בס"ד
בשל מה הסער
הזה ? / הרב
אליהו קאופמן
פרשת העלילות החדשות של שר החינוך - מר
גדעון סער, מעלה שוב מעליית הגג הפוליטית את דרך המינויים הממלכתיים בישראל. ישנם
תפקידים - ובראשם החינוך , המשטרה, הביטחון והמשפטים שאינם יכולים להינתן לכל אחד
גם אם "כישוריו המיניסטריאלים" הם בגובה המרומים. לנושאי תפקידים
בתחומים הללו - ולא רק לשרים שביניהם, דרושות גם תכונות אישיות וניקיון מוסרי ו/או
ניקיון כפיים כדי לשרת בכל תפקיד באותם מגזרים. בנושא הביטחון ישנה הקפדה יתרה שמי
שאינו אמון על נאמנותו הרעיונית למערכת הציונית אינו יכול להיות אחד ממבצעיה או
מבקריה הרשמיים אך ליתר התחומים שהבאתי - משפטים, משטרה וחינוך, הרי שהקריטריונים
לא רק שאינם "מקצועיים" אלא שלא מבינים כי בתחומים הללו
ה"מקצועיות" חופפת למוסר ולניקיון הכפיים.
ובמה עסקינן? כבר כיהן בתוכנו שר משפטים =-
ולימים שר משטרה, שאם מוציאים את עברו מהארון הפוליטי שלו עוברת בקרבנו צמרמורת.
ואמנם לאחר זמן קצר שכיהן הלה באותם תפקידים הרי שהוא חזר לחקירות המשפטיות
ולפרסומים השליליים על מעלליו, כפי שהורגל בעברו. לאיש הזה קוראים צחי הנגבי - איש ימין קיצוני בעור של כבש, היודע להיכנס יפה
לעור של השמאל ולצאת משם לימין כשהוא חפץ בשינוי מסיבות שאינן דווקא
"רעיוניות". אין זה המקום להעמיס את ה"רפרטואר" השלילי שלו בענייני חוק , משפט ומוסר אך לכותב שורות
אלה תיק עבה עם המעללים של האיש שבעברו הואשם בהכאות, בניסיונות לחיסול, בגניבת
עיתון סטודנטיאלי, בפרשת הרמאויות ב"איסתא" - "איסתא-ליינס"
וכמובן בשקרים ועל הכל משום מה קבעו כמה שופטים רחמנים כי "זו משובת
נעורים". אבל לימים - כשהנגבי כבר היה שר האמור לשמור על החוק, בשתי התיקים המרכזיים של החוק במדינה, הסתבר
ש"משובת הנעורים" הזו רודפת אותו אף מעבר לשנות ה-50 לחייו.
אבל אם בתחום המשפטים והמשטרה אפשר לזעוק
לשמים ולהוכיח כי מינוי מושחתים לתפקידי אחריות ופיקוח על החוק הוא מעבר על
ה"קו האדום" הרי שתחום החינוך הוא פרוץ לגמרי ומשם בעצם מתחילות הצרות.
אם "מקצועיות" ברפואה פירושה לא רק ידע רפואי אלא הקפדה על אנושיות ואתיקה
רפואית ואילו במשפטים ומשטרה הקריטריון ל"מקצועות" הוא ניקיון הכפיים
הרי שבחינוך המוסר וההתנהגות האישית הם אלה שצריכים להיות הקריטריונים
ה"מקצועיים". והרי יודעים אנו שהמוסר הוא אבי אבות ההתנהגויות המשפיעים
גם על התנהגות אנשי החוק, המחוקקים והרפואה. והנה ברוב רובם של מוסדות החינוך ובכל
מערכת החינוך ה"מקצועיות" נמדדת אחרת - עפ"י ידיעת חומר למוד,
עפ"י ניהול משרדי או עפ"י אמת מידה טכנית אחרת. עניין האישיות, ההתנהגות
והמידות כמעט שאיננו נלקח בחשבון וכך אנחנו מתעוררים בבוקר עם ידיעות בעיתונות על
מנהל שניסה לאנוס מורה, על מורה שהיא חשפנית , ועל תלמידים שמבלים בפריצות
ובהוללות עם מוריהם בתוספת סמים. ואם כך דברים , אזי, מדוע שלא נקבל שר חינוך
שמתאים לדור הזה - שערוריין חולני שהמוסר שלו מזמן מונח מתחת לחגורת מכנסיו?! פעם
עוד היו שרי חינוך חינוך "מורמים מעם" כזלמן ארן, אהרון ידלין, יצחק
נבון וזבולון המר אבל אז גם הדור היה אחר אבל עבור דור שת"א היא בירת התועבות
העולמית אפשר בהחלט להסתפק בשרי חינוך כדוגמת לימור ליבנת , יולי תמיר וכיום
התחתית שבחבית - גדעון סער.
למעלה מעשרים שנה אני עוקב אחרי הטיפוס הזה
והנה פתאום הוא זינק והפך אצל נתניהו מח"כ פשוט ותימהוני לשר החינוך. זהו האיש שניסה למנוע - בעומדו מאחורי היועץ
המשפטי לשעבר, מיכאל בן יאיר, מפרשת דדי צוקר לפרוץ החוצה , לתקשרת. זהו האיש שהוא
וחינוך הם תרתי דסתרי. והאיש הזה - שמסתבר שתמיד היה פרחח צעיר ברוחו והתהולל בכל
מאורות הפריצות בת"א , הוא גם זה שבמשך למעלה משלוש שנים הכין והגה תוכניות
"חינוך", התנהגות ולימודים לילדים במדינה, שהוריהם בתמימותם סמכו עליו כראש הפירמידה!
אבל כמו שכבר כתבתי הוא לא המציא את הצביעות
בחינוך ולא ממנו החלו ארחי פרחים ל"חנך" את דור ההמשך האומלל הטובע
באלימות, מתירנות, סמים ושאר מרעין בישין. לפני למעלה משני עשורים כיהנה
בראשל"צ - במשל למעלה מעשור, גב' בשם דורית אורטל כמנהלת החינוך בעיר מטעם
משרד החינוך והתרבות. הגב' היתה ה"ידועה בציבור" של ראש עירית
ראשל"צ דאז (והיום יו"ר הוועדה הקרואה של לוד) - מר מאיר ניצן. האחרון
היה נשוי ואב אבל זה לא הפריע לו ולה להסתובב כזוג לכל דבר וכל העיר צחקה וריכלה.
הם אפילו תכננו יחדיו חופשות (במיוחד לרומניה ארץ מוצאו...) וכן תכננו לגנוב את
מכונת ההקלדה של יו"ר האופוזיציה דאז בראשל"צ, עו"ד חנניה גיבשטיין
(כותב שורות אלה ואדם נוסף היו עדים לתכנונים הללו במסעדת "ממיה"
בת"א בסוף שנות ה-80, והמידע הוקלט והועבר גם לחנניה גיבשטיין). יום אחד
התפוצצה בראשל"צ פרשת ניסיון לאונס של מורה בבית ספר תיכון בעיר - ע"י
מנהל בית הספר שבו עבדה. בעיר החרוכה דאז - שבעקבות מערכת ה"חינוך
המפוארת" של גב' אורטל (שכמובן היתה עסוקה ב"דברים אחרים"...) עלתה
עקומת הפשע בקרב הנוער, לא ידעו מה לעשות וכיצד להגיב. כבעל טור בעיתון
"ערים" - מקומון השפלה דאז, החלטתי לתאר את המצב ואת הסיבות לאובדן השליטה
במוסר העירוני. למאמר קראו "שיעור במוסר של מחנכים" ובו הסברתי כי בעיר
"נורמאלית" המפקח מטעם משרד
החינוך היה מפטר את המנהל אבל בראשל"צ המפקחת עצמה עסוקה במעללים כאלה.
אח"כ טענתי כי בעיר אחרת אם המפקחת היתה נתפסת במעללים לא מוסריים ראש העיר
היה דואג לפיטוריה אבל מה לעשות ובראשל"צ ראש העיר הוא השותף של אותה מפקחת
למעשים המופקרים הללו. שמעתי אח"כ כי חמיו של ניצן קיבל התקף לב אחרי פרסום המאמר
ואילו אשתו שנאה אותי מאז שנאת מוות. אני באמת מצטער על הצער שגרמתי להם אבל מישהו
היה צריך להוריד את המסכה מהפרצוף ה"חינוכי" של גב' אורטל
ה"מקצוענית" ב"חינוך". לימים נחשפה פרשה חדשה נגד ניצן -
בנוגע להפעלת מרותו על מזכירתו לצרכים שלא נאה לפרטם כאן, אך לבסוף הכל ניסגר.
בנתיים משה קצב יושב לבדו בכלא על "מעשים לא נעימים" שאולי מאות אנשי
ציבור , ובמיוחד "אישי חינוך", עשו בדיוק כמותו.
ולכן עד שלא יחוקק חוק המונע מכל עבריין
להיבחר לכל תפקיד ציבורי בכיר ו/או לעמוד לבחירת העם עם קריטריונים חקוקים בבירור
מהי ה"מקצוענות" הנדרשת בכל תחום ציבורי, הרי שה"מקצועיות"
הטכנית תהיה על העליונה ואילו ה"מקצועיות" המוסרית תהיה ידה על התחתונה
וכך נמשיך לקבל מקפחות על החינוך כדורית אורטל, שרי חינוך כגדעון סער, נשיאים כמשה קצב, שרי משטרה ומשפטים כצחי הנגבי , שרי
חוץ כאיווט ליברמן ורבנים כחיות מ"אל על".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה