בס"ד
על דם החינם שנשפך
/ הרב אליהו קאופמן
ביהדות החרדית החלו
לחפש אשמים במה שאירע בתאונה המחרידה של קו 402. מאחר והקרבנות היו יהודים חרדים,
אזי, עולים הקולות המאשימים "בשל מי הצער הזה". יש שמאשימים את אלה
שגידפו את הרב עמר, יש כאלה שבכלל חושבים שפיו של אמנון יצחק – נגד רבנים לא
מעטים, הוא זה שהביא את הצער ויש שבכלל מרחיקים ומאשימים את הקרבנות שעברו על
אזהרת רבי יהודה החסיד בענייני קידושין. חשבון נפש השקפתי תמיד טוב לעשות אבל רק
במקרים שהגזירה נפלה על הציבור ועל עם ישראל כולו. במקרים פרטניים יש לערוך חשבון
נפש אישי, אבל יש גם עוד עניין שכל יהודי צריך לעשות ולבחון כשאסון נופל על פרטים
או על קבוצה פרטית. לחשבון הזה קוראים "השתדלות". הלכה חשובה ביותר היא
הלכת העל של "הישמרו לנפשותיכם", שיש לה הלכות מסועפות הנגזרות מביטוי
זה. מי שצריך לפשפש במעשיו "על מה באה עלינו הצרה הזו" – ביחס
ל"הישמרו לנפשותיכם", הם הרבנים החרדים ובמיוחד העסקנים החרדים, שמאסון
אחד לשני הם אינם עושים דבר וחצי דבר, מבחינה ציבורית, כדי למנוע את ההידרדרות
הזו, שסופה תשלום יקר בחיי אדם.
זה עשרות שנים
ש"אגד" השתלטה על הציבור החרדי, ועל אף שלאחר הפרטת התחבורה זהו הציבור
העיקרי שאינו בועט ב"אגד", הרי שהחברה הזו מתייחסת אליו כתת ציבור. יוצא
לי לנסוע לא מעט עם "אגד" בכל רחבי הארץ. הנהגים של החברה והתנהגותם כלפי
רוב הציבור בישראל, הם מהטובים שיש מול שאר נהגי החברות האחרות, בתחבורה הציבורית.
כתבתי "רוב הציבור הישראלי", ולא במקרה סייגתי את דברי. כן, זה נכון
כלפי רוב הציבור בישראל חוץ מ...הציבור החרדי. את הציבור הזה אפשר להשפיל ולא לשמוע
ביקורת מנוסעיו, תוך איומים להעיף מהאוטובוס את מבקרי הנהג. לציבור הזה – בקוויו
המיוחדים לו, אפשר לשלוח את הגרועים שבנהגים, שאותם לא תעז החברה לשלוח לחיפה,
לראשון לציון ולשאר אזורי הארץ הרגילים. וחיים ביטון – לאחר תאונה ותלונות נוספות
שלא הושעה, הוא משל הולם לכך. את הציבור הזה קל להשפיל, ויעיד היחס של אותו נהג
בירושלים – לנוסע חרדי מול נוסע חילוני או לסתם תייר. לציבור הזה אפשר תמיד לשלוח
את הגרועים שבאוטובוסים, שלא פעם נתקעים בדרך במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב הם
נשרפים בחום השמש. וקו 417, לציבור החרדי מבית שמש לי"ם וחזרה, יעיד על כך.
האם זו עוד גזענות אנטי חרדית, ומדוע היא מתאפשרת בקלות כזו?
הסיבה היא אמנם גזענות אבל
היא גם מורכבת יותר. זוהי גזענות תלויה בדבר, וה"דבר" הם עסקני היהדות
החרדית על רבניהם. כאשר "אגד" תפגע בתושב חילוני, ערבי, סלאבי וכו', הרי
שהוא מיד יתלונן למעלה, למעלה ויתכן גם שהעניין יצא לתקשורת ולבתי המשפט. אף עסקן
ציבורי – ובטח שלא ח"כ או אפילו שר, יצליח לטאטא מתחת לשטיח את התלונה הזו,
וגם לא תהיה לו סיבה לעשות כך. גם הציבור הערבי – שמוגדר כמיעוט, אינו נשלט בכל
גופו ונפשו ע"י קבוצת עסקנים הקובעת בשבילו את צרכיו היום יומיים, ובמיוחד
בתחבורה היומית שלו. אבל הציבור החרדי – שרבניו הם שפנים השבויים בידי עסקנים
ירודים ואינטרסנטים, מטה שכמו לסבול כציבור בענייני התחבורה שלו. את זה הבינו
ב"אגד" די טוב (וכיום למדו זאת גם החברות האחרות בתחבורה הציבורית,
שמשרתות את הציבור החרדי). "אגד" סוגרת "דילים" עם כמה עסקנים
חרדים בערים שבהן היא עובדת עם הציבור החרדי והעסקנים הללו, תמורת
ה"עינוגים" שמציעה להם "אגד", מיד מסוככים על כל נהג אלים ומאיימים
על מתלוננים חרדים שיבולע להם אם יתלוננו הלאה. הציבור החרדי בכלל הוא ציבור שאינו
מרבה להתלונן וללחום על זכויותיו אלא מקבל את הרעה ומברך עלייה, וכן מדובר במשפחות
ברוכות ילדים שהכלכלה המשפחתית, החינוך בבית ובחוץ והשמחות שירבו מאפילות על הכול
ודוחקות ענייני תלונות ונקמה לצד. ואת זאת יודעים היטב אותם עסקנים קטנים שמשתלטים
על הציבור, מנהלים במקומו את השיח והשיג עם חברות התחבורה ומשתיקים את הסוררים.
ב"אגד" יודעים
היטב לרצות את אותם עסקנים כדי שהללו ידעו כי יש להם מה להפסיד אם יתנו לבודדים
חרדים לפעול נגד "אגד", והעסקנים הללו הם האחרונים שילחמו למען הציבור
החרדי כדי שנהגי וראשי "אגד" לא יזלזלו בו. רבים מהעסקנים הללו באים
מקרב חסידות גור שפרוסה מערד, עבור בקרית גת, באשדוד, בני ברק, י"ם, חיפה ועד
חצור הגלילית. כך
למשל – עבור המגננה של אותם עסקנים צעירים מגור (ולעיתים אף בחורי
ישיבות מתחת לגיל 18!...) על "אגד" מחרדים עצמאיים, הרי
ש"אגד" מותירה בידם את מושכות הנסיעה באוטובוס (שערורייה פלילית בפני
עצמה!...) עד שהנהג הופך לסטטיסט. במצב הזה מחליט העסקן הצעיר כי כאשר האוטובוס עמוס
מדי הרי שהנהג לא יעצור בתחנות האוטובוסים שחסידי גור נעדרים מהם. בחיפה למשל, הרי
שנערי השוליים של גור מונעים מידי "שושן פורים" – ממי שאינו מחסידותם,
לעלות לאוטובוס לי"ם עד שחבריהם לחסידות יעלו עליו. אותם נערי גור הם אלה
המפעילים טרור בקווי ה"מהדרין" של "אגד" עד כדי פגיעה בגברים
המתעקשים לשבת על יד נשותיהם. ועליהם כמובן שמחפה מר יעקב נח ליצמן – שר הבריאות,
שהוא נציג החסידות בפרלמנט הישראלי. פרשה אחרת מחיפה – המוכיחה עד כמה עסקן חרדי
יכול לקבוע ככל העולה על רוחו בשינוי קו חרדי מבלי להתחשב בציבור החרדי, היא פרשת
מסלולם של הקוים החרדים בכניסתם וביציאתם מהעיר חיפה, ובראשם הקוים לבני ברק
וי"ם. לפני מספר שנים שונה מסלול הקווים הללו ובמקום לצאת קודם ולהיכנס קודם
מחיפה ולחיפה לאזור שכונת "הדר", שבו חיים למעלה מתשעים וחמישה אחוזים
של חרדים ושעל כל אוטובוס כזה יושבים עשרות חרדים מהאזור הזה, הרי שהקווים הללו
שינו כיוון ונכנסו ויצאו קודם משכונת נווה שאנן שם חיות כמה עשרות משפחות חרדיות בלבד,
ועל כל אוטובוס בקושי עולים שלושה או ארבעה חרדים משם. הסיבה לכך הייתה משונה
מאוד. לח"כ משה גפני מ"יהדות התורה" היה בן שלמד בישיבה הליטאית שם,
וגפני, האב המסור, גרם לשינוי המסלול הזה ולהטרדת רוב הציבור החרדי משכונת
"הדר", רק כדי שלבנו – מחמדו יהיה נוח יותר להגיע ראשון ולרדת ראשון
מהאוטובוס, בפעמים היחידות שבהן הוא נוסע בו. הקו שונה וחזר לקדמותו כשגפני
גו'ניור סיים את לימודיו בישיבה הליטאית שבשכונת נווה שאנן בחיפה. אז עם שני
נאמנים כגפני וליצמן מדוע ש"אגד" ידאג מתלונות הציבור החרדי?! בכל אופן,
אם יאיר לפיד או נפתלי בנט היו מעזים להטות קו של "אגד" רק משום פינוקו
של בנם, תארו לכם מה היינו שומעים. אבל לא רק שהעסקונה החרדית המושחתת זוכה לגיבוי
של "אגד" אלא שהתקשורת החרדית איננה כללית כמו זו החילונית אלא זו תקשורת
בנוסח צפון קוריאה שאיתה גפני, ליצמן, פרוש, אייכלר, דרעי ושות' יכולים לסגור בשנייה
"דיל" של השתקה, גם במחיר שחיתות וגם במחיר חיפוי על עבירות דמים ממש.
האנשים שאחראיים על הדם הזה שנשפך הם עסקני החרדים ב"אגד" והח"כים
החרדים – ובמיוחד אלה מ"יהדות התורה". אשמתם איננה בשמים אלא על הארץ:
חוסר השתדלות נגד "אגד" ופגעייה, תוך מניעת ההשתדלות הזו מאלה מבין
החרדים שחפצים ללחום נגד מעללי "אגד" במגזר החרדי.
הפיתרון האמיתי לצרכי
היהדות החרדית בתחבורה הציבורית הוא לאמץ את רעיון הקמת חברה חרדית שתפעל באזורים
החרדים השונים וללא תלות בעסקני השחיתות אלא כיזמים פרטיים, כפי שלמשל "נתיב
אקספרס" פועלת במגזר הערבי. כך למשל פועלים בארה"ב עשרות קוים חרדים וכך
מפעילים נאמני ה"עדה החרדית" קו אוטובוס במסלול בית שמש – ירושלים וחזרה.
הסיכוי לכך היה לפני כעשור – עת כיהן סגן שר חרדי במשרד התחבורה, אך מאחר והיה זה
ח"כ שמואל הלפרט מ"יהדות התורה" הרי שהוא לא ראה את האינטרס החרדי
הכללי אלא את האינטרס של עצמו ושל הנהגת חסידות ווינזיץ אליה הוא שייך, וכשנערכה
ההפרטה בתחבורה הציבורית הוא פשוט סייע ל"אגד" להשתלט על הציבור החרדי.
מעניין מה היה ה"סחר – מכר" בינו לבין "אגד"...
יש אמנם למצות את הדין עם
הנהג חיים ביטון אבל יש גם למצות את הדין עם כל פקחי "אגד" שידעו על
התאונה הקודמת של הלה (עם שמונה עשרה הפצועים!) והמשיכו להעסיקו. ואילו הציבור
החרדי צריך להתעורר מלשמש עדר בהמות לשרלטנים מ"יהדות התורה" שהשתלטו
עליהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה