יום שני, 12 באוקטובר 2015

תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וברכותיה

בס"ד
    תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וברכותיה / הרב אליהו                                              קאופמן
       "אודה את ה' בכל לבב, בסוד ישרים ועדה. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות – שגמלני כל טוב". לפני צאת השנה – שנת תשע"ה, אני חייב להיות מכיר טובה לבעל הנס, להקב"ה, ולנס של הגדולה בשנות חיי: לאחר 57 שנות חיים, כמעט שלושים שנות נישואין, שש הפלות של נשותיי וללא טיפולים רפואיים נולד לי בשנת תשע"ה בני הראשון שקראתיו יאשיהו זליג, שמסתמא נזרע בראש השנה תשע"ה. אני כולי תקווה כי השנה הקרובה נזכה – אני ומשפחתי לעלות בקודש של מתנות ה' יתברך ונזכה לשנת המשך בע"ה עוד יותר טובה. בעל הנס חייב להכיר בנסו, ולעת השנה – לאחר שהילד נולד בעירו של אליהו הנביא, חיפה, עלי להכניע את ראשי ולהשתחוות ל-ה' יתברך שמו לעד עולמי עולמים, על המתנה הגדולה שנתן לי בקיץ תשע"ה.
    אני מאחל לכל הקוראים ש-ה' ייתן להם את אשר ליבם חפץ, שהרי אין דבר שהשם הטוב מונע מיציריו בתנאי שהם מכירים בכוחו ובנסיו. ראש השנה היהודי הוא שונה מכל שאר ראשי השנה של אומות ודתות העולם, שהרי מידת השמחה שבו איננה ההוללות של ה"סילבסטר" או ה"סמליות" של לוח שנה יבש. ראש השנה היהודי הוא יום דין שכולו תפילה וסעודות מצווה עם הכנה רוחנית לשנה החדשה וחרטה על מה שעוללנו בשנה החולפת. בראש השנה היהודי אין השמחה מותחמת רק ליהודים אלא כל העולם נשפט, וככל שיותר יהודים יהיו מודעים דתית ליום האדיר הזה וישמרו מצוות בעקבותיו כך ינצלו ויחתמו לטובה יותר ויותר בני אומות העולם.
     מישהו המשיל את ראש השנה שלנו לחתונה – רגעי השמחה על הזיווג מהולים בדאגה ומחשבה לעתיד טוב, כדי שמה שהתחיל כחתונה יפרח למשפחה ול"ראה בנים לבניך, שלום על ישראל". זהו ההבדל בינינו כיהודים – בראש השנה שלנו, לראשי השנה של אומות העולם. ראש השנה שלנו איננו "ארוע"של שמפניה והתלהמות פיזית אלא תחילה של חשבון נפש ועשייה רוחנית.

      תכלה שנה וברכותיה- תחל שנה וברכותיה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה