יום ראשון, 23 ביוני 2013

הכתובת היתה על הקיר

בס"ד
      הכתובת היתה על הקיר / הרב אליהו קאופמן
    ההסתבכות הפלילית האחרונה של הרב יונה מצגר לא רק שלא הכניסה בי קורת רוח אלא אפילו שאני כואב ודואב. כואב ודואב את גורלו של האיש שדאג לבקש את החבל הארוך ביותר כדי לתלות  את עצמו בו , אבל יותר מכך אני כואב ודואב את חילול ה' שנגרם לכולנו. אבל הכתובת הזו היתה תלויה על הקיר כמעט יותר משני עשורים.
    את מה שאני כותב כאן לעולם לא יכניסו לי לאיזה עיתון חרדי כלשהו (אולי חוץ מעיתון "העדה" וגם זאת לפני מספר שנים ולא כיום...) כי עבור הלבלרים בעיתונות החרדית הרי ש"חילול ה'" איננו בעצם הפשע שאדם דתי ביצע אלא בעצם פרסום הפשע והביקורת עליו. ומשום מחשבת פיגול זו הרי כולנו סובלים מחילולי ה' בשרשרת של "רבנים" סורחים , "דיינים" גנבים , שוחטים נואפים ושאר עוברי עבירות שמזמן אינם מקיימים שום מצווה אבל מאחר ו"בגדיהם פרומים" (באידיש פירושו בגדיהם דתיים) הם זוכים לגיבוי של גבאים ועיתונאים חרדים שהפכו למעשה ל"גדולי ישראל" בדורנו. מהימים שהאיש הזה –  יונה מצגר שמו, נחת בבית הכנסת שלו בצפון ת"א, ידעו כולם כי בינו לבין יהדות ויראת שמים הרי שכל קשר מקרי בהחלט כמו שכל קשר בינו לשו"תים שכתב מקרי אף הוא. אבל זה לא הפריע לאף אחד מהרבנים שידעו זאת –  כולל כאלה שזכו לתואר "גדולי ישראל", לבעוט את האיש הזה מעלה, מעלה ובכל פעם שנתפס בסירחון כלשהו הם גם חייכו, הניעו ידיהם בביטול  אבל אח"כ הם המשיכו לבעוט אותו גבוה יותר - עד כס ה"רב הראשי" , כשכל מטרתם להפוך ללעג את התפקיד הזה. אבל בדרך למעלה, כל אותם "גדולים" - שהעיתונות החרדית המציאה אותם, הפכו את דת ישראל ואותנו ללעג ולקלס.
    בימים שלפני השואה המרה הרי שדינו של מי שנתפס בעבירה הכי פעוטה ושם עצמו כ"רב" מיד  הרחיקוהו לאלתר ע"י הרבנים שמסביבו, ובודאי שגדול ישראל בימים ההם היה מנער חוצנו ממנו. אבל אנחנו הגענו לתקופה ש"רבנים מורמים מעם" משתמשים בקל שבקלים למטרות של ניגוח פוליטי תוך כדי הקניית מעמד לאותו פרחח כדי שאחרים ימעדו מכך. מי שאשם בחילול ה' הנוכחי - שיונה מצגר מציג, הם כל אלה שדאגו לבחור בו ל"רב הראשי" ולפני כן ניסו לעזור לו להפוך ל"רב של ת"א". אף אחד מה"רבנים החרדים" לא ימלט מהאחריות לחילול ה' הזה. הפעם לא רק ה"רבנות הציונית" בוזתה אלא כל התורה והיהדות הפכו ללעג ולקלס. אם ה"רבנות הציונית" היא באמת צרה צרורה הרי שהיה צריך להילחם לביטולה  - כפי שהגר"ח זוננפלד, גרס ולא לשים בראשה ליצן ולצחוק אח"כ כיצד טועים בו עמך ישראל התמימים. אלה העושים זאת אינם ראויים להיקרא "גדולי ישראל" ואפילו אינם ראויים להיקרא סתם "רבנים".
    כל אותם יחצ"נים חרדים של  שני גרוש וחצי ידעו כבר לפני כעשור מיהו האיש. לא לחינם ניסו עוד קודם לכן למנעו מלהיות "רבה של ת"א", אבל מי שלא רצה אותו בת"א קיבל אותו ב"ארצית". גם ה"רבנים הגדולים" שתמכו בו לתפקיד ה"רב הראשי" ידעו כי ידע התורה ממנו והלאה וכי כל כולו מעשי נערות עד כדי רינוני תועבה. משנבחר עלה ריח הסירחון של  באושי עברו בתועבות יוון אבל אותם "רבנים חשובים" המשיכו לעודד את האיש והוא הפך לאורח חשוב בהכנסת ספרי תורה בבתי הכנסת הכי מרכזיים בבני ברק ובי"ם. עיתוני ה"השקפה" החרדיים קראו לאיש הזה –  ה"רב הגאון" (כך שמעתי גם ביום ראשון האחרון מ"רבנים" רבים בכנס מועד לפורענות), ולעיתים חלק מהם עשו זאת רק משום שהוא היה גיסם. אם כולם הצביעו על כך שהרב אלישיב המליכו הרי שלאחרונה דיברו על כך שאם "חוק עמר" יעבור הרי שהגר"ע יוסף יקרא למצגר להתמודד עוד קדנציה. עכשיו יהיו עוד כאלה שיעזו לומר כי "החילוניים רודפים אותו". במשך העשור האחרון הוכח שרק הפוך הוא הדבר. הוא לא הועמד לדין למרות האשמות חמורות –  כולל הטרדה מינית של צלם צרפתי בספרד, הוא לא הודח מלהיות דיין, למרות הסכלתו הנמוכה ביהדות ולמרות ההמלצה להדיחו מד היועץ המשפטי לממשלה לשעבר. אבל את לבלרי ה"גדולים מהעיתונים" האמת איננה מעניינת, שהרי הם עצמם רחוקים ממצוות של ממש  ובודאי שהם רחוקים מן האמת. כולם אשמים בגועל נפש הזה שטויח למעלה משני עשורים - אשכנזים וספרדים, חסידים וליטאים , כיפות סרוגות וחב"ד.
     ובאמת מדוע שהחילוניים יהיו נגדו? כל אבירי ה"חוק והמשפט" משמאל היו לקוחותיו כשהתחתנו או  כאשר חיתנו את צאצאיהם. גם ח"כי מר"צ בהווה ובעבר היו סנגוריו של מצגר וידעו על מעלליו  אך מסיבותיהם שלהם - שה"רבנות" תהיה "מודרנית", הם אטמו את אוזניהם לכל תרחיש השחיתות שלו. גשו בבקשה אלי יוסי שריד או אל ח"כ אילן גילאון - סמלי מר"צ בעבר ובהווה, ושאלו אותם מדוע לא הגיבו כראוי כאשר הובא לידיעתם מידע פלילי נגד מצגר. אנשי ה"חוק" עשו צחוק ותו לא.
     אבל היה בכל זאת גדול ישראל אמיתי שראה וקרא את הכתובת על הקיר כבר בשנת 2003 , כשמצגר נבחר. מיד עם היבחרו ל"רב הראשי"  – וכבידו תמיכתן של הגר"ש אלישיב בו, הגיע מצגר לעיר אנטוורפן שבבלגיה, שם קיימת קהילה חרדית גדולה. באותם ימים היה הגרי"ט וויס רבה של העיר אך כולם ידעו שתוך פחות משנה הוא ימונה לגאב"ד ה"עדה החרדית" בי"ם. מצגר –  בחושבו שתמיכתו של הגר"ש אלישיב תרשים את הרב וויס, שעט להיפגש עימו ובמיוחד להצטלם עימו , אך הרב וויס סירב לקבלו. בשבת קודש שאח"כ ביטל הרב וויס "סעודה שלישית" בבית מדרשו רק כדי לא לשבת יחד עם מצגר באותו שולחן. במוצאי שבת קודש לא התייאש מצגר ופנה עם צלמיו לביתו של הרב וויס כדי "לשמוע הבדלה". הרב וויס שלח אחד מבאי ביתו לפרק את מצגר מצלמיו ולאחר ההבדלה ביקשו דרך אותו שליח לעזוב את ביתו ואפילו לא זיכה אותו בלחיצת יד. גם החרדים ביותר באנטוורפן חשבו אז שרבם "קיצוני מדי". היום אנחנו נוכחים בראיה מיהו רב גדול באמת בדורנו.
     את האיש הכרתי בארץ באמצע שנות ה-90  אבל על טיבו עמדתי בראשית שנות האלפיים ברומניה. לא כאן המקום לתאר ולגולל את ביקורו בקהילתי ברומניה - "אוהל שרה", שנה לפני שנבחר ל"רב הראשי" אבל בין השאר הוא נתפס על ידי מחלל שבת כאשר מפתח בידו בשבת קודש – בעיר שאין בה עירוב. מול עיני ועיני אחרים הוא אכל בלי ברכה, צפה במופעי תועבה בטלויזיה , סירב לקום לתפילת מנחה של שבת, ביקר במאסג' תוך הפטרתו כי "זה המקווה שלי" ויש המעידים שגם ביקר בקזינו הראשי בעיר ואכל טריפות ונבלות אצל ישראלים מתבוללים ומחללי שבת. לבסוף הוא זייף נוכריה רומניה ב"אישור יהדות" מצרפת ואף "חיתן" אותה כ"אזרחית ישראלית"  תוך  החתמתו של הרב עמר (אז רבה של ת"א) על תעודת הנישואין במרמה. לאחר שהמעלל האחרון התפרסם בשנת 2009 ב"מעריב" פניתי עם הנושא ליועץ המשפטי לממשלה ול"תנועות לזכויות האזרח" אבל כולם סגרו את התלונה כי אם מצגר יעוף , אזי, "עלול" היה להחליפו רב אמיתי, ואת זה כמובן איש לא רצה. פעם אחת יצא לי לספר לרב די מודרני שמצגר ביקר אצלי ברומניה, השאלה הראשונה שלו היתה:"האם הוא אכל כשר ברומניה". נדהמתי ממש - זה היה האיש היחיד שידע את האמת לעומת האחרים, שגם בהיוודע האמת הם סירבו להאמין בה. הרב הלה מסרב עד היום לספר את מה שהוא ראה וידע בנושא ומדוע שאל את מה ששאל. אבל לכולנו ברור כי מעלליו ברומניה לא היו הראשונים - בתחום הדריכה על הכשרות, וגם לא האחרונים.

    לפני עשרים שנה בדיוק - כשנודעו תוצאות הבחירות ל"רבנים הראשיים דאז,משנבחרו הרב מאיר לאו והרב אליהו בקשי דורון, עמד הרב שלמה גורן המנוח , מי שסימל יותר מכל את הרבנות הציונית האמיתית, וצווח ככרוכייא כי יש לבטל את ה"רבנות הראשית" משום ששני הנבחרים אינם עוד תלמידים חכמים אלא כאלה שניאוף וזנות דבקו בהם, ומסתמא כי לא יבואו אחריהם בעתיד תלמידי חכמים על הכס הזה משום "ירידת הדורות". ערב בחירת ה"רבנים הראשיים" החדשים, על התככים והמזימות שלהם ושאר המדנים שהפוליטיקאים הבוחרים בהם מעורבים, אני מצטרף לקריאתו ההיסטורית של הרב גורן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה