בס"ד
פסח מצא? - מרור אכל.../ הרב אליהו קאופמן
אבותינו הורישו לנו כי חג זמן גאולתנו חייב
להפוך לדורו למהודר שבחגים. והמת , שעד לפני כעשרים שנה כך היה. בירושלים של זקני
הישוב הכל הכינו בבית, ה"עדה החרדית" לא העניקה הכשר על דבר, יהודים
מסורתיים הקפידו לא לאכול בחג זה אפילו אצל בני משפחותיהם הדתיים יותר, וכן הלאה
וכן הלאה. ואז הגיעו שנות ה-90, השנים בהן ניבקעה חומת ההשקפה החרדית לטובת אלה
ש"מרחוק באו" ואשר "אבותינו לא שיערום". לצד ההסכלה
ה"חרדית", הסרטים וההצגות מהעולם החילוני, הלבלרות ו"פריחת"
התישקורת ה"חרדית" בגוף היהדות התמימה צצו כפטריות אחרי הגשם גם
ה"נופשים החרדיים" עם כל ה"שמאלץ" המגעיל שלהם, עם הופעות
חילוניות והרצאות הכפירה, עם תערובת נשים וגברים, עם מופעי תועבה ממש ומסתבר גם עם
הכשרויות קלוקלות ביותר. בתחילת הדרך היו ניסיונות של כמה מהרבנים והעיתונים
החרדיים למחות על כך שדווקא בחגים הקדושים - ובראשם חג הפסח, שבהם נהגו יהודים
להדר ולא לאכול בחוץ לפני שצמחו נופשי הזלילה וההפקרות. ומשנה לשנה המצב רק הופך
לקשה יותר כאשר בין ה"נופשים" הללו אין רק "חרדים חדשים" או
סתם "מודרניים" אלא גם רבנים, דיינים ומשפחות של גדולי ישראל ממש.
ה"נופשים" הללו הפכו ל"קיגליאדה" שבה ה"חרדים"
פוגשים זה את זה ומחליפים רכילות על זה ועל זו , בדיוק כפי שלמדו להתנהג מהגויים
והחילוניים... יותר ויותר "חאפרים" וחצאי "דתיים" מפיקים
נופשים כאלה במקומות שרגל יהודית לא דרכה שם ועם "רבנים מכשירים" שכלל
אינם יודעים היכן נמצא מלונם ה"מוכשר" גיאוגרפית על מפת העולם. ה"משגיחים"
שם בדרך כלל הם מבינוני ומטה ובמיוחד בחג הפסח הקדוש שבו משגיחי כשרות אמיתיים
ויראי שמים נוהגים לערוך את הסדר בביתם ואז מובאים מחליפים כאלה שאפילו לבדוק
תולעים הם אינם יודעים. הצניעות יורדת לאפס בגלל איזה קומץ של כמה זוגות של
"חרדים חדשים" וכפי שהרמב"ם גרס כך אמנם קורה - מעט הרע משפיע על
הרוב הדומם והמדמם. וכמובן לא חסרים גם חילולי שבת וחג כאשר הצוות הנוכרי או היהודי - באותו מלון, עושים שם כבשלהם
ובהסכמת הנופשים ובאישור ה"רבנים" המפוקפקים שלהם ואילו הרב
ה"משגיח" סופר את כספו וצוחק כל הדרך אל הבנק. אבל תופעות לוואי אלה
אינן מתחילות בחגים אלא מתרחשות כל השנה - ובמיוחד בשבתות. מצורפים לפניכם מספר
דוגמאות כאלה ושפטו בעצמכם. ראו הוזהרתם!
ונתחיל בקדושת השבת. לפני כשמונה שנים
החלטתי סופית להפסיק לבקר במלונות גם אם הם תכלית ה"הידור". השבר שלי
היה במלון "גלי צאנז" בנתניה - "פאר" המלונות החרדיים בכל
האמור להשגחה כשרותית ומנהגי הדת. ביו שישי בצהרים - ערב חג השבועות של אותה שנה,
הבחנתי כי הפועלים הערבים מהמשולש - העובדים בקביעות במלון, עוזבים אותו ביעף.
והנה מגיעת סעודת ליל שבועות כאשר שבת המלכה והחג הקדוש - של מתן תורה , נכנסו מזמן.
בדרכי לחדר האוכל הבחנתי כי בפתח הקבלה של המלון יושב אדם צעיר מדרום הארץ - יהודי
כמובן, והלה עובד כרגיל וכפקיד קבלה לכל דבר. אין ספק שגם אם
יספרו לי אח"כ שמדובר ב"הבלעה" הרי שטעם טוב לא נשאר בפה
אח"כ. אבל בחדר האוכל באה ההפתעה הגדולה. במקום המלצרים הערבים הגישו
לשולחנות מלצרים יהודים. תחקיר קצר העלה שמדובר ביהודים מנתניה המתגוררים בדרום
העיר - בשכונת "דורה", ומובאים לעבודה ואח"כ חזרה לבתיהם, במשך כל
השבת, במוניות תוך כדי חילול שבת ועצירת המוניות במרחק של טווח ראיה מול המלון, כך
שזהו חילול שבת בפרהסיה! באותו חדר אוכל שהה גם אחד מבניו של גדול ישראל מהדור
הקודם, החי בחו"ל ומשהפניתי אליו את הבעיה הוא השפיל עיניו. מששאלתי את
האחראיים כיצד יתכן המצב הם הסבירו לי כי ה"נופשים המעודנים" מחו"ל
אינם חפצים שגויים - ובמיוחד ערבים,
ישרתום ולא לשם כך הם מגיעים לפוש ולחוג את חגי ישראל בארה"ק. וכששאלתי מה
בעניין חילול השבת הרי שהאחראי - חסיד צאנז עם כל תלבושת "שמונת בגדי הכהן
הגדול", לא התבלבל וענה לי כי בלאוו הכי המלצרים חילוניים ומחללים שבת גם אם
לא יעבדו במלון , ומי שמסיע אותם הוא קבלן פרטי חילוני והוא אינו חבר בהנהלת
המלון! בשבילי זה היה מספיק...
"נופש" אחר שפגשתי במלון זה היה הרב
יהודה דרעי שמרוב נופשים בחגים ובשבתות ספק אם הוא אי פעם ראה את עירו באר שבע (שם
הוא ה"רב הראשי") אי פעם באחד החגים. חג השבועות מאופיין בתיקון הלילה
המפורסם שלו, ובמיוחד נוהגים הספרדים להחמיר בכך. לאחר שהגעתי לבית הכנסת הספרדי- חרדי
בשכונת "קרית צאנז" הסמוכה, לתיקון הלילה הזה הסתבר לי כי יודל'ה - ה"רב"
של באר שבע, איננו שם. משחזרתי למלון שאלתי את פקיד הקבלה אם אין עמדת "קידוש
היום" לאלה שכל הלילה היו ערים בתיקון. הפקיד חייך אלי חיוך מוזר והסתכל עלי
כעל מישהו שנחת מהמאדים. הוא פלט לעברי כי
"כולם ישנים" ואז שאלתיו לגבי יודל'ה דרעי והוא ענה בצחוק קולני -
"הוא ישן הכי חזק". יודל'ה עצמו היה פעיל בעיקר בויכוח לטובת דרישת אשתו
לקבל בליל החג שולחן במיקום טוב יותר ועל חשבון "נופשים" מאנטוורפן
הבלגית , ואילו במוצאי שבת-חג עמד יודל'ה דרעי על המקח - כתגרן בשוק, שיוזילו לו
את המחיר כי "כך סיכמתי עם רייך, אני אח של אריה דרעי".
יודל'ה דרעי הוא כאמור "נופש" קבוע
במלונות בחגים הקדושים ובשבתות רבות. את בני עירו- שעימם הוא מחויב לשהות בחגים,
הוא משאיר לאנחות כאשר הוא עומד על מקח ההנחות במלונות השונים. גם תנועותיו בחילול
יום טוב שני של גלויות בפרהסיה ידועות לכל. כך למשל הוא שהה בשנה שעברה ברומניה -
בבית מלון בעיר הנופש ברשוב (עוד מעט ונגיע ל"נופש החרדי" הזה). במהלך
יום טוב שני של גלויות הוא נסע מברשוב - כאשר כל החרדים שם צופים בו ובמשפחתו
הגוררת את המזוודות לרכב, לבירה בוקרשט ועוד לאור יום עלה על המטוס. שנה קודם לכן
הוא הגיע - במהלך יום טוב השני של שביעי של פסח , מבולגריה (שם כמובן
ש"נפש"...) לקהילה היהודית המתבוללת של אלבניה. יש הטוענים כי תכנן לבקר
בקברו של ...שבתאי צבי ימ"ש!
ונישאר בנתניה. בשנת 1996 נפשו "רבני
ישראל" במלון "בלוביי" במסגרת "שבת עיון מטעם רבני
השכונות" היו שם מה"רב הראשי" דאז - בקשי דורון, ועד לקטן רבני
השכונות ועבור ב"רבני ערים". והנה
כשעה לפני כניסת השבת עמדו הרב קוק מרחובות והרב ראוכברגר מחיפה ותהו אם
באמת למלון הזה ישנם תנאי כשרות של "גלאט" משום שזו לו הפעם הראשונה
שחרדים מתארחים בו. בדיקה קטנה העלתה שגם תנאי "כשרות רגילה" חסרים
במטבח המלון. ואז - ממש לפני כניסת השבת, עשו השניים ככל יכולתם לתיקון המעוות
כולל הבאת "גוי של שבת" למטבח במקום היהודי שעבד שם. אבל לאורך כל השבת
"נהנו" הרבנים הללו ממוסיקה רועשת של מועדון רוסי מפוקפק למרגלות המלון.
משנשאל הרב שפירא מבית הכרם בי"ם - "יו"ר רבני השכונות
בישראל" שארגן את כל ה"צו'לנט" הזה, לפשר התופעה הוא ענה כי
"נמאס לי לערוך נופשים במלונות חרדים שאינם באיכות מודרנית כ"גלי
צאנז" בנתניה"...
בכל סיפור חילול השבת במלון "גלי
צאנז" נזכרתי השבוע לאחר שסופר לי כי בעיר באר שבע מתעקשים מנהלי המלון לא
לקבל לשבת פקיד קבלה ערבי ו/או בדואי אלא לזייף יהודיות מחבר העמים
כ"נוכריות" כדי שתעבודנה שם בשבת וכך לעקוף את הרב האחראי על כשרות
המלון. מישהו מהנהלת המלון טען כי "הבדואים והערבים מבריחים לנו את הקליינטים
החרדים". אחד ממנהלי המלון טען באוזני כי "הבעיה" הזו - של
"נופשים" חרדים הרוצים שירות מלצרות יהודי, קיימת גם במלון
"נירוונה" בים המלח".
ואמנם בדיקה קטנה העלתה כי הפקת ה"נופשים החרדיים" שם היא על תנאי
שהמלצרים יהיו יהודים! מעניין הוא שלפני כעשרים שנה עיתון ה"מחנה החרדי"
של חסידות בלזא היה זה שעמד בשער וכתב נגד סוגי ה"נופשים" הללו והנה
כעשרים שנה אח"כ מפיקי הנופש ב"נירוונה" הם חסידי בלזא , האחים
בריסק, ואחד מהם (מוטל) הוא גם מנהל עיתון ה"מחנה החרדי"...
אבל זה לא הכל על "נירוונה", ששם גם
האדמו"ר ממונרו העניק היתר לחסידיו ל"נפוש" ואפילו בפסח (העיקר
שלמיץ התפוחים יהיה הכשר "מהודר"...). ראשית, הרב המכשיר שם מפרסם כי
המוצרים הכשרותיים הם רק של בד"ץ ה"עדה החרדית". אבל מנגד מוטל
בריסק - ה"מפיק" של ה"נופש" הזה, הוא מנהל מחלקת הכשרות של
בלזא וכפי שאנחנו יודעים הרי שבלזא וה"עדה החרדית" הם תרתי דסתרי משרוך הנעל
ועד לשריימל , ובמיוחד גדולים ההבדלים ב"הידור" הכשרות בין השניים שלא
ניתן לגישור. יש גם כאלה שטענו לא פעם - כי בימי ה"נופש החרדיים"
ב"נירוונה", מודלקת האש במטבח בשבתות ובחגים ע"י אותם מלצרים
יהודיים המכינים לעצמם אוכל. סיפור אחר שהגיע אלי הוא לא רק מתאים
ל"נירוונה" אלא כמעט לכל מלון שאיננו באזור חרדי אלא במרכז הוויה נוכרית
או חילונית. עו"ד רומני שנפש במלון סמוך ל"נירוונה" סיפר לי כי לא
מעט בחורים ובחורות חרדיים נראו במלונו הסמוך בשבת כשהם צופים בטלויזיות שם
ומשתכשכים בבריכות המעורבות באופן לא צנוע!
ולאחר ה"נירוונה" הזו נעבור לאי
היווני רודוס. לפני מספר שנים ניתן הכשר "חרדי" כמובן למלון באי הזה.
נותן ההכשר - רב שכל הלבלרים ה"חרדים" מהללים אותו, סיפר לכל דכפין
בשמחה כי הוא מעניק הכשר למלון באי היווני...כרתים! הרב ה"מהולל" הזה לא
ידע אפילו אם מלונו שוכן לחוף ימים או מסתתר מאחורי הגבעות וההרים שבאי , ששמו היה כאמור שנוי במחלוקת. והנה במהלך חג הפסח -
ולאחר שכל ה"הידורים" נרשמו על שמו של "נופש" זה, מסתבר
שפריקת העול של ה"נופשים החרדים" היתה מעל ומעבר לכל עניין של "מצה
שרויה". באחד מימי חול המועד מגלה אחד ממנהלי בית המלון-
שה"נופשים" ו"רבניהם המהוללים" לא ידעו שהוא יהודי מישראל, כי
לקראת בין השמשות יוצאת קבוצה גדולה
מה"נופשים החרדים" ל"התפרק" מ"סבלות חג הפסח" היישר
למסעדת הטריפות , הנבלות וההוללות של ה"טרבנה" היוונית באי ושם הם כבר
לא רק שלא מקפידים על "מצה שרויה" אלא סובאים וזוללים "דבר
אחר", "פירות ים" טמאים ומטמטמים" ומקנחים ביין נסך יווני
"משובח" עם שיכר מקומי בשם "אוזון" , וכל זאת לצלילי מוסיקת
פריצות וריקודי שחץ יוונים. נכון אמנם שהיתה גם קבוצה אחרת במלון - של חרדים
אמיתיים, אבל אינני מקנה בהרגשתם של הללו כאשר חבריהם ל"קבוצה הנופשת"
ולשולחן השבת וליל הסדר יצאו ל"התפרק" ממצוות...
ומשהו גם על רומניה - שם יודל'ה דרעי מבאר שבע
אוהב לבלות ולברוח מעירו בחגים ובשבתות. בברשוב ישנו נופש הנקרא "חרדי"
שבעבר הוא היה ממוקם בעיר נופש אחרת בשם "סינייה". ל"נופש"
הזה מגיעים דיינים , רבנים מפורסמים , בני משפחה של גדולי ישראל ואפילו
אדמו"רים. כבר בימי הנופש הזה ב"סינייה" - כשההכשר היה של הרב
זולדן מחיפה, התגלו בו בקעים. כך למשל המשגיח לא ידע אם מיץ ה"פריגת"
המוגש שם הוא מישראל או מיצור מקומי של החברה הזו ברומניה. כך למשל במוצאי שבת
הוזמנה להקה רומנית לרקוד באופן לא צנוע ועם בגדי שחץ לפני נשים וגברים "חרדים"
והכל בשתיקת הדיינים, רבני ערים מישראל והאדמו"רים שנכחו שם. גם נדידת המלון
לברשוב - תחת הכשרות של "חוג חתם סופר" את הכסף מפ"ת, לא הטיבה עם
החריקות הללו. מופעי השחץ המשיכו, הובאו גם הרצאות כפירה ממרצים אוניברסיטאים
מישראל והנוכרים לא פעם הכשילו את ה"נופשים" בחילולי שבת
כ"בקשתך". אבל השיא היה בשנת 2006. ברומניה ניתפס הכשר
ה"וולווע" מארה"ב כשהוא אופה מצות בשם ה"מחמירים" (...)
עם נוכרים שהניחו בתנור ובמשך כחודש גם
ללא משגיח ואח"כ עם משגיחה שהיא אשתו של ראביי רפורמי. והנה לאחר שהכל פורסם
ובעיתון ה"עדה החרדית" יצא הסיפור לאור ואילו בבלגיה ובבריטניה
ובארה"ב נאסרו המצות הרי ש"החניוק" חיים לייב דויטש - ראש ההכשר של
סופרי הכסף מפ"ת, אישר את המצות הללו ל"נופש" שלו כשהוא משקר וגונב
את דעת ה"נופשים" בטענו כי כל המוצרים והמצות הם בהכשר הרב לנדאו מבני
ברק". רק לאחר ליל הסדר התגלתה התרמית וה"חניוק" דוייטש טען כי
"ההכשר של וולווע מקובל בארה"ב". הסוד שמאחורי הסיפור הוא שבין דוייטש
ל"וולווע" קיימים הסכמי כשרות מסחריים ואחד מחפה על השני כשהם נתפסים
בקלקלתם.
בימי קיומו של "מלון רייך"
ה"חרדי" בי"ם הרי שפקידי הקבלה שלו בשבתות ובחגים היו יהודים - דבר
שלא הפריע ל"רבנות י"ם" להעניק לו תעודת "כשרות מהדרין".
עד כאן רק מזעיר הדוגמאות מהם "מלונות
הנופש החרדיים" בארץ ובחו"ל. ודי לו - לירא שמים, לברוח מכל אלה כמאש.
רבי
אליעזר שמושך בגזר
לא ארבה מילים על הנושא הכאוב הזה ועל
חילול ה' הנוראי שנגרם מעלילותיו של אותו אליעזר ברלנד, אשתו , בנו וכל החסידים
הבעייתיים - בלשון המעטה, שמסביבו. אבל לאחר פרשת חיים הלפרין מלונדון מסתבר שנושא
התועבה אינו מרפה מחילול ה' סביב היהדות החרדית. הכתובת היתה מזמן על הקיר. האיש
ברלנד הוא טיפוס שנוי במחלוקת שהגיע לעולם החרדי ממעבר להרי החושך של הקליפות
הסרוגות עם הרבה בלבול רוחני, עם כוחניות ועם איומים ושרלטנות. הסיפור של האיש הזה
נקשר ממש למותו של היהודי האחרון מהדור הקודם: ירחמיאל יצחק ישראל דאמב. ומדוע?
משום שהרב דאמב דיבר רבות על כך שבדור האחרון שלנו כל אחד הופך ל"רב
גאון" ול"אדמו"ר קדוש" בעזרת יחצ"נות זולה, בית דפוס
קרוב והרבה פוליטיקה וכוח בריוני. אליעזר ברלנד הוא הדוגמא לכך. לפני כעשרים שנה
לערך שמעתיו בדרשה ולא הבנתי מהו הוא רוצה, ממה מתפעלים ממנו והאם הוא בכלל מבין
בעצמו את זעקותיו. הוא צעק לפני תלמידיו בערך כך:"ציונים, תורה, עבודת
ה'"! פעם אחר פעם הוא חזר על המשפט הזה בזעקות אימה וכולם ישבו פעורי פה
מולו. אני נזכרתי בסיפור "בגדי המלך
החשים" ורציתי לצעוק "המלך הוא עירום" אבל מפאת פיקוח הנפש שתקתי.
לימים שמעתי מחלק מחברי שעדיין היו חברים בחוג שלו - "שובו בנים", כיצד
דורשים מהם כערבים את הדירה שהיתה רשומה ע"ש אותו ברלנד ואשתו אך לאחרונים לא
היה איכפת מהערבים שלהם. שמעתי על איומים ברצח, על חשדות לרצח, על קשרים של הברלנד
הזה עם המשטרה - מחד גיסא, ועם העולם התחתון מאידך גיסא. עד לבסוף הסתבר שאשתו
ובנו הפיקו אותו במסגרת חיתוך קופון שכל כולו "ברכות"
ו"סגולות". ולבסוף פרץ גם השד האחרון - מעללי התועבה וניסיון הבריונות
להשתיק את האמת.
בירושלים של המאה ה-19 חי יהודי בעל חזות
חרדית - שאם היה חי בדורנו בודאי היו כבר ממנים אותו ל"מנכ"ל החינוך
העצמאי" או משהו כזה. לאיש הזה קראו מיכל פינס. מישהו שרצה לחבל בחינוך
היהודי הטהור ידע להפעיל את המזיק הזה בשלט רחוק והם כבר התכוונו להקים בי"ם
ל פעם "תלמוד תורה" עם "שינויים מזעריים". לעומת מה שקורה
כיום הרי שה"שינויים" הללו היו כלא כלום. אבל בירושלים חי אז מי שקדם
לשושלת בריסק מבריסק , ומאותה בריסק האגדית הגיע בדרך לא דרך לירושלים והפך לגדול
הדור בתוכה. היה זה המהרי"ל דיסקין. היהודי הקדוש הזה שמע על מיכל פינס , ראה
אותו פעם אחת וכל זה הספיק למהרי"ל הקדוש לתבוע את נידויו של הפינס הזה , את שריפת חיבוריו ואת הרס תוכניותיו
ב"חינוך" החדש שרצה הלה להרעיל בו את ילדי התמימים בי"ם של פעם. לא
עזרו התחינות של הרבנים האחרים ושל עסקנים חשובים בהשמיעם למהרי"ל דיסקין את
הפסוק מסנהדרין צ"ט: "יד שמאל דוחה ויד ימין מקרבת". המהרי"ל
לא התרשם מהדברים וטען כי האיש הוא טומאה ומזיק במזיד ולא בשוגג ולכן לא שייך
"לקרבו". מיכל פינס נזרק מחוץ למחנה ועימו הרעיון על "בית חינוך
חדש" ליהדות החרדית. כך ניצל הדור של
אז ממכשלה קשה.
והנה בירושלים של סוף המאה העשרים ותחילת המאה
ה-21 הסתובב לו אדם שרק לאומנות, התגרות , הרפתקנות , בריונות ותועבה היתה דרכו.
לא רק שאיש מ"גדולי הדור" לא יצאו נגדו אלא שהוא בנה את ברית הבריונים
שלו עם סיפורי "טהרה" ושקרים אחרים ולימים מצאו את שמו חתום על יד גדולי
ישראל החשובים ביותר , כאילו הוא היה אחד מהם! כאן קבור הכלב, כאן נעוצה הבעיה. כל
דאלים אינו רק גבר אלא גם "גדול הדור"! הפעם זה כבר לא איזה אלברנס
תימהוני מפסגת ההר שמעל לטאש הקנדית או עבריין ופושע שולי כאליאור חן, הפעם זהו
ראש קבוצה פוליטית-חרדית שרבני ואדמו"רי "יהדות התורה" הפכו אותו
לאחד מהם ממש. בקיצור, הדג מסריח מהראש. זה כואב , זה עצוב וזה רק קצה הקרחון.
לברלנד הזה יש תלמידים בינוניים ומטה מסוגו כמו אותו הרוש - משווק הטומאה
ה"פמניסטית" בלבוש של "גן" ואפילו גם בשפת האידיש הוא תוחב את
לשונו ומפיץ את הרעל שלו גם בוילהמסבורג הסאטמרית, ששם מוצאים את הטומאה הכתובה
הזו בחנויות רק משום האידיש בה נכתבה. ואם זה המדד אז אפשר למכור שם גם את כל
הרעיונות הכפרניים של הסוציאליזם שכתובים באידיש. ברלנד והלפרין אינם לבד, יש עוד
הרבה כמותם ואשר רוממות ה"הנהגה" בגרונם. כנופיה של בריונים חילוניים עם
פאות מודבקות כבר דואגת להפכם לצדיקים ומי שרק יעיז לומר את האמת ינהגו כמו ששבתאי
צבי ימ"ש ונתן העזתי שר"י נהגו במתנגדיהם.
הרבה טובים ותמימים באים ולוחמים נגד
ח"כ לשעבר חיים אמסלם ובצדק אבל לא פעם מלחמתם כנגדו איננה נגד תוכנו הפוקר
אלא נגד העובדה שהאיש אמר את מה שאמר על "רבנים גדולים". קראתי את סיפרו
של אמסלם ובאשר לעובדות שהוא מציין הרי רובן נכונות רק הניתוח שבא בעקבותיהן הוא
פסול וכפרני. כנופיות ש"ס ו"יהדות התורה" אינן נלחמות בתוכן הארסי
וההרסני שלו אלא הן יותר נלחמות ביציאה שלו נגד תיאטרון הבובות ששמו
ה"גדולים" שמונע ע"י חוטים ישר ממערכות העיתונים
ה"חרדים". אמסלם טוען שעסקנים אגודאים יודעים לזהות יהודי פרוש ותמים
שאינו מבין בפוליטיקה והופכים אותו ל"גדול הדור" כדי שאותם עסקנים ישלטו
בדור. ההבדל בין הרב דאמב לאמסלם - באומרם את אותם דברים , הוא שהרב דאמב טוען כי
מטרת העסקנים הללו להוריד את רמת היהדות בהוראת הציונים ואילו אמסלם טוען שהם רוצים
להחמיר ביהדות, טענה שבדורנו העלוב היא טיפשית. אבל העובדות נכונות. ולמול אותם
"גדולי דור" שמיוצרים מלאכותית צצים גם ארכי פרחים כוחניים שבעזרת נאומים
פרימיטיביים, שפת רחוב עילגת ומזוהמת וכמה בריונים גם הם מצטרפים לשורה של
"גדולי ישראל". לציבור מוכרים את הליצנים החדשים כ"רבנים
גדולים" ומוסיפים את הקלישאה "ככל אשר יורוך" עד למצב של אמונה
טוטאלית במשפט "על ימין תאמר שמאל
ועל שמאל תאמר ימין" ואז כל התועבות של אותם סוטים הופכות ל"עניינים לא
מובנים שבקדושה" ואז מועלים קורבנות
הסטייה והתועבה (נשים כמובן...) ל"עולם האצילות". מנגד,
ה"גדולים" פוחדים לצאת במלחמה שערה משום הכרת עצמם והיותם שבויים ומומצאים בידי פוליטרוקים וכך נוצר "סטאטוס
קוו" של "גדולים" שמה שנותר לעשות איתם הוא להוריד עליהם את המים.
וכך אנחנו מקבלים - בדור האחרון , קליפות
קשות בדמות "גדולי ומאורי הדור" כאותו אליעזר שמושך בגזר, אריה
שכטר המלשין מפרשת יוסל'ה שוחכמכר שמנבל
את פיהו , אמנון יצחק בעל משפחה "מפוארת" ועם פה גועלי ו"שטיקים"
של גן ילדים, הרוש ה"פמניסט" , איזה פרחח בשם דורון , אלברנס ההזוי
והבריון , אליאור חן הסוטה , חיים הלפרין הנבל ועוד מיני מינים, וכאשר תופסים את
אחד מכל אלה בקלקלתו מיד זועקים הרשעים המחופשים בשחור לבן (עם ובלי הגרביים) כי
"הציונות רודפת אותם" או שאלה הם ה"גויים הרשעים" שרודפים
אותם. לקליפות האלה לא רק שיש כיפות אלא גם קפוטות , שטרמיילים ופראקים.
אני שואל איפה היו כל אותם "סיני עוקרי
הרים" כאשר הברלנד הזה החל להיחשף? מדוע דיינים ורבנים לא פצחו פיותיהם כאשר
האמת החלה לצאת לאור כבר למעלה מעשרים שנה? התשובה לכך נעוצה בהספדו של האי גברא
זצ"ל ירחמיאל דאמב לאדמו"ר מסאטמר בתשל"ט: "מותו של
האדמו"ר מסאטמר הוא סיום מסכת גדולי הדור עד לבוא משיח צדקינו במהרה בימינו
אמן סלה".
זו הסיבה רבותי היקרים שאינני חושש שוב ושוב
להצביע על עוקרי התורה ומבזייה ואף לנקוב בשמם גם אם הללו שייכים ל"חוג חרדי
חשוב" או ש"גדולי ישראל" (מהעיתונים...) סמכו ידיהם עליהם והצטלמו
איתם לכל ה"מגזינים" שמציפים את המכולות ה"חרדיות" בכל העולם
סמוך לערבי שבתות וחגים. כזה הוא יואל טוביאס
החולב שנתפס ישן בייחוד אצל יהודיה חילונית ומופקרת בבוקרשטשברומניה , כזה הוא
מיכל פנט שמל את אחיינו שנולד לגיסתו שהכירה את חתנה מה...אינטרנט(!), כאלה הן
גיסותיו (אחיות אשתו ה"מהוללה" בצניעות יתר...)של אותו מיכל פנט מבני
ברק - שלהן אופנת שחץ בעיר התורה והחסידות, כזה הוא משה הרשפט מלונדון שמתחכך
בגופן של צלמות ועיתונאיות נוכריות כשהוא מכה אותן (יש עדות בתמונות!), כזה הוא
יעקב אברהם סולומון (ה"שטפנשטר" ההזוי והקל שבקלים) שאשתו מתירה לו ללכת
לתועבות ולפריצות בתנאי שזה יהיה בחו"ל בלבד, כזה הוא אחיו של אותו סולמון -
הישן ברומניה בייחוד עם נשים ומבקש מישראלים בארץ נידחת זו לקחתו לבתי הימורים ואף
גרוע מכך, כזה הוא מר ישראל לוליק לאו שסיפוריו עם חנית בנקובסקי וטלילה סטן מעולם
לא זכו לתביעת דיבה עד סופן ממי שפרסמם, כזה הוא מייקל שודריך מפולין שמצטלם צמוד
ומחבק נשים לא צנועות ואשר הזקן הממרה -
אליקים שלזינגר מלונדון, מעניק לו גיבוי, כזה הוא יונה מצגר שכתב דתי פרסם את
עלילות התועבה שלו בארץ ובעולם אך המצגרון
הזה לא תבעו מעולם למשפט דיבה וכאלה הם לא מעט "רבנים" מזויפים
ועיתונאיות חרדיות שהתנהגותן מופקרת מבחינת כללי הצניעות של ה"שולחן
ערוך" ושל כללי היהדות החרדית מהדור הקודם כרבקה פאלוך , ריקי שושן, שפרה קרימלובסקי, גב'
בולטון הקשקשנית, רוט-לוי הפטפטנית שבא להקיא ממנה , שרה גל שמתגלגלת כמו גלגל ועוד
"וויברלאך" שעל ראשן פאות נוכריות כמנהג השחקניות הפרוצות. מצווה לבזות ולחשוף את אותם
אלה שהעריות מציצים מהם וה' הטוב בלבד יודע איזה עוד מעשים הם מעוללים בסתר ואשר
עדיין לא נחשפו אך בע"ה יחשפו, כפי שנחשף לאור יום אותו רבי אליעזר שמשך
בגזר. אבל ה"גדולים" ומפעיליהם כמובן שיצאו נגד חושפי האמת ולא כנגד
המנוולים שקלונם נחשף. אני מבטיח שלאחר פרשת "שובו בנים שושבים" אני
אמשיך לפרסם כל כלב וכלבה נרצעים שייתפסו
בפסיחה על הלכות "אבן העזר" גם אם יהיה להם "יחוס" עד אשמדאי.
אבל יותר כואב מכל היא העובדה שדווקא בחסידות ברסלב - זו המפוארת
ואשר רבה הקדוש היה הראשון בימים קדומים שלחם בקליפות ה"רבניות", נאחזים
כל אותם מרעין בישין. אילו הרבי הקדוש מברסלב - רבי נחמן זי"ע, היה חי כיום
הוא היה יורק אש על האליעזר הזה עם הגזר ועל שאר הקליפות הללו והם בטח היו קוראים
לו "כופר באמונת חכמים" בדיוק כמו שרדפו אותו אותן קליפות
"רבניות" בדור שלו.
הגפן(ני)
משדמות עמורה ב'
לגפני מ"דגל התורה" אין מעצור ברמת
הכפירה היוצאת מזוייות פיו המלא זוהמה רוחנית. האיש הזה - המתיימר לייצג את
ה"השקפה החרדית" כנסת המינים הציונית, לא מצא על מה להוכיח את חבריו
החולניים-חילוניים אלא על כך שהללו הפקירו את ההסכלה הנוכרית, בניגוד אליו! הגיע
הזמן ש"יתד נאמן" לא יפחד להוכיח גם ח"כים משלו היורדים לדרגת אפס.
אילו הדברים היו נאמרים ע"י אותו אמסלם או אפילו ח"כ מש"ס מיד
"יתד נאמן" וה"פלס" היו יורים אש אוטומטית לעבר האיש אבל
כשגפני מדבר שטויות של כפירה ה"מוזות" ה"ליטאיות" שותקות. לא
כאן המקום לחזור על מה שגדולי ישראל אמרו ולחמו נגד ההסכלה הנוכרית וכניסתה לרחוב
היהודי. והנה פשפש מורעל כמו המוישל'ה גפני הזה - שמבקר ב"שעות הפנאי"
שלו באזורי התועבה של צפון ת"א
והרצלייה, מחמיא ומעודד את אותה הסכלת ארס ומנסה להיות יותר חילוני מחילוני , ועוד
הוא מנסה לכלול את כל היהדות החרדית כעומדת מאחורי השטויות והכפירה שפיו מטיף.
אותה הסכלה שהכלומני'ק הזה גאה בהעברת הכספים אליה בהיותו יו"ר וועדת הכספים
של הפרלמנט הציוני, הינה אותה הסכלה המעבירה שומרי מצוות על דתם, משכתבת את
ההיסטוריה היהודית לציונית וכופרת התורה ובתנ"ך והיא גרועה משאר הסכלות העולם
(שנגדן נלחמו אריות וקדושי ישראל) בהיותה צר ואויב מלכתחילה ליהדות בארץ הקודש וכל תקומתה ללחום
ביהדות.
הברית הלבנה
לאחר שממשלת המינים תוקם ולאחר שיחוקק חוק
גיוס החרדים מחכים ב"יהדות התורה" הלבנה לטלפון הלבן מיאיר לפיד הלבן
שיצרפם לממשלה ואילו את ש"ס השחורה ישאירו בחוץ. כך לפחות הועבר המסר מבנט
ואורבך (בעל השפם) מה"בית היהודי" ל"יהדות התורה". את
ש"ס לא רוצים בגלל הצבע (ירושה מלפיד האב לבן) ובגלל הכוח ששאבה עד כה ואילו
ב"יהדות התורה" - שבטח איננה נקייה מגזענות, שמחים גם על האפשרות להפוך
למובילה בכוח הפוליטי החרדי, שהרי שנים רבות הלבנים נעלבו שהספרדים שפעם היו
עבדיהם הפכו לעיקר הכוח הפוליטי החרדי.
הסטירה הנשית
ל"רבנות הראשית"
אני אינני מצטער על התקנה הדראקונית החדשה
בבחירות לראשי אותו גוף משת"פי ששמו ה"רבנות הראשית". בתקנה החדשה
יהיו משוריינות לרבע מהגוף הבוחר נשים. ואנחנו כבר יודעים איזה נשים מופקרות
תהיינה שם ואת מי תבחרנה. לפחות כך נדע כולנו כי ה"רבנים הראשיים" הם
טריפה שבטריפה וכל רב "חרדי" שידרוך שם או ינסה ל"הציל
מבפנים" יש לירוק בתוך חלל פיו, ממש בין שיניו לתוך גרונו.
