יום שבת, 5 באוקטובר 2013

שאול מופז, הרם בבקשה את הכפפה

בס"ד
 שאול מופז, הרם בבקשה את הכפפה / הרב אליהו קאופמן
      נאומו של נתניהו באו"ם –  הציב לא רק את מדינת ישראל בידוד עולמי אלא בעיקר הוא הציב את העם היהודי בבידוד מזהיר ועם תוית של "מחרחרי מלחמה". לא אחזור על מה שכבר כתבתי בכל העניין האירני אבל כבר נאמר ש"במקום שאין איש הייה אתה האיש". כאשר מנתניהו ועד הגברות גלאון ויחימובי'ץ היד המושטת לשלום תקועה בכיס , הרי שהייתי מפנה את בקשתי , ליזום הבלגה ישירה עם האירנים, למישהו שעברו המדיני והצבאי אינו קוטל קנים, הוא עצמו יוצא אירן  וזו אולי ההזדמנות האחרונה שלו לנסוק מעלה לפני שאחוז החסימה והעשייה בבחירות הבאות ישלח אותו לכתוב זיכרונות צבאיים מפוארים וזיכרונות פוליטיים הרבה פחות מפוארים. כוונתי לח"כ שאול מופז.
    רק לפני מספר שנים – כשנשיא אירן דאז, מחמוד אחמניג'אד השתולל כנגד מדינת ישראל, היתה הצמרת הפוליטית הישראלית מלאה באישים מובילים ממוצא עדת יהודי אירן –  מהצבא והפוליטיקה ועד למרומי ה"רב הראשי" ונשיא המדינה. או- אז עלו שמותיהם של הנשיא לשעבר משה קצב וה"רב הראשי" אליהו בקשי- דורון ככאלה ש"ישברו את הקרח" ואפילו יטוסו לאירן להיפגש עם ראשי המדינה בה גדלו וצמחו לתפארת. באותם ימים כיהן שאול מופז כשר ביטחון לאחר רמטכ"לות לשעבר, דן חלוץ היה הרמטכ"ל ואפילו שמה של הזמרת ריטה הוזכר. כולם יוצאי אירן ועם פונטנצייאל להפוך לשגרירי שלום. אבל כמו שהשר לשעבר שאול עמור –  יוצא מרוקו, לא הורשה ע"י נתניהו לתווך בין יהודי בלגיה למרוקאים הערבים שם , מסתמא שגם כאן קרה דבר דומה. מאז נעלם דן חלוץ מהנוף הפוליטי, ריטה היא רק קוריוז, הנשיא קצב בקושי יצא לחופשה מהכלא והרב בקשי – דורון פוחד מצרות דומות לקצב. אבל בכל זאת נותר מוהיקן אחרון ליוצאי אירן בצמרת הישראלית – ח"כ שאול מופז. מי כמו מופז – אדם שקול ומתון, מבין כי הקו שמוליך מר נתניהו מוביל לתהום פוליטית וחס שלום  אולי גם צבאית. למופז אין יותר בעיות של "תדמית" כי זו בלאוו הכי מרוסקת. שני מנדטים באופוזיציה דוממת ועם סיכוי של פחות ממינוס לחזור לקדנציה הבאה לפרלמנט הישראלי. פעם הוא היה ראש המפלגה הגדולה ביותר ששמה "קדימה" –  ממש לפני פחות משנתיים, אבל מאז הפכה אותה מפלגה לאפיזודה אחורית שבעוד כשלוש שנים תחלוף סופית אל ספרי המחקר של החוגים למדעי המדינה. אבל אני בטוח כי שאול מופז שמע על דבריו של רבן יוחנן בן זכאי -  על אלה הקונים עולמם בשעה אחת בלבד. זו בדיוק ההזדמנות שלו להרים את דגל השלום עם אירן, להיכנס למשבצת השלום שהשמאל החילוני כל כך בורח ממנה, והרי נשיא אירן מחפש דיאלוג בנרות עם אישיות ישראלית בכירה ועוד יוצאת אירן.
    בשנים האחרונות הגיע העולם המוסלמי להבנה שעליו להידבר עם המרכז ואפילו עם הימין הישראלי. גם הגישה המוסלמית לציבור החרדי הגדול השתנתה ולראיה הרי שהרב יוסף פינטו היה בין מוזמני הנשיא האירני רוחאני להרצאה שהעניק בניו יורק. העולם המוסלמי הבין שהשמאל הישראלי רק מצטמק ומתאדה ואילו "נטורי קרתא" הם פסיק שבמיעוט.
     אין לי ספק ששאול מופז –  שאיש איננו מפקפק במקצועיותו ונאמנותו הביטחונית והפוליטית בישראל, יכול להיות הגשר הטוב ביותר ללחוץ את ידו של רוחאני ולפתוח קשר חדש לעולם שיצירי המערב הקר כנתניהו, גלאון , יחימובי'ץ ואחרים אינם יכולים להבין אותו. להבדיל מהרב פינטו הרי שמופז איננו צריך לבקש רשות להזמנה כזו משום "גורם ביטחוני" או "טייקוני"  אלא הוא זה הנותן את הרשות בדרך כלל במקרים כאלה. מי כמו מופז יכול לעמוד באמת מקרוב בנוגע למנטאליות האירנית –  האם דיבורי רוחאני הם  אמת או מזימה, ומה באמת קורה וצריך לקרות בנושא הגרעין. ומעל לכל –  זו ההזדמנות של מופז לנסוק מעלה, מעלה ואולי גם לחזור לליכוד (אם תצלח דרכו במהלך המוצע...) על "כנפי נשרים" רגע לפני שביבי מוסר את -  או שאולי לוקחים לו, את המפתחות.

     הגיע הזמן שבמקום שחסמו את דוד לוי , את שאול עמור ואחרים –  המגע הישיר לשלום בין מזרחיים למזרחיים במזרח התיכון, יתנו עכשיו אשראי לשאול מופז. מספיק שבענו מרורים ממדיניות ה"חלוץ המערבי בפני הברברייה במזרח".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה