בס"ד
שני קונילמלאך / הרב אליהו קאופמן
הקרב האחרון – בין הרב
אמנון יצחק למרצה ה"אקדמאי – חרדי", זמיר כהן, ממחיש לנו עד לאיזו דיוטה
תחתונה ירד העולם התורתי. שני תרנגולים – אחד "סטנדאפיסט" והשני בקושי
מרצה מתחת לממוצע, נלחמים זה בזה ברמה "אינטלקטואלית" ירודה הכוללת
הכפשות, הוצאת שם רע, לשון הרע במשקל כבד ועד לניבול פה זול שגם הקל שבקלים נזהר
ממנו. לא רק שכל אחד מהשניים מתיימר להיקרא "רב" ו/או "גאון"
אלא שהתקשורת החרדית ו"רבניה" עצמם קוראים לשני הליצנים הללו בשמות
טהורים וקדושים שבעבר ה"חפץ חיים" ואף ה"אור החיים" הקדוש
ברחו מהם כמאש.
בין אמנון יצחק, לזמיר
כהן – מצג ה"יהדות המודרנית" של ש"ס, אין ולא היה שום ויכוח לשמה.
שניהם מנסים בדרכים רפורמיסטיות למשוך אליהם אוהדים, בדיוק כמו שתי קבוצות כדורגל
מהשוליים הסהרוריים. שניהם מזמן התנתקו מהיהדות האותנטית ומחכמי הדורות הקודמים.
שניהם מנסים להלחם על היותם סממנים "חרדים – ציונים" מודרניים, ותחת
האפוטרופסות המערבית – אשכנזית. ושניהם חוטאים בהבנת פנים, בלשון הרע ובהמצאת שם
רע. ואין ביהדות החרדית – בין אותם אלה המכונים "גדולי הדור", אחד אפילו
שיעשה סדר ויעמיד את שני ליצני הדור הללו על מקומם!
הויכוח בין תרנגולי הכבוד
הללו הוא על הגמוניה, על פרסום ועל מי מיהם יצליח לרכוש לעצמו אוהדים חדשים,
בתקווה שפעם הם יהיו "גדולי הדור" בזכות ההמון המשולהב מהרחוב החילוני,
שעליו הם ירעיפו כיפות וציציות במסגרת תחרות זולה ובשם התורה הקדושה. זמיר כהן –
לץ מהעיר ביתר שהוצנח ע"י ש"ס נגד הרבנים הגאונים תאופיק וטהרני מאותה
העיר (שסירבו לקבל את מרות עסקני ש"ס...), החל לסנוט באמנון יצחק מבלי להזכיר
את שמו של האחרון, והכול כמובן בשליחותה של ש"ס הלא קדושה. באותו מונולוג
מזכיר הגולם מביתר כי אמנון יצחק הגיע מהחברה הלא דתית. נכון שאמנם כך הדבר אבל
מאחר וכל שאר הדברים שהשמיע הזמיר הזה נגד יצחק היו על טהרת הרכילות והשלילה הרי
שעצם הזכרת עברו של יצחק נעשה גם כן כדי לומר "הוא לא היה משלנו". אבל
מה לעשות וגם רבי עקיבא, רבי שמעון בן לקיש, אונקולוס הגר, הרב יעקב הלל, הגאון
שמואל הלוי וואזנר ורבים אחרים מגאוני ישראל גם הם נולדו בבתים שהתורה לא הייתה
בסיסם. אפשר לבקר ובצדק את אמנון יצחק אבל מחוז הולדתו איננו הבעיה המרכזית שלו.
ובכלל, האם אביו ואימו של הזמיר – עורב הזה הם נולדו מזרע גאוני ישראל?...
המלחמה בין זמיר כהן
לאמנון יצחק מקורה באותה רשימה עצמאית לפרלמנט הישראלי שאותה הקים אמנון יצחק –
בשנת 2013, כמתחרה על הקול הספרדי – חרדי של ש"ס. המלחמה החלה אז אבל עד היום
היא מדרדרת לתהומות הנשייה. גם לאחר שיצחק נחל מפלה באותה התמודדות הוא ממשיך
לירות בש"ס – ובמיוחד לאחר מותו של הגר"ע יוסף, בליסטראות שרמתן
האינטלקטואלית מזמן עברה את תחתית עומקו של ים המלח. חלק מהבליסטראות הללו מביאות
גם עובדות שהן נכונות – נגד אותה ש"ס, ולכן לא פלא ש"מרצה הבית" של
ש"ס, הזמיר מביתר, נשלח קדימה כדי לפגוע באמנון יצחק הסורר. הזמיר – בשירת
הדיאדוכים שלו, מכנה את אמנון יצחק כ"מי שהקדיח תבשילו", ואותו זמיר
ממהר להסתתר תחת הסינר הגדול של הגר"ע יוסף זצ"ל, בצטטו מילים אלה.
לידיעת הקוראים הרי שזמיר
כהן אינו אלא מרצה זוטר שהממסד הישראלי העלה דרך ש"ס כדי למתן את ה"קו
הקיצוני של מחזירים בתשובה" שהדאיגו את הממסד החילוני בישראל, ובכללם היה זה
בעבר גם הרב אמנון יצחק עצמו, שעם השנים התמתן כל כך שמאנטי ציוני, שלא פעם הורם
אל על ע"י חסידי סאטמר, הוא הפך לסמן הימני של הציונות , אף מימין לבנימין
נתניהו! המלחמה בין הזמיר ליצחק היא מלחמת מזגזגים על משבצת הנאמנות החרדית לממסד
הישראלי. בשנה האחרונה הוציא זמיר כהן "פירוש" למגילת אסתר שתלמידי
חכמים מובהקים מוכנים להישבע כי קראו את ה"חידושים" הללו שנים רבות קודם
אצל גדולי הדור מהדורות הקודמים באירופה, במזרח ובצפון אפריקה. הזמיר הזה עשה בסך
הכול מה שכל בעל ממון או בעל גישה לממון ציבורי בישראל עושה בדור האחרון – מוציא
"חידושים" מועתקים מבני הדורות הקודמים ודרכם הופך ל"רב
חשוב". תשאלו את יונל'ה מצגר ואת יודל'ה דרעי אייך עושים את זה...
הזמיר מביתר עומד בראש ארגון
ששמו "הידברות" ושמטרתו ל"רכך" את ההשקפות החרדיות בקרב
היהדות החרדית, ומנגד לנתב חוזרים בתשובה אל "דרך המלך" הציונית
והמודרנית. את ארגון "הידברות" מרכיבים שני נציגים שהממסד החילוני מפעיל
בתוך היהדות החרדית נגד השקפת הדורות החרדית: ש"ס וחסידות בלזא. במסגרת זו
מפיצים הללו – ובראשם הזמיר הנודע, אגדות אפיקורסיות שכביכול התורה ומעיונותייה
אינם נוגדים את המדע האפיקורסי לדתות בכלל, ולדת ישראל בפרט. בחוברות הללו מובאים
רשעי עולם ורשעי ישראל בתפארתם ומוכנסים לבתי כנסת ואף לישיבות קדושות במסווה של
"המדע גילה את התורה". חלק מאותם רשעים המופצים לחיוב באותן חוברות הם
משומדים יהודים שבימי חייהם נלחמו נגד תורת ה'. השורה התחתונה בתעמולה הזו היא
לגרור את החרדים להסכלה הגויית והחילונית ולעתיד לקרעם מהדת. כמו כן שוקד ארגון
"הידברות" על הוצאת סרטים המעוותים את היהדות ותולים אותה בציונות כמו
אותו סרט המשקר ומטעה את
רואיו , שכביכול ה' באייר תש"ח הוא יום הגאולה של היהודים
מהשלטון המוסלמי ועוד עפ"י ה"זוהר" הקדוש! מעניין מה היו אומרים על
הסרט העלוב הזה ה"רב מבריסק", ה"חזון אי"ש", הרב יעקב מוצפי ואף הרב שך. בתקופה
האחרונה הפך הזמיר הבור – שכל "התמצאותו" ב"מדע העולמי" באה
לו מהעתקות, לפוסק "ליבראלי" שבאחרונה התיר בליצנותו ללחוץ יד לנשים
ע"י...כפפה (ובקרוב עוד יתילו "דיונים" ו"התפלפלויות
הלכתיות" על עובי הכפפה ו/או על הבד ממנה היא תיוצר...)!
אמנון יצחק – האיש שעברו
מאחוריו, מביט בכוכב העולה ועיניו כלות. עד לבחירות 2013 הוא האמין שהתנערותו
מהאנטי ציונות תהפוך אותו לסמן הציוני שהחילוניים ישתמשו בו לאחר שגנז את סרטיו
נגד הצבא הישראלי ואף הקים רשימת בחירות שלחרדים ולה אין שום קשר. יצוין אומנם כי
אמנון יצחק הוא אדם חריף ובעל ידיעה תורתית מרשימה בהרבה מאותו זמיר עלוב ומעתיק
אבל הסגנון בו עולב יצחק בזמיר (ואף באחרים לא מעטים...) מזכיר לנו כוכב של סרטי
"בורקס" ותו לא. אמנון יצחק – מלפנים אנטי ציוני פרו סאטמר וכיום לאומן
ימני קיצוני, מתחיל לכנות את הזמיר בכינויים כמו "רב פלסטיני"
ו"פלסטיזי", מונחים שנקלטים היטב בהסתה הלאומנית השדופה ביותר ומטרתם
להסית כהניסטים ושאר קלי דעת נגד הזמיר, ללא הסבר רעיוני. בהמשך ממשיך ה"פה
מפיק מרגליות" של אמנון יצחק לכנות את הזמיר בכינויי גנאי כמו
"יהזבלון" ועוד מיני קללות המתאימות ל"היכלות" הסנוקר ולאו
דווקא לעולם התורה. את הטענה כי יצחק לא ישתחרר מעברו ה"תרבותי" שלפני
חזרתו בתשובה הביא לפני שנים רבות דוד שוקיאן המנוח, שהכירו היטב משכונת "כרם
התימנים" בת"א. יצחק – במקום להתווכח עם הזמיר הרדוד ולהוכיחו באמת
באופן רעיוני, הוא יורד לפסים הנמוכים מצינורות הביוב הרקובים ביותר ובין השאר הוא
לועג לזמיר בכך שהאחרון "גיבור על נשים" ושהוא ספרדי המתחפש לאשכנזי.
אלה אינם ויכוחים רעיוניים אלא אלה הן התרסות שמתאימות לויכוח קולני בין
שוביניסטים מהדרג הנמוך ביותר במסגרת מועדון הבחיליארד ו/או הסנוקר השכונתי. וחוץ
מזה, הרב אמנון יצחק הוא האחרון שצריך להטיף לספרדים נגד ה"השתכנזות"
שלהם, שהרי נגד ש"ס – ובמיוחד נגד הגר"ע יוסף ורבנים ספרדים כשלום כהן,
ראובן אלבז ושלמה מחפוד, הוא שוב ושוב מביא רבנים אשכנזים הטיינמן וקנייאבסקי כפטרוניו
בעצם היותם אשכנזים וככאלה שאשכנזיותם היא המעלה המקנה להם עליונות לתמוך בו על
פני רבנים ספרדים.
הזמיר איננו היחיד שיצחק
פוגע בו בזלזול אלא רבנים ספרדים שהם באמת רבנים ומחזירי תשובה גדולים – כהרבנים אלבז,
כהן, מחפוד ואחרים, זוכים אצל יצחק כינויי גנאי שמקורם במועדון הסנוקר השכונתי כמו
"רובי", "מחמוד" ועוד.
בימים אלה
"משוחחים" יצחק והזמיר מביתר ביניהם דרך עורכי דינם, בעקבות תביעת
מיליון ₪ שהגיש הזמיר נגד אמנון יצחק. זו באמת איננה רמת הויכוח שאפיינה בעבר את אלה
שחלקו על הרמב"ם, וזו לא הייתה רמת הויכוח בין רבני גרמניה כמו יעקב עמדין
ויהונתן אייבשיץ, ואפילו לא את הויכוח שניהל הרב שאך עם הגר"ע יוסף או בין
האחרון לפוסקים אחרים בדורנו. הגמרא מדברת על כך שמי שלשונו אינה נאה הרי שמעשיו
אינם נאים. ודי לחכימא ברמיזה, ואוי לעולם התורה ש"גדוליו"
מחרישים" כאשר שני אזובי קיר מתכתשים ביניהם על כבוד ולכוך הפנכא אצל
השלטונות החילוניים, ועוד קוראים לעצמם "רבנים" ו"גאונים",
ואילו הם יושבים וחולים במחלת "וידום אהרון". אין לנו חילול ה' קשה
מנשוא מזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה