בס"ד
מתיחת הכשרות
הרומנית / הרב אליהו קאופמן
ברומניה העסקים כרגיל –
בכול מה שקשור בדת ישראל. הרמאויות נמשכות והטרף מוצג כ"כשר", ליצנים
ועוברי עבירות מוצגים כ"רבנים", והפעם נפתחו שלוש מסעדות "כשרות"
בבוקרשט הבירה, שלאחר תחקיר יסודי ומהיר יש לשומרי הכשרות המבקרים ברומניה לברוח
מהן כמאש.
לאחר תשעה באב תשע"ט שוב נראה את שובלי
התורים הטסים לחו"ל. ביניהם יהיו לא מעט יהודים חובשי כיפות – גם שחורות,
ואפילו לובשי קפוטות ארוכות. בעשורים האחרונים הפכו הימים הללו – שבין ציון חורבן
בית מקדשינו לחודש התשובה והרחמים, לשבועות שבהם נוהגים בציבור ה"מטיילים
הדתיים והחרדים" לקחת "חופש", רחמנא לצלן, מבורא עולם ולפוש במקומות
בלתי צנועים, ועוד להאכיל טריפות ונבילות ממש. זה קורה בבתי מלון בארץ ובחו"ל
עם כשרות מפוקפקת וזה ממשיך בכל מיני מסעדות בלתי כשרות המתחזות ל"כשרות",
וב"כשרות" של איזה מחלל שבת המביא עימו "משגיח" כמותו ממש. לא
אכנס לכול המדינות והמקומות החולים במחלה הזו אבל אתרכז במדינת רומניה.
ללא כשרות יסודית
מאז נפילת הקומוניזם ברומניה הרי
שבמדינה הזו לא הוקמו מסעדות כשרות ע"י גורמי חוץ יהודיים. עד למותו של הרב
משה דוד רוזן (1994) – רבה הראשי של רומניה בימי הקומוניזם, סירב האחרון להרשות הקמת
מסעדה כשרה בבוקרשט הבירה בטענה שזה יפגע בקנטינות ה"כשרות" של הפדרציה
היהודית, שלמעשה כבר אז היו רחוקות מלהיות כשרות ממש. לאחר מותו של הרב רוזן הידרדרה
עוד יותר רמת האי כשרות באותן קנטינות – ובראשן זו שבבוקרשט הבירה, אבל מסעדות
כשרות לא נפתחו. מספר סיבות הביאו לכך : 1) ברומניה לא היה קיים גוף כשרותי אמיתי
שיעניק כשרות מינימאלית. 2) לא היו בנמצא משגיחי כשרות כשרים ושומרי שבת, ולצידם
לא נמצאו שוחטים שומרי שבת. 3) לא היו מוצרי יסוד לכשרות והייתה גם בעיית שחיטה
כשרה מקומית. מסוף שנות האלפיים ניסה נפתלי דויטש – נציג חב"ד, להונות כי
בבית הכנסת שלו משרתים בכשרות מינימאלית אך הכול היה שקר והוא עצמו נתפס בחילולי
שבת כשקיבל כספים לאחר כניסת השבת, כשאחד התורמים העיר לו כי "זה כבר מאוחר
מדי, השבת כבר נכנסה". ואילו הוא התבדח אח"כ על כך ש"אף פעם לא
מאוחר לעשות עסקים". כמו כן היו גם כאלה שראוהו מעשן בשבת – לפי טענתם. הוא
צולם יורד בנמל התעופה בישראל ומתנשק עם אישה זרה, ועוד מיני עניינים שכבר פורטו
ע"י כותב שורות אלה. במטבחו בבית הכנסת שלו הוא החזיק "משגיח"
שאח"כ האחרון הודה כי הינו נכרי. לפני כשנה העידו שתי צעירות יהודיות מקולומביה
כי ראו לנגד עיניהן אנשים מדברים בפלפונים בבית חב"ד בבוקרשט, בליל שבת, וכי
נשים נכריות ישבו על ברכי ישראלים במשך הסעודה בתוך בית הכנסת. רב מישראל העיד כי
בבוקר שביקר בבית חב"ד – באמצע השבוע, ישבו חלק מהמתפללים ובידיהם עיתוני
פריצות ממש ואיש לא העיר להם כשמר דויטש עצמו עובר לידם, רואה את התועבה ומתעלם מכך.
דויטש היה שותף – יחד עם הפדרציה המתבוללת ברומניה, גם לזיופו של יין כשר עם
השגחתו של הרב מחפוד, יין שאח"כ הוסר, משנתגלתה הרמייה. כיום מסתובב באירופה
יין שאגו"י הסירה ממנו את הכשרות כבר בשנת 2015 – שהוכן ברומניה עם איש עסקים
שדויטש הביאו, אבל ליין הזה יש עדיין "סייעתא דשמעיה" והוא ממשיך להיות
מופץ עם החותמת של אגו"י. לפני מספר שנים הוקמה בבוקרשט "חנות
כשרה" בניהולם של שני גרים, שאיש לא ידע מי גיירם. בחנות נמכר בשר מהולנד –
של הרב וולף, ללא פלומבות, ולמרות שיידעו את הרב וולף בעניין הוא לא עשה דבר וחצי
דבר לתיקון. גם הגבינות היו פתוחות והמוכרים לא ידעו להסביר מאין ה"כשרות".
לאחר כמה חודשים נסגרה החנות מחוסר עניין, כשהקמתה הייתה לצורך הוכחה כי ברומניה
ישנם "תנאי גיור". בשנה שעברה ניסה דויטש לפתוח מסעדה "כשרה" במלון
"אינטרקונטיננטל" במרכז בוקרשט ומינה שם כ"משגיח" אדם שהייתה
בבעלותו מסעדת טריפה, שהייתה פתוחה בשבת. גם המקום הזה נסגר לאחר מספר חודשים.
ובהנה בשנה הזו נפתחו לא פחות משלוש מסעדות "כשרות" בבוקרשט!
ה"כשרויות" המוזרות
וניגש לעניינים – לאחר תחקיר מקיף. מסעדה בשרית
אחת היא של חב"ד ונפתלי דויטש ברח' "דצ'ייה" בבוקרשט. מעבר לכול
המעללים של דויטש הרי שה"משגיח" שלו הוא גר צועני בשם רומיאו המכנה את
עצמו "ירחמיאל". האיש אף הוא "גויר" בצורה מסתורית ולא ידועה.
הוא ממשיך לחיות בתוך החמולה הצוענית – הנכרית שלו אך לבוש כ"חרדי". הוא
היה ה"משגיח" בבית חב"ד בשנים האחרונות ותיירים העידו שלא פעם
ראוהו אוכל במקומות ציבוריים רומנים וטרפים. לפני כשנה סירבו שני רבנים להעניק
כשרות למסעדה בבוקרשט שביקשה להשתמש ברומיאו זה כ"משגיח". המסעדה הבשרית
השנייה נמצאת ברחוב "ארמנסקה" 8, במרכז בוקרשט. בעל המסעדה הוא ישראלי
בשם משה רווח שקרא למסעדה שלו "משה כושר". תחקיר קטן חשף כי המסעדה הזו
לא רק שפתוחה בשבת אלא ששותפו של רווח הוא גוי, ולגוי הזה יש את רוב המניות. משנשאל
רווח האם קיים משגיח הרי שהוא טען ש"זהו משגיח צמוד מישראל ושמו אשר".
כשהתבקש אותו משה לקרוא לטלפון את ה"משגיח הצמוד" הזה הרי שהוא טען כי
הלה "יצא לרגע מהמסעדה". רק כעבור שבוע הועבר מספר הטלפון של ה"משגיח"
ואותו אשר הסתבר כיהודי רומני (יתכן גר...) שלמד יהדות בישראל ולא שימש כלל כמשגיח
בימי פתיחת מסעדתו של רווח. בשיחה עצמה היה אותו אשר ישר וטען כי אמנם הוא מיועד ל"השגחה"
אבל רק בימים האחרונים הוא החל לעבוד במסעדה בבדיקת תולעים בלבד, כפועל של שמונה
שעות. אין לו מושג בהשגחה והוא איננו יודע דבר על המוצרים ועל הבשר הנכנס למסעדה.
לבסוף המליץ למי שבאמת דתי לא לאכול במסעדה שהוא "משגיח" עלייה. משה
רווח עצמו טען כי הבשר הוא של אותו וולף מהולנד, שכנראה שעניין השימוש
ב"פלומבות" עדיין איננו מוכר לו. ה"השגחה" על המסעדה הזו היא
בידי הפדרציה המתבוללת ובידי ה"רב" שלה, רפאל שפר, ש"משגיחיו"
הם מחללי שבת ונכרים ושהוא התיר רשמית למתפלליו להגיע בשבתות ובחגים בתחבורה
הציבורית וברכבים לבית הכנסת. גם נפתלי דויטש מחב"ד התיר התר דומה למתפלליו.
המסעדה השלישית היא חלבית, ולאחר שבעליה ניסו הכשר ישראלי ונוכחו לדעת כי גם הבאת
משגיח אמיתי וגם קניית המוצרים תהיה בעיה הרי שבחרו גם הם ב"השגחתו" של
רפאל שפר וה"משגיח" שם, מטעם שפר, הוא משה רווח (רק לחצי יום...), בעל
המסעדה הבשרית הבעייתית...
וכל השאר יוק!
מלבד הנופש של גב' אבימור בפויאנה ברשוב –
שם בעל ההשגחה הוא הרב מנחם בורשטיין מירושלים, הרי שכול שאר הנופשים במלונות אינם
כשרים ומלאים בנותני "כשרות" שהם גם רמאים שהורשעו פלילית, כמו החלבן
צבי כפיר, ובאחרים שזייפו הכשרים וכו', כשנותני ה"הכשרים" הם כמובן נפתלי
דויטש ורפאל שפר, על "משגיחיהם" שמחללים את השבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה