יום שני, 19 בנובמבר 2012

הברבריאדה הלאומנית


בס"ד
 הברבריאדה הלאומנית / הרב אליהו קאופמן
   כותב שורות אלה רחוק מלהתייחס לכל שרבוב של דעה פוליטית של "כוכב" זה או אחר ברחבי "גלריית המיקרופונים" של כל "ישראל האחרת". השם "בר רפאלי" אינו אומר לי הרבה וראוי שכך יהיה גם לגבי אחרים. אבל הפעם התגובה נגד האישה הזו קוממה אותי. לא רק שהלאומנות הציונית הפכה את המושג "ישראל" ממושג דתי לחילוני אלא שברבות השנים הוא הפך ממושג קונצנזואלי למושג של ברברייה לאומנית , השייך - כביכול , רק לאלה המתלהמים נגד הערבים , ובמיוחד נגד הפלשתינאים.
  לגב' בר רפאלי יש גם חיים אישיים עם דעות אישיות – ולפי תגובתה האחרונה, גם לב יהודי רחום. ב"טוויטר" שלה היא בסה"כ רצתה – כמו כל אדם שנולד בצלם אלוקים ובת לעם ישראל הרחום, לאחל סוף לשפיכות הדמים , ובמיוחד לברך את שני העמים הניצים ברצועת עזה, רק בטוב ובשלום וללא דם , יזע ודמעות. והנה אחד מאנשי הימין פתח עלייה פה שרמת מילותיו נמוכה מרשת הביוב המרכזית ומים המלח. לא אני אהיה זה שיצטט את מילות האשפה של  המתקיף הלה  – כנגד גב' רפאלי, משהו בנוסח "נתן זהבי של הימין". במיוחד חרה למתלהם ולמכפיש כי גב' רפאלי אמורה לייצג "ישראליות" ולכן לא היתה צריכה לאחל גם לפלשתינאים בעזה עתיד טוב.
   המילה "ישראל" - גם בימייה הקשים והבעייתיים של ממלכת ישראל החוטאת ובימי המלך הרשע ביותר שלה - אחאב, ייצגה רחמים וחסד  והעיד על כך בן הדד -  מלכה של "ארם דמשק", שהסגיר את עצמו לידי  המלך אחאב באומרו כי "שמענו כי מלכי ישראל מלכי חסד המה". אך בישראל הציונית – מדור לדור, הופך המושג "ישראל" למושג נרדף ללאומנות נוסח הפשיזם האירופאי, שאינו מקנה ליריב חסד ורחמים. במיוחד ימי שלוט הליכוד ו"ישראל בתינו" הפכו את המושג הנעלה הזה לשם נרדף ללאומנות וגזענות והניסיון לכפות את המושג החדש על יהודים טובים ורחמנים.
  הבעיה איננו במגדף האישי של גב' רפאלי אלא באותם נבערים רבים שהמגדף הזה הוא חלק מהם.  זכירת היותנו  "ישראלים" איננה תלויה בתעודת זהות זו או אחרת ובודאי שאיננה פועל יוצא משנאת עם אחר - על זקניו ויתומיו, אלא פועל יוצא של רחמנים בני רחמנים על כל יצור אנושי ומי שלא מקבל זאת יכול לוותר על המושג "ישראלי" ולהחליפו ב"פשיסט".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה