יום רביעי, 20 בדצמבר 2017

יומן שבועי

בס"ד
                  יומן שבועי / הרב אליהו קאופמן
                                  עד מתי ?
    כולנו צפינו בתמונות הדרמטיות והקשיות מנבי סלח. צעירה פלשתינאית – שמגיל שש בערך, היא כבר מתאמנת בהכאת חיילים ישראלים. אפילו התסריטאי הכי מוכשר לא היה יכול ליצור סרט סביב הצעירה הזו, כמו שיצרה המציאות. אילו הייתי פוגש את הקצין ואת החייל שהבליגו הייתי קודם כל לוחץ להם את היד. קשה לי להאמין – כמי שמכיר את הזירה הזו מכל צדדיה, אם עוד קיימים הרבה כמותם, שיכולים היו להבליג מול ההשפלה שעברו. זה בכל זאת הזכיר לי פרק מהעבר הלא רחוק. זה הזכיר את תמונתו של החייל הישראלי, ממוצא דרוזי, שברח מידויי האבנים של הילד הרך לימים ברצועת עזה. על חזהו של החייל היה תלוי רובה טעון אבל בחמלת ה' הוא לא חשב אפילו לאיים בו על הינוקא. אז – כשהתמונות התפרסמו בעולם, נמצאו לא מעטים בחו"ל שתלו את הרגעים האביריים הללו במוצאו הלא יהודי של החייל הישראלי. אבל הפעם אלה היו שני יהודים צעירים שקידשו שם שמים בעולם.
      אבל ממש באותו היום שבו צפיתי ברגעים הקשים הללו הרי שצפיתי גם בסרט אחר, משטחי הכיבוש הישראלים. בסרט השני ראו קצין צבא ישראלי – חובש כיפה סרוגה, המסרב להגן על פלשתינאים שהותקפו בידי מתנחלים, ושטען כי תפקידו הוא להגן רק בני עמו היהודי, וכי מי שחושב אחרת הוא בוגד. כל זאת כשפוליטיזציה אסורה על חיילי הצבא הישראלי!
        לא באתי כלל וכלל לשפוט מישהו או להצדיק משהו. באתי לקונן על היסטוריה שהיא עדיין מציאות. חז"ל הורישו לנו כי מי שקונה לעצמו עבד הרי שהוא קונה לעצמו אדון. מעל ליובל שנים הכיבוש ממשיך, ולא אדון כאן על הסבל הפלשתינאי אלא על הסבל של האדון שהפך לעבד. צעירים – דור רביעי כבר, יוצאים להיהרג, כשמישהו שטף להם את המוח שזהו גורלם. פיגועים קוטלים חיי זקנים וטף, כשמישהו שטף להם את המוח שזהו גורלם לעד. יהודיי חו"ל חיים בפחד מה יהיה מחר בגלל הכיבוש המתמשך בארץ, ומישהו שוטף להם את המוח שעדיף שיהרגו בארץ ישראל ולא בחו"ל. זה עצוב וכואב. הנערה הפלשתינאית, הילד מעזה, אלאור עזריה והפלשתינאי שנורה על ידו, שני החיילים מנבי סלח וכל ההרוגים והפצועים הם קרבנות המצב הזה, שבו האדון הפך לעבד עבור העבד שהוא עצמו קנה אתמול, אבל – כמו מזוכיסט מצוי, הוא מסרב לשחררו.
                              לא מספיק כשר אבל מאוד מסריח
       הזמר קובי פרץ ביקש – כמו יהודי טוב, לאוכל בכלא גלאט כשר מכשרות הבד"ץ דווקא. אילו הוא היה מבקש זאת מכל חברת תעופה – בטיסה שלו, הוא היה נענה ברצון. אפילו אם הוא היה בכלל נכרי – בארה"ב או בכל מקום אחר בעולם, הוא היה נענה ברצון. איש לא היה בודק אם הוא חובש כיפה, או עורך חקירה האם יש לו "מסורת" של אכילת "גלאט כשר", או שמא הוא בסה"כ אכל בחייו "רק" כשר רגיל. אבל בארץ הקודש מסרב "רב" בית הכלא שלו לספק לו את הזכות הזו משום ש"הוא אינו עומד בקריטריונים"! במקום שרב בישראל ישמח שעוד יהודי חפץ להדר הרי שהוא מערים עליו קשיים! אם נכרי היה עושה זאת בבית כלא בחו"ל מיד היו כולם זועקים שזו אנטישמיות. ובכלל, כמו שטבעוני וצמחוני אינם נבדקים על עברם – בבקשות המזון שלהם, הרי שכך צריכים להתנהג גם כלפי יהודים המבקשים אוכל מהודר מטעמי דת.
       מזמן אני זועק וקורא בקול כי כל "חוק הרבנות הראשית" הינו דוגמטי ומחויב שינוי. החוק הזה מסרבל ומתפיח ביורוקרטיה ומונע מכשרות לשמה להגיע לדורשייה. הכשרות הרגילה – בבתי כלא, בבתי חולים ובמוסדות ציבור, היא חלשה ביותר ולכן שומר מצוות אמיתי תמיד דורש בד"ץ ואיננו סומך על הכשרות הרגילה, שבראשה עומדים רבנים שהם עצמם לא פעם לוקים באי שמירת מצוות בסיסית. מסתמא שדרישה כזו – כמו של הזמר פרץ, מייקרת לכלא, לבית החולים וכו' את מחיר המזון המוזמן במיוחד. אבל אם הייתה מבוטלת החובה לחייב מלכתחילה בהכשר רגיל, ומנגד כל אחד היה יכול להזמין כאוות נפשו את ההשגחה שאותה הוא חפץ, הרי שהמחיר היה זול יותר משום שאז היו נחסכות כל משכורות הרבנים ועוזריהם בבתי החולים, בבתי הכלא, בקונצרנים וכו'.
      החוצפה הגדולה היא לחשוד בכשרותו של יהודי בהזמנת מאכליו ולאלצו לאכול אוכל שהוא בספק כשר, וכל זאת רק משום שהוא לא גידל פאות או משום שהוא לא המציא הוכחה כי לפני בקשתו זו הוא אכל למהדרין. לא מעט יהודים – יוצאי עדות המזרח, שחונכו לאכול כשר למהדרין, הם לא פעם אינם מהדרים במצוות אחרות, ואף הילוכם הוא בראש גלוי. אך הקב"ה שמח על כל יהודי כזה, אז מדוע - לכל הרוחות, מעזים אחרים לצנן את קורת הרוח של הקב"ה וגוזרים על היהודים הללו לרדת מבקשתם?!
      טוב היה עושה הזמר הזה אילו היה פונה גם לשרת התרבות והספורט – גב' מרים רגב, ולח"כ איתן כבל, יו"ר וועדת הכלכלה, להתערב בעניין ולפעול לשינוי "חוק הרבנות הראשית". למיטב ידיעתי העניינים הללו – של השחיתויות והדוגמטיות ב"רבנות הראשית לישראל" ובתקנותיה, הגיעו גם לידיעת משרד מבקר המדינה אך משום חוסר ההבנה והבלבול בעניין הם דחו את התערבותם. בכלל, מדוע שקובי פרץ יסמוך על כשרות ה"רבנות" הרגילה כשה"רב הראשי לשעבר", שהיה אחראי עלייה, יונה מצגר, הוא חברו לתא המאסר ?...
                                               על צבע וגזע
       כשזה מגיע לתורת ישראל, אזי, כל תעמולה שקרית מותרת, ובמיוחדת שהיא מוצגת נגד היהדות תחת הכותרת הכול כך פופולארית ששמה: "גזענות". השבוע זה הופיע בעיר נתניה. משגיח כשרות נתפס ע"י צלמי "כאן" כשהוא פוסל את בן הקהילה האתיופית מלהדליק את האש בטיגון הסופגניות, משום שלא הכיר בו כיהודי. מיד נזעקו ב"כאן" וזעקו "גזענות" ו"צבע". לא אכנס כאן לדיון הלכתי אבל כמו שאותו עובד נפסל בגלל פקפוק ביהדותו כך היה גם יכול להיפסל מישהו לבן מחבר העמים או ממערב אירופה, שלא היה יהודי. השאלה הינה ההכרה בעולי אתיופיה כיהודים, אבל בוואי שלא בגלל צבעם. מנגד, בטוחני שאם היה עובד שם שחור מארה"ב שהתגייר הרי שאך אחד לא היה פוסל אותו.
        אולי הייתי מייעץ למשגיח – בפעם הבאה, לבדוק גם את אלה הבהירים והאירופאים למוצאם היהודי...
                           פשיטת הרגל של ה"רבנים הראשיים"
          בעיר חדרה יחכו עוד שלושה שבועות לפחות כדי לבחור שם "רב ראשי". מועמד אחד נאשם בכך שאיים ברצח ואחר בכך ששלח מתלמדים למול תינוקות של בני העדה האתיופית בעיר. אלה, דרך אגב, היו מועמדי ש"ס. זו התמונה המרה כיום. "רב ראשי" אחד יושב בכלא, "רב ראשי" אחר ניצל מהכלא בגלל מצבו הבריאותי, ואילו בכל אתר ואתר מוצגים מועמדים ל"רב הראשי" מקומי – ובמיוחד ע"י ש"ס, כשה"רקורד" שלהם הוא ממכללת עולם הפשע של גניבות, איומים ברצח, הטרדות מיניות ועוד מיני מינים. אז מה הפלא שלציבור החילוני אין יותר אמון במושג רב ואילו הרפורמים והקונסרבטיבים הופכים ללגיטימיים, ומאושרים כ"אנשי דת" ?...
                                          זה כל הסיפור ?...
        השבוע גילו סוף כל סוף חוקרי "להב 433" עדות "עובדתית" על עסקיו הכספיים ה"מוזרים" של דוד ביטן. נהגו של ביטן – שאול סעיד, ראה אותו סופר דולרים ואח"כ מקבל מחברו תמורתם כששת אלפים ₪. הסכום לא בשמים ואת הפעולה הזו עושים מידי יום ביומו לפחות כמה אלפי אזרחים, שהמשטרה עדיין לא קראה להם לחקירה, ובטח שלא נקראו לשבת מול החוקרים עשרות שעות, מידי שבוע. גם המשטרה מודה בגמגום שזו לא ממש עבירה אבל נותרה רק השאלה מדוע ביטן החליף את כספו אצל איקס ולא אצל וואי. תארו לכם שהמשטרה תתחיל לחקור כל אזרח מדוע הוא החליף את כספו אצל זה ולא אצל אחר...        אני רוצה להאמין כי כל הרעש הזה – סביב דוד ביטן, איננו רק בגלל אותה "ספירת דולרים" ששאול סעיד צפה בה, כי אם אכן כך הוא הדבר הרי שטוב יעשה אח"כ מר אלשייך – מפכ"ל המשטרה, אם יתפטר לאלתר...
                                       "מסורת" ביד היוצר
      יתכן ש"ערוץ 20" הוא ערוץ שזקוקים לו ויתכן גם שיש לו קהל וביקוש. אבל לנסות לטעון שקיומו נחוץ מסיבות של "מסורת" ו"דת", זו הונאה ממש. אין שום קשר בין הדעות הלאומניות והחילוניות שלו לבין תורת ישראל, ואילו ציבור שומרי התורה והמצוות רחוק מלאמצו. זהו ערוץ  ימני של חילוניים המעוניינים לשווק את דעותיהם החילוניות במסווה "דתי", כפו שהרפורמים והקונסרבטיביים עושים זאת משמאל.
                            
           


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה