בס"ד
כגודל הציפייה כך יהיה גודל האכזבה / הרב אליהו קאופמן
הסיפור
של נפתלי בנט הוא בגדול גם סיפורם של שלי יחימובי'ץ , ציפי ליבני ויאיר לפיד. בא
"אביר פוליטי" ומקים רשימת טלאים שכל מה שמשותף לחבריה הוא בעיקר הרצון
לשבת יחדיו בפרלמנט. ואח"כ כבר יבוא המבול.
אבל
הסיפור של בנט דומה יותר לזה של יחמובי'ץ עם שינויים קלים שאינם משחקים דווקא
לטובתו. שניהם הצליחו להרים מפלגה גמורה , ממוטטת ורקובה מה"קרשים" אבל
זו של בנט היתה במצב קליני קשה יותר. פעם היו המפלגות הללו שותפות ל"ברית
ההיסטורית" שעד 1977 איש לא העיז לקרא עלייה תגר. לפני הבחירות האחרונות הן
כבר היו מונחות במוזיאון ההיסטורי אבל אז באו היחימוביצי'ת והבנט והעלו אותן
מהאוב. אבל גב' יחימובי'ץ עשתה זאת לאחר שתי קדנציות של פוליטיקה מעשית ובנט עשה
זאת ללא שום ניסיון פוליטי. בעוד שיחימובי'ץ איכשהו מדדה על ההשקפה ה"סוציאל
דמוקרטית" ומנסה לשחות בה הרי שלבנט - עם הכיפה ה"פצפונת" (דווקא
אורי אבנרי הרחוק כל כך מהדת הבין את הנקודה טוב מכולם...), אין הרבה הבנה וניסיון
בניהול מפלגה עם תוכן דתי מורכב ביותר ועוד
כזו שמידי שתי מערכות בחירות היא מתאחדת כמו אקורדיון בין ה"בית הלאומי"
ל"איחוד הלאומי". אבל מכל אותם אלה שהרכיבו רשימות "לגו"
מצליח איש ה"הייטק" לשעבר לזכות במרב המנדטים החזויים. לא במקרה הוא
הדבר.
ככל שזורקים יותר מצרכים לסיר כך הצו'לנט
טעים יותר אבל ככל שאוכלים ממנו יותר כך מוציאים את תכולתו בשרותים. ובנט זרק לסיר
הריק של ה"ציונות הדתית" את כל המצרכים שהציבור המקוטב שם רצה. יש שם
קיצוניים ולאומנים בנמנה גדושה, יש שם אנשי צבא , יש שם חרד"לים תורתיים כבן
דאהן ויוגב , יש שם טיפוסים שנשמעים שקולים כמו סלומניאקי למשל , יש שם מתנחלים
קיצוניים ויש שם אפילו נשים ואחת מהן חילונית, במקום גבוה ברשימה! אבל הניגודים
הללו מזכירים לי את מפלגת ד"ש ההיסטורית שתוך הקדנציה הראשונה שלה - בקואליציה של מנחם בגין, התפרקה לגורמים. היו שם
אנשי שמאל כאמנון רובינשטיין לצד אנשי ימין כמאיר זורע , שמואל תמיר ועקיבא נוף.
היו שם דרוזים והיה שם "סמן חברתי" כמרדכי אלגרבלי מ"עודד"
ועוד מיני ניגודים שאת כולם ניסה לאחד ארכיאולוג ורמטכ"ל לשעבר שהיה נטול ניסיון פוליטי - פר' יגאל ידין. והכל הלך לטמיון
כי כל ניגוד משך לאן שהוא רצה עד שבמהרה החבל נקרע מכל צדדיו וקצוותיו.
הליכוד "מחמם" את האוירה נגד בנט
בניסיון להציג את הדתיים היותר רדיקלים שלו אך יותר ממה שהליכוד מצליח לפגוע בבנט
וב"בית היהודי" אלקטוראלית - לפני הבחירות, הוא מצליח להראות לכולנו מה
יקרה ל"בית היהודי" יום לאחר שהם יקבלו בין 15 ל-18 מנדטים. "בוקה
ומבולקה" אלה מילים עדינות לעולם מלחמת הכל בכל שתתרחש שם. למזלם הרב של חברי
ה"בית היהודי" נמנע מהם להתאחד עם אלדד ובן ארי שברגע האחרון פרשו
מה"איחוד הלאומי" , אחרת באמת היה שמח שם יום לאחר הבחירות.
בנט לא מבין - כאיש הייטק וצבא לשעבר וכחוזר
בתשובה "טרי" מהי המורכבות בלנהל את מפלגת הציבור
ה"ציוני-דתי". יש שם חרדים ממש עם הרבה לאומנות וחרדים לא כל כך לאומנים
, יש שם "דתיים- לייט" לאומנים, יש שם "דתיים - לייט" מתונים
בלאומיותם , יש שם מתנחלים בעיתיים ויש שם עירוניים החיים באינטגרציה עם סביבתם
החילונית ואף השמאלית. ויש שם גם רבנים דתיים מאוד לצד "רבנים-לייט".
וכל אחד מהצדדים מקווה שלאחר הבחירות הוא יהיה זה שימשוך את הרסן לכיוון שלו. כבר
עכשיו מתגלים הבקיעים כשהרבנים אבינר וליאור מתנתקים מעט מהספינה העמוסה של בנט.
ומה יעשה לאחר הבחירות אותו בנט? אז הוא
יבין לאיזו צרה הוא נכנס וכי ניצחון בזק והכנסת מועמדת חילונית עדיין לא פתרו לו שום
בעיה.
אם הם יהיו בממשלה ואם לאוו מיד יעלה עניין
פינוי המתנחלים, "מעמד האישה", היחסים עם החרדים ועם השמאל ועוד. עכשיו -
כשהליכוד תוקף אותם במרץ, אפשר לבלוע רוק ולשתוק אבל לאחר שיכנסו לפרלמנט והנושאים
הבוערים יצוצו על סדר היום כבר אי אפשר יהיה להתאפק בדיוק כפי שקרה בד"ש
ההיסטורית, כפי ש"קדימה" התפרקה, כפי ש"עצמאות" פרשה וכפי
שאני צופה גם למפלגת העבודה, ל"תנועה" ול"יש עתיד". ואז צריך
להתכונן ל...בחירות המוקדמות הבאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה