בס"ד
פרשת נשא תשע"ד / הרב אליהו
קאופמן
פרשת הנשיא בתורה היא עניין של מנהיגות עם
הוד קדומים. הנשיא היא הדמות הנאצלת בכל שבט ושבט אשר שרשה הוא נ.ש.א. , דהיינו -
אדם שנישא רוחנית מעל בני שבטו ואשר הוא בעצם הבא והיוצא של שבטו עם תורת ה'
ומקריב קרבן שבטו לפני הקב"ה. אי לכך ברור הוא שאיש כזה חייב להיות מלומד בתורה, זכאי רוחנית
ובעל מידות דתיות לפני כל דבר אחר לא לחינם נצטוו ישראל – עפ"י ה', לבחור את הטוב והנישא שביניהם. ולכן לא לחינם נצטוו
בני ישראל בכבוד הנשיאים בציווי "נשיא בעמך לא תאור" (את הפסוק הזה
הזכיר אחד מאותם "נשיאי צעצוע" הציונים – חיים הרצוג שמו, לאנשי מאיר
כהנא שביזוהו בועידתם. אינני , חס ושלום, מהכהניסטים הסהרורים אבל לחומץ בן יין
הזה לא היתה את הרשות להאמין כי באמת בנשיאות הוא אוחז).
אבל בימינו אנו, ובמיוחד לאור הדוגמא ה"ממלכתית" של מדינת ה"עם
היהודי החדש", הרי שכל מושג יהודי מעידנא קדמה הפך לצד האחורי של המטבע היהודי
לאחר שיצא ממכבסת הכפירה של הציונות, ולאחר שהמושג הפך מלשון הקודש ללשון העברית של אותו
ריק מתוכן ששמו אליעזר בן יהודה. וכך גם במושג נשיא , שכמו כל מושג מקביל בשפת
הגויים הפך גם הוא למקבילה נוכרית
, "מקבילה למושג "פרזעידנט". עוד משרה רמה שבינה לבין יהדות וקדושה
הרי שאין ולא דבר. ובשבוע וחצי הקרוב אמור להתחולל הקרב על תפקיד
ה"נשיא" במדינה הזו. תפקיד שהחל כפרס ניחומים פוליטי לפוליטיקאים ציונים
שבן גוריון הדיר אותם מההנהגה, כחיים ויצמן ויצחק בן צבי ולימים הפך התפקיד למשרה
עבור סתם פוליטיקאים אפורים לגמרי שגם הפוליטיקה המזוהמת מאסה בהם. באחרונה גם
נכלא אחד מדמויות ה"הוד" הללו – שכיהן כ"נשיא", על מעללים שלא יועלו
בטומאתם על הנייר הזה. והנה השבוע שוב מקפצים כמה פוליטיקאים זקנים או סתם בלים
וגם לאחר שהסירו את הלוט מעל פניהם המצולקות ומהתפקיד הוירטואלי והליצני הרי הזה
שהם עדיין ממשיכים ליחס לו חשיבות , וכמובן גם לעצמם.
אבל מה נאמר ומה נציין, שהרי באיזו מדינת
כופרים וחקיינים אנו חיים הרי שאנו יודעים. זו המדינה שהוקמה למען קבוצת מכבי
ת"א , למען ליצנים ואנשי תרבות יוון השיכורים, למען אנשי התועבות וכו'. אבל
לאחר קום המדינה הזו קפצה בראש חבורה של עסקנים חרדים – וללא החלטה רשמית של גדולי התורה, היא קפצה למים
העכורים של הפוליטיקה הציונית וטענה כי "אנחנו מצילים מלוע הארי".
בנתיים "לוע הארי" הפך ל"בטן השועל" ואותם "מצילים"
קוראים ממנו – בקול של תרנגול שחוט: "קוקוריקו,
אני נלחם מבפנים"! פעם ניסו הללו להסוות את התבוללותם בממסד הכופר ובין השאר
- כשתפקיד ה"נשיא" עלה על הפרק, ניסו מספר רבנים גדולים בכל זאת לתאם
עמדה במי לבחור ובמי לא לבחור ואת מי להוקיע , וכל זאת כדי שתהיה הצדקה לכהונתם בכנסת המינים. הם רצו להוכיח
כי החרדים יהיו שם מאוחדים כדי להילחם על
זכויותיהם. אבל בפעם הזאת הכל הפך לחוחא והיטלולה. מותו של הגר"ע יוסף זרז את
התהליך ההתבוללות הציוני של אותם ח"כים חרדים היתומים מדת אש למו והשקפה. כל
אחד פונה לתמוך בכופר אחר לתפקיד הנשיא. כך למשל החסיד מגור – ינק'ל ליצמן, הביע תמיכתו בראובן ליבלין הפוקר
ומחלל השבת שבכל כוחו נלחם לגייס את החרדים. מנגד, אותו חבר של הניאו נאצים
ימ"ש מאירופה – ח"כ ניסים זאב
מש"ס, הביע תמיכתו באישה, ועוד במוקיונית סוררת ואנטי חרדית כדליה איציק ,
ונימק זאת כי "היא מתאימה לתפקיד הנכבד". לאיש הזה לא רק שגנבו את השכל
אלא שמישהו השתיל לו שכל ברמה נמוכה מזו שהיתה לו. אחד אחר – מאותם "שלוחא דרבנן", הבטיח תמיכתו
לאיש שמייצג יותר מכל המועמדים הללו את שונאי הדת, לדן שכטמן. התומך הלה הוא אותו
אברהם מיכאלי שרוצה להשמיד את שפת האידיש של גדולי ישראל בכל הדורות , ומשמש האוהד
הגדול של ההסכלה , שממנה התנערו ולחמו נגדה כל גדולי ישראל. אין אפילו מכנה משותף
לחרדים הללו בפרלמנט הציוני וממי הם יכולים "להציל מלוע הארי". מעניין
לאן נעלם ה"מנהיג הדגול" אריה דרעי...
מסתבר שגם לשיטת אלה שפעם גרסו כי יש
"להציל מלוע הארי" הרי שהח"כים החרדים – המתבוללים מיותרים.
הקשר הצרפתי
כבר זמן
רב שאני חושד בלא כשרים ובמניפולציות ציוניות מתואמות וברורות שמטרתן פשוט לבער את
היהדות החרדית ושכל האמצעים כשרים לכך. אלה שמנהיגם הריחני – המתבולל והמשומד, תיאודור הרצל, קרא להם לאחוז
באנטישמיות כדגל הציונות, מסתבר ממשיכים בדרכו הנלוזה ללא ניד עפעף. ביום שני
האחרון עמדתי על כך טוב יותר כתוצאה משני מקרים שנתקלתי בהם. לגבי העניין הראשון –
בו הסתבר לי כי שליחי הממסד מניעים כיום
את ה"עגלה" החרדית בא"י ע"י סוכני חרש המשבשים את דעתם של
גדולים, לוותר על מורשת אבות, הרי שאמלא פי מים עד שאשוחח עם גדולי ישראל שעוד
נותרו בדור הזה , ואח"כ אחליט מה וכיצד לצאת בחנית ובכידון. אבל לגבי העניין
השני הרי שאציגו מיד כאן. ביום שני גילה מען דהוא – שהיה נוכח שבוע קודם לכן בלשכת ראש עיריית
אשקלון, כי האחרון מצפה בקרוב לקלוט לא פחות משישים אלף נפש מיהודי צרפת! הלה
המשיך וסיפר לי כי ראש עיריית אשקלון טען כי גורמי השלטון בישראל מנסים להביא בזמן
קצר שש מאות אלף יהודים מצרפת ולחסל יהדות זו. אחרי אשקלון תהיה העיר חרדה ללהיט
הבניה עבור אותם עולים. הסיבה הרשמית היא כמובן האנטישמיות , הגזרות האנטי דתיות
(איסור כיפה במקומות ציבוריים ואיסור אוכל כשר לתלמידים) שהחלו במחוזות המוניציפאליים
שעליהם השתלטה מנהיגת הימין הפשיסטי – ז'אן מרי לה פן, ועליית מספר המוסלמים. רבים
ודאי ישמחו על ה"עלייה הברוכה" הזו אבל אין זו שמחה של "סוף מעשה
במחשבה תחילה" אלא זו שמחה של שטיפת מול ציונית – חילונית – לאומנית שכבר ראינו את תוצאות העלייה הזו
מתחילת שנות האלפיים. וחוץ מזה , יש עוד כמה דברים מוזרים שעליהם אפרט בשורות
הבאות.
יהדות צרפת היא אומנם הגדולה ביהדויות אירופה
אך לעומת בריטניה למשל (שקטנה ממנה) הרי שבהשוואה בין החרדים והדתיים של המדינות
הללו, הרי שנמצא שיהדות צרפת רפויה יותר. השלטון החילוני בישראל תמיד מחפש כיצד
לחסל יהדויות ומרכזים יהודיים ולהעלותם לארץ במסווה של "ציונות", כולל
שיווק ה"ציונות החרדית" שהותירה לא מעט בני זוג צעירים ומבוססים מאירופה
ומאמריקה כעניים בפתח לאחר עלותם לישראל. צרפת היתה הקרבן הקשה ביותר. יהודים
דתיים וחרדים שעלו מצרפת לישראל לא רק שהפסידו את ממונם וזכויותיהם בצרפת אלא
שחינוך ילדיהם הידרדר. להבדיל מבריטניה וארה"ב הרי שרבים מחרדי צרפת לא הגיעו
לישראל עם תשתית השקפתית ברורה בעניין מה עתיד לקרות להם במפגש עם הציונות
החולנית. בצרפת הספיק להם חינוך דתי – חרדי פשוט ואילו אחרים למדו בחב"ד. כשהם
הגיעו לארץ היה אפילו לחב"דניקים שלהם קשה להיקלט בחברה החב"דית הרגילה
ובמוסדותיה והחלו לצוץ מנייני חב"ד של יוצאי צרפת שלא התמזגו עם חב"ד או
עם אחיהם יוצאי צפון אפריקה הוותיקים בישראל (בין מסורתיים, דתיים וחרדים). את
התמימות הזו ניצלו המוסדות החילוניים וה"ממלכתיים – דתיים", כדי להפכם
אט, אט לחילוניים, כפי שהיתה מטרת המדינה מיום שארגנו את העלייה הזו לישראל. באי
צרפת של שנות האלפיים נפלו בדיוק לפח שנפלו עולי המזרח וצפון אפריקה בשנות ה- 50
וה-60 של המאה העשרים. הציונים הביאום
לכאן עם תוכנית ברורה לשמדם ולעקור את מצוותיהם. גם הפעם הפכו בתי הספר של
ה"מזרחי" לאמצעי השמד הזה. מול עיני – לפני פחות משבע שנים, ראיתי בדירה ממולי, בבית
שמש, כיצד ילדי משפחה חרדית כזו נושרים זה אחר זה משמירת המצוות , כאשר ההליכה
לממ"ד הארסי הזה היתה מתוך "אהבת ישראל" ונגמרה ב"שמד
ישראל". ההורים – שבצרפת חיו חיי רווחה
הרי שבארץ הם החלו לעבוד בניקיון ובדחק ועמדו חסרי אונים מול המצב החדש. מאות
משפחות עברו ועוברות תהליך כזה והשלטון החילוני עומד מאחוריו בדקדוק מופתי.
המדיניות איננה רק לגבי צרפת אלא בכלל לגבי כל העולם אבל בצרפת קל יותר כי היהודים
שם תמימים יותר, אפשר להפחיד עם המוסלמים הרבים , הפרנסה שם תלויה במדינה ויכולה
להתערער ע"י תנודות פוליטיות לכאן ולכאן, והאפשרות להביא משם מספר גדול של
יהודים היא לתאווה בעיני הציונות החילונית. אותם מרעים יודעים היטב כי את דתיותם,
ואפילו חרדיותם, של יהודי צרפת אפשר להוריד בקלות יותר מהדתיים והחרדים של בריטניה
, ארה"ב ואפילו משל אוסטרליה ודרום אפריקה. בצרפת ובבלגיה הסמוכה מאתרים
השליטים מישראל – בעזרת הסוכנות, הגו'ינט
והמוסדות הרשמיים של ישראל את האוכלוסיות הדתיות החלשות יותר ומיד ביה"ס
היהודי הדתי פושט את דמותו הדתית והפך ליותר חילוני מדתי במסווה
"ציוני". גם בבריטניה ובארה"ב מנסים ממשיכיו של המשומד הרצל
שר"י במהלכים הללו אך שם הכוחות המקומיים פחות תמימים ובמיוחד עצמאיים יותר.
באנטוורפן הבלגית למשל החלה – משנות ה-90 והלאה, חזרה בתשובה של בני העדה
הגרוזינית והקשר בינם ליהדות החרדית שם התהדק. השליחים הציונים קלטו זאת ובערמומיות
שטנית החלו לבנות תוכנית לחיסול הגדיים כדי שלא ימשיכו להיות תיישים. ביה"ס
החילוני שם ("תחכמוני") – במרכז
השכונה החרדית, עמד להיסגר מחוסר תלמידים. ואז, הם החלו לפעול אצל בני העדה
הגרוזינית לשם שליחת ילדי העדה לביה"ס הזהה במסווה של שקרים כי "זהו
ביה"ס מסורתי". אח"כ הפכוהו לחילוני ממש שמחלל שבת, והעניקו לו
הכרה של אוניברסיטאות מישראל, כדי שהצעירים הללו יעלו לישראל כשהם כבר חילוניים לגמרי.
ואומנם כיום נוצר מצב שההורים הם חובשי כיפות אבל רוב בניהם גלויי ראש והעיקר
שהם...ציונים!
כשהציונים מכניסים את רגליהם לבתיה"ס
הללו הם מנסים לרוקנם מסממנים דתיים ושולחים מורים חילוניים מישראל שילמדו אותם על
"דת הציונות". באירופה ואף בארה"ב היה נהוג עשרות שנים שגם
בביה"ס היהודיים החילוניים חובשים כיפה, אוכלים כשר ואפילו מתפללים. כניסת
הגורמים הציוניים מעלימה את הסממנים הדתיים ומכניסה במקומם כל מיני ריקניות
ישראליות כפרניות. אבל ישנה עוד דרך שיתכן שישראל נעזרת בה לזרז את
ה"עלייה" הזו. זוהי הדרך שהתווה אבי הציונות – המשומד הרצל , להכיר ולפעול לפי הכלל כי
"האנטישמיות הוא הידיד הטוב ביותר של הציונות".
בעשור הקודם התפרסם בצרפת ספר של שני יהודים
חילוניים שניסה להוכיח כי ישראל עומדת עמדה מאחורי "פיגועים אנטישמיים"
שמבצעיהם לא נודעו מעולם. בספר הזה גם הובאו הוכחות כי רמת ה"פיגועים"
החלה לרדת כאשר יהודי צרפת החלו להגר לקנדה ולא לישראל. כמו כן בעיר לאו בק נתפס
איש ארגון "מכבי" בניסיון של "פיגוע" מדומה. בצרפת קל ביותר
לנווט "אנטישמיות" מדומה לפחד ממשי. היהודים שם עדינים יותר והם לא יזמו
התקפות נגדיות אלא יברחו, היהודים שם תמימים יותר ויאמינו לכל גורם ישראלי כאילו
מדובר במלאכי השרת והיהודים שם אינם מתוחכמים פוליטית ולכן הם לא ינסו לשבת לשלום
ולפוליטיקה של הסכמה עם המוסלמים כמו שלמשל עושים זאת החרדים בלונדון הבריטית.
בבלגיה השכנה אירעו לא פעם התנגשויות עם
הערבים המרוקאים. בשנת 2003 הציע שגריר ישראל בבלגיה – המנוח שאול עמור לבנימין נתניהו (אז שר החוץ),
לתת לו ( כיוצא מרוקו) יד חופשית בפגישות פתוחות בינו ובין היהודים יוצאי צפון
אפריקה לערבים המרוקאים, כפי שנהוג היה ועדין שריר במרוקו. נתניהו ענה לעמור
בשלילה בטענה כי "אנחנו מדינה מערבית ומה שהיה פעם איננו עוד רלוונטי. הדרך איתם
היא רק דרך מתווכים אירופאים או אמריקאים".
תעלול אחר שנוסה בבריטניה, בבלגיה ובצרפת
היתה "חברת השמירה" הציונית. ישראל אימנה צעירים יהודיים חילוניים
מקומיים שהחלו פתאום להגיע ולשמור באירועים שלא התבקשו על כך , במיוחד בקרב היהדות
החרדית , ובחילולי שבת. המטרה היתה ליצור מתח ופחד פרובוקטיבי שיזהיר כי אסון עומד
, חס ושלום, להתרחש ולכן צריכים כולם לעלות לישראל. במקביל ניסתה ישראל לייסד את ארגון
"אייפק" בבריטניה כדי ליצור מתח פוליטי שיוליד אח"כ אנטישמיות אבל
התנגדותם של הרבנים החרדיים בלונדון לעניין הורידה את ההצעה הציונית מהפרק.
לפני מלחמת לבנון השנייה ניסתה גב' ציפי
ליבני – אז שרת החוץ, לשכנע יהלומנים רבים
מבלגיה לחסל את עסקיהם שם ולעלות לישראל אבל המלחמה טרפה לה את הקלפים. לא לחינם
בלגיה אף היא יעד ציוני לחיסול , וזאת שמלבד הקהילה החרדית הגדולה שם הרי ששוכן שם
האדמו"ר מפרשוורסק שידוע בקנאותו לדת אש למו ואשר התחנך במוסדות סאטמר
בוילהמבסבורג, שבניו יורק שבארה"ב.
וישנה גם פוליטיקה מעניינת. למרות עליית
הימין הניאו נאצי באירופה הרי שבישראל לא מתרגשים מכך. יתרה מכך, יחסים דיפלומטיים
"מוזרים" קיימים בין ישראל לכמה מפלגות וארגונים כאלה במערב אירופה.
הקולות הצורמים של מזילי דמעות התנין הציוניים מהשואה המרה שהם היו שותפים בה ,
עולים שוב ושוב במזרח אירופה אבל מנגד במערב אירופה מתגלים יחסי רעות בין פשיסטים
וניאו נאצים לישראלים והכל בשתיקת והסכמת ישראל. כך למשל נצפה רוני פרשואור – השגריר באו"ם, כשהוא יוצא מחדרה של גב'
מארי לה פן ולאחר שיחה ארוכה עימה. אח"כ הוא טען כי הוא טעה בחדר... פר' הלל
וויס – איש ימין קיצוני עם כיפה סרוגה ,
וח"כ ניסים זאב מש"ס הם אורחי כבוד של המפלגות האנטישמיות והניאו נאציות
הללו ובמיוחד זו האוסטרית, שמנהיגה הקודם היידר היה ידוע באנטישמיות שלו. השניים
עושים זאת לא רק למורת רוחו של הרב יצחק אייזנברג – רבה הראשי של אוסטריה, אלא גם למורת רוחם של
האוסטרים, הרואים במפלגה הזו מפלגה נאצית לכל דבר ונלחמים נגדה. ישראל איננה נוקטת
שום צעד כלפי שני האישים הללו ואילו ח"כי ש"ס מעולם לא עצרו את זאב מלנסוע
ולהופיע בפני חבריו האנטישמים והניאו נאצים. הגזירות על ברית המילה בגרמניה
ובארה"ב ועל השחיטה הכשרה וחבישת הכיפה באירופה ובקנדה (ומעניין שזה קורה
בקוויבק הצרפתית ולא באוטאריו האנגלו – אמריקאית...) לא היו מועלים אילו המדינות
הללו היו יודעות כי ישראל תעמוד על רגליה האחוריות לפחות כפי שהיא עומדת בנושאים
הפלשתינאים נגד אירופה וארה"ב. לי נראה שישנו תיאום סמוי בין
ה"גזרות" הללו להסכמה ישראלית שבשתיקה (ואולי אפילו יוזמה שבשתיקה...) כדי
להחיש עליה וליצור תמונה שליהודי אין מה לחפש בחו"ל. הציונים עשו זאת בעבר ונתפסו
ב"עסק ביש" במצרים, הדברים מתועדים גם בעניין הפצצה בבית הכנסת
"מסעודה שם טוב" בבגדד בירת עירק וגם ממרוקו ורומניה עלו קולות דומים.
לא לחינם ישראל מעוניינת במתח האנטישמי גם במזרח אירופה וב"גזרות"
בגרמניה. בארצות הללו עולה ועולה מספר היורדים מישראל ואין דרך אחרת להחזירם אלא
ע"י הפחד מה"אנטישמיות". בגרמניה גם "נתקעו" רבים מיוצאי
חבר העמים שהיו בדרכם לישראל.
היהדות החרדית ישנה את "שנת
בדובים" שלה בעקבות הזרקת סם ההרדמה הציוני בצורת "חרדים לייט"
המשרתים את הציונים ומעלימים את האמת מגדולי ישראל. חיסול יהדות צרפת – ויהדויות אחרות, לא יביאו ברכה לעם היהודי אלא
רק יסתמו מקורות מימון עצמאיים לתורה, ומנגד יישמדו את רוב העולים. אם בתקופת
הסנהדרין מותר היה לעזוב את א"י בשל כלה, תורה ופרנסה הרי שבודאי היום מותר כשהפרנסה
קשה ואילו הציונים עושים הכל כדי למחוק את היהדות. היהדות החרדית חייבת לצאת
למתקפה הפוכה ולהותיר את יהודי צרפת במקומותיהם ומנגד ליזום בכל מקום שיחות וקשרים
יהודיים גלויים עם המוסלמים , כפי שזה נעשה כיום בבריטניה. החישוב הקל הזה – כי יתווספו קולות חרדים נוספים לש"ס
ול"יהדות התורה", הוא חישוב אחיתופל , הן מבחינה רוחנית אך גם מבחינה
גשמית, כי בארץ הללו יתמעטו מדתיותם וילכו כמובן לרוב הציוני – החילוני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה