יום רביעי, 7 באוגוסט 2019

ההר הוליד עכבר


בס"ד
                     ההר הוליד עכבר / הרב אליהו קאופמן
         פרשת סגירת קבר אהרון הכהן בירדן, בפני תיירים וישראלים, היא באמת שערורייה, אבל זו שערורייה שאחראים עלייה אותם "אחים תאומים" לאלה שבגללם נסגר קבר הצדיק יעקב אבוחצירה במצרים, והם גם אלה, שחס ושלום, יגרמו לסגירת קברו של רבי נחמן מברסלב, עקב פרשיות מפוקפקות שהפלילים והם חד המה. אלה הם אלה שמסעותיהם ברומניה – להשתטח על קברו של האדמו"ר הראשון משטפנשט, בעיר יאסי, הפכו למסע שוד של "יודאיקה" ולביקורי חילול ה' במועדונים רומנים מפוקפקים. ואלה הם אלה שהפכו את קיברו של רבי אלילך מליזעסק, בפולין, למרכז שדידת תפילין וטליתות מבחורי ישיבה תמימים.
        עד לא מכבר היה קיברו של אהרון הכהן בירדן אתר עליה לרגל של חסידים ואנשי מעשה, תוך ציות לחוק הירדני. אבל בתקופה האחרונה שכחו רבים מפוקדי הקבר כי ההשתטחות על קברי ישראל היא זכות של מאמינים בני מאמינים לפקוד את המקומות הללו ודרכם לבקש מהקב"ה, בזכות אותם צדיקים, את בקשותיהם ושלא בדרך של "דורש אל המתים". הדרך הייתה, במאות השנים הקודמות, לפקוד בדחילו ורחימו את הציונים הקדושים וכך עלו לקברים הללו רק יחידי סגולה ומורמים מעם, תוך כיבוד חוקי המדינות שהקברים היו בתחומן. אבל בעשורים האחרונים הקדושה הפכה להמוניות, הצניעות הפכה לפריצות והביקורים הפכו למפגן כוח לאומני, במיוחד במדינות כמו מצרים וירדן. ואת ה"קרבנות" האלה – של עולות וזבחים לעבודה הזרה, בוודאי שצדיקי יסוד העולם אינם חפצים על קברם. העלייה לקברי הצדיקים – ובמיוחד בחו"ל, הפכה למעין "וודסטוק חרדי" עם חילוניים פרועים וחובשי כיפות. אם זה היה קורה רק בארץ עוד אפשר היה להתגבר – אם כי חלולי השם הם באותה מידה נוראים, אבל כשזה קורה בחו"ל זה כבר מביא עימו את האנטישמיות, ובמיוחד בארצות ערב, ששם המתח השלילי אדיר גם בלאו הכי, עם התיירות הישראלית, כמו במדינות כמצרים וירדן, שאמנם יש עימן יחסים דיפלומטיים.
        באוקראינה מצליחות קבוצות קטנות והזויות של טיפוסים מפוקפקים מהתיירים היהודים, על ציונו של רבי נחמן מברסלב, להפוך את ההשתטחות על הקבר לחילול ה' נוראי. סממני פריצות מהולים בסמים ואלימות גורמים לאוקראינים, האנטישמים בלאו הכי, לקרוא לסגירת הקבר הקדוש. ידם של רבני ברסלב – על כול הפלגים, קצרה מלהושיע, גם כשמדובר בחלק מאנשיהם ממש. במצרים נסגרה הכניסה לקבר רבי יעקב אבוחצירה (ה"אביר יעקב") בנתיים לצמיתות. הרבנים והמארגנים לא הצליחו לעצור את תופעת הגעתן של נשים לא צנועות לצד הילולות היין והמשקאות החריפים, שרק גרמו לכיעור המבקרים ולזעם הערבי – איסלאמי, הטעון גם בלאו הכי, על היריקה במנהגי האסלאם. המשתטחים על הקבר הפכו את ההתייחדות הקדושה ל"חפלות" עם הרבה זלזול בתושבים המקומיים, שגם להם הקבר הוא קדוש. והנה עכשיו זה קרה גם בירדן. הקבר נסגר באופן זמני בעקבות פלישתם ללא רשות של מתפללים יהודים לתחום המתואר כמסגד במתחם הקבר, הקדוש גם למוסלמים. גם כאן המתפללים היהודים אינם פועלים בדרך התורה, וגם לא בדרך ההיגיון, שמורה כי יותר מדי מתח עם הנכרים והרשויות שלהם יפגע במתפללים יהודים בעתיד, שימנע מהם להגיע לשם. זוהי התרבות המכוערת של אלה החיים בתוך "סם הזיה" לאומני, שהנה אנחנו יכולים לעשות כמו שעולה על רוחנו ובדרך הנס ניוושע בזכות קיומה של מדינת ישראל כ"מעצמה עולמית". ההלכה וההשקפה היהודית נרמסים ומנגד אין רבנים ויהודים דתיים אחראים שימנעו מכול פרחח לקחת את הדת לידיים שלו ולפעול עפ"י הדמיון הפורה שלו. גם המהומות בקבר יוסף ובשר הקברים שבתחומי הרשות הפלשתינאית הם תוצאה של הפיכת קברי הקדושים, מהשתטחות על הקודש הדתי בלבד לפסטיבל לאומנות וגזענות, שעימו אין שום דבר דתי. גם בפולין – על קבר רבי אלימלך מליזעסק, כבר החלו לעלות פרשיות של אלימות בין המתפללים ושל גניבות ציוד, בעיקר מבחורים תמימים. ברומניה – בעיר יאסי, הפכה ההשתטחות על קיברו של האדמו"ר הראשון משטפנט, לבמת התפרעות של רבים מהפוקדים את הקבר, ואף שולחים את ידם בגזל החנויות הרומניות בעיר. האיש המארגן את הנסיעות הללו – יעקב סולומון מבני ברק, עם אחיו ישראל סולומון מירושלים, הם עצמם נתפסו לא פעם בעידוד הגזל הזה ואפילו היה חשש למעצרם בידי המשטרה הרומנית. גם פרשיות אלימות בין השניים לחלק מהפוקדים את המסע הלא מאורגן הזה, אירעו לעיני הנכרים הרומנים, שצפו במראות הללו כמו בסרט מתח. שונה הוא המצב בקבר ה"חתם סופר" בסלובקיה ולא בכדי. רוב רובם – אם לא כולם, של המתפללים היהודים, הם רבנים ואנשי תורה וההמון הבעייתי איננו נמשך לשום דבר שיש בו סממנים מיסטיים. מישהו בעולם התורה והחסידות היה צריך לעצור את הזוועות הללו, לפני שהמצב יחמיר עוד יותר.
                                  אין לפיד של אש בלי עשן של סירחון
      האנטישמיות – מאז ומתמיד, לא ניזונה רק על המצאת שקרים אלא גם הסתמכה על אמיתות ממש כדי להסית נגד היהדות והיהודים. עד היום אני שומע ברומניה את הטענות כי היהודים הביאו את הקומוניזם האכזרי לארץ זו. ואמנם ההיסטוריה הלא רחוקה יודעת לספר כיצד הגב' אנה פאוקר היהודייה, בת לשוחט ירא שמים ואחות לעוד שוחט כזה, הגיעה בסוף מלחמת העולם השנייה מגלותה בבריה"מ לשעבר עם קבוצה של יהודים קומוניסטים כדי להפוך את רומניה לקומוניסטית כלבבו של שולחה, סטלין האיום והאדום, תרתי משמע. האישה הזו הפכה לשרת החוץ של המדינה – שגם מנהיג רומניה דאז (ג'ו.רג'ו דש) חשש ממנה, עד למותו של סטלין. בשני העשורים האחרונים נפטרו לא מעט קומוניסטים רומניים מרכזיים – שרק לאחר מותם נתגלה שהם היו ממוצא יהודי. בכול העניין הזה נזכרתי לאור הסרטון האנטישמי שהעלה לפיד נגד החרדים. נכון אמנם שלפיד הינו על גבול השנאה האנטישמית ביחסו לדת ישראל ולמרקיימיה אבל עלייתו על עניין הכספים לחרדים מצאה קרקע נוחה להסתתו משום שהח"כים החרדים כמעט ואינם נלחמים על עניינים ערכיים של היהדות ורק כאשר התקציב פוגע בהם הם מתעוררים. לחימתם למען תורת ישראל – נגד חדירת הפריצות בצבא או נגד ה"גיורים" הלא הלכתיים, שואפת לאפס ואין מה להשוות את שתיקת מאבקם למשל למאבקם של אנשי הימין על אדמת ארץ ישראל ונגד הערבים או מנגד את מאבקם של הח"כים הערבים נגד הציונות ולמען העניין הפלשתינאי. בימין ובשמאל הישראלי יודעים היטב שכדי לסתום את פיות החרדים בענייני "גרות", שבת ותועבה הרי שיש מחיר תקציבי שיכול לפתור את הבעיה. אז בבקשה מהח"כים החרדים לא להתנפל רק על לפיד אלא לגשת למראה הפוליטית והרעיונית ולהסתכל בבעבועה הפוליטית והמכוערת שלהם.
                                                  המר"צ והברק
        לרבים נדמה כי יום לאחר הבחירות תתפרק "כחול לבן" לשלושה חלקים. בליכוד מאמינים כי יום לאחר הבחירות הם יוכלו לנגוס לקואליציה שלהם את אנשי "גשר", שייפרדו ממפלגת העבודה. אבל לי נדמה שדווקא הפרוד המהיר יקרה כאשר ה"מחנה הדמוקרטי" ומר"צ ייפרדו זה מזה, ראשונים לאחר הבחירות. הניסיון של אנשי ברק לתחוב לתעמולה שלהם את המאבק בנתניהו, על המצב הביטחוני הקשה בגלל החמס בעזה, והרצון לטיפול נוקשה יותר שם, הוכנס מיד למגירה ממנה הוצא לאחר שאנשי השמאל ממר"צ טרפדו זאת. למעשה יש לנו כאן שתי מפלגות שונות בתכלית המדינית והפוליטית. אחת היא מפלגת שמאל שאיננה רואה בבעיות עם הפלשתינאים אלא את האשמה הישראלית ומנגד ישנה מפלגת מרכז – ימין שרוצה להמשיך את ה"סטאטוס קוו" המדיני והביטחוני נגד הערבים עם קצת "ארומה" של "כיבוש ליבראלי". יום אחד לאחר הבחירות הכול יתפוצץ, כי כאן אין ענייני כיסאולוגיה בלבד אלא ישנו קרע רעיוני מהותי. בנתיים השנאה לנתניהו מאחדת את השורות ב"ישראל דמוקרטית".
         
   

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה