פרפראות

בס"ד

           פרפראות / הרב אליהו קאופמן

                   כוח להפריע

  אינני אוהד ש"ס ובאמת לא יכאב לי אם מפלגה זו או "אחותה הגדולה" – "יהדות התורה", בכלל לא תיכנסנה לפרלמנט הציוני, זה שמלחמת הרשע שלו נגד ה' היא מטרת קיומו. אבל מנגד הרי ש"נער הייתי וגם זקנתי" ובכל תקופה פוליטית חדשה ברחוב החרדי למדתי שיש לבחון בזכוכית מגדלת  כל  תופעה שמבטיחה הבטחות "שמימיות" ל"תיקון העולם" , שהרי יש לבדוק מאיזה שטנא מקורה. האיש הזה - הלבוש גלימה וכובע עתיק, מזמן מעורר בי חשד. מנגד גם ההשתלטות האבסולוטית - על הספרדים ובני עדות המזרח, של ש"ס הציונית שמאחוריה רבנים ציונים ל"מהדרין" רחוקה מלהיות לרוחי. אבל בהשקפה הצלולה צריך ללמוד ולדעת מאין מגיעה הביקורת של אותו אמנון יצחק ואנשי הכת שלו ומאין העזות שלו ושל משמשיו  והאם איננה באה מהטומאה ולא מן הקודש.

   נכון אמנם שעניין ההליכה העיוורת אחר גדול ישראל היא בבחינת בסיס הקודש אך כל גדול צריך לדעת שעד בוא משיח צדקינו "לא תיטוש תורת אימך" הוא בבחינת טאבו עד בוא גואל צדק, משיח צדקינו. אבל הגר"ע יוסף לא תמיד התחשב בזאת - כשנחת מכיסא הרב הציוני אל כס "גדול הדור" והתווה דרך חדשה ואח"כ כפאה על בני עדות המזרח שעד אז היו נאמנים ל"בן איש חי" הקדוש, למנהגי אבות מצפון אפריקה, ל"פרי חדש" ולרמב"ם. יתרה מכך, הפשרות שהגר"ע יוסף ערך בהשקפה היהודית בנוגע ליחס לרשעי ישראל העלו את החשד שמאחורי הצנטרליזם הזה עומדים גורמים שאינם שומרי תורה ומצוות ואשר מעוניינים ליצור "חרדי חדש" שלבסוף יהיה "מסורתי" וחילוני ותו' לא.לכן לא פלא שעלו שוב ושוב קבוצות של ספרדים שניסו לעצור סחף זה כמו למשל עדת הבבלים בר"ג, "מרביצי התורה הספרדים " , ה"עדה החרדית הספרדית" וקבוצות של מזרחיים שומרי תורה ומצוות סביב השקפת חסידות סאטמר. התגובה של ש"ס היתה אומנם קשה ונוקשה אבל הויכוח הרעיוני לא חרג מעבר לפרופורציות של תורה. מחד גיסא, הביקורת על שיטת ודרך הגר"ע יוסף נשמרה בפרופורציות תורתיות ואילו מנגד בש"ס הבינו שלמרות יתרון כוחם הפיזי הרי שאסור להם לעבור את ה"קו האדום" ע"י תגובות אגרסיביות מדי נגד אותם גורמים תורתיים והשקפתיים.

   אבל בפרשה האחרונה הסכר נפרץ ומסתבר שהביקורת של הספרדים האופוזיציוניים בבחירות הנוכחיות ל"כנסת המינים"  איננה לשמה ומתוך כבוד התורה אלא אלה שתי חבורות הלוחמות בעזות של סיטרא אחרא. ראשית, אותו רפורמיסט ששמו אמסלם ושכל התקפותיו על ש"ס הן בשקר משום שבטיעוניו כנגדה הוא גורם למפלגה זו להיראות ולהישמע כמפלגת תורה והשקפה צלולה. אין ספק שמאחורי האמסלם הזה עומד הממסד הציוני המעוניין להעביר מהדת אפילו את אלה שש"ס מוליכה אותם בדרך שאיננה עוד סלולה רק באותנטיות תורתית. ההסתות של אמסלם - לגיוס החרדים ול"גיורי החלומות", דומות יותר לדברי השיקוץ של טומי לפיד בשיא בהסתותיו. מנגד לח"כ הבודד הזה כסף לתעמולה השווה בערך לאחת מהמפלגות הגדולות. המסר ברור והתמיכה בו מובנת. אבל כולם יודעים היטב כי מן הטומאה מלחמתו וספק אם כמות גדולה של חרדים שפויים - ויהיו "מודרניים" שיהיו, תתמוך בו.

   אבל הצרעה העוקצנית - שמקורה בשיטנא אחרא, באה מכיוון "כוח להשפיע", שכניראה הממסד הציוני בונה עליו היטב כ"כוח להפריע". אמנון יצחק לא ירוץ בעצמו ל"כנסת המינים" אלא הוא מסומן להיות כ"גדול הדור" שהקים "מפלגת אשפתות" משלו. ש"ס אומנם נראת מפלגה שקטה, ציונית ורפורמיסטית אך את הממסד הציוני גם זה אינו משכנע להטיב עימה. מראשית הציונות - ובמיוחד לאחר הקמת המדינה, שם לעצמו הממסד הציוני להפוך את עם ה' לערב רב של "עם חדש" ללא דת. מאמצע שנות ה-80 החלו הציונים להבין כי הילודה הברוכה והחזרה בתשובה משבשים להם את תוכניתם. ש"ס "מתונה" איננה מספקת אותם. הילודה הברוכה נמשכת, חילונים חוזרים ליהדות והכל אינו נגמר ב"מאה שערים" או במודיעין עילית אלא חודר לבסיסי הריכוזים החילוניים ובזאת ש"ס מסוכנת יותר מ"יהדות התורה". הציונים אוהבים פרובוקאטורים המפלגים את השורות בהתלהמות ומביאים את הצד שמנגד לאיבוד המשקל כדי שיפעל באלימות וע"י כך לאבד את אימון הציבור. זו היתה תמיד דרכו של הממסד הציוני כנגד החרדים ובני עדות המזרח הרדיקליים: להציגם כאלימים ובכך להעניק למלחמתם הצודקת דה לגיטימציה. לאחר שנגד ש"ס גויסו שיטות שונות ומשונות – כולל הפללות פליליות, אך עדיין ש"ס חיה , נושמת ולפעמים בועטת, הרי שהצורך לגמדה אלקטוראלית עומד מעל לכל, ובדרך זו גם לפגוע בתדמית ה"רוחנית" של מנהיגה הכל יכול  – הגר"ע יוסף. למשימה הזו  כנראה שנבחר אמנון יצחק ומכאן שמאבקו בש"ס ובמיוחד בגר"ע יוסף איננו מאבקם הרעיוני הנקי  בעבר של הרבנים פרץ, עזרן המנוח ואחרים אלא אמנון יצחק - בפרובוקציות שלו ובעזותו החוצפנית משרת את הממסד הציוני כדי לרוקן מתוכן "רוחני" את מנהיגותו של הגר"ע יוסף ולהרבות מחלוקות ואלימות בקרב החרדים וזאת וזאת הן כדי שיתפלגו לרסיסים והן כדי לרוקן את ה"רוחניות" שב"חזרה בתשובה".

   קחו למשל את הרצאתו של אמנון יצחק בעיר באר שבע , ב"היכל התרבות" שם. זהו מקום של חילול שבת שכל הדתיים מדירים רגליהם ממנו אבל לאמנון יצחק זה לא מפריע להגיע לשם. התגרויותיו הקולניות בש"ס ועזותו להאשימם בחילול שבת אינם באים מתוך מלחמת קודש לשמה אלא מתוך כך שהאיש אינו פוחד ךתקוף "מעצמה" כש"ס משום שהוא יודע כי מאחוריו עומד כוח חזק ממנה שיגן עליו בשעת הצורך. במעלליו אמנון יצחק פחות מזכיר לי את חיים אמסלם אלא דווקא את הפרובוקאטור שבחדשות: משה אריה פרידמן, במלחמותיו בקהילות החרדיות באוסטריה ובבלגיה. מאחר וההרס שלו  – נגד ש"ס, מועיל אלקטוראלית גם ל"יהדות התורה" (במיוחד ל"דגל התורה") , הרי שאין זה פלא שהפלג הליטאי של רבני בני ברק תומך בו.

    ולראיה הרי שאמנון יצחק אינו נבהל מהמהומות שהוא גורם והמדינה נהנית מהגז מדמיע שנורה לעברו של יצחק מכיוון עסקני ש"ס. המכות שאמנון יצחק סופג מש"ס אינן מפחידות אותו אלא להיפך, הוא חש שהוא עושה את מלאכתו כהלכה. פלגה אמיתית היתה נבהלת מהרעש הזה וחושבת על עתידה הפוליטי אך לא טיפוס כאמנון יצחק יתרגש מכך. להיפך, זו מטרתו ובכך הוא ממלא את תפקידו למי שמוחא לו כפיים.

   האיש הזה שסאטמר האמינו בדעותיו מהעבר הפך לפתע למעריצו של נתניהו ובמקום לתקפו הוא מתגאה שאותו פוקר נתניהו ידבר עימו ראשון לאחר הבחירות! האם זהו "אדם חרדי"?!! בודאי שלא. השאלה היא האם מאז הופעתו הוא היה ה"קלף הסודי" של הממסד או שזה קרה לימים, לאחר שהסתבך בפרובוקציות האנטי ממסדיות שלו? אני מאמין בחלק השני של המשפט. מהאיש הזה לא תצמח יהדות, אם – חס ושלום, מישהו מסמרטוטיו יכנס ל"כנסת המינים" הרי שזה רק יביא נזק ליהדות ולעקרונותיה ומנגד הוא עלול לשמש "עלה תאנה" כ"גדול דור" לגזירות של הממסד הציוני.

     ויש עוד פרט שאתם צריכים לדעת. ה"מחזיר בתשוקה" הזה חבר לאיש השמאל האנטי דתי יוסי שריד ושניהם נעים יחדיו כשניים שנועדו זה לזה עוד מששת ימי בראשית. הם מכינים ביחד "סקרים" חלומיים על ארבע מנדטים ועוד מיני חלומות. בקיצור, זוהי עוד דוגמא על מקורו ותפקידו של האיש בלחמה נגד נאמני תורת ה'.

    אנו חיים בדור עלוב שבו כל זרזיר מיקרופון הופך ל"משיח" עלי אדמות. האיש הזה לא במקרה מנצח בשימון הזה. יש לו עזות פרובוקטיבית, אוקטאבות גבוהות ויכולת מניפולטיבית ודמגוגית להפוך בדיחה וחצי פסוק מהתנ"ך ל"דבר תורה", כביכול , עבור רוב העם הפשוט. המלחמה שלו בש"ס איננה באה מהקדושה אלא מן הטומאה והוא כנראה משרת אדונים אפלים וכשיגמור עם ש"ס הוא יפנה ל"יהדות התורה" ויסית אח"כ נגד ה"עדה החרדית" וסאטמר.  מלחמתו ברבני ש"ס איננה לשמה אלא מתוך שחוק ולעג של פוקרים וחילוניים למושג הרבנות היהודית ואילו "השתחוותו" לרבנים הליטאים איננה אלא לצורך ה"הפרד ומשול" אבל גם בהם הוא יטפל בעתיד. הכוח הארגוני שמאחוריו מזכיר לי את הכוח הכלכלי של אמסלם ועכשיו לא מעט ממאוכזבי "יהדות התורה" נוהרים אחריו. הגולם הזה עולה על יוצריו וצוחק בפניהם בבגדי ה"פורים – שפיל" שלו.

    אבל טיפשים לא חסרים. לאחר ש"אבירי ההשקפה" ממפלגת "נצח" מבינים שהם כבר לא "ירוצו" באמת ל"כנסת המינים" הרי שרבים מהם החליטו להצביע ל..."כוח להשפיע"! אותם "אנשי השקפה" שהרב שטיינמן אינו מספיק "רדיקלי" לטעמם יבחרו בפרחחי הרחוב של אמנון יצחק! ולכל זאת עוד קוראים ל"שם יחוד קודשא בריך הוא"!

                 ואריה אם לא ישאג...

    אם ש"ס תקבל פחות מעשרה מנדטים הייתי מציע שאריה דרעי יארגן לעצמו מאחורי הקלעים של עצמו (ואת זאת הוא יודע לעשות היטב...) מסיבת סיום לפרישתו מפוליטיקה ויזמין אליו את כל חבריו מהפוליטיקה ובראשם בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן, חיים רמון, דודי אפל , ציפי ליבני , יוסי שריד ואת ה"קומבינאטור" ה"חרדי" מוטל'ה קרלי'ץ (אחיו של שמולי'ק קרלי'ץ מבית הדין של "גיורי החלומות" בבני ברק  ואחיו של נחום קרלי'ץ, האיש אמנון יצחק בבאר שבע ובדרום...). אבל אם דרעי לא יעשה לעצמו מסיבה במקרה של עשר מנדטים ומטה הרי שגב' יהודית יוסף תכין לו כרטיס טיסה חד כיווני מש"ס ובמקום לשיר "חוזרים הביתה" הוא כבר ישיר את שיר השלום ולא להתראות.

    בכל אופן האיש מבוהל ויום אחד הוא מדבר בשפת השמאל ומבטיח כי ילחם ל"ויתורים טריטוריאליים" ויום אח"כ הוא טוען ש"במשך 20 שנה לא יתקיים מו"מ עם הפלשתינאים". פעם הוא קורא ברחמים לנתניהו לנהל עימו "מו"מ קואליציוני" ובעם אחרת הוא מבטיח להיות "אופוזיציה לוחמת". אלי ישי שותק וכבר מחכה ליום שלאחר הבחירות כדי לטאטא את אריה דרעי החוצה ולהמשיך לשמש סמרטוט הרצפה של הליכוד.

          בשלטון הכופרים איננו מאמינים

 ביום שכל ה"חרדים" הציונים יערכו את מעמד חילול ה' המרכזי ויכו זה את זה בדרך לקלפי, אנחנו נתעורר מאוחר יותר למניין מיוחד של "נקיי הדעת" . באותו היום המר והנמהר הכל יהיה בצחוק מר כמו גם "תחיית המתים" הציורית של תעודות הזהות שה"חברות קדישא" גונבות מיקירי המתים. לא במקרה נאמר ש"תחיית המתים" תהיה לפני בוא משיח צדקנו, כדי שגם הללו יספיקו להשתתף במצוות ה"גדולים" ולהצביע.

  ככל שהכוח ה"חרדי" עולה ב"כנסת המינים" הציונית כך גם הגזירות על דת ישראל נוחתות באופן קשה יותר. חילולי השבת גוברים, חיטוטי שכבאי עולים, "גיורי החלומות" צוברים תאוצה, החרדים מתגייסים לצבא, בנות ישראל נשלחות ל"שרות לאומי", נוכרים נרשמים כ"יהודים", ה"כשרות" הפכה הפקר", ב"בתי החיים" נקברים נוכרים – מצב שאין בשום בית עלמין יהודי בעולם(!), ההסכלה הכופרת מועברת ל"חינוך העצמאי" ול"בית יעקב", כספי הקצבאות לילדים נמחקות, כספים מקוצצים ועוד מיני גזירות שגם אנטיוכוס ואדריאנוס לא היו מתביישים בהם. ואילו  על  הרבנויות" ,"משרד הדתות" ו"וועדת הכספים" הציונית מופקדים בידי המיתיוונים של ש"ס ו"יהדות התורה"...