יום שלישי, 26 בפברואר 2013

והגר בקרבך עלה יעלה לישראל


בס"ד
    והגר בקרבך עלה יעלה לישראל / הרב אליהו קאופמן   תוך כדי המו"מים (תרתי משמע...) להרכבת הגועליציה שוב ושוב עולים הרעיונות להמשיך את קדנציית שני ה"רבנים הראשיים" בעוד שלושה חודשים. את החרדים יותר מנסים לבלרי ועסקני שני ה"רבנים הראשיים" לשכנע כי כך יעצרו את עלייתו של הרב דוד סתיו ל"רב ראשי" וימנעו החמרה במצב ה"גיורים".
   אבל הכל שקר ועורבא פרח. שני אלה - החוגגים כל השנה את חג הפורים עם מסיכת התואר שלהם כ"רב ראשי", הם שליחי הממסד לסיים את תנופת ה"גיורים" שבה התחילו בעשור האחרון ושלא היה לה  אח ורע. דוד סתיו אמנם הוא מקלי הדעת הדתיים אך דבריו נאמרים בפרהסיה ומדובר בהשקפה עקומה בעוד שמעללי מצגר - עמר מכסים על עסק מסחרי עצום שחולש על העולם. בעסקים כמו בעסקים אין גבול לייצור ובמיוחד כשהמדינה הציונית מעודד עסק זה כדי ליצור "עם חדש" יש מאין.
    והנה העובדות לפניכם. אפילו בימים של לאו ובקשי-דורון  שעמדו בראשות ה"רבנות הראשית" הרי ש"בתי דין לגיורים" באירופה היו מצומצמים ונעשו ע"י בית הדין של לונדון בראשות הגאון הניך - חנוך ערנטרויא שתמיד נזהר לאשר בית דין כזה אך ורק במדינה שבאמת יש בה תנאיי חיים ליהודי שומר תורה ומצוות וחיה שם בסמוך קהילה של שומרי שבת. גרמניה - בה גדלה ה"קהילה היהודית" באופן מפלצתי מהכנסת נוכרים מחבר העמים לתוכה, היתה מקום שעליו אמרו בבית הדין בלונדון "ונשמרתם לנפשותיכם". הרב בקשי דורון- בימים שהנפיק תעודות "רב" לכל שרץ צבאי בישראל, ניסה להכניס את רגליו למדינה זו ולתת אישור לאיש רב מעללים בשם בנימין דוד שושן ולרב יצחק ארנברג ולנהוג שם "בית דין" מוכר אך אז חשף עיתון "יום השישיי" מיהם שני הליצנים האלה והביא לדפוס את עסקי ה"גיורים" שלהם. בין השאר הוכח למשל שמר שושן פסול היה בכלל לשבת בבית דין בגלל התנהגותו החילונית והמופקרת ועברה הלא יהודי המפוקפק של אשתו ואילו ארנברג קיבל "דמי לא יחרץ" מהזקנים היהודיים שעבורם "גייר" את ה"שיקשעס" הצעירות. לאחר אותן כתבות הסיר בקשי - דורון  את חוצנו והחזיר את המנדט ל"וועידת רבני אירופה" בימים ש"מרכז רבני אירופה לא נולד ואשר דיין ערנטרטיא היה הרוח החיה ב"וועידה" הזו , ואילו למשפחת הנוכלים מלונדון - שלזינגר, לא היתה עדיין דריסת רגל לשם.
   אבל מאז עברו הרבה מים בדנובה , בים התיכון ונשפכו לכל האוקיאנוסים הגדולים. מדינת הציונים איננה נחה על משכבה כל עוד היהדות החרדית תרבה ואילו הם - תנתק מהם. הציונים, מגדלים ילד , כלב ולפעמים גם חתול. גם על ה"דתיים הלאומיים" הרי שהציונים סומכים בעירבון מוגבל ההן משום הילודה שם והן משום שהללו בויכוח "אידיאולוגי" עם הציונים יכולים להתנתק מהם (כפי שכבר קרה ולא מזמן). ולכן "רבנות ראשית"  הנבחרת ע"י זבים וזבות וע"י פקידים "דתיים" ו"חרדים" שלחמם תלוי בציונים, היא המרכז האידיאלי לבטוח בו בהמשך הכנת ה"עם החדש", ובדרך זו לפלוש לתחומים לא להם כאירופה. ידיו הארוכות של השטן הציוני רוצות להשתלט על כל היהדות האורתודוכסית בעולם ולהרעילה בנוכריות ציונית ולנסות להותיר מקסימום קבוצה חרדית קטנה שתוגדר "הזויה". אי לכך כמובן שעמר ומצגר הם הרבה יותר יעילים למדינה הציונית אפילו מאשר דוד סתיו וחבריו. ולראיה, שתי הבובות   הללו - מצגר ועמר, הם אלה שהצליחו יותר מכל צמד של "רבנים ראשיים" להביא להכנסת גויים בקהל ישראל ולהוריד את רמת הכשרות מתחת לאפס. הקמת "בתי הדין לגיורים" בפולין, גרמניה, רומניה ושאר אירופה היא הוראה שלטונית-ציונית החפצה להכין "יהודים" חדשים ל"עלייה" לארץ. לא במקרה יש "מינהל לגיור" בתוך "משרד ראש הממשלה". באיזו מדינה בעולם מתעסק משרד ראש הממשלה בהעברה לדת המדינה ובעניינים דתיים?! אפילו באירן אין דבר כזה! אבל השלטון הציוני שואב את הצורך הזה עוד מימי ראשית הציונות שסימנה לעצמה לחסל את ה"עם הגלותי" - קרי, החרדים ושאר שמורי המצוות , ולבנות במקומם עם חדש ובעיקר מגויים אירופאים. הרבי מבריסק כבר צווח שנים רבות לפני השואה והקמת המדינה שמטרת הציונים איננה מדינה אלא המדינה תהיה אמצעי בידם לשמד את ישראל, וכיום השמד הציוני הטוב ביותר הוא להכניס גויים בקהל ישראל - גויים שלא יהיו "דתיים", אלא ימשיכו את תרבותם הנוכרית בלבוש כובע הטמבל ה"ישראלי" ושהצבא הציוני יהיה בסיס הווייתם. את החינוך לכך הציונים משתילים בגיל רך לילדיהם ולכן לא פלא הוא שגויים גמורים צווחים בהתבגרותם כי "למה לא מחתנים אותנו , הרי שירתנו בצבא"? הכנסת "תוכנית המיצ"ב" ולימודי הליב"ה בקרב החרדים אמורים לחנך גם את ילדי ישראל האמיתיים כי הצבא והמדינה הם מעל ליהדות וכך אולי תוך דור או שניים יהפכו צאצאי החרדים לפוקרים וכדי להשכיח את ישראל מתורתו הרי שה"גיורים" אמורים להכניס לתוכנו "יהודים חדשים" שהחיתונים עימם יקררו עוד יותר את הדת היהודית.
    כדי להצליח במשימה הזו זקוקים הציונים לטכנוקרטים שבאו מהיהדות החרדית דווקא ואשר הממון יעוור עיניהם לגמרי וזה באמת מה שקורה. הרבה שלמונים מסתובבים ב"בתי הדין" לגיורים" הללו , כולל בית הדין שהרב קרליץ פרש ממנו בסערה והותיר שם את חתנו לשעבר, ה"למך" שריאל רוזנברג. והנה מספר דוגמאות. בכל גרמניה אין כלל תנאי חיים יהודיים מינימאליים  וישנם ישנם מקומות עם קהילות גדולות ללא חנות כשרה וללא מקוואות אך לאוליגרכים מחבר העמים - שהתמקמו שם, יש די והותר כסף "למרוח" את ראשי הקהילות ואת "רבניהם" כדי להמריץ "גיורים" שלפני ואחריהם ה"מתגיירים" אינם שומרים מצוות אף במחשבת "הווא אמינא". מלבד ההיסטוריה שנכתבה כבר על שלמוני גרמניה בימי בקשי - דורון הרי שגם היום ממשיך אותו שושן בגיוריו למרות שהרב הראשי הבריטי המנוח - הלורד יעקובוביץ , לקח ממנו את הסמיכה. בגרמניה פועלים גם "רבנים" שהם גויים ממש! הנימוק של עמר - לפתיחת "בתי דין לגיורים" בארץ זו ובדומות לה, היא ש"הם באים אח"כ להתגייר בארץ". ממש נימוק אינטיליגנטי ודתי! נימוק אחר המובא על ידו הוא ש"שיתוף פעולה איתם - עם הרבנים שם, יביא לפיקוח על מעשיהם". זהו נימוק אוילי שהרי כל התחברות למושחתים ולפוקרים מעניקה לאחרונים לגיטימציה לבוא בקהל ישראל עם הנוכרים שבקרבם.
   סיפורי מדינת פולין עם אותו מופקר בשם מייקך שודריך הרי ידועים. לאיש משת"פים בלבוש "חרדי" של שמונת בגדי הכהן הגדול כמשפחת הנוכלים הלונדונית שלזינגר והבן הסורר למשפחת וואזנר - בן ציון ווזנר. לכולם ידוע על כך שהרב חיים דרוקמן - אחד מ"רבני בית הדין לגיורים" שנשלח לפולין, חתם על ה"גיורים" של שודריך מבלי להיות נוכח שם. כשהדיין שרמן הרים קולו נגד והוכיח כי זו גם עבירה פלילית ידעו הציונים - בעזרה שקטה של מומו עמר, להפוך "משפטית" את הקערה על פיה ולמנוע מהרב שרמן להתערב ב"גיורים הממלכתיים". בהמשך שורות אלה יסתבר לכם מדוע הרב עמר כל כך שיתף פעולה ומהו הקשר המיוחד בינו לרב חיים דרוקמן (שאת האחרון כבר ראיתיו מתפלל יחדיו עם נשים מהצד הגברי של המחיצה במלון "בית הכרם" ורק משום צעקותיי הוצאה משם האישה שהיתה חבוקה בתפילה עם אביה!). תמונתו של שודריך כבר הועברה על ידי כשהוא לוחץ יד לטישה מעורטלת בכנסיה טמאה וכיצד הוא מחניף לאפיפיור שהתפגר (ואח"כ אליקים שלזינגר מלונדון עוד המליץ עליו כ"גאון" ועל "הכשריו"...). לשודריך - שבפולין משווים אותו היהודים להגמון היווני מבית שני, יש חבר תאום- רוחנית ששמו יונה מצגר. גם הלה נתפס ב"גיורים" מפוקפקים שבאחד מהם השיא גויה עם "תעודת יהדות" מזויפת מזמר בצרפת ביודעו שהיא גויה ובסכמו עם חברה של הגויה על כך ברומניה (הנושא פורסם ע"י כתב דתי ב"מעריב" אבל ארגוני "זכויות האזרח" החילוניים העדיפו למלא פיהם במים ובאקונומיקה...). גם בנושא "אבן העזר" ניתן למצוא קשר ביניהם ידוע  כאשר שודריך - מחבק נשים ידוע,  דומה למצגר שפורסם ב"מעריב" כמטריד גברים קבוע. אבל לעיקר הדמיון מגיעים השניים כאשר הם מריחים מעט קטורת של עבודה זרה בדמות האפיפיורים הרשעים והאנטישמים. לאחרונה גם מצגר הילל את האפיפיור האחרון שפרש בגלל פרשיות מלוכלכות וקשרים עם אנטישמים. יש כאן כנראה זהות אינטרסים של השניים שהפכו את בית הוועד לזנות.
    הרב עמר החל להילחץ ולאיים על ה"עדה החרדית" בהפסקת שליחת שוחטיה לחו"ל ועל הליטאים באלימות (הגיעו אלי סיפורים רבים על האלימות שאנשי עמר מעבירים למתגדיו ולמבקריו עד כדי איומים ברצח !) לאחר שעד פרוץ משפטו של עמר האחרון היה רדיקלי יותר בנושאי היהדות, ובמיוחד בימים בהם כיהן כ"רב ראשי" בת"א. המשפט שבו הסתבכה משחת עמר - על הכאת "מחזרה" של הבת, שינה הכל. מאז סגירת התיק  הפלילי לרב עמר והוצאת אשתו בלא כלום של ממש מהפרשה הפלילית החל הרב עמר ל"זמר" זמירות של הקלות בדת שגם דוד סתיו  הוא שום דבר לידם. כך למשל החלו הרעיונות המשונים על אישר "שחיטת" חיות שלמעלה מאלף שנה אין עליהם "מסורת שחיטה, כך למשלה החל עניין ה"גיורים" לצבור תאוצה מדהימה לקלי קלות עד למעבר לשערי ה"גיוס הצבאי" וכך הפכו כל ענייני הדת ב"רבנות הראשית" להפקר של ממש , אף יותר מאשר היו בימי לאו ובקשי- דורון. והנה השבוע הגיע אלי אישור לכל אשר יגורתי בנושא. לא רק שהמשפט והתיקים שנסגרו היו הסיבה אלא מי שעזר לרב עמר לצאת נקי מכל הפרשה היה מופקר הגיורים ששמו...חיים דרוקמן משפיר! עכשיו הכל מובן.
   לאור כל מה שסופר להלן חייבים להבין רבנים ודיינים כשרים כי מערכת ה"רבנות הראשית" ו"בתי הדין הרבניים" אינן הכתובות לשינוי ומי שמנסה לשנות במסגרתן משול לתרנגול שנמצא בבטן השועל וקורא:" קוקוריקו אני נילחם מבפנים!" רק השבוע הסתבר שוב מיהם אותם "דייני בתי הדין הרבניים" - שרק מיעוטם כשר באמת. בחיפה - ברוח ההתרפסות לאוירה המתירנית והכופרת,     קבעו   "דייני בית הדין הרבני בחיפה", כי אין לשלח אישה ללא כתובתה  על אף שהובאו נגדה הוכחות שזנתה תחת בעלב ואף היא לא הכחישה (!)זאת  אולם אותם "דיינים" תבעו מבעלה לפצותה מעל כתובתה ו"הבינו" את המניע לזנות, ועד שהיא לא תפוצה היא מותרת לבועלייה כמו גם לו! דיינים כאלה צריך - עפ"י "חושן המשפט", לירוק בפניהם. המערכת ה"רבנית"- ציונית היא בעצם ידו של  הממסד הכופר לשנות את דת ישראל וככל שה"רבנים"  וה"דיינים" - חרדים" רבים יותר כך טוב יותר לכופרים המפעילים אותה כדי שההחטאה תהיה "קונצנזואלית". בפרשת ה"גיורים" ובמלחמה נגד עמר , מצגר ודומיהם (ויהיו הללו "חרדים" ככל שיהיו...) יש להילחם בהקמת ארגון תורתי מחוץ לממסד הציוני ולהעמיד רב בדרגת הרב חיים קרוייזווסטה המנוח - אב"ד אנטוורפן הבלגית לשעבר. התפיסה ה"קוקיסטית" - על "רבנות ממלכתית" , פשטה מזמן את הרגל ואת היד וכך גם אותם "רבנים חרדים גדולים" שעל ששימשו "רבנים ראשיים" או "דיינים בבית הדין הגדול". יש לצאת מאורוות הסוסים המצחינה של ה"רבנות הציונית" לאויר הפסגות היהודי האמיתי ולהילחם נגד אלה ה"מגיירים" 13 איש ליום בעיר טריאסטה,  נגד אלה שהקימו "בתי דין לגיורים" בכל רחבי אירופה הריקה מיהדות באמת ובאלה שהם שליחי שטן להכניס עוד ועוד גויים בעם ישראל כ"חלקי חילוף לבנים" באמתלא של ה"צורך ביהודים שילחמו בערבים" בזמן שהסיבה האמיתית היא הצורך הציוני בכאלה שיחליפו את היהודים הדתיים והחרדים בעם היהודי.
   "בית דין לגיורים" שהוא לא נבל פחות (ואולי יותר...) מ"בתי הדין לגיורים" של הממסד הציוני, הוא בית הדין בבני ברק שממנו ברח הרב ניסים קרליץ והותיר שם את בנו - מחמדו שמוליק קרליץ והאחרון ממשיך  לשטות ולהונות בהכנסת גויים ופרוצות לעם ישראל. מעבר לכל מה שכבר כתבתי לגבי רומניה והקשר בין שפר האומלל (ה"רב של רומניה") לבית הדין המפוקפק הזה בבני ברק הרי שתקבלו כאן פרטים נוספים, ובעתיד תקבלו עוד ועוד על כך. מאחורי שמות "מפוצצים" מחשיבות של ה"דיינים" בבית הדין הזה מנים כמה מה"שמות המפוצצים" הללו על "כרישי הנדל"ן" בארץ ובעולם ש"בית הדין" הזה הוא הכלי לעסקיהם ולנכליהם - דרך ה"גיורים" , ודרך ענייני "יהדות" אחרים. לאחד ה"דיינים" הללו  יש "איש קש" ברומניה שהיה מ"לוויתני" הרמאים בישראל והנכנס אליה כיום רק בעזרת דרכונים מזויפים. אותו "דיין בכיר מאוד" שולח יהודים דתיים וחרדים תמימים לרומניה לרכוש נדל"ן אצל אותו טיפוס ומציין כי "מדובר באדם ירא שמים שהוא צאצא לגדולים וקדושים". את מה שלא מגלה אותו "דיין בכיר"  לאומללים הנדשלחים על ידו הוא כי לאותו מומלץ יש ברומניה עסקי זנות וסרסרות. לבסוף הנדל"ן אמנם נרכש אך לא נרשם על שם בעליו ולהללו נמסר כבר שנים כי "העניין בטיפול" אלא על שמם של   הנוכלים .  סיפור אחר מ"בית הדין" הזה שייך לחבורת פרוצות אוקראיניות שעמדה ל"התגייר"  על ידם ומשנודע הדבר לאחד הרבנים בישראל הוא צלצל לרב ניסים קרליץ בעצמו (לאחר ששמוליק וה"דיינים" שלו סירבו לבטל את ה"גיורים") והודיע לו שאם ה"גיורים" לא יבוטלו, אזי, הרב הזה יכנס מסיבת עיתונאים בנושא. מאחר שהיה מדובר ברב הקשור לשלטונות המדינה נבהל הרב קרליץ עד מאוד ובבכי תמרורים ביקש מבנו שמוליק'ל לבטל את ה"גיורים המתוכננים". לבסוף בוטלו ה"גיורים". פרשה נוספת הגיעה לידי והיא כרגע בטיפולי (אני רק מחכה שעניין ה"גועליציה" הציונית יסתיים). מדובר בנוכריה אוקראינית המתגוררת באור יהודה ולה "חבר" יהודי שממנו נולדה ביתה. הורי היהודי דרשו בתוקף שהגב' תעבור "גיור" כדי לכסות את מצפונים. הנוכריה דווקא לא סירבה וכך הגיעה ל"שיעורי יהדות לגיור" באור יהודה דרך מזכירתו של ראש העיר. השיעורים הועברו כללו גם נוכריות אחרות - "בנות זוג" של טיפוסים מפוקפקים משולי החברה. המכנה המשותף לכל אותן נוכריות הוא שלמרות "נישואיהן האזרחיים" ל"בני זוגן" הרי שמשרד הפנים אינו מוכן לאשרן כאזרחיות משום ש"בעליהן" הם עבריינים החשודים בכל העבירות שבעולם ולכאלה משרד הפנים יוצר בעיות בהבאת נשים מחו"ל כ"בנות זוג". משום כך נאלצות אותן נשים לבקש כל מספר חודשים ויזה חדשה ולפעמים הן מסורבות ומגורשות מהארץ. ה"גיור" הוא מפלטן האחרון אך מנהל הגיור הציוני אינו מוכן ל"גייר" כאלה שאינן אזרחיות המדינה ("ללא תעודת זהות כחולה") וכל הללו מגיעות ל"בית הדין" בבני ברק אך גם שם לא נפתרת בעייתן אלא מתעמרים בהן,  שם לוקחים להן את כספן ולסוף אין  גם בידן "תעודת גיור" והן חוזרות למצב של "סכנת גירוש" גם לאחר שהשקיעו אלפי ש"ח בעניין. ולהמשך הסיפור. לאחר מספר חודשים עבר ה"קורס" לבני ברק. האחראית היא גב' בשם אסתר הרצוג מבני ברק והיא המלמדת את רוב החומר. משהגיעו הללו לביה"ד של שמוליק קרליץ - ולאחר תשלום אלפי (מאות בכל חודש) ל"מדרשה" , הרי שהוסבר להן ע"י הרב ויזל (עוד "דיין בכיר" שם) כי הן לא תקבלנה תעודה משום שאין להן "תעודות כחולות" אלא ה"גיור הוא לשם שמים" ורק תינתן להן "כתובה" לאחר שאותו דיין ישיאן. עבור הבחינה על ה"לימודים" הן שילמו 800 ש"ח לביה"ד והבוחנת היתה אותה אסתר הרצוג שלימדה אותן. בבחינה  זו היא רמזה להן את כל התשובות כשה"בוחן" ויזל היה נוכח שם! ויזל הוא גם זה שחיתן את הנוכריה מאור יהודה ואמר לה כי "לאחר שתהיה לך תעודה כחולה שוב תעברי תהליך "גיור" דרך הרבנות"! הגברת הנדהמת שאלה אותו לגבי ביתה - שהוטבלה עימה, וויזל ציין כי "היא יהודיה לשם שמים. בשמים ראו זאת אבל החוק לא מכיר בה". אי לכך הילדה עד היום לא לומדת בשום מוסד חינוכי! יש לציין כי גם עבור ה-800 ש"ח לא התקבלה שום קבלה. לא סיפור אחד ולא שניים מתגלגלים על ה"גיור לשם שמים בבית דין" זה וגם המשטרה פשטה מספר פעמים על בית הדין המפוקפק הזה. גם רומניות לא מעטות "גוירו" כך ואילו ויזל הוא הדיין שלפני שנה טען באוזני כי "אף אחת מרומניה לא היתה אצלנו". ואילו "דיין בכיר אחר"- עוד כריש נדל"ן, טען בפני שריאל רוזנברג כי "אצלנו לא מתגיירות נשים מרומניה". כדאי ששריאל רוזנברג יפסיק לטייל לאנגליה כדי להחליט מה שצריך - או מה שלא צריך, בפרשת חיים הלפרין ובמקום זאת או שיעשה סדר או שיסגור את "בית דינו" ה"מפואר".
    עד כאן קומץ מ"פאר" ה"גרויות" של ה"שייגיציאדה" בשחור-לבן הבונה את ה"עם החדש" כפי שנידון למוות כורה את קיברו.
                        והגור בקרבך עלה יעלה לאוטובוס
    הפוקרים מחפשים עוד ועוד פרשיות בעניין "הדרת נשים" וחסידי גור מספקים להם אותן. שוב עלתה פרובוקטורית מיזרוחניקי'ת לאוטובוס לאשדוד וסירבה לנוהלי הישיבה שם.  ה"שומרים" מחסידי גור - אותם משרתי "אגד", מיד פנו לשפה המוכרת להם וזו האלימות הגסות. ה"צניעות, שהיא כל כך בגרונם  נשכחת מהם לפני כל מערכת בחירות כאשר אז הם רצים לשוק לחלק לנשים מעורטלות  "חומר הסברה" על  החובה לבחור ג'. עמיין ה"צניעות" נשכח על ידם גם כאשר   הללו היכו את גב' אבוטבול (רעיית ראש העיר...) מבית שמש במערכת הבחירות המוניציפאליות של 2008. כמובן שאותם פרחחים - המכים מ"בתי ורשא" עד אשדוד, כל דכפין אינם מייצגים טובים ורבים שהם באמת עיקר החסידות הזו אבל מה שבריונים קטנים זורקים לבאר מאות רבנים הדורי זקן אינם יכולים להוציא.
     בכל העולם - וכיום גם אצל ה"עדה החרדית" בי"ם ובבית שמש, האוטובוסים המהודרים בצניעות הם פרטיים משום שעניין הבאתם על ידי חברה ציבורית- ממלכתית יוליד בעיות עם הציבור הכללי. לכן קולות "הדרת הנשים" אינם בוקעים מקו המהדרין י"ם - בית שמש אלא רק מאשדוד הפלישתית לשעבר. חסידי גור הם "ציונים" גדולים החפצים רק ב"אגד" ומכאן כל הצרות. "אגד" היא גם חברה חילונית וכללית והציבור הלא חרדי מוצא תירוץ טוב לצאת נגד ה"כפייה".  אי לכך הבעיות צצות "בדרך לאשדוד" ולא  בדרך לחיפה או לבית שמש משום שחסידי גור (ה"קומץ" כמובן...) אוהב להראות את נחת זרועו לכל וגם יהודיות כשרות מוקמות בכוח - למול בעליהן החסרי אונים, ע"י הפרחחים הללו בקללות וגידופים, מלשבת ליד בעליהן. העניין  הוא שהאלימות הזו  מזוהה בתקשורת החילונית עם ה"עדה החרדית" ו"נטורי קרתא" משום שמשרדי פרסום "חרדיים" בהנהלת חסידים מגור מדליפים להם זאת...
   למעשה  מזמן  היו צריכים העסקנים החרדים להקים קווים פרטיים לסקטור החרדי. ההזדמנות לכך היתה בימים ששמלק'ה הלפרט כיהן כ"סגן שר התחבורה" אך הלה כמובן לא פעל בנושא שהרי מה לו ולאינטרסים של הציבור החרדי אם הם אינם עולים בקנה מידה אחד עם ה"צרכים" שלו?...
                   

בשל מה הסער הזה?
     הרבה לכלוך וזוהמה יוצאים בימים אלה על מה שהתחולל שם, בימיו של גדעון סער ("צר ה"חינוך"...) - בקדנציה האחרונה, בלשכה ה"חינוכית" הזו. אין זה המקום לעסוק ברפש הזה והרי אנו יודעים היטב מיהם "שרי החינוך" ועוד בשנים האחרונות כמו אותה יולי תמיר , אותה ליבנת לימור ועכשיו הסער הזה , אבל הבעיה היא שלסער הפרחח ההולל היו גם "סגני שר" "חרדים". ואמנם ח"כ מאיר פרוש - סגן השר בשנתיים הראשונות של הקדנציה הקודמת, זעק לשמים כנגד האיש הזה ונגד מידותיו. הוא צווח כי לאיש הזה אין מושג מהו חינוך וכי מדובר בפרחח אבל מחליפו של פרוש, ה"חניוק" מוזס, רק החניף לסער והצטלם עימו כשהוא מתראיין ומוסר כי אינו מבין את פרוש וכי סער הוא בעצם התגלמות ה"חינוך היהודי".
   היום - כשזוהמת סער פורצת החוצה, אפשר להבין היטב כיצד יצאו שרצים, כופרים ושבבניקים - דור שני ושלישי, מביתו של ה"טמבל" הגדול ביותר שייצג אי פעם משורות הח"כים החרדים. אני לא מבין כיצד חסידות חסודה ומכובדת כוויזני'ץ מוציאה מתוכה - לכנסת המינים, נציגים ההופכים את הנציג של ויזני'ץ לחבר קבוע ב"משבצת האידיוט" של "יהדות התורה" לכנסת המינים...
                           מתגרה באומות מתוך סכלות
   מאיר פרוש - לעומת מוזס למשל, הוא אדם יהודי בדתו ובחייו אבל בכל מה שקשור לשפך דם ולהתגרות בנוכרים הרי שלאיש הזה אין "קו אדום". במשך כשנה וחצי היה האיש מחוץ לכנסת המינים משום רוטציה וכשנבחר ההרכב החדש של כנסת המינים  הוא חזר אליה עם  ברחשים חדשים. אפילו הקיצוניים שבח"כי הימין ברכו לשלום את הח"כים הערבים, לאחר ה"פגרה" הארוכה, וגם שאר החרדים שם עשו זאת. אבל איש אטום אחד לא ענה בשלום לעמית ערבי - לשי'ח ח"כ איברהים צרצור מסיעת רע"מ-תע"ל. היה זה הפרוש שלנו. לשי'ח צרצור ניראה היה שהסיבה לאומנית או שחצנית אך הסיבה היתה אחרת לגמרי.
   כאמור, לפני הבחירות לפרלמנט הציוני שהיו לא מכבר נעצר הגאון הרב דוד שמידל בבאר שבע ע"י שוטרת פרובוקטיבית. אף ח"כ חרדי לא רצה להוציאו מהמעצר ואילו פרוש טען שניסה אך הוא ניכשל  או שעשה עצמו נכשל (דרך אגב, קשריו של פרוש עם המשטרה הם די טובים כי הוא מונע מהם לפרסם שמות של "חרדים" הנתפסים בתועבות...). ואז - בשעות הלילה המאוחרות , ניכנס לעניין שי'ח איברהים צרצור ובפחות משעה שוחרר הרב שמידל. אבל את פרוש זה לא שימח והוא ניסה להכחיש את הפרסום (ששודר בכל ערוצי הרדיו החרדים) הזה דרך צלצוליו לאנשים מכובדים שיכחישו זאת אבל הללו אמרו לו  באופן מפורש כי "גם אם ההצלה הזו לא היתה נכונה לא היינו עושים זאת משום חילול ה'". פרוש שלא הצליח לקשור לעצמו את  תהילת ההצלה של הרב שמידל בכל זאת עשה זאת בעיתונו "המבשר" (שהאמת שם הודרה מזמן..)ושםטען כי הוא ו"עוד ח"כ" הוציאו את הרב שמידל מהמאסר. היו כאן שני שקרים: באותה פעם פרוש עדיין ךא היה ח"כ וכי הוא לא היה במבצע ההצלה פעיל כי לידיעתו הדבר הובא כבר בשעות הצהריים המוקדמות אך עד שח"כ צרצור לא נענה לעניין הרב שמידל שהה במעצר תוך התעמרות בו.
    כשראה פרוש את ח"כ צרצור בפרלמנט המחודש בערה בו לבת השנאה והקנאה והוא נזכר שוב שח"כ צרצור פורסם כ"מציל" בכל התקשורת החרדית ואילו הוא נותר עלה נבול. לפרוש לא איכפת שהערבים יפרשו זאת כצעד לאומני ויהודים חרדים יישנאו יותר ויותר ע"י הציבור הערבי. העיקר שהכבוד של פרוש לא יפגע.
                            דרך הראש ודרך הרגליים
   בצבא הציוני  נהוג לטעון כי "מה שלא נכנס דרך הראש יכנס דרך הרגליים", ובהבנה פשוטה מדובר שאדם שאינו מבין שכלית עניין מסוים הוא יבינו דרך התעמרות. במשפט הזה נזכרתי כאשר קראתי על כך ש"יהדות התורה" תסכים לכל ויתור טריטוריאלי אם לא יגויסו בניה ונכדיה. שנים מאז מותו של הרב שך מנסים רבים וטובים להסביר לגורמים ניציים במפלגה זו כי אין זו דרכם של היהודים החרדים להיות ראש פורה ולענה ללאומנות אבל הכל לשווא. הפרושים, ה"גורים" והמוזסים רק ממשיכים לאיים על הערבים, העיתונות החרדית נותנת עצות כיצד לפרוע בערביי הרצועה וחב"ד הלאומנית זועקת חמס טוב יותר מכולם. את ההזדמנות להיות הבלתי מתגרים בערבים - ועוד כשלא מתגייסים לצבא, החמיצו ב"יהדות התורה" ובמקום להיות פשרנים השקפתית הם הפכו לפשרנים תחת השוט של הליכוד הלאומני. צחוק הגורל. ובעצם , יש הרבה צדק בטענה החילונית - מי שלא משרת בצבא הזה אינו יכול להיות מסית ומדיח ללאומנות.


                                        מאחורי הערפל הבריטי
       עצוב הוא שבערב פורים נעצר איש חשוב -  אולי החשוב שבעסקנים היהודים החרדים של שכונת "גלדרס גרין" שבלונדון הבריטית, הרב אלבס שטרום. יהודי יקר זה עושה ימים כלילות להציל יהודים אחרים ובמיוחד פועל להחזקת מוסדות התורה והיהדות בחבר העמים ובמזרח אירופה. בגלל אותו רב  בשם חיים הלפרין שמזמן היה צריך לבעטו . והנה נקלע הרב שטרום לשתדלנות שלא יכול היה לסרב לה וכך הוא , אותו  "חייצול'ה  ואחיו של  "חיימול'ה (שלהבדיל מאחיו זהו באמת רב יהודי צדיק) מצאו עצמם במעצר. לא אפרט כאן את כל הסוגיא - שבעטייה בוזו גם דייני לונדון (שיצטרכו להקשיב לפסיקת רבנים מארה"ק שאחד מהם -שריאל רוזנברג, עדיף שיישאר בארץ ל"סדר" את "בית הדין" המוגלתי שלו בבני ברק...), אך רק אוסיף כי  האשם האמיתי הוא הרב אלחנן הלפרין מ"גלדרס גרין" (אביו של "חיימול'ה") שעדיין חי בעיירות פולין ששם אפשר היה להפעיל לחצים ע"י קללות וחרמות של שקר ולאיים בשם משפחה "קדוש". גם האיומים שאבותיו יכו במתנכלים לבנו הם שקר,  שהרי ה"דברי חיים" מצאנז לא יחלץ לעזרת בנו כפי שאברהם אבינו אלא נחלץ לטובת  עשיו וצאצאיו. וקצת יותר מבושה לאותו  "חיימול'ה", משום שהוא ואביו ואחיו האחר תלו את מותו של האדמו"ר מסדיגורא בכך שבן האדמו"ר (היה עד מות אביו רב ב"גלרדרס גרין") יצא נגד הרב "חיימול'ה". ניסיונותיו של הרב הלה לטשטש עדויות רק גורם ליהודים יקרים להסתבך ולאחרים לאבד אמון ברבנים ובחסידות ולפנות לשלטונות החוק. גם פרשת "סטמפורד היל" ופרסומה פרצה משום שרבנים באותה שכנה במקום לדאוג ולעזור לדייני לונדון לגרש את הסרח עודף הזה הם הלכו ל"חזק" את "חיימול'ה".
      ובלונדון שערורייה נוספת. לראשונה התיר ביה"ד הרגיל בלונדון לייבא עופות מה"רבנויות" בישראל. הדבר כמובן יפגע בפרנסת השוחטים הלונדונים יראי ה' ויוריד את רמת הכשרות. כידוע חלק לא קטן מה"רבנויות" בישראל משווקות טרפות ונבלות ממש ורק אזכיר כאן את "רבנות אשקלון" שנתפסה על ידי במעללים הללו ולאחר שנה מבקר המדינה בישראל אישר זאת , שהיה מדובר בעופות מתים ששווקו כ"כשרים"! לפני מספר שנים כבר החלו בתי הדין בלונדון (לא כולל "כדתיא" של החרדים) להביא שוחטי בהמות מישראל שאח"כ התגלו כפריצים ופושעים. לאור האמור אסור ליהודי שומר מצוות לקנות את העופות הללו.
                         
בסימן רודף
        בקשתו של ר' עמי משולם - בנו של הרב עוזי משולם, הושבה ריקם בקנדה , לקבלת מקלט מדיני. עמי משולם ברח מישראל לאחר שבעצם גורש משם מאחר ולא המציא למנגנוני העופל את רשימת אלפי הילדים שנחטפו בשנות ה-50 והישים מיוצאי תימן , המזרח והבלקן ונמכרו. בהגיעו לקנדה ביקש עמי מקלט מדיני וגם הציג ראיות כי אביו ישב בכלא הישראלי בגלל פיצוץ אותה פרשה. כעת עלול משולם הצעיר לחזור לצרותיו בארץ ורק הערעור שיגיש עלול לחלצו. מאוד מוזר בעיני שהיהדות החרדית - ובמיוחד חוגי סאטמר  וה"עדה החרדית" אינם מסייעים לאדם כזה בעוד שפגע רע כמו ארז אלברנס ומתעלל וסוטה כמו אליאור חן קיבלו סיוע נאות ואף  הוצגו (ובראש ה"מציגים" הזקן אלעקים שלזינגר מלונדון) כ"קרבנות המשטר הציוני".
    
  
    

יום שני, 18 בפברואר 2013

על ימין תאמר שמאל ועל שמאל תאמר ימין


בס"ד
  על ימין תאמר שמאל ועל שמאל תאמר ימין/ הרב אליהו קאופמן
    אני קורא את מאמרו של מר שלמה גזית (אלוף במיל...) - "לתפוס את המדליף" , מרים את ראשי אל עבר כותרת האתר ומגלה שוב ששמו של המדור הוא "על צד שמאל". מסתבר שלא טעיתי , ל"שמאל" הישראלי - הציוני כמובן, יש טעם של שמאל שהתבשל על "פלטה" רעיונית של ימין אירופאי עם הרבה "שמן" לאומני ועם אבקת דיקטטורה, וכמובן "בגלל התנאים המיוחדים שבהם חיה ישראל".
   למי שעדיין לא מכיר אותי אני יכול לומר שלא נולדתי ב"מאה שערים" ולא באתי לחברה החרדית מהלאומנות הרויזיוניסטית או מה"מרכז הקונצנזואלי" . גם לא אירע לי מה שאירע לחברי שעשו איתי את הדרך מהחילוניות לדת - לחזור בתשובה ולפנות עקב כך מהשמאל החילוני  לימין הקיצוני - החרדי כדי ל"כפר" על "פשעי העבר" בשמאל. בשנת 1075  עמדתי בראש שלושה תיכוניסטים שהקימו בת"א את התוסס בחוגי הנוער השמאליים שהוקמו מעולם בישראל - "חוג הנוער השמאלי הפתוח". למדתי את  מרכס , אנגלס, לנין , סטאלין ולימים גם את טרוצקי ומרקוזה אך רק בישראל גיליתי ששמאל - גם באופוזיציה, יכול להיות לאומני, מיליטריסטי וקולוניאליסטי. מי שהביא עלינו את ה"נכבא" היו "מפלגות הפועלים" ורק בזכות (וללא מרכאות...) מנחם בגין והרויזיוניסטים חלף לו הממשל הצבאי מעל ראשיהם של ערביי המדינה. רק בישראל שימש האיגוד המקצועי מעביד אכזר והספיק גם להפלות ולא לקבל לתוכו שנים רבות פועלים מזי רעב רק משום היותם ערבים. ורק בישראל מפלגות השמאל מעוטרות בגנרלים עם דם על הידיים והכל "בגלל התנאים המיוחדים שבהן חיה ישראל" - כדבריו של מר גזית, תנאים שאותו שמאל יצר , ולא מישהו אחר ועלום.
   אי לכך אינני מתפלא על החוצפה הדיקטטורית הזו להצדיק היעלמות של אנשים והסתרת האמת ממעשי התאבדות נואשים (או אולי גרוע מכך...) שאותם אנשי עופל מביאים בקיומם עלי אדמות ומכונים משום מה "אנשי ביטחון". רק אדם שמזדהה ומזוהה עם מנגנון חושך יכול עוד להעיז לבקש לתפוס את ה"מדליף" ולא את אלה שהסתירו ומסתירים את האמת. אם מר גזית הוא איש "שמאל" הרי שכנראה מקומו באותו "שמאל" ששלט בבריה"מ ב ימיו של "שמש העמים" ושממנו נותרה רק מדינה אחת בעולם ושמה: צפון קוריאה...
   אני מעדיף על פני ה"גזיתים" שלנו את אותם משטרים ערבים שמודיעים כי תפסו מרגל ואח"כ מוציאים אותו להורג בככרה של עיר. המשטרים הללו ישרים ורחמניים יותר ממשטרי החושך האירופאים שישראל מסתבר היא אחת מהם. במשטרים הללו יודעים מי יצא לתלייה ואת מי אפשר עוד להציל. לעומת זאת במשטרים שמעלימים אדם ואמת בעזרת מנגנוני חושך הרי שהיום הסיבה יכולה להיות "מוצדקת" ומחר יעלם שם אדם אחר ויושמד מ"סיבות לא מוצדקות". מר גזית פשוט מעלה באוב שוב את פרשת קו 300 ואנשי השב"כ שסרחו או אולי הוא פותח שוב את הקונספירציה סביב רצח רבין. עם שמאל כמותו כבר לא צריך לחפש את הימין הקיצוני.

השמאל הצבאי


בס"ד
 השמאל הצבאי / הרב אליהו קאופמן
          כמו רבים אחרים גם אני קראתי את מאמרו של  אורי אבנרי נגד גיוס החרדים. כיהודי חרדי אני מאוד שמח שמישהו - שהיה ראשון הלוחמים "נגד הכפייה הדתית" ונגד הדת היהודית במדינה, שוקל את גיוס החרדים מזוית השקפה אובייקטיבית מקורית מעינו של אדם חילוני. אבל יש לי שתי הערות על אותו מאמר וממה שאני מבין מבין השרות ומהשורות עצמן.
          ונתחיל ממה שברור לי מהשורות עצמן. אבנרי מסיים את מאמרו - הקורא לא לגייס את החרדים ודואג ל"אי קלקולם", ברעיון של "הקמת צבא מקצועי". לא פעם אני שואל את עצמי - כאדם שדווקא בעבר גדל בשמאל הישראלי והיה האיש שהקים את ה"חוג השמאלי הפתוח" של התיכוניסטים בשנות ה-70, על איזה השקפות שמאליות בנו ובונים אנשי השמאל הישראלים את המיליטאריזם השדוף שלהם. אבנרי למשל מתפאר בעברו ב"שועלי שמשון" - ראשית ה"סיירות" הצבאיות שהחלו את ה"נכבא". האם איש שמאל כמותו - שלחם ולוחם על השלום תוך סיכון נפשות ממש, יאה לו להתפאר על עבר מפוקפק כזה? האם איש שלום ושמאל יכול לחשוב על הקמת צבא כלשהו - באופן תיאורטי, אלא אם מדובר בצבא עממי ומהפכני מבחינה מעמדית, ולכזה בטח שאבנרי איננו מתכוון? אם כך מדוע - לכל הרוחות, משמשים בעירבובייה אצל אבנרי ושכמותו השלום והמלחמה הנוחתים יחדיו ב"צבא מקצועי" שכל כולו הרג , כיבוש ורק דם ודם?
       התשובה לשאלה האחרונה מתבססת על כך שגם אנשי השמאל הציוני ואפילו ה"א-ציוני" עדיין מאמינים בכך שהשלום ימשיך להיות בסכנה גם אם כל המזה"ת והעולם יחתמו עליו וזאת כל עוד הערבים לא יוותרו על רצונם לראות במדינת ישראל מדינה רגילה ולא עוד מדינה של תנועה אירופאית המנציחה את העם הקולוניאליסטי החדש על המיעוט הערבי שאמור להיוותר תמיד מיעוט. חוששני שגם אבנרי עדיין לא הפנים שמדינת ישראל - שאותה הוא חש כמי שהקימה ולא פעם גאה בשותפותו ב"מניותיה", תהפוך ל"מדינת כל אזרחיה , כולל רוב ערבי  שיום אחד הוא יגבר על הרוב החילוני- סלאבי. ולשם המשך קיומו של החלום הקולוניאליסטי - ציוני הזה צריך רק "צבא מקצועי".
     לא לחינם כורך אורי אבנרי את אי גיוסם של הערבים והחרדים בכפיפה אחת . קשה לי להאמין שאורי אבנרי - האיש שהרים בישראל את הכפפה האנטי דתית בימים שש"ס עוד לא בקעה מהביצה ומהביצה, כל כך חושש שהחרדים יתקלקלו. אורי אבנרי הוא יותר פיקח מלפיד , מנתניהו ומחבריהם. אבנרי רואה יפה את התקדמות התשובה בישראל ופוחד שאם החרדים יגויסו לצבא תנועת התשובה תתחיל לפעול בצבא עצמו ואז ייגנז חלומו על המשך החלום של קיומה של המדינה הקולוניאלית היחידה במזה"ת במתכונתה הציונית והלבנה- חילונית. אבנרי גם יודע ופוחד שגיוס ערבים וחרדים לצבא או שיביא לפיצוץ פוליטי-צבאי פנימי אך גם יכול להפוך, במקרה הטוב יותר, את ישראל ל"מדינת כל אזרחיה" במקום ל"מדינה ישראלית" (כפי שהצב הוא כיום) עם רוב לבן וחילוני שמחינה דתית זהותו אמורפית.
    מבחינתי - כיהודי מאמין , הרי שאת הסיבה לעימות נגד החרדים ולרצון העז לגיוסם צריך לחפש במה שאנו משננים כל יום מאחי יוסף הצדיק:"בשל מה באה עלינו הצרה הזו"? והצרה הזו באה על הציבור החרדי בשל לאומניותו וקריאת מנהיגיו לשפיכות דמים עבור "ארץ ישראל השלימה". ומי שרוצה ארץ ישראל השלימה צריך - לצערנו הרב, לשלם בדם הגיוס והמלחמה. אני דווקא בעד "מתווה חשין" (שגם יוסי ביילין מסכים על בסיסו): לשחרר את אלה מהחרדים שאינם רואים עצמם חלק מניהול המדינה ואינם נהנים מכספיה ו/או בוחרים למוסדותייה (ה"עדה החרדית", חסידות סאטמר ו"נטורי קרתא") ומנגד לגייס את בני אלה שמשתתפים בניהולה של המדינה ונהנים מכספיה ומכל זכויותיה כולל התססה לאומנית נגד הערבים וקריאה למלחמה ("יהדות התורה" וש"ס). בכך אולי תרד הלאומנות החרדית כי מה שלא מבינים דרך הראש התורתי יבינו הללו דרך הרגליים הצבאיות.

והגור בקרבך עלה יעלה לאוטובוס


בס"ד
   והגור בקרבך עלה יעלה לאוטובוס / הרב אליהו קאופמן
      כל הרעש על "הדרת נשים" היה נמנע אילו היתה מתבצעת בישראל מדיניות הפרטה אמיתית בתחבורה הציבורית עפ"י זכויות שוות לכל גווני האוכלוסייה, כפי שאמנם נהוג בעולם המערבי ואף במזרח ובאפריקה. בארה"ב למשל - אך גם בבריטניה ואפילו בשוויצריה הקטנה ובבלגיה שביניהן, נעים כלי תחבורה ציבוריים פרטיים  עבור יהודים, מוסלמים , בפטיסטים ושאר מיעוטים עם הזכות של כל ציבור ל"הידורים" משלו והמקובלים על חוגו כמו למשל מחיצות ממש בין גברים לנשים באוטובוסים החרדים בארה"ב. חוגים חרדים אחרים מסתפקים בהפרדה הנהוגה בארץ וכו'. בכך אין מתערבבת אוכלוסיית היעד הפרטית עם אוכלוסיות אחרות ואם האחרות רוצות לנסוע באותם אוטובוסים      פרטיים , אזי, הם חייבים לקבל את התנאים של החברה פרטית. מנגד המדינה מקצה אלטרנטיבה ציבורית לאלה שאינם שייכים לחוג פרטי זה או אחר. ממה שחזו עיני ושמעו אוזני הרי שברוב רובן של הנסיעות לא עלו נוכרים פרובוקטיביים לפגוע בייחוד החרדי ורק יהודייה (כמובן...) בודדת מהעיר מונסי במדינת ניו יוק שבארה"ב - עירערה בבית המשפט האמריקאי על העניין,  אך כוונה ע"י השופטים האמריקאים לנסוע בתחבורה ציבורית - חילופית.
      בקו בית שמש - ירושלים פועלת חברה פרטית בסגנון  הפרטי הזה והיא משרתת את בני ה"עדה החרדית" של י"ם ובית שמש שהבינו כי דרך "אגד" או שאר החברות הציבוריות במדינה העניין לא יעבוד משום אי היותן פרטיות לחלוטין אלא משרתות ציבור כללי. בתחילה ניסה משרד התחבורה להצר על כל אך עד מהרה הבין המשרד כי קיומה של חברה פרטית זו מועיל הן לכך שהחרדים ביותר מבין החברה החרדית אינם נוסעים ב"אגד" הציבורי ומכאן לא  נכנסים לעימותים מיותרים על "הדרת נשים" וכו' , ומנגד מי שאינו נמנה על בני ה"עדה החרדית" ושומעי לקחם מעדיף לחכות לתחבורה הציבורית הרגילה מי"ם לבית שמש וחזרה - ובכללם לא מעט חרדים ודתיים.
     אבל ה"פיצוצים" של "הדרת נשים" אינם דווקא נובעים בגלל ה"קיצוניים" מ"מאה שערים" - כפי שהציבור החילוני נוהג לחשוב בטעות. ה"פיצוצים" הללו נובעים דווקא מכיוונם של ה"ציונים" שבחרדים ולא במקרה האוטובוס לאשדוד ולא לי"ם, בית שמש, צפת, חיפה ועוד הוא הגורם כבר בפעם השנייה לאותה התנהגות ברברית וחייתית. מאחורי הבריונות הזו עומדים חסידי גור, שאשדוד הפלשתית לשעבר היא מרכזם. הללו -  כ"ציונים" גדולים, לא ישכרו חברה פרטית אלא יעמדו על כך שרק "אגד" ה"לאומית" תשרת אותם. מצד אחד הם - חסידי גור, הם גם האחרונים שירצו להבדל מהמדינה שלמענה הם מפעילים את "אגודת ישראל" אך מנגד (ואולי בשל היותם "ציונים" גדולים) הם יעשו הכל כדי לכפות את מנהגיהם וגדרי הצניעות שלהם על האחרים, כולל על חרדים אחרים. מאחר ומדובר בעיסקה כלכלית בין חסידות גור ל"אגד" הרי שהאחרונים הותירו לאנשי גור את השליטה בכל "קווי המהדרין" שנוסעים לשם חסידי גור ובמיוחד לאשדוד , קרית גת, בית שמש, ערד, חצור הגלילית וכו'. ואותם חסידי גור ידועים גם כבריונים לא קטנים - ולא רק מ"קווי המהדרין", אלא גם מפרשת "בתי וורשא" ב"מאה שערים" וממאבקם בכל יריב פוליטי - חרדי בתוכם (תישאלו בבקשה למשל את משפחת פרוש...) ובעזרת סתימת פיות המשטרה (האוהבת את "ציונותם") ו"אגד" הם פורעים , מאיימים ומכים ללא הבחנה בין איש לאשתו ובין חילוני לחרדי. לא פעם סבלו יהודים חרדים מחבורת פורעים זו כאשר נשותיהם הוקמו בכוח ע"י הפורעים ומול עיני בעליהן הושלכו לירכתי האוטובוס.
    את אותם חסידי גור - שכל כך ממיתים את עצמם על ה"צניעות" היקרה, הייתי שואל מדוע כאשר מגיע עת הבחירות פתאום ה"צנועים" הללו נראים עטים על השווקים החילוניים ובידיהם חוברות הסברה לנשים מעורטלות ואח"כ גם לא מתביישים להתווכח עימן פוליטית כאילו היו אותן נשים בנות משפחתן ועטופות סדינים שחורים?! וכיצד מסתדר עניין ה"צניעות" שלהם עם הכאתה של גב' אבוטבול - רעיית ראש עיריית בית שמש (משה אבוטבטל), על ידי גברי החסידות  במהלך יום הבחירות המוניציפאליות ב"קריה החרדית" של בית שמש בשנת 2008?!  
     לכל הח"כיות והח"כים הצועקים "הדרת נשים" הייתי מציע לרדת מהנושא כי הנשים החרדיות אמנם רוצות את השרות הזה אך באשר לאלימות על המתלוננים לגשת לסגן שר הבריאות - הרב יעקב נח ליצמן, ובאשר הוא יו"ר אגו"י ונציג חסידות גור ב"יהדות התורה", הרי שהוא צריך לקבל את התלונות והצעקות ולדאוג פעם אחת ולתמיד שחסידותו תפסיק לפסוח על שני הסעיפים: אם היא באמת "ציונית" ורוצה רק את "אגד" ה"לאומית" עלייה להתפשר עם עמיתיה החילונים, אך אם הצניעות היהודית חשובה להם מה"ציונות" הכספית הרי שעליהם להקים או לשכור חברה פרטית כדוגמת בני ה"עדה החרדית" ולתת גט כריתות ל"אגד" או לכל חברה תחבורה ציבורית ורשמית אחרת.
    הפיתרון צריך להיות פתיחת קווי תחבורה פרטיים לסקטורים החרדי, הערבי, הדרוזי וכו', כפי שנהוג בכל העולם - שם כמובן אין פרובוקטורים נוכרים המצרים לכל מנהג יהודי וחרדי משנאת דת ישראל. האמת היא שלפני שנים מעטות שימש עסקן חרדי כסגן שר התחבורה - היה זה ח"כ שמואל (שמלק'ה) הלפרט מאגו"י, ומי כמותו יודע את הנושא ויכול היה לפתוח מכרזים לקויים כאלה (בימיו נכנסו החברות המתחרות ל"אגד" לתחרות) ולקשר ם בין כל הישובים החרדים שלהם צורך חבורתי שונה , ולקיים חברה נפרדת אך מה אלין על האיש הזה שראשי חסידות וויזני'ץ (אותה הוא ייצג באגו"י) הפסיקו לו את  המנדט להמשך הפעילות הציבורית שלו בגלל פרשיות שונות שהעלו שדאגתו לציבור שולחיו ומצביעיו היא האחרונה שבדאגותיו...
    ובאשר לרעיונות האחיתופל  - לסגור את "קווי המהדרין", בגלל הפרשיות בקווי אשדוד- גור הרי שזה בדיוק חופף לרעיון לסגור את ליגת העל בכדורגל בגלל אוהדי בית"ר ירושלים.

יום ראשון, 17 בפברואר 2013

נאום הקלדרונית


בס"ד
 נאום הקלדרונית / הרב אליהו קאופמן
        נאומה הראשון של הח"כית רות קלדרון החזיר אותי אחורה - מעבר לעשרים ושלוש שנה. בימים ההם הייתי  כבר לאחר שני תארים אקדמאיים בהיסטוריה של עם ישראל. ציוני - במיוחד בתואר הראשון, היו מצוינים ואני חשתי ביטחון מלא לכתוב בעיתונות ובעיתוני הפרטי דאז ככל העולה על רוחי בנוגע להיסטריה היהודית, ובמיוחד לתקופת המקרא. חשבתי שאני מכיר ויודע הכל וכי מי כמותנו - אלה שלמדו ב"היכלי השן" האוניברסיטאיים היסטוריה יהודית, יכולים לתת מוסר ולייעץ לכל אחד - כולל לדתיים ולחרדים, כיצד להתנהג כיהודי ומהם תכני היהדות. כך חשבתי עד שנחתתי בלונדון האפרורית - בישיבה תורתית, ונוכחתי  לדעת כי בזבזתי שנים יקרות בלימוד "יהדות" שאיננה אלא לימודי  "אשר בדו מליבם" מפי ומספרי "היסטוריונים" ו"ארכיאולוגים" בגרוש.
     המשבר הראשון שלי היה כאשר נער חרדי בן 12 מלונדון היפנה אותי ל"מדרשי החכמים" שלא היו נהירים לי מימי ה"אקדמאיים". שם צללתי לסדרה היסטוריוגרפית יהודית אמיתית ששמה "מעם לועז". שם גיליתי את "מדרשי התורה" - עוד היסטוריוגרפיה שמי שלא לומד תורה אינו יודע עליהם. ושם למדתי שבאוניברסיטאות הישראלית - כולל "בר אילן", מלמדים "יהדות" בנוסח הקפיטליסטי שבו לומדים גם את קרל מרכס: "למה מרכס טעה"? לימים , כשהגעתי לרומניה ולימדתי שיעורי תורה  צעירים יהודים חילוניים מרומניה לצד ישראלים חילוניים שם הבנתי מהי תוצאת "למודי היהדות" בישראל. הצעירים היהודים מרומניה - שאומנם ידיעתם ביהדות שאפה לאפס, היו הרבה יותר פתוחים ומיד קלטו לליבם את מה שלימדתי אותם. הם נהנו מכל דקה של היופי התורתי אבל הבעיה התחילה עם הישראלים, ובמיוחד עם הסטודנטים מישראל. חוץ מסטודנטים ישראלים מיוצאי בוכרה - שהיהדות בביתם ובסביבתם לא קמלה בישראל, הרי שלשאר הסטודנטים הישראלים היו שאלות ותהיות מעולם הדמיון. הם לא היו אשמים וכשהתפכחו מכך הם הבינו מדוע חיו כל השנים בבורות ובשנאה לכל דבר יהודי. המורים שלהם לימדו אותם בשיעורי התנ"ך הזיות ודמיונות והפכו דמויות הוד לרשים , רוב מוריהם לתנ"ך ו"יהדות" לא הבינו במקצוע דבר וחומר הלימוד עצמו (ספרים ומקורות) היה מאיתם והלאה. הכוס הרוחנית של הצעירים היהודים הרומנים היתה אמנם ריקה אך נקייה וספגה לתוכה את המים החיים ששפכנו אליה אבל אצל הישראלים אמנם הכוס היתה מלאה אך במי שופכין שלא היו אלא שטויות ללא עובדות אמפיריות והיינו צריכים לשפוך אותם ולנקות היטב את הכוס עם סבון וליזול כדי למלאה שוב אך במים חיים.
    גב' קלדרון עמדה על הבמה ושפכה את כל מה שקראה בספרי החילוניים או ה"דתיים" למחצה על היהדות ועוד בנימה שהיא ורק היא יודעת הכל ובכך תביא את הגאולה ליהדות ולעם ישראל דרך כהונתה בפרלמנט הישראלי. גב' קלדרון היא הנציגה של ה"עם החדש" - זה שחי בתוך "יהדות" דמיונית והבטוח שרק הוא יודע אותה. מ"יהדות" זו נגזרים כל החטאים של ה"ישראלי החדש"  - גילויי העריות (עפ"י לשון הקודש ולא  עפ"י ה"עברית"), תרבות ה"בשגם בשר הוא", הלאומנות , דרדור המוסר ועוד מיני זוועות שמדמייני ה"יהדות החדשה" העניקו להם דרור מגן הילדים ועד לתוארי ה"פרופסורה" האוניברסיטאית. גב' קלדרון היא התוצר של היהודי הכופר החדש המאמין כי מקיים המצוות הוא הכופר והכל מתוך בורות וחינוך "יהודי" קלוקל שרק בישראל הוא הפך לדגל נגד התורה, התלמוד והחוכמה היהודית שניתנה לנו בסיני ומחזיקה מעמד אלפי שנים. גב' קלדרון שייכת ל"עם חדש" שמדבר אולי באותן מילים שהתורה מדברת אך בשפה שונה והפוכה. גב' קלדרון וכמותה חוגגים את אותם חגים שלנו אך עם תוכן הפוך. אם הללו לא יחגגו את אותם החגים בדרכם הרי שלא יהיה להם הסבר מדוע הם חיים כאן על חשבון הערבים והחרדים. ראש השנה שלנו נופל בתאריך שלהם אבל כאשר אנו יושבים לשולחן ה"סימנים" הם מבלים אותו בפאבים השונים. מי שמהם עוד צם ביום הכיפורים עושה זאת מכפיה עצמית וללא מובן. כאשר אנחנו בונים סוכה הם יוצאים לחלל את החג בחורשה. בחנוכה הם חוגגים חג פונדמנטליסטי (מלחמה נגד אכילת טרף, לוחמה בספורט ובהסכלה) שלו הם מתנגדים כל השנה. את פורים - לדעתי, הם לא צריכים לחגוג כי בלאוו הכי הם חוגגים אותו כל השנה. ה"פסח" שלהם מתבטא באכילת פסטה באיטליה או בלימת בירה בגרמניה , ואילו חג השבועות הפך אצלם מחג מתן תורה לחג המים".
    כששמעתי את גב' קלדרון הבנתי הכל - מדוע בנושאי גרות, נשים, מהות החיים ועוד נושאים רבים  יש כאן שני עולמות. אחד יהודי והשני היפוכה של יהדות בחותמת "יהדות". הבטתי סביב - מי מבין הח"כים החרדים (מה"דתיים לאומיים" אין לי ציפיות) יקום ויגן על האמוראים הקדושים שגב' קלדרון סיפרה עליהם בבורות אך בהרגשת גילוי אמריקה, אך איש מה"חניוקים" של "יהדות התורה" ומליצני ש"ס לא קם למחות. היו"ר התורן - יצחק ועקנין מש"ס (עוד "בובה" ארכאית ששורד בזכות הכלוניקיות שלו)  עוד הוסיף לגב' הבורה הזו מחמאה כשזו פיתחה מעל בימת הפרלמנט תיאוריה של "מי אני ומה אני" ביהדות, עפ"י הדמיון העשיר והמפותח שלה.
    אנחנו כאן באמת בלוחמה אמיתית על הישרדות היהדות. ה"גיורים" של ליברמן פחות מפחידים אותי - הלה רוצה להפוך פראקטית את מצביעיו ליהודים דרך היהדות אך לא לשנות את תכנייה. קלדרון, לפיד , יריב לוין וירון לונדון רוצים מעבר לכך ב"גרות" הדמיונית שלהם - להכניס לעם ישראל  טיפוסים שמעולם ולעולם לא יהפכו ליהודים אלא יהפכו - חס ושלום, את היהדות על פיה.
     זו המלחמה האמיתית - בין היהדות לדמיון, ביו התורה האמיתית לליצנות ובין ישראל לעמים שבקרבנו החפצים לקבל חותמת "יהודית" בזכות המכות שהם מכים בפלשתינאים . את הדגל הזה - של לחימה למען קודשי ישראל, לא ירימו גפני, מוזס , פרוש, דרעי וזאב. הללו עסוקים באיסוף כספים, קידום מקורבים , בבריחה מגיוסם המוצדק של צאצאיהם לצבא, בלאומנות ובחנופה לציונות הקיצונית ביותר ועוד מיני "מטעמים" המונעים מהם להלחם נגד אלה שפשעו בקודשי ישראל והאומרים על ימין שמאל ועל שמאל ימין. מחיאות הכפיים שקיבלה הקלדרונית מעידים על בורות הח"כים החילונים ביהדות, על ניוונם של הח"כים הדתיים ועל אפסותם של הח"כים החרדים.
     

יום שלישי, 12 בפברואר 2013

על יפי הבלורית והנפש


בס"ד
 על יפי הבלורית והנפש / הרב אליהו קאופמן
  כאשר המלחמה הציונית נמצאת במיטבה לגיוס הצאן החרדי ולהטמיעו בערב רב הציוני הרי שצריך לתת את הדעת על התשובות שנותנים רבני החרדים הציונים. ראשית, אותם רבנים חרדים - ציונים ממשיכים להתחמק מלהודות כי  הרצון הציוני הוא לגיוס כל החרדים ולא רק "בני הישיבות" , ובדרך זו להטמיעם - רחמנא לצלן , בתוך הישוב הפוקר והכופר. עוד לא קם האיש - וגם לא הרב, שתינתן לו הרשות להחליט ב"אופן חיובי" על גיוס "אלה שאינם לומדים תורה" ולהציג את אלה שנפלטים מהישיבות כ"שבבניקים" שהצבא הוא מקומם. לא מעט חרדים צעירים יוצאים לעבודה ולפרנסת משפחותיהם הרחבות וגם להם אסור להתגייס. יתרה מכך, אפילו אלה שסרחו הרי שעדיף שישארו ברחובות כי משם יחזרו ליהדות אך בצבא יתכן ש"ישוקמו" ויהפכו ל"אזרחים מועילים"  אך לעולם לא יהיו עוד חרדים ואפילו לא עוד  שומרי שבת וההוכחות מרובות. לא מכבר כתבתי עמוקות מהו המנגנון "הצבאי" ואחזור על כל ולו רק משום להוכיח את אותם רבנים וראשי ישיבות חרדים - ציונים הפועלים להתפשר ולהמשיך בשימוד ה"חרדים האחרים" . זהו תהליך שהחל ב"נח"ל החרדי" וכיום הוא חותך ביהדות החרדית בשיטת ה"סאלמי".
  לא לחינם מתגאים הציונים כי צבאם הוא "עממי" וכי יעדיו האמיתיים הם יותר "חינוך" מאשר לחימה. ואמנם כך הדברים , רק שאני הייתי מוסיף עוד מילה לאחר המילה "חינוך" - את המילה "מחדש". זהו ה"חינוך מחדש" של דתיים וחרדים להפוך ל"כלל ישראל", כלומר חילוניים. זהו ה"חינוך" שבא לעקור את תמימות "עמך ישראל" ולנטוע גסויות, קללות וזנות. והכל באמצעים צבאיים דיקטטורים וללא יכולת להתנגד. לא במקרה בחרו הפוקרים להילחם על ה"גיור הצבאי", כי שם ( בצבא) קל יותר לכפות "גיור" זה ללא התנגדות ומשם אפשר להעלים את המתרחש באמת. החרדים ש"לא לומדים" ושיתגייסו לשם ספק גדול אם 30 אחוז מהם יקימו בתים חרדים. אבל אותם חרדים – ציונים, שקשרו  את גורלם במרד הציוני- קולוניאליסטי אינם יכולים לומר את האמת לקהל יעדם ואז הם ממציאים את פרשת "גיוס תלמידי הישיבות" בלבד ובדרך זו מאמינים כי יצליחו להציל מהצבא עוד מתי מעט שישקרו בלשכות הגיוס כפכי שאומנם קורה כיום. בצבא הזה – על מערכת ה"כשרות המהודרת" שלו, מכירים אותם אלה שאינם "בני ישיבות" "חברים" ו"חברות" שאח"כ ילמדו עימם הסכלה ולבסוף יסירו את סימניהם היהודיים. אבל כשאותם אלה שהיום מדברים כ"רבנים גדולים" יבואו – עד מאה ועשרים, לבית הדין העליון , אזי, שם יראו להם את כל אותם בחורי – "קנטוניסטים" , שהם התירו להם לשרת בצבא כי הם לא היו כבר "בחורי ישיבה". שם הם יראו את זלמן ואת אבא שאול לפני  גיוסם - עם הכיפה השחורה והפיאות, ואחרי הגיוס ללא הכיפה כשהם מתגלחים בתער. ההמשך יבוא – לאחר שביה"ד של מעלה יסיים להראות להם את התמונות, ברכבת מהירה לכף הקלע.
   בעיתון "יתד נאמן" של השבוע פורסם מאמר-כתבה- ריאיון עם ועל דבריו של ראש ישיבת "חברון - הרב דוד כהן. מי שקיבל קבלה השקפתית מהדור שלפני השואה - בין אם היה ליטאי, ספרדי או חסיד, הרי שצריך להזדעזע ממה שאחד מבכירי הרבנים בישיבות ה"יוקרתיות" של היום טוען כנגד הרצון הציוני לגייס ולשמד את בחורי ישראל. הרב כהן כמובן שמדבר נגד "גיוס בחורי הישיבות" ואילו את השאר יכולים מצידו לגייס! במקום שהרב ה"מכובד" הזה ידרוש לקהלו על טומאת הצבא, על האיסורים התורתיים להשתתף בו ו/או לבטוח בישועתו , על כך שזהו צבא נשים שהגמרא אוסרת אותו , על כך שזהו צבא זנות ופריצות שאינו יכול להושיע את ישראל וכי הרמב"ם אסר להתגייס לצבא שאין לו מלך וכהן גדול , הרי שהרב כהן אינו דורש בעיקרים אלה אלא  מנסה לשכנע את החילוניים שהצבא הנואף והטמא הזה ימשיך לשרוד ולהצליח אם בחורי הישיבה ישבו וילמדו עבורו סוגיות בש"ס שהן היפכא מיסתברא ממה שמתחולל בתוך הצבא ה"מבורך" על ידם! אח"כ מחדד הרב כהן כהן - מהישיבה של "יפי הבלורית" ומגולחי הזקן, את הדוגמא שלו לצורך הברכות והלימוד של בחוריו עבור אלה שצבאם הוא ראשון בדרגת הפריצות העולמית של צבאות הגויים. ב"חידוד" הזה הוא לא מבין כיצד החילוניים "שולפים" את בני הישיבות לצבא דווקא כש"מסביבנו עולם של גויים אכזריים וצמאי דם המקיפים אותנו". שוב חוזר הבלוף שהטומאה הציונית מוגנת ע"י התורה. רק על המשפטים הללו הייתי מגייס את הרב הזה למילואים ואת בניו ונכדיו לצבא. האיש הזה - רב של אחת מהידועות בישיבות ישראל בדורנו, לא למד ולא שנה כלום בהשקפה הפשוטה של "אשור שבט אפי", הוא אינו מחויב ל"אי התגרות באומות העולם" ושכח את ניסיון הפוגרום בחברון (ב-1929) שבו הקורבנות היו גם מישיבתו ובגלל אותו פוגרום עזבה ישיבתו לירושלים. האם הרב הזה- דקה לפני שזרק את התבטאויותיו הקיצוניות נגד הערבים , חשב שלמחרת הללו עלולים לקרוא זאת ומי יודע כמה יהודים עלולים, חס ושלום, להיפגע מדבריו חסרי האחריות? גם אם הוא חשב על כך הרי שביטחונו בציונים מוחלט , מפני תוצאות התגרותו, ובייחוד הוא סומך על הצבא שאליו הוא אינו מוכן לגייס את תלמידיו "יפי הבלורית" ולכן אני בהחלט חושב שרבנים מסוגו הם אומנם אגואיסטים כשאת עצמם ואת צאצאיהם הם ממלטים מהצבא שהם סוגדים לו כל כך. כואב ועצוב שהגענו לדור שראשי ישיבות כל כך בטוחים ב"קדושת" הצבא הטמא ומאמינים שלימוד תורה מגן על תעלולי השטן. אבל כשה"רב" השערורייתי לאו מוזמן ל"סיום הש"ס (תרתי משמע...) בארה"ב הרי שבאמת לא פלא בעיני שראש ישיבה בישראל בוטח בחילות הסיטרא אחרא.
    אבל לישיבת חברון יש עבר והווה שנוי במחלוקת ולא פלא בעיני שהם חיל החלוץ  בהשקת האהדה לציונות. ה"בלוריות" הידועות שלהם מימים ימימה, הגילוח למשעי בזקנם ושחלקם שכחו מ"פאת ראשך" וההזמנה השנתית ל"כנסי בוגרים" של "שייגיצים" כקובי אריאלי ושונאי דת למו ממש שהתפקרו כדב אלבוים הם אלה שטשטשו וטמטמו את השקפתם היהודית. והם עוד מתגאים בבוגריהם! בטוחני שבכנס בוגרי בריסק, סאטמר ואפילךו ויזני'ץ לא יזמינו פושעים כאלה אצל ה"חברונים" הרי ש"לימוד התורה" בנוסח ה"אקדמי" הוא העיקר (הם כבר קיבלו כתבת "מחמאה" מהתקשורת החילונית שכותרתה "אוקספורד של החרדים") ולאו דווקא עניין קיומה של ישיבה  עם לימוד התורה בה, כדי שיהודי יגדל להיות שומר תורה ומצוות ולא עוד מכונת ידע ותו לא. הבעיה היא שתפוח רקוב אחד יכול להחליא ולקלקל את כל "סל" הישיבות התורתיות הנשלט ע"י "יהדות התורה" וש"ס. 

בין שחור ללבן


בס"ד
      בין שחור ללבן / הרב אליהו קאופמן
בימים שטומי לפיד נלחם בכל כוחו בש"ס ולא הפסיק מלגדף ולרף אותה, את ח"כייה ואת בוחריה עמד ח"כ וותיק ושר לשעבר מהשמאל ושאל את לפיד האב שאלה שעלייה לא קיבל תשובה. השאלה היתה בסה"כ מדוע לפיד האב - שנלחם בשצף קצף בש"ס ובכל דבר שרק מריח ממנו ש"ס, אינו נלחם בכזו תעוזה ב"אחותה" של ש"ס, ב"יהדות התורה"? יתרה מכך , אותו ח"כ טען כי עפ"י האשמות שהאשים לפיד האב את ש"ס, הרי ש"יהדות התורה" עוברת עליהן באופן חמור יותר. בש"ס משרתים יותר בוחרים ופעילים בצבא, ש"ס ציונית יותר מ"יהדות התורה" , ש"ס  מוותרת  יותר בנושאי דת , גיור ושבת ואילו "יהדות התורה" צורכת לא פחות (אם לא יותר...) כספי מדינה והיא מורתה והורתה של ש"ס בנושא הנדון . מאחר שללפיד  האב לא היתה תשובה ענה לו אותו ח"כ ישירות בפנים: "הסיבה שלך, מר טומי לפיד, להתנגח בש"ס חזק יותר מאשר ב"יהדות התורה" היא גזענית, ש"ס הם ספרדים ו"יהדות התורה" הם אשכנזים כמוך"! לח"כ הזה קראו רן כהן מסיעת מר"צ ומי כמותו חווה גזענות דומה במפלגתו ונותר מספר שניים עד יום פרישתו , למרות שכל אלה שנבחרו כיו"רים במר"צ על פניו היו אנשי מרכז וקונצנזוס כשרן כהן הקים את השמאל הציוני הרדיקאלי.
   השבוע נשאלתי ע"י ח"כ ערבי מדוע לפיד  הבן ממקד דווקא את מלחמתו בש"ס וכמעט שאינו נוגע ב"יהדות התורה" לח"כ הלה לא היה ברור העניין משום ש"יהדות התורה" ידועה כרדיקלית יותר מש"ס.  מסתבר שלימים  ירש יאיר לפיד את ההתנגדות לש"ס דווקא מאביו המנוח. הגזענות הזו – של לוחמה דווקא בחרדים המזרחיים המתונים  ולא בחרדים האשכנזים  והרדיקלים איננה במקרה. ראשית,  ראשי אלה המעלים את דגל המלחמה בדת ישראל הם יוצאי אירופה וחלקם בכלל אינם יהודים ולכן שטבעי שש"ס - המייצגת את שתי מושאי השנאה שלהם - דת ומזרח, תהפוך לשנאתם הגדולה גם אם היא מראה אליהם פנים שוחקות יותר מ"אחותה" האירופאית, "יהדות התורה". האידיש, הגו'לנט, הקוגל, המנגינות הרוסיות (פזמונים חסידיים לצד "שירי א"י ישראל היפה והישנה") וההיסטוריה האנטי נאצית בכל זאת קושרים יותר את ה"לפידים הבוערים" מהונגריה ואנשיהם לפרוש, ליצמן , מוזס וגפני מאשר קשירתם לאלה שמדברים בחת ועין, אוכלים סחוג ו"קובה" וצלילי השירה שלהם מזכירים להם את הערבים ואת אום כולתום.
   אבל ישנה גם סיבה נוספת ל"דאגה"  היתרה מש"ס , מצד ה"לפידים הבוערים" ואנשיהם , מאשר מ"יהדות התורה". ש"ס - על אף מתינותה , הרי שהיא קיימת בכל רחבי המדינה וקרובה לליבות יוצאי עדות המזרח החילוניים לעומת ארכיותם של אנשי "יהדות התורה" שהציבור החילוני והסלאבי – אירופאי רואה בהם קוריוז ותו לא. כמות ה"חוזרים בתשובה" יוצאי המזרח גדולה פי כמה וכמה  במספרים ובאחוזים מזו האירופאית. ולכן ה"סכנה" באה מש"ס. זוהי מהפיכה כפולה- שאי אפשר להדיר אותה רק לנושא הדתי ולצמצם את שהייתה ב"ערים ובשכונות חרדיות". זוהי מהפיכה כפולה ומבורכת הקיימת גם במעלות, קריית שמונה, חולון, ואפילו בכרמיאל הרחוקה. בקיצור, בכל מקום שדורכת כף רגל ספרדית . יוצאי המזרח באו לא"י ברובם טהורים (חוץ מיוצאי עירק ומצרים) ובלי סבא מסכיל או סבתא במכנסים. המהפכה של ש"ס היא כפולה: דתית ומזרחית והם כמובן יותר מדי מזכירים ל"לפידים הבוערים" את...הערבים, שלפיד כל כך סולד מהם ("זועביזים"...).

יום שני, 11 בפברואר 2013

בין דם אדום לדם כחול


בס"ד
 בין דם אדום לדם כחול / הרב אליהו קאופמן
     פרשת רצח אמיל גרינצוויג היא פרשה יותר מדי כואבת שעלייה צריכים כולנו להרכין ראש ולערוך חשבון נפש. כאשר אירע הרצח של רבין וראיתי את כל ההמולה נגד הרוצח השפל יגאל עמיר שאלתי את עצמי הרבה שאלות של מדוע? לא הבינותי - ואינני רוצה להבין גם כיום, מדוע אפשר היה להקל בעונשו של יונה אברושמי שרצח את אמיל גרינצוויג לעומת היחס שניתן ליגאל עמיר.  אברושמי פגע בחף מפשע וממדיניות פוליטית - ואם היה יכול היה קוטל גם  אחרים.  גרינצוויג רצה רק להפגין וקיבל אישור לכך כחוק. גרינצוויג לא היה איש יוזמה מדינית או צבאית שישמש למטרת התקוממות. והנה הגיח מאחור רוצח שפל שרצחו מבלי להכירו וככזה היה צריך הרוצח הזה להינמק בכלא למרות שרצח "רק" בעל "דם אדום" ולא בעל "דם כחול". אבל יפי נפש ממרכז ושמאל המפה - כיוסי שריד ואפילו יצחק רבין עצמו , חשבו אחרת והאמינו ל"חזרתו בתשובה" של המפלצת הזו, שהיום מסתובבת חופשי וגאה על מעלליה מבלי שתעצר על ההתפארויות הללו. אותו אברושמי מספר בגאווה לעיתונות כי מנשקים את ידו על הרצח שביצע  אך אף אחד אינו מבקש להחזירו לכלוב שממנו יצא בחסד משום שקריו.
     אילו הייתי בן משפחתו של אמיל גרינצוויג המנוח לא הייתי שותק ומסתפק בקריאה על שם המנוח מוסדות ואירועים אלא דואג להרעיש עולם עד שאברושמי יחזור לתא שלו. אבל אינני מלין על משפחת גרינצוויג האומללה והיקרה. אין למשפחה הזו "גב פוליטי", אין להם בנים ובנות בפוליטיקה ובשררת המדינה ואין להם כוח תקשורתי אגרסיבי. אלה פשוט אזרחים עובדים פשוטים שבעורקיהם נוזל "רק" דם אדום ולא נשפך מגופם "דם כחול". ולכן אברשומי ממשיך להסתובב ברחובות ת"א ולהתפאר בהיותו "רוצח לאומי" ואילו יגאל עמיר ינמק בבור שבו היה צריך להינמק גם אברשומי הנאלח.    

לאן נע(א)לם עמיר פרץ?...

בס"ד
 לאן נע(א)לם עמיר פרץ?.../ הרב אליהו קאופמן
       יום אחד לפני סגירת הרשימות לבחירות האחרונות הרעיש עמיר פרץ עולמות. בלשון חדה ומשולחת הוא עמד על כך שיו"ר מפלגת העבודה תאמר בגלוי כי לא תשב בממשלתו של נתניהו.
לאחר שעמל ימים לא מעטים בעניין הוצאת הצרה כזו מיחימובי'ץ - אך ללא הצלחה, הודיע מר פרץ כי יעבור למקום שממנו מודיעים גלויות שלא נכנסים לממשלת נתניהו לאחר הבחירות: לתנועתה של גב' ציפי ליבני. כמנהגו בחול הוא עזב את אנשיו והפקירם במפלגת העבודה והמשיך לתנועה הפוליטית החדשה ברקורד העסיסי שלו - ל"תנועה" (השם ה"תנועה" כנראה ניתן בגלל ששם הח"כים והחברים נמצאים בתנועה מתמדת פנימה והחוצה...) של גב' ציפי ליבני, לנגן בקושי כינור שלישי בהודיעו בביטחון כי הגב' החדשה שלו לא תשב בממשלת נתניהו ויהיה אשר יהיה.
       אך כבר לפני הבחירות האחרונות החליפו שתי הגברות את דעותיהן. הגב' ליבני - אף היא חובבת מפלגות רבתי כידידנו עמיר פרץ, החלה לרמוז כי ב"תנאים מסוימים" היא "תשקול"(כנראה עפ"י "משקל" התיקים שתקבל...) להיכנס לממשלת נתניהו "אם לא תהיה ברירה" (אולי היא פוחדת מכך שיאלצו אותה ע"י " הפעלת כוח סביר"...). מנגד החלה היחימוביצי'ת לזמר זמירות הפוכות (שהרי אם ליבני תצטרף הרי שמי כבר צריך את היחימוביצי'ת...) ולומר בחצי זוית הפה כי לא תשב בממשלת נתניהו. אם פרץ היה באמת אדם עקרוני הוא היה צווח ככרוכיה נגד  גב' ליבני לשנות את דעתה לזו המקורית (שבגללה נחת ב"תנועה" ) ואם זו היתה עומדת על שלה הרי שפרץ היה מסיק מסקנות ופורש מהרשימה רגע לפני הבחירות. אבל כידוע לכולנו זה לא קרה ועמיר נותר "פליט טוב שדרות".
     עם סיום הבחירות ירדה יחימובי'ץ לאופוזיציה באופן רשמי (במיוחד לאור ה"תבלין" הדל של  המנדטים שהביאה...) וגב' ליבני החלה לזחול לעבר ממשלת נתניהו - האיש הכי מושמץ שלה בקדנציה האחרונה. אך עמיר פרץ - "איש השלום" הדגול, ממשיך ב"שתיקת הכבשים" שלו וימשיך להיות "ח"כ טוב שדרות" כשליבני ומצנע יאיישו וירפדו את כורסאות השר שלהם. פרץ פשוט מחכה לעוד מעידה של היחימוביצי'ת (שכידוע לכם היא המצאה בלעדית שלו...) ואז ישאג כי הוא "חוזר הביתה" וינסה לחקות את אהוד ברק ה"אגדי" ולכבוש שנית את מפלגת העבודה. אשרי המאמין...

ה"המנון הלאומי" והחקיין הלאומני

בס"ד
ה"המנון הלאומי" והחקיין הלאומני /  הרב אליהו קאופמן
        אלי ישי כנראה מרגיש כי אריה דרעי עומד לעקוף אותו כיו"ר ש"ס ולכן הוא החל לשוב להתגרויות הלאומניות שלו והלא מעט נבובות. לאחר ישיבת הפרלמנט הראשונה – ועוד לפני שהושר ההמנון הציוני  , עזבו הח"כים הערבים את המקום מהסיבה הפשוטה והידועה - ההמנון הזה אינו בדיוק ה"המנון הלאומי" שלהם. הח"כית החדשה מ"יש עתיד" - רות קלדרון, הגתה בעקבות העזיבה רעיון לשנות במילה (להחסיר או להוסיף...) את ההמנון ובכך גם הח"כים הערבים יהיו שותפים לו. זה בדיוק מה שהספיק לישי כדי לקפוץ על המציאה הלאומנית ולהוכיח כי מעולם לא היה ולא הבין את ההשקפה החרדית, ואולי באמת מקומו ב"בית היהודי" או ב"עוצמה" המנוחה. הלה הפך גם ל"נביא" ומראש ידע כי גב' קלדרון רוצה להחסיר את המילה "יהודי" מההמנון והוא סימן אותה כ"בוגדת" ואת עצמו כ"פטריוט". מסתמא שמר ישי לא שמע את אמרתו של ברטולד ברכט כי "מפלטו האחרון של הנבל הוא הפטריוטיזם".
      אז מר ישי היקר, כנראה שבורותך בהשקפה יהודית בסיסית מנעה ומונעת ממך לדעת כי דווקא ההתנגדות להמנון הציוני של נפתלי הרץ אימבר באה מגדולי ישראל החרדים להשם וזאת משום שהמילה "יהודי" מוזכרת בהמנון הזה ללא הזכרת שם שמים ו/או שם השם כפי שלמשל על הדולר האמריקאי של ארה"ב רשום לבטוח באל וההמנון הבריטי מבקש מהקב"ה לשמור את המלכה הבריטית. ביהדות הרי שהזכרת כל דבר יהודי ללא ה' מעליו הוא בבחינת כפירה בעיקר. להויי ידוע היסטורית לכל אחד שלא במקרה אימצה התנועה הציונית את השיר של אימבר – כדי להרים את דגל הכפירה ולייחס לעצמה את כל הצלחתה הקולוניאליסטית בכוח הזרוע בלבד וללא אלוקי ישראל, רחמנא לצלן. מכאן שגם הח"כים החרדים היו צריכים לעזוב את המקום אך אז ספק בליבי אם גב' קלדרון היתה מבינה גם לרוחם או מסיתה נגדם כפי שאתה הסתת נגדה...
     מר ישי , ישנם כאלה שצריכים וזקוקים להשלמת השכלתם הגבוהה, הרבנית, האקדמית ואפילו לפעמים התיכונית. אתה צריך לחזור ל"חיידר" וגם להחליט מי אתה – לאומני ומסורתי או יהודי חרדי באמת. 

"בתי הדין לגיור" מייצרים "עם חדש"


בס"ד
"בתי הדין לגיור" מייצרים "עם חדש" / הרב אליהו קאופמן
   בימים אלה טסים ובאים לסירוגין "דייני המרום". אלה הם "דיינים מעופפים" מטעם ה"רבנות הראשית" המגיעים לכל אתר בתבל כדי ליישם את מה שגדולי הציונות חפצו: "עם חדש", ומה שהטיב לבטא הכופר הלאומני והפרו- פשיסטי , זאב ז'בוטינסקי: "בדם וביזע יקום לנו גאון ונדיב ואכזר". מי שיודע מעט יהדות גם יודע ש"נדיב" ו"אכזר" אינם מושגים הנפגשים יחד במהות יהודית. גם המילה "גזע" איננה המהות היהודית שעלייה חלמו אבותינו. אבל אצל עובדי האלילים ושבטי העבודה הזרה – שהתמקמו במיוחד בגרמניה, קיימת ההכלאה האכזרית הזו, של "נדיב" ו"אכזר" עם "גאונות" רצחנית. מסתמא שלכך התכוון הפשיסט ז'בוטינסקי שסלד מהיהודים החרדים ה"רכרוכיים" ונגעל מאלה שלדעתו היו "חסרי תרבות", מבני עדות המזרח.
  ידוע גם לכל כי הציונות חפצה תמיד לשנות את היהודי ואת תוכנו והאמצעי לכך היה עבורם החלום לצרף לתוכנו גויים במקום שומרי דת למו ובאמצעות מושג ה"גיור". להבדיל מהרפורמים - שאת מעשה הזימרי שלהם הם עושים באופן עצמאי, הרי שהציונים בנו את ה"רבנות הראשית" כדי להשתלט על האורתודוכסיה ולהפוך את הגיורים האמיתיים לרפורמים ואת השחיטה הכשרה לטריפות ונבילות. בימים אלה המתכון קורם עור וגידים. מתוככי ה"רבנות הראשית" מאשרים את הבדיחה המקאברית ששמה "גיורים צבאיים" ואם לא מספיק לנו שהארץ ניטמאת בסלאבים החודרים לתוכנו הרי שה"רבנות הראשית" שולחת צוותים של "דיינים מעופפים" לארצות הנידחות מיהדות כפולין, רומניה וגרמניה כדי ל"הכשיר" כל זב ומצורעת לבוא בקהל ה"עם החדש" ושאלה לא יתנו ליהודים שומרי מצוות להיות רוב בישראל. יש בעסק הזה כספים לרוב ולא פלא שגם "חרדים" משתתפים בחגיגה הזו כשידוע לכל שה"מגוירים" החדשים לא רק שלא ישמרו מצוות אלא שיעשו הכל לשנות - חס ושלום, את ציויון היהדות מדתית לחילונית - חולנית.
  בקרוב אפרסם לכל מען דבעי את מעללי ה"צוותים" הללו עם שמות אותנטיים ועם בתי הדין שידם במעל על שמות הגויים שם ש"גוירו" ושאפילו "תעודת גיור" לא הנפיקו אך "חיתנו" את הגויים הללו עם יהודים. חלק גדול מאותם גויים איננו בכלל האזרחים כאן.
   קיימים כיום ראשי ערים חילוניים, דיינים, רבנים ו"בתי דין" המשמשים "בלדרים" בעסק הזה תמורת שלמונים ו"קידום" במערכת הציונית. בארצות אירופה הנידחות לא השתנו תנאי הגיור וגם ה"חנויות הכשרות" שם אינן כשרות או שאין להם קליינטים והן הוקמו כתירוץ ל"תנאי גרות". ציוותי ה"רבנות הראשית" שנשלחים לאשר "גיורים" אלה הם קלי דעת ואינם מבינים בין ימינם לשמאלם בענייני הארצות הללו ומנגד ה"רבניים הראשיים" יודעים זאת היטב אך מסיבות שעוד אחשוף הם נותנים ידם לעניין. עם ישראל בסכנה של חדירת נוכרים לתוכו בכמויות שלא יטמנו. אל תתפלאו אם בקרוב מישהו יחל ל"גייר" את ה"עובדים הזרים" ואת ה"מסתננים" מאפריקה.
    כבר בחינוך הציוני החילוני מלמדים את הילדים כי "שרות צבאי" הוא קנה מידה עיקרי ל"יהדות". לא שמעתי שש"ס (מפיצת סרט התועבה בבחירות האחרונות - "כוכבית גיור") ו"יהדות התורה" יצאו כנגד הלימודים הללו. גם מסמא העיניים - אמנון יצחק (שה"רבנים הליטאים" תמכו בו...) לא יצא כנגד שמד "חינוכי זה".
   ובנתיים לסיום רק אספר לכם על יואל טוביאס מבני ברק - הקורא לעצמו "רב חרדי" ו"רב חסידי", שלאחר שפסל כאלה שהיתה עליהם "חזקת יהדות" וקבע כי מדובר בנוכריות הוא שלחן ל"גיור מעיקר הדין" ביודעו היטב כי הן לא תשמורנה מצוות. אין זו הפעם הראשונה שרמאותו של הלה מתגלית ואחיו - שלמה טוביאס, מלמד גויים ברומניה ל"גרות" שאין עימה מצוות. כדאי לאלה המעלים את הנוכל הזה ל"בימות כבוד" להעיף אותו משם בבעיטה עזה. בקרוב יוצג לכם המסמך השערורייתי הזה  שעליו טוביאס חתם ושלח גויים(על פי דעתו...) שלעולם לא ישמרו מצוות ל"התגייר".

"גונבים סוסים" במסווה של "רוחניות"


בס"ד
    "גונבים סוסים" במסווה של "רוחניות" / הרב אליהו קאופמן
   עוד לא זז המו"מ הקואליציוני ממקומו וכבר יש מי שמנסה להזיז מו"מ "קל" יותר עם משמעות פוליטית – אך גם עסקית לא קטנה. הרב שלמה משה עמאר - ה"הרב הראשי", עדיין לא נואש מלהאריך את כהונתו בעשור נוסף, כתקדים היסטורי. למרות שכולם יודעים כי זהו תפקיד פקידותי בכיר ולאוו דווקא "הילת קודש" הרי שהרב עמר מנסה לשוות לתפקיד הזה מימד "קדוש" וכתוצאה מכך גם לקצור "פירות" פוליטיים ( ואולי גם "מסחריים" ) שרבנים אמיתיים וקדושים באמת , לפניו, לא ניסו לקצור.
   הסיבה הרשמית העיקרית שהרב עמר מנסה לשוות להמשך כהונתו הוא המשך הטיפול ב"ענייני הגיור" למען "אחדות העם". הרב דוד סתיו – שלא מכבר הכריז על מועמדותו לתפקיד ה"רב האשכנזי הראשי", פתח ברגל שמאל. סתיו מנסה ליצור רושם כי הוא מתמודד על יצירת "רבנות אחרת" אבל בפועל - אם יסכים ל"דיל" שהוא יבחר בתמורה להמשך כהונתו של הרב עמר, הרי שה"רבנות" שהוא ייצר תהיה אף מכוערת מזו שהתקיימה עד היום. אני יודע כי הדעות של הרב סתיו על הקלות לחילוניים גם בנושאי "גיור" הן אמנם דעותיו הרעיוניות ועם כל הויכוח שלי עימו  בנושא הזה אני מכבד את  זכותו להרים קו עקרוני ועצמאי מאחר ומדובר באדם ישר שעד כה פיו וליבו הוכחו כשווים. אבל הרב סתיו אינו מבין עם מי הוא מתחבר ועל מה ואיזה עקרונות זכים הוא דורך ב"דיל" המכוער הזה.
   כדי להבין את כל מה שקורה – מבחינת שינוי "חוק הרבנות הראשית" ביחס להנצחת הרב עמר לעוד עשור, צריך להבין שאין כאן עניין עקרוני אלא עניין אישי ויתכן גם "מסחרי". כשהרב יוסף חיים זוננפלדד זצ"ל , ה"סבא קדישא – הרב שלמה אלפנדרי זצ"ל  וה"כף החיים" זי"ע התנגדו למוסד ה"רבנות הראשית" שהרב קוק הועמד בראשו הרי שהתנגדותם לא היתה כנגד הרב קוק אלא הרבנים הללו הבינו שבמשך השנים ישחק כוחו של המוסד הזה וקדושתו תהפוך לטומאה, רחמנא לצלן. מי שמבין כי רק מה שיונק מהקדושה סופו להתקיים כקדושה מבין גם כיום את ההיגיון התורתי של אותם גדולי ישראל שיצאו ביד רמה נגד הקמת ה"רבנות הראשית". ואמנם אותה "רבנות ראשית" הושתתה מלכתחילה על העברת כוח הבחירה והדעה ליישום "רבנות" זו לידי חילוניים ולימים אף לידי אנטי דתיים. מספר קדנציות אמנם נבחרו רבנים מורמים מעם אך אט, אט החלה הפוליטיקה להיכנס למוסד הזה והבוחרים החלו לאבד את ציויונם הרוחני הטרי. מבחירתו של הגר"י יוסף – במקומו של  הרב יצחק ניסים, החלו ענייני הפוליטיקה להחליף את ה"בחירה לשמה". זמנם של הנבחרים קוצץ ולבסוף אף תוחם לעשור בלבד, כ"פקידים בכירים". ככל שדמות הרב עומעמה כך ירד הערך ה"רוחני" של ה"רבנות" עצמה עד שזו הפכה לחוחא והטלולה עם מינויים ירודים ותו לא. למרות כהונתם בעבר של רבנים שהיו באמת מורמים מעם    (כהגר"ע יוסף, הרב גורן, הגר"מ אליהו והרב יצחק ניסים וקודמיהם) הרי שאיש לא העלה אז את הרעיון שכהונתם תימשך. והנה כיום, כשה"רבנים הראשיים" נאשמים בשוחד , בניאוף ובאיומי אלימות פתאום מבקשים להאריך את כהונתם! בקיצור, תרתי דסתרי.
   בשנת 1993 ראה הרב שלמה גורן המנוח את הכתובת על הקיר בבחירתם של הרב לאו והרב בקשי דורון. הרב גורן צווח ככרוכיא כי "יש לפרק את הרבנות הראשית משום שראשייה הנבחרים אינם תלמידי חכמים". הרב גורן הציג את עמדתו בעיתונות ללא פחד והביא הוכחות כי ה"רבנים" החדשים הם בעלי פלילים בשוחד ובניאוף. אך דווקא אז - כאשר כל הציבור הבין כי "המלך הוא עירום". החלה הדרישה של שני ה"רבנים הראשיים" להאריך את כהונתם. מעין מהדורה "מודרנית" של פרשת משל יותם על העצים והאטד. הם – כקטני קומה, הבינו היטב מיהם ומהם ובתמורה להארכת כהונתם היו מוכנים להמשיך ו"לחזק" את "מעמדם" כעושי דבריהם של ההנהגה הממלכתית  בנוגע ל"הקלות" ביהדות הצרופה. הרבנים לאו ובקשי -דורון ניסו לפני יותר מעשור להאריך את כהונתם – מעבר לעשור, אך כהונתם לבסוף לא הוארכה. תארו לכם מה היה קורה אילו כהונתם היתה מוארכת ולפתע הרב בקשי- דורון היה על כס הנאשם בפרשת הענקת "תעודות הרבנות"  לאנשי הצבא, בעודו "רב ראשי" מכהן !
    והנה הפרשה הנ"ל לא הסתיימה ושוב מועלית ההצעה להאריך קדנציה ל"רב ראשי", והפעם לרב עמר. על שום מה ולמה באה בקשה זו ומדוע היא איננה כוללת הארכת כהונתו של יונה מצגר? ונתחיל מהסיפא. לאור הביזיונות שנחל המוסד  ה"ממלכתי" הזה עם מצגר - משחיתות ועד תועבות, הרי שברור לכולנו כי השחיתות כאן כבר נתגלתה – באי הרחקתו של מצגר מתפקידו עוד לפני שעברה מחצית קדנציה. ואז נותר הרב עמר לבדו. למרות כוחו הפוליטי - בגיבויה של ש"ס, ולמרות היותו דיין בתואר ממש הרי שקשה לרב עמר להסתיר כי אין שום סיבה "רוחנית" כדי להאריך את כהונתו שלו לעומת רבנים גדולים ממנו שלא זכו לכך. ואז בא סיפור ה"גיורים". הרב עמר מנצל את סלע המחלוקת הזה כדי לתת נימוק "עקרוני" ולא אישי להמשך כהונתו אך מאחורי הרצון ה"קונצנזואליסטי" הזה עומדות סיבות אחרות. חלומו הגדול של הרב עמר הוא לרשת את הרב עובדיה כ"פוסק הדור" וזו תיתכן רק לאחר 120 לרב עובדיה ולכן הרב עמר רוצה להמשיך לשלוט ב"מקפצה" הרשמית של ה"רב ראשי", שממנה יהיה לו קל יותר לקפוץ  – אחרי "120" כמובן (לגר"ע יוסף...) לנעלי "פוסק הדור" של הספרדים.
  אבל ישנה סיבה נוספת לרצון להאריך את כהונתו. אני זוכר היטב כיצד ה"רבנים הראשיים" הקודמים לא העזו לאשר "בתי דין לגיורים" בחו"ל - במדינות שהיה לכולם ברור כי שמירת מצוות ו"גרים" הם בבחינת דבר והיפוכו. באותם ימים עמדו על המשמר הרבנים המנוחים חיים קרויסוויטה (מאנטוורפן) וקולי'ץ (מי"ם) וגם עיתון חרדי עצמאי  באמת – בשם "יום השישי", עבד עימם בנושא ועבדכם הנאמן עמד בראש המחסום. מדינות מזרח אירופה וחלק ממדינות מערב אירופה היו ב"רשימה השחורה" של "פסולי גיור". פרשיות של "גיורים" תמורת שלמונים ונכסים נחשפו בשנות ה-90 על ידינו ואפילו הטלויזיה הישראלית היתה בסוד הדברים ובחשיפתם. בארץ הוסרט "רב" שקיבל שלמונים תמורת "גיור" ואילו בגרמניה נחשף "רב" אחר (שבשל תפיסתו "נדד" מעירו...) שקיבל שליש מירושות של זקנים יהודים שבנותת זוגם הנוכריות והצעירות "גויירו" עבורם. וזה היה רק קצה הקרחון . אך בנתיים הלכו לעולמם הרבנים קריזוויטה וקולי'ץ ואילו עיתון "יום השישי" נסגר ושאר העיתונים ה"חרדים" למדו ל"יישר קו" עד כדי "גדול המחטיאו" ולפתע ה"רבנות הראשית" החלה להוציא "בתי דין לגיור" עם דיינים מפוקפקים לפולין, רומניה וגרמניה.
  וכאן אני מגיע לנקודה החשובה שברצוני להעביר לרב סתיו.  אם כבודו – הרב דוד סתיו, אולי באמת  הוא רוצה לתקן את המערכת ולהיות רחום וחנון לחילוניים , אזי, שיחל זאת דווקא ב"חקר יהדות" שעוברים כאלה שיהדותם כבר הוצהרה עשרות שנים קודם לכן ולפתע היא נבדקת שוב, ולא פעם נשללת וללא סיבה. גם תמוה הוא ש"רבנים חרדים" כיואל טוביאס מבני ברק פוסלים יהודים שהיו בחזקת יהודים ושולחים אותם ל"התגייר" ביודעם שלא ישמרו מצוות.  אי לכך ומוזריות המתלווה לכך הרי שצריך לבדוק שוב את מהות ה"גיורים" והאם מאחוריהם לא עומדים גם מניעים פיננסים אדירים.  לכן כבוד הרב סתיו, ממה שכותב שורות אלה יודע , שמע ויש בידיו הוכחות הרי שלא במקרה יוצאים "בתי דין לגיור" לכל רחבי העולם היהודי שהרי מדובר בתעשיית כסף לא קטנה שגם ראשי ערים בישראל, דיינים ורבנים מעורבים בה ואף בית דין חרדי מבני ברק הפך ל"בלדר" "גיורים" , שלעומתו בתי הדין של ה"רבנות הראשית" הם  בגדר צדיקים.
    מאחר וכל התהליך הזה פשע בימיו של הרב עמר וארצות נידחות כפולין ,גרמניה ורומניה הפכו לפתע פתאום לקרקע פורייה ל"גיור"  בעוד שהתנאים לשמירת היהדות לא השתנו שם לטובה , הרי שאם הרב עמר ימשיך בכהונתו זו תהיה יותר מאיוולת לצדק ולמוסר. ולכן כבוד הרב סתיו, אל תיתן ידך ל"דיל" שאריה דרעי ונפתלי בנט רוקמים – כהונתך העתידית תמורת המשך כהונתו של הרב עמר, כי בבוא היום תכה על חזך "פשעתי", "חטאתי" , "עויתי" וכו'.
   מעניין גם למה אריה דרעי מוכן להקריב את מועמדותו של אחיו ושאר בשרו – הרב יהודה דרעי מבאר שבע, לטובתו של הרב עמר. אולי בגלל שבבחירות האחרונות טענו רבים בש"ס  כי הרב עמר לא עזר מספיק לש"ס בגלל האחים דרעי...
   
   

יום שלישי, 5 בפברואר 2013

הילכו שניים בלתי אם נועדו


בס"ד
 הילכו שניים בלתי אם נועדו / הרב אליהו קאופמן
  חבירתם של לפיד ובנט איננה מפתיעה אותי , הם באמת "צמד-חמד" המתקרנפים רעיונית ב"יפיפיות נפש" ולבסוף מוצאים את עצמם בסירה משותפת ומבולבלת. מר בנט - עם הכפה הפצפונת, הוא כמו תאומו לפיד, טירון פוליטי שאינו מבין עדיין כי מי שמסתיר את דעותיו בנושא העיקרי סופו להיעלם פוליטית. בנט - שלפני הבחירות עקף את נתניהו מימין, פתאום מחביא את נוצותיו הניציות ושולף את ההתנגדות שלו ל"יותר מדי דת". מנגד לפיד - שלפני הבחירות דיבר על הקמת גוש של "מרכז-שמאל" למו"מ שלום מחביא את נוצותיו היוניות תוך שימוש בסופרלטיבים גזעניים כמו "זועביז". ושניהם מזכירים את "מורתם" –  שלי יחימובי'ץ, שלפני הבחירות העדיפה להתעסק רק ב"בעיות חברתיות" והחביאה את דעותיה המדיניות שפעם נעו סביב חד"ש ולבסוף כנראה נחתו על קרקע הימין הישראלי. כנראה שבנט ולפיד חושבים שזו הדרך הנכונה לקבל את החלק הטוב של ה"עוגה הקואליציונית" מבלי להיות מקוטלגים מדינית. אבל יום אחרי ה"כופתאות" הם יאלצו לומר את האמת ומה באמת הם חושבים על שטחים, התנחלויות ומלחמה וביום שאח"כ כולם שוב ילכו לבחירות. הח"כים השמאליים אצל לפיד ורבני יש"ע יחד עם ח"כי הימין הקיצוני ב"בית היהודי" לא יתנו לשניים להמשיך להתל בהם.
  גם הגחמות ההיפר אקטיביות של ליברמן יותר מדי גבוהות ומיותרות. אם יש אדם ב"ליכוד - בתינו" שהיה צריך לשלם על כישלון הליכוד הרי שליברמן הוא האיש. זהו האיש שהקדים את הבחירות, ליכד את שתי המפלגות תוך הקפצה כפולה של אנשיו מ"ישראל בתינו" ודאג לפרק את הברית עם "קדימה" ולהותיר אותה "עירומה" ממנדטים ובבחירות האחרונות עברו המנדטים הללו ברובם מהימין לשמאל ולמרכז. אם ליברמן לא היה חושב רק על ליברמן כיורשו של נתניהו ,אזי, הוא היה מטפח את הברית עם מופז ובונה איתו קואליציה עד המועד האמיתי של הבחירות ורוב מצביעי "קדימה" המתונים היו ממשיכים להצביע ל"קדימה" הימנית. מה שביבי לא הבין היתה העובדה שליברמן חש שההצבעה העדתית - לאומנית של הסלאבים הגיעה לרוויה והדור השני כבר יצביע כבר עפ"י דפוסים רעיוניים ולכן ליברמן ידע שהוא שווה בבחירות הקרובות הרבה פחות מחמש עשרה מנדטים ולכן הוא נמלט לחיקו החם של הליכוד. בכלל, מעניין מדוע נתניהו הפך לעבד פוליטי נרצה של כל גחמה ליברמנית...
   ויש עוד סיפור מעניין לתוצאות הבחירות – היעלמותם של הח"כים אלדד ובן ארי מנוף הפרלמנט הישראלי. כנראה שעמדותיהם הגזעניות והמתהלמות של השניים (במיוחד של בן ארי) בקדנציה החולפת  הביאו לכך שמישהו במערכת ה"ביטחונית" מאס בהשקפה הכהניסטית הזו, החושפת לעיני העולם כי אין הבדל בין ימין לשמאל בישראל , והחליט ל"טאטא" את הכהניזם הזה החוצה. אותם "ביטחוניסטים" כבר דאגו שאנשיהם בקרב הכהניסטים ישלו את השניים בהקמת רשימה כהניסטית עצמאית שכביכול תעבור את אחוז החסימה ושכך ימנע מבן ארי לפחות להיכנס שוב לפרלמנט הישראלי על גבם של בנט וחבריו. וכך אומנם הצליח ה"תרגיל" ובן ארי ואלדד נותרו מחוץ לפרלמנט.
   מכל הצו'לנט הזה ברור רק דבר אחד: כל תעלולי הבחירות וזעקות ההר הולידו עכבר קטן שבקרוב שוב ירוץ למערכת בחירות חדשה. והרי לכך בדיוק חותר לפיד...
   

יום ראשון, 3 בפברואר 2013

הקרב האמיתי: השקפה תורתית נכונה מול השקפה כיתתית אנוכית


בס"ד
 הקרב האמיתי: השקפה תורתית נכונה מול השקפה כיתתית אנוכית / הרב אליהו קאופמן
  כאשר שוב ושוב עולה עניין גיוסם של החרדים לצבא הציוני הרי שלראשי שתי המפלגות החרדיות- ציוניות יש את כל התירוצים להביא כהסבר לצרה  מלבד אותו פסוק תורתי של חשבון נפש אמיתי שלימדונו בני יעקב:"בשל מה נתרגשה עלינו הצרה הזו"? כולם אשמים בצרת הגיוס הזו: החילוניים, הכיפות הסרוגות, ראשי הממשלות הציוניות על חבריהן וחברי הפרלמנט לדורותיהם ועוד מיני אשמים שונים ומשונים. אבל הרי "אין באה פורענות לעולם אלא בשל ישראל", ואת זאת שוכחים חכמי החלם לדורותיהם.
   יום לפני יום הבחירות לפרלמנט הישראלי יצא לי לשוחח עם חסיד שאדמו"רו שירת שרות מלא בצבא הישראלי. החסיד - אולי כדי ל"שמח" את ליבי חייך אלי והצהיר שהוא גאה שאדמו"רו שירת בצבא. בחיוך רחב יותר איחלתי לו כי בזכות מעשה מורו ורבו שיזכה גם הוא ללכת בדרכי רבו כ"מעשה רבות סימן לבנים" ושיגויסו גם צאצאיו לצבא הציוני. פניו של הלה השתנו ובהחלט אפשר היה לומר על שינויים "ברוך משנה פני הבריות". מישהו שעמד בסמוך פלט בצחוק כי "יש אחרים שילכו לצבא". פה קבור הכלב ומשום כך באה הצרה. הדאגה היום – בקרב ציבור מצביעי המפלגות החרדיות , איננה הדאגה להשקפה החרדית אלא לצורכי ה"חברה החרדית", שמזמן איננה עוד צועדת בדרכי ההשקפה החרדית שהיתוו לנו רבותינו מימי ה"חת"ם סופר", ה"אדמו"ר הזקן" ועד ה"חפץ חיים" והגר"א ווסרמן הי"ד.
   כאשר מדברים על "זכויות הציבור החרדי" , אזי, מתכוונים העסקנים של "יהדות התורה" וגרוריהם מש"ס לטובות ההנאה לעסקנים עצמם, למינוי מישרות לבני משפחותיהם וכמובן לשבת איש תחת גפני ואיש תחת תאנתו ולא להשתתף ב"מאמץ הלאומי" לו הם מסיתים כל כך מעל כל במה אפשרית ( ובראשם הלאומן פרוש והבטלן מוזס) כשהם ולבלריהם מסיתים להלום בערבים, לפגוע במוסלמים ולהמרות פי אומות העולם. המדושנים הללו אינם מבינים כלל  מדוע דורשים מהם להתגייס לצבא שאותו הם שולחים לשטחים הכבושים לירות בפלסטינים, אותו הם שולחים ל"ייצב" את הגבול עם סוריה ולו הם מייעצים כיצד לירות על החיזבאללה ולהפציץ את החמאס. כאשר החילוני או הנוכרי תובעים מאותם מסיתים להשתתף באופן שווה בפרובוקציה הציונית מיד ה"חרדונים" הללו מרימים את ספר התורה ועושים תפנית של "בחורי ישיבות" ו"אברכי כולל" ה"ממיתים" עצמם ב"עולמה של תורה".  לפני שנים פרסם העיתון החרדי "יתד נאמן" קריקטורת לעג לאותם חילוניים המציגים את התנ"ך כשאומות העולם שואלות על זכותם על הארץ אך דוחים את אותו תנ"ך שהחרדים מבקשים מהם לקיים מצוות. את אותה קריקטורה - בשינוי הנושא, הייתי מלביש על החרדים הציונים כיום. הייתי מראה אותם מתגאים בצבא הציוני כשהערבים מתקיפים אותם אך דוחים את אותו צבא כשהוא בא לגייסם. זהו בדיוק העניין של אלה העושים מעשה זימרי אך דורשים שכר כפינחס.
   ההסבר לכל אותה תופעה – של החרדים הציונים שפוסחים על שני סעיפי הצבא , מקורו בתהליך הציוניזציה שהחל כבר לפני מלחמת העולם השנייה ב"אגודת ישראל" והפך לקוץ ממאיר במהלך התפתחות המדינה הציונית. משום הכניעה לציונות והרמת  קרן "כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה" הרי שבקרב אנשי "יהדות התורה" וש"ס ההלכה  הלכה ונשתכחה כתורת אמת מישראל. אין תורת אמת אלא "השקיפה ממעון קודשך". אותה השקפה יהודית שהיתה נר לרגלי יהדות אירופה והמזרח – בהרמתה ע"י מאורייה, נרמסה ברגלי העסקונה החרדית- ציונית  בארץ ישראל. ההתפעלות ממעללי הציונים השכיחה את האזהרה לא להיגרר להתגרות באומות. הכנסת צלמי בן גוריון, דיין, שרון ונתניהו ליהדות החרדית השכיחה מישיבות הלימוד את כניעתו של יעקב לעשיו ואת תוכחתו של יעקב לבניו על עוון שכם. הכספים הציוניים הפכו את הישיבות והכוללים למקומות עינוג ולא עוד ל"ממיתים עצמם באוהלה של תורה". כך הפכו המצוות לקיום מונוטוני במקום שמאחוריהם תעמוד קינאת השם. כך הפכו פרשיות התורה ל"ערך אינטלקטואלי" במקום לאמת מחייבת וכך גם הפכו כל ציווי ההלכה והשקפת הזקנים ללימוד לא מחייב אלא ל"עניין של בקיאות". לכן פרשיות צבא הקודש - שרק כהן , מלך ואורים ותומים הם בסיסו, הפכו ללא מחייבות בעוד שההתפעלות מצבא הזנות והקלגסות הפך לעיקר עד ל...התגייסות אליו! כמו שמזלזלים החרדים הציונים בכל דבר שבקדושה – שהפך ל"בקיאות", כך שבודאי שהללו יזלזלו בדמם של אחרים ולא יתייחסו ברצינות ל"לא תעמוד על דם רעך".
    ה"חרדיות" היום איננה עוברת עוד דרך יראת החטא , החרדיות היום איננה עוד יראת שמים ובודאי שאיננה דקדוק במצוות השם. מי שבכל זאת עושה זאת הרי שהחרדים הציונים - על לא מעט מ"רבניהם", מביטים עליו כשקרן, כהוזה וכמובן כמשוגע והכל בא מה"פוסל במומו הוא פוסל". ה"חרדיות" היום היא לדבר על "קודש" ולהתכוון לחול. ה"חרדיות" היום מתבטאת בלבוש, בהכשר שנאכל ע"י כל חוג של  אנ"ש ולא עפ"י כשרות מהודרת, "החרדיות" היום מתבטאת בדיבור של אידיש, באכילת "גפילטע פיש" ושאר מאכלי הקיגל והצו'לנט וה"חרדיות" היום הפכה ל"חוג חברתי" ש"גם לנו מגיע כמו לחילוניים" אף אם מה ש"מגיע" נוגד את היהדות. הרבנים הפכו למורים ותו' לא ולכן אין להתפלא כי אם כל אותם חרדים ציונים צוחקים בקשת על תורת ה' הרי שיצחקו בלעג על הדם החילוני, הנוכרי והדתי - לאומי  שנישפך לשווא. החרדים הציונים מתייחסים לחילוניים ולמדינה הציונית עפ"י האינטרס שלהם. כשבאים לגייסם או לקחת מהם מיסים זו המדינה הגרועה מכל ארצות הגויים ולכן מי שיבקש עזרה מהמדינה נגד רמאי "חרדי" יוגדר "מוייסר" אבל כאשר אותם חרדים ציונים נדרשים ללחום למען התורה על ביזוי קברי ישראל, על ההתעמרות הציונית בדת ישראל וכו' הרי שהם מבינים שמלחמה זו תסכן להם את המשך אינפוזיית הכסף הציוני ומיד הם רואים במדינה "מדינה יהודית" ושואגים נגד שלומי אמוני ישראל על "אהבת ישראל".
   אבל מה ששוכחים המיתיוונים על תנאי – הלבושים שחור-לבן, הוא כי ה' רואה הכל מלמעלה וכי "ישראל ערבים זה בזה" ו"זה לזה" וכי פיקוח הנפש הוא מעל לכל בתוספת "לא תעמוד על דם רעך". וכמו שהחרדים הציונים חושבים כי לאחר שיסיתו למרוד באומות העולם, לקלל את מנהיג העולם - ברק חוסין אובמה , ולהתגרות באירן , בסוריה ומידי יום ביומו בפלשתינאים ואח"כ לברוח הביתה פנימה ולהותיר חילוניים, דרוזים, סלאבים ודתיים לאומיים חשופים בצריח הרי שכך בדיוק מפר ה' את עצתם ושולח שוב ושוב לפידים בוערים, נוכרים כרפו'ל, בנטים קטנים וליברמנים מוצקים המציקים להם מרדת הכוכבים ועד עלות השחר וחוזר חילילה. כבר אמר הנביא שבעת כפירה בתורת ה' אין ל-ה' צורך בעולות ובזבחים מהכופרים ולכן כשבישיבות ובכוללים מתענגים הבחורים והאברכים  על תמונות הרשעים ופריצי ישראל הרי שאין לה' אלוקינו צורך בעולות ה"סוגיה" ובזבחי ה"תפילה למען המדינה והצלחת חייליה".
   וגם אלה - שאמנם מקומם בקרב שלומי אמוני ישראל אך מחשים הם למעללי וזיופי החרדים הציונים ועוד חושבים לעמוד עימם בהפגנות "נגד גיוס בני הישיבות" , נמצאים הם  בתוך הערבות היהודית ולא יינקו עד שיצאו מן העדה הרעה הזו. אין כאן עניין של "לפטור מהגיוס את בני הישיבות" אלא לומר באופן ברור כי הגיוס לצבא הציוני הפוקר והטמא הוא אסור ולכן אין לסמוך עליו כלל וכלל ויש לנהל שיח ושיג עם האומות שהציונים מורדים בהם ושידעו כולם שציונות ויהדות הם תרתי דסתרי. ועד אז הרי שלעולם לא תצלח דרכה של המרידה החרדית - ציונית מלהשכיח את  גיוסם לצבא שאותו הם מעריצים. ומי ששולח "חרדים עובדים" לצבא זה אך חפץ לשחרר  ממנו רק  "תלמידי ישיבה" הרי הוא עושה תורתו פלסתר. ובשל כל זאת באה הצרה הזו.