בס"ד
הברית החדשה:זכייה הרפורמאטורית ואיש הקש ציון
בוארון / הרב אליהו
קאופמן
לא במקרה עברה גב' זכייה בר שלום – ביתו של הגר"ע יוסף ומרעלת נשות ישראל
בהסכלתה, לתמוך בדיין ציון בוארון , איש הקש של הרב שלמה עמר. משפחת עמר ומשפחת בר
שלום קשורות זו בזו. במכללת שטיפת המוח ההסכלתית שהקימה אותה זכייה מכהנת ועובדת
גם רעייתו של הרב עמר. זו הגב' שבית המשפט הציוני הוציא אותה ב"שלום"
מההאשמות להיותה שותפה ללינץ שעבר המחזר של ביתה ה"חסודה". מנגד בעלה של
הגב' בר שלום עובד כדיין ב"בית הדין הגדול" של הציונים לצידם של אותו ציון בוארון וכמובן לצידו של הרב שלמה עמר. אבל
תמיכתה של ביתו הגדולה של הגר"ע יוסף באיש הקש של עמר ויציאתה נגד אחיה נובעת
מקרע עמוק במשפחת יוסף שכבר החל לפני למעלה מחמש עשרה שנה.
"בד"ץ בית יוסף" היה כבר עם הקמתו מכרה זהב של כספים.
בתחילת הדרך היה חמיה של גב' זכייה בר שלום - הרב בר שלום מבת ים, האיש שניהל את
ההכשר של ש"ס. אבל מיד אח"כ נלקחה הבכורה הכלכלית הזו מגב' זכייה, מבעלה
ובמיוחד מחמיה והועברה לאחיה של זכייה. אברהם יוסף היה הראשון שזכה בבד"ץ הזה
- שכל כולו מבוסס על משגיחי "רבנות" קלים שבקלים, ואח"כ גב' יהודית
יוסף - גיסתה של הזכייה , העבירה את הבד"ץ לבעלה ה"פודל" מושיל'ה.
אבל ברית קרה של תמיכה הדדית נותרה בין אברהם יוסף לשליט החדש בבית הגר"ג
יוסף, הינוקא, משה יוסף. המכללה של זכייה הוקמה כמרד נגד בעלה ואביה שסירבו שתלמד
את מקצוע השטן ששמו פסיכולוגיה אך מכללה זו קמה גם גם כ"ריפוי בעיסוק" עבור זכייה על שגנבו לה , לבעלה ולחמיה את מכרה
הזהב הכלכלי וכן הפכה המכללה הפוקרת הזו כמוקד כוח עצמאי לקבלת כספים ולקשר עם
הציונים. השנים עברו אבל הקרב והמלחמה הפנימית לא נשכחו וכיום יש לזכייה ולבעלה
סיכוי להוריד מכוחם של מתנגדיהם במשפחת יוסף ובמקום זאת לזכות בנתח מה"רבנות
הראשית" והפעם בלי שותפות עם שאר משפחת יוסף. אם בוארון יצח הרי שבוארון
ופטרונו עמר כבר לא יהיו חייבים דבר לש"ס ו/או לגר"ע יוסף כפי שהיו
הדברים בעשור האחרון , עת הרב עמר היה חייב ל"בית יוסף" עבור בחירתו
בשנת 2003. יש לציין כי הרב שלמה עמר משמש גם כ"רב פוסק עליון" של אותה
מכללה מרעילת בארות. ה"רב" במכללה הוא ליצן מפוקפק בשם דני נשיא
ש"חרדיותו" מוטלת בספק ובעברו שיתוף פעולה עם השמאל האנטי דתי לטובת
חילולי שבת בי"ם. שניים מראשי "ועדות השבת"(בי"ם ובבני ברק)
טענו לפני שנים כי הם חושדים בנשיא כאיש השלטונות הציוניים וסוכנם.
אבל מלחמות "בית יוסף" אינן מתחילות רק בזכייה נגד כולם ואינן
מסתיימות שם. לא מכבר ביקש דוד יוסף עזרה ממפלגות השמאל נגד אחיו יצחק בקרב שעוד
לא התחיל – על "רבנות
י"ם". העזרה הזו כללה גם מסירת חומר נגד האח בתחום המשפט הפלילי.
הגר"ע יוסף עמד כואב וסובל מול המצב הלה. הקרב הגדול שניהל הרב יעקב יוסף
המנוח - נגד כל משפחתו, ידוע לכולם. מנגד יודעת המשפחה כי הפסד ה"רבנות הראשית"
לבוארון , ובמיוחד לשמואל אליהו יביא לסוף של חלוקת המשרות ה"רבניות"
למשפחת יוסף וגרורייה על חשבון היהדות ועל גב הציבור התמים שתומך במשפחה הזו בצורה
עיוורת ממש.
וישנו עוד שמן שמישהו יוצק למדורה
הזו. האיש הוא יהודה דרעי מבאר שבע, שהגיע ל"רבנותו" בעיר הנגב מכוח
ההשפעה של אחיו המפורסם, אריה דרעי. יהודה דרעי הודיע למקורביו כי לא ייכנע וימשיך
הלאה גם אם נראה לכולם שאין לו סיכוי מול אברהם יוסף – מועמד
הבית של ש"ס, מול ציון בוארון - מועמד הקש והחציר של הרב עמר (שאחד
מהאב"דים הגדולים בארץ טוען כי ספריו של בוארון הם מפתח ל"טיהור
ממזרים") ושמואל אליהו - מועמד הבית של ה"בית היהודי". יודל'ה דרעי
מאוכזב מאוד מאחיו אריה. יהודל'ה האמין כי גם הפעם יעמוד אחיו לצידו כמו שסייע לו
להפוך לרב שכונה בשכונת "רמות" ואח"כ להתמנות ל"רבה של
ב"ש" ואפילו על הקרב בת"א עמד אריה על המשמר לטובת אחיו מול הרב
שרולי'ק – לוליק לאו , שבו ניצח האחרון.
אבל אריה דרעי של היום איננו עוד אותו אריה דרעי אפילו של הימים בהם היה מחוץ
להשפעה במערכת הפוליטית. אריה דרעי אומנם חזר להיות ראש ש"ס ואפילו פירק את
אלי ישי לגזרים אבל הכל היה והינו בעירבון מוגבל של בית הגר"ע יוסף, ויותר
נכון של גב' יהודית יוסף. אריה התחייב לעשות את רצון הגב' ולחדול להיות המנווט של
"בית יוסף". על מזבח זה הוא כבר הקריב את אחיו יהודה. וחוץ מזה הרי
שאריה דרעי לא נהנה במיוחד מ"חוכמתו" של האח יהודה שנחשב ל"כבשה השחורה" מבין
ארבעת האחים דרעי. את זה רמז לא פעם אריה דרעי ליעקב מרגי (שר הדתות לשעבר) -
בהיות האחרון יו"ר המועצה הדתית של ב"ש. מפעם לפעם ביקש אריה דרעי ממרגי
לנטרל את אחיו ומעל לכל לא לקשר בין השניים כי הוא פשוט לא סובל את הנחיתות של
אחיו יהודה.
אבל יהודה דרעי בונה על עוד דבר, שמבחינתו הוא ריאלי. יהודה דרעי מאמין כי
היועץ המשפטי לממשלה יפסול את שמואל אליהו – בגלל הסתותיו נגד הערבים, ואת אברהם יוסף - בגין
התנגדותו לבית המשפט הציוני וראייתו בו "דיני עכו"ם". יהודה דרעי
מקווה שלאחר הפסילה הזו יפסל גם בוארון שאף הוא יצא נגד הערכאות הציוניות ואף פסל
עד קידושין בשל היותו עו"ד, וכך התיר בן של גוי לבוא בקהל לאחר שאימו לא התגרשה
כדת משה וישראל מבעלה היהודי הקודם (שאת הקידושין הזה פסל בוארון). כך מקווה דרעי
להפוך למועמד החרדי המוביל ואז הוא מאמין כי גם דתיים לאומיים וחילוניים יעדיפו
אותו על פני רצון כרוסי הארכאי , שאפילו הדתיים הלאומיים שכחו ממנו.
וישנו גם מר בן דהן - סגן שר הדתות הציוני, שמתפאר כי הצליח להכניס
"עשר נשים אשכנזיות" לגוף הבוחר. אינני יודע אם לצחוק או לבכות על
הבדיחה הזו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה