שלא לשמה יבוא לשמה

בס"ד

 שלא לשמה יבוא לשמה / הרב אליהו קאופמן

         הרבה סימני שאלה אפשר להעמיד על הרעיון שלא יצא לפועל –  מינויו של ח"כ אלי ישי לתפקיד יו"ר וועדת החוץ והביטחון. האיש רחוק מענייני ביטחון מרחק אלפי שנות אור ומסתמא שכך גם בנושאי חוץ. אם במשרדי הפנים , העבודה, הרווחה והמסחר ותעשיה עשו פקידיו של ישי ככל העולה על רוחם, והוא לא הבין דבר, הרי שבודאי שכך הדברים בועדה כה מקצועית , שהניסיון הוא החשוב בניהולה ובה  האיש הזה יטבע עם ידיו ועם רגליו. יתרה מכך, נשאלת השאלה מה מצאו בליכוד למנות איש אופוזיציה שמזמן אין לו מילה במפלגתו ושליום ההולדת שלו לא הגיע שום ח"כ מש"ס? אלי ישי ידוע כנץ פוליטי טורף ועם דעות לא מקובלות בנושאים חברתיים לא מעטים (שיכולה להיות להם שייכות לוועדה החדשה שרצו להלביש עליו) והנה "יש עתיד" ו"התנועה" –  חברות קןאליציה לכל דבר וממתנגדי השקפותיו הלאומניות והדתיות של ישי, הסכימו למינוי, ועוד על חשבונו של ח"כ עופר שלח מ"יש עתיד"! אבל בפוליטיקה – כמו בפוליטיקה, יש היגיון אחר ועקום ועוד כשגיוס החרדים עומד על הפרק וגדולי הרבנים יצאו לחו"ל נגד המדינה מיד בתחילת ינואר 2014.

        עבור הליכוד –  ובמיוחד עבור ביבי נתניהו, ש"ס החלה להוות בעיה מאז שאריה דרעי חזר אליה ובמיוחד מאז שדרעי הדיח סופית את ישי מכל הנהגה. הליכוד –  בימים שלאחר "אריה דרעי הראשון", התרגל לקבל בחזרה את ש"ס כמו שרצה. מפלגה ימנית –  לאומנית שמונחת בכיסו ונשלפת משם מתי שירצה. מפלגה ששריה –  ובמיוחד הראש שלה , הוא "יסמן" ימני לכל דבר, בלי חוכמות ועצמאות , כפי שאירע בשנות ה-90 לש"ס של "אריה דרעי הראשון". ש"ס של אלי ישי היתה צייתנית בכול –  בחוץ , בביטחון, ב"גמישות" בענייני דת ובשתיקה על פגיעות חברתיות. חזרתו של האריה השואג לראשות  ש"ס , ועוד באופזיציה, מדירה שינה מעיני נתניהו והימין ועוד בימים שלאחר הגר"ע יוסף , כשדרעי הוא מספר אחד באופן רשמי ומעשי גם יחד. אי לכך לא פלא הוא שבליכוד היו שמחים לראות את ישי בתפקיד חשוב ביותר ולהשקיע את דרעי חזק יותר, בתקווה לפילוג אפשרי בש"ס. באשר ל"כישוריו" הלא מוכחים של ישי הרי שבליכוד כבר עברו מעל הבעיה הזו כשמינו שר אוצר ללא בגרות וללא קשר לכלכלה. בשביל זה כבר מצאו פיתרון בליכוד: פקידי משרד האוצר. ובשביל ישי הם ימצאו איזה גנרל ואיזה פקיד משרד החוץ שידעו לנווט את ה"יסמן" החדש. עבור נתניהו הרי שאחד כמו ישי הוא אפילו טוב יותר ממינוי איש ליכוד –  ישי יציית רק לנתניהו, ומנגד לא ידרוך כוכב חדש בליכוד, שרק יעורר בעיות פוליטיות של "ירושת העתיד".

     אבל מה ל"יש עתיד" ול"התנועה" ולישי הלאומני והדתי? כאן נכנס גיוס החרדים לצבא –  תוך שבירת ש"ס ואף "יהדות התורה", כשזהו המכנה המשותף בעניין הזה גם עם הליכוד ו"ישראל ביתנו". כאשר בראש ועדת החוץ והביטחון יעמוד מתלהם ימני עם "חזות חרדית" ועם דעות שף תמיכה בנושא גיוס החרדים , כדעת החילוניים (עליהן כבר ישי הצהיר בעבר), הרי שהדבר ישרת היטב את אלה המעוניינים להחיש את גיוס החרדים. ישי כבר יקומם בדעותיו הקיצוניות את השמאל ואת האגפים המתונים בקואליציה , כנגד הערבים וכנגד כל הסכם עם הפלשתינאים ואז כמובן הוא יסחוף עוד כמה חרדים לאומנים לדעותיו כמו הח"כ ניסים זאב ואחרים, והחילוניים מהשמאל יוכלו לדרוש ביתר שאת את גיוס החרדים אם אלה עמדותיהם המתלהמות כנגד השלום. גם גורמי החוץ –  שהרבנים החרדים הולכים להתלונן בפניהם נגד גיוס החרדים, לא יאמינו לטענות כי החרדים הם מיעוט אומלל שרוצים לכפות עליהפ גיוס לצבא שאינו לטעמם וזאת כאשר בראש וועדת החוץ והביטחון יעמוד "חרדי" שכל חמש דקות ידרוש "יד חזקה" נגד הערבים ויטרפד כל סעיף בהסכם לשלום , בדיוק כפי שיורו לו הקיצוניים שבליכוד. ב"יד עתיד" וב"התנועה" מחכים לרגע הזה, שבו יוכיחו לעולם המערבי כי הטענות החרדיות נגד גיוסם הן טענות שווא ואנוכיות, שאינן מצדיקות את אי גיוס החרדים , שכציבור הוא לא פחות קובע את מדיניות "הביטחון" הישראלית המוקצנת , בימים שבמערב דורשים הבלגה ישראלית.

     אינני יודע אם אריה דרעי חשב על כל התסריט הזה כשטרפד את המינוי, שהרי לדידו המינוי של ישי היה גם בבחינת בעיה אישית גדולה , אבל על מה שנעשה ע"י אריה דרעי לטובת היהדות החרדית , בטרפוד מינויו של ישי , נאמר כבר כי "שלא לשמה יבוא לשמה".