בס"ד
בעין הסערה / הרב אליהו קאופמן
מי שטוען כי רשויות המדינה לא צפו את
גודל הסערה טועה ומטעה. הדיבורים והאזהרות סביב הסערה ריחפו עלינו כבר יותר
מחצי שנה. הצפי של הבעיה היה ברור ולמרות הכל ההתנהגות והתירוצים הם כשל בת יענה.
מנגד , כדי להתגונן בפני הביקורת מיד הובאו אל שולחן התירוצים שמותיהן של מדינות
מערביות נכבדות שגם שם נכשלים בעין הסערה. ישנן אומנם מדינות בעולם – מרשימת המדינות המערביות שהובאו (צרפת , בריטניה
וארה"ב למשל) שאפשר ללמוד מהן רבות בשטחי חיים מסוימים אבל אין שום סיבה לא
ללמוד בנושא כמו התגוננות מאיתני הטבע דברים חיוביים ממדינות אחרות, כמו מדינות
מזרח אירופה ובראשן רוסיה. הסערה שפקדה את ישראל היתה רחוקה מלהיות כל כך קשה ודרמטית
מול מה שפוקד יומית כל מזרח אירופאי מידי חורף בחורף ומידי שנה בשנה.
בראשית שנות האלפיים עברתי חורפים קשים ביותר במדינה כמו רומניה – שאוהבים ללעוג לתיעושה והתפתחותה. אבל בכל מה
שנוגע לתקינות בתחבורה הציבורית – מטרולבוסים , מוניות וחשמליות ועד לרכבות למרחקים ארוכים, הרי שאולי
רק איחורים של עשר עד 20 דקות היו בבחינת "בעיה תחבורתית". מערכת התאורה
בנויה ש/ם היטב בהתאמה לסערות קשות יותר, ואילו מערכת חימום מרכזית – כחובה על כל קבלן להתקינה, היא עניין של חוק. גם
מידרסות השלג והמלח מוכנים שם מראש. ורומניה היא עוד איננה דוגמת מופת בנושא. צאו
לשוויץ ולאוסטריה ולימדו מהו פרק בראש אנליטי של תכנון והכנות לכל צרה שלא תבוא.
אבל לא במקרה מזכירות הרשויות בישראל בתירוציהן את בריטניה הדוגמתית . בריטניה היא
דוגמא להרבה דברים טובים אבל בטח לא למלחמה באיתני הטבע, וזאת משום פגם בחשיבה
הציבורית שלה בעניין, שישראל לקחה ממנה דוגמא בנושא.
בראשית שנות ה-90 חויתי אישית כיצד המחשבה הבריטית לקויה במלחמה בבעיות פתאומיות
של איתני הטבע. שלוש שנים ברציפות – שנה אחר
שנה, החל הקור להופיע דווקא בחודש אפריל האביבי , ועימו שלג נוראי. למרות שהבריטים
צפו זאת מבחינה מטרולוגית הרי שהם לא הכינו את עצמם לכך בתירוץ האוילי , שחזר ונשנה,
כי "לא היינו מוכנים לשלג באביב". כלומר, הבריטים שיחקו
ב"ברוגז" - שנבע מקמצנות בהשקעת
משאבי תכונה למזג אויר לא צפוי, עם הקב"ה ועם "איתני הטבע" שלו על
חשבונו של האזרח הבריטי הקפוא. וכך נהגו גם בישראל – ובראשם מר ניר ברקת, ראש עיריית י"ם.
בישראל ידעו היטב מה מצפה לנו בפתח ולמרות שההתמודדות היתה אפשרית הוחלט כנראה
לא להשקיע מאמצים משום ש"לא כדאי להשקיע חד פעמית תקציב שלא יהיה בו צורך
בשנה הבאה". אבל מי שהיה חושב בעניין כ"סוף מעשה במחשבה תחילה" ובריאותו
וחוסנו של האזרח היו עומדים לפניו , הרי שהיה גם בונה תשתית לשנים הבאות , בכל
מקרה שלא יבוא. אבל כנראה שהקמצנות וחוסר הרגישות לחיי האזרח יכולים להמשיך להסתתר
מאחורי ה"דוגמא הבריטית". בואו נקווה שבשנה הבאה לא ידקלמו אצלנו את מה
שדקלמו בבריטניה שלוש פעמים , בראשית שנות ה-90 : "לא היינו מוכנים לקור הזה
עפ"י מה שהיינו רגילים בעונות השנה הסטנדארטיות".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה