בס"ד
קורח שמע לעצת "גדולי הדור" / הרב אליהו קאופמן
הרבה
תילי תילים נכתבו על פרשת "קורח" אך ספק כמה מהם נכתבו מהזוית הנדונה
להלן. פלא גדול הוא כיצד גור ארי כקורח נפל בשבי כל כך חשוף מבחינת הקלוקלות
התורתית. האיש היה גדול בתורה ועשיר מופלג - ולא כל אחד זוכה ל"שני שולחנות"
מריבונו של עולם. קורח היה בן דוד ראשון למשה, לאהרון ולמרים. קורח היה בן שבט לוי
שהעמיד את בית המדרש במצרים והיה זה השבט היחיד
שחי את כל תקופת השעבוד בחופש, זה היה השבט שלחם עם משה רבנו והרג בחוטאי
העגל שהיו גם קרוביו משאר השבטים. לקורח היתה משפחה יראת שמים שזכתה שצאצאיה ישוררו
לימים את זמירותיהם בבית המקדש. ולימים המשיך שמו של קורח להתרנן, ובמיוחד בפי עדת
גולי תימן ששמו שזור בשמותיהם הפרטיים והמשפחתיים כאחד עד היום הזה ממש. אז כיצד
חטא האיש הגדול הזה בחוסר "אמונת חכמים", ולא שמע לגדולי דורו מבני שבטו
וממשפחתו הקרובה? במבט שני אפשר לטעון כי קורח דווקא שמע לעצת "גדולי
הדור" ורק משום כך נכשל ונפל תהומה. הכיצד?
האדמו"ר זצ"ל מסאטמר , רבי יואל
טיטלבאום זצ"ל – בעל ה"יואל משה", מביא בספרו הקדוש
"על הגאולה ועל התורה" את דברי ה"זוהר" הקדוש, כי כשיופיע מלך
המשיח ילחמו נגדו ראשונים כל גדולי ישראל. את התמיהה והשאלה על ה"זוהר"
הזה מביא הרשב"א. ואילו הרבי מסאטמר טוען באותו ספר כי הקושיא של הרשב"א
איננה כלל שאלה וכי כבר ביציאת מצרים התקיים המצב בו גדולי ישראל יצאו נגד משיח
ה', משה רבנו. כדי לנמק את טענתו מביא האדמו"ר מסאטמר את העובדה שדתן ואבירם – שבמצרים
שימשו את פרעה נגד עם ישראל, הגיעו לדרגת "גדולי הדור" בימיו של משה
רבנו, ואף משה רבנו חייב היה לשאול בעצתם. את הסבך הזה פותר האדמו"ר מסאטמר
זי"ע בכך שהוא מסביר כי מעשה שטן הוא לבלבל המוחין בענייני עיקר ותפל בתורה
ובגדוליה , והשטן מקבל רשות לכך כאשר חכמי ישראל ותמימים מתפעלים מעט מהתפל על פני
העיקר. והנה אז הופכת ה"ידענות" התיאורטית בתורה ו"כבוד
הרבנות" לעיקר כשהעיקר – יראת השמים
וכבוד התורה מהקדושה ולא מהטומאה, הופכים לטפל ומסמאים עיניים. וככל שגדל הבלבול
כך גדלה רשותו של השטן להחטיא את ישראל עד שרחמנא לצלן ישראל נענשים בשל קלות דעתם
בעונש חמור וכואב של "ייראו ויראו"..
דתן ואבירם היו משבט ראןבן – בכור
השבטים , ושימשו ב"רבנות" במצרים עוד לפני שהופיעו משה רבנו ואחיו אהרון
כדי להנהיג את עם ישראל. בעוד שמשה עצמו גדל בתחילה בבית פרעההרי שדתן ואבירם
הנהיגו את ישראל באותה תקופה ממש. כל
השבטים היו אז תחת העבדות הקשה ואילו שבט לוי לא היה שותף לה אלא הם היו חופשיים,
ובעיני העם המדוכא הדבר נראה פרבילגיוני ולא
הגון. והנה באו משה ואהרון – שני אחים,
והפכו למנהיגי העם תוך הוצאתו של העם מחיי הקבע שלו, ואח"כ באו השניים הללו
ומינו את בני משפחתם לתפקידים הרמים
בכהונה ובהנהגה, ואת אחותם מרים למלכת הנשים תוך דהירה לתוך מדבר צחיח ולוהט ועם עוד ארבעים
שנה נוספות של הליכה בו. ומנגד נותרו דתן ואבירם – ה"רבנים" הקודמים, בתמונת ההנהגה והמשיכו
להיות מסורים לטענתם כי עדיף היה להישאר במצרים. והנה בא השטן וסימא עיניים כל כך
חזק עד ש"קדושתם" של דתן ואבירם היתה לעובדה ב"שמירת העיניים"
שלהם, שלא הסתכלו כל שערה הפרוע של גב' בן פלת. אז באמת מדוע שאיש עקרונות
ו"ערכים נקיים" כקורח לא יטעה?!
ובאמת, כיצד יכול היה קורח להימנע מהמכשלה?
הרבי הקדוש מסאטמר מצביע על כך שכדי להימנע מנפילה בניסיון של "נביא
שקר" ו"חולם חלום" יש להבחין לא רק בין עיקר לטפל (יראת שמים מול
"למדנות") אלא בעיקר להבחין מאין נשאב כוח ההמלכה של "גדול
הדור" ושל "רבנותו". גם אם האיש הוא "ענק בתורה" בידע אך
מקור כוחו נשאב ומומלך מגורמים שמקורם בטומאת מצרים ובטומאת הכפירה של המינים והאפיקורסים,
ומכאן שיש להתרחק מ"רבנותם" של הללו ולהוקיעה. מנגד, אלה שמקורם בקדושה
והם מתרחקים מהנוכריות ומההשקפה האפיקורסית וממינים ואפיקורסים בכלל , הרי שאלה הם
גדולי ישראל האמיתיים. על קורח היה להתרחק מדתן ואבירם רק משום שהאחרונים שרתו את
פרעה ומקופתו חיו והתפרסמו. והלקח של קורח הוא מבחינתו "מעשה אבות סימן לבנים",
ולכן יש להרחיק רגלינו מאלה שזכו ל"רבנותם" מפוקרי ורשעי ישראל כמו ה"רבנות
הראשית" וכו', שאם חס ושלום יחניפו טובים ותמימים לאותם רשעים הרי שגורלם
יהיה כגורלו של קורח, שהאדמה פצתה את פיה ובלעהו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה