בס"ד
קריסת
מערכות / הרב
אליהו קאופמן
בשבוע שעבר נחשפה האמת כפי שרבים מהחילוניים אינם מאמינים לה ואילו רובם של
החרדים אינם רוצים להאמין בה. היהדות החרדית בארץ הקודש , זו שמתמודדת בבחירות
לפרלמנט ולרשויות המוניציפאליות, אינה אלא שבויה בידי השלטון החילוני – ציוני במדינה ואבדו לה ההשקפה והמעשה כשאת
הוראותיה היא איננה מקבלת מגדולי תורה באמת אלא מהשלטון החילוני בלבד. זה החל
באופן מעשי לאחר השואה המרה וזה נחתם להיות רק כך בשנת 2002, עת עלה הרב שך לגנזי
מרומים. מאז כל "גדולי הדור" של "יהדות התורה", ובמיוחד
ש"ס, אינם אלא עושי דברו של השלטון החילוני והדבר נחשף שוב ושוב כאשר היהדות
החרדית צריכה להגן על התורה ולשמור על הדת מפני המדינה אך המדינה מכריעה את אותם
"גדולים" שוב ושוב בעזרת איומים ועוזרים "חרדים" שאינם אלא
משת"פים.
שלושה אירועים אירעו בשבוע שעבר שהמחישו כי גדולי ישראל – שלא פחדו
מהציונות החילונית, כבר אינם עימנו , ובודאי שלא בראש המחנה. האירוע הראשון היה
הביטול של "מסע הרבנים" לארה"ב. הרבה "קשקשת" התנהלה
במשך שבועות – בציבור ובתקשורת החרדית –
ציונית סביב יציאת הרבנים והאדמו"רים לארה"ב. לא מעט בורים ועמי ארצות השוו
את המסע הזה – שהוכרז משום גזירת הגיוס על
הציבור החרדי, למסע ההוד של רבני מזרח אירופה נגד לימוד הפולנית בבתיה"ס
היהודיים בפולין שלאחר מלחמת העולם הראשונה. לא מנייה ולא מקצתייה בהשוואה הבורה
הזו. הרבנים של אז היו גדולי ישראל שלא עמדו מאחוריהם גבאי פנכא, ובטח לא נשמעו
למתבוללים ופוקרים. הרבנים הללו לא נבחרו על סמך "נאמנותם למדינה" ולא
פסקו על פיה. וכשהרבנים הללו החליטו להתכנס – ולו רק על אי לימוד הפולנית בלבד (...)
בבתיה"ס היהודיים, הם עשו זאת ללא מורא ושום גבאי ואפילו מנהיגי פולני לא
יכולים היו לעצור בעדם. אבל הפעם היה האיום ביציאה לארה"ב מלווה בהרבה
צפצופים ותו' לא. היו אלה מהצפצופים שמתאימים לפחדן שמשמיע קולות של מלחמה בסגנון – "תתפסו, אני הולך להרביץ", אך כשהוא
רואה שאיש אינו פוחד מ"איומיו" הוא בעצמו בורח מהקרב.
הלחץ הציוני על הכסף לחרדים - ומי יודע איזה עוד איומים, הצליח להשאיר בבית
את "גדולי ישראל" של "יהדות התורה" גם במחיר הפסד כספם לכרטיסים שכבר נרכשו. המדינה
הציונית ידעה היטב כי יציאת רבנים ואדמו"רים לארה"ב – ועוד במחיר התחברותם לחסידות סאטמר, תציב את
ישראל בראי נבוך מול הנשיא אובמה וחבריו ועוד כאשר נתניהו מנסה להציג "עמדה
אחידה" במו"מ המדיני ולהוכיח לארה"ב כי "חסידות סאטמר
וההתנגדות לציונות בקרב החרדים היא שולית שבשולית". אי לכך פעלו יחדיו נתניהו
, תורמיו בארה"ב והתורמים החרדים – לייט
למוסדות התורה החרדים. כולם הבהירו לרבנים החרדים כי נסיעתם לארה"ב
תהיה עבורם בומרנג. גם עמדת חסידות סאטמר –
שבאה מנגד, שהחרדים הציונים לא יערבבו
בקשות ותחינות כספיות עם המאבק נגד הגיוס ( זה היה התנאי של חסידות סאטמר לעמוד על
במה אחת עם רבני החרדים הציונים) הביאו לכך הרבנים הללו קיפלו מפרשים – ובראשם הגראי"ל שטיינמן , רבם של אנשי
"דגל התורה". הרב שטיינמן – להבדיל
מהרב שך ובודאי מה"חזו"ן אי"ש" והרבי מבריסק, איננו רואה
במדינה ובציונות תרתי דסתרי לתורה ואף קיבל בפאר והדר (לפני מספר שנים) את הנשיא
שמעון פרס, במעונו בבני ברק. הרב שטיינמן היה גם זה שנתן הסכמתו להקמת
ה"נח"ל החרדי". אין ספק שהוא – יותר מאדמו"רים שהיו אמורים לטוס איתו, היה
נתון בלחץ אדיר נגד הנסיעה הזו , שהיתה אמורה להתפרש בארה"ב לא רק כנגד הגיוס
אלא כנגד הממשל בישראל גם בתחומים מדיניים ובטחונים. הרב שטיינמן ידע היטב כי אצל
הציבור שלו – אלה המתיימרים להיקרא
ליטאים, הרי שהציבור האמריקאי הוא ציוני ומודרני בהרבה מזה שחי בארץ ויתכן שרבים
מהם (ובראשם בעלי ההון) יסרבו לשתף עימו ועם האדמו"רים שיגיעו עימו פעולה.
הרב שטיינמן לא שכח שאותו ציבור – לפני
כשנה, הזמין את הרב ישראל מאיר לאו להיות הדובר המרכזי ב"סיום הש"ס"
ולא עזרו כנגד זאת המחאות של ראשי הישיבות בארה"ב והחרמת האירוע ע"י רוב
אדמו"רי ארה"ב. מנגד, הרי שהרב שטיינמן ידע כי קהל החסידים בארה"ב –
ששייך לחסידיות שהאדמו"רים מישראל
עומדים בראשם, הוא רדיקלי ואנטי ציוני יותר מאחיהם בישראל והיסחפותם לחסידות סאטמר
תביא לניתוק מוחלט מ"אגודת ישראל" בארה"ב , שהיא בארה"ב על
טהרת הליטאים המודרניים. וכשהרב שטיינמן ברח –
משלל הסיבות (כולל איומי בעלי הון חרדים - מודרניים להפסיק את כספם לישיבות
בארץ) הרי שעוזרי האדמו"רים מישראל – עסקנים חרדים ציונים שאינם חפצים
ב"מלחמות קודש", שמחו להפחיד את אדמו"ריהם מטעם השלטון ולשמוט את
השטיח מהמשך הטיסה לארה"ב. ה"חזון אי"ש", הרבי מבריסק ואפילו
הרב שך לא היו נכנעים למודרניים הללו ולעוזריהם.
ספק בידי אם באמת יצליחו אנשי "בני תורה" – ובראשם הגר"ש אוירבך,
להציל את הכבוד היהודי ולהפגין בעתיד קו
תורתי באמת מוצק יותר , שהרי כניסתם לקואליציה בעיריית י"ם ובהיות חלק
מהעסקנים שערקו אליהם טיפוסים "פרגמטיים", המצב איננו מבשר המשך זוהר
וטוב, וכן כי מפלגה זו היא קטנה מדי כדי לקרוא תגר על "יהדות התורה" – שחלק מרבניה שירתו מרצון בצבא המדינה ואינם
רואים סתירה בין לאומנות לדת.
רבני ואדמו"רי המסע שלא יצא צריכים ללמוד השקפה ונחישות מהי מרבניה
החרדים של אירופה שהפגינו לפני מספר חודשים מול בנייני ה"איחוד
האירופאי" כנגד אותה גזירת חיול. אבל זה ההבדל בין רבנות יהודית שורשית
ואמיתית לרבנים שיד השלטון בישראל מנחה את מעשיהם.
דיוטה נמוכה יותר התגלתה השבוע בש"ס. אם עד מותו של הגר"ע יוסף
עוד הביאו שם – לפני הרבנים,
"עניינים רוחניים" (גם אם דאגו לסובבם כרצון העסקנים דרעי ואח"כ
ישי...), הרי שמותו של הגר"ע יוסף שם קץ לכל רמה רבנית ורוחנית במפלגה זו.
מחד גיסא רץ אלי ישי לנהל מו"מ עם לפיד האנטי דתי על "ישיבות תיכוניות
חרדיות" , וכל זאת מבלי להתייעץ עם רבני מועצת "חכמי התורה" –
ובראשם הגר"ש בעדני והגר"ש כהן. היה זה חצי צעד פוליטי של ישי נגד דרעי
וחצי צעד רעיוני של השקפתו הלא חרדית של האיש, שיצאה לאור לאחר מות הגר"ע
יוסף. מאידך גיסא , החליטו ראשי "מעיין החינוך התורתי של ש"ס להתקפל מכל
עצמאות רוחנית ולקבל על עצמם את תוכנית "ה"ליבה" עבור המשך תקצובם.
הבדיחה היתה שרק לאחר חתימת אותם עסקנים אפורים ורחוקי תורה והשקפה על ההסכם עם
המדינה כונסה לפתע "מועצת חכמי התורה" של ש"ס כדי לשמש "חותמת
גומי" לכך ולא עזרו מחאותיהם של הרבנים כהן ובעדני – שרידי המינויים מימי הרב שך, כאשר חבורת דרעי – דוד יוסף אישרה זאת. לאחר מותו של הגר"ע
יוסף הפכה ה"מועצת" הזו לבדיחה ותו לא . להבדיל מהמועצות של "אגודת
ישראל" ו"דגל התורה", הרי שבכירי הרבנים הספרדים נמצאים מחוץ
ל"מועצת" הזו ובראשם רבנים חשובים כמו הגר"ר אלבז, הגר"מ
מאזוז , הגר"מ צדקא, הגרב"צ
מוצפי , הגר"י סופר , הגאון עדס , הגאונים טולדנו ואחרים. הרבנים בעדני וכהן
משמשים שם רק כ"בובות" ואילו הכוח האמיתי נמצא בידי אריה דרעי ודוד
יוסף, שיכולים לקבוע הכל וללא ההצגות של כינוס
אותה "מועצת חכמים". בצעד האחרון – של קבלת תכתיבי החינוך האנטי דתי של "יש
עתיד", עשתה ש"ס עוד צעד אחד לרמיסת אותו משפט קסם ששמו "להחזיר
עטרה ליושנה".
ואת הנפילה החרדית – ציונית לדיוטה התחתונה ביותר עשתה תנועת
חב"ד. ההסכמה המאוד מוזרה בין וועדת שקד הלאומנית עם ח"כ אלעזר שטרן
מה"תנועה" היונית ועם שרת המשפטים ה"יונית" יותר , ציפי
ליבני, על כך ששליחי חב"ד הניציים בחו"ל יוכרו כ"משרתי שרות
לאומי", היא יותר ממוזרה. אין ספק שגב' ליבני הסכימה לכך – בימים שהיא נלחמת נגד המשך פעילות חב"ד
בצבא הישראלי, מתוך הרצון למצוא ציבור שנקרא "חרדי" ושיאות לשתף פעולה
ביחס לשרותו ה"לאומי" והצבאי עם המדינה , כדי שאח"כ הוא יהווה
תקדים לגייס ציבורי חרדים אחרים. לחב"ד אין שום בעיה לשמש משת"פים
בעניין. כבר לפני שנתיים הסכימה קבוצה מחוד דתי זה להתגייס לצבא בתנאי שיצאו
ל"שנת שרות" במרכזם שבניו יורק בארה"ב. זה שנים לא מעטות
שחב"ד מספקים ייעוץ וסיוע ל"זרועות הביטחון" הישראלי בחו"ל
ומי כגב' ליבני (שמעלליה בחו"ל כבר פורסמו בעולם...) מבינה את העניין. אין
ספק שאם בתי חב"ד בחו"ל משמשים כבסיסים צבאיים ומודיעינים, הרי שרמת
היהדות בהם יורדת ומנגד חושפת את המבקרים שם לפעולות טרור ולסיכון חייהם (כפי
שאמנם אירע בעיר בומביי בהודו). כבר שנים רבות שחב"ד (לא הקבוצה
ה"משיחיסטית" שעוד קשורה לתורת האדמו"ר האחרון) ניתקה את עצמה
מהיהדות החרדית לטובת התקרבות לא רק לחילוניים אלא לנוכרים ממש. הקשר עם השלטון
הישראלי – ובמיוחד עם עטיניו הכספיים בארץ
ובקנות הציוניות בחו"ל, העביר אותם על דעתם ועל דעת קונם. לא מעט עסקנים
מקרבם – ובראשם אנשי "מרכז רבני
אירופה" שלהם , הוזכר שמם בעסקאות כספיות מפוקפקות ובראשם אריה גולדברג ויצחק
אהרונוב. יש גם לבדוק כיצד התעשר בעשור וחצי האחרון אותו יעקב חיים ליבוביץ ומהו
ה"קשר הישראלי" לכך - כולל קשריו עם בנימין נתניהו והסובבים אותו. בחלק מארצות מזרח אירופה אנשי חב"ד עובדים
עם הגורמים המפוקפקים ביותר ונותנים לגיטימציה להרס היהדות שם , כולל לסחר בהקדש
היהודי למטרות נדל"ן. כמו כן, לא מעט משלוחיהם נתפסו במעילות , בעריות
ומאחורי גבם של התורמים הם קונים לעצמם רכוש פרטי למרות שהכסף נתרם לכלל היהודים
שאותם הם מתיימרים לייצג. הציבור החרדי היה מזמן צריך להכריז על הזרם המרכזי
בחב"ד ככזה שאיננו שייך עוד ליהדות החרדית. ח"כ אלעזר שטרן טען כי רק
בארץ חב"ד מתעסקת בבעלי תשובה ולא בחו"ל, ולכן שירותם שם יכול להיכלל
כ"שירות לאומי". אך זו איננה האמת כי גם שם הללו מתעסקים בתשובה , אבל
כנראה שהשימוש הנוסף הוא "ביטחוני" ואפשר לשקר למענו. אילו הייתי חילוני
לא הייתי עובר על ההונאה הזו לסדר היום והייתי דורש שכל אנשי חב"ד יגויסו
לצבא ללא תנאי שהרי מחר כל אחד יכול להמציא "פעילות חברתית" ולהשתמט
מהצבא בנימוק של "שרות לאומי". אנשי חב"ד הם לאומנים ומסיתים לדמים
בכל הזדמנות ולכן לא מספיק שיעניקו סופגנייה לאיזה חייל או שיברחו לבלות
בחו"ל אלא חשוב ש"פטריוטים" לאומנים כאלה יהיו בין המתגייסים הראשונים
לקו העימות ואח"כ כבר ניראה איזה המלצות מדיניות הם יתנו.
פרשת הקו ההפוך ביחס לחב"ד בארץ מול חב"ד בחו"ל – מצד ח"כ שטרן ודומיו, מזכיר לי את היחס
ההפוך לתנועה הציונית מצד בריה"מ לאחר מלחמת העולם השנייה ועד הקמת המדינה.
בעוד שבבריה"מ נרדפה התנועה הציונית ולא הוכרה לגיטימיותה משום הסכנה שתביא
להגירה יהודית החוצה , הרי שבמזרח התיכון נתמכה התנועה הציונית ע"י אותה
בריה"מ שראתה בציונים (ובמיוחד במפלגות מפ"ם ו"אחדות העבודה")
קטליזאטור סוציאליסטי אנטי בריטי בפרט ואנטי מערבי בכלל , וכן משום היותם של
הערבים באותם ימים פרו בריטיים ואמריקאים. ולכן בארץ ישראל קיבלו הציונים נשק
מבריה"מ בדיוק בזמן שפעילי הציונות בבריה"מ נמקו בבתי בכלא שם, שרובם
היו בסיביר הקפואה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה