יום ראשון, 2 ביוני 2013

פרשת קרח

בס"ד
     פרשת קרח / הרב אליהו קאופמן
      הבעיה המרכזית אצל קרח היתה שהוא ראה מול עיניו - יחד עם עדתו המורדת, כי הקב"ה הוא זה שהעמיד את משה כמנהיג ומינה את אהרון לכהן גדול, ולמרות זאת קרח היה בטוח שה' הטוב יתמוך   בו, ובמיוחד הוא מדגיש את המשפט , "למה תתנשאו על קהל ה'"? הדבר דומה לאלה שיודעים היטב את המותר והאסור עפ"י התורה וההלכה וקראו היטב כי זו מצוות ה' בכל כתבי קדשינו ולמרות זאת הם עצמם בחרו באורח חיים פוקר ועוד מאשימים את אלה המקפידים קלה כחומרה שהם אינם הולכים בדרך האמת ואילו הם - הפוקרים, הם אלה העושים את רצון ה'!
      אין ספק שה"קרחים" הללו היו מזמן צריכים להיבלע באדמה אלמלא נפל עליהם כל הקטרוג למעשיהם , אך בדורות האחרונים קמים "מליצי יושר" "דתיים" ואפילו "חרדים" לכל ה"קרחים" הללו  שהם קרחים ממצוות , ומגנים דווקא את שלומי אמוני ישראל ואילו למרשיעי הברית הם קוראים "תינוקות שנישבו" ועוד מיני סנגוריות שרק השטן יכול להמציא. מכאן שהקטרוג עובר למחנה היראים שאינם יודעים להבדיל בין חושך לאור ומחליפים זה בזה ואם כך הדברים, אזי, מדוע יש להלין על הפוקרים הללו שה"זכות" העומדת להם באותו רגע היא העובדה שהם יכולים לטעון כי טעותם נובעת מכך ש"גם דתיים וחרדים לא מעטים חושבים כמונו"?
     מה מסתתר מאחורי "בתי הדין לגרויות" של ה"רבנות הראשית לישראל"?
      בציוניות ובלעג מעושה כותבת הפדרציה המתבוללת של רומניה בביטאונה - שריד אחרון ל"פראבדה" ההיסטורי, כי בקרוב תצא משלחת של ה"רבנות הראשית לישראל" לרומניה לאשר "גיורים" שיעשו ושנעשו שם והכל ללא שום קשר לקיום תורה ומצוות. הפדרציה הזו מנמקת את המצב החדש בכך שרק שליש מאלפיים ומשהו חבריה הרשומים הם יהודים עפ"י ההלכה והשאר ערב רב שלעיתים קרובות מדובר בנוכרים מכל הצדדים. אי לכך הגיוני בעיני אנשי ה"סקוריטטה" לשעבר של הרודן צ'אושסקו שיש ל"הלבין" את אותם נוכרים ויהי מה כדי שהפדרציה המושחתת הזו תוכל להגדיל את מספר חבריה עד תקרת הגג ולהכפיל בשל כך את תרומותיה ותקציביה מהרשויות הרומניות ומהארגונים היהודיים בעולם, וכמובן לשמור על חבר הפרלמנט הרומני המשוריין לה ואף להכניס חברי מועצות עירוניות בכל רומניה. ושוב,  אין שום מילה בנוגע לשמירת מצוות. מנגד הפדרציה הודתה בגלוי כי ה"רב" האחראי לכל ה"פורים שפיל" הזה אינו אברהם שפר ( ה"בובה" המשמשת כ"רב הפדרציה") אלא אותו חלבן מהרפת של מושב חניאל בעמק חפר ששמו צבי כפיר ואשר הרב אליעזר שמחה וויס פסל אותו מלערוך חופות . לא אחזור כאן על כל מה שכתבתי בנושא עד היום אבל ה"פלא" החדש היא התערבות ה"רבנות הראשית לישראל" בשליחת "בית דין" של "רבנים" שהבנתם ב"גרי רומניה" ובמתרחש שם היא בערך כמו שחמור מבין במרק פירות.
      לפני מספר חודשים נפגשתי בי"ם - לפני דיון של ביה"ד מיוחד בענייני יהדות של שתי נשים צעירות (שאותו כינס הרב שלמה עמר) , עם הרב יצחק פרץ ששנים שימש ראש לשכתו של הרב עמר וכיום הוא "מנהל בתי הדין הרבניים". איכשהו השיחה הגיעה לנושא הרומני ופרץ עצמו הודה שגיורי הרומניות הנעשים בארץ ע"י "בית הדין" של שמולי'ק קרלי'ץ בבני ברק הם "לא חוקיים ולא הלכתיים" וכמו כן הוא לעג לחלבן כפיר מהמושב חניאל שפתח ברומניה "בית ספר לגיורים". אותו כפיר הוא אותו הזוי שמצגר (עוד "רב ראשי" דל"שמטה"...) רצה לתת לבייע לו בדבר שהחוק אינו מתיר, ועל כך נתפס ברגע האחרון). והנה בנשימה אחת אני שומע מנו כי הרב עמר עומד לשלוח "בית דין" לרומניה  כדי לאשר שם "גיורים" וכמשיח לפי תומו הוא הזכיר לי שם של אחד ה"דיינים" בשם משה נידם מבני ברק (כשוחחתי אח"כ עם האיש  גיליתי שמדובר  ב"אסטרונאוט" בכל מה שנוגע להבנת המדינות אשר אליהן הוא נשלח ל"גייר". מיד הגבתי ושאלתיו כיצד יתכן שהרב עמר והוא וכל שאר אנשי ה"רבנות הראשית" יועדים מה קןרה ברומניה ושה"גרי חלומות" החדשים לא ישמרו מצוות, והנה בכל זאת הם הולכים לאשר את הנבלה הזו בישראל? התשובה המגומגמת של פרץ היתה עוד יותר חשודה. פרץ טען כי "הם – ה"מתגיירים", באים לארץ בהמוניהם ובית הדין בבני ברק נענה להם, אז עדיף שניסע לרומניה ונגייר שם". העמדתי אותו על מקומו וטענתי כי ברומניה ה"דיינים" שלו לא יוכלו להבין דבר והם יאשרו את כל ה"גיורים" כ"מיקשה אחת". כמו כן  שניסיתי להבין מדוע הרב עמר לא יצא בהודעה גורפת נגד בית הדין בבני ברק ולא הכניס את  הגורמים השונים בסוד עניין העובדות האמיתיות מאותם "גיורים" של שמוליק קרלי'ץ, ויזל וחבריהם, שאינם חוקיים כלל? תשובה לשאלה לא קיבלתי מהאיש והוא מיהר לברוח מהחדר. דרך אגב, באותו זמן הגעתי כדי לסייע לשתי צעירות יוצאות רומניה- שהיו רשומות כיהודיות ועלו לארץ בגיל שמונה וכיום הן בעלות תארים שני ושלישי, להוכיח את יהדותן לאחר ש"רבנים" התעמרו בהן. אימן של השתיים היתה צריכה להעיד אך בית הדין בי"ם וה"דיינים" סירבו לדחות את הדיון למרות שהאם אושפזה בבית חולים ואח"כ קבעו לשבט את החלטתם כשהרב עמר הוא האיש שהיה בסוד כל הדברים. כלומר ישנו כאן עוול משווע שבו מתאכזרים לכאלה שחיו כל חייהם בישראל ונתנו והם רשומים כ"יהודים" בעור שהרב עמר מקל עם נוכרים מכל רחבי אירופה, שרבים מהם בנים לאנטישמים בני אנטישמים!
     פרשת שליחת ה"דיינים" לרומניה איננה "בן יחד" בהנהגת עידוד תמוה ל"גיורים" ב"ארצות נידחות" ע"י הרב עמר בקדנציה שלו. ישנן עוד מספר מדינות שזו שערורייה לשלוח לשם "ציוותי גיור" משום שידוע כי דקה אח"כ אף אחד מבני הזוג לא ישמור מצוות. כך הם הדברים ברוב רובה של איטליה, כך הם הדברים בפולין ובשאר מדינות מזרח אירופה וכך הם הדברים ברוב רובה של גרמניה - שבעבר דיינים חשובים מאירופה, על בתי הדין שלהם, לא הכשירו שם שום "רב" לדון בדיני אישות, גיטין וקידושין. למעשה אירופה היא איננה נחלת ה"רבנות הראשית לישראל" וקיימים שם שני ארגוני רבנים ועוד רבנים רבים אחרים שנמנעים מלטפל בנושא הרגיש הזה ובמיוחד בקהילות שרוב החברים אינם שומרי תורה ומצוות והנה הרב עמר שולח "ציוותי גיור" אף לקהילות שגם ה"רבנים" אינם שומרי תורה ומצוות! יתרה מכך, המערכת ה"ממלכתית" בישראל –  בגיבוי הפוליטיקה החילונית, איננה דורשת את ה"גיורים" הללו ואם ישנה דחיפה לכך הרי שהיא בטלה בשישים. אם כך מהי הסיבה שהרב עמר  זקוק לשלוח את ה"דיינים" ה"אוטיסטים" שלו למדינות נידחות, מבחינה רוחנית, כדי לבצע שם "גיורים" שגם הוא ועוזריו צוחקים מהם אח"כ?
    חוששני שיש לבדוק את העניין לעומקו ולרוחבו ולא רק במישור ה"רעיוני". לפני כשלוש שנים פנה אלי אדם שחברתו היה במסלול "גיור", וטען כי שילם סכום כסף לא מבוטל עבור סיום התהליך אך ה"סחורה" לא סופקה. האיש החל את התהליך בצר לו - בגלל "הלוך ושוב" של פקידים שיותר מש"רמזו" לו כי רק הכסף יענה את הכל ואת הקול, כשפנה לראש ראשות מוניציפאלית בצפון (שכיום נפתחו נגד הלה מספר תיקים במשטרה) וביקשו למצוא לו מישהו מהמערכת ה"רבנית" שעבור כסף יפתור לו את הבעיה. אותו ראש ראשות שלחו לשאר משפחתו של "פקיד רבני בכיר ביותר" שהפנה אותו למספר "רבנים" שלהם שילם כעשרים אלף ₪ והתחייב שלאחר "סיפוק הסחורה" ישלם סכום נוסף בשיעור דומה. בין השאר האישה פגשה בבית קפה בישוב צפוני את אחד ה"רבנים" הללו ושילמה לו ארבעת אלפים ₪ עבור "בחינה מוצלחת" שעברה בבית הקפה ועבור "חיזור" לעתיד. מישהו למעלה יותר סירב להמשיך את התהליך וכך העניין הגיע אלי. לבסוף הגנב אמנם ברח אך הגניבה הושבה. אחד מחברי "מועצת הרבנות הראשית" ביקש ממני אז להתלונן במשטרה על ה"פקיד הרבני הבכיר" אך התנאי שלי היה השבת הגניבה תמורת בריחת הגנב.
     אמנם ידוע לי מה חכמינו כתבו על ה"חושדים בכשרים" אך ניסיוני הדל מוכיח שאין כאן חשדות בעלמא, ומה עוד שעדיין הקוראים את דברי אינם יודעים את שם ה"פקיד הרבני הבכיר" ומיהו "שאר בשרו" , אחרת הייתם מבינים היטב מדוע צריך לבדוק האם אין קשר של "תגמולי" בין ה"גיורים" באירופה לבין אלה שכל כך "ששים" עליהם. אין כאן עדיין אשמה צורבת אך בהחלט יש כאן בקשה מיידית לבדיקה ויתכן שאם "גיורי" רומניה יצאו לפועל אהיה מוכן לחשוף הרבה יותר מהרמזים שכאן למי שיחליט מטעם החוק לבדוק את העניינים הללו.
                        ילקוט הכזבים של נפתלי דוייטש ממשיך להישפך
      וכרגיל ממשיכים ברומניה .בשבוע שעבר בקרה קבוצה של אברכים צעירים - שרובם היו אנשי חב"ד, ברומניה תחת הכותרת "סמינר רנים של מרכז רבני אירופה". בעניין המסכה ה"כלל רבנית" של "מרכז רבני אירופה" דשתי כבר מספיק ומי שרוצה באמת לדעת מה קורה שם ומי באמת שולט שם שישאל רבנים חשובים  כמו הרבנים אלחנן הלפרין ואליעזר שנייבעלג מלונדון, את הרב שלזינגר-יפה משוויץ ועוד רבנים ועסקנים חשובים שלפני מספר שנים נתנו ידם להקמת "ארגון רבנים חרדי" וגילו עד מהרה ששני עסקנים בשם מרגולין וגולדברג הופכים אותם לתיאטרון בובות" ותו לא. היום ברור לכולם כי הארגון הזה מזוהה עם חב"ד בלבד ואילו הרבנים האחרים - והיו חשובים באמת כשיהיו, הם תפאורה ותו לא. ישנם גם לא מעט רבנים ועסקנים בחב"ד הטוענים שמרגולין וגולדברג אינם מאפשרים גם לחלקים גדולים בחב"ד להיות שותפים לעשייה, ובמיוחד לאלה שמבקרים את אותם שליחי חב"ד שסרחו, ונפתלי דוייטש בראשם. בלונדון פועל יהודי חשוב ורב פעלים והוא לא רק חסיד חב"ד אלא מגזע תרשישים בחסידות זו, ושאביו המנוח עשה גדולות ונצורות בהשבת בנים ואבות לחיק היהדות. האיש עצמו לא נפל רחוק מהעץ שהולידו. הוא מוביל חסד, דיפלומט מוכשר, עסקן מסור לכל דבר ביהדות, אחד שאפילו פעילותו לצד משפחת שלזינגר המושחתת מלונדון - בעניין בתי עלמין, לא הצליחה לקלקלו והוא נותר ישר כשהיה וכשהוא רואה שהכנופיה הזו מחבלת בהצלת בתי עלמין הוא מיד מסרב לצאת למקום הפשע כדי להכשירו. וכמובן שהאיש פעיל בארגון "רבני אירופה". אבל לא ב"מרכז רבני אירופה" - זה שכולם רואים בו את ה"ויטרינה" של חב"ד, אלא ב"ועידת רבני אירופה". וכאן נשאלת שאלה גדולה: כיצד יתכן שגדול עסקני חב"ד באירופה מעדיף לעבוד עם ארגון המזוהה בין "ליטאי" לבין "מודרני" ממש ולא עם הארגון שמזוהה עם חב"ד ומתיימר להיות "חרדי"? התשובה היא שהאיש הזה אינו "מריונטה" והוא אינו פעיל לשם כסף או כבוד ולכן הוא אינו חפץ להפוך ל"בובת שעווה" של מרגולין וגולדברג, בזמן שרבים שאינם מחב"ד עושים זאת מתוך שיקולים שלא אכנס אליהם. לאיש הזה עדיף לפעול עם הרב גולדשמיט ממוסקובה , עם דיין הרנטרויא מלונדון ועם העסקן המסור ויו"ר "אגודת ישראל" באירופה, הרב קלקסברד מאשר עם מרגולין וגולדברג המגבים טיפוס מפוקפק כדוייטש. לאיש הזה קוראים הרב הרשל גליק.
     אבל זה לא הסיפור היחיד המציג את דרכם הנלוזה של מרגולין - גולדברג עם אלה העובדים תחתם. לפני מספר שנים היה איש חב"ד צעיר ונמרץ בין מקימי "מרכז רבני אירופה". האיש הזה האמין באמת בהפיכת הארגון לכוח חרדי בהנחיית חב"ד ומנגד בהענקת אוטונומיה לכל הרבנים שאינם מחב"ד. אבל האיש הזה היה גם בעד דבר אחר - לוחמה בכל מחיר נגד ."שייגיצים", ובראשם נפתלי דוייטש, אותו הכיר מנעוריו . וכאן היתה לאיש בעיה עם מרגולין שלא היה אלא גיסו. גם נושאים אחרים הפרידו בין השניים - בגלל טיוח דברים מצד מרגולין. ולפני מספר שנים מצא האיש את עצמו מחוץ ל"מרכז רבני אירופה" ורעב ללחם. כיום הוא עובד בעיתון "יום ליום" של ש"ס ושמו אבי רוזן.
     והנה החבורה הצעירה הגיעה לבוקרשט ומי כמוני חפץ היה לראות כיצד יגיבו הללו ודוייטש להאשמותי. ציפיתי שלפחות הם יסתרו את דברי , ציפיתי שהם יספרו עם מי בדיוק הם נפגשו בבוקרשט וכמובן – יותר מכל, שהם יספרו על יראת השמים של דוייטש ויסתרו את העובדות שלי. אבל להד"ם. במקום כל אלה הביא ה"שליח בבלגיה" תגובה קצרה ומשונה שבה הוא מצטט את דוייטש עצמו - בבחינת להביא ראיה ליושר מהגנב עצמו, ואח"כ הוא מתאר דברים בעלמא. אין שם שום סתירה  ושום הסבר מדוע כל שליחי חב"ד ברומניה ברחו ממנו ואף חלק מהם סירב לאכול בבית הכנסת של נפתלי.  לדעתי זוהי תגובה שהוכתבה ע"י דוייטש עצמו וזה מתאים לגניבת הדעת הנמוכה שלו, בסמכו כי הקוראים מטומטמים וכי ברגע שהוא קורא לעצמו "שליח הרבי" הוא הופך בעצמו לקרנות המזבח ומתנגדיו מוקעים כ"בבוגדים".
     המגיב ה"אלמוני" (עוד סוג של "תגובה"...) מספר על "השפעתו" של דוייטש על "יהודי בוקרשט ורומניה". בתוך שלושה ימים אי אפשר לדעת מהי השפעה כזו אלא אם מדובר בבעלי ניסיון ממש ולא באיזה "טירון" שלא מכיר אפילו את שפת המקום. אבל מאחר והלבלר נגע בנושא שנקרא "יהודי בוקרשט ורומניה" הרי שאספר לקוראים שלהבדיל מבתי חב"ד בכל העולם הרי שדוייטש העלוב, המגמגם והבור מתייחס ליהודים הרומנים המקומיים בשנאה ואף בגזענות. כך למשל  בלילות שבת ובחגים הוא מבודד אותם לשולחן נידח ואילו הוא , אשתו ומשפחתם מתיישבים במרכז השולחן שאליו מסבים ישראלים - יחד עם פלגשותיהם הרומניות הנוכריות, ולפעמים מגיעים גם אורחים מחוץ לרומניה. הסיבה העיקרית לכך היא שהישראלים  והיהודים הזרים הם בעלי האמצעים ואילו היהודים הרומנים הם המסכנים. דוייטש צועק עליהם ורודה בהם ולא פעם סירב לארגן מניין להלוויתם כמו במקרה שלפני כשנתיים, ליהודי שהיה בן קרוב למאה במותו ודוייטש טרק אצת הטלפון לרעייתו. לאיש הזה קראו מנחם מנדל איזאק מיקלוש. יהודים זקנים שלא פעם מגיעים לבית הכנסת שלו לאחר היעדרות ממושכת נתקלים ביחס משפיל ממנו עד כדי כך שהוא שואלם בלעג:"אתה עוד חי"? מיותר לספר לכם את הזעזוע שעובר אותו זקן ששנות חייו נעות בין שמונים פלוס למאה. אני מוכן להפגיש את כל מי שירצה – כולל מרגולין וגולדברג, עם אותם יהודי בוקרשט שידברו עימם  בנדון וגם יוסיפו לו כי דוייטש אינו מעלה אותם לתורה בטענה שהם "לא שומרי שבת" ושחלק מהם "חיים עם נוכריות" אבל את הישראלים החילוניים, שמפעילים פלפונים בבית הכנסת בשבתות, הוא מעלה ועוד אייך למרות שלכל אחד מהם יש  מספר נוכריות לשעשוע!
    אותו "שליח מבלגיה" היה צריך לבדוק גם את ה"עזרת נשים" של בית הכנסת של דוייטש ולגלות ש"נשות בוקרשט" המגיעות אליו הן ברובן המכריע נוכריות וכשהן צדות איזה ישראלי מסכן בחכתן הרי שגב' דוייטש ממליצה ל"זוג" ש"אם יש אהבה  צריך להתחתן".
     אם בשליח חב"ד ברומניה עסקינן הרי שאביא לפניכם עוד סיפור - עם הוכחות מוצקות ושמות עדים, שיוכיח כמה הנפתלין הזה הוא "פטריוט" של חב"ד ו"שליח הרבי" באמת ובתמים. לאחר שעזבתי את רומניה –  בשנת 2005, מלגור שם באופן קבוע, חזרתי לשם מספר פעמים בשנה , ובמיוחד עבור קבוצת הסטודנטים הישראלים בעיר יאסי שבצפון רומניה וזאת כדי לתחזק בשחיטה כשרה, בשיעורי תורה ובפתירת בעיות דת עם האוניברסיטה את הסטודנטים הישראלים ביאסי שמנו עשרות רבות של שומרי שבת. בסיבות שנת 2007 ואח"כ העלו לפני הסטודנטים את טענתם שמהימים שעזבתי את רומניה אין יותר מי שיגיע אליהם פעם בשבוע וימסור שיעור תורה ו/או אין מי שיהיה לידם ברומניה ולא רק מידי תקופה בתקופה. הם גם טענו כי שמעו מהסטודנטים הבוגרים כי בימים שחייתי ברומניה היו פעילויות של שיעורי תורה באוניברסיטה ביאסי והבאת רבנים אורחים שהביאו להתחזקות וחזרה בתשובה של כאלה שהיו בישראל והיו רחוקים מיהדות. אי לכך ביקשוני הללו לנסות לדאוג להם לאיש כזה והבטיחו שיעזרו לו ולמשפחתו בהתאקלמות וישתפו עימם פעולה. בראש הסטודנטים הללו עמד ישי יוספי, כיום רוקח בישראל. מאחר ולא הייתי באותה תקופה עוד מחובר לתקציבי סיוע כבעבר החלטתי לנסות לעניין את לייב לבאייב ואת חב"ד בעניין, ולא מעט משום שרוב הסטודנטים הללו היו ממוצא בוכרי וקרובים לחב"ד. בין השאר נפגשתי עם חב"דניקים יוצאי בוכרה בארה"ב ובראשם הרב יהושע אברהם מרובע קווינס בניו יורק ואילו במקביל עניינתי בנושא גם את הרב הראשי של וינה - הרב יצחק ניאזוב, אף הוא יוצא בוכרה ואיש חב"ד. לבסוף - איכשהו מלחצים והסברים, החליטו בחב"ד ואצל לבאייב לזוז בעניין. אני מצידי הזהרתי את ישי כי חששי הוא שדווקא דוייטש יכשיל את העניין. והנה אשר יגורתי בא. הרב שי גרליצקי - שליח חב"ד אז בבוקרשט, מאס בכל ה"שייגיציאדה" של דוייטש בבוקרשט ורצה לנסוע ליאסי. הלה כבר יזם פגישה עם הסטודנטים שם והתחבב עליהם. כאן התערב האיש שמעיז לקרוא לעצמו "שליח הרבי" - קרי, ה"שייגיץ" דוייטש, ומנע את העברתו של שי ליאסי. זמן קצר אח"כ עזב שי את רומניה. בחב"ד ניסו למצוא מישהו לעניין ואף נשלח מועמד נוסף לשם אך דוייטש כמובן שהכשיל את העניין בטענה כי "עוד מעט ולא יהיו שם סטודנטים ואין גם מי שיממן את השליח שם". זאת למרות שאת הפרויקט אפשר היה בהחלט לממן מכספי בוקרשט, שאותם דוייטש "חסך" לעצמו. לימים הסתבר לי שמי שעינו היתה צרה בשליחת שליח חב"ד לעיר היו יואל טוביאס מבני ברק ואחיינו אברהם סולומון בעל הפרויקט ה"ענק" ששמו "שטפנשט". זו היתה הסיבה שמיד אח"כ דאג טוביאס לאלץ את אחיו שלמה ולהושיבו בכוח ביאסי תוך שכנוע הקהילה המקומית לכך. לבסוף גם האח ברח מהעיר וטוביאס ניסה לשלוח לשם אברך לונדוני גרוש ולמלא בעיות שגם הוא ברח לאחר שלא שולמו הוצאותיו ע"י טוביאס וסולומון.
      ה"שליח מבלגיה" מוסיף בתגובתו כי דוייטש מסר לו ש"בשנים מסוימות הסתובבו ברומניה מספר אנשים שהפריעו לפעילות חב"ד" והוא טוען כי "יתכן שאחד מהם כתב את הפוסט המשמיץ נגד השליח של הרבי". דוייטש התאקלם יפה ברומניה משום שהתגובה הזו דומה להפליא לתגובות הפדרציה התבוללת כשהיא נתפסת בקלקלתה. אלו תגובות סטליניסטיות ישנות המטילות את אשמת הביקורת על המבקרים שהם כמובן "אויבי הקדמה" ובמקרה שלנו אלה  "אויבי הרבי". צריך רק לשאול את ה"שליח מבלגיה" האם נפתלי התכוון בדבריו - על "אנשים שהסתובבו ברומניה וכבר עזבו", ליוסף חיים, שי גרליצקי, משה סטאריק ונחום - שבעצם היו שליח חב"ד וביקרו אותו קשות? ואולי הם היו  "השליחים"  האמיתיים של הרבי ואילו הוא זה שכבר 13 שנה מסתובב ברומניה בין הקזינואים, הבארים והנשים הרומניות?
     מאוד יתכן שכותב שורות אלה יבדוק מי היו ה"משגיחים" ששרתו בבית הכנסת של דוייטש ובמטבחו  ששרתו את ה"רבנים ממרכז רבני אירופה", והאם בכלל היו יהודים? בכל אופן, אחד מ"משגיחיו" של דוייטש שמו מריוס הרשקו (הוא באמת יהודי...) והוא גם נשלח ל"השגיח" מטעם דויטש במפעלי מזון של ישראלים מפוקפקים , ובין השאר בעיר פלויישטי. לידיעת הקוראים הרי שהאיש לא רק שהוא מחלל שבת בפרהסיה ועובר על כל העבירות אלא מדובר בשונא דת ישראל שאפילו בית החרושת למצות סילקו בעבר משום שסירב  באופן עקרוני לחבוש כיפה ולעג לכל עיקרי היהדות.
     סיפוריו של נפתלי על היותו "שליח הרבי" עוברים גם על כל דמיון מצוי. כך הוא התגונן – לאחר שנתפס  בכך שרוב אורחיו בליל הסדר היו נוכרים (במיוחד הנשים...) , ואז טען הלה כי "הרבי אמר שגם אם כל ליל הסדר מלא בגויים ויש שם רק יהודי אחד, הרי שעשיתי די". נפתלי טען כי שאל את הרבי על כך וקיבל תשובה בפקס אך מי שאיננו איש חב"ד איננו יכול לראות את התשובה. רבנים מחב"ד ששמעו ממני על כך הזדעזו מכל זילות הנושא ובמיוחד עצם המשחק בשמו של הרבי שלהם.
     לסיום, אני די מאוכזב שה"שליח מבלגיה" לא הביא עובדות הפוכות למה שעד עכשיו כתבתי ולמה ששי גרליצקי ושאר שליח חב"ד - שברחו מרומניה מפניו של הנפתלין , סיפרו בע"פ. זו גם צביעות שמרגולין וגולדברג עומדים מאחורי אדם שמאחורי גבו גולדברג וגולד למשל טוענים שהוא לא אמין ו"שהוא פסול לעדות  בדיני ממונות". אני בטוח שהקוראים החב"דים כאן הם אינם ברמת התגובה של דוייטש ושל ה"שליח מבלגיה"  ובע"ה יעשו הכל כדי לעקור את הבן של מי שמעדיף שצאצאיו יחללו שם שמים בבוקרשט ולא בירושלים.
                         "פרשני ההשקפה" ומתווי הלאומנות
      הח"כים גפני ואייכלר מ"יהדות התורה" שוב הפכו ל"מבינים" גדולים בכל מה שקשור להסברת מעשי ה'.  השניים טענו השבוע –  בלהט, כלפי חבריהם הציונים המומרים כי הסיבה להסתבכות הציונית בסוריה קשורה ל"גיוס בני הישיבות". שני הליצנים הללו לא שכחו "להבטיח" שאם יעזבו בשקט את "בני הישיבות" הרי שהבעיה הסורית תסתיים ומדינת הציונים תשבע נחת "גשמי וביטחוני". רק לשמע השטויות הללו הייתי מגייס לצבא הציוני את צאצאי שני הלאומנים הללו -  שמחליפים את השקפתם כערך כמו שהזיקית מחליפה צבעים.
     שני האופורטוניסטים הללו שכחו שכל צרה באה על ישראל "בשל עוונותינו גלינו" וכי "ישראל ערבים זה בזה" ו"זה לזה" בכל מה שקשור לחטאי הציונים בשטח הרוחני שאח"כ גוררים מכות גשמיות מ"אשור שבט אפי". אבל בזאת הם לא יגעו ובמיוחד משה גפני, שלא ירצה להכעיס את חברתו החדשה - זהבה גלאון, יו"ר מר"צ.
                           גיבורים על "דרדקים" ועל נשים
        אין ספק שמצעדי ה"דרדקים" באזורים החרדיים מעוררים כעס ובצדק. אבל "מסירות הנפש" של החרדים הציונים נגדם בכל זאת מעוררת פליאה. מה מניע את רודפי ה"דרדקים" לצאת לכזו מלחמה - עד זוב דם ממש? אותם "קנאים" בגרוש יספרו לכם כי הכנסת הצבא ליהדות החרדית היא - ורק היא, הבעיה הקשה כיום. אולי זה נכון אבל אותם "קנאים" על תנאי ובע"מ "מקנאים" כשזה נוח להם ולא כאשר  כאשר נחוץ לגדור גדר או להילחם נגד סרח עודף במחנה שממנו הם באים או חוששים.
       למרות כל הזעקות מול ה"דרדקים" הרי שבכל זאת יש לנו כאן בעיה עם נאנסים שנאנסו לאחר שרבותיהם פרצו גדר עם ה"נח"ל החרדי" השפל. אבל היכן היו והינם כל אותם "גיבורים" כאשר חסידי בלזא מתגייסים למשטרה ולא מתוך אונס אלא מתוך הרצון והתאווה לקבל משכורת שמנה על מעצר חרדים ועוד ביושבם  – עד כדי נגיעה ממש, על יד שוטרות חילוניות?  היכן נמצאים אותם צבועים - ה"מקדשים שם שמים" נגד ה"דרדקים", כאשר באותה חסידות בלזא מזמינים עיתונאים פוקרים מעיתון "הארץ" להרצות לפני בחורי ישיבה רכים על ה"מוסד" ועל השב"כ וכאשר המודעות לאותן הרצאות דמים וכפירה תלויות ב"בית המדרש הגדול?
       האם ה"דרדקים" הם ראשית ה"קלקול" של הצבא הציוני ביהדות החרדית? בודאי שלא! עשרות שנים מסתובבים ברחוב החרדי חרדים במדים ואפילו עם דרגות קצונה. חלק מהם הם  אנשי סדיר, חלק אחר הם אנשי מילואים ורבים אחרים הם "קציני דת",  "רבנים צבאיים" ו"מכש"ים" המשירים את השרץ ששמו ה"רבנות הצבאית" המלאה הוללים, נואפים ונואפות והרבה, הרבה  טריפות ונבלות. חלק מהיצורים ההלו לא רק שלא הופרעו בהליכתם ברחובות האזורים החרדים אלא גם "זכו" לשמש "שליחי ציבור" בבתי כנסת על "מדי הזית" שלהם. הללו מקבלים משכורות עתק ותנאים "שמנים" כדי לחלל את הקודש ולהפוך איסור להיתר. וכמו כן כבר עשור לפחות מתהלכים בקרבינו אנשי ה"נח"ל החרדי" שאיש לא ניסה לעצור את התופעה שלהם. פתאום רק ה"דרדקים" החלושים והאנוסים הם הבעיה...
      "יהדות התורה" ואף ש"ס שלחו צבאות של "לוחמים" ו"לוחמות" נגד אותן הזויות בשם "נשות הכותל". אין ויכוח על מעלליהן של אותן נשים סוררות אך אם כבוד שריד בית מקדשינו הוא זה העומד לעיני שתי המפלגות הללו , אזי, מדוע לא נישמע קולן כאשר הימין הציוני -  בראשות דני דנון, הביא לכותל המערבי את המיסיונר הפוחז גאלן בק? מדוע קולן של שתי הכנופיות הללו לא נשמע כשגדנ"עים וגדנ"עיות מחללים ומחללות את המקום בטקסים מעורבים ובפריצות מזוהמת? מדוע שתי הכנופיות הללו דוממות כאשר חיילי הצבא הציוני מחללים בשריד בית מקדשינו את הקודש בכל הטקסים הפרוצים שלהם? מדוע שתי הכנופיות הצבועות הללו אינן שולחות את ידן לעצור את כל ה"הרצאות" ב"מנהרת הכותל" שבהן ה"מדריכים" וה"מדריכות" מדברים דברי הבל וגנות נגד המסורה היהודית ונגד התורה והתלמוד?
      הסיבה לכך היא פשוטה: החרדים הציונים "גיבורים" על ה"דרדקים" החלושים ועל נשים.
                          הרצח הנפשע –  אב יסוד לטרור הציוני
     ביום שישי הקרוב- כ"ט סיוון תשע"ג(ולמניינם ה-7 ביוני 2013), ימלאו 89 שנה לרצח הקדוש פר' יעקב ישראל דה האן הי"ד. הירצחו של דה האן לא רק קטע את הסיכוי להיפטר מהציונות ע"י ביטול "הצהרת בלפור", ולהחיש בכך את פעמי הגאולה אלא הרצח הנתעב והנפשע הזה קבע לדורות את דרכה של הציונות ה"מדינית": בטרור וברצח, עד עצם היום הזה. רצח דה האן היתה הירייה הראשונה בסדרה של חיסולים או ניסיונות לחיסול יריבים בתוך הציונות עצמה. לאחר דה האן נרצח חיים ארלוזורוב. לאחר דה האן קמה "ברית הבריונים" בראשות אותו בריון עלוב בשם אבא אחימאיר שהטיל חיתתו גם על מי שנתן את ההוראה לרצח דה האן - על יצחק בן צבי. לאחר רצח דה האן החלו הבריונים של "תנועת העבודה" מהשמאל לערוך "סזון" של הסגרות לבריטים ופגיעות באנשי הימין הציוני  ואילו אנשי הימין הציוני רצחו את חבריהם שנחשו ב"בגידה" – וללא משפט, וקברום בחולות שע"י המושבות. בין אלה ששמו נקשר בחיסולים הללו היה ראש הממשלה הציוני לשעבר - יצחק שמיר. הטרור הציוני פגע בבעלי חנויות שניסו לא לשבות כאשר הציונים הכריזו שביתה נגד הבריטים. הממאנים סבלו מאלימות ומבזיזת סחורתם ע"י הציונים. רק הרה"ג עמרם בלויא עמד בפרץ. יש גם הטוענים שהציונים הם אלה שחיסלו את הרב משה בלויא. כאשר הגיעה אוניית הנשק של הימין ואנייה הניפו "דגל לבן" זה לא הפריע לבן גוריון ממפא"י ואיש אמונו יצחק רבין לירות ולהרוג מספר לא מבוטל של האנשים שעמדו על הספינה.
       הטרור הזה נמשך גם לאחר הקמת המדינה הציונית.זה נמשך בגניבת ילדי תימן , המזרח והבלקו, זה לא הפסיק כש"משמר הגבול" הציוני ערך טבח בחפים מפשע בכפר הערבי כפר קאסם וניסה להשתיק את התקשורת ולאסור על יום זיכרון לנרצחים. זה התגלה בהנחת הפצצות בבית הכנסת "מסעודה שם טוב" בבגדד, בפרובוקציות "אנטישמיות" יזומות במרוקו וב"עסק ביש" במצרים. זה המשיך בניסיונות לרצוח כאלה שהתנגדו לכיבוש הציוני וחשפו אותו כמו אורי אבנרי ומאיר וילנר  וברצח אמיל   גרינצוויג , ולבסוף זה חזר כבומרנג לאותם רשעים ברצח חברם יצחק רבין, ממשיכם של הרוצחים. ואילו היום זה מתבטא גם ביחס המשטרה לחרדים –  בהפגנות השונות,  זה מתבטא בבורת הרשע החדשה שהשלטון הכל יכול אינו יכול למצאה - ה"תג מחיר", שמעלליה עלולים להצית אנטישמיות ופגיעה ביהודים בכל העולם, ואולי זו המטרה הציונית?
        ה"הצלחה" הציונית הגדולה בטרור הזה - שהחל בדה האן ונמשך עד היום, לא הביאה לנו שקט ושלווה כפי שהציונים טוענים שזוהי מטרתם בהפעלת הטרור הזה. כל העינויים של הפלשתינאים בידי "כוחות הביטחון" הציוניים, ההתפארות ב"מוסד" הכל יכול ובצבא ה"הרואי" לא הביאו להפסקת שפך הדמים, לשלוות היהודים בארץ ובעולם או להפסקת האנטישמיות. נהפוך הוא, כל זאת רק הביא  לעליה בסכנת חיי היהודים בארץ ובעולם ולמותם של עוד ועוד קרבנות יהודיים על לא עוול בכפם, רק כדי להנציח מדינת כפירה והשקפה ששמה "ככל הגויים מחנה ישראל".
        אותן דמויות ציוניות שעיצבו את הטרור ונתנו לגיטימציה הוגדרו לימים כדמויות לחיקוי עבור ממשיכי הציונות, ובמיוחד הנוער הציוני. יצחק בן צבי , דוד בן גוריון, יצחק רבין, ינאית בן צבי, יוסף אלמוגי (ראש "פלוגות הפועל" שהלם בפועלים אומללים שהתקוממו נגד "מפלגת הפועלים" משום הרעבתם), אבא חושי (עוד בריון שהכה בפועלי ישראל בהוראת ה"מפלגה" ששמה "מפא"י ההיסטורית"), יצחק שמיר, מנחם בגין ואחרים זוכים לכבוד מלכים בהיסטוריה הציונית ובהנצחת שמותיהם על בניינים , רחובות וכו'.  גם בבתי הספר ה"חרדים" - הציונים זוכים הללו לכבוד מלכים ומנגד לרצח דהן, "קליטת העלייה", גזיזת הפאות וכו' אין כל זכר כי הכסף הציוני יענה את הכל ואת הקול.
       הטרור הציוני - שירייתו הראשונה פגעה בדה האן, קם על הבסיס הזה של "ככל הגויים מחנה ישראל", ובמיוחד בנושא האלימות וחיקויי האכזריות ובכך הוכיחו הציונים כי "כאשר ישראל יורדים הם יורדים מתחת לגויים". ההשקפה הציונית שהחלה בבניית בוז ל"יהודי הגלותי" ול"הבלגה" וכמתגרים בגויים מובילה לבסוף  לכך שלא תהיה  שום סיבה שאח"כ המתגרים השפלים הללו יתגרו גם ביהודים החושבים אחרת. ההשקפה המנוולת הזו הפכה לימים גם ל"נכסי צאן הברזל" של החרדים הציונים וראה נאומי הח"כים של יהדות התורה" וש"ס בעבר ובהווה כמו שמלק'ה הלפרט, אברהם ורדיגר, מאיר   פרוש , ניסים זאב, אריאל אטיאס , ניסים דהן  וישראל אייכלר. האחרון הוא הצבוע הגדול מכולם. בימים שהשמאל שלט וחסידותו בלזא היתה חלק מ"דמי הכיס" של מפלגת העבודה הרי שאייכלר כתב בסגנון של "אי התגרות באומות העולם" אבל כיום, כאשר ה"משביר" הוא הימין הרי שאייכלר יודע  לעקוף בנאומיו הפשיסטיים גם את "נוער הגבעות" שאפילו הציונים הדתיים נידו אותם. חבל להוסיף כי סגנון הטרור הפך – מאז ראשית שנות ה-70, לסגנון של הקליפות הסרוגות ומנכגד לסגנונו של השמאל נגד הימין. איומים ברצח הם דבר של מה בכך אצל הציונים  –  מימין ומשמאל, עם ובלי כיפה ואפילו עם טריימל.  
       מי שבאמת רוצה ללמוד לקח מרצח דה האן חייב לחזור ל"השקפת הגטו", זו של ה"יהודי הגלותי" הנוטה לסבול עול גויים ורואה בבריונות נגדו רק סימן של "אשור שבט אפי" לצורך תשובה ל- ה' כשאת הדין בפוגע הוא משאיר כמסורה ל"וגם את הגוי הזה אני דן".
       בשנת 1990 חייתי בבריטניה, הייתי אז בשנה הראשונה של ניסיון לשוב לאבינו שבשמים. כמו כולם גם אני נסעתי ברכבת התחתית בלונדון, שלא פעם היא מלאה בשיכורים שלא מעט מהם אנטישמים. באחד הימים ישב מולי שיכור כזה והחל לנבל את פיו – שנדפה ממנו צחנת אלכוהול, נגדי באנטישמיות עסיסית. לאחר שניות אחדות לא הכרתי את עצמי. התייחסתי אליו בזלזול ובשאט נפש, לא התרגזתי אלא חיפשתי איזה עוון עברתי ביממה האחרונה ש- ה' הטוב שלח לי את הקוף הזה כדי לכפר על מעשי. הרגשתי לפתע גאווה כיהודי שאינני מסוגל לרדת לרמתו של השיכור ולמדתי מיד מהו "גרובר גוי". כשירדתי מהרכבת התחתית תפסתי את עצמי: חשתי שהפעם אני באמת על דרך התשובה העולה בית אל. ומדוע? משום שאילו זה היה קורה לי שנה קודם לכן - כ"ישראלי גאה" שמאחוריו שירות צבאי וביטחוני, לבטח הייתי מרגיש נרגז ממעשה השיכור, הייתי חפץ לחבוט בו ואם לא הייתי עושה זאת הייתי חש מתוסכל.
     דה האן היה ה"יהודי הגלותי" שהציונים רצחו לא רק כדי להפסיק את הסיכוי לשלום עם הערבים ולהמשיך בהתנחלותם הקולוניאליסטית אלא הרצח היה מיועד לרצוח את ה"יהודי הגלותי" ואת תורתו ומורשתו היהודית והרוחנית ובמקומו להלביש את נשמת הגוי הערל - שהציונים כל כך אהבו לחקות, על כל יהודי ויהודי. לצערנו הרב, הכמיהה הזו – להפוך ל"גרובר גוי", עדיין מצליחה לציונים ודוחקת את הקץ.
    ישנם עיתונים חרדים שמזכירים את הרצח הנפשע אבל כולם - להוציא את העיתון ה"עדה" של ה"עדה החרדית", היו היום מסיתים אף הם לרצח דה האן אילו היה חי עימנו ומבקש לסיים את ההתגרות הציונית במזה"ת.
     ואילו ל"עדה החרדית" יש מעצור של 89 שנה בנוגע להמשך ההשתלות לשלום עם הערבים, בגלל אותו רצח. לפני מספר חודשים -  כשפרשת ישוב העיר חריש בחרדים ובאנשי חסידות "תולדות אהרון" עמדה על הפרק, הצעתי לאחד מזקני ה"עדה החרדית" לשלוח משלחת ולהיפגש עם יושבי ואדי ערה הערבים (שהיו אמורים להיות השכנים של חריש) , שאפילו ש"ס ישבו עימם. תשובתו של הללה היתה מאכזבת ולא רק משום הסירוב. הלה טען כי לאחר רצח דה האן ורצח משה בלויא ה"עדה החרדית" נמנעת מלהיפגש עם הערבים. ואז שאלתי אותו מה הוא היה אומר אם מישהו היה טוען כי הוא איננו מקיים מצוות משום שיום קודם לכן נרצח יהודי כשהוא מניח תפילין? לקשיש מה"עדה החרדית" לא היתה תשובה, חוץ מחיוך השואל כביכול:"אתה מתחכם איתי"?
בקיצור, פה קבור הכלב ששמו "פני הדור כפני הכלב".
                         אם אתה חרדי , חזור בבקשה הביתה
     ישנו בישראל זמר יהודי ששמו יהורם גאון. היום הוא כבר במנהרת הגיל שבין ה-70 ל-80. האיש הוא נצר לישוב הספרדי  האותנטי הישן שחי בארץ ישראל, דיבר לדינו , נשם יהדות וכמובן חי חיי טהרה וקדושה עם ילודה פורייה וברוכה. ברבות הימים - כשמגפי הציונים הונחו בגסות על אדמת הארץ הקדושה, הפך הציבור הזה גם לחילוני בהגדה ועם "קצת מסורת" יהודית לפי הגדרה אחרת.  גאון – מבני בניו של אותו ציבור, סיווג את עצמו עם "ארץ ישראל היפה והישנה", אי שם במרכז הטבלה הפוליטית. לימים – מלבד היותו זמר ושחקן תיאטרון יוון, הוא נבחר לכהן כחבר מועצת העיר בי"ם תחת הסיסמא "אני ירושלמי", למרות שפיזית הוא כבר גר שנים רבות קודם לכן  בהרצליה. ה"אני ירושלמי" שלו היה תרבותי ומהותי אך לירושלים הוא באמת לא הועיל. כיום - כפנסיונר וותיק, הוא משדר מידי ערב שבת תוכנית רדיו שאליה עוד נחזור בהמשך.
     שנים רבות הוא התנער מהציבור החרדי, איש לא חשד כי לאיש הזה היה אפילו קשר היסטורי לציבור החרדי, כל "ריצתו" לעיריית י"ם היתה כדי "לחסום את החרדים" ופתאום – ביום בהיר ורענן, בסוף חודש אפריל 2013 הוא זועק מעל גלי האתר של תוכנית הרדיו שלו כי "אני חרדי"! מה גרם לו לזעוק מרה? מה גרם לאיש הזה –  שהיה כל כך רחוק מאיתנו וחשבנו שהוא לא שייך אלינו, להזדהות עם היהדות החרדית דווקא כשהיא נמצאת על ה"קרשים הפוליטיים" ומושמצת מכל? ובכן, יהיר לפיד ומיקי לוי מ"יש עתיד" גרמו לו זאת. הדרך היהירה והמזוהמת בה השניים הסיתו נגד היהדות החרדית החזירו הביתה בן אובד שהיהדות החרדית לא ידעה שהוא אבד לה. לפיד הרגיז את גאון בכך שדיבר בעקיפין נגד הילודה החרדית ואילו מיקי לוי הרגיז את גאון כאשר קרא לציבור החרדי –  ברדיו ה"חרדי" (!) "קול ברמה", "טפילים" , שפירושו בלועזית "פרזיטים". גאון יצא חוצץ נגד סיווג ציבור בישראל כ"טפילי" ונגד הקריאה לציבור הזה להפסיק את הילודה. ישנם עוד "דמוקרטים" לא מעטים שיצאו, יוצאים וייצאו נגד הגזענות הזו אבל מכאן ועד להצהיר "אני חרדי" רחוקה הדרך. אז מה בכל זאת גרם ליהורם גאון לזעוק על היותו חרדי?
     התשובה נעוצה בזיכרון שורשיו של גאון היקר - שניים עד שלושה דורות אחורה. אבל לפני כן אספר לכם סיפור שימחיש כי חיים עימנו עוד הרבה "חרדים" נסתרים כיהורם גאון, שהם אפילו אינם ילידי הארץ ועם שורשים חזקים ועמוקים כמותו, וברובם בני עדות המזרח וצאצאי הספרדים הישנים בארץ ישראל. לפני מספר שנים - כשהייתי רבה של קהילת "אוהל שרה" ברומניה, יצאה לי שיחה עם יהודי מישראל יוצא גרוזיה שבשנות ה- 70 של המאה ה- 20 עלתה משפחתו לישראל והתיישבה בעיר אשקלון. תוך כדי השיחה התפאר הלה באביו שהיה משכים למניין "וותיקין", הוא המשיך באחיותיו שהיו לבושות תמיד בצניעות ואוי להן אם התחברו לגבר זר ללא שידוך המשפחה ולא לשם חופה וקידושין, הוא הדגיש בהתפארות את הימים שאימו טבלה במקווה וגם ידע להתפאר בשמירת שבת , חג וכשרות. לבסוף הוא הפטיר - "היינו כמו חרדים". כן , יהורם גאון חזר אחורה כמו אותו בן העדה הגרוזינית. גאון חזר לימי הזקנים שלו ששמרו תורה ומצוות,  הוא חזר לימי הנשים במשפחתו ששמרו על טהרת המשפחה, הוא שב בזיכרון לימי משפחתו שלא סר פיה ממנות כשרות בלבד ולימים שבמשפחתו למדו תורה, חיו בעניות וכמובן ילדו ילדים של דור ישרים וללא תסבוכות של סמים, אלימות ועוד. זה היה ממש "בוסתן ספרדי". המיקי מאוס לוי וה"בוס" היהיר שלו החזירו את גאון הביתה . הם החזירו אותו לחיק אבותיו ובשנאתם לחרדים הם חשפו את טלפי החזיר שלהם, שמטרתם איננה לנעצם בחרדים אלא בדת קודש ישראל, שגאון היה והינו חלק ממנה ועל כך הוא מצר היטב בשידור שלו ומסביר כי רק הדת היהודית שמרה את העם היהודי והיום בזכותה עומדים המיקי מאוס הזה - תרתי משמע, והיהיר לפיד, ושלחים את האש הזרה כנגד היהדות.
     אבל גאון מתפלא על "יש עתיד" - שיתכן שהוא עצמו נפל קרבן להונאה של מפלגת השום- כלום הזו כשהצביע לה בבחירות האחרונות. גאון אינו מבין כיצד אנשים כמו לפיד היהיר והמיקי מאוס הזה יכולים ליצור גזענות מזוהמת כזו כשהם עצמם יצאו לפני הבחירות האחרונות בכותרת של התחדשות ל"יהדות חדשה" והעמידו אנשים כמו שי פירון , חובש כיפה, ודר' רות קלדרון "חוקרת יהדות". אבל מר גאון, אתה אולי מומחה בשירה ותיאטרון יוון אבל בהיסטוריה ובהשקפה היהודית אתה עדיין רחוק מלהכיר את האמת העמוקה  וזאת למרות שבאמת אני מעריך אותך כאדם נפלא וכיהודי טוב לכל דבר. ה"יהדות החדשה" היא בעצם המכשלה. כך נעלמו דורות של יהודים שהיו בדורם רוב מספרי בעם היהודי. כך נעלמו תלמידיהם של שני הסוררים צדוק ובייתוס, כך נעלמו ה"איסיים", כך נותרו רק  חמישים קראים לערך מהנזק הרוחני שעולל לנו ענן בן דוד,  כך נעלמו כל אותם רבים שהלכו אחר השבתאות ועימם ממשיכיהם מכתות ה"דונמה" וה"פרנקיסקים", כך נעלמו כל צאצאי הקומוניסטים והמשכילים של אירופה מאז מנדלסון וכך נעלמים הרפורמים, הקונסרבטיביים וגם הציונים החילוניים שמעשור לעשור הם זקוקים להביא שוב ושוב גויים גמורים ול"גיירם" כ"גרי חלומות" להמשך קיומו של ה"עם הציוני" שהוא זרעו של ה"ערב רב" הקדום. מר גאון, הקראים שינו בתורה "רק" חמישה פסוקים ממנה וכל סודות התורה נעלמו מכתבי הקראים. מי שממציא "יהדות חדשה" –  מתוך הרחם הנוכרי, פשוט חותך בבשר היהדות. מי שממציא "יהדות חדשה" ירצה תמיד להוכיח שהוא הצודק ולכן גם יעשה הכל  כדי לחסל, חס ושלום, את היהדות האמיתית והישנה וכך עשו הפעם המיקי מאוס הזה יחד עם ה"בוס" היהיר שלו.
    גאון היקר, החכם באדם - שלמה המלך, כבר אמר כי "אין חדש תחת השמש" ולכן אם אתה באמת חשת שאתה חרדי - לאחר דברי השטנה של המיקי מאוס והיהיר, אז שוב הביתה לחרדים, לאורתודוכסיה ולסבא ולסבתא שלך. בארץ הקודש לא ידעו מהם "רפורמים" או מסכילים עד שבאו יחפני רוסיה , פולין ומעונבי גרמניה. יהודי ארצות ערב לא שמעו מעולם על "יהדות חדשה" עד שהובאו לארץ הקודש במרמה ופגשו בציונות האמיתית. בעצם, כמו בסיפור של אותו יוצא גרוזיה - כולכם הייתם "חרדים". לפיד לא רוצה רק לסרס את החרדים אלא גם את היהדות שאתה ובן גרוזיה באתם ממנה. אני מבין שעניין הפסקת הילודה זעזע אותך ולכן כדי לעצור את הרשע והטירוף שעד היום הכחיד את רוב עם ישראל במסכת ה"יהדות החדשה" הרי שאתה וכמותך חייבים לחזור הביתה למען ירושלים של פעם וש מעלה ולא למען ירושלים של סמים , פשע ומאורות אלכוהול.
     ובשולי הדברים יש להזכיר כי אותו מיקי לוי - איש המשטרה שבעבר כוחותיו הלמו ללא רחם בחרדים והיום הוא עושה זאת בהם כלכלית כ"סגן שר האוצר", כינה את החרדים "טפילים" ברדיו ששמו "קול ברמה" וששייך למפלגת ש"ס ומתנהל בהנהלת חילונית ולאומנית. זהו הרדיו שנבנה על גבם של ערוצים חרדים ששילמו בישיבה בכלא ובראשם ר' שמואל בן עטר מ"קול האמת" לשעבר. כל זאת בחודש אלול הנורא ובימי שר התקשורת דאז של ש"ס ששמו אריאל אטיאס, שגם המשטרה טענה אז ש"מעצרי משטרה אינם מבוצעים בלי בקשת משרד ממשלתי".  "קול ברמה" הוא יצור תקשורתי עלוב שניתן לש"ס תמורת השמדת הערוצים הרדיקליים נגד הממסד ובתמורה "קול ברמה" משרת את הציוניזציה ביהדות החרדית, ובמיוחד הספרדית, כדי שהחרדים פשוט יופשטו מחרדיותם. את כל זה ידע מיקי לוי - איש משטרה וותיק, כאשר לא פחד ולא התבייש לקרא לחרדים "טפילים" בערוץ שהוא כביכול "חרדי". את זה הוא לא היה מעיז לומר למשל לערבים בערוץ ערבי או ליוצאי חבר העמים בערוץ ברוסית. כמו שנאמר בפרשת "שלח לך" – "כחגבים היינו בעינינו , כך היינו בעיניהם".
                                                                                               


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה