בס"ד
הסיירת הירוקה / הרב אליהו קאופמן
אחד הדגלים הרעיוניים המכובדים בפוליטיקה
הוא כאשר מפלגת הדגל באמת ובתמים נאמנה לדגלה. אבל רגע גדול יותר הוא כאשר אותה
מפלגה מוותרת על הנפת הדגל שלה – ולאוו דווקא מסיבות אופורטוניסטיות, לטובת חיי
אדם למשל.
בישראל שלפני בחירות 2012 מניפות שתי
מפלגות את ה"דגל הירוק". ה"ירוקים הישראלים", תרתי משמע ,
חפצים ב"ישראל ירוקה" תחת עצים וצמחיה פורחת ומסודרת במקום כיעור
ארכיטקטוני או מדבר שומם ומאכזב. עד כאן הכל טוב ויפה אבל מה קורה כאשר הירוק והצימחיה
עומדים להתנגש בחייהם ובחרותם של אזרחים קטנים שאם יטעו עץ זה יהיה על חשבון ביתם
ומחייתם?
ליד העיר באר שבע היה קיים - עד לפני פחות משנתיים,
ישוב בדואי עם בתי אבן ועם תושבים עובדים ועמלים שלא הפריעו לאיש. אך מאז קיץ 2010 הכל השתנה . בתי האבן נהרסו והכפר חרב
37 פעמים רק משום שהיה עשרות שנים "בלתי מוכר"- עוד מושג "מוזר" שקיים רק בישראל. 37 פעמים
מחריבים כפר של חסרי ישע ובשאר הכפרים שבסביבה
לא פוגעים! והנה בימים אלה "התבשרו" תושבי הכפר מה הסיבה
ה"רשמית" להרס: נטיעת עצי קק"ל בחסות המיסיונרים הנוצרים
מארה"ב - שגוזרים קופון בזכות "ציונותם" החדשה, כדי ל"ייער"
את הסביבה.
היה נאה מצידם של ה"ירוקים"
למפלגותיהם להודיע בשער בת רבים כי כ"ירוקים" עקביים הם ילחמו נגד
"ייעור" זה ויתבעו להותיר את הכפר אל- ערקיב על מקומו משום שפיקוח נפש
קודם לכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה