יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

!די לבכות במפלגה הזאת

בס"ד
 די לבכות במפלגה הזאת! / הרב אליהו קאופמן
       הציבור אוהב לא פעם לרחם על "לוזרים" ו/או מסכנים רק בגלל חולשותיהם וכך זה משתקף גם בפרשת אריה דרעי –  אלי ישי. יש אמנם לא מעטים שביקורתם כלפי דרעי נובעת מכך שהלה דחק את ישי הצידה מעצם היותו של ישי איש ימין ואילו דרעי איש שמאל. זוהי ביקורת רעיונית לגיטימית אך גם מעשהו של דרעי הוא לגיטימי במסגרת המאבקים הפוליטיים, ובעיקר הרעיוניים. אבל הויכוח שלי  אינו עם אלה אלא עם אלה המזילים דמעות של רחמים על ה"זאב דרעי" שטרף את ה"כבש ישי" ללא רחמים. התמונה איננה בדיוק כך, והאמינו לי שאיננו אוהדו של דרעי אבל סדר בעובדות צריך לעשות.
       פוליטיקה זו פוליטיקה ואין בה מקום עודף ל"בכיינות". מי שנכנס ל"נעליים הפוליטיות" חייב להבין כי מחר הוא גם עלול להיזרק מהם יחף לרחוב , ולכן לי קשה להאמין כי אלי ישי לא ידע מה יהיה סופו אם אריה דרעי יחזור. ויש כאן גם סיבה שעל פיה ישי איננו בדיוק "כבש בתנור". הסיפור הזה מתחיל לפני למעלה משלושים ואחת שנה. באותם ימים היה ישי פקידון קטן ששירת את ראש הרשימה העצמאית של ש"ס בעיריית ירושלים, את הרב ניסים זאב, היום ח"כ בש"ס.ש"ס הארצית עדיין לא קמה ותפקידו של ישי היה למדר את השיחות הלא רצויות לזאב. ישי היה צעיר והרב זאב היה מבוגר דיו ממנו ובין השניים שררה מערכת יחסים יפה של "בוס" ונתין". עברו לא הרבה ימים וש"ס הגדולה הוקמה, דרעי השתלט עלייה מהשורה האחורית עד שהפך לנהג המרכזי. הרב זאב ודרעי הפכו ל"חתול ועכבר". בתחילה היה זאב ה"חתול" אך עד מהרבה הפך ל"עכבר". הסיבות היו פוליטיות אישית עם מחלוקת רעיונית של ימין- זאב, ושמאל- דרעי. האחרון שם עינו בפקיד הצעיר והימני של זאב ולקח אותו לעצמו. ישי עבר ממערכת פעילות ששם לא פעם עבד גם בהתנדבות, למערכת רחבה עם שכר נאה בצידה. דרעי החל לטפח את הצעיר האנונימי ששלה מכיסו של הזאב וכשפרצה פרשת האישומים נגדו הוא ייעד אותו למזכ"ל ש"ס שישמור עבורו (לעת מצוא כמובן...) על ה"פיקדון" עד שדרעי יחזור מהיכן שהוא עוד לא ידע שיגיע.  
       כאן המקום לציין כי באותם ימים (שנות ה- 80 המאוחרות וראשית שנות ה-90 ) היה דרעי מוקף ביועצים אשכנזים בלבד, תמיכתו במוסדות תורה נתנה עדיפות לרבנים האשכנזים וגם בקרב החילוניים הסתובב בחברת האשכנזים. כאשר התחילו להגיע הבזקי האישומים ועניין התפטרותו מתפקידיו המרכזיים הפך לאפשרות מוצקה הוא תכנן להושיב בכיסא המנכ"ל (שעד לא אויש אז) את ידידו צביק'ה יעקובסון ( מזכיר ש"ס בכנסת מזה מספר עשורים...) אבל הגר"ע יוסף עצר את התהליך וביקש ספרדי. לא רק שהמוצא העדתי היה חשוב לגר"ע יוסף אלא ש"מוצאם" הפוליטי של יועציו האשכנזים של  דרעי לא קסם לרב עובדיה יוסף. לדעתו הם היו ונשארו בליבם ובהווייתם נאמני "יהדות התורה", מאז ולתמיד (מהסיבה הזו התנגד הגר"ע יוסף גם לשיבוצו של אותו יעקובסון במקום התשיעי ברשימת ש"ס בבחירות ב-1996). דרעי לא סמך במיוחד על ספרדים כיועציו –  הן מסיבות של חוסר הערכה והן מפחד שהם יכולים יום אחד להחליפו, אבל אשכנזי במפלגה ספרדית הוא כמו דג בלי מים ותמיד יישאר נאמן לדייג. אך במקרה הזה ובצר לו נאלץ לשלוח לתפקיד  המזכ"ל ספרדי והוא בחר  באלי ישי , הפקידון האנונימי. דרעי לא ראה בו סיכון רציני והיה בטוח שפקיד פשוט כזה יהיה נאמן לו באופן אוטומטי. דרעי גם העניק לו את מזכ"לות תנועת "אל המעיין" (לאחר כניסתו של  יאיר לוי, המזכ"ל הקודם, לכלא) ופקידה "נאמנה" על ידו, אשתו של תלמידו לשעבר של דרעי, יהודית יוסף (אשתו של הבן משה יוסף וכלתו של הגר"ע יוסף). הביטחון של דרעי היה בשחקים והוא לא ציפה שדווקא הפקידון הזה ידיח אותו ויצליח במקום שבו נכשלו "שועלים" מנוסים יותר כרפאל פנחסי, ניסים זאב, יוסף עזרן ואחרים. דרעי לא לקח בחשבון שמי שערק אליו יכול לערוק גם ממנו.
    עברו ימים וחלפו לא מעט שנים וישי הפך לחומר ביד היוצר של יהודית יוסף להדחת אריה דרעי ולקידומו של בעלה משה יוסף על חשבון אחיו דוד יוסף. זה נכון אמנם שישי כונה ושימש בידי הגר"ע יוסף כ"נאמן ביתו" לכל דבר אך מאחר וישי היה רק חומר ביד היוצר ודל כישורים וכריזמה הרי שנאמנותו לרב עובדיה יוסף לא היתה בבחינת מעלה מיוחדת אלא צורך הישרדות. ישי דחק את מטיבו דרעי מכל תפקיד והשפעה וגם לאחר שדרעי השתחרר מהכלא הרי שהפיקדון שהובטח לדרעי כי יוחזר לו הפך לתעתוע מדברי. לימים דרעי חזר בכוחות עצמו ולמרות התנגדותו של ישי. ישי נותר כחתרן נגדו על אף שאין לו תומכים , ובטח אין לו ציבור אוהדים וכמו כן המרחק הרעיוני והפוליטי בין השניים רחוק כמזרח ממערב. עכשיו חישבו גם אתם –  מי היה כאן ה"כפוי טובה"? מי היה כאן ה"שועל" ? ולמי אין כאן "הכרת הטוב"?

    בהיסטוריה ובהווה הפוליטי ישנן דוגמאות אין קץ לתלמידים כפויי טובה שבעטו ברבותיהם ובמטיביהם, כשלרוב הקרבנות הפוליטיים הללו לא היתה את האפשרות לחזור ולנקום  את כבודם ותפקידם אבל לדרעי יש את ההזדמנות הזו , ובודאי שאין לצפות ממנו ל"הגיש את הלחי השנייה". ומה אתם הייתם עושים במקומו???

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה