בס"ד
בראשית ברא / הרב אליהו קאופמן
בדרך כלל אינני נוהג לכתוב דברי קודש - כמו
למשל על פרשת השבוע, לציבור רחב שאינני יודע מי יקרא זאת ומי יבין זאת. אם הדברים
נכתבים בלשון תורתית ובעומק השקפתי עלולים רבים לא להבין את התוכן או אפילו לטעות,
ואם הדברים יכתבו בלשון "עממית" הרי שהתוכן התורתי יאבד מכבודו ויפגע.
אי לכך אני תמיד מעדיף לשזור דברי תורה בכל נושא כללי שאני כותב עליו כי לא יתכן
נושא שבעולם שהתורה איננה חלק ממנו ואין לה גישה והסבר לנושא. אבל בכל האמור לגבי
פרשת "בראשית" הרי שיש כאן מקרה שונה עפ"י "עצם היוצא מהכלל
מוכיח על הכלל".
פרשת "בראשית" היא תחילתה של
התורה ושל ספר התנ"ך וה' הטוב סידר כך שסוף מעשה יהיה בכוונה תחילה. בפרשת
"בראשית" אין "תיאורים היסטוריים" או סיפורי אלף לילה ולילה-
כפי ש"חוקרים" כופרים מנסים להסביר. פרשה זו מתחילה מסדר הבריאה-
דהיינו, "מעשה המרכבה".
אח"כ מדובר על בוא האדם לעולם, ייעודו, שכרו ועונשו - אם לא ימלא את ייעודו
הברור. בסוף הפרשה מובא המבול כתוצאת עונש על המרד החברתי של האדם בסדר החברתי של
הקב"ה. והכל בבחינת כזה ראה וקדש.
אבל כאמור, הכל מתחיל מ"מעשה המרכבה".
ואומנם אין לשער מדע אחר מאשר "מעשה המרכבה". התורה מביאה כבר בתחילתה
כיצד נוצר העולם וכיצד לחיות בו. כל זאת כדי למנוע אח"כ שאלות אנושיות
כפרניות. חכמי ישראל מעולם לא חקרו את מעשה הבריאה אלא למדו אותו וזהו ההבדל בין
המדע התורתי הקדוש והאבסולוטי לבין המדע האנושי שהוא בדיוני. זהו תרתי דסתרי. חכם
יהודי איננו חוקר את הבריאה אך ככל שהוא קדוש ונחבא אל הכלים והוגה בתורה כך
הוא מגלה יותר ויותר עניינים מדעיים
נסתרים בעוד שחוקר נוכרי או חילוני מנסים לחקור את ה"אמת" ב"אופן
עצמאי" ומגיע רק לטעויות. המדע התורתי והכללי לעולם לא ישתוו כי מקורם שונה.
חכמי ישראל ישבו במערות וכתבו את התלמוד הקדוש, הם הסתפקו בקת של חרובים ובצפחת
מים וידעו מהי רפואה באופן מדויק , הכירו
היכן נימצא "משולש ברמודה" , מהו ה"מגנט", את מדעי
האסטרונומיה והוטרינאריה וכו' וזאת משום שהמקור היה אמת : מתורת ה' וללא תהיות
וחקירות, אלא מתוך רצון להבין כשהמוח והלב
מכוונים על האמת ולכן ה' הטוב פתח להם שערי בינה וכך נכתבו המשנה, התלמוד וספר
ה"זוהר" העצום ( שאין ללמוד וללמד ממנו ללא קדושה ובפני כל זב , זבה
ומצורעים).
אבל מעשה ה"מדע העולמי" הוא של
הבל היוצא ממעיין עכור של "הבה ונתחכמה". ה"מדע הכללי" יוצא
מנקודת כפירה שהתורה איננה אמת וכי העולם נוצר יש מאין - מאיזה פיצוץ בלי בעל בית
לפיצוץ. מעניין עד כמה אנשים הנחשבים בעיני עצמם ואחרים "חכמים" יכולים
לצאת מנקודת מחשבה שמביישת אפילו ילד בגנון! המטרה של ה"מדען" היא לחקור
בעצמו את מה שהקב"ה כבר נתן לו ולהוכיח כי "לא היו דברים מעולם".
באידיש קוראים לזה "עופצלוכס". בעברית הייתי מתרגם זאת ל"דווקא"
- בכוונה להרגיז. אי לכך אותם
"מדענים חכמים" יוצאים לילות וימים ל"חקור" בורות וחורים,
לתצפת על החלל ולנסות לכבוש אותו ולבסוף נותרים עם פה פעור על כך שהם אינם יודעים
דבר לאחר כל ההתרוצצות שלהם ואילו איזה ישיש יהודי על מקל או ילד
מה"חיידר" מסביר להם את מה שהם לא הצליחו להבין שנים. אבל
ה"מדענים" הללו אינם מסתפקים בחרובים ובמים ומצטנעים באיזו מערה אלא
גורפים וגוזלים תקציבי ענק לכל ההרפתקאות והטיולים שלהם , שלבסוף מסתיימים בכלום
ללא כלום.
מי
שלומד את פרשת "בראשית" היטב - עם מפרשים קדושים ומדרשי חכמים, יודע
כיצד ניברא העולם, מהו ייעודו של כל חלק בו ומה מותר ומה אסור לעשות ואח"כ כל
התורה ומערך החיים עלי אדמות פתוח בפניו. בשבעת ימי הבריאה מתואר מדעית כיצד בדיוק
המים נפרדו לשמים עליונים ולמים תחתונים,
מהם השינויים - בצומח ובאקלים למשל, שעבר כדור הארץ בין לפני המבול ואחריו
ומהו ההבדל בין אורך שבעת ימי הבריאה לשאר הימים שאח"כ. מסתבר שהיום הראשון
איננו נקרא "יום ראשון" אלא "אחד" משום שהקב"ה בנה והרס
עולמות בו ושעותיו לא היו 24 שעות אלא מספר לא ידוע של שנים רבות בהשוואה להיום,
אך לא נוצר בו דבר ממשי חוץ מהאור שהחל מחלק את זמנו עם החושך הקיים. שאר ששת
הימים אף הם לא היו 24 שעות ומובא במדרש ההסבר לכך בציטוט דברי דוד המלך:"אלף
שנה בעיניך כיום". דהיינו, ה"יום" של ששת הימים היה בעצם הזמן של
אלף השנים דהיום. חטאו של האדם הראשון הוריד מיתה לעולם אך גם קיצר את היום ל-24
שעות. לא במקרה מלים תינוק בגיל שמונה ימים - משום שמיום זה ירד האדם לארץ והפך לעסוק
בפרייה ורביה. המילה כוחה בהורדת התאווה לשם תאווה אלא מרכזת אותה ליצירת ולד חדש
מתוך מחשבה מנוטרלת מתאווה. עצי פרי היו בהתחלת הבריאה כולם פרי אך החטא גרם להיות
הפרי קטן ותלוי על ענפים וגזעים.
לפני ההמראה לירח ניגש פר' ישראלי
מאוניברסיטת י"ם לשוחח עם אחד מצדיקי ומקובלי הדור דאז - הרב מרדכי שרעבי זצקו"ל, ובעצם
להתריס כנגד הרב כי התורה, חס ושלום, התיישנה וכי בעידן של חיים על הירח היא
התרוקנה מהאמת המוחלטת שלה. הרב מרדכי שרעבי חייך ולא התווכח אלא פנה לפר' ואמר לו
כי הוא מפקיד פתק רשום בידי עוזר דאז - הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והרב אליהו כבר
יניחהו בכספת משותפת לו ולפר' וכשהאסטרונאוט יחזור מהירח יפתחו השניים (הרב אליהו והפר') את
הכספת ויקראו את מה שכתוב בפתק. הפר' היה בטוח בניצחונו , חייך והסכים. למחרת
חזרתו של האסטרונאוט ניל אמסטרונג מהירח
ניגשו הרב אליהו והפר' לכספת ופתחו את הפתק. בפתק היתה מצוטטת, בארמית, פיסקה
מ"תנא דבי אליהו" ובה נאמר שבכל היקום אין חיים אלא רק על כדור הארץ. הפר' יצא מהמקום חפוי ראש ולימים
קיבל עליו שמירת תורה ומצוות. בקיצור, חבל על כל החקירות. בתורה - בשבעת ימי
הבריאה, נאמר כי תפקיד הכוכבים להאיר ל"ימים טובים ולמועדים" עבור יושבי
כדור הארץ. כל סיפורי האלף לילה ולילה - על עבמי"ם ושות', עולים לנו
מיליארדים שהיו יכולים להחיות נפשות רעבות. הנביא ישעיהו מביא כי אין ל- ה' צורך
בעולות ובזבחים אם האמונה איננה חדורה ביהודי. ואומנם, מי שיוצא לחקור על
"חיים בחלל" הרי שהחלות וכוס הקידוש שלו מיותרים עד שרחמנא גם חייו
הופכים למיותרים ומיותמים.
ב"בראשית" רשום במפורש כיצד ירדו
חיי האדם ממאות רבות של שנים (ולא היתה אז ספירה יומית אחרת לשנה...) ל-120 שנה
מקסימום. הסיבה: חטאי האדם והשתוללותו החברתית - תרבותית. השתוללות זו
הביאה למבול ולהכחדת האנושות על רוב מיני החיות שבה והיעלמו של כשליש מהעולם (זוהי
מסתמא ה"יבשת האבודה" אטלנטיק...).אבל כנראה שהאדם נותר עקשן שהרי אחרת
קשה להסביר את כל ה"חקירות המדעיות" לסתר הבריאה, את הניסיון שהגבר
יוליד במקום האישה ולבטל את עונשה של
האישה ( נגד "הדרת נשים"...) ואת מצעדי התועבה עם הדגלים הוורודים כצבע
החזיר...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה