בס"ד
הסוד האפל של נכבת שי'ח מוניס/ הרב אליהו קאופמן
רעש ומהומה נשמעים שוב ושוב כאשר הערבים מזכירים
את המושג "נכבה" - קרי בעברית צחה, "אסון". אבל כשמושג זה
מוזכר ביחס לכפר שי'ח מוניס - עליו שוכנת אוניברסיטת ת"א ושוכנות שם השכונות
היותר "דשנות" של ה"אליתה" הישראלית, הרי שהרעש והמהומה חזקים
שבעתיים. רבים יטענו - ואולי בצדק
מסוים, כי הגברת הרעש סביב "נכבה" זו עולה לאוקטאבות גבוהות יותר משום
שעל אדמות הכפר שי'ח מוניס בנו את
אוניברסיטת ת"א ההדורה ב"יפי נפש" ושלומניק'ים. אחרים יוסיפו כי על
אדמות הכפר שי'ח מוניס בנו את רמת אביב הישנה והחדשה ל"אניני הנפש" של
ה"ציונות הליברלית". הכל אולי נכון אבל סוד הרעש הוא אחר.
משנת 1943 ואילך כרתו יותר מאלפיים תושבי
הכפר את עתידם עם הציונות. "מברית הפרדסנים" ועד לגרושם באביב 1948.
שועי הכפר הבטיחו ל"הגנה" ולשאר ראשי הציונות כי לא יתנו לאחיהם הערבים -
כולל צבאות החוץ הערבים, להיכנס לאזור ומנגד יעבדו בשיתוף פעולה עם
ה"הגנה" ולוחמיה. העובדות ההיסטוריות מוכיחות שאמנם ראשי ואנשי הכפר
שי'ח מוניס לא הפרו את ההבטחה ועמדו בהסכם. אם כן למה גורשו בכל זאת? משום שלצד
השני - לציונים ולהגנה לא היתה מילה של כבוד! זו גם לא היתה הפעם היחידה שלא מעט
כפרים ערבים הבטיחו לא להלחם בצד אחיהם וקיבלו "מילת כבוד" ציונית שלא
יפונו ולבסוף נאלצו ל"ברוח" על נפשם משום שהוברחו בכוח. הסיפורים הללו
שופכים לנו גם אור נוסף - מדוע הלוחמים הציונים המעטים ניצחו כל כך רבים, משום שחלק מאותם ה"רבים" העדיפו את
ה"ניטראליות" שמשום מה בגדה בהם לבסוף.
שי'ח מוניס אולי לא היה הכפר היחידי שנבגד
ע"י הציונים אבל היה אחד המרכזיים והחשובים שבהם. בשי'ח מוניס היתה ההנהגה
הערבית אולי מספר אחת באקטיביזם האנטי ערבי שלה ובפרו- ציוניזם שלה, אבל לבסוף גם זה
לא עזר לה ולבני חסותה. יהודי אמיתי - נאמן לדתו ולמורשתו, מכבד הסכמים ומילת הכבוד
שלו היא קידוש ה'. לעניין השקר והונאת הנוכרי יש לא רק משקל של חילול ה' ביהדות
אלא של פיקוח נפש ממש. לא במקרה מרימים אנשי "נטורי קרתא" סיסמא השנויה
במחלוקת:"יהודי אינו ציוני" ו"ציוני אינו יהודי"...
הציונים אוהבים להפיץ את המיתוס - שהפך
לשטיפת מוח פוליטית וחינוכית, כי "לערבים אין מילה". המיתוס של
"תקיעת הסכין" בגב הידיד. מהמיתוס הזה בונים מגדל תלפיות שאסור להאמין
לערבי ומכאן יוצאים למסקנה הברורה שכל הסכם ו/או ויתור פוליטי לערבים הינו בבחינת
אסון לדורות.
אבל פרשת הכפר שי'ח מוניס ודומיו הכל כך רבים (גם לאחר הקמת המדינה הציונית - מעיקרית
ובירעם ועד טבח כפר קאסם) מוכיחה כי המיתוס הציוני הוא בבחינת ה"פוסל במומו
הוא פוסל". מסתבר שדווקא לציונים לא היתה "מילה" כשהפקירו את בני
חסותם וניהלו מדיניות של ה"רצחת וגם ירשת". יתכן שמכאן נובע הפחד הציוני מלימוד ה"נכבה" בבתי הספר של "מדינת ישראל החדשה". לא
במקרה רוב הציבור הישראלי התמים מתנגד לשלום - על חשבון המיתוס ש"לערבי אין
מילה". אבל אם יתגלה ההיפך יתכן שהמפה הפוליטית תזוז טיפה מהימין הדוגמאטי שאכלס
אותה בשנים האחרונות. פרשת הנכבה של הכפר שי'ח מוניס היא מרכז חשיפת השינוי
המיוחל. זו אולי הסיבה הנסתרת מפחד הזכרת המילה "נכבה", וכל שכן לימודה.
הבעיה שלך רבי, היא, שאתה חושב שהציונות אינה יהדות והיהדות אינה ציונות. אתה משקיף על הציונות כנטע זר, כאל גוי. אתה חושב שהיהדות היא רק מה שאתה מסמל ומגדיר. אבל אתה כמובן טועה, אין לך מונופול על היהדות. תמיד ביהדות היו זרמים כאלה ואחרים. היו בשבילך להיות יהודי זה רק ללמוד פלפולים ולהתפלל. כאילו שבשביל לחיות לא צריך לעבודף להרוויח, להלחם כשצריך. הרי יהדות הכיתות ותת-הכיתות שמתאגדים לפי רבניהם ב"קהילות קודש" בעני עצמם הובילה את היהדות לחורבן באירופה. זו אותה יהדות שלך שרצתה לשבת על 'סיר הבשר' אשר במצרים האירופאית. ולמרות שאלוהים שלח את שליחיו להתריע, להזהיר ולקרוא ליהודים לעלות לארץ, אנשים כמוך היתה להם את החוצפה להאשימם בציונות שלכאורה נוגדת את היהדות. לפי פרשנות תפיסת עולמך גם משה רבנו היה ציוני! בודאי שיהושע בן נון היה זוכה לסקילתו בידיכם!!! יהודים כמוך התנגדו ליציאת בני ישראל מארץ הגויים מצרים ואלה קיבלו את עונשם והארץ פערה את פיה לבולעם. הטעות ההיסטורית-אמונים של מה שנקראים חרדים לבתיכם, לכיתותיהם ולכתותם היא שהם מפרשים את הציונות כתנועה פוליטית חילונית אנטי יהודית והם אינם מבינים שאלוהים זועק להם את התגשמות חזון יחזקאל. ואותם חרדים שמטעם עצמם רואים את עצמם כיהודים הנכונים והראויים היחידים, דווקא הם מסרבים להבין שכדי לממש את אמונתם חייבים הם להיות ציונים, במשמעות של לשוב, לעלות ולכבוש את הארץ.
השבמחקרב יקר, אם יהודים אתם אז תשתפו בבניית ארצנו כדרך שבני ישראל כובשי הארץ עשו זאת לפני 3400 שנים. צאו לעבוד ולהתפרנס, צאו לשרת את עמכם בהגנת הארץ ויושביה. עסקו בעבודה כדרך שחכמי ישראל לדורותיהם עסקו בה, ולימדו תורה ומשניות כמידת הראוי לכל אחד ואחד. אתם נדבקים לסמלי זרים וגרים. לבושכם הוא לבוש של אצילים פולנים מהמאה ה-16, מה היהודי בלבוש הזה?
לעניין שיח' מוניס:
השבמחקערביי שיח' מוניס לא גורשו!!!!! באמצע מרץ 1948 החליט ארגון 'ההגנה', במסגרת מדיניות של הנחת חיץ בין כוחות ערביים לוחמים לבין ישובים ערביים, לכתר את הכפר. המשימה היתה לנתק את הכפר מוניס מן העורף הערבי שוכחות הערבים שהיו באזור מוצא הירקון, קלקיליה ומצפון לכפר סבא. ב-20 במרץ הוא כותר על ידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני ממערב, מדרום וממזרח. התושבים, שסבלו מן הכיתור ואף חששו לחייהם, החלו לעזוב לכיוון צפון. ב-30 במרץ נכנסו יחידות חי"ם של חטיבת קרייתי ויחידה של השרות הכללי לכפר ללא קרב ומצאו אותו ריק.
בזמן מלחמה ישנם מצבים קשים, חששות אמיתיים ותגובות בלתי צפויות. אתה לא יכול להאשים את הכוח המגן, אלא רק את הכוח התוקף, אלה שפתחו במלחמה - הערבים, בני ערב בארץ ומחוצה לה. לכן, אנשי שיח' מוניס נטשו את כפרם, ולא הוברחו ממנו או גורשו ממנו.