בס"ד
נבל
ברשות התורה / הרב אליהו קאופמן
כמידי שנה בשנה – לאורך
העשור האחרון, יודיע ראש ישיבת משכבי הזכור לשעבר, הר אליקים שלזינגר, כי בליל ראש
השנה חלם שוב כי כל המתים שהציל את קברותיהם באו והשתחוו לפניו כהכרת תודה. המחבל
הזה – מרחוב סנט. קילדס רואד 45 בשכונת "סטאמפורד היל" בלונדון הבריטית,
איבד מזמן את הבושה, ובמיוחד כשרבני תבל נמנעים לצאת נגדו בגלוי גם כשהם מבקרים את
מכירת בית העלמין בוילנא הליטאית על ידו לגויים אנטישמים וגסים. הרב מלכיאל קוטלר
וחבריו מארה"ב אמנם יצאו נגד העוולות שבנטישת ישני וילנא אבל מרוב פחדנותם הם
לא הזכירו מי היה האיש שכבר לפני יותר מעשור מכר את ישני וילנא לאנטישמים הליטאים,
צאצאי אלה שטבחו ביהודים הליטאים משנכנסו הנאצים ימ"ש לוילנא. הרב קוטלר –
כמו בפרשת הזמנתו של ה"רב" המפוקפק לאו ל"סיום הש"ס
בארה"ב, שוב גמגם בתגובתו. סבו הגדול לא היה פוחד מה"רב מעללים" לאו וגם לא מהר שלזינגר. על זה כבר נאמר:
ירידת הדורות.
זה אירע בתפילת מנחה של
ערב יום הכיפורים, בשנים שלפני השואה המרה. המקום: בית הכנסת המרכזי בעיר התורה
בריסק. הרב מבריסק – הגאון והלוחם למען השם, זאב וולוולע סולובייצי'ק, דיבר כנגד
הציונות והציונים. אחד המתפללים – ציוני מחוצף, שאלו כיצד מעז הרב לדבר סרה
ביהודים בערב היום הקדוש. הרב לא נשאר חייב לאיש הלזה הזה ושאלו בעקיצה "האם
לפי שיטתך אין מקום לבטל בתפילת מנחה הקרובה את הקללה למינים ולמלשינים, שהרי בערב
יום הכיפורים עסקינן וביהודים מדובר? החוצפן נבוך והשתתק וה"בריסקר רוב"
המשיך במסעו נגד הציונות והציונים. את הסיפור הזה סיפרתי לכם כדי למנוע מכם את
השאלה הכואבת – למה אני מעז לכתוב נגד הר שלזינגר וכת הממון שלו, דברים כל כך
בוטים דווקא ערב ראש השנה תשע"ו...
שמעתי שכאשר רבני
ארה"ב פנו הפעם לראש עיריית וילנא כדי להעמידו על האסון שהעירייה מבצעת לקברי
ישראל, אזי, הגוי המגושם הזה ענה כי "אני מדבר בנושא קברים רק עם הרב אליקים
שלזינגר מלונדון". כשסיפרו לי זאת הבטתי במספרים בנחת ורק טענתי כי לגבי זה
איננו דבר חדש. כבר למעלה מעשור אנחנו עדים לכך שראשי מדינות אירופאיות – הרומסים את
קברות אבותינו ובונים עליהם מגדלים וזוהמות, עונים כך בדיוק לכל רב ועסקן יהודי
שפונה אליהם להצלת קברי ישראל מהרס זדוני. הגויים המגושמים – שהחליטו לפגוע בקברי
הצדיקים שלנו, מפנים את כולם לכתובת אחת בלבד: הר אליקים שלזינגר, האיש שהוא, בניו
ונושאי כליו עסוקים למעלה מעשור למכור את קברי ישראל לכל גוי שרק מרבה במחיר. כך
ענו לרבנים ולעסקנים ראשי הגויים בספרד, ברומניה, בגרמניה, בסלובקיה, בצ'כיה,
בטורקיה, בפולין, באוקראיה, באיטליה ועוד הרשימה ארוכה. לא לחינם קיבל שודד הקברים
הנלח ששמו אליקים שלזינגר פרס ממלכתי מהממשל הרומני ומהפדרציה המתבוללת שם – כשהוא
יושב ושעון על גופה של נכרייה. לא לחינם ענו ראשי הפדרציה המתבוללת ברומניה למצילי
קברים יהודים כי הם מנהלים מו"מ רק עם הנוכל שלזינגר. לא לחינם בחר
ה"איחוד האירופאי" רק בשלזינגר כנציג הקברים היהודי היחיד. והכול משום
שהאיש הוא משת"ף מצורע שמציע את שירותיו – לאשר "חיטוטי שכבי", לכל
המרבה במחיר, וברגעים שארגוני קברים יהודים אחרים נלחמים נגד העוולה הזו.
לא אפרט שוב את כל מעלליו
בענייני הקברים בעשור האחרון, שהרי הרשימה ארוכה מדי ומי שיחפוץ במידע גדוש יכנס
לאתר שלי – "יורה דעה", ויקרא שם את כל מעללי המשפחה הנוכלת ביותר בדור
האחרון, בתוך היהדות החרדית. והכול בליווי מסמכים ותמונות. אבל המצב הגיע למה
שהגיע בגלל שתיקתם ופחדנותם של רבנים ועסקנים – שבחדרי חדרים הם משמיצים את
שלזינגר ושותפיו אך מעולם לא ביטאו זאת בפרהסיה. הרבנים ה"גיבורים" הללו
ידעו תמיד להאשים גויים, ציונים וחילוניים אך כשנודע להם כי מאחורי כל מכירה
ופגיעה בקבר יהודי באירופה עומדים שלזינגר וקלגסיו, הרי שהם נרתעו מלכוון את ההדק.
זה בערך כמו שרבנים ליטאים-ציונים, ובראשם ליצן בשם יצחק פישר מראשל"צ,
התארגנו ללחום נגד "גיורי" ה"רבנות הראשית" בישראל ונגד
"גיורים" רפורמים אבל נגד ה"בית דין" ש"מגייר"
בעקמומיות קשה יותר כל גוי נאלח – בית הדין של שריאל רוזנברג מבני ברק (ממנו ברח
הגר"ן קרלי'ץ), הם אינם מעזים לפצות פה. הצביעות והשקר הזה – בעולם החרדי
החדש, היא זו המביאה להפקרות ב"גיורים", להצפת טריפות ונבילות בשוק
ה"כשר" ובמיוחד בחילול קברי קדושינו ואבותינו. למה בדיוק מצפים רבנים
כקוטלר וחבריו – לכך שקברי הגאון מוילנא וה"חתם סופר" יעקרו, חס ושלום,
ממקומם ובאישורו של שלזינגר, ורק אז אולי יזכירו את שמו המפורש כנוכל קברים? ואולי
גם אז ימשיכו ה"רבנים המכובדים" מארה"ב, מאירופה ומארץ הקודש למלא
פיותיהם מים...
הרשע הזהה – נכד לנוכל
רוזנהיים (שניסה להתל ברב חיים מבריסק) וחתנו של המשת"ף משה בלויא (שכנראה
שיתף פעולה עם ה"הגנה" ברצח פר' דה האן...), כבר נחשף במערומיו מזמן אך
איש אינו מעז לצאת נגד שבתאי צבי של דורנו, בחנית ובכידון, כפי שנלחמו בשעתו
הרבנים ששפורטאש וחכם צבי נגד הש"ץ ימ"ש. שלזינגר כבר צולם ותועד יושב
ומתחכך באישה, הוא נתפס שוב ושוב כבן בריתו של מייקל שודריך מפולין (המצולם לוחץ
יד לאישה חצי מעורטלת בכנסיה קתולית ומהלל את האפיפיור הטמא שהתפגר כ"מורו
ורבו"!), הוא נתפס מתיר לארכיאולוגים רומנים לחפור באתרי קבורה של קברות אחים
יהודים הי"ד, אנשיו נתפסו ברומניה בחברת גויות ואחרים מהם השתתפו בסעודה של
טריפות ונבילות, הוא תומך בכל זב ומצורע המציק ליהדות, הוא כבר חיתן כאלה שיהדותם
הייתה בספק ואיש לא רצה לחתנם, והוא עומד מאחורי הכפשת טובים ויקירים באתרי
האינטרנט ה"חרדיים" תוך הוצאת שם לרע להם ולבני משפחותיהם. אם היה מדובר
בחובש כיפה סרוגה, ברב ספרדי או בחוזר בתשובה הרי שמיד מלכיאל קוטלר וארגוני
ה"רבנים" האירופאים היו מכלים בו את זעמם בתקשורת הצפון קוראנית שנקראת
ה"תקשורת החרדית" ובמודעות רחוב ברחבי תבל. אבל כשמדובר בחובש שטריימל
עם פאות לבנות מפרשת "מצורע" הרי שאיש אינו מזכיר את שמו גם כשגאוני
וילנא מתגוללים ברחובות הגויים שם. ב"שולחן ערוך" – "חושן
המשפט", נפסק להלכה כי מותר לירוק בפני רבנים שבעטיים נגרם חילול השם. את
הפסיקה הזו יש לקיים בפני כל רב ועסקן שמוחה בביתו נגד שלזינגר אך מחוץ לביתו הוא
נמנע מלהזכיר כי מדובר ברשע הקברים הגדול ביותר שצמח לעם היהודי אי פעם. אני מקווה
שאחד המתים – בגלגול של כלב, ינקום בשלזינגר הזקן כמו שהכלבים עשו זאת לאיזבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה