יום שני, 11 ביוני 2012

באוזני אורי אבנרי


בס"ד
                              באוזני אורי אבנרי / הרב אליהו קאופמן
    בעיון רב קראתי את המאמר "חרדל ישראל" והתרשמתי כי אבנרי לא השתנה בקו הבסיסי שלו מאז ומעולם - החלום האוטופי על העם החדש שלעולם לא יולד. בכל אופן לפחות האיש כנא וישר יותר מאשר הציונים  מממוצעים או החילונים האנטי דתיים המנסים לאמץ את מורשת ישראל בלי להאמין בה אלא לצרכי תעמולה לאומנית. על כ-80 אחוז מדבריו והצעותיו של אבנרי הייתי מוכן לחתום עימו - כאדם חרדי. סגנונו אולי מעט ציני אבל שכלי ולא אמוציונאלי ואפילו יש במאמר הבנה אמיתית בהשקפה החרדית ואף נגיעה נכונה בבסיס מהות העם היהודי.
   אבל ישנן כמה נקודות ברור מעניינות. ראשית רצוני להזכיר לו - דברים שהוא יודע ואף כתבם ב"עולם הזה" עוד בשנות ה-70, כי הרצל עצמו לא היה חפץ לנצל את סמלי היהדות וחלק מתוכנה למרד הציוני אלא נידחף לכך ע"י האחרים. הדגל שלו היה עם 7 כוכבים והארץ המועדפת שלו היתה אוגנדה. כמדומני שבעבר ביקר אבנרי את הרצל על כך שזנח את רעיון אוגנדה. לדעתי - עם כל התסכול של אבנרי, עדיין לא מאוחר עבורו ועבור חבריו המעטים לבקש איזו פיסת אדמה בכדור הארץ  מהאו"ם להגשמת הפנטזיות של ה"עם החדש", ואם אמנם אלה הכואבים את בעיית ריבוי החרדים יעזבו עשוי לקרות הנס המיוחל - הערבים והחרדים יישארו לבד ויחיו בשלום תחת כוהני הדת שלהם. גם להם - לחולמים, יהיה קל יותר ליצור זהות חדשה בארץ חדשה שהרי מה לאבנרי ודומיו ולארץ ישראל עם היהודים הקדמונים שחיו כאן מאות ואלפי שנים לפניו ולפני שאר הקולוניאליסטים האירופאים שהגיעו לכאן על כידוני המנדט הבריטי הזר?
   מעניין כי אבנרי משתמש במונח "ציוני", שהרי ממה שידוע לי מעולם הוא לא הגדיר  הלה את עצמו ככזה ולא ראה בציונות "תנועת שחרור של העם היהודי" משום הספק הרעיוני שלו  במונח החילוני ששמו "העם היהודי". גם ההיאחזות של אבנרי במונח הערטילאי "ישראלי" היא קלושה שהרי לא מעט יהודים חילוניים מא"י חשים ומזדהים בחו"ל כ"ישראלים" לשם ציון מדינתם אך כ"יהודים" לשם ציון מוצאם. אבנרי הוא מיעוט מבוטל בשישים בהזדהותו ה"ישראלית" כמוצא ואל יקיש ממנו לאחרים. יתרה מכך, חרדים מישראל מזדהים בחו"ל - בין אחיהם כ"ישראלים" משום מגוריהם. ומה ידרוש ה"ישראלי החדש" אבנרי  מהערבים החיים בישראל, שיזדהו אף הם כ"ישראלים"? הם מזדהים בחו"ל כפלשתינאים ובצדק.
    המושג של ה"עם הישראלי" כלאום חדש ומנותק מהזהות היהודית קיים כיום רק בדמיונו של אבנרי ולאחר שהרעיון ההזוי ה"כנעני" לא הצליח לבולל לתוכו את ערבים מנסה אבנרי לכפותו על החילוניים היהודים או על הסלאבים ללא הצלחה. היהודי חי וקיים - אומנם במסגרת דתית, אך אם יתנתק ממנה לגמרי הוא יתבולל אך לעולם לא יוצר ה"ישראלי - הכנעני" שאבנרי, שברוך ה' הגיע לגבורות, נשאר אולי היחיד שחולם עליו. דרך אגב, גם המונח "ישראלי" הוא מונח דתי אך לא אכנס לכך.
     ובאשר ל"אוטונומיות" שאבנרי מציע הרי שכאן נחשף הפאן ה"בורי- דרום אפריקאי" שמקשר את אבנרי ולא מעט מאנשי השמאל הציוני ואפילו הלא ציוני עם ה"חילוניים הימנים החדשים" מסוג דני דנון וחבריהם.  ההשקפה שלהם היא שבמסגרת המדינה ה"ישראלית" על החרדים והערבים להישאר "מיעוטים תרבותיים" ב"אוטונומיה פנימית" גם אם יהיו הרוב מבחינה מספרית. ההבדל בין אבנרי לדנון הוא שאבנרי  מוכן להתפשר בעד "אפרטהייד ליברלי עם זכויות תרבותיות למיעוטי הרוב" ואילו דני דנון רוצה לבולל את החרדים ולהעלים את הערבים.
     ובאשר ל"דתיים הלאומיים שעליהם אבנרי עדיין לא החליט, הרי שאם בדרום אפריקה ישראלית עסקינן מכאן שה"דתיים הלאומיים הם בגדר "שבט הזולו" השחור ששימש את הלבנים הבורים נגד שאר השחורים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה