לא סומכים על הגליק

בס"ד

     לא סומכים על הגליק / הרב אליהו קאופמן

   ראשית דבר,עם כתיבת שורות אלה אני תקווה כי יהודה גליק יוותר בין חיים ויחלים מפצעיו, אך מנגד שגם יעשה תשובה על כל דרכו הנלוזה שהביאה אותו למיטת הניתוחים,ושעלולה עוד להביא גם אחרים לשם, יהודים כערבים.אני מקווה גם  שהמשפחה ההזויה ששמה אלבוים –  שמסכנת את ילדיה שוב ושוב בעליות להר הבית,תלמד לקח ותבין כי הם אינם אלא גרגיר של נשמה לעומת גדולי ישראל שאסרו את העלייה להר הבית,ללא קשר ליחסים בין מוסלמים ליהודים.דבר אחד אותו גליק צריך להפנים – כי "אין נוקפים אצבע אלא אם מכריזים עליה משמים".מי שפגע בגליק יצא לעשות זאת בשליחות ה' ונדון אח"כ ע"י השם.אבל גרין צריך לשאול את עצמו למה זה קרה לו,לבסוף?

    ביזוי תלמידי חכמים היא עבירה חמורה מאוד ואילו ביזוי גדולי וחכמי ישראל היא עבירה גדולה יותר, ובמיוחד אם הם כבר בין המתים ואינם יכולים להגיב,ומשום כך מוחטאים יותר ויותר יהודים.גליק בז לגדולי ישראל ובכל הזדמנות שטענו כלפיו כי רבנים עילאיים כהגר"ח זוננפלד, הרבנים מבריסק, ה"יש"א ברכה",ה"כף החיים",המהרי"ל דיסקין ,הרב שמואל סלנט ועוד רבים אחרים אסרו את העלייה להר הבית,הרי שהוא ביטל אותם ועוד טען בזלזול כי מדובר במאות האחרונות כבר לא היו רבנים גדולים". יתרה מכך, לא פעם הוא השמיע דעות אפיקורסיות ואף טען כי ה"נצרות היא הגשמת נבואותיו של הנביא ישעיהו בדבר דבר ה' לגויים", ולכן גם ביקש להיפגש עם האפיפיור ולמסור לו בתמורה את ה"חדר של הסעודה האחרונה" בהר ציון בתמורה לעלייה להר הבית. התבערה שהחל לחולל גליק היא המשך לפרובוקציות הלאומניות בעניין הר הבית,שאין להן שום קשר ליהדות.פוקרים וחילוניים מנצלים את ההר הקדוש הזה כדי לחולל שם מהומות לאומניות,ואח"כ הם הולכים לסעוד סעודות טרפות.מטורפים  מכל העולם –  שלא שנו ולא פרשו,מנסים לערוך פרובוקציות כמנהג גויי הארצות,שמהן באו. אריאל שרון הצית אינתיפאדה בשל לאומניותו ,ואח"כ חזר לאכילת הסוסים האהובה עליו.גליק צריך היה לדעת שלא סומכים על המזל גם אם זהו שמו שלו.

     הגר"ח זוננפלד טען בפרוש כי אין ליהודים שום כוונות בעליות על המסגדים, וכי העלייה להר הבית אסורה.לדעת בית בריסק אסור אפילו להתקרב לכותל המערבי משום בעיות האיסור לקרב להר הבית. הגר"ע יוסף אסר אפילו על כוהנים לטוס מעל הר הבית.הרב אלישיב אסר אף הוא את העלייה להר הזה. חכמי ירושלים הוציאו צו איסור נגד השר מונטיפיורי שעלה להר והתגלגל בחבית רק כדי לסייע לתיקון אבני הכותל,וכל זאת ברשות המוסלמים.רבי דוד בהר"ן סירב ללוות את הקיסר האוסטרי– פרנץ יוזף השני,בעלייתו להר הבית.מהנדם שומר תורה ומצוות ברח – בראשית המאה, מהארץ כדי לא לעבוד על הר הבית,למרות ההיתר שקיבל לעניין מהגר"ח זוננפלד.אבל חבורת ה הסו פרחחים – רובם פליטי חבר העמים וארה"ב(אם הם היו נולדים בתימן, כיגאל עמיר או הרב עוזי משולם הרי ששוב היו מתחדשים ה"מחקרים" הסוציולוגי של הקשר בין המוצא האתנולוגי לאלימות...),מחופשים ל"דתיים", בכיפות סרוגות, שפשוט מבזים את היהדות ,עוקרים את התורה ומשפילים את חכמי ישראל, ומארגנים שוב ושוב הפגנות כדי להתגרות בערבים וכדי להפוך את הר הבית לאתר חפירה וחילול ה' נוסף, ולעוד מקום של פריצות חילונית על ההר הקדוש הזה,שאפילו לצדיקי עולם אסור לעלות בו.אפילו הרב קוק – שאליו מתייחסים כל ה"סרוגים" הללו,אסר על העלייה להר הזה.אבל את גליק ואת פרחחיו – ובכללם את הזויי משפחות אלבוים, זה לא מעניין.לסהרוריים האלה יש "רבנים" משלהם שעוד לא נולדו, ובטח עוד לא פסקו.

    לפני מספר חודשים ביקרתי ברמאללה מספר פעמים עם משלחות רבניות שבהם היו גם גדולי ישראל. כולם טענו בפני שר הדתות הפלשתינאי נגד העליות הללו אבל כשהתבקשו לתת הצהרה פומבית נגד העניין הם נסוגו מפחד הלמות ואלמות הרחוב הלאומני וגם הרחוב החרדי.אילו הקול החרדי– נגד עליית האפיקורסים להר הבית,היה נשמע(כמו שהוא נשמע בחיי האדמו"ר מסאטמר זצ"ל ואף בימי הרב שך...) הרי שמזמן הייתה התבערה במצב של כיבוי טוטאלי.אבל רבני הדור הזה פוחדים ,ובעיקר הם מפחדים מהכיפות  הסרוגות,שהפכו לאחרונה לגדולים שבשונאי החרדים.אני מצפה גם מחברי מ"אתרא קדישא" להופיע ולמחות מול העולים,בדיוק כמו שהללו מגיעים לאתר הבניה  גולבצי'ק בבית שמש.הפרובוקציות הללו עוד ימיטו חס ושלום, אסון בגלל שתיקת גדולי הרבנים הללו,ולא רק משום שאין הם מוחים נגד ההתגרות באומות העולם אלא בעיקר בשל אי מחאתם נגד חילול אדמת ההר בעליית יהודים טמאים, ואין הם מנסים למנוע מהפוקרים מימין להפוך את הר הבית לעוד "אטרקציה תרבותית ולאומית",כפי שהם מעוללים בכותל המערבי למשל.לא לחינם העיר הרב מבריסק בשעתו –  כאשר הירדנים שלטו בגדה המערבית,כי טוב שימשיכו הללו לשלוט גם הכותל המערבי כדי שהיהודים, בשלטון ציוני, לא ירצו לעלות להר הבית.

    ולאן נעלמה ה"רבנות הראשית"?הם כנראה פוחדים מידה הארוכה של הלאונות ה"סרוגה" וכמו תמיד כשיש באמת בעיה הם נעלמים כלא הו עד שישוך זעם.רק שחוששני שהדם הנקי שנשפך,ושחס ושלם, ימשיך להישפך,יידרש מאותם "גאונים" ו"צדיקים" שנחבאים אל הכלים,ושכאילו אינם רואים את נחלי הדם שנגרמים בגלל שתיקת הכבשים שלהם.

   

פני הדור כפני הכלב

בס"ד

     פני הדור כפני הכלב / הרב אליהו קאופמן

   לא ארבה מילים משום שיתר התייחסות ליושבי קרנות וברזלים רק תפאר אותם. לא פעם אני נכנס לעימותים קשים עם השקפה זו או אחרת בעקבות מאמרי וכתבותיי או דברי הגלויים והישירים. הייתה גם פעם שהסתיימה בהתנצלות רבתי של מכפיש שהוטעה ופשוט שיקר. אבל ישנם שניים שלא מעזים להתמודד איתי בהשקפה (הצד החלש שלהם...) , ואפילו לא מעזים לכתוב או לדבר נגדי אלא שולחים כמה ליצנים, שרק תמול שלשום למדו לכתוב ושבעבר סולקו לפני גיל עשר מביה"ס היסודי או מהתלמוד תורה, והללו במקום להתווכח עימי הרי שהם מתחילים להפוך את שם משפחתי ללעג ולקלס ולהשוותה לקופים. אז באמת, תמשיכו ככה כי רק זו רמתם ורמת ה"מרנים" וה"רבנים" שלכם, שמנצלים את טיפשותכם ואת רמת ההבנה הנמוכה שלכם, והאמינו לי שרק טוב יוצא לי מכך, שהרי רבנים ודיינים מפורסמים וגדולים מצלצלים אלי ולא מאמינים עד לאיזו רמה מגיעים "רבני" הצעצוע שלכם , שמייצרים החילוניים , שחיים מהוראות קבע של עניים, ורק מסמאים להם את העיניים.

    ברוך ה', משפחת קאופמן לדורותיה היא משפחה גדולה ומפורסמת שרבנים ומקימי תורה זכו לשמה, וכך למשל וילהמסבורג המעטירה בניו יורק וגייסהד המהוללה הוציאו מתוכן משפחות בשם הזה, של רבנים – נגידים ששמם קאופמן, שעפ"י אוהדיו של "סטנדאפיסט" מחופש לרב ואוהדיו של הרב לשעבר של מושב מגדים, הם אינם רבנים או/ו נגידים אלא רק "אנשי קוף".

    למיטב ידיעתי הקוף מחקה את מעשי האדם ורק "רבנים" משת"פים שעושים ב"גיור" ובכשרות מזויפת את מה שהחילונים הפוקרים שבחרו בהם מורים להם לעשות, הם בעצם "אנשי הקופים".

    בכל אופן, לא ארחיב כאן את העניין כי אני דווקא שמח של"רבנים הללו" – שהתפרסמו באלימותם ובנוכלותם אין באמת מה לומר על הטענות המופנות אליהם ולכן הם שולחים אומללים ומעוותים (במקום לשקם אותם...) לשרוף עיתונים ולקלל ולגדף ברמת האשפתות הראויה להם. אבל ברגע שבאמת אחליט להגיב, אזי, מכל קיר תבצבץ האמת הכתובה על כל קירות הערים החרדיות בארץ ובעולם על אותם "רבנים" שהם ו:"תלמידיהם" העילגים והמסכנים מנסים להשתרר על ישראל ע"י פשע ואלימות, ומי שרצה בטובתם של הללו היה רק קומץ של חילוניים אנטי דתיים ששולטים במדינה האנטי דתית הזו, ולכן הם ריפדו את ה"רבנים" הללו במשרות ובכספים וחילצו אותם מבית הכלא ממש, אל כס ה"רבנות".

   בבקשה , המשיכו בטמטום ובפיגור הרעיוני שלכם ובדרך ההשמצות מפח האשפה, כי רק כך אני יכול להודות לכם כיצד העליתם את קרני בכל קצוות העם היהודי. אתם –  כ"רבני" קש ותבן, רק מחזקים את טענותיי ואת דברי גדולי ישראל מהדורות הקודמים מיהם ומהם ה"רבנים הראשיים" שמכונת האשפה של הציונות מוציאה מתוכה...

     

ראובן הנשיאים

בס"ד

     ראובן הנשיאים / הרב אליהו קאופמן

      לא פלא בעיני שדווקא מר ראובן ריבלין-הנשיא העשירי של המדינה,הפך את יום ראשון ה-26 לאוקטובר 2014,ליום היסטורי,כאשר הגיע לכפר קאסם וניסה לאחר 58 שנה להסיר את החרפה שרבצה על כל יהודי בישראל בגלל מעשה שבהחלט הייתה לו "השראה ממלכתית",ואשר טויח לאורך השנים הרבות כלא היה.מר ריבלין הוא בן לישוב הישן שחי בארץ הקודש מאות בשנים ללא פוגרומים ומטעני נפץ,ואשר בית הדין השרעי היה משותף להם,הרבה לפני שהישוב החדש בכלל ידע על  יהדותו.אבי סבו של מר ריבלין היה האיש שסחר בקרקעות וקנה אותן טבילין וטקילין מערבים עבור הישוב היהודי בי"ם. אותו ישוב שנע מחוץ לחומות העיר העתיקה,לשם ישוב ולא לשם התנחלות.אביו של ריבלין– פר' יוסף ריבלין,שימש גשר תרבותי חי בין יהודים לערבים,ובמיוחד למוסלמים.לאחר שנים כל כך רבות– ודווקא בימי המתח הנוכחיים בי"ם,אזר מר ריבלין עוז ויצא ללוע הארי השכול של כפר קאסם,להודות ולהתנצל על מה שעוללו פראי האדם– בהנחיית מפא"י ובשתיקת מפ"ם,לאנשים פשוטים שרק רצו לחזור הביתה בשלום.ריבלין– כאיש ליכוד שלא סר ממפלגה זו גם בימיה הפחות טובים,ידע כי "חבריו לנשק" שבעים ממנו די והותר בכל הנוגע לעודף הליבראליות שהוא מפגין,אבל גם הפעם צלח האיש הזה את נהר השנאה ואת חומת ההפרדה ושבר את הקרח לרסיסים.

    אבל ברצוני להיות באמת הגון,ולכן עלי להוסיף עוד סיבה שהיא לדעתי הייתה מקדם חיובי– בנוסף למוצאו של ריבלין מהישוב הישן,ואף היא קשורה  ל"דע מאין באת".ריבלין הגיע מתנועת ה"חרות" הרויזיוניסטית,שראשה דאז(גם בשנת הטבח – 1956)–מר מנחם בגין,התנגד בחריפות לממשל הצבאי שהושם על ערביי ישראל(עד 1966).מאחר ו"אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים",הרי שלא במקרה היה קשה לכל שאר הנשיאים(שמקורם במפא"י וב"תנועת העבודה")לעשות את הצעד שעשה ריבלין,שמפלגתו לא הייתה נגועה בממשל הצבאי ובבן האיום שלו,שנקרא:"הטבח בכפר קאסם".גם משה קצב– הנשיא היחיד הנוסף שלא נמנה על "תנועת העבודה" אלא על הימין הרויזיוניסטי,ניסה(בימים ששימש כ"שר לענייני מיעוטים")לבוא ולהתנצל בפני הנפגעים אך ברוב הססנותו הוא כרך את הטבח הנפשע בפוליטיקה האזורית ועורר את חמת צאצאי הנפגעים,עד שכנשיא הוא כבר לא הרהיב עוז לחזור לעיר הזו.והעיר הזו,למרות כל מה שעבר עלייה,היא עיר ערבית מכניסת אורחים שאין רבות כדוגמתה.

      ישבתי בכנס הזה וחשבתי לעצמי על עוד כמה עוולות של ממש חייבים ראשי המדינה הזו להתנצל – ודווקא בגלל מפא"י ההיסטורית ותנועת העבודה, ולא משום ה"ימין הפשיסטי",אך עד כה הם לא לקחו אחריות על עצמם.עד היום עוד לא שמעתי שהמדינה תתנצל על רצח פר' יעקב ישראל דה האן– להפך, סרטי תחקיר על הרצח דווקא נגנזים.עד היום איש עוד לא התנצל בשם אותה "תנועת העבודה" על העלמת העין מרצח יהודי אירופה בשואה המרה.איש משלטון מפא"י ומפ"ם לא התנצל על גניבת ילדי תימן ועל עקירת המצוות ליהודי המזרח ול"ילדי טהרן" שעלו מפולין.איש לא התנצל בשם אנשי מפא"י על גרוש הערבים בשנת 1948,ובכללם ערביי שיח מוני'ס בצפון ת"א,שדווקא סייעו לארגון ה"הגנה".ומעל לכל,את כל ה"נכבות" הללו איש לא הכניס לדפי ההיסטוריה של בתי הספר.במזרח ובמערב אירופה כותבים מזמן על מה ששלטון הרוב ביצע "מחוץ לקופסה" האנושית,בארה"ב ובאמריקה כבר כתוב בתוכניות הלימודים על מה שאירע לאינדיאנים.אבל בישראל אין עדיין זכר כתוב לה שעוללה "תנועת העבודה" הלאומנית–סוציאליסטית לשאר אלה שאותם הביאה,קלטה או שמצאה אותם כאן והתעללה בהם.התיעוד ההיסטורי איננו מתרחש לא משום שהימין הפך לדומיננטי באופן פוליטי בישראל, אלא משום שליטתם של אנשי תנועת העבודה ב"אקדמיה" הציונית בתחפושת "ליבראלית". ה"ליבראליות" הזו קיימת עד שזה מגיע להנצחת מעללי ראשיהם ומוריהם ואז ה"ליבראליזם" הציוני סוציאליסטי מחליף פניו לסטאליניזם.החלום של אנשי כפר קאסם– על תיעודו ההיסטורי של הטבח בהיסטוריוגרפיה הישראלית,הוא עדיין חלום בהקיץ.

     אנשי הימין שסביב הליכוד חייבים להתנער מהדחפים הרגשיים נגד הערבים,ולהפסיק לנטור טינה לבשר מבשרם,לנשיא העשירי ששמו ראובן ריבלין,בשל המעשה ההיסטורי הזה שעשה.נהפוך הוא,שאו ראשיכם בגאווה שהרי רק מר ריבלין עשה את מה שניתן היה להיעשות  בידי נציגי אלה שמשטרם שפך דם נקי,ואשר כיהנו אח"כ כנשיאים. ליצחק בן צבי,זלמן שז"ר,אפרים קציר,יצחק נבון ,חיים הרצוג , עזר ויצמן ושמעון פרס הייתה את ההזדמנות למחוק את החרפה שמפלגתם המיטה על עם ישראל,אבל הם לא עשו זאת.לא במקרה שמעון פרס– "חתן פרס השלום",לא עשה זאת בהיותו נשיא,וגם ביום ראשון האמור הוא לא הגיע לכפר קאסם.פרס הוא השריד האחרון למדיניות שנתנה את הוראת הטבח וקיוותה להמשיך אח"כ בגרוש 1948,בעקבות החרפה הזו.אתם– אנשי הימין שבליכוד,חייבים לזקוף את קומתכם ולומר את מה שהנשיא ריבלין "שכח" לומר בכפר קאסם:"ידינו לא שפכו את הדם הזה".יהודי הוא קודם כל "גב"ר":גומל חסדים, ביישן ורחמן.התנועה שלכם– ומנחם בגין בראשה,היו הרבה יותר צמודים לתואר הזה בשעה שהתרחש הטבח שמפא"י יזמה,שמפ"ם ניסתה להשתיק ושאת הפושעים בעטו למרומי תפקידים יוקרתיים יותר למרות מעלליהם.אתם צריכים להיות גאים בנשיא שהוצאתם מקרבכם,שביום ראשון האמור הוא עשה את מה שברברני השמאל לא עשו כל השנים ובמיוחד בין השנים 1992 ל-1996,ב"ממשלת השמאל והשלום" שלהם:להכיר באחריות  המדינה לטבח של ה-29 באוקטובר   1956.לא פרס,לא רבין ולא עזר ויצמן,לא הגיעו להתנצל בכפר קאסם וגם מר"צ,שישבה אז בגועליציה,לא העמידה להם "קו אדום" לשם כך.לתשומת ליבם של ח"כ עיסאווי פר'ג ממר"צ(שהוא דור שני לנפגעי הטבח)ולתשומת ליבה של ח"כ מיכל רוזי'ן שהגיעה לכבד את האירוע.

    לא במקרה האירוע הזה נפל בפרשת "לך לך".זו הפרשה בה הגר בורחת למדבר עם ישמעאל בנה הקטן והילד כמעט מת מצמא.והנה הקב"ה שולח מלאך להצילה ולהחזירה להתענות תחת שרה אימנו, וכך ניצל הילד ממוות ודאי.עומדים כל המלאכים בשמים ומקטרגים בפני הקב"ה על מה עלול בעתיד ישמעאל לעולל לצאצאי יצחק בן אברהם ושרה,שעדיין לא נולד אז,ושואלים מדוע יש להצילו?אבל הקב"ה מבהיר להם את דרך הנהגתו את העולם:כל דבר בעיתו.באותם רגעים ישמעאל היה בצרה גדולה וחף מפשע,מה שיהיה בעתיד עם צאצאיו משאירים גם לעתיד.ולכן קבע הקב"ה שיש להציל את ישמעאל.וכך זה גם כיום.לא משנה מה החמאס יעשה ומה החיזבאללה עושה אבל ערביי כפר קאסם התמימים שנרצחו לא פשעו ולא עוללו רע כאשר נטבחו בדם קר וב"הוראה מגבוה",ועל כך יש על הנהגת המדינה להתנצל בפני תושבי העיר כפר קאסם,בפני המשפחות השכולות ובפני הפצועים שעוד חיים, ובמיוחד בפנינו,שהפילו עלינו חרפה כזו משום שהשתמשו בשמו הקדוש והרחמן של העם היהודי.ישראל לא קיבל מהקב"ה ברכה של "פרא אדם",ולא של "על חרבך תחיה",אלא ברכתנו היא "אין תולעת יעקב אלא בפיה",ולזאת אנו מחויבים.זקננו היו אמנם אברהם ויצחק אך כולנו בני יעקב אבינו בלבד,ויעקב אבינו סלד בשכם מהתגרות בגויים,ואילו לפני עשיו אחיו הוא השתחווה שבע פעמים וויתר על אדנות גשמית לטובת הבכורה הרוחנית.

     אלה מביניכם– אנשי הליכוד,שעדיין מחויבים לרויזיוניזם של ז'בוטינסקי,צריכים להרים את ראשכם למול מה שמר ריבלין ייצג בכפר קאסם.מר ריבלין ניסה להגשים את המשפט שייחל לו ז'בוטינסקי:ליצור חיים שווים "בין בן ערב ,בן נצרת ובין בני",כל זאת לאחר הקמתו של  "קיר הברזל"(המדינה...).ההשקפה הישירה של ז'בוטינסקי היא הרבה יותר ישרה מאשר של אותם אלה שקראו ל"אחוות עמים" ול"שיויון" ושדדו את אדמות הערבים בנוסח "דונם פה ודונם שם",ואח"כ גם ערכו טרנספר לבעלי האדמות "משום סיבות ביטחוניות".

      בנאומים שהושמעו ביום ראשון בכפר קאסם הרי ששניים מהם צדו את אוזניי,כמובן שלצד נאומו של מר ריבלין עצמו.מייסד התנועה האסלאמית– שי'ח עבדאללה נימר דרוויש,הדגיש באופן ברור כי מרצחים כמו רוצחי הנער משועפת והפעוטה חיה זיסל ברון,אינם יכולים להיקרא דתיים.ואילו נאומו של ראש עיריית ראש העין– מר בן משה,סילק עוד דעה קדומה ,שבני עדות המזרח הם הקיצוניים נגד הערבים.מר בן משה תיאר את שיתוף הפעולה בין הערים ראש העין וכפר קאסם וסיפר על צערו הרב של אביו,בימים שהטבח הנפשע התרחש.כמו הדגיש הלה את מערכת היחסים הטובה ששרה בארץ  מוצאו, תימן,בין יהודים לערבים.

    ויש עוד משהו שחסר למדינה הזו כדי לעלות לדרגת האצילות של גרמניה למשל.הגיע הזמן שהאיש שחשף את הטבח ולחם  נגד השתקתו גם ע"י מפלגתו(מפ"ם)-עד שקול התור נשמע בארצנו,מר לטיף דורי,יקבל באופן רשמי את פרס ישראל לשלום, בטקס מרכזי וממלכתי ושמו יכנס לספרי ההיסטוריה.

   יהי זכרם של הנטבחים ברוך ונשמתם צרורה בצרור החיים, ובא לציון גואל.

ה"מרן" של שורפי העיתונים

בס"ד

 ה"מרן" של שורפי העיתונים / הרב אליהו קאופמן

     יש גבול לכל תעלול ולכל "התפרצות ספונטאנית". עם כל הכבוד להבחרותו של הרב שלמה עמר ל"רב הראשי של ירושלים", הרי ששום התנגדות להשקפתו –  ועוד כשהוא מעניק לגיטימציה לשונאי אש דת למ, כאהוד בנדל הקונסרבטיבי, איננה מצדיקה מלחמת נגד של שריפת הכתב שהעלה את הפולמוס עימו. מי ששרף עיתונים אתמול הרי שהוא עלול, חס ושלום, לשרוף מחר גם בני אדם. ומגרמניה יצאה ה"בשורה" המרה הזו. גם שריפת ספרי הרמב"ם והתלמוד בצרפת יכולה להציג צד אפל אצל שורפי נייר ההשקפות הללו.

    נכון אמנם שעיתון "בקהילה" רחוק עדיין מאוד, מאוד מלהיות דומה לכתבי הרמב"ם והתלמוד אבל גם הרב עמר , לשעבר רב המושב מגדים (עד ש"חבל ההצלה" של הגר"ע יוסף הושלך להצלתו לבית הדין של ב"ש...) רחוק מאוד להיות "מרן" ו"אביר הרועים". אינני מעניק ציוני "רבנות" לאיש אבל עדיין, ברוך ה', לא נסתמאו עיני מלהבחין בין רב שעולה בזכות פרישותו וקדושתו וריחוקו מהבלי עולם ומהנהגתם של פוקרי עול ב"רבנות" מטעם ובלי טעם , לבין מי שעולה "לגדולה" בזכות תככים פוליטיים, התחנפות לרשעים והענקת הכשר ל"רבאיי" קונסרבטיבי אנטי דתי, ועוד בליל הקדוש והכפרה של הושענא רבה, רק עבור קולה של הנציגה האנטי דתית של מר"צ בעיריית י"ם. חז"ל קבעו לפני אלפי שנות תורה כי "במקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב". וה"שולחן ערוך" -  ב"חושן המשפט", אף מצווה לירוק על רב שחילל שם שמים והתחבר לרשעים. וזאת כותב ה"שולחן ערוך" על רבני אמת שנבחרו ע"י יראים ושלמים, ואילו כאן יש לנו מצב של מי שנבחר מ"רבנות" אחת לשנייה ע"י לא מעט מרשעי ישראל, ובתוכם נשות תועבה אנטי דתיות, לשם עקירת הדת וכתנאי לכך!

     לא כאן המקום לפרט את כל המלחמה והמחלוקת עם הרב שלמה עמר, שהרי כתבתי זאת כבר לפני למעלה מחמש שנים, ולא פעם הנני מרצה רציתי בנושא. האיש הזה רחוק להיות אפילו חלקיק של הגר"ע יוסף או הגרי"מ אליהו זצ"ל. השניים לא רק שנולדו לתוך עולם התורה וכפית ההלכה והאגדה בפיותיהם, אלא שתמיד היסו את תלמידיהם מלהשתלח במחנה היריב, ועוד בדרך של אלימות, גם כשהאחרים נקטו בדרך הזו. לא ארחיב כאן בסיפורת אבל עמידתו של הרב עמר מאחורי שורפי העיתונים למענו איננה זרה לי. שמו של האיש נקשר לא פעם באיומים אלימים וגם דייני חו"ל חשו את נחת זרועו, תרתי משמע."המרים יד על חברו נקרא רשע", וכנופיית הפרחחים ששרפה עיתונים רק משום שבעיתונים הללו נאמרה האמת, הרי שהם כ"שכירי החרב" של השטן. הרב שלמה עמר היה צריך לצאת בפומבי נגד הבריונות של "תלמידיו, לפחות כמו שהגר"ע יוסף יצא לפני יותר מעשרים נגד ניסיון האלימות של חסידיו נגד אותה "דגל התורה", שהכפישה אותו ואת צאן מרעיתו ואף פעלה באלימות רחוב נגד ש"ס.

    אילו הייתי במקומם של עורכי ומנהלי העיתון שנפגע מ"שוליות המרן",  הרי שמידהייתי  פונה למשטרה ומגיש תלונה נגד הרב עמר, שהרי אין כאן דין "מוסייר" משום שהרב עמר ומרעיו הם עצמם ציונים לכל דבר ורק משהם נתפסים בקלקלתם הם הופכים לפתע ל"קנאי ה'", שאין למסרם לידי הציונים, שאותם הם עצמם משרתם בשמחת לב. שתיקה לאלימות של הרב עמר ושוליותיו תתפרש בעיני הרב עמר וצאן מרעינו כחולשה לאומית – דתית –  ומסורתית.

     הלחימה נגד הרפורמים לארץ צריכה הייתה לסחוף אוכלוסיה מגוונת ולא להיוותר כ"חולית סעד", אלא להיות בחזית המלחמה על היהדות. אדם הנותן יד לרפורמים, המהתל בנו בפרשיות "גרי החלומות" שלו בישראל בעולם, ואשר סיפורי אלימות פיזית ושאר מרעין בישין הפכו לשם ולדבר, הרי שאותו צריך היה מזמן לסמן כמי שיש לצאת נגדו בחנית ובכידון. אבל אצלנו פשע הנגע הזה שה"רבנות" וה"גדלות" אינם פרי הפסיעה אחרי השקפה נכונה ונאמנות לדרך שעליה נלחמו רבותינו, אלא זו "רבנות" שבה כל דאלים גבר, והפירומניה היא האמצעי הנע כעמוד האש לפני המחנה.

     ברומא מתנהגים ברומאים ונגד אלה שהזרוע החליפה את ההלכה ואת החוק מתנהגים בדיוק כפי שמתנהגים כנגד עבריינים ועשבים שוטים, מזמינים את המשטרה, שהרי הפושעים הללו  אינם בדיוק ה"עדה החרדית" ושורותיה, אלא ישות ציונית וחצי רפורמית שיש להיאבק בה כדרכה. ניסיון ההפחדה והאלימות לא נלקחו מתורת משה אלא מכנופיות הרחוב ומבריוני הבית השני. ולשם מה אנחנו מתפללים לשלום מלכות, אם לא לרגע שבו אותה מלכות תרגיע ותשליט את כוחה למנוע שפיכות דמים לחינם?...

      כאמור, לא אכנס כאן לכל אותה היסטוריוגרפיה הקצרה שבה אפריח כל קשר בין "מרנן ורבנן" וקדושתם מימי עבר, לבין אלה ש"גדולתם" היא תוצאת מכירת תורתם לאלה שהקימו את המדינה לא כמטרה אלא כאמצעי לעקור מצוות מעם ישראל, ובראשם הרב שלמה עמר. אבל עצם שתיקתו הרועמת של הרב לשעבר של מושב מגדים – שלמה עמר, לנוכח אלימות המקהלה שהקים ומינה אותה כ"תלמידיו", מלמדת דרשני שהאיש הוא איש כוח , ריב ומדון. העיר ירושלים צפויה לעוד זעזועים אנטי דתיים לא מעטים משני בובות התיאטרון של ניר ברקת החילוני, שהלך עפ"י הנאמר "עשה לך רב" , כדי לכפות ציוויון רפורמי וחילוני על ירושלים התורתית. אם הרב עמר "זכה" להיות המועמד ה"ציוני" של אותו ברקת, אזי, האמינו לי שברקת זכה ללא מעט הבטחות של "נעשה ונשמע" מהאיש שאחראי על הפירומניה של אוהדיו המצועצעים והמתהלמים , בסגנון של בית"ר ירושלים נגד בני סכנין ולהיפך. ולכן טובה שעה אחת קודם להצמיח תרופה למכה, כנגד אלה שהמכות הם ה"מורשת" שלהם להשתרר על הציבור.

! ונשמרתם לנפשותיכם

בס"ד

     ונשמרתם לנפשותיכם! / הרב אליהו קאופמן

    עם כל המהומות והאסונות שפקדו אותנו בשבוע האחרון הרי שאני הזדעזעתי דווקא ממותם של המטיילים בהרי ההימלייה – תמר אריאל ונדב שוהם.בסלנג הישראלי קוראים למוות הזה "סתם למות". ישנם סוגי מוות שהאדם לא מכניס את עצמו לתוכם מתוך הרפתקנות גרידא,אלא שאלה מצבים שנגרמים ממצבים  שהאדם לא שיער,כמו למשל קורבנות מלחמה וטרור,תאונות דרכים שהאדם עצמו לא היה אשם בהתרחשותן,אסונות טבע פתאומיים ועוד מצבים רבים שהגזירה משמים לא הייתה מונחת ככתובת מאירת עיניים.אבל ישנם מצבים אחרים שבהם הקורבן היה יכול למנוע מעצמו את קיצור חייו ואת הסבל שתעבור אח"כ משפחתו.כאלה הן תאונות הדרכים שבהן מעורבים לא מעט שתויים,כאלה הן תאונות דרכים שהנהג אינו רכון על ההגה ברצינות ומשוחח עם סביבתו באופן רשלני,וישנם עוד מצבים שהיו יכולים להיות נמנעים מלהתקיים,עם זהירות מינימאלית של מי שאח"כ שילם על הרפתקנותו  בחייו ממש.אבל ישנן גם מיתות משונות שהן תוצאה של תרבות הרפתקנית ממש ולא ממקרה רשלני זה או אחר.בהרפתקנות ה"תרבותית" הזו ההרוג נופל שבי ליצריו,שמונעים משטיפת מוח "תרבותית",והוא בעצם קרבן של תת תרבות שמגשימיה הפכוה ל"תרבות".בישראל של העשורים האחרונים תת התרבות הזו מקריבה את קרבנותיה כעבודה זרה ממש,ובאותם מקומות שהחלה בהם העבודה הזרה עוד מימי נכדיו של האדם הראשון.וזה מה שקרה בשבוע שעבר לתמר אריאל ונדב שוהם בנפל הרחוקה,ועליהם כבר נאמר "חבל על כל דאבדין".

     כואב הלב לשמוע על מותה של צעירה המגיעה מבית ומקיבוץ דתי ואשר בגיל 25 היא עדיין משוטטת לחפש הרפתקאות על הרי השלג של המזרח הרחוק,לצד פסלוני עבודה זרה שאברהם אבינו ניתץ כמותם כבר לפני אלפי שנים.כל זאת במקום להיות כבר נשואה ושותפה לבניית מסגרת משפחתית ולצד עבודה מסודרת או לימוד מקצוע.הלב נצבט לשמוע כי צעיר יהודי קפא למוות בקור איום ונורא במקום לקום בבוקר ולשתות את ספל הקפה שלו,לפני יציאתו לעבודה או ללימודים.כואב הלב לצפות כיצד אותם צעירים מגיעים חולים ונכים להלוויית חבריהם המנוחים,מאותה ההרפתקה המשותפת שעשתה בהם שמות.הם לא מתו בקרב כפוי כדי להגן על אחרים,הם לא נהרגו בגלל אסון טבע שתפס אותם חסרי אונים והם לא קפחו חייהם במחלה ממארת שנגזרה עליהם משמים.הם פשוט "מתו סתם",משום שהם הכניסו את עצמם להרפתקה מסוכנת שכל בר דעת היה יודע כי היא עלולה לטמון בחובה מוות,בהידרדרות מצוקים גבוהים ו/או קפיאה בשלג אימים.צריך לצפות מאנשים כאלה שיחשבו דקה אחת לפני שהם יוצאים למסע ההרפתקאות שלאחר הצבא,הנע מהג'ונגלים של האמזונס ועד לאותם הרי ההימלייה הגבוהים בעולם(שנמצאים בנפל),דרך ארצות לא נודעות כמדינות אפריקה, הודו,הודו סין,יפן וסין.וצריך היה לצפות לקצת מחשבה וזהירות במיוחד ממי שחונכה בבית שבו תמיד משננים את "ונשמרתם לנפשותיכם".

      אבל תת התרבות הזו – על ישום הרפתקנות החובה שלה,בשנים שלאחר הצבא,הפכה כבר לתרבותם של רוב צעירי ישראל החילוניים.קוראים לכך ה"חיפוש אחר הרוחניות".לא לחינם נכתב בתורה כי "לא בשמים היא" אלא שהדבר מונח על ידך ממש.סיפור מדהים אירע לנערה יהודייה מארץ ישראל שחיפשה "רוחניות" במזרח הרחוק ונשלחה מהודו ליפן כדי לקבל במנזר עבודה זרה את הספר שידריך אותה "לחיות חיים רוחניים מלאי אושר".בדרכים לא דרכים הגיעה הנערה ליפן ומה נדהמה הצעירה כשהנזיר הראשי שלף לפניה  את ספר...התנ"ך!רק אז היא הבינה כי כל מסעה היה רק כדי שתגלה כמה טעתה בקשר לחיפוש האמת מחוץ ליהדות.ובאמת,אותה צעירה שטעתה איננה הראשונה – ולצערנו גם לא תהיה האחרונה,שבסוף חיפושיה אחר ה"רוחניות" היא תגלה ש"לא בשמים היא" אלא מונחת ממש לרגליה.ה"רוחניות" האלילית הזו הפכה בישראל ל"ערך מועדף",עד שבנמל התעופה בלוד מתנוססים שלטים ענקיים המפארים את עיר הבירה העולמית של הפסלים,של העבודה הזרה ושל העוני בתואר "קטמנדו הרוחנית".הכוונה נכונה והארת עיניים הייתה יכולה לעצור את הנגף הזה,שמשאיר חללים ללא שום סיבה הגיונית,בג'ונגלים של בוליביה,במאורות הסמים של גואה ההודית ובשלג הרצחני של נפל,עד שאפילו צעירה שגדלה בבית יהודי דתי ומסודר הציצה לתת תרבות הזו ונפגעה עד מוות,תרתי משמע.

   יש לי זוג חברים שמנהלים בית מסודר בצפון הארץ.הבעל הוא כלכלן במפעל גדול בעירו הצפונית וחבר מועצת העיר,ואשתו היא מורה בכירה להיסטוריה בבית הספר התיכון בעיר הצפונית הזו.לזוג שלושה ילדים.לפני מספר שנים הם נכנסו לחרדה מעוד "סתם סכנה".ביתם הבכורה סיימה צבא וכמו כולם נגרפה אף היא לתת תרבות הזו,של ה"תרמילאות".הצעירה יצאה לבוליביה שבדרום אמריקה.ארץ עם מגוון סכנות שמתחילות מהיותה המכון לעיבוד וסחר בסמים,עבוד דרך מהומות פוליטיות    מהפכניות – טרוצקיסטיות,ועד ל"סתם" שודדים עצמאיים.אבל הילדה הזו דווקא נפגעה דווקא ממחלה מסוכנת כשניסתה להאכיל קוף על עצי הג'ונגל במרחבי המדינה.הרבה דפיקות לב עברו על הורי הצעירה עד שבבתי החולים בארץ נמצא מזור לבעיותיה הרפואיות.תת תרבות הזו – של ההרפתקנות הזולה אחר כל טיול מלא סכנות,באה מכך שהעולם החילוני והרחוב מחנכים את הילדים,ולאו דווקא בית הספר ו/או ההורים עושים זאת.ההרפתקנות הזו באה גם למצוא מזור "רוחני" לצעירים וצעירות שנולדו בבתים יהודיים מרוקני יהדות או בבתים יהודים שהיהדות שם היא משהו סמלי בלבד.אך בעיקר אותם צעירים וצעירות לא יכולים לראות ביהדות רוחניות אמיתית משום שבמדינה הזו משדרים,כותבים ומרצים נגד היהדות,וכך נופלים חללים גם מבתים דתיים יפי נפש שחשופים וחושפים את עצמם מדעת ל"רעל האינטלקטואלי" נגד היהדות.הרוחניות איננה נמצאת בפה של הקוף מבוליביה,הרוחניות איננה מקננת בהרי האנדים ולחוף ימה של פרו,הרוחניות איננה נמצאת בחגיגות הסמים של גואה וגם לא במקום הכי גבוה בעולם,על הר הקלימנג'רו,שבפסגת הרי ההימלייה של נפל,בהוטן והודו.הרוחניות איננה מתחבאת במנזרים של יפן ובבתי העבודה הזרה של סין ותאילנד.רוחניות אי אפשר למצוא במרתפי הבירה בגרמניה או בפאבים שלונדון וגם לא במנהטן שבניו יורק.הרוחניות האמיתית נמצאת ממש לידינו – בתוך כתבי הקודש היהודיים,מחמשת חומשי תורה,עבור דרך הנ"ך,דרך המשנה והגמרא,ואח"כ דרך כל שאר המפרשים והמדרשים.רק שם טמונה הרוחניות המורה כיצד להקים משפחה,באיזה עבודות לעסוק ומה לא ללמוד.וכמובן ששם מורים לכל יהודי כיצד לעבוד את השם כדי שיזכה ל"ושמחת בחגיך והיית אך שמח".

   חב"ד הייתה התנועה הראשונה ביהדות החרדית ששלחה שליחים לחזק יהודים טועים וחלשים.זו הייתה דרכם של אדמו"רי חב"ד שעמדו כעמוד האש לפני המחנה.הם שלחו את השליחים הללו כדי שיהודי שירד מהמצוות יחזור אליהן.כוונתם הייתה לקרב את היהודי לתורה אבל לא לקרב את התורה ליהודי,ובודאי שלא לעשות זאת בדרך של הורדת רמת היהדות רק משום הרמה הנמוכה של המתחזקים.גם האדמו"ר האחרון של חב"ד – שהייתה לו דרך אחרת בהנהגת היהדות,משאר היהדות החרדית,התכוון לכך שהשליח שלו יחזיר בתשובה את אנשיו ולא יותיר שם כאלה שבגלל מצבם הרוחני הקשה יעניקו גם לו פרנסה לעולמי עולמים.אבל מאז מותו של האדמו"ר האחרון הזה הרי שרבים משלוחיו שכחו כי באו לכל תפוצות תבל כדי להציל אנשים ולשלחם מאש הכפירה.לעומת זאת הרי שלא מעט שלוחים של חב"ד בעולם מעודדים את ה"תרמילאי" להמשך דרכו הנלוזה,משתתפים עימו בחוויית התרמילאות תוך עידוד התרמילאי,להישאר במצבו הרוחני הירוד,וע"י כך ימשיך להזדקק לחב"ד ולשליחיה לעולמי עולמים.הסרט "קטמנדו" ועוד כל מיני גימיקים,הצגות ופרסום שמעודדים ע"י חב"ד,יוצרים דווקא הזדקקות להמשך קיומם של "תרמילאים" ברחבי העולם,כדי שלבתי חב"ד תהיה  זכות קיום כלכלית.

    מניסיוני ברומניה למדתי שישנם מקומות רבים שהצלת יהודי – מבחינה לרוחנית,חייבת להביא לסילוקו מארצו,ממולדתו ומבית אביו.וכמו כן הקמתה של  קהילה לשם "קהילה" הוא לא פעם סיכון רוחני בארצות שאין להן עתיד יהודי – רוחני.למרות שנראה כי תנועת חב"ד היא המרפא לבעיית ה"תרמילאות" הרי שבמקומות רבים בעולם היא זו שאשמה בהנצחת ה"תרמילאות" ובמתן לגיטימציה "תורתית" לתת התרבות הזו.במקום זאת היו צריכים שליחי חב"ד להטיף נגד תת התרבות הזו ולהקטין את מספר הסוגדים שלה(עד מוות ממש!...)עד לאפס,גם אם חב"ד לא תצא נשכרת מכך לעתיד,מבחינה כלכלית.

חוק ה"גיור" יפגע בערבים

בס"ד

  חוק ה"גיור" יפגע בערבים / הרב אליהו קאופמן

    החרדים כביכול נמצאים במרכז בעיית העברתו של "חוק הגיור" –  מ"בית מדרשה" של "התנועה". מבלי להיכנס לתוכנו של החוק – ההופך את ה"גיור" למוצר עממי שווה נפש, הרי שאני יכול להעיד כי הציבור החרדי ישרוד את החוק הזה כמו שהפרושים של בית שני שרדו את הצדוקים, הבייתוסים, הקראים והשומרונים. כל הללו איימו –  באוכלוסייתם דאז, להפוך לדומיננטיים ביהדות, ועוד עם כוהנים גדולים צדוקים אך הסוף היה אחר. והיום יתכן גם שחלק מה"מגוירים" שיבואו דרך החוק הזה יהפכו לימים ל...חרדים!

    אבל "חוק הגיור" החדש –  כמו "חוק השבות" והרעיונות שכל דכפין יוכר כ"יהודי" ויזכה להיות אזרח ישראלי באופן אוטומטי, הינם בעיקר סכנה נוספת כנגד הציבור הערבי, שכל המאמצים הללו ("לגייר" כל דכפין...) נעשים כדי להפכו למיעוט שבמיעוט. והנה אלה שמעלים את החוקים הללו אינם אלא אגפי ה"שמאל" וה"שלום" שבאוכלוסיה הישראלית , כמו "התנועה" ומר"צ. ואם נתניהו לא יעלה את החוק מאיימים ב"התנועה" להביא את אנשי מפלגת העבודה , מר"צ ואולי גם חד"ש(!) להצביע בעד החוק הזה. מישהו צריך להעיר את עיני הח"כים הערבים כי לא כל מה שמעלה השמאל הציוני ואף הא-ציוני הינו כשר למהדרין, אלא מדובר בטרף שבטרף. הרוב ה"ציוני –  יהודי" עולה ועולה משום אותם חוקים ו"גיורים" יצירתיים שהשמאל דווקא מוביל אותם באמתלא של "חופש דת" ו"ליברליזציה הלכתית". החוקים וה"גיורים" הללו אינם עולים להצבעה בפרלמנט הישראלי משום "מחלוקות רעיוניות לשמה" אלא לצורך דמוגראפי ציוני, והקורבן הראשי של אותם חוקים ו"גיורים" איננו הציבור החרדי אלא הציבור הערבי, שהרה סוציאליזציה שהוא עובר הפחיתה לו גם את הילודה בכמעט 100 אחוז!

   טוב יעשו הח"כים וראשי הציבור הערבי אם ישקלו את כל הברית הזו – עם השמאל, בנוגע ל"ליבראליזציה בנושא דת ומדינה" שוב ושוב. אין ספק שדווקא בתקופה כזו, כאשר הימין של ליברמן מתאחד עם ה"שמאל" של לבני, לפיד ואף של מר"צ ל"מטרות גיור ציוניות", כדאי היה לח"כים הערבים לנסות לפנות לאגף החרדי בפרלמנט הישראלי ליצירת ברית משותפת כנגד חוקי הנצחת המהגרים הלבנים מאירופה ומאמריקה, כרוב במדינה הזו. מי יודע לאן עוד יכולה להוביל הברית הזו, שבסיסה הוא באיחוד ה"ישוב הישן" בארץ ישראל – פלסטין, מהימים שלפני הכיבוש הבריטי וההתנחלות הציונית.

    כיצד לפיד ולבני מהתלים במחנה השלום אפשר ללמוד מכך שכאשר לא אושר להם – ע"י נתניהו, להעביר את "חוק הגיור" הם פתאום הודיעו על "מחשבות פרישה" מהקואליציה באמתלה הישנה נושנה ששמה "הרצון לחידוש שיחות השלום". אבל אם החוק היה עובר הרי ששיחות השלום היו כמובן נשכחות מאנשי לבני ולפיד...

    ובאשר לשינוי אצל נתניהו, ביחס ל"חוק הגיור", הרי שהחרדים מהאופוזיציה אינם מפחידים אותו בהווה ובעתיד, אלא שכשהחוק החל לזוז היו נתניהו וליברמן באותה רשימה ולכן "גיורי" יוצאי חבר העמים היו אמורים להתנקז אליהם אך משפרש ליברמן הרי שה"גיורים" הללו יתנקזו רק אליו ולכן נתניהו איננו מוכן לחוקק חוק שעבור הליכוד הוותיק יהיה זה חוק של מפלה אלקטוראלית. 

פרויקט גרי החלומות

בס"ד

  פרויקט  גרי החלומות / הרב אליהו קאופמן

     צריך להיות בין טיפש לתמים כדי להאמין שמר בנימין נתניהו חושש מהחרדים ולכן הוא הקפיא את הצעת "חוק הגיור" של ח"כ אלעזר שטרן מ"התנועה".המפלגות החרדיות – שמחוץ לקואליציה, אינן מפחידות את נתניהו כלל וכלל.וגם אם כולם ילכו לבחירות חדשות הרי שנתניהו יודע היטב כי "יהדות התורה", ובמיוחד ש"ס, תצטרפנה לכל קואליציה עתידית שיקים ותשכחנה את הקדנציה האומללה הזו. כשמגישים לש"ס ול"יהדות התורה" כופתאות חמות הן כבר לא מתלוננות על המקרר הריק מהקדנציה הקודמת,אלא שועטות לשרת את ה"גביר" החדש – ישן,ובשמחה מרבית.אז באמת מדוע החל נתניהו לחשוש מהחוק החדש שאותו הבטיח ל"התנועה"? ההסבר הוא יותר אלקטוראלי מאשר עקרוני או קואליציוני.

    כשהחוק הזה הועלה ו"התבשל" הרי שהליכוד ו"ישראל בתינו" היו בבחינת רשימה מאוחדת עם אופציית מיזוג,וככזו הרי שהחוק החדש היה בודאי מביא אליה יותר ויותר בוחרים חילוניים,שרבים מהם יוצאי וצאצאי עולי חבר העמים.הללו – כאסירי תודה,לא רק שהם היו מצביעים בעתיד לרשימה המאוחדת הזו,אלא שהם היו גם מביאים את קרוביהם מחו"ל לארץ וביחד מחזקים את "הליכוד- בתינו".מן הסתם הרי ברור שהחוק החדש היה  מחזק גם מפלגות כ"יש עתיד", "התנועה" ואף את מר"צ, אבל במיוחד "הלכוד- בתינו" היו יוצאים הנשכרים ביותר מהחוק הזה.החוק החדש לא הוכן "לשם שמים" אלא כצורך אלקטוראלי דחוף למען ציבור שחפץ להירשם כ"יהודי" באופן פראקטי ומיידי.להווי ידוע שעד אותן עליות שעלו מחבר העמים בשנות ה-90, הרי שלא הועלה נושא ה"הקלות בגיור" בפרלמנט הישראלי באופן כה דחוף,וזאת משום שלא לו היו מספיק קליינטים .מפעם לפעם דאגו מפלגות השמאל להעלות את העניין ברמה הרעיונית,אך מחוסר עניין אלקטוראלי הרי שהן גם גנזו אותו במהרה.אבל מאז העליות ההמוניות הללו החל הנושא לעניין את הימין,משום האוצר האלקטוראלי שהיה טמון בציבור החדש,שהגיע לארץ עם עמדות שמימין למפה הפוליטית.ואת מה שלא הצליחו לחולל מר"צ ושאר רסיסי השמאל שלפנייה,הצליחו לעשות מפלגות ימין ובראשן "ישראל בתינו".כאשר הועלה החוק של שטרן הרי שנתניהו היה בטוח שהרשימה המאוחדת שלו ושל ליברמן תהיה הנהנית העיקרית מפירות "חוק הגיור",שעל פיו יוכל המתגייר לבחור לעצמו "בית דין נוח" כבקשתו ואילו כל "רבני הערים" יוכלו לפתוח "בית דין לגיור" ללא קשר ל"בית הדין הרבני" האזורי או ל"מנהל הגיור הארצי".אבל הפירוד בין נתניהו לליברמן גרם לכך שנתניהו יחשוב יותר מפעמיים על הרעיון החדש הזה.

   הפירוד של נתניהו מליברמן הותיר רק את האחרון עם הפונטנציאל האלקטוראלי העתידי שייהנה מחוק כזה,שכמובן צאצאי יוצאי חבר העמים מייחלים לו מזמן.הליכוד הישן – על בוחריו האשכנזים והספרדים הוותיקים ,לא ייהנה אלקטוראלית מ"גיורם" המהיר של עולי חבר העמים או סתם מתבוללים מהמרכז ומהשמאל,וכל זאת עוד בימים שאימתו האלקטוראלית של משה כחלון מרחפת אף היא על הליכוד.ולכן מדוע באמת שנתניהו יחוקק חוק שתוך קדנציה אחת יביס אותו ואת מפלגתו לטובת ליברמן, לפיד ולבני?! כן,זה כל הסיפור בקצרה.מי שמכיר את המצב יודע כי החרדים נמצאים מחוץ לתמונה,וגם אם היו משתתפים באיזושהי קואליציה הם היו מוותרים על המאבק היהודי הזה לטובת הכופתאות החמות,ו"נעדרים" מהמליאה כשהחוק היה עובר בקריאה שנייה ושלישית. לנתניהו עדיף ללכת לבחירות מוקדמות, ובמהירות – לפני שלבני, לפיד ובמיוחד ליברמן יקצרו את פירותיהם מהחוק הזה.

    אבל ישנה כאן עוד נקודה מעניינת ושמה ה"מפלגות הערביות".הציבור החרדי – מימי הפרושים, הספיק כבר להתמודד עם רפורמים כמו הצדוקים, הבייתוסים, הקראים והשומרונים, וכל אלה לא שרדו את ההיסטוריה, ומכאן שגם "גיורם" של נכרים שיוותרו חילוניים, יעבור מן העולם ושוב היהדות האורתודוכסית תשרוד עד בוא גואל צדק.ולכן החוק הזה הוא יותר חוק אנטי ערבי(כדי שיוותרו במיעוט...)מאשר אנטי חרדי, והנה דווקא גורמי שמאל פרו ערבים כ"התנועה" ואף מר"צ חוברים לליברמן שמימין ומעלים את החוק הזה,ואילו הערבים אינם פוצים פה, ואולי אפילו חד"ש תצביע בעד החוק הזה.אין ספק שרק במדינת  ישראל – לנוכח מושג ה"ציונות" שמקביל וזהה למושג "המדינה", הרי שמושגים כ"שמאל" ו"ימין" איבדו מזמן את טעמם כשמדובר בהמשך קיומה של ה"חומה המערבית שבפני הברבריה שבמזרח".זו גם הסיבה שהשמאל בישראל הוא מיליטאריסטי לעומת עמיתיו הפציפיסטים בחו"ל,ואילו בימין הישראלי מוכנים לקבל את כל התועבות(החוק של סער...)ולו בלבד שבני/בנות זוגם/ן יעלו אף הם לישראל ויצטרפו ל"עם החדש".

      אילו הח"כים הערבים היו מגלים בגרות ועצמאות פוליטית מפטרוניהם בשמאל ובמרכז הציוני, ואילו החרדים היו בועטים פעם אחת ולתמיד בימין הבוגדני והאנטי דתי,הרי שאפשר היה לרקום כאן ברית היסטורית יצירתית שהעולם הגדול היה נותר פעור פה מההפתעה הזו,ומי יודע מה היה יכול להיות ההמשך הפוליטי של המזרח התיכון בעקבות כך.אבל הימין והשמאל יכולים להיות רגועים כי החרדים והערבים עדיין רחוקים מהעצמאות והיצירתיות הזו ולכן מלאכתם של הצדיקים הללו נעשית בידי...בנימין נתניהו!

להוריד את הדגל

בס"ד

    להוריד את הדגל / הרב אליהו קאופמן

    אני עדיין זכר את הימים ההם –  בראשית שנות ה-90, כאשר ש"ס נכנסה לקואליציה של השמאל, לצד מפלגת העבודה , ובמיוחד לצד מר"צ האנטי דתית. הגר"ע יוסף ביקש מאנשי ש"ס להבליג לנוכח הפראות של בעלי החליפות הקצרות והעניבות הצבעוניות (שנשותיהם עטורות בפאות נכריות נלוזות שהגר"ש אלישיב אסר...) , שביזו את ראשי ש"ס ואפילו השליכו –  כדרך הרפורמים, את התפילין שלהם לארץ. והכל בגלל שש"ס לא נהגו בדרך של "השקפה" והתחברו לשונאי הדת. אינני בא לקטרג על הטיעון אך אותם המבזים –  גלוחי הזקן וקצרי הפאות, לא רק שלא נאה קיימו אלא שמה שדרשו מאחרים הם עצמם דרכו עליהם.

    היו אלה הימים שב"יתד נאמן" יצאו חוצץ נגד "רב העיר" של צפת –  שמולי'ק אליהו, על שהלה חילל את קברי הקדמונים בבית העלמין העתיק של צפת (ולימים התיר קבורתו של חמור, אותו פייבל ברג, לצד קדושי ישראל כמרן ה"בית יוסף" והאר"י הקדוש). המחנה ה"השקפתי" הזה קרא לעצמו "ליטאי" והתיימר להמשיך את דרכם של ראשי ישיבות מיר, פונובי'ז  וסלובודקה, ואת דרכם של הגאונים גורוזי'נסקי, ה"חזו"ן אי"ש", בית בריסק וה"חפץ חיים". אבל לימים הסתבר שהכל היה "פוזה" ותו' לא, ובמיוחד במותו של הרב שך. אלה שביזו את ש"ס על ישיבתם עם מר"צ ישבו אף הם –  כעבור מספר שנים, עם אותה מר"צ ולא בראשותו של  רבין אלא בראשות אהוד ברק האנטי דתי. למפלגה הזו קוראים "דגל התורה". אלה שמתיימרים לייצג את הישיבות והתורה מייצגים כיום את השמאל של מפלגת העבודה עם האנטי דתית מירב מיכאלי, וביחד עם אותו שמולי'ק אליהו, שאותו הם גידפו לפני מעט יותר מעשור. אותם אלה שצעקו כי אסור לשבת עם "אוכלי השפנים" מהשמאל הם אלה המתחננים כיום לשמאל היותר קיצוני שיכניסם לברית טמאה איתם. אותם אלה שדיברו על "ייהרג ובל יעבור" בענייני הגיוס לצבא הציוני הם גם אלה שהמציאו את ה"נח"ל החרדי" שמשמיד נפשות טהורות , ולימים הם היו אלה שהביאו את גזירת הגיוס, בהסכימם להתפשר עם צבא השמד, דרך נציגם אברהם רביץ, איש מחתרת הלח"י האנטי דתית. אלה שדיברו כנגד ה"מזרחי" כשרוממות אל בגרונם הם אלה המקדשים את שמולי'ק אליהו, מבית התועבה בי"ם. הם גם אלה שרוממות המלחמה "נגד הגיורים הפיקטיביים" בגרונם אך בית הדין שלהם בבני ברק (של שמולי'ק קרלי'ץ...) הוא זה ש"מגייר" כל מה שזז, ועוסק בהונאות "גיורים", ולבסוף אינו מקנה שום תעודה. וכשאותו רב לץ מראשל"צ –  יצחק פישר, לוחם, כביכול, ב"גיורי הסרק של הרבנות הראשית", הוא מסתיר כי המחנה שאליו הוא קשור הוא זה המכין את ה"גיורים" הזוועתיים ביותר, בבית הדין של משפחת קרלי'ץ מבני ברק, שהרב ניסים קרליץ ברח ממנו כל עוד נפשו בו. שם –  בבית דין ה"מפואר" הזה, יושבים דיינים כסילמן וויזל וצוחקים על כל אמת מידה של צדק. אבל להם מותר הכל בי הם שייכים ל"עולם התורה של דגל התורה". הם גם אלה שתמיד דיברו על "איסור כרת בעליה להר הבית" וכנגד "התגרות באומות העולם" אך הם אלה שלימים תמכו ב"משאל עם" בעניין המשך החזקת שטחי הציונים, ולאחרונה הם תומכים ברב מפוקפק שימלא בחבית חומר נפץ את היחסים בין יהודים לערבים אם יבחר ל"רב של ירושלים", ויעלה את כל המטורפים להר הבית. אבל באמת מה זה איכפת ל"דגל התורה", והרי את בחוריה (גם הסוררים והלא לומדים...) היא משחררת משדה הקרב לטובת מותם של יהודים חילוניים  ונכרים מחבר העמעם ומהעדה הדרוזית?...

    התמיכה של "דגל התורה" בליצן מצפת איננה ה"הברקה" האופורטוניסטית הראשונה שלה כנגד דת אש למו. זה כבר התחיל בהקמתה של ש"ס הרפורמיסטית בשנת 1984, אך לגר"מ שך היה אז העוז להודות כי טעה וקונן כי לא יהיה לו עולם הבא בגלל הקמתה של ש"ס. אבל עד מהרה עקפו אנשי "דגל התורה" את ש"ס, שאותה הם כל כך ביקרו. רבי'ץ וגפני ישבו בממשלת השמד של אהוד ברק ומר"צ. הם אלה שקודם לכן העלו לכס ה"רבנות הראשית" את ישראל מאיר לאו, רב מעללים בפני עצמו. לימים הם אלה שהעלו חילוני קיצוני כיונה מצגר –  שהעיתונות הביאה סיפורים מסמרי שיער על הוללותו והיותו איש תועבה, ולימים יצא מהסירחון הזה חילול ה' שלא נודע כמותו. לפני כעשור היה הירקן אפרתי (פעם איש חסידות בלזא ופעם "ליטאי"...) ששיקר את הרב אלישיב והציג לפניו את המצגרון הזה כ"מי שהתמיד בישיבה בלימוד תורה ובזכותו למדתי את מה שלמדתי". וכך יצא העגל הזה והיה ל"רב הראשי לישראל" וחילל שם שמים ברבים, ובקרוב יצא משפטו לאור וגם יתגלה מי היו אלה שלהם השכיר את דירותיו. ואותם מזרחיסטים מחופשים בחליפות שחורות , הם אלה שתמכו בדוד לאו הבן ל"רב הראשי", לאחר שנודע לכל שהוא היה הרב היחיד שהסבים להשתתף בטקס עבודה זרה יפאנית, ולאחר שהכריז כי הוא "רב ציוני". והיום הגיעה העת ש"דגל התורה" יתמכו ב"רב לאומי" אמיתי –  לאומני וקל דעת בענייני יהדות כשמולי'ק אליהו , הליצן מצפת.

    אין שום קשר בין הרי"מ אליהו –  שהיה ממחברי ההלכות של ה"בן איש חי" בדורנו, לבין שמולי'ק אליהו מצפת, חוץ מזה שמדובר באב ובן. שמולי'ק הבן רחוק מהשקפתו ההלכתית של האב , מגאונותו של האב בתורה ומהיות האב רב ומנהיג לכל עדות ישראל. אליהו הבן הוא בין התפר שבין ה"מזרחי" לרפורמים. הוא האיש שמתיר ריקודים מעורבים של נשים וגברים וספר תורה בידי הנשים. הוא האיש שהביא את ביתו –  כ"חנוך לנערה עפ"י דרכה", לבית התועבה של הרפורמים בי"ם, בעיצומה של מלחמת קודש בעיר נגד אנשי התועבות, והוא זה שביקש להראות בדרכו הנלוזה "גשר חי" בין החיים בצילה של התורה לבין המתים הרפורמים. לא במקרה תמכו בו לפני שנים לא רבות אנשי מר"צ, ל"רב העיר", למרות עמדותיו הניציות. עבורם –  כמהרסיי דת, האיש הזה היה הטוב שבטובים להוריד את השקפת התורה לאפס, ומסתבר שמה שטוב למר"צ טוב גם ל"דגל התורה"...

    "דגל התורה" היא בעצם בעבועת אותו שליש תלמידים שסולק מישיבת ה"נצי"ב מוואלווזין", בהיות השליש הזה חלק בלתי נפרד מהסכלת ברלין. זהו לימוד שאינו לקדושה אלא "לשם ידע". אלה הם האנשים שחכמתם (בע"מ...) קודמת ליראתם. לא לחינם קרה להם מה שקרה. אינני חושד לרגע בנאמנות  הבחורים, האברכים ואף בני התורה שבמחנה זה לתורת האמת  אך ההנהגה שהשתלטה על המחנה הזה איננה מזמן ממשיכי הליטאות, הם אינם עוד משומעי לקחו של ה"חזון אי"ש" ואפילו הרב שך נשכח מליבם. אלה הם קרייריסטים פוליטיים שחלקם אף שבבניקים משוקמים, אחרים הם "רבנים" בזכות היותם אוכלי "לחם העצבים" הציוני שמממן את  מה  שהקימו כ"ישיבות" מאולתרות", ואחרים הם כאלה שהתחנכו אצל ה"מזרחי" ונותרו כאלה, מלבד החליפה והמקטורן שהשחירו. עבורם צוואת המהרי"ל דיסקין ו"בית בריסק" –  להוציא מכלל ישראל את הציונים ואת ה"מזרחי", איננה קיימת כלל. חלקם של פרחחים אלה הם מאותם צאצאים של אנשי השמאל הלאומנים של פא"י שהתאדו ב"יהדות התורה" וממשיכים להרעיל את הבארות כפי שעוללו לאדמו"ר מסאטמר ולגאון אלחנן ווסרמן. מזמן שכחו המודרניים ווהגלוחים של "דגל התורה" – על רבני הציונים העומדים בראשם (!), כי ימין ביהדות זו תמיכה בעול שמים וכנגד הלאומיות, ואילו שמאל ציוני אלה הם מחריבי קרתא הלאומיים. הימין והשמאל –  של השקפת הגויים, הפכו אצל שוטים אלה לעיקר. המצב הזה –  שראשי המחנה של ה"מירוחניקים" בשחור, הוא זה המורה הלכה והשקפה בישיבות וב"רבנות", הרי שהוא עוד ניצוץ אחורי מדור המדבר, מהימים שדתן ואבירם, שישבו עם פרעה לענות את העם, הפכו לימים ל"גדוליו" של העם. אך הניצוץ של דור המדבר שחסר לנו הוא של משה רבנו, שעמד מול הרשעים הללו. אלה שתמול שלשום שולם כספם מפנקס ההמחאות הציוני, הם אלה שהפכו פתאום ל"גדולי ומאורי הדור".

    קטונתי אמנם והנני הדל שבאלפי מנשה אך רבותי הותירו לי ספרים שאזהר מ"גדולי תורה" שצמחו באיזמיר , בעזה ובנצרת, על אף גאונותם בתורה ובפלפול, והותירו לי רבותי סימנים של עד"ש ודצ"ך להכיר בהטעיות השטן, שאם אותם "גאונים" ו"צדיקים" מתחברים לרשעי הדור ולמחטיאיו הרי שהם בבחינת "נביא שקר" ו"חולם חלום", שהקב"ה מנסה אותנו בם. שמולי'ק אליהו –  המקל במצוות  התורה , הוא מרשעי ישראל שלוחמי ההשקפה הטהורה לחמו נגד מורי דרכו שב"מזרחי", ולכן מי שמורה להתחבר עימו ועם שאר המורדים ב- ה', הרי שהוא נביא שקר ו"חולם חלום", שהשם הטוב מנסה אותנו בו, שהרי רצונו של ה' איננו שנתחבר לרפורמים ולמטיביהם, בדמות שמולי'ק אליהו, שרוליק ודודי לאו , יונה מצגרון ההולל ומירב מיכאלי הלוחמת נגד ה' ומשיחו. אין פלא שממחנה המצורעים הזה –  שסכנתו מרובה לישראל כי הם השתלטו על התורה ועל "גדולי הדור", יצאו ויוצאים פרחחים ו"שייגיצים" כמו הירקן אפרתי, קרייני הרדיו הפוקר "קול חי" , אותו אורי לופוליאנסקי שהכה בקנאי י"ם ועוד מיני קליפות סרוגות עם כיפה שחורה לראשם, שבארה"ב מצאו להזמין את אותו מאיר לאו ההולל שישא מקשקושיו הרפורמים ב"סיום הש"ס".

     ולא במקרה הלך הזרזיר מ"דגל התורה" לע(א)ורב מצפת. לאחר מותו של הרב לוי ביסטריצקי – רבה של צפת ואיש הכשרות שלה, ניסה שמולי'ק אליהו להשתלט על הכשרות אך ידו לא צלחה כי בנו של הרב ביסטריצקי דרש את התפקיד לעצמו, ולא במקרה. ואמנם התפקיד עבר לבנו של  הרב ביסטריצקי וכך ניצלה מערכת הכשרות בעיר מקריסתה. באותם ימים סירב הרב ביסטריצקי הבן להכיר במוצרי ההכשר של "שארית ישראל" כ"מהודרים", שהרי ההכשר הזה –  שאנשי "דגל התורה" זוללים ממנו, אינו באמת הכשר מהודר (ולראיה בבני ברק רבים מהליטאים אינם אוכלים ממנו...) והוא מסתמך על משגיחי רבנות או על בעלי העסקים עצמם, וזהו הכשר ה"מהודר" היחיד בעולם שראש ההכשר שלו (טוביה מובשובי'ץ) התפקר אך המשיך לנהל את יצור היין שלו . וככזה סרב הרב ביסטריצקי לאשר את מוצריו של ה"הכשר" הלזה. מכאן החלה הברית בין אנשי "דגל התורה" –  מחטיאי הרבים, לשמולי'ק אליהו, והם מקוים שלאחר תמיכתם בו הוא יכפה על הרב ביסטריצקי את "שארית ישראל" האומללה.

מדינת כל אזרחיה

בס"ד

   מדינת כל אזרחיה / הרב אליהו קאופמן

    לפני כשנה ומשהו לערך התקיימה בת"א –  מול ה"קריה", הפגנה של אנשי שמאל לשחרורו של סרבן גיוס מחיפה, שנתמך גם על ידי הוריו. הסרבן הזה לא דיבר עוד על ה"סירוב לשרת בשטחים הכבושים", אלא על סירובו לשרת בכלל בצבא. רובם של משתתפי המחאה למענו היו אנשי חד"ש. רק פחות מעשרים שנה קודם לכן סרבו אנשי חד"ש לעמוד מאחורי סרבנות טוטאלית ו"קידשו" רק את זו שהתנגדה לסרב לשרת ב"שטחים שמעבר לקו הירוק". מי שהיה מדבר אז על סירוב בכלל הרי שאנשי חד"ש היו קוראים, במקרה הטוב, "הרפתקן". והנה הכל השתנה והסירוב הכולל הפך לדגל החדש של חד"ש. אז השתנה  בזמן של פחות משני עשורים?

     במשך פחות מעשרים שנה הספיקו גם בחד"ש –  ואפילו באגפה היהודי, להבין כי עניין השירות הצבאי בכלל הוא פגום, ולא רק בשטחים הכבושים. ההבדל בין "שטחים כבושים" ל"קו הירוק" לא רק שהתתשתש אלא שלכל כבר מובן שצבא הכיבוש ב"קו הירוק" הוא זה שמגן על הפיכת "שטחי הכיבוש" ל"קו הירוק".

     ואת מה שהבינו בחד"ש בפחות משני עשורים יש להבין כיום עם ה"מבוי הסתום בשיחות השלום". כבר בימי רבין ושות' הרי שהסוגיה של ה"התנחלויות" היתה בעייתית. בשנות ה-80  ובראשית שנות     ה-90 הפך ה"קו הירוק" למושג ארכאי. גם מפלגת העבודה ומר"צ לא מנעו מההתנחלויות להתפתח לערים ישראליות של ממש. כשחרדים נשלחו בעל כורחם לגור בביתר ובמודיעין עילית הרי שבמר"צ ובשמאל העבודה לא רק שלא הזילו דמעה אלא שהם עודדו את העניין. והיום חיליק בר וחבריו מצפים שנתניהו יוציא להם את הערמונים מהאש ויגרש את המתנחלים שהם העלו... אשרי המאמין. היחיד שעוד העיז היה זה  אריאל שרון, וגם זאת לכמה "פרופלורים" אבל לא לאריאל , עמנואל ושלומיאל. כדאי להפסיק להונות את הפלשתינאים על הקמת מדינה בנוסח אנדורה –  פנדורה, כי גם הסיפור הזה הוא צי'זבט. "שטח סי" כבר מזמן אינם פלשתינאים, ואילו שטחי "בי" ו- "איי" מחוררים אף הם מהתנחלויות. והשלב הבא זו תוכנית אל עריש השנייה, כלומר גרוש הפלשתינאים לסיני. מכאן שהאופציה הריאלית היחידה שנותרה להם זו הדרישה לשיויון אזרחי של מיליוני חוסי כיבוש ללא זכויות אזרח, דהיינו: "מדינת כל אזרחיה". ואני לא במקרה אינני קורא לה "מדינה דו לאומית".

     זאת אינה "מדינה דו לאומית" משום שבשטחי הקולוניאליסטים של ה"קו הירוק" יש יותר משני לאומים– חוץ מהיהודים הערבים, וגם המתנחלים ש"מעבר לקו הירוק" אינם רק יהודים. בכל הארץ שבין הירדן לים התיכון יש לא רק יהודים וערבים אלא גם ביאלורוסים, אוקראינים, רוסים, קווקאזים, סתם אירופאים נוצרים, מולדבים, אוזבקים , קאזחים וגם סודנים, אריתראים ולבנונים. ואם המדינה שב"קו הירוק" מתקיימת יפה עם כל אותם לאומים –אז מה כבר מפריע להם לתת זכויות אדם לכמה מיליונים של ערבים ולאלף שומרונים?

    כיהודי דתי –  עד בוא משיח צדקנו בע"ה, זה באמת לא יפריע לי אם את המדינה שלי תייצג באירופה זמרת מאל בירה ולא מר/גב' דנה אינטרנאשיונאל. עבורי זה לא ישנה אם קבוצת עזה סיטי תהיה זו שתשחק באירופה ולא מכבי ת"א או מכבי חיפה. ובמיוחד אשמח אם בבית המשפט העליון יהיו יותר שופטים ערבים מאשר מתבוללים יהודים אנטי דתיים.

     כל עוד הפלשתינאים יתבעו מדינה עצמאית הרי שמי אני שאשלול את זכותם להגדרה עצמית, אבל אני חושב שלאור הרמייה שלבה זכו הפלשתינאים בנושא, הרי שגם הם מבינים שצריך להמר על כל הקופה,.וכמו שחד"ש שינתה את פזמונה הצבאי הרי שהגיע הזמן שהשמאל הציוני וחד"ש ישנו גם את פזמונם האזרחי.

      

להוציא אותם מחוץ לחוק

בס"ד

   להוציא אותם מחוץ לחוק / הרב אליהו קאופמן

   חילו ה' וחילול ספרי התורה שהתרחש בכפר יונה ביום חג שמחת תורה תשע"ה, חייבים להסעיר כל יהודי באשר הוא –  וגם את אלה שקיום המצוות אינו חלק ממשי מחייהם. מעלליה של התנועה הרפורמית –  בכל הנוגע ל"אשר בדו מליבם", עובר כל גבול. מעט מהציבור יודע כי מדובר בכת של פרובוקאטורים וליצנים, שבינם לבין יהדות אין ולא היה מעולם דבר וחצי דבר. הם לא למדו ואינם לומדים תורה באמת , הם אינם יודעים מהו פירוש לתלמוד ומהי המשנה, והם לא קראו מעולם מדרש חכמים מהו. זהו איננו הויכוח שבין חובשי ה"כיפות הסרוגות" לכיפות השחורות. זהו איננו הויכוח שבין החסידים לליטאים. זהו איננו הויכוח ההלכתי שבין אשכנזים לספרדים, וזהו אפילו איננו ההבדל בין החרדים הכי רדיקלים ליהודים המסורתיים ואף לחילוניים שבעם ישראל. זהו הויכוח שבין כל בסיס היהדות לאלה שרצו לעקרו, ועוד בדרך של ליצנותא.

   יהודי באשר הוא יהודי יודע משחר נעוריו כי ישנם כמה אלמנטים קדושים ביהדות שאותם לא מחללים, אף אם אותו יהודי אינו מאמין בהם. ספר התורה, המזוזה , התפילין , הכיפה והטלית הם אלה שכל נגיעה בהם –  גם ע"י מי שאינו שומר מצוות, היא בדחילו וברחימו. האלמנטים הללו שמרו את עם ישראל מיום מתן תורה ועד היום, בכל רחבי כדור הארץ. רק האנטישמים הגדולים ביותר העזו לפגוע בסימנים הללו , ועוד לצחוק על קדושתם בפרהסיה. ספר התורה למשל בוזה ע"י גדולי הצוררים כמו היוונים והרומאים ואחרים, אבל היוונים עלו בשפלותם על כולם, כאשר פרשו אותו בבית המקדש ובצעו עליו מעשה תועבה באונס. ביזוי ולעג הם גרועים משריפה וקריעה. אבל כשזה מגיע משונאים, ועל דרך הלחימה, זה כואב אומנם אבל מובן, אבל כשיהודים מחלילים את קודשי ישראל ומציגים את ספר התורה הקדוש במערומיו כ"מצווה", הרי שאמות הסיפים צריכים לרעוד. והמעשה היווני הזה אירע ביום שמחת תורה בכפר יונה, כשהרפורמים שם מציגים את ביזוי התורה כ"מצווה".

    התנועה הרפורמית –  מאז הקמתה בגרמניא ועד לימינו אנו, באה לעשות צחוק מקודשי ישראל. להבדיל משאר היהודים –  שספר תורה, צום יום הכיפורים , קדושת טלית והתפילין, החגים, השבת  ובית הכנסת יקרים להם, ואשר מעולם לא חשבו לעקרם מישראל במתכונתם ההיסטורית  , הרי שהרפורמים הפכו כל דבר קדוש לחוחא והיטלולה , שינו את דרך מנהגם להיפכא מיסתברא, ולאחר שעקרו הכל הם קראו למה שלא נותר "דת"! לא לחינם נרעד –  לפני שנים, מי שמכהן כיום כנשיא המדינה, עו"ד ראובן ריבלין. בתמימותו הוא טס אז לארה"ב וחשב "לחוג" את יום הכיפורים אצל הרפורמים, אך מה גדול היה כאבו כשנוכח כי הרפורמים ביום הזה כלל לא צמים אלא אוכלים "ארוחות חג" דשנות! רק מעטים יודעים שישנן כתות רפורמיות בארה"ב שגם מעלות לתורה...כלב! גם יהודים מתבוללים יודעים –  בסתר ליבם, כי דרכם שוגה, ובודאי שאיננה "יהדות", אבל אצל הרפורמים עניין ה"חתונות" עם נוצרים בכנסיה הפך ל"מצווה". ה"רבאיים" הרפורמים בבריטניה ובארה"ב מחתנים כהן עם גרושה, מתירים גם לעצמם אכילת בשר חזיר ומתירים את כל מה שהתורה אסרה. לא לחינם נאמר ש"כשישראל יורדין הם יורדין מתחת לגויים", שהרי עדיין לא הקימו באסלאם כת שתאכל בימי הרמאדאן ואילו בנצרות אין מושג של "כומריות", או הפיכת ספרי ה"ברית החדשה" שלהם לבדיחה. דת היא עניין של קדושה ומי שאינו מאמין במושג "קדושה" אינו יכול להיקרא "דתי" ותכניו אינם בגדר "דת", אלא מדובר בסוציולוגיה פשוטה שנקרת  "תת תרבות".

     צריך להיות באמת טיפש כדי להאמין שאנשים המבזים ספר תורה , ומעמידים את הקלף שלו לראווה ולבדיחה, הם באמת "דתיים". אבל מי שמתחיל באקט אחד של פרימת היהדות יעבור חיש מרה לעוד ועוד אקטים של חילול הקודש, ומבלי שיבין כי הגדיש את הסאה. לא לחינם מאמצים את הרפורמים רק האנטי דתיים הקיצוניים וההזויים כאנשי מר"צ, הגרעינים הקשים של "שינוי" מהעבר ו"יש עתיד" מההווה, וכל שאר אלה שהמלחמה ביהדות היא עיקר תקומתם. הללו –  כדי להשפיל את היהדות עד עפר, מציגים את הליצנים הללו כעיקר וכ"דת", ויוצאים כששכרם האנטי דתי בידיהם. כך הם מוכיחים כי היהדות איננה דת בכלל אלא אוסף של מנהגים ליצניים. הבעיה היא שמאז שבנט ובן דהן מה"בית הלאומי" השתלטו על משרד הדתות הם רק מעודדים אותם, ועכשיו פתאום, משעלה סרחון חילול ספרי התורה בכפר יונה, לפתע בן דהן ובנט "מזועזעים" מאותם רפורמים שהם הקימו אותם לתחייה שוב..

      ולכן, אם הרפורמים יכריזו על עצמם כ"דת חדשה" הרי שמוטב הדבר, אבל עדיין יש לדרוש מהם לא לחלל בפרהסיה את מנהגי וספרי הקודש היהודיים. אבל מנגד, כל עוד הם קוראים לעצמם "דרך ביהדות" הרי שיש לאסור עליהם את הדבר , כעבירה פלילית ממש, שהרי זו התחזות , ועוד התחזות שמבזה את היהדות. את הדברים הללו יש גם לתבוע במדינות חו"ל, ומניח אני שהשופטים הגויים יבינו זאת יותר טוב משופטי הבג"ץ בישראל. יהודים שפכו יותר מדי דם כדי להציל ספרי תורה וקודש מליפול לאש או לידי זר ואויב, ולכן אין שום סיבה שלאחר שהאודים שניצלו מאש הם יחוללו דווקא בארץ הקודש, כפי ששום צר ואויב לא היה עושה זאת. הדרך היחידה להתגונן מפני הרפורמה היא להילחם בה בחזית, עד שבע"ה תאבד מהארץ. 

אקספרס לגהינום

בס"ד

    אקספרס לגהינום / הרב אליהו קאופמן

     לאורך כל שנות נסיעותיי בארץ ובעולם לא נתקלתי במצב כה מביש –  של תחנת תחבורה מרכזית , באיזושהי עיר או אפילו ישוב נידח בעולם, כמו שנתקלתי בעיר צפת. למרות הביקורת על המונופוליזם של "אגד" (ואפילו של "דן" באיזור גוש דן) בעבר, הרי שצריך להודות כי למרות המחירים הגבוהים הרי שחלק מהחברות החדשות שנכנסו במקומה של "אגד" ברחבי המדינה מביאות אותך להתגעגע ל"ימי הזוהר" של חברת "אגד". זה מתחיל בנהגים בעייתיים ועזי פנים שגם אינם מכירים את הדרכים או שמורידים את הנוסעים בתחנות הלא נכונות, רק משום ש"הם ממהרים להמשך סידור העבודה", וזה ממשיך באוטובוסים מקולקלים ובמספר שאינו מספיק לצרכי הקו הנדון וזה  מסתיים באי עמידה בזמנים ובחוסר קיום מודיעין נורמאלי מטעמן בתחנות האוטובוסים המרכזיות השונות. אבל לחברת "נתיב אקספרס" – זו שהשתלטה על הצפון, יש "חידוש" כזה שבאף עיירה נידחת בעולם עוד לא חידשו אותו. מהרגע שחברת "אגד" נטשה את מתחם התחנה המרכזית בצפת וחברת "נתיבי אקפרס" נכנסה לשם פשוט נעלמו השירותים מהתחנה הזו , כאילו שהנוסעים הבאים ויוצאים הם חיות טבע. ביקרתי כבר במקומות נידחים בעולם אבל גם בכפרים הכי עלובים קיימים שרותים לגברים ולנשים בתחום התחנה המרכזית של האוטובוסים, מוניות השרות והרכבות.

    כדי להבין את הזלזול הזה צריך להכיר את הסדרנים , חלק מהנהגים (כאן אני בהחלט לא עורך הכללה משום שחלק גדול מהם באמת אדיבים, אבל ענייני הניהול אינם ברשותם) ומה שאמור להיקרא "הפקידות". שפה גסה, זלזול בנוסעים וחוסר אכפתיות, הם רק חלק מהיחס לו זוכה הנוסע כשהוא מגיע לצפת. אינני יודע באחריות מי נמצאת התחנה המרכזית שם כיום (הסדרן הקולני של מושב"ק "בראשית" התשע"ה ניסה להטיל את האחריות על "בעל התחנה" האנונימי...), אבל בימים ש"אגד" ניהלה את המקום הרי שהחנויות היו פתוחות, המודיעין עבד כמו שצריך, השירותים פעלו ללא דופי ונהגי "אגד" ניסו לעזור בכל מצב. בעבר, הבכלל לא רחוק, הרי שגם הרציפים בתחנה המרכזית הזו הספיקו , אבל כיום , כשהעיר התיירותית וההומה הזו גדלה ("בירת הגליל"...) נותר אותו מספר של רציפים עם מספר כפול של קווים, ולא פעם האוטובוס יוצא מרציך אחר –  כי רציפו אינו פנוי, והנהג הממהר משאיר את הנוסעים בתחנה, משום שאיש לא הודיע להם ברציף הרשמי כי האוטובוס ממתין ברציף אחר.

      בטבריה –  עיר קטנה והומה יותר מצפת, קיימת תחנת אוטובוס מסודרת , עם שירותים מסודרים וחנויות אין ספור. וכל זאת שלא להשוות את ה"אורווה" בצפת לתחנות אוטובוסים שוקקות כחיפה, חדרה , ירושלים, תל אביב, רחובות , ראשון לציון, עפולה ועוד. רק לחשוב על כך שמשפחות עמוסות בילדים נותרות ללא שירותים ורבים מבני המשפחה (ובראשם הזאטוטים חסרי הסבלנות שאחרי/לפני הנסיעה המפרכת...) עושים את צרכיהם –  ממש בלית ברירה, על אבני ורציפי התחנה המרכזית בצפת, על הריח והגועל המתווסף מכך. משרד התחבורה איננו נקי מהעוול הזה –  שחברת "נתיב אקספרס" הפכה בני אדם לבהמות, ועליו מוטלת האחריות לדאוג לשירותים מינימאליים עבור הנוסעים, ולפקח על "נתיב אקספרס" ועל רמת עובדיה , ואם צריך הרי שיש לשלול מהחברה הזו  את הפעלת התחנות המרכזיות. 

תיאטרון הבובות החדשות של ניר ברקת

  בס"ד

  תיאטרון הבובות החדשות של ניר ברקת / הרב אליהו קאופמן

      למעלה מאחד עשרה שנה פועלת "רבנות ירושלים" ללא דופי. זו ה"רבנות" המובילה בישראל בכל הנוגע לכשרות, לקידושין, גיטין ולכל עניין שבקדושה. שחיטת החוץ של ה"רבנות" הזו מופרדת מזו של ה"רבנות הראשית לישראל", בכל הנוגע לצוות העצמאי שלה בשחיטת מהדרין (יש לציין שהדבר אינו עפ"י ה"חוק הישראלי" אבל משום מה ה"רבנות הראשית" מעלימה עיניה מהעקיפה הזו...), אבל משום כך דווקא הצוות הזה הוא המוצלח ביותר מכל ציוותי ה"רבנות הראשית" לדורותיהם. במשך כל שנות המדינה נודע מערך בתי הדין של ה"רבנות" בי"ם כמוביל מכל שאר עמיתיו במדינה ברמתו ובכשרות דייניו, בפעילותו הסדירה והארגונית וברישומי הנישואין , ולהבדיל הגיטין שלו. ענייני מלונות, מקוואות, עירובין וכו' הם מהמוצלחים ביותר מצד "רבנות י"ם" מול שאר ה"רבנויות" במדינה. וכל זאת המשיך –  כמו ללא רבב, גם באחד עשרה השנים האחרונות, שירושלים נותרה ללא "רבנים ראשיים". עצם היוותרותה של ירושלים ללא "רבנים ראשיים" במשך למעלה מעשור שלם, אך עם מערכת תפקודית מהמעולות בישראל בפרט ובעולם היהודי בכלל –  בנושאי דת, היו צריכים מזמן להעלות ספק בצורך לבחירת "רבנים ראשיים", שבחירתם ומחלוקותיהם שלא לשמה רק יכולים להרוס את אותו תפקוד יוצא מהכלל. ובכלל, אולי כל מוסד ה"רבנות הראשית" בכל עיר ובמדינה מיותר, ורק גורם לבעיות?...

    ירושלים היא העיר מספר אחת בעולם  עם כל כך הרבה יהודיים דתיים וחרדים שגם צורכים כל כך הרבה שרותי דת. בירושלים חיים החוגים הרדיקליים ביותר ביהדות החרדית בהנהגת ה"עדה החרדית". ומכאן , גם מובן שצרכני שירותי הדת בירושלים ירצו להעמיד מעליהם את הטובים ביותר בכל נושאי הדת היהודית, מתוך תחרות לשמה וקנאת סופרים שמרבה חוכמה. והנה זה לא פלא, והיהדות בי"ם –  חרדית כדתית לאומית, העמידה לרשותה את טובי הרבנים, המוהלים, השוחטים , הבלנים והבלניות, ושאר משרתי הדת. והסיבה פשוטה: זוהי מערכת הצרכים שלהם באמת ובתמים, ולא עוד עמודה של "תקנים" שצריך לאייש אותם ב"פקידי דת". כך עובדת המערכת הזו בכל העולם היהודי –  קהילות שחפצות בשרותי דת וכלי קודש מזמינות אותם עפ"י הרמה הדרושה שלהם ומממנת אותם בעצמם. וכאשר הצרכנים הם דתיים והם משלמים על כך הרי שלא פלא שהמכהנים יהיו ברמה הרצויה, ואמנם תהיה להם תעסוקה. בירושלים אמנם המימון –  ב"רבנות" המקומית, הוא ממלכתי אך האוכלוסייה הנצרכת לשרותי הדת היא אמיתית, ולכן משרתיה יהיו אף הם ברמה הרצויה. כך זה לגבי רבני הכשרות, רישום הנישואין, העירובין וכו'. חלק גדול מאותם כלי קודש מגיעים מהקהילות החרדיות וחלקם מהדתיות לאומיות , וכל אלה משתדלים לשרת את הציבור הדתי, החרדי ואפילו המסורתי באופן המהודר ביותר, כי "משרת הדת" איננה עוד משרה בתקן של עיר חילונית שרק מיעוט מתושביה נזקק לשרותי דת אמיתיים. והנה זה לא פלא שבעיר כזו מוסד ה"רבנים הראשיים" הוא פשוט יותר ממיותר.

   לכל קהילה בי"ם, וגם לחילוניות –  המסורתיות, יש רבנים משלה, ובכללם רבני בית כנסת ורבני שכונות, עפ"י הצורך. השאלה איננה אשכנזים וספרדים כ"סמל ייצוגי" –  כמו בחלוקה של "רבני ערים" ו/או "ראשיים. מנהגי אבות לא מבטלים עד בוא משיח צדקנו, ורק בורים ושונאי דת יכולים לטעון שיש לבטל כל הבדל של מנהגי אבות למשהו שהוא יותר מחילוני תחת השם "ישראלי". אבל מנגד החלוקה בשטח –  זו הקיימת ממש, חייבת להיות עפ"י הצרכים ולא עפ"י התקנים הפיקטיביים. בחו"ל היו וישנם רבנים לעיר זו או אחרת –  אבל הם רבני העיר הבלעדיים, כשהקהילה או הקהילות שם מחליטים לקבלם כשליטים בלעדיים. אבל קיימות גם ערים ומדינות בחו"ל שלכל קהילה יש רב אחר ואין "רב רשמי" מסוכם , וכאלה קיימות לא מעט , וכל זאת אינו מפריע לתפקודן של אותן קהילות , ערים ומדינות בנוגע לדת ישראל , והשוני ואיחוד הפדרטיבי רק מחזק את האחדות שלהן ואת  הרב גוניות הדתית כאחד, לצרכי הדת. ירושלים של האחד עשר השנים האחרונות הוכיחה כי קיומם של עשרות רבני הקהילות אינו מפריע לתפקוד הדתי ואף ההשקפתי אלא רק מפרה אותו, ללא צורך ב"רבנים ראשיים", שמהוים רק שני תקנים מכנים למשכורות, לכבוד ולפרנסת כמה שיותר מלחכי פנכא תחת תוארי "יועצים", עוזרים", "שמשים" וכו' וכו'. אז מה פתאום עכשיו התעוררו כולם לבחירת שני האנשים המיותרים הללו?

     הסיבה העיקרית היא רצונו של ראש העיר החילוני והימני של ירושלים – ניר ברקת, למנות רב מעמו וכלבבו שיפסוק לו "קולות" בענייני דת כדי להוריד את הכוח החרדי בעיר, ומנגד רב כזה שיפסוק לו פסיקות לאומניות במסוות של דת (כמו בעניין הר הבית למשל...). ואמנם –  בדרך ובשיטה שברקת משמש, הרי שברור לכל שהחילוניים הם אלה השולטים בדת ולא שהדתיים שולטים בה, כשהדת היא  כמובן תחת מסווה ה"ממלכתיות". לאחר שנתיים לאחר הבחירות לפרלמנט ושנה אחרי הבחירות העירוניות הנה גילה ברקת כי בידיו ובידי בנט הדתי לאומי הכוח לכפוף שני רבנים "רעיוניים" כרצונם. וכדי שנראה לאיזה תיאטרון אבסורד מגיעה "נקיות הכפיים" של אלה שהאשימו את החרדים בעבר ב"אי נקיות כפיים", הרי שברקת מציב מועמד משלו על תקן ה"רב האשכנזי" של העיר (שאף חוג אשכנזי אינו זקוק לו...) שאינו אלא רב קהילה אפורה בירושלים וכבן שבעים (חודש לפני ה"פנסיה"...). ולרב הזה –  אריה שטרן שמו, סוגיה של שאלות מתמיהות ביחס לכושרו כרב, לאחר שלפני מספר שנים נבחן רב זה בע"פ בלהד , ולאחר שה"תוקף" של ה"כושר לרב עיר" פג, ואשר מעולם לא זכה לתואר "גדול בתורה". גם אם איננו מסכים עם הקריטריונים ה"ממלכתיים" בבחירת "רבנים ראשיים" כלשהם, הרי שאנו מצפים מראש עיר שיכבד את החוק והנוהל ולא ינסה ל"תכמן" כהווייתו החילונית בצרכים הדתיים. והנה בא מר ברקת, וללא שום בושה,  מבקש שהבג"צים ידונו במהירות על כל הבעיות המשפטיות , משום שבעוד כחודש ימלאו למועמדו שטרן 70 שנה, ואח"כ ברקת יזדקק לעוד שנים רבות למצוא מועמד אחר  כלבבו. ובמקביל מבהיר ראש העיר החילוני ל"רב הראשי" דוד לאו כי ה"רבנות הראשית" חייבת במהירות לאשר לאריה שטרן שוב את ה"כושר" שלו כי הוא "גדול בתורה"! דהיינו, החילוני ברקת יודע יותר טוב מכל הרבנים והדיינים מיהו "גדול בתורה"! מסתבר שכדי להיות "גדול בתורה" צריך הרב גם לשמש "פיון פוליטי"! והקרקס הזה נמשך כשה"רבנות הראשית" מאשרת במהירות את ה"כושר" הזה –  כמו שלא אושר לאיש קודם לכן, ועוד עם מיעוט של שישה חברי "מועצת הרבנות הראשית", לעומת שישה עשר החברים בה באמת!

     ומן העבר השני (בתחרות על ה"רב הספרדי הראשי") בוקה ומבולקה –  המלחמות שם, ללא קשר לדת ואפילו להבדלים פוליטיים של ימין ושמאל או בין חרדים לדתיים, מרקיעות שחקים על בסיס מלחמות שבטיות ברמת ה"משפחות (מושג המוכר גם מדרום איטליה ומארה"ב...). משפחת יוסף נגד משפחת עמר –  שנתמכת במשפחת מאשש, אריה דרעי מתלבט אם לתמוך באחיו יהודה דרעי, וכל אחד עורך "סולחה" עם השני כשמאחוריו מישהו מנאמניו שאוחז בשבריה מושחזת , כדי לתקעה ברגע הנכון באויב שעימו ערך את ה"סולחה". והנה אותו הרב שלמה עמר –  שכ"רב הראשי" של ת"א וישראל נבחר כמועמדה החרדי של ש"ס, הפך הפעם למועמדה הספרדי של ה"ציונות הדתית" ול"בד האדום" שכנגד ש"ס, ואילו הסמן הימני של הציונות הדתית , הרב שמואל אליהו, הפך לפתע למועמד החרדים האשכנזים, ובמקביל גם למועמדם של אנשי שמאל, בזכות ביקורו בבית התועבה בי"ם, לפני מספר שנים. אם זה לא קרקס, אזי, מהו באמת קרקס אמיתי?!

    לאור מלחמות ה"דיאכדוכים" הללו מסתבר כי מה שמצפה לנו בעתיד בהספקת שירותי הדת בירושלים –  לאחר בחירת שני ה"רבנים הראשיים" שם, זו מערכת של תככים ומריטת עצבים (עם ה"ניסיון" וה"עובדות המעשיות" שהביא הרב עמר מימי "רבנותו הראשית"...) שתוריד לבירא עמיקא את ההתנהלות הדתית וההלכתית למופת, ששררה ב"רבנות ירושלים" באחת עשרה השנים האחרונות –  כשה"רבנים הראשיים" נעדרו ממנה. אנו צפויים לגל של מינויים פיקטיביים ולא מקצועיים, תקנים באינפלציה, ירידת המקצועיות ע"י הכנסת מלחכי פינכא לתפקידים רבניים וניהוליים, התערבות בענייני דת וניהול שלא לצורך ולא בתום לב , ועוד מיני "מחלות תורשתיות" כאלה יהיו שוב התוצאות של בחירת "רבנים" עפ"י צרכים פוליטיים, ולא עפ"י הצרכים הדתיים.

     ולסיום, בכל מערכת הבחירות הזו נדם קולה של "מיסיס קלין" –  גב' ציפי ליבני, שרת המשפטים. גם קולו של ה"פודל הדתי" שלה –  ח"כ אלעזר שטרן, נדם כלא היה. עד לא מכבר הם העבירו חוק נגד "שני רבנים ראשיים" במדינה. גב' לבני התיזה נאומי מופת מדוע לא צריך יותר "רבנים עדתיים" ואילו שטרן העלה את התיקון ל"רב ראשי אחד לישראל" להצבעה. והנה הפעם – בבחירות ל"רבנות י"ם" (אך גם בעתיד גם ל"רבנים ראשיים" בערים אחרות) הרי שקולם של השניים נדם. מדוע יש להסיר מחיצות עדתיות רק ל"רבנות הראשית לישראל ולא לכל ה"רבניות העירוניות"? התשובה מאוד פשוטה: ליבני ושטרן מתאמים את כל מהלכיהם עם אדון בנט מה"בית היהודי" , המשמש גם כ"שר הדתות" הרשמי, ואילו בנט וה"בית היהודי" אינם מעוניינים כלל בביטול שני תקני ה"רבנים הראשיים" לכל עיר, ל"רב עיר" אחד בלבד, משום שבנט ומפלגתו חפצים לאייש יותר ויותר תקנים כאלה לחברי מפלגתם, ואילו  ביטול התקנים הללו לחצי רק יפחית מה"כופתאות" המוצעות שיהיו להם עבור נאמניהם , ולכן שטרן לא כרך את ביטול ה"רב השני" ברשויות המוניציפאליות בחוק שבו ביטל את ה"רב השני" ב"רבנות הראשית לישראל". מכאן שכנגד עיניה של "מיסיס קלין" ושל נושא כליה שטרן, לא עומדת דווקא ה"אחדות הלאומית" ו"ביטול העדתיות" אלא אינטרסים כיסאולוגיים אפורים, לבין  שסוכמו בינם לבין נפתלי בנט ועסקני ה"בית היהודי".

"גרממיה של אדום"

בס"ד

    "גרממיה של אדום" / הרב אליהו קאופמן

    עניין פרשת ה"ירידה" לגרמניה , על בסיס ה"מילקי" הזול שם מעסיקה כיום כל דיכפין. זו זכותו של אזרח לעזוב את ארץ ישראל אם הדברים נראים לו כך. המתקפה ה"ציונית" על אלה ש"סיר המילקי" העביר אותם על ממונם, היא התקפה צבועה ופראית. הבעיה איננה רק ה"מילקי" אלא כל שאר מחירי המזון בישראל,  שכיום גם בבריטניה ובבלגיה הם זולים יותר מאשר בארץ, וראה איזה פלא - מחירי המזון הכשר והמהודר בארץ יקרים לא פעם פי כמה ממחירי אותם מוצרים עצמם כשהם מגיעים לארה"ב או לבריטניה, למרות שיוצרו בארץ! ואם נוסיף לכך את מחירי הדירות בארץ לעומת אירופה , אזי, אין שום סיבה לעליהום המטורף הזה, שמחיר ה"מילקי" הוא רק הקש ששבר את גב הגמל בעניין. אי אפשר לדרוש נאמנות ל"מולדת" מיהודים שעולמם הרוחני רעוע לגמרי , ומנגד אי אפשר לדרוש נאמנות למדינה –  היושבת על שטחי הקודש, מיהודים חרדים שהמדינה קמה רק כדי לעבירם על דתם.

    אבל להגר לגרמניה זה כבר משהו אחר לגמרי. הגמרא במסכת "מגילה" מביאה כי "גרממיה של אדום" היא ערשו של עמלק. בגמרא זו מדובר על כך שכאשר "גרממיה" הזו תאחד את כל 360 כתריה ותתחבר עם ה"קיסרות הרומית" תבוא צרה לעולם בכלל, אך בפרט לעם ישראל. כמו כן מספר הכתוב שזו ארצו של עמלק, ויהודים חייבים להיזהר מלדור שם. רש"י פירש את המילה "גרממיה" כ"גרמניה" של תקופתו (וזו של היום...), שאז עוד היתה מחולקת ל...שלוש מאות ושישים נסיכויות! גם ה"גאון מוילנא" הסתמך על הפירוש הזה והצביע על האומה הגרמנית כהמשך לעמלק המודרני. ואומנם, לימים איחד אוטו ביסמארק –  המנהיג הפרוסי, את שלוש מאות ושישים הנסיכויות הללו למדינת גרמניה. ההמשך היה במלחמת העולם הראשונה, ולימים בא האיחוד הנאצי של גרמניה עם איטליה ("הקיסרות הרומית"...) של מוסוליני, ואז ניחתה המכה לעולם , ובמיוחד לעם ישראל.

    אבל מי שמאמין שכל מה שכתוב בכתבי הקודש היהודים יודע להיזהר גם מעמלק , בימים שאיש לא פילל לכך. בשנת 1898 ביקר הקיסר וילהלם השני –  אז מנהיגה של גרמניה, בירושלים. זה היה הביקור הגדול בשורה של ביקורי מנהיגים אירופאים במחצית השנייה של המאה ה-19. וילהלם השני הגיע לארץ ישראל כדי לחזק את בת בריתו,  האימפריה העותומאנית , שהחלה כבר אז לשקוע. כמובן שיהודי י"ם התכוננו לאירוע כמו שצריך, והרי הישוב אז היה ברובו תורתי וחרדי ונטול יומרות מדיניות, והכלל לכבד מנהיג –  ועוד קיסר, מאומות העולם, היה בראש מעייני הקהילה היהודית. הרבנים –  ה"ראשון לציון", ה"יש"א ברכה" (הגאון אלישר) והרב שמואל סלנט הכינו את הטקס היהודי בנושא, שבמרכזו היתה צריכה להיות שירת "הנותן תשועה למלכים". ואז, כשכל הישוב היהודי היה מוכן כאיש אחד למשימה הסתבר שבכל זאת איש אחד החרים את הטקס. למרבה הפלא היה זה דווקא הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, לימים רבה של היהדות החרדית בישראל. הרבנים הופתעו מהסירוב של הגר"ח זוננפלד להירתם למשימה, ועוד בידעם כי זהו הרב החסיד ביותר של "לא למרוד באומות העולם", והוא היה כבר אז בעל קשרים ענפים עם ראשי האוכלוסיי ה הערבית. משנשאל הגר"ח זוננפלד לפשר עמדתו –  שהיה בה סיכון חיים של ממש כנגד כל יושבי ארץ הקודש היהודיים, הרי שהוא ענה כי "לא חולקים כבוד למלך של עמלק". כהוכחה לדבריו הביא את אותה גמרא ב"מגילה". לשווא ניסו הרבנים האחרים לשכנעו כי "עת אחרת היא", הגר"ח זוננפלד לא הגיע לטקס אלא נותר בביתו. עשרות שנים אח"כ –  עם עליית הנאצים ימ"ש לשלטון בגרמניה, הבינו בירושלים את ש"חכם עדיף על נביא".

     וזהו המוסר השכל לכל אלה שחפצים להגר למדינה שעמה החריב את רומי , למדינה שעמה פרע ב"מסעי הצלב" ביהודים, ולמדינה שחיי היהודים שם היו בדיוק כנבואת ספר "דברים": בבוקר תרצה ערב ובערב תתפלל לבוקר. יהודי גרמניה לא היו רק למרמס גרמני אלא גם רכושם האישי והרוחני היה לבוז. זו גרמניה שההסכלה והרפורמה חיסלו כל יצירה של רוחניות יהודית, וכבר למעלה ממאתיים שנה לא צמחו בה תורה ורוחניות. זו גרמניה שהביאה את השואה המרה לכל אירופה, ואף לצפון אפריקה , וזו גם גרמניה שב"עת החדשה" –  לאחר הלחמה הנוראה , אין יהודייה חיים ברווחה רוחנית נורמאלית.

     כשאני מביט ב"גרמניה החדשה" –  מיום יסוד גרמניה המערבית ועד היום, הרי שאין כלל "גרמניה החדשה". שבטי הניאו נאצים מרימים ראש בכל פינה, המהגרים הישראלים בנו בארץ זו בעיקר רק תרבות של פשע ותועבות, הקהילות הסגורות של "יהודי חבר העמים" הן ברובן קהילות מתבוללות , חלק מה"רבנים" שם אינם יהודים כלל והשאר אינם דתיים. מקוואות, חנויות כשרות וכו' אינם בנמצא וכל ה"גרויות" שם –  כולל אלה שבאות מישראל, הן על בסיס כלכלי ותו לא. והנה באחרונה נוספה גם הגזירהג נגד ברית המילה, כאשר אותו עם שלא מזמן רצח מיליון ילדים יהודים התעורר לפתע עבור זכויות הילדים היהודיים!

      להבדיל מארה"ב, צרפת, בריטניה, קנדה, דרום ומרכז אמריקה, בלגיה, הולנד , איטליה , אוסטרליה , דרום אפריקה ואפילו מדינות חבר העמים, הרי שבגרמניה לא צמחו חיים יהודיים ממשיים מאז 1945 , וכל זאת למרות מספרם העולה והגואה של היהודים. עמלק –  עפ"י היהדות, הוא אויב רוחני וגשמי כאחד, ומי שמתכנן להגר לשם עלול ללמוד את השיעור הזה באופן כואב ודואב במיוחד.

   

  

חולות לכל

בס"ד

       חולות לכל / הרב אליהו קאופמן

     אני מבין היטב את כאבם וכעסם של תושבי דרום ת"א על החלטת בית המשפט, בנוגע ל"ליבראליזציה" של מתקן "חולות". לפני כשנתיים נפטרה דודתי –  אחות אבי, בשיבה טובה, מעבר לגיל תשעים. היא התגוררה ברחוב יסוד המעלה , די קרוב לדרך סלמה, וממש ממול התחנה המרכזית החדשה בת"א. כשדודי הגיעו לארץ –  במחצית השנייה של שהות ה-60 של המאה ה-20, הרי שהם התגוררו באזור התחנה המרכזית הישנה בת"א, לאחר כשנתיים של מגורים במעברת ג'סי כהן, בפאתי העיר חולון. באותם ימים אזור התחנה המרכזית הישנה בת"א , עד מעבר לשכונת שפירא, היה אזור עממי ובו חיו עולים מארצות המזרח ולצידם עולים מאירופה (בעיקר בני העדה הרומנית). איש לא ציפה –  באותם ימים מלאי תקוות, כי האזור הזה ייהפך לליית דין וליית דיין. קרוב לעשרים בתי כנסת היו קיימים באזור, כל בית כנסת כמנהג עדתו, רובם היו ספרדים אבל היו גם לא מעט בתי כנסת אשכנזים (באחד מהם –  ליוצאי רומניה, ערך בן דודי את הבר מצווה שלו). ביה"ס ע"ש ביאליק היה ביה"ס היסודי של השכונה הנינוחה הזו. גם קהילייה חרדית חייה שם (בעיקר באזור רח' פרץ), בדו קיום דתי- חילוני כמו שרק העיר תל אביב ידעה לייצר. אבל משנות ה-80  הכל החל לנוע לכיוון בלתי רצוי.

      האיש שנפטר לא מכבר –  שלמה (צי'ץ) להט (ושכיהן כ"ראש העיר האגדי" של ת"א...), לא היה רק אחראי לדברים הטובים בפיתוח ת"א (בעיקר בחלקה הצפוני...) אלא היה גם אחראי להחלטה הבלתי כתובה, שמאחר ובכל כרך בעולם צריכה להתקיים תופעת ה"דאון טאון" – עיר תחתית לכל ענייני המרעין בישין, הרי שכדי שהמרעין בישין הללו לא יעלו צפונה, ואף יעברו את הירקון ויציפו את העשירונים העשירים , הרי שדרום ת"א יועדה לכך –  משום שאוכלוסיה עממית סובלת הכל, וכמובן אין לה אפוטרופסים פוליטיים. וכך החל לפשוע הנגע.

      שלושה גלי "צונאמי" אנושי חלפו על האזור הזה , שפליטי אריתריאה וסודן הם הגל האחרון. מיום שמדיניות העירייה החלה באפליה הזו הרי שכל המשת"פים משטחי יש"ע כוונו לשם, ובעיקר לשכונת שפירא השלווה (מהשיטה הזו למדו לימים ראשי העיר חיפה עם המשת"פים מלבנון...), שם חיו עדיין יהודים בוכרים ואפגנים חיים מסורתיים ודתיים שלוים, ושם שיקמה קבוצת הכדורגל של  הנוער של "גדנ"ע יהודה", מאות בני נוער נושרים, כשהמפורסם בהם היה (עפ"י סיפורו האישי לימים...) שוערה לשעבר של הכ"ח מכבי ר"ג (ולימים גם של מכבי ת"א ומכבי נתניה...), מיכאל קדוש המנוח. המשת"פים ששוכנו אז עסקו ל"פרנסתם" בפשע מזדמן ובסתם הטרדות. לא פעם הם סירבו לצאת מהדירות השכורות שלהם לאחר גמר החוזה או אי התשלום, אבל החוק לא בדיוק התרגש מהעניין ומשאר התלונות על מעלליהם משום שחומת "משרד הביטחון" גוננה עליהם ואילו עיריית ת"א העדיפה שהצרה הזו תיוותר בדרום, שהחל להפוך לפרוע.

     הגל השני של ה"שמנדריקים" החל להגיע בראשית שנות ה-90, בעיקר מאפריקה. היו אלה גונבי גבולות "חוקיים". הם טסו מאפריקה לאיים ומדינות נידחות שישראל עדיין לא חייבה ויזה מהן (משום שאיש לא האמין שמהן יגיעו פעם טרדנים...). הללו התיישבו כמובן באזור הזול יותר בת"א , כמובן שבאזור התחנה המרכזית הישנה, והתפרנסו באופן לא חוקי. חלק מהם נישאו פיקטיבית –  עבור כסף, לאזרחי דחק ישראלים, ומיד אח"כ קיבלו את האזרחות הישראלית, כדי להתגרש ולהביא את צאן מרעיתם ונשותיהם או בעליהן האמיתיים, ממדינות המוצא שאפריקה. גם כאן עיריית ת"א העדיפה שהצרות האנושיות לא יעלו צפונה, וכאשר שיקמה את שכונות פלורנטין, שבזי ואפילו את "כרם התימנים", היא "שכחה" להמשיך זאת מעט דרומה, אל התחנה המרכזית הישנה ורחובותיה.

     ומאחר ששני הגלים הקודמים כבר חוללו שמות הרי כשהגיע הגל השלישי של ה"צונאמי"    האנושי הזה - הפליטים מאריתריאה ומסודן (באישור משרד החוץ של איש הימין איווט ליברמן...), הרי שרוב האזור כבר התרוקן מאותן אוכלוסיות וותיקות, שצאצאיהן ברחו משם, ורק מתי מעט זקנים נותרו שם. בשדרות הר ציון –  באזור הזה, עדיין פועל בית הכנסת האחרון מ"ימי הזוהר" הנורמאלים של האזור (ביה"כ של היהודים הקאווקזים ההרריים), וגם הוא משמש בעיקר את עוברי אורח שרוצים "לתפוס" מנחה –  מעריב. התושבים הוותיקים , ואזרחים ישראלים נורמאלים שחיים שם, בהחלט חיים חיי סבל, ואין זה מיוחד רק בישראל, אבל ראש העיר ה"מפואר" של ת"א –  אותו שלמה להט ה"אגדי", הוא זה שהחליט כי "ככל הגויים מחנה ישראל", וכמו שאזרחים מסכנים חיים במנהטן שבניו יורק האמריקאית או ב"איסט אנד" של לונדון הבריטית, חיי הפקר בצל פשע מאוכלוסיית הרוב האזורי הנידחת, הרי שכך צריכים לחיות גם תושבי דרום ת"א.

    יכולתי לזעוק חמס בנושא הזה יחד עם הימין הישראלי, כי הרי כל מדינה מתוקנת חייבת חוקי הגירה נורמאליים, ובמיוחד להביט לטווח ארוך מה יהיה על עתיד אזרחי המדינה התקינים. וזהו לדעתי אינטרס משותף של כל אזרחי המדינה – מיהודים ועד ערבים, דרוזים וצ'רקסים. אבל מה שמונע ממני ללחוץ את ידי הימין המתעורר נגד אותה החלטה של בית המשפט, בעניין מתקן "חולות", הן שתי סיבות עיקריות. א) הימין הישראלי –  בראשות שר החוץ ליברמן , הוא האחראיים לגל ה"צונאמי" האנושי השלישי. ליברמן היה שר חוץ שמתחת לשולחן הרשמי העניק משרד החוץ שבראשותו  "אור ירוק" למדינות אריתריאה ודרום סודן לשלוח את מסתנניהם כפרס על מלחמתן בסודן  האנטי ישראלית. ואילו משרד המשפטים אז היה אף הוא בידי מפלגתו של יברמן – השר לשעבר , יעקב נאמן. והרי לא במקרה העידו אנשי מילואים בנגב כי "הוראות מגבוה" שיחררו מידיהם מסתננים שהם עצרום בגופם ממש. ושאלי ישי – אז שר הפנים שלא ידע מימינו ומשמאלו, התעורר לעצור את המשך הזרם לפתע הוא נתקל בהתנגדות של... משרד החוץ, של ליברמן! ח"כ דוד רותם –  נאמנו של ליברמן, הוסיף אז לזכות עמדת משרד החוץ כי "גם אנחנו היינו פליטים". לא שמעתי שאנשי ימין יצאו כנגד אותם ליברמן, נאמן  ורותם. ב) אני בעד חוקי הגירה ברורים ועשיית דין עם עובריהם אבל ללא הפלייה בין לבנים לשחורים. גלי ההגירה של מהגרי חבר העמים הביאו עימם עבריינים לא מעטים ובגודל של מאות אלפים! אני מדבר על מזייפי תעודות מוצא ומזייפי "תעודות גיור", ועוד בגל הראשון של שנות ה-90 של המאה ה-20, כאשר היתה אז שכיחה גם תופעת הדרכונים המזויפים ו"תעודות האקדמיה" (כולל הרפואה...) המזויפות. יתרה מכך, גל המזייפים הזה הביא על כנפיו אנשי פשע מאורגן וסרסרות של זנות (שחלק מ"עסקיהם" ממוקמים עד היום ממש באותה דרום ת"א, אך איש לא שולח אותם לחולות...), כמובן שכולם נכנסו ואף פועלים עד היום ב...תעודות מזויפות. והללו היו והינם לא פחות שונאי ישראל ואנטישמים מאלה השחורים, שמיחסים להם זאת כיום, מהימין הקיצוני. לא לחינם מופיעה תופעת הניאו נאציזם רק מכוון מהגרי חבר העמים. לצערי הרב, עד היום לא שמעתי על גל מעצרים המוני בנושא –  ועוד של קברניטי הפשע, או אפילו כאלה ש"רק" רימו והפכו לאזרחים "מזויפים". האחרונים הם אלה שכל המרעין בישין של חבר העמים מחליאים את ת"א, חיפה, אשדוד וכו', ולא אותם עולים יהודים מחבר העמים, העובדים בכל עבודה שמזדמנת להם. אבל עבור העבריינים הללו לא הוקמו יחידות חיפוש, עבור העבריינים הללו לא הקימו מתקנים בנוסח "חולות" וכו'. העבריינים הללו נהנו ונהנים מכוח פוליטי המתעלם מפשעיהם ("בתחילה "ישראל בעלייה" וכיום "ישראל בתינו" –  זו עם שר החוץ ליברמן, עם שר לביטחון פנים, קרי, משטרה – יצחק אהרונובי'ץ, ועם שרת הקליטה, גב' סופה לנדבר...). העבריינים הללו כמובן שנהנים משתיקת הימין האנטי שחורים והאנטי מוסלמים, וגם השמאל הצבוע, מעולם לא העלה את הבעיה הזו, ומנגד הוא אינו נוגע באפליית העבריינים השחורים לעומת העבריינים הלבנים.

     כשבאמת יחליטו בישראל לטפל באופן שווה –  וללא שום אפליית צבע, בכל עברייני ההגירה, אז בבקשה תעדכנו אותי ואני מוכן להפגין עם כל אחד שיחפוץ באמת להנחיל סדר לטובת הגנת אזרחי ישראל ממסתננים באשר הם, ללא הבדל צבע ומוצא.