יום חמישי, 15 בנובמבר 2012

ומלאה הארץ חמס א


בס"ד
 ומלאה הארץ חמס א / הרב אליהו קאופמן
     כאשר הפגזים מתעופפים – מכיוון רצועת עזה , צריך לשאול באומץ: למה? לצערי הרב איש לא שואל את השאלה החשובה הזו ובגלל עיתוי הבחירות גם אנשים מתונים כאריה דרעי וזהבה גלאון עונים בגמגום ש"אסור לשבת בשקט". אם יורשה לי לומר הרי שהתשובה למה שמתרחש מכיוון עזה היא בדיוק העניין ששמו :"עד עכשיו ישבנו בשקט"- מה"איחוד הלאומי" ועד מר"צ . ולמה?
    הרגע שבו אש"ף והחמס התאחדו היה צריך לסמן - לכל בר דעת החפץ בשלום, כי משהו זז במערכת הפוליטית הפלשתינאית ולטובת השלום מכיוון החמס ש"זז" לכיוון אש"ף. מילא שהימין הישראלי  לא עורר מהומות שמחה ופחד ממהלך כזה, אבל מה עם "גורמי השלום" כמו מר"צ, העבודה וגב' ליבני וקבוצת ה"שלום" שלה ב"קדימה"? מדוע הללו לא קראו לנתניהו ללכת קדימה ? מדוע הללו לא קראו למחווה שלום ישראלי כלפי התמתנות כזו - כמו למשל להסיר את הסגר הימי על הרועה האומללה הזו שתושביה חיים בדיר כבשים הסגור ע"י גדר המלאה משלושה צדדים וע"י הים הגועש – וסגר ימי לאורכו,  מהצד הרביעי? בעבודה היו עסוקים אז בצחצוחי חרבות ואח"כ באה היחימובי'ץ הזו ש"התקרנפה" ל"ימין שור". ליבני וחבריה היו עסוקים במלחמה נגד מופז ואילו במר"צ היו עסוקים בשליחתו של חיים אורון הביתה. וכל השלושה גם פחדו מה יאמר המצביע ביום הבחירות - לאחר שהם יציעו מחווה הומניטארי כזה כלפי המוני העצורים במלאת עזה. כל אנשי ה"שלום" אמנם "ישבו בשקט". קולם לא נשמע כאשר החמס פנה לכיוון המתון והחל להתמזג עם אש"ף מבחינה מדינית - בימים שאש"ף מכיר "דב יורה" ו"דה פאקטו" בישראל. קולם לא נשמע גם כשגלעד שליט שוחרר כמחווה. וכשקולם של הללו נותר סתום המשיכו נתניהו וליברמן במדיניותם הלאומנית והמטורפת עם גיבוי "קונצנזואלי" בעולם הרחב עד להתקפה הצבאית של ימים אלה. במקום ש"אנשי השלום" יקצרו "פירות אלקטוראליים" מהתמתנות החמס הרי שנתניהו קוצר היום את ה"פירות האלקטוראליים" שלו בעקבות ההתקפה על עזה וכשה"מוזות" של "מחנה השלום" מגבות אותו מפחד המצביעים.
 ומנה לא  רק שההתמתנות של החמס לא תורגמה – ע"י הישראלים, למהלך מדיני מתון אלא שכדרכו של רחבעם בן שלמה ישראל לא רק שהמשיכה לייסר את העזתים בשוטים אלא הוסיפה עליהם את העקרבים של התקיפה הנוכחית. משט ה"מרמרה" היה ראש התצוגה והמשך הסגר העקשני נגד כל סיוע הומניטארי היה ההמשך עד לעצירת המשט האחרון. אז מה הפלא שעצירת המשט האחרון היה ה"קש ששבר את גב הגמל", והתותח של החמס החל לרעום?! מה יש להם עוד להפסיד?!
    מי שמאמין שההתקפה הישראלית - ללא התפייסות מדינית עם החמס, תביא לרגיעה הוא פתי אטום מוחין ורגשות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה