בס"ד
מנוח
מהיונה / הרב
אליהו קאופמן
ההסתבכות האחרונה של הרב יונה מצגר איננה רק במישור הפלילי אלא בעיקר
במישור הרוחני. אני כואב את חילול ה'
שנגרם ליהדות בעטיו של ביזיון זה.. אבל הכתובת הזו היתה תלויה על הקיר כמעט יותר
משני עשורים. חקירת המשטרה אומנם עודנה בעיצומה אך לא על ההיבט הפלילי ברצוני
להעיר.
הכתובת היתה על הקיר משום ששנים רבות
מטופחים "רבנים ליבראלים" על ידי אישים פוליטיים חילוניים - מימין
ומשמאל, המתרגמים את הפסוק "עשה לך רב" כפשוטו. הללו חפצים ב"רב
מודרני "אך גם אורתודוכסי" וכמובן לא קיצוני מדי בנושאי דת או בנושאים
מדיניים. מכאן שרב חרדי או דתי לאומי אמיתי יורד מהפרק. ואז צצים רבנים "משעשעים"
שמפלגות פוליטיות חילוניות מטפחות אותם – ובעיקר עשתה זאת מפלגת העבודה כשהליכוד
ו"קדימה" המשיכו בגל הזה. ומשום מחשבת פיגול זו כולנו סובלים כיום
מחילול ה' בשרשרת של "רבנים" סורחים , "דיינים" גנבים ,
שוחטים נואפים ושאר עוברי עבירות שמזמן אינם מקיימים שום מצווה אבל מאחר
ו"בגדיהם פרומים" (באידיש פירושו בגדיהם דתיים) הזוכים לגיבויים של פוליטיקאים
חילוניים ולמרבה הפליאה (שתיכף תוסבר...) הם גם זוכים לגיבויים של רבנים , גבאים
ועיתונאים חרדים.
מחשבת הפיגול החילונית הזו בנויה על שימת דגש שעדיף תמיד שה"רב"
יהיה כמה שיותר מקל וכמה שפחות מצוד להלכה אבל עם חותמת "אורתודוכסית"
כדי לאחז עיניים בפשרות שיעשה עם הדת. לשם ה"מודל" הזה מוכנים כל אותם
חילוניים - מימין, אך בעיקר מהשמאל להתחפש לשלושת הקופים ולעצום עיניים, לסתום
אוזניים ובעיקר לסגור את הפה כשסירחון פלילי או "אי סדרים" יעלו
מה"רב את ריבם". ולא פעם הללו ה"רבנים מטעם" נעזרים באותם
"אבירי חוק" כדי לצאת מהצרות שאותן הם עוללו כשהמוטו המרכזי אצל
"אבירי החוק" הוא ש"אם יתפסו ה"רבנים המודרניים" יבואו
במקומם דתיים יותר ויכפו עלינו את דתם". זה די דומה ל"היגיון" של התקשורת
שחיפתה על השחיתויות של שרון ואולמרט בעבור ה"שלום".
מנגד ישנה אסכולה חרדית - מבית היוצר של "יהדות התורה"
וש"ס, אשר איננה רואה ב"רבנות הראשית לישראל" סמכות תורתית אמיתית
אלא מועדון של משרות ולכן עדיף לאסכולה הזו שלא יבחר רב חשוב ורציני מקרב
ה"כיפות הסרוגות" גם במחיר בחירתו של "רב" שהדת ממנה והלאה
וזאת "כדי שלא יחשבו שהרבנות הראשית לישראל היא באמת אוטוריטה דתית". כך
מגוננים גם ה"חרדים" הללו אחר כל שחיתות ונבלה של יושבי הכס הלא קדוש. זהו
האיחוד הלא קדוש בין החילוניים – מהשמאל ועד הימין, לבין אנשי "יהדות
התורה" וש"ס", כשהשתיים האחרונות מוסיפות על מגננתן את הנימוק
שחשיפת השחיתות תביא ל"חילול ה'", בזמן שחילול ה' נגרם ברגע עבירת העבירה.
החיפוי והעלמת האמת הזו, ומנגד ההסתה נגד הנאמנים להלכה – תוך סוככות על ה"רבנים"
ה"מודרניים", מביאים את הציבור התמים למחשבה כי "רבנים
מודרניים" הם גם "פחות מושחתים" מה"רבנים החרדים".
אבל האמת היא הפוכה. ראשית דבר, מי שמתפשר עם הוראת בוראו מגלה חוסר יראת שמים, בודאי שיראת האדם
והחור שלו נמוכות יותר ובמיוחד כאשר הדבר
יגע למשרות ולשלמונים. אבל הציבור הרחב אינו
מבין את העניין ונותר שוב ושוב המום כאשר "רב ראשי" נתפס במערומיו
הפליליים.
באמצע שנות ה- 90 נתפסה קבוצה של "רבנים" במעשי הונאה של "גרות
תמורת כסף". אחד מהם אף צולם עושה זאת מול מצלמות הטלויזיה – במסגרת תחקיר בתוכנית "עובדה". ה"רבנים" -
שחזותם היתה כביכול "חרדית", עוררו את זעם הציבור , שתבע לנקוט נגדם ביד
קשה ומנגד ניצלו זאת הרפורמים כדי להוכיח כי "הגיור האורתודוכסי הוא רמייה".
אבל עד מהרה זלגו העובדות והסתבר כי כל אותם "רבנים" אינם אלא ...חברי
מפלגת העבודה ואף מר"צ! שמות של ח"כים ואישי ציבור אנטי דתיים (כאופיר
פינס, ענת הופמן – מהרפורמים , ועוד) דאז נקשרו חיש קל לאותם "רבנים"
(שאחד מהם היה רב עיר!) וכאשר ח"כ דוד אזולאי חשף זאת בכנסת מיד השתתקו אנשי
מפלגת העבודה ומר"צ והפסיקו את ביקורתם. הציבור היה אולי נבוך אבל אני -
שחשפתי את הפרשה,לא הייתי נבוך משום הפסוק הפשוט:"אם אין במקום יראת אלוקים
והרגוני".
וזה מה שקרה וקורה בפרשת הרב יונה
מצגר, יותר משני עשורים. הלה מקבל גיבוי
לכל מה שהוא עושה בזכות "קלות המצוות" שלו ולכן לא פלא שיש כיום נגדו
כאלה האשמות בתחום ה"אזרחי". כמובן שרק המשטרה ובית המשפט הם אלה שיחרצו
את דינו אבל האשמות שלי מכוונות אל אלה שהקלו ראש בעבירותיו הרוחניות במסגרת
ה"שולחן ערוך" ולא חשבו שלבסוף "יצא העגל הזה". מהימים שהאיש הזה נחת בבית הכנסת שלו , בצפון ת"א, ידעו
כולם כי בינו לבין יהדות ויראת שמים הרי שכל קשר מקרי בהחלט. כולם ידעו שכל קשר בינו לשו"תים שכתב לא פעם אף הוא הוא מקרי .אבל זה לא הפריע לאף
אחד מהרבנים שידעו זאת – כולל כאלה שזכו
לתואר "גדולי ישראל", לבעוט את האיש הזה מעלה, מעלה ובכל פעם שנתפס
בסירחון כלשהו הם גם חייכו, הניעו ידיהם בביטול
אבל אח"כ הם המשיכו לבעוט אותו גבוה יותר - עד כס ה"רב
הראשי" , כשכל מטרתם להפוך ללעג את התפקיד הזה. אבל בדרך למעלה, כל אותם
" רבנים גדולים" הפכו את דת ישראל ואותנו ללעג ולקלס.
בימים שלפני השואה המרה הרי שדינו של מי שנתפס בעבירה הכי פעוטה ושם עצמו
כ"רב" דאגו מיד להרחיקו, ובודאי שגדול ישראל באותם ימים היו
מנערים את חוצנם ממנו. אבל אנחנו הגענו
לתקופה ש"רבנים מורמים מעם" מאשרים את ה"קל שבקלים" ולא פעם הם עושים זאת כדי שאחרים ימעדו. מי שאשם
בחילול ה' הנוכחי הם כל אלה שדאגו לבחור בו ל"רב הראשי" לאחר שנפסל לכהן כ"רב של ת"א".
אף אחד מה"רבנים החרדים" לא ימלט מהאחריות לחילול ה' הזה. הפעם לא רק
ה"רבנות הציונית" בוזתה אלא כל התורה והיהדות הפכו ללעג ולקלס. אם
ה"רבנות הציונית" היא באמת צרה צרורה הרי שהיה צריך להילחם לביטולה - כפי
שהגר"ח זוננפלד גרס ולא לשים בראשה אחד שאח"כ
כיצד טועים בו עמך ישראל התמימים.
כל אותם יחצ"נים חרדים ידעו כבר לפני כעשור מיהו האיש. לא לחינם ניסו
רבנים רבים למנעו קודם לכן מלהיות
"רבה של ת"א", אבל מי שלא רצה אותו בת"א קיבל אותו
ב"ארצית". גם ה"רבנים הגדולים" שתמכו בו לתפקיד ה"רב
הראשי" ידעו כי על האשמות האנטי מוסריות שהיו נגדו. משנבחר עלה ריח הסירחון
של באושי עברו אבל אותם "רבנים
חשובים" המשיכו לעודד את האיש והוא הפך לאורח חשוב בהכנסת ספרי תורה בבתי
הכנסת הכי מרכזיים בבני ברק ובי"ם. עיתוני ה"השקפה" החרדיים קראו
לאיש הזה – ה"רב הגאון" (כך שמעתי
גם ב"כנס הרבנים" האחרון לפני
מעצרו). והיו "עיתונאים חרדים בכירים" שקידמוהו רק משום שהוא שהיה גיסם. אם כולם הצביעו על כך
שהרב אלישיב המליכו הרי שלאחרונה דיברו גם על כך שאם "חוק עמר" יעבור
הרי שהגר"ע יוסף יקרא למצגר להתמודד עוד קדנציה. הוא לא הועמד לדין למרות
האשמות חמורות – כולל הטרדה מינית של צלם
צרפתי בספרד, הוא לא הודח מלהיות דיין, למרות הסכלתו הנמוכה ביהדות ולמרות ההמלצה
להדיחו מצד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר.
האמת לא עניינה את אלה שבחנו את
"רבנותו" מבחינה "אסטרטגית". מצד אחד החרדים הציונים לא ראו
בכל החשדות השחיתות שלו עבירה של ממש ומנגד החילוניים לא רצו לראות בעבירות הדתיות
של מצגר – גם אם עברו על החוק ממש, עבירות
, וכך האיש הזה נהנה מ"שתי העולמות" וחגג כמו "כנר על הגג" על
גג היהדות. כולם אשמים בגועל נפש הזה שטויח למעלה משני עשורים - אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים , כיפות סרוגות
, חב"ד וכמובן רוב ה"אליתא החילונית", ובמיוחד זו שמשמאל..
ובאמת מדוע שהחילוניים יהיו נגדו? אבירי ה"חוק והמשפט" משמאל היו
לקוחותיו כשהתחתנו או כאשר חיתנו את צאצאיהם.
גם ח"כי מר"צ בהווה ובעבר היו סנגוריו של מצגר כשידעו על מעלליו , אך מסיבותיהם שלהם - שה"רבנות" תהיה
"מודרנית", הם אטמו את אוזניהם לתרחיש השחיתות שלו. גשו בבקשה אלי
ח"כ אילן גילאון - ממר"צ ותישאלו אותם מדוע לא הגיב כראוי כאשר הובא
לידיעתו מידע על כך שמצגר זייף נוכריה ורשמה כיהודיה. יוסי שריד לעומת זאת ניצח בקרב מול מחותנתו יעל
דיין ולכן מצגר חיתן את בנו ואת ביתה של דיין ולא הרב לאו. ואילו יוסי פריצקי
מ"שינוי" המנוחה היה אחד מחברי קהילתו של מצגר, לפי התפארויותיו של
האחרון. אנשי ה"חוק" עשו צחוק ותו לא.
אבל היה בכל זאת גדול ישראל אמיתי שראה וקרא את הכתובת על הקיר כבר בשנת
2003 , כשמצגר נבחר. מיד עם היבחרו ל"רב הראשי" – בתמיכתו של הגר"ש אלישיב , הגיע מצגר לעיר
אנטוורפן שבבלגיה, שם קיימת קהילה חרדית גדולה. באותם ימים היה הגרי"ט וויס
רבה של העיר ( כיום רבה של ה"עדה החרדית" בי"ם). מצגר – בחושבו שתמיכתו של הגר"ש אלישיב תרשים את
הרב וויס, שעט להיפגש ולהצטלם עימו , אך
הרב וויס סירב לקבלו. בשבת קודש שאח"כ ביטל הרב וויס "סעודה
שלישית" בבית מדרשו רק כדי לא לשבת יחד עם מצגר באותו שולחן. במוצאי שבת קודש
לא התייאש מצגר ופנה עם צלמיו לביתו של הרב וויס כדי "לשמוע הבדלה". הרב
וויס שלח אחד מבאי ביתו לפרק את מצגר מצלמיו ולאחר ההבדלה ביקשו דרך אותו שליח
לעזוב את ביתו ואפילו לא זיכה אותו בלחיצת יד. גם החרדים ביותר באנטוורפן חשבו אז
שרבם "קיצוני מדי". היום אנחנו נוכחים מהי ראייה של רב גדול באמת.
את האיש הכרתי בארץ באמצע שנות ה-90 אבל על טיבו עמדתי בראשית שנות האלפיים ברומניה.
לא כאן המקום לתאר ולגולל את ביקורו בקהילתי ברומניה - "אוהל שרה", שנה
לפני שנבחר ל"רב הראשי" אבל בין השאר הוא נתפס על ידי מחלל שבת כאשר
מפתח בידו בשבת קודש – בעיר שאין בה
עירוב. מול עיני ועיני אחרים הוא אכל בלי ברכה, צפה במופעי תועבה בטלויזיה , סירב
לקום לתפילת מנחה של שבת, ביקר במאסג' תוך הפטרתו כי "זה המקווה שלי"
ויש המעידים שגם ביקר בקזינו הראשי בעיר (עוזרו דאז- אישיות פקידותית דתית בכירה
כיום, אמנם נתפס עלי ידי מבקר שם) ואף העידו
כי אכל אצל ישראלים מתבוללים ומחללי שבת.
לבסוף הוא זייף נוכריה רומניה ב"אישור יהדות" מצרפת ואף
"חיתן" אותה כ"אזרחית ישראלית" תוך החתמתו
של הרב עמר (אז רבה של ת"א) על תעודת הנישואין במרמה. לאחר שהמעלל האחרון
התפרסם בשנת 2009 ב"מעריב" פניתי עם הנושא ליועץ המשפטי לממשלה
ול"תנועות לזכויות האזרח" אבל כולם סגרו את התלונה כי אם מצגר יעוף ,
אזי, "עלול" היה להחליפו רב אמיתי, ואת זה כמובן איש לא רצה. פעם אחת
יצא לי לספר לרב די מודרני שמצגר ביקר אצלי ברומניה, השאלה הראשונה שלו היתה:"האם
הוא אכל כשר ברומניה"? נדהמתי ממש - זה היה האיש היחיד שידע את האמת לעומת
האחרים, שגם בהיוודע האמת הם סירבו להאמין בה. הרב הלה מסרב עד היום לספר את מה
שהוא ראה וידע בנושא ומדוע שאל את מה ששאל. אבל לכולנו ברור כי מעלליו ברומניה לא
היו הראשונים - בתחום הדריכה על הכשרות, וגם לא האחרונים.
לפני עשרים שנה בדיוק - כשנודעו תוצאות הבחירות ל"רבנים הראשיים דאז,משנבחרו
הרב מאיר לאו והרב אליהו בקשי דורון, עמד הרב שלמה גורן המנוח , מי שסימל יותר מכל
את הרבנות הציונית האמיתית, וצווח ככרוכייא כי יש לבטל את ה"רבנות
הראשית" מ"שום ששני הנבחרים אינם עוד תלמידים חכמים אלא כאלה שניאוף ושחיתות
דבקו בהם, ומסתמא כי לא יבואו אחריהם בעתיד תלמידי חכמים על הכס הזה משום ירידת
הדורות". ערב בחירת ה"רבנים הראשיים" החדשים, על התככים והמזימות
שלהם ושאר המדנים שהפוליטיקאים הבוחרים בהם מעורבים, אני מצטרף לקריאתו ההיסטורית
של הרב גורן המנוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה