בס"ד
הקנאי האחרון זצ"ל / הרב אליהו קאופמן
חכמים לימדונו שגדולים, צדיקים ואף לוחמי ה' נלקחים לא פעם כדי לכפר על
עוון הדור. הבושות האחרונות בקרב "כוהני הדת" בישראל עלתה עד עובש
השמימה. ה"רבנות הראשית" - על
ה"דילים הדבילים" שלה, ועד למעצר הבית של יונה מצגר ,"הרב
הראשי", העלו את חילול ה' נגד היהדות וה"רבנות" לגובה השחקים
ממש, כזה גובה שלילי שעוד לא ידענו מאז
יציאת מצרים. ואז הגיע מותו של האיש שיהדותו , פיו, לשונו וליבו שווים כנגד תפילין
הראש ויד שהניח וזאת כדי לכפר על דור יתום מרועים רוחניים. הלך הקנאי האחרון של
הדור – קנאי שלא רק בדיבור היה כוחו. על
האיש הזה עוד ייכתב ועוד יסופר רבות אבל היה זה חובש הכיפה היחיד - מבין אישי
הציבור שחבשו כיפה בין יושבי הכלא, שישב שם על תקן רבי עקיבא הצדיק שנתפס בדברי
תורה ולא על תקן השודד פפוס. רק בזכות כוחו ומתניו של האיש הזה לא נותרה פרשת גניבת
ילדי תימן, המזרח ובלקן כעוד סיפור של "אלף לילה ולילה". האיש הגיבור
הזה שילם על כך בנפשו ובגופו ממש. לאחר מה שעבר בכלא זה עוד נס שהאריך ימים עד כה.
רבים צריכים לבקש סליחה - על קיברו הטרי, מהאיש הזה על מה שעוללו לו בשקרים ,
בגידופים , בעיוות הדין ובייסורים שעבר. אין כאן חלוקה למגזרים – לא מעט דתיים וחרדים הרעו לו יותר מאשר
החילוניים. האיש הזה - שערב פרשת
"בלק" תשע"ג, החזיר את נשמתו הטהורה לבורא, לא הבדיל במאבקו לאמת
וצדק בין דתי לחילוני ואפילו בין יהודי לנוכרי. "צדק, צדק תרדוף" היתה
מונחת הסיסמא לנגד עיניו והוא ייזכר
בהיסטוריה היהודית כקורבן מורם מעם שבמאבקיו לשם שמים ולצדק לא התערבב אפילו גרגיר
של חנופה, עסקנות, פוליטיקה של נמושות וכו'.
בשבוע שעבר ישבתי עם רב שעמדותיו הרעיוניות הפוכות משלי אבל הבסיס שלנו הוא
נאמנות לאמת ולעובדות וכאן היה לנו לא מעט מהשותף, למרות שהמסקנות היו ברובן הפוכות.
האיש טען כי "כמו שהציונות נגמרה כך גם האנטי ציונות הסתיימה". יש הרבה
בדברי האיש ובמיוחד אם נשנן את מוסר אבותינו שאומר כי מול הקדושה כוחה של הטומאה
שווה בכל דור ודור, בין בעליה ובין בירידה. ומזה אני גם מקיש כי בדור זה - שכל
כולו פוליטיקה של גמדים, בענייני הרוח, הרי שגם הקנאות האמיתית לאמת ולהשקפה
הטהורה סיימה את דרכה עד בוא גואל צדק. מותו של הרב עוזי משולם זצ"ל היה מותו
של הקנאי האחרון בדורנו. קנאי אמיתי שלא הפרלמנט הישראלי או הכסף הציוני של
אגו"י והמפד"ל הצליחו להכריע אותו. הרב עוזי משולם היה בן לשבט השרעבים
בקרב עדת בני תימן המפוארת והשבט השרעבי ידוע בעמקות תורתו אך גם בעקשנותו הנדירה
לאמת. חסידיו של האיש באו מקרב שבט החבנים של אותה עדת תימן, שבט הידוע בכוחו
ובעזותו הלוחמנית והבלתי מתפשרת. זה היה שילוב של המוח העקשן והאידיאליסטי עם הכוח
הבלתי מתפשר. הרב עוזי משולם ניכנס במותו ל"גלריה" של אלה שבחייהם היו
אגדה חיה של קנאות להשקפתם ומתו על אמונתם ממש. כאלה היו בין השאר יאנוש קורצאק,
הרבי מבריסק, הרב עמרם בלויא, האדמו"ר מסאטמר, אייבי נתן ועכשיו הרב עוזי
משולם. הם בזו ל"סל הקניות" של הפוליטיקה הכללית והישראלית והעדיפו למות
מות ישרים.
מאמר זה איננו – בע"ה, המילה
הכתובה האחרונה שלי על האיש הגדול הזה שאלף "רבנים מוסמכים" יכולים להיכנס לכיסו הקטן בכל האמור והנוגע
לידיעת התורה , לרדיפת האמת והצדק ולמוסר היהודי שבער בקירבו. הכרתי את האיש הזה
למעלה מעשרים וחמש שנה. התקשורת רצחה אותו בשנת 1994 בפקודת אלה שחפצו להסתיר את
גזל הילדים שהחל עוד לפני הקמת המדינה וכלל לא רק את עדת בני תימן. האיש הזה קירב
לבוראו יהודים רבים והיה אהוד על חילוניים מהימין והשמאל. האיש הזה מעולם לא תכנן
לרצוח או להשתמש בנשקי חסידיו לשם מרי אזרחי. הירצחו של שלומי אסולין הי"ד
ופציעתו של יחיאל בן עבו מעולם לא סופרו – ע"י ה"תקשורת הממלכתית", באמת העובדתית
שלהם. לאיש הזה – הרב עוזי משולם זצ"ל, חבות משפחות רבות את קיומן ואת
שיקומן. לאיש הזה חבים בני אדם למכביר את שיקומם מהפשע ויציאתם ממעגל הסמים.להבדיל
ממה שה"תקשורת הממלכתית" המגויסת הכפישה אותו הרי שהוא לא היה מעולם
"מסוכן לציבור" או איזה
"גורו הזוי" אלא מדובר היה ברב תורתי וחייכן , אינטיליגנטי
ומבריק במידה לא רגילה ועם חוש הומור ותקשור. אנשיו לא היו "מסוכנים"
ו"אלימים" אלא הם היו ה"שמנא והסלתא" של עם ישראל - דתיים
וחילוניים, אקדמאיים, רבנים ועמך ישראל. להבדיל מכל אלה שבתחילת העלאת פרשת גניבת
הילדים טענו כי "הכל שקר" הרי שבהמשך הסתבר כי הכל היה אמת, ואז מישהו
הוריד עליו את ה"שלטר". מתנגדיו לא היו רק חילוניים ואנשי שמאל אלא
גם לא מעט דתיים לאומיים וחרדים.
האמת עוד תצא לאור וכולם יווכחו כיצד כפו על האיש הזה - תמורת שחרורו מהכלא
, לא להעלות יותר את פרשת גניבת הילדים. האמת עוד תצא לאור ויסתבר לכולם מה עבר
הלה בכלא, כיצד הידרדרה בריאותו, כיצד סולק בנו עמי משולם הי"ו מהארץ ומדוע
ביתו היה חסום למבקרים , לאחר שהשתחרר ל"מעצר בית" שבעצם נמשך שנים רבות
עד יום מותו ממש. על זה נאמר כי רק בארון מתים יצא מפתח ביתו.
הרב עוזי משולם, אמנם גופתך הלכה מאיתנו אל קבר ישראל אך נשמתך – ובעיקר
הרוח שלך, תהיה תמיד עימנו וכאשר ציוות לנו להילחם למען הצדק ואותו לרדוף, אני
וחברי מבטיחים לך לקיימו. הייה שלום וברוך בעולם האמת ונשמתך תהיה צרורה בצרור החיים,
וזכות מאבקך הטהור יגן עלינו ועל התורה והיהדות – המושפלות עד עפר ע"י נוכלים
ואנשי איוולת, עד בוא משיח צדקנו , במהרה בימינו , אמן סלה.
בס"ד
השבמחקחזק וברוך שמחנו לראות ולשמוע יושר דברי יושר ואמת!