בס"ד
ה"מרן" של שורפי העיתונים
/ הרב אליהו קאופמן
יש גבול לכל תעלול ולכל "התפרצות
ספונטאנית". עם כל הכבוד להבחרותו של הרב שלמה עמר ל"רב הראשי של
ירושלים", הרי ששום התנגדות להשקפתו – ועוד כשהוא מעניק לגיטימציה לשונאי אש דת למ,
כאהוד בנדל הקונסרבטיבי, איננה מצדיקה מלחמת נגד של שריפת הכתב שהעלה את הפולמוס
עימו. מי ששרף עיתונים אתמול הרי שהוא עלול, חס ושלום, לשרוף מחר גם בני אדם.
ומגרמניה יצאה ה"בשורה" המרה הזו. גם שריפת ספרי הרמב"ם והתלמוד בצרפת
יכולה להציג צד אפל אצל שורפי נייר ההשקפות הללו.
נכון אמנם שעיתון "בקהילה" רחוק
עדיין מאוד, מאוד מלהיות דומה לכתבי הרמב"ם והתלמוד אבל גם הרב עמר , לשעבר
רב המושב מגדים (עד ש"חבל ההצלה" של הגר"ע יוסף הושלך להצלתו לבית
הדין של ב"ש...) רחוק מאוד להיות "מרן" ו"אביר הרועים".
אינני מעניק ציוני "רבנות" לאיש אבל עדיין, ברוך ה', לא נסתמאו עיני
מלהבחין בין רב שעולה בזכות פרישותו וקדושתו וריחוקו מהבלי עולם ומהנהגתם של פוקרי
עול ב"רבנות" מטעם ובלי טעם , לבין מי שעולה "לגדולה" בזכות
תככים פוליטיים, התחנפות לרשעים והענקת הכשר ל"רבאיי" קונסרבטיבי אנטי
דתי, ועוד בליל הקדוש והכפרה של הושענא רבה, רק עבור קולה של הנציגה האנטי דתית של
מר"צ בעיריית י"ם. חז"ל קבעו לפני אלפי שנות תורה כי "במקום
שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב". וה"שולחן ערוך" - ב"חושן המשפט", אף מצווה לירוק על רב
שחילל שם שמים והתחבר לרשעים. וזאת כותב ה"שולחן ערוך" על רבני אמת
שנבחרו ע"י יראים ושלמים, ואילו כאן יש לנו מצב של מי שנבחר
מ"רבנות" אחת לשנייה ע"י לא מעט מרשעי ישראל, ובתוכם נשות תועבה
אנטי דתיות, לשם עקירת הדת וכתנאי לכך!
לא כאן המקום לפרט את כל המלחמה והמחלוקת עם
הרב שלמה עמר, שהרי כתבתי זאת כבר לפני למעלה מחמש שנים, ולא פעם הנני מרצה רציתי
בנושא. האיש הזה רחוק להיות אפילו חלקיק של הגר"ע יוסף או הגרי"מ אליהו
זצ"ל. השניים לא רק שנולדו לתוך עולם התורה וכפית ההלכה והאגדה בפיותיהם, אלא
שתמיד היסו את תלמידיהם מלהשתלח במחנה היריב, ועוד בדרך של אלימות, גם כשהאחרים
נקטו בדרך הזו. לא ארחיב כאן בסיפורת אבל עמידתו של הרב עמר מאחורי שורפי העיתונים
למענו איננה זרה לי. שמו של האיש נקשר לא פעם באיומים אלימים וגם דייני חו"ל
חשו את נחת זרועו, תרתי משמע."המרים יד על חברו נקרא רשע", וכנופיית
הפרחחים ששרפה עיתונים רק משום שבעיתונים הללו נאמרה האמת, הרי שהם כ"שכירי החרב"
של השטן. הרב שלמה עמר היה צריך לצאת בפומבי נגד הבריונות של "תלמידיו, לפחות
כמו שהגר"ע יוסף יצא לפני יותר מעשרים נגד ניסיון האלימות של חסידיו נגד אותה
"דגל התורה", שהכפישה אותו ואת צאן מרעיתו ואף פעלה באלימות רחוב נגד
ש"ס.
אילו הייתי במקומם של עורכי ומנהלי העיתון
שנפגע מ"שוליות המרן", הרי שמידהייתי
פונה למשטרה ומגיש תלונה נגד הרב עמר,
שהרי אין כאן דין "מוסייר" משום שהרב עמר ומרעיו הם עצמם ציונים לכל דבר
ורק משהם נתפסים בקלקלתם הם הופכים לפתע ל"קנאי ה'", שאין למסרם לידי
הציונים, שאותם הם עצמם משרתם בשמחת לב. שתיקה לאלימות של הרב עמר ושוליותיו תתפרש
בעיני הרב עמר וצאן מרעינו כחולשה לאומית – דתית – ומסורתית.
הלחימה נגד הרפורמים לארץ צריכה הייתה לסחוף
אוכלוסיה מגוונת ולא להיוותר כ"חולית סעד", אלא להיות בחזית המלחמה על
היהדות. אדם הנותן יד לרפורמים, המהתל בנו בפרשיות "גרי החלומות" שלו
בישראל בעולם, ואשר סיפורי אלימות פיזית ושאר מרעין בישין הפכו לשם ולדבר, הרי
שאותו צריך היה מזמן לסמן כמי שיש לצאת נגדו בחנית ובכידון. אבל אצלנו פשע הנגע
הזה שה"רבנות" וה"גדלות" אינם פרי הפסיעה אחרי השקפה נכונה
ונאמנות לדרך שעליה נלחמו רבותינו, אלא זו "רבנות" שבה כל דאלים גבר,
והפירומניה היא האמצעי הנע כעמוד האש לפני המחנה.
ברומא מתנהגים ברומאים ונגד אלה שהזרוע
החליפה את ההלכה ואת החוק מתנהגים בדיוק כפי שמתנהגים כנגד עבריינים ועשבים שוטים,
מזמינים את המשטרה, שהרי הפושעים הללו אינם בדיוק ה"עדה החרדית" ושורותיה,
אלא ישות ציונית וחצי רפורמית שיש להיאבק בה כדרכה. ניסיון ההפחדה והאלימות לא
נלקחו מתורת משה אלא מכנופיות הרחוב ומבריוני הבית השני. ולשם מה אנחנו מתפללים
לשלום מלכות, אם לא לרגע שבו אותה מלכות תרגיע ותשליט את כוחה למנוע שפיכות דמים
לחינם?...
כאמור, לא אכנס כאן לכל אותה היסטוריוגרפיה
הקצרה שבה אפריח כל קשר בין "מרנן ורבנן" וקדושתם מימי עבר, לבין אלה
ש"גדולתם" היא תוצאת מכירת תורתם לאלה שהקימו את המדינה לא כמטרה אלא
כאמצעי לעקור מצוות מעם ישראל, ובראשם הרב שלמה עמר. אבל עצם שתיקתו הרועמת של הרב
לשעבר של מושב מגדים – שלמה עמר, לנוכח אלימות המקהלה שהקים ומינה אותה
כ"תלמידיו", מלמדת דרשני שהאיש הוא איש כוח , ריב ומדון. העיר ירושלים
צפויה לעוד זעזועים אנטי דתיים לא מעטים משני בובות התיאטרון של ניר ברקת החילוני,
שהלך עפ"י הנאמר "עשה לך רב" , כדי לכפות ציוויון רפורמי וחילוני
על ירושלים התורתית. אם הרב עמר "זכה" להיות המועמד ה"ציוני"
של אותו ברקת, אזי, האמינו לי שברקת זכה ללא מעט הבטחות של "נעשה ונשמע"
מהאיש שאחראי על הפירומניה של אוהדיו המצועצעים והמתהלמים , בסגנון של בית"ר
ירושלים נגד בני סכנין ולהיפך. ולכן טובה שעה אחת קודם להצמיח תרופה למכה, כנגד
אלה שהמכות הם ה"מורשת" שלהם להשתרר על הציבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה