יום חמישי, 11 באוקטובר 2012

בראשית ברא א


בס"ד
  בראשית ברא א/ הרב אליהו קאופמן .
     פרשת "בראשית" היא תחילתה של התורה ושל ספר התנ"ך וה' הטוב סידר כך שסוף מעשה יהיה בכוונה תחילה. פרשה זו מתחילה מסדר הבריאה - דהיינו, "מעשה המרכבה".  אח"כ מדובר על בוא האדם לעולם, ייעודו, שכרו ועונשו - אם לא ימלא את ייעודו הברור. בסוף הפרשה מובא המבול כתוצאת עונש על המרד החברתי של האדם בסדר החברתי של הקב"ה. והכל בבחינת כזה ראה וקדש.
     אבל כאמור, הכל מתחיל מ"מעשה המרכבה". ואומנם אין לשער מדע אחר מאשר "מעשה המרכבה". התורה מביאה כבר בתחילתה כיצד נוצר העולם וכיצד לחיות בו. כל זאת כדי למנוע אח"כ שאלות אנושיות כפרניות. חכמי ישראל מעולם לא חקרו את מעשה הבריאה אלא למדו אותו וזהו ההבדל בין המדע התורתי הקדוש והאבסולוטי לבין המדע האנושי שהוא בדיוני. זהו תרתי דסתרי. חכם יהודי איננו חוקר את הבריאה אך ככל שהוא קדוש ונחבא אל הכלים והוגה בתורה כך הוא  מגלה יותר ויותר עניינים מדעיים נסתרים בעוד שחוקר נוכרי או חילוני מנסים לחקור את ה"אמת" ב"אופן עצמאי" ומגיע רק לטעויות. המדע התורתי והכללי לעולם לא ישתוו כי מקורם שונה. חכמי ישראל ישבו במערות וכתבו את התלמוד הקדוש, הם הסתפקו בקת של חרובים ובצפחת מים וידעו מהי רפואה באופן מדויק ,  הכירו היכן נימצא "משולש ברמודה" , מהו ה"מגנט", את מדעי האסטרונומיה והוטרינאריה וכו' וזאת משום שהמקור היה אמת : מתורת ה' וללא תהיות וחקירות, אלא  מתוך רצון להבין כשהמוח והלב מכוונים על האמת ולכן ה' הטוב פתח להם שערי בינה וכך נכתבו המשנה, התלמוד וספר ה"זוהר" העצום ( שאין ללמוד וללמד ממנו ללא קדושה ובפני כל זב , זבה ומצורעים).
       אבל מעשה ה"מדע העולמי" הוא של הבל היוצא ממעיין עכור של "הבה וניתחכמה". ה"מדע הכללי" יוצא מנקודת כפירה שהתורה איננה אמת וכי העולם נוצר יש מאין - מאיזה פיצוץ בלי בעל בית לפיצוץ. מעניין עד כמה אנשים הנחשבים בעיני עצמם ואחרים "חכמים" יכולים לצאת מנקודת מחשבה שמביישת אפילו ילד בגנון! המטרה של ה"מדען" היא לחקור בעצמו את מה שהקב"ה כבר נתן לו ולהוכיח כי "לא היו דברים מעולם". באידיש קוראים לזה "עופצלוכס". בעברית הייתי מתרגם זאת ל"דווקא" -  בכוונה להרגיז. אי לכך אותם "מדענים חכמים" יוצאים לילות וימים ל"חקור" בורות וחורים, לתצפת על החלל ולנסות לכבוש אותו ולבסוף נותרים עם פה פעור על כך שהם אינם יודעים דבר לאחר כל ההתרוצצות שלהם ואילו איזה ישיש יהודי על מקל או ילד מה"חיידר" מסביר להם את מה שהם לא הצליחו להבין שנים. אבל ה"מדענים" הללו אינם מסתפקים בחרובים ובמים ומצטנעים באיזו מערה אלא גורפים וגוזלים תקציבי ענק לכל ההרפתקאות והטיולים שלהם , שלבסוף מסתיימים בכלום ללא כלום.
     מי שלומד את פרשת "בראשית" היטב - עם מפרשים קדושים ומדרשי חכמים, יודע כיצד ניברא העולם, מהו ייעודו של כל חלק בו ומה מותר ומה אסור לעשות ואח"כ כל התורה ומערך החיים עלי אדמות פתוח בפניו. בשבעת ימי הבריאה מתואר מדעית כיצד בדיוק המים נפרדו לשמים עליונים ולמים תחתונים,  מהם השינויים - בצומח ובאקלים למשל, שעבר כדור הארץ בין לפני המבול ואחריו ומהו ההבדל בין אורך שבעת ימי הבריאה לשאר הימים שאח"כ.
    לפני ההמראה לירח ניגש פר' ישראלי מאוניברסיטת י"ם לשוחח עם אחד מצדיקי ומקובלי  הדור דאז - הרב מרדכי שרעבי זצקו"ל, ובעצם להתריס כנגד הרב כי התורה, חס ושלום, התיישנה וכי בעידן של חיים על הירח היא התרוקנה מהאמת המוחלטת שלה. הרב מרדכי שרעבי חייך ולא התווכח אלא פנה לפר' ואמר לו כי הוא מפקיד פתק רשום ושיניחהו בכספת משותפת לו ולפר' וכשהאסטרונאוט  יחזור מהירח יפתחו השניים (הרב והפר') את הכספת ויקראו את מה שכתוב בפתק. הפר' היה בטוח בניצחונו , חייך והסכים. למחרת חזרתו של האסטרונאוט  ניל אמסטרונג מהירח ניגשו הרב והפר' לכספת ופתחו את הפתק. בפתק היתה מצוטטת, בארמית, פיסקה מ"תנא דבי אליהו" ובה נאמר שבכל היקום אין חיים אלא רק  על כדור הארץ. הפר' יצא מהמקום חפוי ראש ולימים קיבל עליו שמירת תורה ומצוות. בקיצור, חבל על כל החקירות. בתורה - בשבעת ימי הבריאה, נאמר כי תפקיד הכוכבים להאיר ל"ימים טובים ולמועדים" עבור יושבי כדור הארץ. כל סיפורי האלף לילה ולילה - על עבמי"ם ושות', עולים לנו מיליארדים שהיו יכולים להחיות נפשות רעבות. הנביא ישעיהו מביא כי אין ל- ה' צורך בעולות ובזבחים אם האמונה איננה חדורה ביהודי. ואומנם, מי שיוצא לחקור על "חיים בחלל" הרי שהחלות וכוס הקידוש שלו מיותרים עד שרחמנא לצלן  גם חייו הופכים למיותרים ומיותמים. לכן לא ייפלא האסון שאירע לאסטרונאוט ה"ישראלי" , אילן רמון. האמונה ב-ה' ודרך התורה תוךביטול העצמיות הם העיקר ביהדות ורק אח"כ ההודיה ב"עולות וזבחים". אצל הנוכרים זה הפוך- הנוכרי מאמין בסלקטיביות במה שהוא רוצה והעיקר ה"עולות והזבחים" לברים בטלים. הנוכרי מבטל את האמונה כשהיא לא נוחה למחשבותיו ותאוותיו.
     בעשור וחצי האחרון נפה בקרבינו תופעה שכל כולה ברמת האפיקורסות. "ארגוני תשובה" - שרבים מ"מרציהם" מקרוב באו, החלו לזמר זמירות חדשות שאבותינו לא שיערום. כל למשל הם שוב ושוב שולחים לבלרים בדמות "רבנים" הטוענים כי "אין סתירה בין היהדות למדע". בראש הפרחחים הללו עומד בעל   גאווה - אך ריק מתוכן,בשם זמיר כהן, מהמפלגה הרפורמיסטית והעלובה ש"ס. גם אותם פרחחים - מ"ערכים","הידברות" , "שורשים" ועוד מיני מינים מודים כי שקר בפיהם אך כמובן שהתירוץ הוא "לקרב בתשובה". כך בונים אותם לבלרים עמי ארצות דורות של כופרים לעתיד כשסיבה נוספת מתווספת ל"טקטיקה":לא להרגיז את הכופרים הציונים אלא לחיות בשלום תחת סככת הכפירה שלהם. והנה , גם הלבלרים המחונכים שם להיות בעתיד "מרצים" מחונכים להאמין כי גילויי הסרק של המצורעים- שווים, רחמנא לצלן, למה ששיערו אבותינו בדור הש"ס, ולכן בדור החדש של אותם ארגונים רפורמיסטיים ה"מרצים" עצמם מאמינים בשקרים ש"מרציהם" הקודמים ידעו כי זו דרך רמייה. אין פלא שיותר ויותר "חרדים" פונים להסכלה הכופרת ונשותיהם הופכות לסוררות.
     מעשה ודברי  אדם אינו יכול לעולם להשתוות למעשה הבריאה ולדברי חכמים מישראל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה