יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

"על כשרות ה"רבנות הראשית

בס"ד
  על כשרות ה"רבנות הראשית" / הרב אליהו קאופמן
    מעידתו של ה"רב הראשי" האשכנזי –  הרב דוד לאו , בפרשת "זוגלובק" איננה מקרית. זה כבר ה"רב האשכנזי הראשי" השלישי ברציפות שנבחר לתפקידו על תקן "רב הסלברטיס" ושאינו מצוי ובקי בענייני ה"שולחן ערוך" וההלכה בראשם  נושאי "אבן העזר" ו"יורה דעה", שהם אמורים להיות בסיסי הכהונה ה"רבנית הראשית" בישראל". כדי לחרוץ דין על כשרות מינימאלית ב"זוגלובק" למשל צריך לדעת על בוריין את דיני השחיטה ולהכיר את   ה"יורה דעה" היטב על מפרשיו ועל כל "שלא יבוא לכדי" שמסביב, ובמיוחד להיות בקי במסכת חולין שבתלמוד. אבל כאשר הקריטריונים הלא כתובים של בחירת "רב ראשי" הם יחצ"נותו עם הציבור החילוני , "נועם נאומיו" (גישה רפורמית – גרמנית של "רב מטיף") ונאמנותו למפלגה זו או אחרת, הרי שהקריטריונים האמיתיים שה"רבנות הראשית" של הרב קוק התיימרה להביא לישראל -  כתלמידי חכמים ומנהיגי הלכה, פשוט נעלמו לפני 20 שנה כאשר הרבנים לאו האב ובקשי דורון נבחרו. באותם הימים ולאחר תוצאות אותה בחירה, זעק הרב שלמה גורן המנוח –  מי שלא רק היה "רב ראשי" אלא היה גם מתומכי ההשקפה הרעיונית בנושא והכיר את הרב קוק, כי יש לסגור ולפרק את ה"רבנות הראשית" משום שבחירת לאו האב ובקשי דורון סימלו בעיניו את סיום עידן התלמידים החכמים והרועים הרוחניים ב"רבנות הראשית". והרב שלמה גורן צדק ועוד אייך.
     בעוד שבעשרים שנה האחרונות רמתם התורתית של שלושת הרבנים הספרדים שנבחרו לתפקיד ה"ראשון לציון" (בקשי –   דורון , עמר ויוסף) היתה גבוהה , והללו שלטו ושולטים בהבנת הפסיקה והפרוש התורתי ל"שולחן ערוך" הרי שהנבחרים לתפקיד ה"רב האשכנזי הראשי" רק עוררו חמלה בכל הנוגע לכך ומעל כולם היה זה הרב יונה מצגר שלראשונה לא כיהן בהיותו "רב ראשי" כאחראי על "בתי הדין הרבניים". הסיבה די ידועה  בנוגע לקיומם של הבדלים הללו, וזאת משום שהציבור הספרדי –  מסורתי כחרדי, עוד חולק כבוד לתפקיד ה"ראשון לציון" והמגמה היא לבחור באישיות תורתית באמת בעוד שהציבור האשכנזי החרדי רואה בתפקיד ה"רב הראשי האשכנזי" רק "בובה פוליטית" ואילו האשכנזים המסורתיים וחובשי הכיפות הסרוגות קשורים לרבני ה"מזרחי" וכאלה כבר לא כיהנו ב"רבנות הראשית" מאז שנת 1993, עם סיום תפקידו של הרב אברהם שפירא מ"מרכז הרב".
      לאור המצב העגום הזה הייתי מצפה מהרב לאו הצעיר –  ב"רב ראשי", שלא שיחווה דעה מהירה עפ"י דעת הרחוב ה"סלברטי" ("צער בלי חיים"...) אלא ילמד את הנושא כמו שצריך  –  ולא רק הלכתית , אלא בעיקר בכל מה שמתרחש במערכת הכשרות בישראל ובמחלקת הכשרות של ה"רבנות הראשית" שלו, שבה הוא בכלל אינו מעורה. זו לא הפעם הראשונה שה"רבנות הראשית" מובכת בחוסר ידיעותיה המקצועיות בכל מה שמתרחש בנושא הכשרות ברחבי המדינה וביבוא בשר החוץ      (שם כבר הוחלפו בשנה האחרונה שני אחראיים –  אחד מסיבות "נסתרות" והשני אינו יכול להמשיך שם מקצועית ומצפונית). מהימים שהרבנים מרדכי אליהו ואברהם שפירא סיימו את תפקידם כ"רבנים ראשיים" (בשנת 1993) הפכה מערכת הכשרות של ה"רבנות הראשית" לחוחא והיטלולא בכל הנוגע לסדרי הכשרות ההלכתיים ולשמירת החוק. קצרה היריעה כאן מלספר את כל מה שעבר בשני העשורים האחרונים על המערכת הזו אבל חלק מהבעיה היא  בעצם הטלת האחריות  הראשונית על נושא הכשרות הארצית על ה"רב הראשי האשכנזי", שמשום חוסר התאמתו בענייני דיינות הוא מופנה תחילה (לאחר הבחרות ה"רבנים הראשיים") לאחריות על ה"כשרות" ומסתבר שגם גם שם הוא אינו מבין את המלאכה.  לימים , הרב הספרדי , הבא אחריו ברוטציה, כבר אינו יכול לתקן את הליקויים שהשאיר עמיתו האשכנזי בנושא הכשרות. בקדנציה האחרונה למשל היה צריך –  שוב ושוב , הרב עמר להתערב בנושאי הכשרות למרות שהרב מצגר היה אחראי על כך רשמית כעשור שלם.
      בעשרים שנה האחרונות נתפסו שוב ושוב שחיטות שהגיעו מחו"ל כטריפות ונבלות וכנ"ל גם בשיווק בשר בארץ, בעשרים שנה האחרונות החל קרב משפטי של שוחטים נגד "מחלקת הכשרות הארצית" ברה"ר לקביעת קריטריונים ברורים להוצאת שוחטים, בעשרים שנים האחרונות נתפסו שוב ושוב ראשי צוותות ושוחטים בעבירות "אבן העזר" ובהוללות עם נוכריות במסגרת ימי השחיטה שלהם בדרום אמריקה, בעשרים שנה האחרונות נזרקו פקידים בכירים ואחראיים ממחלקת הכשרות הזו לאחר שנתפסן בשוחד  ובמקרה אחד מהם אף אך הגיע הנושא לבית המשפט ששלל את כושר הרבנות והשחיטה של הנאשם, ובשני העשורים האחרונים אין למחלקת הכשרות הזו רב אלא מי שמנהל אותה הם פקידים בכירים שעבירות פליליות דבקו בהם שוב ושוב ואיש לא פיטרם בנתיים ואילו רבנים אחר רבנים ברחו מאחריותם על מחלקת "שחיטת החוץ" משום שהסתבר להם שאיש אינו שומע להם כאשר השוחד , ההוללות והטריפות והנבלות ממשיכים לזרום כאילו הם והמלצותיהם אינם בנמצא.
      טוב יעשה הרב דוד לאו אם במקום להתפלמס עם "זוגלובק" (ואני בטוח שגם שם לא חסרות בעיות כשרות...) יערוך בדק בית מקיף במחלקת הכשרות שלו ויחליף שם את הפקידים הסוררים שידם נשלחה בשוחד (בהמשך השורות...) ובמרמה ועליהם ימנה רב אמיתי ומקצועי בידע ובניסיון ושעל פיו יישק דבר, כדי שיהודים תמימים ושומרי כשרות לא יגעלו עוד בבשר הטריפות והנבלות שפקידי השוחד מתירים את כניסתו. כדי לתאר את המצב העגום השורר במחלקת הכשרות הזו אביא כאן שלוש דוגמאות למעשים פלילים שמתרחשים שם ושאחד מהם הונח ממש עכשיו על שולחנו של הרב לאו והאחרון השתיק את הפנייתו לערכאות ולהדחת הנאשמים.
     ראשית יש לציין כי חוק כתוב הוא שה"רבנות הראשית" היא היחידה שיכולה למנות ציוותי שחיטת בשר לחו"ל ואין שום רבנות מקומית רשאית לכך אבל מאז היבחרו של הרב לאו האב (1993) החוק הזה מופר בגסות ממש ע"י "רבנות י"ם". ל"רבנות י"ם" יש צוות שחיטה קבוע שאיננו שייך לצוותים של ה"רבנות הראשית" ושיוצא לשחיטה קבועה בחו"ל עבור מחלקת ה"מהדרין" שלה. בשנים הקודמות ניסו מספר רבנויות –  ובראשו זו מרחובות, לערער על כך ולתבוע או ביטול המונופול הירושלמי או העברתו לכל הרבנויות. ה"רבנים הראשיים" דחו את העניין בתירוצים שונים ומשונים וכשהרבנויות הללו איימו בערכאות הן אוימו שיוצגו כ"מוייסרים" (מלשינים) בפני הציבור הדתי והחרדי. הסוד שמאחורי העיוות הזה הוא בהיותו בעבר של הרב יצחק רלב"ג –  חבר וותיק במועצת ה"רבנות הראשית", יו"ר המועצה הדתית בי"ם ושהוא זה שדאג ל"פרבילגיה" הזו (ולעוד כמה כאלה "פרבילגיות"  עבור הרבנות בי"ם –  כמו הענקת  זכות למתן הכשרים בכל רחבי הארץ ולא רק בתחום שיפוטה...) מיום שנבחר מחותנו, הרב לאו האב (ב-1993...) ל"רב ראשי". יתרה מכך, בידי כותב שורות אלה נימצא מכתבו של הרב משה ראוכברגר מחיפה הטוען לזיוף בבחירת "ועדת הכשרות" ב"רבנות הראשית" בימיו של הרב לאו האב , כאשר הרב ראוכברגר הוצא מהוועדה ובמקומו הוכנס רלב"ג שקיבל פחות קולות ממנו , ע"י זיוף התוצאות (שגם הרב לאו היה שותף להן לטענתו). לידע כללי הרי שאותו רלב"ג הוא גם חותנו של... הרב דוד לאו, ה"רב הראשי" הנוכחי.
    אבל ממש בימים אלה יש בידו של הרב דוד לאו אפשרות להיפטר משני פקידים בכירים שסרחו בשוחד תמורת הענקת תעודת "מהדרין" למשחטה במרכז הארץ והם מראשי הבעייתיות ב"מחלקת הכשרות הארצית", אך במקום זאת הרב לאו מעדיף להסתיר את הפרשה ולגונן על המושחתים מפני הדין. מדובר במשחטת עופות בעיר במרכז הארץ שבתחילה סירבו ב"רבנות הראשית" להעניק לה תעודת "מהדרין" בטענה שאינם סומכים על ניסיונו הדל של ה"רב הראשי" המקומי בנוגע לרמת מהדרין. אי לכך הלך בעל המשחטה ופנה ל"רב ראשי" מעיר גדולה סמוכה והרב ההוא העניק את כשרותו למשחטה. בשלב זה פנה הרב המקומי ל"רבנות הראשית" בבקשתו להסרת כשרות ה"מהדרין" של עמיתו משום שזו ניתנה בניגוד גמור לחוק הקובע כי לרב מקומי אסור לחרוג במתן כשרות לאזור שאינו בתחום שיפוטו. הרב המקומי גם איים בפנייה לערכאות נגד ה"רבנות הראשית" ונגד עמיתו. בשלב זה אומנם הסירו שני הפקידים הבכירים את כשרות ה"מהדרין" של הרב מהעיר הגדולה על המשחטה בעיר השדה אך כדי לשכך את זעמו של בעל המשחטה שנותר ללא כשרות "מהדרין" הם הסכימו להעניק שוב לרב המקומי את האפשרות לתת כשרות "מהדרין" למשחטה אבל הפעם בעל המשחטה שילם על כך תבילין ןתקילין במזומנים. הדבר נודע בשיחה שהוקלטה בין עוזרו של רב העיר הגדולה (שלא הבין כיצד "מחלקת הכשרות הארצית" שינתה את דעתה וניאותה להכיר ברב המקומי כאוטוריטה להענקת "מהדרין") לבעל המשחטה. האחרון פלט כי "שילמתי להם כסף במזומן, רק ככא זה הולך"!
     הפרשה כולה הועברה לרב דוד לאו ועם איום שתוגש תלונה במשטרה. הרב לאו מצידו בנתיים מטייח את הפרשה. בתחילה הוא טען שיפטר את שני הפקידים הבכירים אך ביקש לא להגיש את התלונה  במשטרה, אך בימים אלה ממש הוא מרסן את התביעות לפיטורם של הללו. היה כדאי לרב דוד לאו להניח בנתיים את "תיק זוגלובק" ובמקום זאת לפתוח כמה תיקים לראשי מחלקת הכשרות ב"רבנות הראשית".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה