בס"ד
החלקה ערבית על "בננת" החוק הימני / הרב אליהו קאופמן
החוק שעבר בשבוע האחרון – בראשית
נובמבר 2013, בפרלמנט הישראלי על העלאת גיל הנישואין ל-18 במקום ל-17 (מה שהיה
חוקי משנת 1950 עד לחקיקה האחרונה), נשא עימו , כביכול, אופי "ליבראלי"
ונראה היה שהחוק הזה הגיע משמאלה של המפה. אך עיון מדוקדק בחקיקתו הראשונית ,
בראשוני מגישיו ובהבנת הלוחמה על העלאתו בשנה אחת בלבד בסה"כ, מפנים את
המחשבה שבעצם השמאל – ובמיוחד המפלגות
הערביות , נגררו למלכודת לאומנית – ימנית -
ציונית.
שתי בעיות יסודיות יש לחוק הזה – בעיות המצביעות על צביעות המגישים, כשמאחוריהם
כוונות זדון בלבד. הניסיון לטעון כי הנוער ערוך רק בגיל 18 להינשא מעורר גיחוך
שהרי קשה להאמין שהאינטיליגנצייה של מגישי החוק ושל מצביעיו כל כך נמוכה עד שהם
באמת מאמינים לתירוץ המצחיק הזה, בו בזמן
שאותו שחלק לא מבוטל מאותו הנוער כבר מתגייס לצבא עוד כבר מגיל 17 ואילך. אותו
נוער זכאי כבר זמן רב לפני הגיעו לגיל 18
לבחור את נציגיו לפרלמנט ולעיריות. אותו נוער זכאי גם לשבות ולהיות מיוצג ע"י
נציגיו – כאיגוד מקצועי, עוד לפני גיל 18.
האם אין כאן תרתי דסתרי? האומנם אדם יכול לגשת למלחמה ולהרוג ולהיהרג מ"רצונו
החופשי" עוד לפני שהוא בונה בית? התורה אומרת בדיוק את ההיפך: מי שנישא פטור
מהצבא בשנת נישואיו הראשונה כשהנימוק הוא גם הולדת זרע בר קיימא. מגישי החוק
ה"אבירים" טענו לניסיון הגנה על צעירים - ובמיוחד על
"צעירות", מפני ניצול גילם הצעיר ע"י בני משפחתם ל"מכרם"
לנישואין. האומנם חיילת המתגייסת לפני גיל 18 היא מספיק עצמאית להחליט את מי להרוג
, על מי לפקד וכיצד, ובמיוחד במי להתעלל אך איננה מספיק אחראית להחליט עם מי
להינשא? יתרה מכך, ידוע לכולנו שלא מעטים בני זוג חיים כיום חיים מלאים יחדיו
ומקיימים יחסי אישות מלאים ביניהם ואף מולידים ילדים. החוק החדש אינו דורש מהם
להפסיק כל זאת עד הגיעם לגיל 18. מכאן שזו ממש צביעות כי הרי אין ממש הבדל בין
חיים כאלה לבין חיי נישואין – שאצל רבים
מהם זהו רק "עניין טאקטי" ו"רשמי", ומכאן שלמחוקקים ולמצביעים
בעד החוק לא מפריעה תופעת הנישואין עצמה על תוכנה אלא רק עיגונה הרשמי. גם כאן קשה
לי להאמין שאיטיליגנציית מגישי החוק וגם מצביעיו כל כך נמוכה שהם הציעו והצביעו
בעד חוק כזה, ששם ללעג את ההיגיון הנורמאלי של כל אחד. מכאן שרק אינטרסים נסתרים
עומדים מאחורי חקיקת החוק המצחיק הזה – שמעלה
את גיל הנישואין רק בשנה אחת. בכל זאת, בחיפוש אחר הסיבות שהצעה זו עלתה ומדוע
הצביעו בעגה צריך לחפש את מה מתרחש בישראל בין גיל 17 ל-18, שכל כך משנה לאלו או
אחרים שינויו של החוק שהחזיק 63 שנה מבלי לעורר בעיות.
הבעיה השנייה – החושפת את צביעות
מגישי החוק, היא בעיית הסובלנות בשלטון דמוקראטי לקבוצות מיעוט. הח"כים זהבה
גלאון ממר"צ ודב חינין מחד"ש אוהבים לשאת את דגל הסובלנות למיעוטים אבל
במקרה של מר"צ ידוע לכולנו כי אנשי מר"צ הם "עקביים" ביחס לשמירה
על זכויות הפרט של השונה ו/או של המיעוט , עד שזה מגיע לחרדים. שם אנשי מר"צ -
מכוח הכוחניות האנטי דתית ההיסטורית של מפ"ם והשוה"צ, מיד שוכחים את ה"סובלנות" ונלחמים
כנגדה בשצף קצף. אין ספק שגברת גלאון שמחה להעלאות את גיל הנישואין - ולו בשנה, כדי שפחות חרדים יתחתנו ואם מחר תעלה
הצעה להגביל את הילודה , הרי שהיא תצטרף בשמחה לכל חוק כזה אם יהיה לו סיכוי לעבור
בפרלמנט וזאת משום שכל הצפי , בע"ה, הוא שבעוד 30 שנה שומרי התורה והמצוות
יהיו הרוב היהודי בארץ הקודש על חשבון אלה שעוללו את הרוע ל"ילדי טהרן"
ושגלאון היא ממשיכתם הפוליטית. לאמיתו של דבר – אם הגלאונית הזו, היתה ישרה עם עצמה היא היתה
מודה שנישואי החרדים הצעירים מביאים להקמת משפחות מבוססות ויציבות יותר משל אלה
שרק בגילאי העשרים המאוחרים מתחתנים לאחר סיורי "מופת" בגו'נגלים השונים
ולאחר ניסיונות בהתנסות בסמים , בשכרות ובשאר תועבות. אם גלאון וחינין היו נאמנים
באמת להשקפה הליבראלית – שאותה הם מעלים
שוב ושוב, הם היו מציינים בחוק שהחוק לא יחול על קבוצות אוכלוסייה שהחוק מנוגד
למצפונם , שהרי עפ"י התורה וההלכה נאמר במפורש ב"שולחן ערוך" כי
"בן 18 לחופה" ומכאן שהאישה צריכה להיות צעירה יותר מהגבר וכל החוק הזה
איננו אלא כפייה חילונית. לא אכנס כאן למשמעות "גיל המצוות" ביהדות
ולרגע בו הנערה נקראת "אישה" עפ"י התורה אך ברור שגלאון וחינין לא
התעניינו בדיוק מה היהדות גורסת אלא נהפוך הוא, הם באו לפגוע מלכתחילה בזכות
ההגדרה של מנהגי היהדות , ומסתמא גם של האסלאם. אך מרוב להיטותם האנטי ליבראלית
לכפיה חילונית ונגד הדת הם נפלו בפח של הימין הקיצוני ביותר, אך לכך אגיע מאוחר
יותר בע"ה.
שתי קבוצות הגישו את החוק ועוד אחת
אח"כ הצביעה עליו כחוק תועלתי לעצמה.
הקבוצות המגישות היו ח"כי ימין – מהניציים ביותר, וח"כי שמאל , מהרדיקאלים
ביותר. לחוק הצטרפו אח"כ ח"כים הערבים בטענה כי בחברתם החוק הזה מחויב
המציאות ובאופן דחוף. והנה , מסתבר שראשוני מגישי החוק לא באו דווקא מהשמאל
ה"ליבראלי" או מהח"כים הערבים אלא מקרב הימין הלאומי. ח"כ
גילה גמליאל מהליכוד– לפני כשנתיים, שימשה כסגנית שר בממשלת הליכוד, היא זו שהעלתה
ראשונה את החוק לפני כשנתיים, שלבסוף נפל בקריאה טרומית. ועכשיו – מי שהעלה שוב את החוק, הוא אחד הסמנים הימניים
ביותר של הליכוד, ח"כ יריב לוין, ש6ף איים באחרונה לזרוק את נתניהו מהליכוד
אם האחרון יוותר לפלשתינאים על חלק משטחי הכיבוש. את גמליאל – ובמיוחד את לוין, לא כל כך מעניינים
"עניינים ליברלים" , הגנה על "קטינים" ובודאי שלא מעניינת
אותם "בעיית החברה הערבית". הימין הישראלי מוכר היטב בצרות הראש שלו בכל
הנוגע להצעות חוק. הימין מציע הצעות חוק כאלה שיש בהן קשר הדוק ללאומנות , לגזענות
ולמיליטאריזם. והנה , הימין כאן לא רק שהוא יזם והעלה את הצעת החוק הזו אלא הוא כל
כך התמיד בה עד שהעלה אותה שוב בקדנציה הנוכחית של הפרלמנט, משום כישלונה הקודם. מתברר
שלימין הישראלי היתה כוונה מיוחדת בהצעה זו, כוונה שכל כולה זדון לאומני וימני.
ואומנם, כשמנתחים את הצעת החוק שהתקבלה מקבלים את התשובה שזו הצעת חוק
מעולה עבור הימין החילוני בישראל – ורק
בנקודות אלו או אחרות מתחבר אליהן השמאל, וממש לבסוף מתחברות גם חלק מהמפלגות
הערביות. אבל בעוד שהימין יכול להיות מרוצה מכל כולו של החוק החדש ומכל היבטיו הרי
שהשמאל , ובמיוחד הערבים יצאו ממנו עם שן ועין.
בתוך החברה היהודית בישראל ישנן קבוצות לא מעטות – ובראשן העדה הבוכרית, שמסורת הנישואין שלהן היא
מתחת לגיל 18. כך גם בחברה הדתית לאומית בישראל. מכאן שלא רק נשים חרדיות –
ובמיוחד חסידיות , מתחתנות בגיל כה צעיר. למעשה כל אותן נשים שמתחתנות בגיל 17
ממשיכות בלימודיהן – ולא רק התיכוניים ,
אלא גם האקדמאיים, ומי כמותי מכיר זאת בעדה הבוכרית שבסטודנטים הנשואים שלה טיפלתי
ברומניה בכל הקשור לצורכי הדת, כולל עניין המקוואות. אם כך הרי אין כאן שום כפייה
, הכל נעשה בהסכמת בני הזוג והמשפחות וגם המוביליות האקדמית היא שאותן נשים הופכות
לימים לרופאות , רוקחות ועורכות דין לצד בעליהן כמובן. אם כך מה כל כך דחוף – ועוד לאנשי הימין, להעלות רק בשנה את גיל הנישואין?
התשובה הימנית היא אחת: העלאת גיל הנישואין באופן רשמי הוא כדי שעד גיל הגיוס לא
תוכלנה אותן נערות להתחתן ותתחייבנה לשרת בצבא קודם הגעת גיל הנישואין. בכך לא רק
שיגדל מספר הנשים בצבא (עוד מגמה מיליטריסטית – פמניסטית בזויה שמובלת בימים אלה לא רק ע"י הימין אלא גם על ידי השמאל...) אלא
נשים מסורתיות יהודיות , שלאחר נישואיהן מתחזקות ביהדות עד כדי היותן דתיות ממש
ואף חרדיות, ומולידות (בלי עין הרע...) צאצאים למכביר , תיעצר התחזקותן הדתית
בשילוחן לצבא ואח"כ יקימו בית חילוני וכמו שאומרים : "שלום על
ישראל", תרתי משמע. בנקודה זו – בנקודה השנייה, מתחברים ח"כי השמאל לח"כ
לוין ושכמותו. ואילו ח"כים דתיים לאומים - ועוד מהמודל ה"לייט" של
בנט, שטבון ושקד, מתחברים להצעה הזו מהנקודה הראשונה (של גיוס מקסימאלי של נשים
לצבא). מכאן שמי שיצא הנשכר ביותר מהחוק הזה הם אנשי הימין החילוני בעוד שלגבי
הדתיים לאומיים החוק הזה יכול לפגוע לא רק בחרדים אלה גם בהם. אבל מי שיפגע באמת –
לטווח הארוך , מהחוק הזה ושהחוק הלאומני
הזה מנוגד לערכיו ואינטרסיו צריכים להיות אנשי השמאל , ובמיוחד הערבים.
לגבי גלאון אין לי שאלות משום שדרכו של השמאל הציוני – מעצם היותו ציוני וגם אנטי דתי, להעדיף תמיד את
האופציה הלאומנית והגזענית אם זו תעמוד נגד הדת היהודית, על פני אופציות שמאליות
מתונות שתצטרכנה להתפשר עם הדת היהודית במלחמה
לטובת אפשרויות לאומניות. ובירושלים זו הדוגמא המרכזית להעדפת הלאומנות
ע"י מר"צ על פני טובת הערבים ושקט מדיני, מהרגע שאותם לאומנים מציעים למר"צ משהו אנטי
חרדי. כך זה היה במפגש בבית התועבה בי"ם , במפגש בין אנשי מר"צ ללאומן
שמואל אליהו מצפת , כך זה היה כשמר"צ שקלה העדפת אותו שמואל אליהו ל"רב
ראשי" ל"ים" על פני רב חרדי מתון וכך זה היה בבחירות האחרונות
כשהגברות המגונדרות בפטפוטי הבל (יחימובי'ץ וגלאון) אילצו את פפה אללו ממר"צ
להסיר מועמדותו לראשות העיר לטובת ראש העיר הלאומני ניר ברקת. וכן אותו זה היה
באותו חוק שלפני מספר שנים רצה ח"כ חיים אורון להעבירו ולאפשר לכל אחד להגדיר
עצמו כ"יהודי", דבר שהיה מביא לארץ ( במסגרת "חוק השבות") המוני
מהגרים ולא רק על חשבון הדתיים והחרדים אלא במיוחד על חשבון הערבים. ולכן לא פלא
בעיני שגב' גלאון – כמיטב המסורת המיליטאריסטית של השמאל הציוני,
תמכה והעלתה חוק ציוני ומיליטאריסטי ועוד כשרווח עתידי נגד הדתיים והחרדים יכול
להיות מונח בכיסה. אבל השאלה היא על חינין ובמיוחד על הח"כים הערבים. ונתחיל
בחינין. כיום בהרבה נושאים מתחבר ח"כ חינין לח"כים ולאישים מהשמאל הציוני,
מהמרכז ולאף מהימין הציוני בהצעות חוק
ובפעילות פוליטית כמו הקמת רשימת "עיר לכולנו" בת"א (שהשנה הריצה
מועמד ימני לראשות עיריית ת"א!) והצעות חוק בפרלמנט הישראלי. עד לחינין נדיר
היה שיתוף פעולה כזה בין אנשי חד"ש לאחרים ואף בין הח"כים היהודיים של
חד"ש לאותם אחרים, ועוד מהימין הציוני. יתכן שח"כ חינין יטען כי זהו
"נושא אד הוק" אבל בטרמינולוגיה הקומוניסטית קבוע היטב שאין להתחבר עם
הימין הקיצוני נגד המרכז במילים הברורות , שאין לבעול עם הפשיזם נגד הריאקציה או
עם הריאקציה נגד הסוציאל דמוקרטיה. ברית עם יריב לוין היתה צריכה להימנע עפ"י
הכלל הזה לפחות בהימנעותו של חינין, אבל יתכן שחינין כבר נמצא בהשקפות של גלאון ,
שעדיפה המלחמה נגד הדת על פני המלחמה
בימין הציוני, כל עוד האחרונים מיצגים אינטרס חילוני. הייתי רוצה לרענן את
הזיכרון על כך שבשנות ה- 90 יצאה הח"כית דאז מחד"ש - תמר גוז'נסקי , נגד אורנן
יקותיאלי ממר"צ (שטען כי העניים החרדים
הם "פרזיטים"), בהשקפה מעמדית –
סוציאליסטית טהורה , בטוענה נגדו ש"אין להפריד את מאבק העניים",
וכי דבריו יקותיאלי ממר"צ נובעים מתוך שנאה וגזענות. יש לציין כי ח"כ
חינין – יחד עם הח"כים הערבים, נתנו
ידם לחוק שיעלה יותר ויותר את מספר המתגייסות הלאומניות ושמגמת גיוס הנשים בצבא
איננו רק נגד החרדים אלא גם להשפלת האסירים הפלשתינאים. כל רגל חילונית – ועוד נשית, שדורכת בצבא רק מגבירה את האוירה
הלאומנית האנטי ערבית בישראל והופכת יותר ויותר את הצבא הישראלי ל"פרה
קדושה", דבר שמעצים את הנימוקים לא לחשוף עברייני צבא ולהעמידם לדין.
שמעתי היטב מידידים ערבים כי רוב הח"כים הערבים הצביעו בעד החוק משום
בעיית הנישואין בגיל צעיר בחברה הערבית שתוצאתה היא של כ- 40 אחוז גירושין, וגם אם
גיל הנישואין יעלה שם רק במעט הרי שזו כבר מגמה פסיכולוגית טובה וכי נשים רבות
תמשכנה אז את לימודיהן , משום שבשונה מהחברה הדתית והחרדית היהודית הרי שמי שנישאת
בסקטור הערבי בגיל צעיר איינה ממשיכה בלימודים, ולא פעם גם לא בעבודה. אני מבין
שזהו נימוק כבד משקל אבל הערבים – וגם החילוניים ממש מהח"כים שלהם (חד"ש
ובל"ד), צריכים לדעת שהימין הציוני (ולא הייתי מוריד גם את השמאל הציוני
מהעניין...) אינם מעוניינים בהמשך הילודה הערבית (שבאמת נעצרה בשנים האחרונות...) והחוק
הזה הוא מקדם אנטי ערבי טוב בעניין.
בדרך כלל הח"כים הערבים יודעים להילחם על אינטרסיהם חזק יותר
מהח"כים החרדים אבל הפעם באמת עמדו הח"כים החרדים היטב על רגליהם
האחוריות בעוד שהח"כים הדתיים והמסורתיים מבין הח"כים הערבים גמגמו משום
פחדם להיתפס שוב כ"פונדמנטליסטיים". גישה זו יכולה להיות הרת אסון לחברה
הערבית שתקבל לתוכה את תחלואי התועבות של השמאל והמערב עד כדי קרע בתוכה, שיחליש
את הגוננותה הלאומית. גם הרצון של ח"כים דתיים ערבים להעניק אפשרות לבית הדין
השרעי להכריע (כמו בית המשפט) – במסגרת החוק, על יוצאי הדופן בחוק , לא תינתן להם
בדיוק כמו שנדחתה בקשתו של ח"כ אורי מקלב מ"יהדות התורה" לתת לבתי
הדין הרבניים אפשרות כזו. האפשרות הזו לא תינתן משום שמהות החוק שנחקק עתה היא
להוציא מהיהדות והאסלאם יותר ויותר כוח והשפעה על חיי המשפחה של היהודים והערבים,
ומנגד להעביר כוח זה להשקפות הנוכריות של המערב והציונות החילונית במטרה להרוס את
חברת המסורת והאמונה בישראל.
לצערי הרב שוב הוחמצה אפשרות לשיתוף פעולה בינדתי בין ערבים לחרדים אבל כאן
אני טוען שכל עוד קיימים בפוליטיקה החרדית
ח"כים לאומנים חרדים – שמוכנים לוותר
על הצלחת היהדות, לטובת הגזענות הימנית הרי שהדרך בנושא שיתוף הפעולה העצמאי הזה
פשוט חסומה. וח"כים כאלה לא חסרים ובראשם מתייצבים מנחם מוזס, מאיר פרוש ובמיוחד
ניסים זאב שמעדיף להתחבר למפלגות ניאו – נאציות, רק כדי לממש את הוצאת גזענותו נגד
הערבים והאסלאם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה