוג המחוספס והמפוספס ביותר. את כיפתו של
האיש (כמו גם של שני חבריו האחרים) אין
רואים בצילום והוא מגולח למשעי (לחבריו ישנם כמה זיפים דוקרניים כ"זכר
לחורבן" הזקן...). האיש מתפאר בכל עברו ומעשיו ומסתבר ומיסתבר שהברבורים שלו מציגים רק אלמנטים חילוניים רדודים
וסתם קשקושים ציונים זולים, אך תורה ויהדות רחוקים מהלזה הזה. לדוגמא , הוא אינו
מתפאר שלמד בישיבות קדושות או ב"חיידרים" יהודיים אלא בבתי ספר
"ממלכתיים", ולימים סיים מכללה חילונית במקצוע שטני ששמו
"סוציולוגיה". האיש הלזה הזה אינו פוסח כמובן על ה"שמאלץ"
הציוני שלו - שירות צבאי "מהודר", ועוד בחיל הים. מהסוציולוגיה הנוכרית
הוא המשיך לעו"ד באותה "קריה אקדמית" ששלחה אש של קרבנות וגירושין בחברה החרדית
ה"חדשה". הלה גאה כמובן בחברותו ב"לשכת עורכי הדין" של ישראל
וכן בחברותו בקונגרס עדתי בישראל, וכעו"ד. לאחר כל ההצגה הזו הוא מבטיח בעיקר
רק גבעות בעניינים אישיים ותו לא. אין שום אזכור לפעילות תורתית – ואפילו דתית "לייט"! וגם בהבטחותיו
אין שמץ של הבטחה לענייני תורה ויהדות. אם האות ג' לא היתה חקוקה שם היינו בטוחים
כי עפ"י מראה האיש והצגתו הוא אינו אלא נציג רשימה מקומית – עדתית , וכזו הרחוקה מדת. גם המועמד השלישי של
ה"דגלונים" מתפאר בעברו הצבאי בחיל השיריון ובהיותו בוגר החינוך
ה"ממלכתי". וכמובן גם למועמד השלישי מצע חילוני שאינו מריח יהדות.
קשה להאמין שמפלגת "דגל התורה" כיום היא זו שמנסה לנכס לעצמה את
גדולי ישראל הליטאים. קשה גם להאמין שבליל עסקני ה"שליש והרביע" שלה מתיימרים
לייצג משהו עם ריח תורתי. היו ימים שעיתון "יתד נאמן" נלחם נגד מסגרות
ההסכלה ברחוב החרדי ואילו כיום מפלגתו של העיתון הזה מייצרת מועמדים שהם הרמה
הירודה ביותר של ההסכלה הציונית, ועוד כאלה שמתביישים בתמונה עם כיפה בולטת , בעבר
ובהווה דתי ומבטחים רק חילוניות לבוחריהם. העיר קרית אתא משופעת בבני תורה,
בחסידים ובאנשי מעשה ולכן חבל שהללו הצביעו לשמנדריקים האלה, שגם רשימות ש"ס
ואף ה"בית היהודי" הציגו מועמדים יהודיים ודתיים יותר וכמובן גאים יותר
בלבושם היהודי.
פעם "דגל התורה" – בשחצנות נוכרית, זלזלה בש"ס וברבניה אבל
כיום אותה "דגל התורה" מצרפת לשורותיה ובוחרת את מועמדיה מקרב אלה
שש"ס מאסה בהם והשליכה אותם לפח האשפה משום היותם רפורמיסטים מדי. בטוחני כי
רבני "דגל התורה" – ובראשם הגראי"ל שטיינמן, אינם יודעים מי מפאר
את רשימות מפלגתם בערים השונות.
גם ברשימת "יהדות התורה" בחיפה הוצג אחד – שאפילו שימש יו"ר ההסברה הארצי של המפלגה
הזו, שאינו מפאר את עולם התורה והישיבות. זהו עוד אחד מנערי ולבלרי "יתד
נאמן" , שלפני כשלוש שנים קיבל בחילול שבת את גב' ציפי ליבני האנטי דתית ,
ו"חגג" עימה ועם מאבטחיה בחילול שבת המוני בשכונת "הדר"
החרדית בחיפה, ואח"כ עשה הכל שמאורע ארור זה לא ייכתב בעיתונות עד שעיתון
ה"עדה" של ה"עדה החרדית" פרסם זאת. ואילו ב"מרכז החינוך
של החינוך העצמאי" בחיפה דואגים אנשי "דגל התורה" להביא מרצים
חילוניים ואפיקורסים ממש המגדפים את תורת ישראל ומוסרים דברי נבזות ועריות
ל"משתלמים החרדים" שם. כמו כן ה"גיטה בוחרתה" ששמה רחל בולטון מארגנת שם הרצאות
על השואה מפי שוטפי המוח הציוניים של "יד
ושם".
היו ימים שהקמת "דגל התורה" סימלה הנפת ההשקפה הטהורה מול תחלואי
הדור החרדי החדש אבל היום זו מפלגה שבהרבה ערים ובכנסת המינים היא מסמלת את גודל
הטומאה. זו המפלגה שנציגה בכנסת המינים - משה גפני, מהלל פוקרת זבה (נכדתו של צורר
בישראל!) ומזמינה להצטרף למפלגתו. והליצנים הללו עוד מתפלאים מדוע נוסדה
מפלגת "בני תורה"...
עוד אחד מאזובי הקיר
פרשת חשיפת שמו של עמרם רוט – שמציג את עצמו כחסיד סאטמר, ואשר הוא פעיל
ב"אגף הרווחה" הציוני של עיריית בית שמש, היא דוגמא לאן יכולים להידרדר
יהודים הבאים מהשקפה טהורה כשראש העיר הוא פרחח "חרדי". בעירייה שבה
שולטים חילוניים הרי שלרוט הזה היה לא נוח להימצא בין כתליה אבל כאשר לראש העיר יש
"כיפה שחורה מקטיפה" הכל מותר ואפשרי, ועוד כשהרב נתן קופשיץ
מה"עדה החרדית" נחשב ל"מקורבו" של ראש העיר הזה.
מי שאינו מבין ויודע הרי שלשכות ה"רווחה" בעיריות השונות (גם
ב"חרדיות"...) שורצות "עובדים סוציאליים" שכל מטרתם לפגוע
במשפחה החרדית וכל יניקתם התיאורטית היא מתיאוריות והשקפות אני יהודיות ואפיקורסיות.
הללו אורבים לרגע בו יחטפו ילד חרדי ויהפכוהו לחילוני ולאפשרות למצוא איזה רוט
הזוי ולהפכו למשלהם. גם מי שחושב ש"כשתדלן" הוא לא ידבק בטומאה זו טועה
ודוגמאות למכביר כבר היו בנושא , וה"חרדים" שב"עובדים
הסוציאליים" כבר שימשו נושאי הדגל של חטיפות ילדים והרס משפחות יקרות.
במקרה של רוט הרי שחילול השם אינו רק בכל אלה אלא בעיקר בכך שיהודי המתקרא
"חסיד סאטמר" נותן ידו להשתתף במחלקה נלוזה זו ומכיר בעירייה הציונית
שרבותיו קוראים שוב ושוב להחרימה. החילוניים, ה"מזרחי" והחרדים הציונים
מתמוגגים מאושר כאשר אחד כמו רוט נחשף בבושת פניו.
טוביאס
החולב מתפאר בציונותו ובציונות אביו
הכינוי "רומני" – ככינוי
גנאי לחרדים בעלי השקפה קלוקלת ושאינם ישרים, ידוע לכל. "רומני זה לא מוצא
אלא מקצוע", מתבדחים אחרים. ויש הטוענים כי "רומני נשאר רומני",
ואני מוסיף את המשפט הקצר , "גם כשהוא רב". ברומניה הישנה
(ה"רגאט") היהדות היתה שם בשפל המדרגה – מיום היווצרות יהדות זו לפני
מאות שנים, ועד עלייתם של הללו לארץ הקודש. לא כאן המקום להרחיב בנושא אך יבוא יום
שיצא ספר מחקרי - תורתי על גורל הרה זה של "יהדות בגרוש" שהיתה מנת חלקם
של יהודי מולדביה הרומנית ויהודי וולכיה
ואולטנייה. אפילו במקומות שלא צמחה יהדות דתית באירופה – כבולגריה , אלבניה, חלקים מיוון וארצות יוגוסלביה
לשעבר, אזי, ידעו שם ומחוץ לשם כי אין שם יהדות ואין מה לצפות שם מבניית יהדות.
אבל ברומניה – בדומה לנוכריות הרומנית,
השקר היה לראש ולמרות שלא היה שם כלום בנושא יהדות הרי ש"רבני" רומניה
בכל דור ודור (ואפשר לספור את ה"רבנים" הרומנים האלה על שתי אצבעות
הידיים ולקבל עודף נכבד...) ידעו לספר "בובה מיינסעס" על מעלליהם
ו"מופתיהם" ולתאר רפורמה כאורתודוכסיה. הספר – "עולמו של אבא", שנכתב ע"י הרב
הגאון אנשיל מילר מפטרושן שבטרנסילבניה , מתאר בפרק "בוקרשט" רק מעט
מהאנדרלמוסיה הדתית ששררה ברומניה הישנה, בכל הנוגע ל"רבנים" שלא היו
שומרי מצוות ולא תמיד אכלו כשר, וביחס לעמארצות של היהודים הרומנים ואף של
"רבניהם" ו"כלי הקודש" שלהם. אבל הירידה עד מטה של יהודים רומנים , ואף של "כלי
הקודש" שלהם, מגיעה לא פעם ל"משיח עפ"י תומו", שביהדויות
אחרות זה לא היה קורה לרבניהם. הסיפור של פטפוטי יואל טוביאס באתר
ה"קסום" וה"חרדי", "בחדרי חרדים", מעיד יותר מאלף
עדים על דברי.
לפני כשבוע הופיעה כתבה מקיפה יחסית באתר האינטרנט רב המעללים – "חדרי
חרדים", על משפחת טוביאס מפיאטרה נימץ שמולדביה הרומנית , ובמרכזה כיכבו האב המנוח
שמואל טוביאס, בנו רב המעללים יואל טוביאס (חלבן הכספים משיכון ו' בבני ברק) ובן
נוסף בשם מנחם מנדל טוביאס. מסתמא שכתבה זו היתה עוד אחת מאלה המיוח"צנות
עבור יואל טוביאס כדי שימשיך לחלוב כספים עבור אפס פעילות ברומניה, ובמיוחד
מהאדמו"ר הצדיק והתמים מסקולען. והנה אותו יואל טוביאס – שקרן, נוכל וגונב
דעת הרבים ודעת גדולי ישראל "שכח" שרק לפני חודשים ספורים עמד על במה
לצידו של הגראי"ל שטיינמן וקרא תהילים נגד כל אינטרנט חרדי, ועכשיו הוא עצמו
נזקק לאתר האינטרנט ה"חרדי" ה"מהולל" ביותר! בקיצור, רומני
נשאר רומני גם כשהוא על תקן "רב"..
והנה נשפך סיפורה של משפחת טוביאס על הימים הקשים שעברו בגולת רומניה עד
שעלו לישראל וכמשיח עפ"י תומו יואל טוביאס מתחיל להתפאר בציונות המשפחה. והרי
קהות חושיו של הנחש הקדמוני הזה – ששמו
יואל טוביאס, מגיעה לכך שהציונות נעשתה לו דרך עבודה זרה שאינו יכול בלעדיה. רק
לפני מספר שנים הוא נתן את חתימתו לכרך על "רבני רומניה" שלא היה אלא
בליל קשקושים שמאחוריו עמד אדם בשם ברוך טרקנטין (לא אותו הנוזל
"טרפנטין", שבו משפשפים את הרצפות המלוכלכות...) שבעבר הוציא כבר כתבים
ה"נושקים" לכפירה ומלאים במלל סתמי , ושהוא עצמו אינו יודע לכתוב בלשון
הקודש ללא שגיאות. באותו כרך – שלבסוף
נכשלה הוצאתו ומכירתו, חתם טוביאס הלה בהתפארות על כך שיהדות רומניה היתה היחידה
שכל רבניה היו ציונים. ממש גאווה! ולכן לא פלא היה בעיני כי הפעם שוב התפאר טוביאס
העלוב בכך שאביו היה חברו הטוב של השגריר הציוני בבוקרשט הרומנית בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. יתרה מכך, אותו
יואל טוביאס המשיך להתפאר כי אחיו ואביו נעצרו בפתח השגרירות הישראלית בבוקרשט
כאשר רצו להעביר לתוכנה את ספרייתו של האב. אינני נכנס כאן לכל עניין העברות
המשונות הללו אבל האם יהודי חרדי רגיל – ולאוו דןןקא רב בישראל, ממחוז טרנסילבניה או מארמורש
היה מתפאר על קשריו עם השגריר הציוני של ממשלת השמד, שבאותן שנים ממש ניהלה מלחמה
בדת ישראל בארץ הקודש והעבירה עולים דתיים על דתם?! האם רב יהודי – חסידי או
ליטאי, מפולין או אוקראינה היה מתפאר בכך שבכל יום שני וחמישי הוא מגיע לשגרירות
הציונית המייצגת את השמד המודרני עלי אדמות?! אבל ה"רומיינישע רוב" הזה בהחלט
יכול להתפאר בכל הרע ולא להבין מה רוצים ממנו.
והנה אותו לץ ציוני בשם יואל טוביאס - שלא פעם פוגע בדמותו הקדושה של הרבי
מסאטמר ומגמדה, מוזמן שוב ושוב ע"י חסידות מונרו בבני ברק לדרוש ב"יום
ההצלה" של הרבי מסאטמר זצקו"ל משום שקבלן עפר ובניין (המציג עצמו
כ"ראש ישיבה") ושמו מייזליש מבני ברק מזמין את יואל טוביאס בעקבות ברית
הקרקעות והסחר בהקדש היהודי ברומניה דרך הפדרציה המתבוללת.
יואל טוביאס לא חידש לי הרבה על הפעילות המוזרה הזו – שהתרחשה בשנות ה-50 וה-60 ברומניה, ובה רבנים ציונים עלובים (וכאלה לא
חסרו ברומניה הישנה שכל ה"חרדים" שלה לא היו אלא רק "כלי
הקודש" שלה) עלו לרגל לשגרירות הציונית כדי להבריח אליה או ממנה , וגם כדי לקבל
כסף, כביכול , לעזרה אישית וממש בפתח השגרירות או ביציאה ממנה נעצרו ע"י
הרומנים שידעו על כך מראש. אחד מאלה היה רב בשם זלמה רבינובי'ץ (בנו אהרון מרדכי
רבינובי'ץ נתפס בגניבת וזיוף מסמכי ה"רבנות הראשית" לשם קבלת שוחד) שגם
הוא קיבל כסף זר מהשגרירות הציונית ונעצר ביציאה ממנה ורק בדרך נס לא נתפסו הכספים
משום שבשירותי השגרירות החביאם אותו זלמה בגרביו. לאור התפיסות החוזרות ונשנות של רבנים
תמימים ולאור הישנות העניין ללא אזהרות בנדון מצד השגרירות הציונית הרי שיש יותר
מחשד שהציונים עצמם היו המסגירים, כדי להוכיח לויאליות לרומנים. אבל טמבל רומני – חסר השקפה חרדית אמיתית, כיואל טוביאס הרי שלא
יבין זאת. ואילו קבלן העפר והמתים ששמו ממיזליש ימשיך להזמין את הציוני העלוב הזה
לדרוש ביום ההצלה של הרבי הקדוש מסאטמר...
יש עתיד למשת"פים?
קשה להאמין כיצד עזות הפנים עוטפת את ח"כ מרדכי ליפמן מ"יש
עתיד". מישהו אחר במקומו היה מחליף את לבושו ומשנה את הגדתו. אבל התייר – מהגר הזה מארה"ב הוא עיקש עד תימהון. האיש
יושב לו במפלגה אנטי דתית מוצהרת , מצביע עבור חוקי תועבה ממש ולבסוף הוא מהלל
אותם כשהוא לבוש בחזות "חרדית"! אם זה לא "עז פנים לגהינום",
אזי, מי יכול להיות עז פנים יותר ממנו? חוק תועבה שהתורה כותבת עליו "מות
יומת" מועלה בימים אלה ע"י אנשי "יש עתיד" ובראשם אותו יאיר
לפיד - דור שלישי לאפיקורסים ושונאי דת אש למו, והנה הח"כ של המפלגה הזו עוד
מעיז לצהול ולומר שזהו חוק חיובי ומי שרואה אות האיש פשוט משפשף עיניים בתימהון מרבי
– זהו ח"כ בחזות "חרדית"! יהודי חרדי אחר שהיה נקלע בטעות לתוך
חבורת "יש עתיד" והופך ל"משלהם" היה בודאי מסתיר את ראשו
ונכנס עם כל גופו מתחת למיטה כאשר עמיתיו ממפלגת המלחמה בתורת ה' היו מעלים חוק
מביש כזה. אבל הליפמן הזה חושב קדימה – אל
הקדנציה הבאה של כנסת המינים. ליפמן יודע שכל מנדט של מפלגתו תלוי ביו"ר
לפיד, והאחרון יצר כזו דיקטטורה שאפילו סאדם חוסיין, מועמר קאדפי ומורסי יכולים
ללמוד ממנו כיצד איש אחד מנציח את כל פרלמנטריו עפ"י רצונו בלבד ולעד. וכדי
לשרוד כח"כ הרי שליפמן מוכן לבזות את כל תורת ישראל. בעבר היו כבר
משת"פים בעלי כיפה שישבו כקליפה במפלגות אנטי דתיות ואף כיהנו כח"כים ושרים
אבל ליפמן הוא השיא. אין פלא שלא מעט מהחוצפה הזו שלו מתאפשרת בגלל ירידת
האוטוריטה ההלכתית וההשקפתית של רבנים ושל דעת תורה ביהדות החרדית, וכמו שנשים
"רצות" לבחירות באלעד עם "בבה" נשית והסכלתית כזכייה בר שלום
וכמו שהזויה והליצנית ששמה גב' קוק "מורה" מעין "שיעורי תורה"
וממרידה נשים בבעליהן בהצבעתן נגד רצון בעליהן , הרי שגם הזוי וחוצפן אנטי דתי
כליפמן יכול ללבוש שחורים ולהתחפש ל"חרדי" במסגרת חגיגות "פורים
הגדול" במשך כל השנה.
אבל הסורר הזה – ליפמן מ"יש
עתיד", איננו לבד. בימים אלה פצח את פיו עוד שמנדריק רפורמי שמחופש
ל"אורתודוכסי", ושמו בני לאו , ממשפחת הסוררים המפורסמת שדודו העלוב
קיבל את נאום כבוד "סיום הש"ס" בארה"ב, בזכות אנשי ממון ששמו
ללעג רבנים ואדמו"רים. ואותו בני לאו הצטרף לרפורמים בריש גלי והציע "קידושין
ע"י נשים"! רשמו לפניכם כי בעתיד הפרחח והגולם הזה עוד יתמודד לתפקיד
ה"רב הראשי", שאותו כבר איישו דודו רב המעללים ובן דודו דח ההשקפה
והיהדות. ורשמו גם לפניכם כי ה"שייגץ" הזה ייתמך ויוצג לתפקיד הזה
ע"י כנופיית מפלגת "יש עתיד". אילו היהדות החרדית לא היתה כיום
שרויה במלתעות הציונים וה"חרדים לייט" הרי שמזמן אחד כזה היה מוכרז
כרפורמי ומוצא מהציבור. אבל להיות "חרדי" כיום זה איננו אומר שצריכים דווקא להיות אמונים רק על התורה
והיראה אלא מספיק שיש איזו קרבה משפחתית ללובשי שחור לבן ומסורת אכילת
ה"גפילטע פיש" וה"קיגל" וזה העיקר. ולכם גם משתלטים כיום על
היהדות החרדית עסקנים פוקרים דוברי אידיש ועברית ציונית כאחד עם שבבניקים מעולם הפרסום
החילוני ולאחרונה גם נשים קלות דעת ומעשים, ואלה כבר מזמן מכתיבים ל"מרנן
ורבנן" (דרך גבאים ושמשים ריקים ופוחזים) מה לחשוב ואת מי לכבד, ומכאן שלא
פלא הוא שכיום המלחמה ה"חרדית" - ציונית נשואה נגד ה"קנאים", נגד
חסידות סאטממר ונגד הרב שמואל אוירבך ואילו מודל החיקוי אינם אלא פרחחי
ה"רבנות הראשי" , שדרני רדיו ולבלרים טיפשים ופוקרים, פוליטיקאים חרדים
עילגים וגנבים וכמובן ורפורמים עולים כבנצי
לאו, חומץ בן חומץ.
אבל תהליך נוסף מתרחש בימים אלה עם אותם רשעים דמוזכרים כאן. מימי הקמת
המדינה הציונית – ואף לפני כן, בנתה ה"ציונות
הסוציאליסטית" "קאדר רבנים" משלה כדי לשנות היהדות האורתודוכסית.
הכיוון לא היה רפורמי דווקא אלא הניסיון לשתול רפורמה במסכה אורתודוכסית בתוך
הרבנות היהודית מימים ימימה. בתחילה זו היתה ה"רבנות הראשית" עצמה על
"רבני הערים והשכונות" שלה ולימים הוקמה ה"רבנות של ההסתדרות
וההתיישבות העובדת" ע"י ח"כ מנחם הכהן ממפלגת העבודה, ועד שבמפלגת
העבודה הוקם "גוף רבני" ממש שלימים חלק מחבריו נתפסו בשוחד
ל"גיורים" ובעוד עבירות קשות עד שהגוף המלאכותי הזה שבק חיים. כבר בקום
המדינה יכול היה בן גוריון להעביר חוק של "נישואין אזרחיים" אך הוא סרב
לעשות זאת וטען כנגד מפלגת מפ"ם המציעה כי הוא רוצה לשנות את האורתודוכסיה
ש"תפסוק עפ"י העת המודרנית". לא לחינם זעק הגרי"ז סולובייציק
זצ"ל – באותם הימים, כי החבירה
ל"אורתודוכסיה משותפת", עם הציונים היא בעצם יצירת "שולחן ערוך
חדש". דוד שיפמן , בני לאו, רות קלדרון, עליזה לביא , זכייה בר שלום , שי
פירון ואחרים הם ה"קאדר הרבני" של יאיר לפיד לשינוי האורתודוכסיה בישראל
והפיכתה לרפורמה תוך הצגת היהדות החרדית כ"פלח תימהוני". להבדיל מאביו
טומי, הרי שלפיד הבן איננו שולף את ההתנגדות לדת באופן ישיר וחזיתי אלא דואג
שמשת"פיו הם אלה שילחמו בדת ישראל תחת הסיסמא "פלוריאליזם יהודי".
ימי לבן הארמי
עד לפני קצת למעלה מעשור ניסו הציונים ללכת בדרכו של פרעה – לאבד רוחנית את הגברים שומרי המצוות, בבחינת
"כל הבן היאורה תשליכוהו". המלחמה היתה נגד הישיבות ואח"כ נגד הכוללים
ועם הרצון להוציא את היהודי החרדי מ"אוהלה של תורה" אל הרחוב הסואן
בבחינת "דאגה לפרנסה". אבל בעשור האחרון עברו הציונים לשיטת לבן הארמי,
להכרית את הכל ודרך פגיעה בנשים החרדיות. אבל כאן הם נקטו "הבה וניתחכמה
לו" ושילבו פרעוניות בלבקנות. זוהי שיטת ה"פה הרך". החלו הצוררים
לחפש ביהדות החרדית משת"פיות כנגד "הדרת נשים" והכל החל כאילו במקרה
– "בלכתך בדרך", באוטובוסים המהודרים ליהדות החרדית. אבל נוספו לכך
ה"דאגה לפרנסה" עם הכנסת מקצועות של "תורה בגויים אל תאמין"
וההסתה לכך שהאישה החרדית חייבת להיות "שווה" לבעלה, דהיינו רמיסת כבודה
של בת המלך היהודית ע"י מרידה בעיקרון "אישה עושה רצון בעלה". מאחר
והיצר הרע של החברה החרדית הוא בעיקר בבחירות
הרי שכבר לפני הבחירות האחרונות לכנסת
המינים צצו "עיתונאיות" שהוצגו כ"חרדיות" והחלו בהסתה נגד
המפלגות החרדיות, בתיאום כמובן עם ה"יועץ המשפטי לממשלה". אבל במערכת
הבחירות המוניציפאליות האחרונות כבר לא היו כאן פעילות רק שולי המחנה החרדי אלא
נרתמה לכך אותה גברת מגונדרת שכבר הקימה מכללה ציונית להעברת נשים על דתן במקצועות
שגדולי ישראל אסרום מאות בשנים, זו הגב' זכייה בר שלום. אין לאישה הזו שום מעלה
משלה אך היא ידעה ויודעת (יחד עם מפעיליה הפוקרים) לנצל את בית אביה בידעה שבגלל
שמו של האב איש לא יצא נגדה. גילתה הגב' המלוקקת הזו בור של שופכין ומרד נשי בעיר
שש"ס הפכה אותה לנידחת – באלעד,
והחליטה הזכייה הזו לתמוך ברשימת מרד בתורה ששמה "רשימת נשים", ולא זו
בלבד אלא שהליצנית הזו באה להרעיף עליהן "ברכות" והפכה ל"גדולת
דור". בש"ס פחדו ממנה בגלל "ייחוסה", ב"בית היהודי"
ברכו על המהלך הזה שמקרב פוקרות "חרדיות" אליהם, ב"אגודת
ישראל" פחדו ל"הרתיח" יותר מדי את האש באלעד ובכלל נגד ש"ס
ואילו ב"דגל התורה" היו עסוקים במלחמה הרבה יותר "חשובה" – ברה שמואל אוירבך שליט"א. מי שלא מבין
עדיין כי יש לשים סוף לפרחחיות הזו , של כל ה"יינטכס דרויטעס" המופקרות
הללו, איננו מבין כלל את הפסוק "בלי תיישים אין גדיים". אם – חס ושלום,
המערכת הנשית והצניעות יפרצו לגמרי הרי שהמשפחה היהודית בסכנת כליה , רחמנא לצלן. בית
יהודי עם "אשת קריירה" בראשות קלות הדעת יפגע בטהרת המשפחה , בילודה,
בצניעות , בכשרות וכמובן יפגע בגבר שלידן מבחינת תורתו שתהפוך לכלי ריק. יש לצאת
בגלוי נגד הפרחחיות הללו ויפה שעה אחת קודם לכן. לא במקרה טען הגר"יז
סולובייצי'ק זצ"ל כי "עדיף שיסגרו את כל הישיבות ולא יגייסו בת ישראל
אחת ף משום שיהדות בלי ישיבות זה יתכן אך ישיבות בלי יהדות זה לא יתכן".
כל יצר הרע מתחיל בפרצה של חזות ה"יצר הטוב" וכך גם בעניין
הנשים. לא במקרה פירש רש"י הקדוש כי דינה היתה "יצאנית בת יצאנית".
אם לאישה אסור לצאת לרשות הרבים הרי שאין מושג כזה ששמו "יציאה לשם
מצווה". וכך גם בימינו. אם נאמר בגמרא ש"ישרפו דברי תורה ולא יינתנו
לנשים" הרי שאין לשנות כהוא זה, ולכן
אין להמליץ לפתע פתאום על "שיעורי תורה לנשים" ע"י נשים
ב"מטרה לקרב ולחזק". הגב' לאה קוק מטבריה היתה כבר לפני שני עשורים
דוגמא ל"פריצת הדרך" בחוצפה זו. אחריה למדו עוד פרחחיות כמותה לנאום
ולחלוק על גברים ואף להעניק "ברכות"! לימים הפכו הללו גם מסיתות נגד
בעליהן ונגד רבניהן וגב' קוק עמדה ועומדת בראשן. מי ששומע את האישה הזו חש מיד
לטלפון להזעיק לה עזרה פסיכיאטרית. מדובר במטורללת שפיה לא מפסיק מלפלוט שטויות ולהעלות
שיגעונות, ולאחרונה היא החלה גם להמליץ למי ולמה להצביע, וכיצד למרוד בגבר הבית.
את הטמטום הזה היה צריך לאסור ולבלום לפני קרוב לעשרים שנה. זה החל ב"זיכוי
הרבים" וזה נמשך כיום בהחטאת הרבים ובהמרדתם.
להעביר
נשים על ד(ע)תן
כבר לפני כשנתיים כתבתי כאן כי החוק שהיה בדרך אז , להעלות את גיל הנישואין
מ- 17 ל - 18 , אינו נועד אלא להגביר את גיוס הנשים לצבא ובעיקר בקרב נשים צעירות
ומסורתיות שהיו מתחתנות עד אז מגיל 17 עד 18 ובנות בית יהודי בישראל , שלימים היה
הופך לדתי ממש ואף לחרדי. היכרותי את העדה הבוכרית – בהיותי רב ברומניה ואח"כ, שימשה לי דוגמא
לקבוצות ועדות מסורתיות שבנותיהן לא נגעלו בשרות הצבאי הציוני ויכולות היו להתחתן
ולהחזיק בית יהודי אפילו בימי הלימודים האקדמאיים שלהן, ואפילו במדינות מזרח
אירופה ובראשן רומניה, שם גם דאגתי לפעילות של מקוואות בבוקרשט וביאסי עבור אותן
משפחות. לא במקרה מי שהעלתה את החוק הזה – לפני כשנתיים, להעלות את גיל הנישואין , היתה
סגנית שר מהליכוד הימני בשם גילה גמליאל. הליכוד משך אז לכיוון ימני אנטי דתי
וכוונתו היתה ברורה: להפוך את הנשים הללו לחילוניות דרך גיוסן לצבא וכמו כן למנוע
הקמות של עוד משפחות דתיות וחרדיות. בצבא – כך קיוו אנשי הימין, תהפוכנה הללו למודרניות
ותחזורנה למסלול הימין החילוני. אבל החוק שהעלתה אותה גמליאל נפל אז בקריאה
טרומית.
בשבוע שעבר עבר החוק סופית והפעם הסמן הימני התורן שהעלה אותו היה ח"כ
יריב לוין – נץ ימני אנטי דתי, בהמשך
למגמה הזו. אבל הפעם חברו אליו שני אנשי שמאל,
הח"כים זהבה גלאון (מר"צ) ודב חינין (חד"ש). שני האחרונים
תרצו את הסכמתם לחוק הזה משום גילם הצעיר מדי של המתחתנים וניצול גיל זה לרעה
בנישואיהם ע"י משפחתם ובייחוד נגד הנשים המתחתנות. שני אנשי השמאל הללו מ"שכחו"
את הזכות המוענקת למיעוטים להמשיך במסורת אבותיהם , שהרי הבתים שמקימים אותן
"ינוקות" חרדים עולים פי כמה על הבתים המפויחים וההרוסים שמקימים
חילוניים בשלהי שנות הכשרים שלהם , עד אמצע שנות ה-30 לחייהם. החיבור של לוין
הימני לשני אנשי השמאל היה בנקודה שהעלאה בשנה את גיל הנישואין , תמנע מאותם
צעירים מסורתיים להינשא ובצבא יהפכו כבר הללו לחילוניים ועליית הילודה החרדית
תיעצר. על זאת היו מוכנים אנשי שמאל, ואף חינין הקומוניסט, לבלוע את
ה"צפרדע" המיליטאריסטית של הימין והעיקר להילחם נגד היהדות. חינין זה
שונה מח"כי הקומוניסטים שלפניו שלא התחברו לימין הציוני בפרלמנט הישראלי .
יתרה מכך – הח"כית הקומוניסטית שקדמה לחינין היתה
ח"כ תמר גוז'נסקי, שבשנות ה- 90 דחתה את ההסתה של ארנון יקותיאלי ממר"צ
נגד העניים החרדים שקראם "פרזיטים", וענתה כנגדו ש"אין להפריד
במאבק העניים נגד השלטון". כיום ההידוק האנטי דתי קונה לו אחדות מימין עד
שמאל אבל רק החרדים הציוניים עדיין מאמינים ב"השתלבות בחברה הישראלית".
שתי תמונות עגומות – ביחס להשקפתו
העקומה של ח"כ ישראל אייכלר ביהדות ושל השקפה מתועבת של "שדרן" ביבים
"חרדי לייט" עלו סביב החוק הזה. הראשונה היתה כאשר אותו אייכלר – שמשנה את
דעותיו "השקפתיות" כמו גרביים, ניסה מעל בימת כנסת המינים להוכיח את
הציונים, וכאילו אמר להם שאם הם משנים את חוקי הדת היהודית לרעה הרי שצריך לבטל את
ה"מדינה היהודית". בסיום ברבוריו הוא לא שכח לציין כי "ביטול
המדינה היהודית" בדבריו היה רק
ב"מרכאות". כלומר שמכאן מסתבר שהליצן הזה באמת מאמין שבהוכחות" שלו
הוא יצליח לשכנע את חבריו הציוניים לחדול מלחוקק חוקים אנטי דתיים וזאת רק כדי שה"מדינה היהודית" תמשיך
להתקיים. הכסיל הזה – וחבריו הח"כים
החרדים-ציונים, עוד לא מבינים שה"מדינה היהודית" של החילוניים היא בדיוק
התרתי דסתרי של היהדות שלנו!
במקרה השני היה מדובר בפרחח מאחד מ"ערוצי הרדיו החרדיים" שראיין
את אייכלר והחל לשאלו שאלות לא צנועות כמו גיל נישואיו של האחרון. גם אייכלר לא
הצליח לרמוז לאותו חוטא ומחטיא כי הלה גולש ל"קודים" אנטי דתיים. מסתבר
שמקצועות הטומאה של ה"חרדים החדשים" הפכו אותם לקהי חושים ביחס ליהדות
והם כל כולם שקועים בטומאה הנוכרית ובכל ההתנהגות והמחשבה הפרוצה.
זו איננה פגיעה בפרנסה אלא
ביטולה של תורה
השלכתם של אברכים טובים ויראי שמים מכולליהם
ע"י ה"פוליטבירו" של "דגל התורה" איננה רק פגיעה
ב"פרנסתם" של הללו אלא בעיקר ביטול תלמידי חכמים מתורתם – אומנותם. אבל מה לנו להלין על
ה"דגלונים" הללו שכבר נתנו יד בביטול יהדות בהקמת ה"נח"ל
החרדי", כאשר הקימו רשימות של חילוניים מטעמם לרשויות המוניציפאליות, כאשר הפקידו
שתדלנות תורה בידי שאבנניקים רקובים וכאשר הם מסתירים את האמת מאבותיהם, ובעיקר
בענייני חיטוטי שכבי. אלה הם גם אותם אלה שממכניסים הסכלה לבית ישראל ומקלים
בסטיית נשים חרדיות מדרך התורה. לגבי טענתם על "מרידה בגדולים" הרי
שתמיד היו מחלוקות בין גדולים (הרבנים אייבשי'ץ ועמדין בגרמניה, תקופת הרמב"ם
, ה"בעל שם טוב" וההגר"א ועוד) ואל להם להחליט מי מגדולי ישראל צודק
שהרי כוויתם של גבאים ושמשים נמוכי קומה בעניין זה בעבר היא עדות חייה לעתידם של
אלה שמגרשים בני תורה מתלמודם ומשביתים תורה מישראל.
הרפורמים מגיעים גם לבתה"ס
באחרונה החל צר החינוך מ"יש עתיד" להפנות הרעה לבתי הספר
ולצעירים הרכים ביוזמה לשלוח "רבאיים" רפורמים לשם במקומם של רבנים
"אורתודוכסים לייט". אין ספק כי לצד אותם "רבנים" רפורמים
יופיעו גם "רבנים" ו"רבניות" חילוניים, מיוצאי ה"ישיבות
החילוניות". אין ספק שההידרדרות הזו כל כולה בשל האשליה שהפיץ הרב קוק , בדבר
"חיים בשלום" של יהדות אורתודועסית עם כפירה ציונית וכריכת הדת היהודית
במדינה הפוקרת. אבל הרב קוק לא היה לבד בטעות הזו אלא כלל המחנה החרדי – ציוני התנער מגדולי ישראל כה"חפץ
חיים", בית בריסק, אדמו"רי הדור הקודם, ה"כף החיים" ואחרים
ועלה על העגלה ה"קוקיסטית", ועכשיו אלה הן התוצאות. המשך כריכת
האורתודוכסיה בתוך מוסדות המדינה תמשיך להעלים את הויכוח בין דת אש למו ל"דת
הציונות", ולגרור קרבנות רוח צעירים. הגיע הזמן לנתק את הקשר בין היהדות
למוסדות המדינה וכך יבינו טוב יותר התינוקות שנישבו שישנה כאן מחלוקת אש התמיד.
וההר ממשיך לבעור
העליות להר הבית – והפעם של כאלה
הנראים בחזות חרדית, ממשיכות להתרחש בעבירה ששמה כרת עם פיקוח נפש להצתת העולם
המוסלמי. והנה ביום שוועדת הפנים של כנסת המינים קיימה דיון בנושא הרי שאנשי
"יהדות התורה" לא הופיעו לשם. אנשי המפלגה האומללה הזו יודעים כי אם הם יצאו
בגלוי נגד העליות הללו הם עוד עלולים להפסיד בבחירות כמה עשרות קולות ולכן הכנופיה
הזו ברחה מהדיון. דווקא אנשי ש"ס – שגם להם יש מה להפסיד אלקטוראלית מעמדה
שלילית בנוגע לעלייה להר הבית, הם אלה שהופיעו שם ללא מורא והצהירו על התנגדותם
לעלייה. מי שהציל את כבוד החרדים – הציונים- האשכנזים היו אנשי מפלגת "בני
תורה" (שעדיין אין להם נציגים בכנסת המינים) שהופיעו לדיון והודיעו בריש גלי
על התנגדותם לעליה סוררת ומחטיאה זו. הקשר בין "יהדות התורה" ליהדות
ותורה הופך יותר ויותר למקרי לחלוטין.
גם תבן, גם מספוא עימנו רב
השבוע נודע לי כי בתחנת רדיו חילונית שמחללת שבת ומשדרת תוכניות כפירה
ופריצות (באזור הדרום) מכהן "רב." שאחראי על "תוכניות הדת"
בתחנה. מעין פינה של "בשר כר" בחנות של יהודי לממכר "דבר
אחר". אותו "רב" הוא גם סגן יו"ר מחלקת הנישואין בעיר גדולה
בדרום הארץ, והוא גם מכהן ב"רב בית הכנסת" בעיר הזו, ששייך לשר ציוני ואנטי דתי מהימין. כאלה
ליצנים ומחטיאים קיימים כיום בעכ פינה "רבנית" כמטבע עובר לסוחר הכופר.
ולכן לא פלא הוא שהקלקלה בדת ישראל יוצאת מה"רבנות הציונית"
ומ"רבנים אורתודוכסים" שהם למעשה רפורמים כפייתיים.
ובעיר הגדולה הנדונה הזו כבר פשט מזמן המנהג שלפני משחק הכדורגל של הקבוצה
המרכזית בעיר מגיעים שחקניה לחלק מבתי הכנסת בעיר זו ובשבת טובחים לכבודם ולכבוד
קבוצתם תרנגול לכפרות עבור השחקן והקבוצה וה"רב המקומי" גם עורך
"מי שברך" לקבוצה ולשחקנים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה