בס"ד
הממזרים באים! הממזרים באים! / הרב אליהו קאופמן
ההחלטה המשפטית החדשה של פר' אליקים
רובינשטיין באה להכשיר סופית את כניסתם של ממזרים לקהל ישראל עפ"י חוק ממש
ומנגד למחוק את המושג "ממזר" מדעת הציבור היהודי, תוך נתינת לגיטימציה
לחברה מופקרת ברוח "דור המבול" להיות ה"חברה הישראלית"
לדוגמא. גם החוק הקיים בישראל - לא לבדוק בדרך כלל את האבהות מבחינה רפואית וזאת כדי לא להכריז על ממזרים,
הוא חוק להטמעת ממזרים בקהל ישראל, שלימים הם יכולים לא רק להפוך לרופאים אכזריים,
לשופטים פסולים או לפוליטיקאים מושחתים אלא גם ל"רבנים גדולים"
ו"עסקנים פוליטיים חרדים" ואף ל"גדולי ישראל"! אין זו הפסיקה היחידה נגד סמכות "בתי הדין
הרבניים" אלא שבזמן האחרון מתרבות פסיקות כאלה שמטרתן אינן דווקא נגד
"בתי הין הרבניים" - המשמשים
מריונטות של החילוניים, אלא הפסיקות ה"משפטיות" הללו הן נגד המשך הקשר בין
היהדות כדת משה וישראל ליהודים בארץ
הקדושה שנכבשה ע"י אויבי ה'.
ה"ממזרות" כמושג ביהדות - שהיא מדע ומערכת דיניה הם המשפט האמיתי ולא אחר, הוא מושג בעל
משקלים נפשיים , התנהגותיים וכו'. לא
לחינם נאמר בתורה ש"לא יבוא ממזר בקהל ה'". הממזר והממזרה נולדים מניאוף
שבמחשבה. בשעת זנותה של האישה מחשבתה היא
שלילית ובוגדנית הבנויה על הרבה שנאה ורוע ולוולד שנולד מזנות זו מוקנות תכונות של
בהמיות ורשעות ממש בבחינת "בן סורר ומורה". אותם ממזרים - בימי שלוט מלך
בישראל, לא רק שלא היו מורשים להתחתן עם ישראלים רגילים (כדי לא לטמאם טומאת עולם)
אלא לא היו מורשים לצאת לצבא, ויהיו גיבורים שיהיו , משום עזותם ובוגדנותם מעצם
ממזרותם. לא לחינם פירש ה"אור החיים
הקדוש את המושג "בשגם בשר הוא" - בפרשת בראשית, כמצב שבו החברה לוקחת את
תועבותיה והופכת אותן ל"דגל תרבותי". בית המשפט העליון וכל ספחיו
ה"משפטיים הם מבצעי השיטה שבגללה חרב העולם של "דור המבול". מי
שקובע שאב אינו דווקא "מולידו" - "מבחינה משפטית", הרי שגורם להרס וירידת המוסר, החינוך והנפש של
ילדים ומשחית את ההורים. לא לחינם נאמר ש"כשישראל יורדין הם יורדין מתחת
לאומות". כאשר מדובר בפסיקה "משפטית" נגד היהדות פתאום משתתקות כל
המוזות של הפסיכולוגים, העובדים הסוציאליים, הסוציולוגים, "אנשי
החינוך", ה"אגודה למען הילד" ועוד מיני ארגונים "יפי
נפש" שמאחורי עטיפת הצלופן של שמם מסתתרת השקפת סדום ועמורה. ילד שאינו יודע
מי הוא אביו הוא אומלל עד יום מותו. ילד
שהכשירו את "ממזרתו" בעטיפת צלופן הוא איש מעוות לעתיד. ובית משפט
המכשיר המשך חיי אישה נשואה עם גבר אחר מבלי לקבל גט מבעלה, ואולי אף להמשיך לחיות
גם איתו , הוא ביה"ד של סדום ועמורה ו"שופטיו" הם שופטי "דור
המבול".
יש
בישראל פעילות אינטנסיבית - אך חד צדדית,
לניתוק הדת מאזרחי המדינה היהודיים. ולמה חד צדדית? זאת משום שרק כשנוח לחילוניות
הממסדית אז בית המשפט פוגע בדת עוד ועוד ומנתקה מכל ישראל , בנימוק של "הפרדת
הדת מהמדינה" אך מנגד כאשר רוצים
לכפות כללים רפורמיים ואנטי דתיים ו/או פוליטיים על היהדות וההלכה מיד הדת והמדינה
שוכנות יחדיו דרך בית המשפט והפרלמנט המחוקק ואלה מפעילים את תיאטרוני הבובות שלהם
כה"רבנות הראשית לישראל", "בתי הדיו הרבניים", "גדולי
ישראל" הציונים והחצי ציוניים וכולם פתאום חרדים נגד הפרדת הדת מהמדינה. זו
הסיבה שכותב שורות אלה ורבים כמותו מעדיפים את הפרדת הת מהמדינה - אך לשני
הכיוונים, והכרזה על המדינה כ"מדינת כל אזרחיה" ולא כ"מדינה
יהודית".
מושג ה"ממזרים" והכנסתם לקהל
ישראל בדלת האחורית ובדלת המשפטית לא החלו מפר' רובינשטיין. ה"רבנות
הראשית" - ובימים ש"רבניה הראשיים" היו אמנם יהודים דתיים ולא
חבורת פרחחים וליצנים כהיום , הסתירה ( בהוראת השלטונות) את ייחוסם של רבים מראשי הישוב הציוני
, שאם היו מתפרסמים כולנו היינו יודעים שממזרים הינם. זו אותה "רבנות ראשית"
שחיפתה על גניבת ילדי תימן ביודעה מכך - וכך עשו גם ראשי "אגודת ישראל"
באותם ימים. ומנין לי כל זאת? מסיבה מחקרית פשוטה. לא פעם ולא פעמיים - דווקא בגלל ממזרות, נפסלו צעירים לנישואין
ע"י ה"רבנויות" השונות והמשונות (תמיד אחד מבני הזוג היה בן
ליוצאי תימן או המזרח שאחיו או אחותו "מתו" ללא מציאת גופה, קרי, גנובים
מהוריהם) "משום ממזרות לילדיהם
העתידים" וצוין כי "מדובר באח ואחות" , אך אנשי ה"רבנות" סירבו להסביר
מעבר לכך.
ה"ממזרות" מוצגת בעברית הציונית החדשה
- זו ההפוכה מלשון הקודש של אבותינו, כמילת מחמאה לאדם פיקח וממולח וכל המושג עצמו
מתעדן ומקבל לגיטימציה. האם מישהו היה מעיז לקרא "נאצי" כמילת מחמאה
לזולתו?!
ובאשר לכך שפר' רובינשטיין הוא חובש כיפה
סרוגה הרי שזו עוד עדות מה תפקידם של חובשי הכיפות הסרוגות - על השקפתם הפסולה,
לעולל לתורה ולשומרי מצוותיה בעצת השטן. האדמו"ר ממונקאטש זצ"ל - בעל
ה"מנחת אלעזר", היה אוהב ישראל מאין כמוהו והיה ידוע בסיוע לעניים,
לאלמנות, ליתומים ואשר הכנסות האורחים שלו היו מפוזרות בכל חבל הארץ קרפאטארוס, שם
חי עם חסידותו וצאן מרעיתו. אך אותו אדמו"ר רב חסד כינה שלוש קבוצות
ב"תואר" ימ"ש:1) ציונים.2) מזרחיסטים (כיפות סרוגות).3) אגודיסטים ("אגודת
ישראל). האדמו"ר הקדוש הבהיר לא פעם שאין כוונתו בקללה הזו ליהודים חילוניים
, ליהודים חובשי כיפות סרוגות ובודאי שלא לציבור החרדי של "אגודת ישראל". הוא הבהיר כי
כוונתו להשקפה המשותפת של הללו - חוק חדש לישראל במקום התורה , ושיתוף פעולה
"דתי" עם השקפה זו ועם ההסכמה שניתן לחיות בשלום בין הללו (ה"חוק
הישן" ןה"חוק החדש"). היום אנחנו מבינים יותר טוב למה התכוון
האדמו"ר ממונקאטש זצקו"ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה