יום שני, 19 במרץ 2018

שאלה פשוטה לגברת מרים רגב


בס"ד
       שאלה פשוטה לגב' מרים רגב / הרב אליהו קאופמן
   גב' מרים רגב – שרת התרבות של ישראל, הצהירה באמוציונאליות כי היא מודה ליוצרי הסרט "סאלח כאן זה ארץ ישראל" על מה שהביאו לציבור וכעל כך ששמו את האמת על השולחן. מעניין אם על אמת אחרת היא הייתה גם סומכת את ידיה בהחלטיות כזו...
    כמו כולם הרי שגם לי יצא לצפות בנאום המרגש של גב' מרים רגב שרת התרבות של ישראל, שבו היא הודתה בחום ליוצרי הסרט "סלח פה זה ארץ ישראל". כמעט בדמעות ממש היא הדגישה שאין מטרתה לפגוע או לנקום על מה שהסרט הציג אפליה בוטה וגזענות מתוכננת כנגד עולי צפון אפריקה ע"י הממסד המפא"יניקי. היא בסך הכול טענה כי הגיע הזמן שכולם ידעו את האמת על מה שקרה בארץ ישראל וילמדו זאת במסגרת העברת מסרי אמת שהוסתרו כשבעים שנה. עד כאן אני מחזק את ידיה של הגב', שזו זכותה לא רק כשרה, אלא כאזרחית יוצאת צפון אפריקה לדאוג שהאמת תצא לאור. אבל יש לי לגברת רגב שאלה פשוטה אך חדה, ובזה יימדד יושרה.
       נניח לרגע שהיה נוצר סרט דומה אף הוא על אפליה מגזרית, ושמו "אחמד פה זה פלסטין", ובו היינו צופים במסמכים "מסווגים" לא מעטים שהמדינה החדשה ששמה ישראל חפצה הייתה עם הקמתה לפנות כפרים ערבים שלמים ממקומם למרות שחלק מהם אפילו סייעו לארגון ה"הגנה" נגד אחיהם הערבים, כדי לשנות את הדמוגרפיה בארץ ישראל ולנסות למחוק את הישוב הערבי. האם גם אז הייתה הגב' רגב הייתה מגיעה להשקת הפתיחה של הסרט ומדגישה כי הגיע הזמן שבני הנוער שלנו ילמדו את האמת? האם גם אז היא לא הייתה טוענת ש"הסרט משרת את תעמולת האויב"? האם היא לא הייתה עושה הכול כדי שאף קלישאה מהסרט לא תוכנס אפילו ברמז לתוכנית הלימודים – אפילו לזו של המגזר הערבי?
     וחוץ מזה נמשיך – שלא ברשותך, גב' רגב, בשאלה ונשאל אותך האם היית מברכת על סרט או ספר שהיה חושף את השתתפותה של התנועה הציונית בהסתרת מעללי הנאצים וניצול ההשמדה להקמת המדיה? האם גם על כך היית מברכת בשם ומלכות, שטוב שהדברים יובאו לפרסום בדורות הבאים או שהיית טוענת כי הפרסומים הללו יפגעו ב"אחדות עם ישראל ויסייעו לאויביה"?
       גב' רגב אני מצפה לתשובתך.
                                                יש גבול
    שירותי הביטחון הישראלים והמשטרה עברו בשבועות האחרונים את גבול המותר במדינת חוק פלוריאליסטית וחופשית. ההתפרצות לאוניברסיטת "ביר זית" באל בירה – ב"מדי" עיתונאים, מטעם השב"כ הישראלי, היא בעצם חציית הקווים שבין ענייני "ביטחון" לחיים האזרחים התקינים ולחופש העיתונות, ולכן אין שום סיבה שבגלל התחפושת הזו – של השב"כ לאנשי תקשורת, תפגע בעתיד זכות הפעולה החופשית של התקשורת באשר היא לפעול בכל שטח מארץ ישראל. קהות החושים הזו מביאה למחשבה שאולי בעקיפין יש גם מישהו בממסד הישראלי החפץ לחבל בעבודה התקינה והחופשית של התקשורת, ועוד בשטחי הכיבוש הנצחיים של ישראל. כדי שהחשד הזה לא יהפוך לאמת קבועה כדאי לשרותי הביטחון הישראלים להסיק את המסקנה ולא לחזור על התעלול הזה בשנית.
      והנה שבוע בלבד אח"כ והמשטרה בישראל ערכה תחפושת לא פחות בעייתית. בקטע הזה – של עבודת המשטרה נגד מעגל סוחרי הסמים, אין לנו שום מחלוקת אבל הדרך ללכידת הסוחרים עברה הפעם בהכפשת ציבור שלם, שעד לחשיפת הסוכן המשטרתי היה כרוך בחילול ה' נוראי, ותחת מפכ"ל חובש כיפה. הסוכן המשטרתי – שהביא ללכידת סוחרי הסמים, היה מחופש לחסיד חסידות ברסלב ועל ראשו כיפה המזוהה עם זרם ה"ננחים מאומן". הסוכן הלה עבר דרך ארוכה ברכישת הסמים ובפגישותיו עם סוחרי סמים ועם סתם עבריינים ובדרך הזו התלכלכו בפלילים שלא היו הציבור הדתי, חסידות ברסלב והקבוצה המצומצמת הזו בברסלב. אין לי ספק שהדעה על דתיים ומסוממים הנגועים בעבריינות והמשתמשים בדת בזיוף רק התחזקה בקרב אלה שפעלו וצפו בסוכן המשטרתי הזה ולא ידעו שמדובר בסוכן משטרתי. לדעתי על חסידות ברסלב – ואף על גורמים דתיים וחרדים, לעתור לבית המשפט נגד המשטרה ומעלליה שרק גורמים שנאה ליהדות ומחרחרי ריב בנושא כל כך עדין במדינת ישראל. שתחפש המשטרה דרך אחרת לשתול סוכן בקרב עבריינים ושלא תכפיש את היהדות ודת ה'. אילו זה היה נעשה ע"י משטרה נכרית מיד כולם היו זועקים "אנטישמיות". מעניין מה יש למפכ"ל – עם הכיפה לראשו, להצטדק בנושא...
                                     הסיבה האמיתית לנפילת ש"ס
    בשבוע שעבר – כשסקרים שונים הביאו את המגמה להיעלמות ש"ס בבחירות הבאות לפרלמנט הישראלי, דאג העיתונאי האנטי דתי, בן כספית, לזמן צמד סובייקטיבי לשולחן הדיון שלו בטלויזיה וכמובן להנציח את שטיפת המוח כי ש"ס נעלמת משום היותה קיצונית – דתית ונגד מגמת יוצאי עדות המזרח הכול כך מתונים ביהדות. גם אם זו הייתה המגמה שלו הרי שלשם המשחק ה"אובייקטיבי" הוא יכול היה להביא גם איזה פוליטיקאי או רב מש"ס או מהזרם החרדי האמיתי שיאמר דעה שונה בנושא. אבל הרצון לשנות את דעת הקהל בצורה וולגרית וטוטאלית לא הביאו לאולפן גם ניסיון איזון כזה.
      ח"כ חיים אמסלם ואיזו "מומחית" ו"חוקרת" ש"ס מהאקדמיה החילונית והאנטי דתית היו אומרי ההן של בן כספית. אמסלם חזר שוב על סיפורי הבדים שלו כי ש"ס נפלה בגלל "חרדיות יתר" וכי קולותיה עוברים לליכוד. הוא כמובן תיאר כי הציבור המזרחי לא היה מעולם אדוק וחרדי ובגלל שש"ס הפכה כזו – וכחקיינית הליטאים האשכנזים, אזי, הציבור הספרדי בועט בה. ה"חוקרת" ה"מהוללה" כמובן שהסכימה עם אמסלם – כמו כל תוכי צייתן, ולבן כספית לא נותר אלא לשלוח חיוך של שמחה לאידה של ש"ס, שכביכול נפלה בגלל דתיות היתר שלה. אבל לצערינו הרב הסיבה הפוכה לגמרי.
       ש"ס אמנם הוקמה כמפלגת כיס תואמת לליטאים האשכנזים – נגד אגו"י החסידית, אבל עד מהרה היא הפכה למפלגה רפורמיסטית שהפכה את מושג הדת לעניין מסחרי זול ואשר החילוניים הישראלים, מימין ומשמאל, עשו בה כרצונם. תחילה החל בכך אריה דרעי – לכיוון השמאל החילוני, ואח"כ המשיך כך אלי ישי, לכיוון הימין החילוני, עד ששוב דרעי חזר להנהגתה והמשיך ב"פורים שפיל" הכפול שלו. יהדות המזרח לא הייתה מעולם רפורמיסטית כמו שהרב אמסלם אוהב להציגה. הבעיה היא שהרב אמסלם גדל ביהדות האלגי'ראית, שהייתה החלשה שבין יהדויות המזרח ולכן הוא מקיש את מה שהוא מקיש. ביהדות המזרח לא היו חרדים כי שם גם לא היו רפורמים שגללם היה צריך להנהיג את השם הזה. מעמד האישה היהודייה במזרח ובצפון אפריקה היה מוגדר וצנוע יותר גם משל היהדות החסידית במזרח אירופה. מי שחילל שם שבת הוצע מחוץ למחנה ועל התבוללויות וגרויות אין אנו כמעט שומעים ביחס לאותה יהדות מזרחית. כבר בארץ מוצאם שלחה הציונות החילונית שליחם להתחיל להעביר את יהודי המזרח על דתם ואילו בארץ ישראל הם הושפלו ונעקרה דתם, ומנהיגיהם הדתיים נדחקו הצידה. ש"ס הייתה יכולה להצליח לעד אילו היו מקימים בה מועצת חכמים של כל שדרות רבני המזרח. ש"ס הצליחה כל עוד חי הגר"ע יוסף אבל משנפטר הרי שאחז הריקבון הסופי במפלגה הזו – שרבים מראשיה הסתבכו בפלילים ובעניינים ששורות אלה מנועות מלעסוק בהם. ש"ס נעלמת דווקא בגלל שהפכה לסמרטוט רפורמי וחילוני ואריה דרעי הוא זה התוקע בה את המסמר באחרון של הורקתה מיהדות של ממש. במשך שנים גידלה ש"ס יהודים חרדים להשם ולכן הייתה למפלגה פוליטית יציבה אבל מותו של הגר"ע יוסף והפיכת ש"ס – ע"י דרעי, למפלגה בעלת אוריינטציה חילונית ממש, הביאה לכך שמי שגדלו בתלמודי התורה של ש"ס יברחו ממנה בבחירות הבאות. בבחירות הקודמות גילו המסורתיים של ש"ס כי למפלגה הזו יש נטייה לשמאל הליבראלי – על רקע הכנסתה של עדינה בר שלום להנהגתה וכריתת הברית בין דרעי ליוצאי המזרח השמאליים. זו בוודאי שאיננה חרדיזצייה של ש"ס אלא ממש הפוך – זו חילוניזצייה של ש"ס. בבחירות הקרובות לא מעט ממצביעי ש"ס ינועו לכיוון "יהדות התורה", המוצקה יותר. הם ינועו לשם כי ש"ס כבר איננה מפלגה חרדית אלא משהו דתילוני.
          לא לחינם מזנקת "יהדות התורה" בסקרים אפילו לתשעה ועשרה מנדטים. אלה אינם באים – תוך שלוש שנים בלבד, מ"ילודה מואצת" או מהרחוב החילוני. אלה אינם באים גם מכיוון הכיפות הסרוגות או המסורתיים שבליכוד. אלה באים מחרדי ש"ס המאוכזבים מירידתה של ש"ס לפשל המדרגה הדתית בנוגע לצניעות עסקניה, בנוגע ל"זיגזגים" של דרעי בנושא השרות בצבא ושמירת השבת. אותם חרדים יודעים שאם הם חפצים שצאצאיהם לא ישרתו בצבא – בעידן שלאחר הרב עובדיה יוסף, הרי שעליהם להחליף מטריה ולעמוד תחת מטרייתה הרחבה יותר של "יהדות התורה". הללו יודעים שמלחמת האי גיוס מתנהלת מכיוון "יהדות התורה", ואם היה הדבר תלוי בש"ס הרי שמזמן כל החרדים הספרדים היו מתגייסים. הם גם יודעים ש"חוק המרכולים" היה רק הצגה זמנית של דרעי לחפות על שיתוף הפעולה הסמוי שלו עם השמאל בעידוד הפעלת תחבורה עתידית בשתות ובחגים. והם גם מאוכזבים ממועצת "חכמי התורה" של ש"ס, שהפכה לתיאטרון בובות של דרעי, והם צופים בכאב כיצד חכם שלום כהן נשאר חסר אונים מול דרעי. המצביעים החרדים הללו יודעים כי דבריו של אמסלם הם גיבובי שטויות כי אוי לו, למי שהיה בארצות ערב, הולך לחתונת תועבה של בני משפחתו ועוד משתבח בכך, כפי שהח"כ לשעבר של ש"ס, יגאל גואטה, עשה זאת. למצביעים הללו נחוצים רבנים אמיתיים – לאחר מות הגר"ע יוסף, ולצד הרבנים והאדמו"רים האשכנזים שב"יהדות התורה" מחכים להם שם גם רבנים יוצאי המזרח שמעלתם גדולה וגבוהה משל גמדי ש"ס. משפחות טולידנו, הררי – רפו'ל, הלל ואחרות הן אלה שמזמן החלו בהנעת הציבור החרדי יותר שבש"ס ל"יהדות התורה". אבל את זה לא יעיזו, בטלויזיה  האנטי דתית, לומר אנטי דתיים כמו ה"חוקרת" המזדמנת, מר בן כספית וסייען מטעם השקפת השלטונות החילוניים, הרב חיים אמסלם, שקהילתו האלגי'ראית בז'נבה השוויצרית נמצאת בתהליך התבוללות מתקדם ומכאיב, ששום קהילה יהודית מזרחית איננה נמצאת במצב כזה, חס ושלום.
      ולבסוף יש לשים לב להצגה הכפולה של הרב אמסלם בעניין "מאבקו בליטאים החרדים". הלה צווח ככרוכיה נגד הליטאים והחרדיות יתר שלהם אבל משנפטר הרב שטיינמן, המנהיג הליטאי הבלתי מעורער, הרי שהראשון שהופיע בכלי התקשורת החילוניים כדי להללו היה הרב אמסלם. האחרון פשוט משמש פה למנגנון החילוני האנטי דתי לפאר כל יהודי דתי וחרדי שמתכוון להכניס את הרפורמה ליהדות החרדית, וכאשר הרבנים שטיינמן ואוירבך התגוששו בעניין הצבא מיד הוזעק אמסלם לגונן על הרב שטיינמן ה"מתון יותר".
      בכול אופן, אינני מתפלא כי שהרב אמסלם ניתק בנתיים גם מה"בית היהודי". בעוד שהוא – עם כיפה שחורה, מעודד דתיים וחרדים להתגייס לצבא הנשים הרי שראשי הישיבות הסרוגות וחלק מח"כי ה"בית היהודי" מנהלים מאבק לשם שמים נגד הרעיון לחילון היהדות הדתית והחרדית דרך הצבא. יחי ההבדל הזה בינו לבין היהדות הדתית- לאומית, שגם לרמתה הדתית הוא איננו מגיע בהשקפותיו.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה