יום שישי, 27 ביוני 2014

משיירי הכנסת הגדולה

בס"ד
    משיירי הכנסת הגדולה / הרב אליהו קאופמן
      אני תקווה לאל עליון כי דבריו של הגאון הרב שלום כהן –  כנגד לימודי הנשים הספרדיות באקדמיה החילונית הפוקרת, יועילו להציל עוד כמה נפשות אומללות וטועות, מאלה שזכייה בר שלום ויפה דרעי מנסות להרוס ולקלקל. בחמלה יתרה אני מביט בניסיונותיו של הרב שלום כהן לתקן את מה שכבר קלקלו בש"ס. לא פשוט הוא –  לתלמיד חכם זה, לומר ולהנהיג את מה שהוא חושב באמת. דרעי מינה אותו על תקן רצציבי ביותר, יותר כדי לחסום את הרב שלמה עמר מאשר להחזיר עטרה ליושנה. "מועצת חכמי התורה" הוא גוף חסר שיניים ובודאי שאינו מאגד את כל חכמי ישראל הספרדים, אפילו כמו שמנסות "מועצות גדולי התורה" של אגו"י ודהג"ת. גם בהרכב "מועצת חכמי התורה" - שבה הפך הרב שלום כהן לראש וראשון רשמית, עדיין אין לו את הכוח לעשות כרצונו. מלבד הרב שמעון בעדני (עוד חכם מימי מינויו של הרב שך המנוח) הרי שהרב משה מאיה, ובמיוחד הרב דוד יוסף הם יותר שליחים פוליטיים של אריה  דרעי מאשר גדולי תורה ספרדים. גדולי התורה הספרדים נותרו מחוץ לאותה  "מועצת חכמים", להבדיל כמובן מ"מועצות גדולי התורה" האשכנזים. הרב שלמה מחפוד, הרב יעקב חיים סופר, הרב מאיר מזוז, הרב ראובן אלבז , הרב בן ציון מוצפי , הרב משה צדקא, הרב אליהו אבא שאול ועוד רבים אחרים אינם שייכים ל"מועצת החכמים" של ש"ס כי מישהו החליט שב"מועצת החכמים" הזו לא ישמעו יותר מדי דברי תורה אלא ידברו רק על  גישה פוליטית –  פראקטית, שכל כולה לתת כוח לעסקנים רדודים לקבוע את "דרך התורה".
      שנים רבות ישב הרב שלום כהן והחריש. הוא שמר בבטן עשרות שנים את מה שהוא הספיק להוציא בפחות משנתיים. הרב שלום כהן שייך לאותם רבנים ספרדים - שהיו רובם של רבני ספרד, אשר חונכו מדור לדור לא להתפעל המודרניזציה ומהציונות ואפילו גדלו על ברכי אי ההצבעה בבחירות לכנסת המינים, ועל האיסור לקחת כספים מהמדינה הציונית. לפני כשנה –  כאשר רצו לגייס בכוח את בחורי הישיבות, הרי שהרב כהן בכה בכנס שלושת "מועצות התורה" וקול רווי דמעות    קבע –  שאל "מה אנחנו צריכים את הכסף שלהם? עדיף שנתנתק מהם". אבל גם הוא עצמו –  איש עקרונות ותורה, ידע ויודע כי השפעתו בש"ס זעומה ותו לא. בכנס של כל הרבנים הגדולים עוד אפשר לומר דברים כאלה –  דברים שהוא שמע מרבותיו הגדולים בי"ם, אבל ב"מועצת חכמי התורה" של ש"ס, הס מלהזכיר באלה דיבורים "קיצוניים".  יתכן מאוד שהרב שלום כהן נבחר לפקד רוחנית על ש"ס לאחר שזו כבר צללה במים הזדוניים מדי. הקומו – טרגדיה היא כמו בשיר על אברל'ה מלמד שהתחתן עם הבת של הגביר יום לאחר שאביה פשט את הרגל.
     דבריו של הרב כהן על מפלגת הבית היהודי כמפלגה של נכרים ומלחמותיו כיום נגד האקדמיה במגזר החרדי וכנגד השרות בצבא הם בעצם מורשת של רבנים ספרדים אמיתיים שהיו רוב רובם של רבני המזרח בארץ הקודש ושרגלם לא דרכה במוסדות ובמשרות הציוניים. מהם הרב כהן ינק תורה ודעת. הוא ינק זאת מאביו –  הרב אפרים הכהן, מהרב צדקה חוצין, מהרב יעקב מוצפי, מהרב מרדכי שרעבי מה"כף החיים" ואף שמע מורשה מה"סבא קדישא" אלפנדרי ואפילו מה"בן איש חי" זצקו"ל. אליהם הוא התכוון כשטען כי "רבותינו התנגדו לכך שנשים תלמדנה באוניברסיטאות, ואפילו באלה המתקראות חרדיות". לא לחינם הוא כואב ודואב, שהרי למול עיניו הוא רואה כיצד קורס הבית היהודי האמיתי של יראי ה' מהמזרח ומאירופה כאחד. המפגש הזה –  עם העולם הכופר, מביא רק רע וזהו מפגש קשה יותר מאשר עם האקדמיה הנכרית בחו"ל. שם אצל הגויים, אין עניינים להעביר את הסטודנטים היהודים על דתם אבל כאן, בארץ קודשינו, רק זו מטרתם של החילוניים הכופרים ולשם כך הקימו את ה"מכללות החרדיות", כדי להעביר אותנו על דתנו ובמיוחד את נשותינו, כדי להפכן לסוררות ולהכשיל כשרות , חינוך וטהרת המשפחה. ועל כל אלה הוזהר הרב שלום כהן ע"י רבותיו והיום הוא רואה את התוצאות מול עיניו. ולכן, כמי שהתמנה לתפקיד כה מרכזי הוא חייב לפרוק את מלחמתו גם אם הסיכויים לנצח את עסקני ש"ס הם דלים, שהרי כאדם ירא שמים הוא חייב לצאת לידי עניין התוכחה.
     לא כאן המקום להאריך על ניסיונות הדור העלוב שלנו אבל יפה יעשה הרב שלום כהן אם לא יצמצם את מלחמתו רק לנשים ספרדיות אלא ירחיבה גם למנוע מגברים בכלל  ומנשים אשכנזיות באשר הם,  ללמוד מכוס התרעלה של כל אותן מכללות שבצד הכפירה נכנסו גם התועבות והניאוף. ולכן צאו וראו למשל בבית הדין של הגר"ן קרלי'ץ בכמה מאות אחוזים עלו מקרי הגירושין רק משום שהמתגרשות לומדות באותה אקדמיה שבקריית אונו. לזה בדיוק התכוונו מפעיליהן של זכייה בר שלום ויפה דרעי  –  להעביר את המשמעת התורתית מבנות ישראל ולפגוע בנאמנותן לבעליהן. וכמו שהרב שך ידע לקרא לסדר את הספרדים – בענייני השקפה, גם הגיעה השעה שהרב שלום כהן יקרא לסדר את החרדים האשכנזים, שרבניהם השתתקו כדגים לנוכח אסון ההסכלה.
      וישנו איש צר ואויב שכל הדרך של הרב כהן היא לצנינים בעיניו. זהו הרב שלמה עמר –  מי שהפך ל"ראשון לציון" (ולא נותר הרב של המושב האלמוני מגדים...) בחסד הרב עובדיה יוסף, ולא בזכות עצמו. והאיש הזה שולח את מלאך החבלה שלו לפניו –  את הפקיד מה"רבנות הראשית", יעקב סבג, כדי שימצא בעיות בכשרות "נווה ציון" שעליה חתום הרב שלום כהן. לפני מספר שנים מנע אותו סבג מה"עדה החרדית" לצאת להפגנה נגד ה"גיור הצבאי", שאותו אישר הרב עמר. סבג איים עליהם שלא יוציא את צוות השחיטה של ה"עדה החרדית" לחו"ל. זה מה שקורה כשמפרים את צוואתו של הגר"ח זוננפלד. הרב כהן הפך לצנינים בעני הרב ממגדים רק משום שאותו רב מושב לשעבר רצה להיות ה"מרן", ובדרך להכשיל גם את בניו של הרב עובדיה יוסף. ואילו אשתו של הרב עמר עובדת במכללת האסורה של זכייה בר שלום, שנגדה יצא הרב שלום כהן.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה