בס"ד
פרשת דברים / הרב אליהו קאופמן
"אלה הדברים". דרשו רבותינו ש"אין דברים אלא תורה".
ולכן לא במקרה נכשל דור ההפלגה שהרי נאמר בפרשת "נח" על אותו דור בלשון
"וייקחו איתם דברים אחדים". "דברים אחדים" פירושו של דברים
הוא שלקחו רק חלקים מהתורה , או בלשון
אחרת , לקחו חלקים בלבד ממצוות ה'. וכשלוקחים "רק" חלק מתורת ה' הרי
שיתכן שאין כאן אי הכרה בריבון העולמים אך , רחמנא לצלן, ישנה כאן מרידה ב- ה'.
מנגד הרי שמי שאינו מאמין ב- ה' גם אינו מורד בו בפרהסיה, אם כך מה גרוע יותר -
"דברים אחדים" או אפיקורסות טוטאלית? "אלה ואלה נישרפין בבית
הדשן", אבל לשתי הטומאות הללו אין גם זכות להיות הפסולת של בית הדשן. דבר אחד
ברור - ה"תזה" ההסכלתית של לא מעט ארגונים והשקפות חרדיות - ציוניות ,
היא פסולה מעיקרה. אותה השקפה קלוקלת
מעניקה לגיטימציה לאלה מהפוקרים הממלאים רק "חלק" ממצוות התורה ורואה
בהם כה"רע במיעוטו". אלה הם ה"מסורתיים", אלה הם אלה ש"לפחות
מניחים תפילין", אלה הם אלה ש"מנשקים את המזוזה" ואלה הם אלה
שחובשים את הקליפות הסרוגות. הללו לוקחים איתם "דברים" אבל הם בחזקת
"אחדים". התוצאה היא יציאת עגלים מתוכם כנפתלי בנט, רות קלדרון, אלעזר
שטרן עליזה לביא, דב שיפמן , דוד סתיו , זאב אלקין, ציפי חוטובלי ועוד הרשימה
ארוכה. לא פלא הוא שהללו מורדים לבסוף בתורת ה' ומנסים לשנות את מה שהתורה ציוותה
כ"שולחן ערוך", צניעות האישה , הכשרות האמיתית וכו'. הכנופיה הזו מצליחה
הרבה יותר לחתוך בדת ישראל, להשתמש ב"רבנות הראשית" נגד התורה ולחוקק
חוקי עכו"ם לשינוי ההלכה , והכנופיה הזו עושה זאת טוב יותר לרע מאשר עשו זאת
שולמית אלוני, אורי אבנרי, יוסי שריד, אברהם פורז, רפאל איתן וטומי לפיד או כמו
שרוצים לעשות זאת זהבה גלאון, ניצן הורווי'ץ, מירב מיכאלי ועוד פוקרים אחרים. אז
באמת מי יותר גרוע – דור ההפלגה שלקחו
"דברים אחדים" או אלה שבכלל לא לקחו איתם "דברים" כקרל מרכס,
תיאודור הרצל , ליאון טרוצקי ואחרים?
בפעם המיליון ויותר נכשלים ה"חרדים הציונים" בהתחברותם לאותם אלה
הלוקחים עימם "דברים אחדים" ולאחר ההונאה הזו הם יורקים בפרצופה של
התורה הקדושה ו"מסבירים" אותה יותר גרוע מעבודה זרה ממוצעת, רחמנא לצלן.
במקום להשליך את ה"צעצוע" הזה ששמו "רבנות ראשית" לכל האשפות
שבעולם הרי שה"חרדים הציוניים" ו"רבניהם" ממשיכים להשתעשע
ב"הצלה מתוך לוע הארי" בזמן שפעילותם במוסד השפל והמתועב הזה משולה
לאותו תרנגול שקורא מתוך בבטן השועל "קוקוריקו , אני נלחם מבפנים"!
ואין לאיש הזה מנחם
כבר זמן רב שאני שומר ב"בטן" את כל מה שיש לי לומר על האיש הזה
ששמו מנחם ברוד והוא העורך של העלון השבועי "שיחת השבוע" היוצא מטעם
חב"ד לכל העולם. יתכן שהיו איזה פעמים שנגעתי ב"השקפתו" הפסולה
והלא חרדית "לאומית" בסגנון הליכוד ו"קדימה" וללא ריח של
תורה. אבל בשבוע האחרון – בעלון פרשת
"מטות-מסעי" חשף הלה את פרצופו האמיתי כנגד אלה הלוחמים את מלחמת ה- ה'
נגד גזירת הצבא הציוני. פתאום אותו "אידיאולוג" רדוד - שגם במושגים "רעיוניים"
חילוניים הוא משתרך בתחתית הטבלה, מתחיל להטיף מוסר לרבנים מורמים מעם
ש"בשלושת השבועות אסור להרבות מחלוקת". ולא רק שהוא רואה ברבנים הללו
"מעוררי מחלוקת" אלא הוא טוען שבדיוק בשל כך חרב הבית השני, והוא מציע
לרבנים אחרים לא להיגרר ל"מלחמת אחים". וכשהוא מגן על שלטון השמד הציוני
הוא טוען שמלחמת החורמה הרבנית נגדם היא משום שאותם פוקרים "תמימים"
בסה"כ רוצים ש"החרדים יצאו לשוק העבודה". המנחם- לץ הזה כלל וכלל
אינו מזכיר שהמלחמה היא כנגד הגיוס לצבא השמד. מסתמא שלא רק שהמנחם - לץ הזה רוצה
להסתיר את רעת הפוקרים שעליהם הוא מגן אלא גם משום שהוא יודע שה"נקודה
הצבאית" היא הבטן הרכה שלו ושל תנועתו. המנחם – לץ הזה קורא כמעט מידי גיליון וגיליון להפעיל
"יד חזקה" נגד הערבים אבל גיוסם של חבריו ואנשי כיתתו הוא בדרך כלל
לחלוקת סופגניות. ואם כבר ישנם מתגייסים בקרב כיתתו הרי שיעדיף להסתירם כי זו לא
היתה דרכם של אדמו"ריו מעידנא דקדמא.
הבעיה עם לבלרי "צלופחים" כברוד למשל היא בכך שהם לא אומרים את
מה שהם חושבים ישירות, הם מציינים רק חצאי עובדות
ובודאי שאינם מיישרים מבט להתפלמס עם הנושא והנשוא שאותם הם תוקפים. מתקפתו
של מנחם - לץ הזה היא כנגד הפגנת הרבנים הגדולה שהיתה בשבוע שעבר נגד הצבא הציוני
ומדינתו מול בנייני ה"איחוד האירופאי" בבריסל. מה שכואב ללבלר חסר
ההשקפה וחסר ריח התורה הזה היא העובדה שהפעם זו היתה הפגנה רחבה שכללה לא רק את
חסידות סאטמר , או את ה"עדה החרדית" או את החוגים
שבסביבתם אלא ההפגנה הזו כללה גם חוגים רחבים מ"יהדות התורה". יתרה מכך,
את העסקן הזה - שכל מה שמעניין אותו הוא הרווח הפוליטי של כיתתו, הרגיזה העובדה
שבפעם הראשונה הוכח באירופה כי ליהדות החרדית יש הנהגה רבנית ברורה ואנטי ציונית
ובמיוחד ירד ערכם של "ארגוני הרבנים" ("ועידת רבני אירופה"
ובמיוחד "מרכז רבני אירופה" של חב"ד - שברוד הוא מאוהדיו) באירופה,
שלא היו נוכחים והתגלה קלונם כ"רבנים" בלבוש "חרדי" שאינם אלא
מייצגים באירופה אך ורק חוגים יהודיים חילוניים, רפורמים וציוניים. רק השבוע סיפר
רב צעיר מהעיר טריאסטה באיטליה כיצד "רבני" "מרכז רבני
אירופה" מחללים שם שמים בכל מקום ביבשת אירופה ששם הם "ממונים" על
"התחזקות היהודים החילוניים" ובמיוחד על "גיור"
ו"כשרות". לשם האיזון גם אותו דוד מרגלית – ה"רב" של טריאסטה" מאיטליה,
איננו "צדיק תמים" בדורו ובטח לא בעירו. מסכת ה"גיורים" שלו
כוללת לא פעם גם למעלה משלוש עשרה "גיורים" ליום, כשמובטח לו חוזה
"רבנות" בעירו עד 120, בשל כך! הקריאה של המנחם- לץ הזה – ל"רבנים
חרדים", לא להתחבר ל"רבנים מעוררי מחלוקת" היא קריאת ייאוש
של מי שכואב את התחברותם של רבנים מ"יהדות התורה" לרבני סאטמר בהפגנה
החשובה הזו.
למר ברוד צריך להבהיר כי אין כיום שום "מלחמת אחים" באופק משום
שגדולי ישראל ובראשם ההגר"א ראו באלה של היום ובקודמיהם את זרע עמלק. האויב כיום
איינו הרומאי האכזר אלא הציוני שהחליף אותו. הערבים אינו איום רוחני - כמו שהרומאים
ועבודתם הזרה היתה, אלא האויב הרוחני היא הכפירה הציונית שברוד וכמותו תמיד
מתייצבים לצידה נגד שלומי אמוני ישראל.
עלון "שיחת השבוע" היה יכול להיות דבר חיובי כל ערב שבת אלמלא
דברי השטות וההבל של מנחם ברוד, שכל כולם מבוססים על השקפה חילוניות
"לאומית" שפסה מן הארץ. יש בתוך העלון הזה סיפור יהודי שבועי ואמיתי
קבוע עם הרבה מוסר ויהדות וגם אם לרוב חסידות חב"ד עומדת במרכזו הרי שאלה
דברי מים חיים ממש. יש בדף האחורי של העלון סיפור אקטואלי על יהודי זה או אחר ששב
ליהדות ותורם בתחום התמחותו ל"אידישקייט" מעל ומעבר. זהו סיפור התחזקות
שבועי נפלא. וישנם בעלון פרפראות תורתיות ופינת הלכה רחבה ומגוונת של הרב יוסף
גינזבורג מהישוב עומר. הכל כל כך טוב ויפה אבל הבעיה שה"רעל הרוחני" של
מנחם ברוד אורב בפתח העלון ומעקם את הדעת והדת.
אינני חפץ לנקוט עמדה ארגונית ופוליטית פנימית בחב"ד כי אינני חסיד
בחסידות זו אבל לאחר שנים רבות - מאז עלייתו של האדמו"ר מחב"ד לגנזי
מרומים, אני חייב לציין כי מיום ליום מסתבר לי שהקבוצה ה"משיחית" - שהיא
מושא שנאה של ה"קבוצה המרכזית" בחב"ד (שברוד וחבריו כלולים בה יחד
עם "שלוחי מרכז רבני אירופה"), היא דווקא הקבוצה הדתית והתורתית יותר
ואנשיה הם אלה העומדים על משמר הדת בחב"ד ואומרים את דעתם בגלוי ובאומץ ללא
פחד וחשבון לחוגים חילוניים ורפורמים.פגשתי מהם אברכים יקרים, רבנים, ראשי ישיבות
ודיינים וכנראה שהקשר שלהם שעובר חזק יותר דרך אמונת החכמים לרבם האחרון בפרט
ורבותיהם הקודמים בכלל , חזק יותר לדת אש למו מאשר של "יפי הנפש" של "שיחת השבוע"
ו"מרכז רבני אירופה". אני לא חייב להסכים עם ה"קבוצה המשיחית"
בחב"ד על מצבו הנוכחי של הרבי כדי לפחות להצביע על קבוצה זו כמובילה בשמירת
הדת והמחויבות להלכה היהודית מבין כל חסידות חב"ד.
הוועדה הפוחזת
כדי להבין איזה קרקס נקבל בסוף המרוץ ל"רב הראשי" כדאי שנעלעל
ברשימת ה"גוף הבוחר" שיבחר את ה"רבנים הראשיים". מתוך כמאה וחמישים
בוחרים הרי שקרוב לכמחצית מהם מחללי שבת
ולא מעט מתוך אלה הם גם שונאי דת ממש. ה"קבוצה הקשה" מבין אותם פוקרים נמצאת ברשימת 25 ראשי הערים ,
ששת ראשי המועצות המקומיות , ארבעת ראשי הרשויות האזוריות וחמשת הח"כים.ובואו
ונרד לכמה שמות של ממש.
עוד לפני שנתחיל בחילוניים נטו די אם נזכיר את ששת הנשים ש"שר
הדתות" בנט מינה ו- ה' הטוב ירחם עלינו ועל "בחירתן" העתידית. גם
מתוך רשימת ה"רבנים האזוריים" עולה שם מעניין עם "ניחוח עבר"
והשתייכות פוליטית בעברו למפלג השמאלי של מפלגת העבודה כש"פטרוניו" דאז
היו אופיר פינס – ממחדדי הקו האנטי דתי של
מפלגת העבודה בשנות ה-90, ולא אחרת מענת הופמן שהיא גם כיום "חוד החנית"
נגד היהדות ו"מנהיגת נשות הכותל". לא נרחיב כאן על עברה של ההופמנית הזו
במר"צ י"ם ובמועצת עיריית י"ם בקו האנטי דתי. לאיש הזה – שפינס והופמן היו ה"גב הפוליטי" שלו ,
שמו בישראל הוא בנימין בר זוהר מ"מטה יהודה" ושבעברו נמצאת גם פרשת
"גיורים" שהתפוצצה אפילו בטלויזיה הציונית בשנות ה- 90. נכון אומנם
שה"גלריה הרבנית" של המועמדים ל"רבנים הראשיים" איננה
"כל כך" סוגה ב"יראי שמים" לשמה אבל גם מתוכה אני מניח שבר
זוהר ישתדל לדלות את הקל שבקלים לתוך "בחירתו הנשגבה".
בין אותם 25 ראשי הערים שיבחרו את ה"מנהיגים הדתיים והרוחניים"
של המדינה הציונית קיימים כמה "כוכבים" שדי להזכיר את שמם כדי שיהודי אותנטי ומאמין יקבל צמרמורת בכל גופו.
התחרות בין כמה מהם – על התור ה"אנטי
דתי האמיתי", איננה קלה. קחו למשל את רון חולדאי מת"א שמידי שנה הוא
מעניק יותר ממיליון ₪ לאנשי התועבה בעירו וחוץ מזה גם מממן להם כל שנה את המצעד האיום
והנורא שלהם , ועוד נואם שם ומאחל לפושעי ה' הללו הצלחה יותר גדולה בשנה
שאח"כ! אני בטוח שפוטין מרוסיה הוא אדם הרבה יותר "מוסרי" ממנו.
חולדאי ידוע כמי שאוהב לפרוץ כל דבר שבקדושה ולאחרונה בית המשפט חשף את
ה"ישראבלוף" שלו ושחל העירייה שלו (ש"יהדות התורה" וש"ס
הן בגועליציה שלה...) בכל הנוגע ל"העלמת העין" מעברייני השבת של רשתות
המסחר הגדולות בת"א. בימים אלה ממש הוא מתמודד בקרב על מי יהיה ראש העיר
האנטי דתי יותר בת"א - הוא עצמו או ח"כ
ניצן הורווי'ץ ממר"צ ("איש תועבה" מוצהר!...). אז תארו
לעצמכם מה חולדאי יצביע ומה הוא ידרוש מ"רב ראשי" כ"לבבו"...
ראש עיר אחר – שאולי שמו פחות מוכר
לרבים (על אף עירו הגדולה והמתפתחת) הוא דב צור מראשון לציון. בעיר הזו - שבשלושים
שנה האחרונות היתה בה תנופת הבנייה הגדולה בישראל, לא נבנתה ולו שכונה חרדית אחת!
והמסר של צור - מהחמש השנים האחרונות,
שבנייה לחרדים בעיר המתפתחת מספר אחת בישראל, לא תהיה גם בשלושים השנה הבאות. שנים
רבות היה אותו דב צור אופוזיציה לראש העיר הקודם – מאיר ניצן שמו, ותקף אותו (יחד עם חברו חמי
דורון מ"צומת" ומ"שינוי" האנטי דתיות מהעבר) על היותו של ניצן
"כנוע לדתיים". דב צור היה איש "שינוי" של ימי טומי לפיד
ולפני כן מהאגף האנטי דתי במפלגת העבודה. את צור – מול ניצן, העלו בשנת 2008 הקולות של אנשי
ש"ס שהכריעו בעד צור לראשות העיר! לא כאן המקום ל"הלל"
ול"שבח" את מי שהפך אח"כ סגן ראש העיר מטעם ש"ס (בזכות אותה
תמיכה) ושגרם ל"מהפך" הזה - את מר אריה כהן שהרב שלמה עמר עוד חייב לנו
הסבר כיצד הוסמך כהן האלים ומנבל הפה ושבית משפט הרשיעו , ל"רב שכונה"
ואיזה מבחנים עבר אח"כ וכיצד לימים קיבל "כושר לרב עיר". צור – כתחבולן חילוני קיצוני יודע היטב כיצד
"לבחור" ב"אנשי דת" כלבבו.
ראש עיריית י"ם - המצהיר השתי והערב על רצונו בחילוניזצייה של עיר
הקודש, אין צורך להציג. הלה רק מחכה שהבחירות יסתיימו לטובתו ובתי הקולנוע יפתחו
על ידו בשבתות ובחגים. גם לחברמן הזה יש "אוהדים חרדים": בעבר זו היתה
חסידות גור והיום זו "דגל התורה". זהו האיש שמצהיר על "רבנים
ציונים" לי"ם, אז תארו לכם את
מי הוא יבחר ל"רבנים ראשיים".
רוביק דנילוביץ הוא ראש העיר של ב"ש. מאז שהחליף הלה את טרנר מצב
הסיוע למוסדות דת רק ירד. בקשר לב"ש ולמימון מוסדות דת ותורה בימי ראש העיר
הקודם - יעקב טרנר, יש סיפור מעניין ממנו אפשר ללמוד מיהם השרלטנים שפוגעים כספית
במוסדות התורה. משנבחר יעקב טרנר לראשות העיר הוא היה כל כך פתוח לדתיים שהיה מוכן
לתקצב את המוסדות הדתיים וחרדים היישר מהקופה העירונית לקופת המוסד עפ"י
צרכיו. אך כאן לא נזעקו אנשי מר"צ או "שינוי אלא הנציגים הדתיים -
ובראשם ה"חרדים", שדרשו שהכסף יעבור דרכם גם אם זה יהיה במחיר הקטנת
התקציב למוסד הנצרך!
ונחזור לראש העיר הנוכחי , רוביק דנילוביץ.
הלה מתכנן להקים "חוף ים" במדבר הבאר שבעי ולא תאמינו מדוע: להביא
אוכלוסיה חילונית "משכילה" מול הציבור הדתי והחרדי המתרבה בעיר. דנילוביץ
הוא גם זה שפתח בימי הקדנציה שלו את "מוסדות התרבות" בעיר בשבתות ובחגים
ובראשם ה"מוזיאון העירוני", וכשהחרדים טענו כנגדו בנושא זה הוא בכלל טען שהדגם שלו בנושא מוזיאון שמחלל שבת
נלקח מ"מוזיאון ישראל" בי"ם שאורי לופוליאנסקי – "ראש העיר החרדי" של י"ם, נתן לו
את תקדים חילול השבת בעיר הקודש. גם הרוביק לא יטמון את פתקיו עבור המועמד
ה"דתי ביותר".
יואל לביא הוא ראש עיר וותיק בעיר שדה כרמלה. הלה נבחר בשנות ה-90 כאיש הליכוד בעיר שתושביה היהודים הם ברובם
מסורתיים, דתיים וחרדים בני עדות המזרח. זה כמובן לא הפריע לאיש להיות
"חלוץ" פתיחת "אירועי שבתרבות" בעיר , ובאופן גס וקולני. והנה
אותו ראש העיר פתח – כבר בקדנציה הראשונה
שלו , פרויקט "לאומי" שאפילו אנשי הליכוד הכי חילוניים פערו עיניהם
מתדהמה. הלה זימן מידי שנה בחודש דצמבר
יהודים עם חנוכיות וערבים נוצרים עם סמלי עבודה זרה ואורות העבודה הזרה
ל"הדלקה משותפת"! ח"כ אמנון כהן מש"ס - אז חבר מועצת העיר
מטעם "סיעת יוצאי בוכרה בעיר" ,
לא התנגד לעניין גם כשנציג ש"ס במועצת העיר דאז - הרב יוסף חן, העלה את
התנגדותו למהלך. לביא בטח לא יחפש את ה"מועמד התורתי ביותר".
ונחתום בעוד אחד ש"מככב"
כיום בכותרות. זהו חיים אביטן, ראש עיריית חדרה , שחשוד במשטרה בכל מיני מינים של
חשדות. לא שמעתי שממנו מנעו את זכות ההצבעה כמו שמנעו למשל מיונה מצגר. אבל אם הלה
יצביע צריך לבדוק אם לא היה כאן איזה "דיל" עם "מחיר"
מיוחד...
כאשר ניגשים לחמשת הח"כים שיבחרו – מטעם הפרלמנט הציוני, את ה"רבנים
הראשיים", הרי שהחלחלה אוחזת בנו. מלבד ישראל אייכלר – איש חסידות "בלזא", הרי שהשאר הם באמת
אינם מחפשים את ה"מהדרין" ואף לא בדיעבד. יוני שטבון מה"בית
היהודי" של בנט הוא יותר מתעניין בלאומנות מאשר ביהדות. ואילו שלושת
ה"גברות" שכ"חכיות" יבחרו מטעם הפרלמנט הציוני את
ה"רבנים הראשיים" הן לוחמות לא קטנות לכרסום באורתודוכסיה היהודית. כזו
היא גב' עליזה לביא ממפלגתו של יאיר לפיד – "יש עתיד". גב' לביא הגיעה לפרלמנט
במטרה מוצהרת לכופף – חס ושלום , את היהדות לכיוון הרפורמה ובמיוחד בנושאי
נשים, טהרה , "גרות" והפיכת הרפורמים והקונסרבטיביים לרשמיים.
את מירי רגב הצעקנית ןהפופוליסטית מהליכוד אין צורך להציג וגם הגב' הזו
הסיתה לא מעט באותו "עליהום" של "הדרת נשים" ואף כיום היא נוטה
לתמוך ב"נשות הכותל" הפרובוקטיביות. חברתה של רגב מהליכוד – גילה גמליאל, היא עוד ח"כית שתבחר
ב"רבנים הראשיים" ולה רקורד מעניין לא פחות מהאחרות, ואולי אף
"ססגוני" יותר. זוהי הח"כית של הליכוד המושכת את חבריה למאורות
הפריצות של אנשי התועבה בישראל כדי להעניק להם ול"השקפתם" לגיטימציה!
מאחר וה"רבנות הראשית"
מעולם לא היתה בדיוק המרכז של החרדים, ובאחרונה גם הדתיים לאומיים הדירו רגליהם
משם, הרי שרק החילוניים נותרו כלקוחותיה - וגם זאת בעירבון מאוד גדול אך גם מוגבל. אי לכך
מסתבר ש"ירידת הדורות" חלה גם על הציבור החילוני וזאת משום שבעבר הציבור
החילוני שהיה מעורב בבחירות ביקש רבנים דתיים ו"מכובדים" אך ככל שהציבור
החילוני השמרני התחלף במופקרים ואנשי תועבות הרי שגם הבחירה ל"רבנים
ראשיים" נושאת "טעם" אחר. משנת 1993 – עת נבחרו שרוליק לאו ובקשי דורון, התאימה
"ירידת הדורות" אל הציבור
החילוני את עצמה
ל"רבנים" שנבחרו אז ובראשם אותו
שרוליק - לוליק לאו. עשר שנים אח"כ "זכינו" לדמות
"ססגונית" יותר בתפקיד ה"רב הראשי" כיונה מצגר ולכן לא פלא
הוא שהיום רב כאברהם יוסף שהוא בסה"כ רב חרדי- ציוני ממוצע ומטה נחשב אצל
החילוניים ואנשי ה"גוף הבוחר" כ"קיצוני" וכמוהו גם שמואל
אליהו, שביקר כבר – בליווי ביתו, בבית
התועבה בי"ם. אז מה הפלא שה"מועמד החרדי" הוא דוד לאו , ששמו נקשר
לעבודה הזרה היפאנית והוא עצמו עורך ביום האיד הציוני "הלל עם ברכה". עד
כמה שרשימת המועמדים וה"בריתות" ל"רבנים הראשיים" מבחילים
אפשר ללמוד מהסיכוי הכמעט בטוח שדוד לאו – חומץ בו חומץ, יהיה המועמד ה"מוסכם"
של טיפוסים כחולדאי, דב צור ויואל לביא ומנגד גם של "מפלגת ההשקפה" ששמה
"דגל התורה" על "רבניה" וגדולייה". פשוט בא לי להקיא
עליהם - ולאוו דווקא על החילוניים שבהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה