יום שני, 30 בספטמבר 2013

עושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפינחס

בס"ד
    עושים מעשה זמרי ודורשים שכר כפינחס / הרב אליהו קאופמן
     מידי מערכת בחירות מוניציפאלית אחת לשנייה –  במערכת הציונית, צצים שוב ושוב "קרנפים" המעוניינים לפסוח על שני הסעיפים. מדובר בכאלה הרואים עצמם כ"רבני העדה החרדית" ו/או "חסידי סאטמר" שזו ההזדמנות שלהם לזכות במעט "קריירה ציונית" וללגיטימציה אצל החרדים הציונים , ואולי גם בדרך זו לקדם לעצמם תקציבים ציוניים בדרך שאינה דרך ולא  מה שהתווה עפ"י במורשת שלומי אמוני ישראל הרבי מסאטמר זצקו"ל.
      מערכת הבחירות המוניציפאלית איננה שונה במהותה הציונית מזו הכללית. אין מדובר רק ב"ענייני ביוב" ו"מים". אין זו מערכת בחירות מקומית כמו בחו"ל - לצורכי ביתך היהודיים ותו לא. זו בדיוק אותה התמודדות פוליטית-ציונית כמו בבחירות לפרלמנט הציוני, שאותן אסרן הרבי מסאטמר זצקו"ל. גם כאן –  בבחירות המקומיות, מדובר בהשתלבות בתוך המערכת הציונית שחפצה להכרית את דת ישראל. גם כאן מדובר בכספי הציונות הבאים ללחוץ על שינוי תכני היהדות –  ולא רק בתחום הביוב והמים, אלא בתחומי החינוך, חטיפת הילדים החרדיים ("עבודה סוציאלית") , ה"תרבות" הבהמית של הפוקרים וכו'. רק בשנים האחרונות – וגם תחת "ראשי עיר חרדים", מתנהלים לחצים על מוסדות תורה- במיוחד לבנות , לשנות את תכניהם ל"ליברלים" יותר ולהכניס יותר ויותר מקצועות פוקרים וכוזבים. הדברים באים מכיוון "מחלקות החינוך" בערים ירושלים, בית שמש ורחובות. גם בערים החרדיות הפכו ה"מחלקות הסוציאליות" ואגפי ה"חינוך" וה"תרבות" לסוכני ההטמעה הציונית. את הדברים האלה חזה ברוח קדשו הרבי הקדוש זצקו"ל מסאטמר ואסר כל מגע גם בבחירות הללו. הבחירות הללו מפוררות – אף יותר מאלה הכלליות , את המחנה החרדי וכל מפלגה חרדית מתפצלת לכמה חלקים וחוברת לחילוניים אלו או אחרים כדי להילחם ברעותה ה"חרדית".
    אבל אותם תאבי ממון ואופורטוניסטים פתאום מצאו להם "תירוץ" : הללו טוענים כי הרבי מסאטמר זצקו"ל התיר את הבחירות המוניציפאליות בבני ברק ומדמיונם הפורה הזה הם גם בנו לעצמם "בנין אב" עם התרים בכל הארץ , לרבות צידוד בראשי עיר "חרדים" גם בערים חילוניות! ראשית דבר יש לציין שסיפור "התרת הבחירות המוניציפאליות בבני ברק" איננו כפי שאותם אופורטוניסטים מפיצים. הסיפור אירע בראשית המדינה ושם היה מדובר ברשימה חרדית מאוחדת לעיריית בני ברק החרדית –  במטרה לעצור את רשימות ה"מזרחי" והחילוניים" מלהשפיע על העיר. לאחר שהרבי זצקו"ל נשאל ע"י חסידי סאטמר בעיר האם יורשו להצביע לרשימה המאוחדת הוא לא אישר זאת ממש אך טען כי "כל עוד זאת רשימה חרדית מאוחדת ונגד רשימות ה"מזרחי" והחילוניים, הרי  שאינני יכול להתנגד אך תשובתי תקפה כל עוד הרשימה מאוחדת בלבד". מאז ועד היום עברו תהפוכות ולא רק שהחרדים הציונים בבני ברק מתחרים איש נגד רעהו בבחירות המקומיות שם אלא שמשנת 2003 נכנסה גזירה אחרת שהרבי מסאטמר  זצקו"ל כתב עלייה השתי והערב בספרו הקדוש "ויואל משה". משנת 2003 עבר חוק בפרלמנט הציוני שלאחר הבחירות המוניציפאליות חייב כל "נבחר ציבור" לעירייה ולמועצות המקומיות והאזוריות ל"הישבע אמונים" לתפקידו ולמדינה , כפי שכל חבר פרלמנט עושה זאת. ב"שבועה" זו עסק הרבי הקדוש מסאטמר זצקו"ל בספרו "ויואל משה" כאשר הגדיר אותה כ"שבועה לעבודה זרה" ואף אסר את הכניסה לפרלמנט הציוני לא מעט משום אותה "שבועה". מכאן יש ללמוד "קל וחומר" האם כיום -  יותר מעשור מאז כניסת אותה "שבועה", מותר ליהודי חרדי אמיתי להיכנס לראשות מוניציפאלית כלשהי. לפני הבחירות המוניציפאליות של 2008 פרסם האדמו"ר מסאטמר הוראת איסור להשתתף בבחירות הללו והזכיר במרכזה את אותה "שבועה" לעבודה הזרה הציונית. מנגד, האדמו"ר ממונרו לא פרסם דבר וחצי דבר בנושא באותה עת ויום לאחר הבחירות המוניציפאליות הללו נחת בישראל כאילו לא אירע דבר.
    אבל לאופורטוניסטים הללו -  שמציגים את  עצמם כממשיכי פינחס הקנאי בשורות ה"עדה החרדית" עם דברי האדמו"ר מסאטמר זצקו"ל (שה"עדה החרדית" התחייבה ללכת לאורו כבר משנת 1948), לא מפריע להתעלם מכל ה"שקלא וטרייה" הזו ולנקוט בדרכו של זמרי בן סלוא הרשע ולהתיר לעצמם את כל האסורים ב"היתר משה רבנו". אותם אופורטוניסטים אף עולים לדרגה "גבוהה" יותר בנבזותם. חלק מהם יוצא ומצדד –  חצי בגלוי ורבע בהיחבא, בבחירת ראשי ערים "חרדיים" לערים חילוניות, דבר שלא שיערום אבותינו. ראש עיר "חרדי" לעיר שבה כמחצית עד שליש האוכלוסייה חילונית פירושו של דבר לתמוך בכך שליהודי שומר מצוות מותר להחטיא את בני ישראל בספקו להם שירותי חילול שבת וחג, "תרבות" פוקרת ו"חינוך" לעבודה זרה ולכפירה ועוד אמצעים למרוד ב- ה' ובתורתו , ולבסוף להופיע עימם על אותה במה ולהתפאר ב"ליברליות" שלו. כאילו אין עניין של "ישראל ערבים זה בזה" ו/או "ישראל ערבים זה לזה". ראש עיר כזה משמש אמצעי לציונים הפוקרים להנציח "סטאטוס קוו" שבו החרדים מסכימים –  רחמנא לצלן, כי ליהודי מותר למרוד ב - ה' בגלוי ויש לחיות עימו ב"שלום". אותם ראש ערים "חרדיים"-  בבואם לשלטון השררה בעיר מעורבת, "מקררים" את כל האיסורים שחרדים עמדו עליהם בימי ראשי הערים שהיו חילוניים כמו דריכה על קדושת השבת בנסיעות ובמוסדות ציבור, כמו בנייה על קברי קדמונינו , כמו הענקת "תרבות" תועבה וכפירה שלא היו בעיר הזו קודם לכן ובעיקר שינוי תכני הלימוד והטיפול הסוציאלי גם ביהדות החרית, ואף פגיעה בצרכי הצדקה של עניי העיר הנדונה.
    אב כל הדוגמאות השליליות הללו  כדוגמא  ל"חרדי" שהופך לראש עיר מעורבת , אפשר בעיקר למצוא במיוחד  באורי לופוליאנסקי מירושלים. האיש הזה הפר את כל הכללים היהודיים והתורתיים שאמורים להפריד בין איש ציבור חרדי לבין השאר –  "מיזרוחניק", חילוני וגוי. לופליאנסקי חצה את כל ה"קווים האדומים" שאמורים להפריד בין איש ציבור ועסקן חרדי לכל שאר סוגי העסקנים הפוקרים וה"דתיים" למחצה. האיש הזה התיר בניה על קברי אבות , האיש הזה שימש דוגמא להיתרי חילול שבת וחג במקומות ציבור עירוניים עבור ראשי ערים חילוניות , כמו למשל בבאר שבע.  בבאר שבע החליט  ראש העיר דנילובי'ץ, לפתוח את המוזיאון בשבת וכשבאו החרדים והדתיים להלין על כך הוא טען כי התקדים שלו הוא לופליאנסקי שפתח בשבתות  ובחגים את "מוזיאון ישראל" בעיר ירושלים. לופוליאנסקי שלח בעירו את המשטרה להכות באכזריות את מפגיני השבת בכביש בר אילן , דבר שאפילו אולמרט הכופר והפוקר  וקולק הגוי (ראשי העיר לפניו) לא העזו לעשות בגלוי ולעמוד על כך באופן רשמי. לופוליאנסקי תמך במצעד התועבה הראשון –  מה שקולק ואולמרט לא העזו לפניו. אותו לופוליאנסקי לא התבייש ל"כבד" בנוכחותו כל מופע של נשים בעירו ואח"כ גם לברך על ה"מוצר". הוא האיש שבכל מוסד הסכלתי הילל ושיבח את ההסכלה הכופרת והביע רצונו שזו תיכנס גם ליהדות החרדית . הוא האיש שרצה להרוס חלק מהשכונות החרדיות –  ובראשן "מאה שערים", ולבנות במקומן "אזורים מודרניים" של שחץ. הוא האיש שהילל את הגוי הרשע טדי קולק וקראו "מורי ורבי".  זהו האיש שרצה לגזור על עניי י"ם לא לפשוט ידם לצדקה ואם יעשו זאת ישלחם לכלא! ואפשר להמשיך ולמצוא עוד ועוד "הילולים" טרפים שבהם אותו לופוליאנסקי עבר בטומאתו את הפוקרים שבראשי הערים החילוניות.
    אבל גם אותו פרחח חצר בשם משה אבוטבול מבית שמש איננו קוטל קנים בכל הנוגע להחטאת הרבים. מאז כהונתו כ"ראש עיריית בית שמש" הוא הספיק ליזום ניסיונות לבנות מרכזים ל"קורס שוטרים" ושאר מיני מינות בצמוד לאזורים החרדיים. האיש ממשיך לפתח את "תרבות" הכפירה ומחלקות ה"חינוך" וה"רווחה" פועלות גם בקרב האוכלוסייה החרדית עפ"י תוכניות חילוניות לכל דבר. וכמובן עוד ידו נטויה. ברחובות מכהן ח"כ לשעבר מש"ס כ"ראש העיר" ושמו רחמים מלול. האיש בכלל נבחר לתפקיד כראש רשימת הליכוד החילונית ומנהגו כראש העיר הוא כחילוני לכל דבר. גם בקרית מלאכי נבחר זמנית "ראש עיר חרדי" מש"ס המטפח את כל "תרבות" הזוהמה החילונית. כך נוצר לאט, לאט מצב תודעתי ביהדות החרדית כי אין פסול ב"תרבות" החילונית ובהשרשתה ועוד ע"י חרדים! אם זה איננו חילול ה', אזי, מהו חילול ה'?!
     אבל את האופורטוניסטים וה"קרנפים" זה לא מדאיג. להיפך , הם –  המצהירים על שייכותם ל"עדה החרדית" ו/או סאטמר , ממשיכים ל"רקוד על שתי החתונות". ב"עדה החרדית" ובסאטמר הם מציגים את עצמם כ"קנאים" ו"אנטי ציונים" (במיוחד לענייני ממון אישי...) ומשמשים רבנים , מוצי"ם ו"עסקנים נאמנים" ואילו "מתחת לשולחן" הם מנהלים חיים דתיים עפ"י אגו"י , "דגל התורה" ואפילו עפ"י ש"ס הרפורמיסטית. ונתחיל בעיר בית שמש ברב מהשכונה החרדית המשמש כמו"צ וחבר בד"ץ ה"עדה החרדית" ושמו בישראל נתן קופשי'ץ.
     יודע אנוכי היטב כי לאחר מה שאכתוב כאן אחטוף מבול על ראשי וישאלוני כיצד העזתי פנים נגד "רב חשוב כזה" אבל כותב שורות אלה אינו בונה את ביקורתו מהאויר אלא בעיקר מתורתו הכתובה של ה"יואל משה" בספריו "דברי יואל", "ויואל משה" ו"על הגאולה והתמורה". הרבי הקדוש מסאטמר זצקו"ל לימדני בכתביו כי גם תלמידי חכמים עצומים וידענים מופלגים עלולים לסטות מדרך המלך ההשקפתית מפחד הלמות ואלמות הרחוב, ובמיוחד בדור עלוב כשלנו , כאשר הציונים השתלטו כמעט על כל באר מים תורתית נקייה והעמידו שם צלם בהיכל בדמות "תלמיד חכם", "רב" ועוד מיני פרפרזות נבובות. הרבי הקדוש מסאטמר זצקו"ל המשיל ללמד אותי-  מידי יום ביומו ממש, כי יש לקום ולהתריע בשער בבחינת "במקום שאין איש הייה אתה האיש". ואת זאת אני עושה כרגע. ובשורות אלה ממש. אינני חושב ש"וותק" בחברה החרדית –  וגם זו הירושלמית, הוא המתכון ליראת שמים והצטרפות למחרימי הציונים אלא המעשים ממש וכל מי ש- ה' בליבו ובדמו חייב להחרים את הציונים וגם לשלם על כך בפרנסתו ובנפשו . כמו כן חייב האיש חייב להוקיע את אלה הפוסחים על שני הסעיפים  גם לאחר שהללו נתפסים במעשה זמרי ומיד אח"כ מגינים על עצמם ב"ייחוס אבות" לפינחס.
     כבר שנים שהרב קופשי'ץ מבית שמש אוהב להראות את פרצופו גם כשווה לאותם אגודאים , "דגלונים" וש"סניקים. לא מכבר –  לפני שנים ספורות ממש, עלה עניין חלוקתו של העיתון "חדש" – מקומון חרדי- ציוני שעיריית בית שמש וחלק מחסידי גור מאחריו, בתיבות הדואר של הקריות החרדיות. מאחר והיו אלה הימים שלאחר  בחירות 2008 (שאליהן אגיע מיד אח"כ) הרי שהרב נתן קופשי'ץ- רשמית איש ה"עדה החרדית",  כבר הפך ל"מקורבו" של ראש עיריית בית שמש בפרט (אבוטבול ה"חרדי") ולמקורבם בכלל של שאר עסקני ה"קש" ה"חרדים" של העירייה הזו, ולכן הוא חש חייב להגן על המשך חלוקת העיתון בשכונות "רמת בית שמש ב'" וב"קריה החרדית" בעיר, לנוכח הזעם ופעולות הנגד של ציבור היראים שם. יתכן אף שה"חברים החדשים" של הרב קופשי'ץ –  מאבוטבול ועד גור, הם אלה שביקשוהו להתערב לטובתם. ולכן הוציא הרב קופשי'ץ גילוי דעת אישי שבו הוא מתיר לקרא את העיתון הזה –  שמלא בציונות ובזוהמה ממסדית ואנטי תורתית נקייה. כאן יצא עליו זעם היראים בעיר היהדות המתעוררת והללו ביקשו הסבר לכרוז שהוציא. מיד נבהל הרב קופשי'ץ ופסח שוב על שני הסעיפים בהוציאו כרוז חדש  שאינו מתיר לקרא את העיתון השנוי במחלוקת. אך אז חזרו אליו זבי החוטם מש"ס, מגולחי הפנים מהזרם המתחזה ל"ליטאי" ועושי הצרות מגור והפעם הם דרשו הסבר לגילוי דעת החדש והסותר שהוציא. או- אז הוציא הרב קופשי'ץ חוזר שלישי והפעם עשה מעצמו סופית חוחא והיטלולא כמי שפוסח על שני הסעיפים ב"אופן עקבי". בגילוי דעת הזה הוא שוב טען כי אסור לקרוא את העיתון אך תחם את האיסור אך ורק לאלה שהינם "ירושלמים" ואילו לשאר החרדים התמימים הוא התיר לקרוא זוהמת רחוב, ציונות ועוד מיני גועל נפש שבין "מזרחי" לחילוני ממש...
    לא לחינם נקלע הרב קופשי'ץ למבוך זה. בשנת 2008 הוביל הלה את שבירת החרם של שלומי אמוני ישראל על הבחירות המוניציפאליות בבית שמש. הרב קופשי'ץ עשה זאת כגנב בלילה ובצורה של מוג לב ותו לא. לפני מערכת הבחירות של  2008- לנוכח כהונתו של לופוליאנסקי כ"ראש עיר חרדי" בירושלים, ולאחר שעסקני החרדים הציונים התקנאו בחבריהם מהערים החרדיות שכבשו את "ראשות העיר", הנה עלה בשקט הרעיון לבחור ב"ראש עיר חרדי" לבית שמש. עקב היותה של העיר החילונית הוותיקה בבית שמש מלאה ברוב של יוצאי צפון אפריקה – חילוניים, מסורתיים, דתיים ואפילו גם חרדים, הרי שהעסקנים החרדים - ציונים מהשכונות החרדיות הבינו שרק מועמד של ש"ס יתאים לנצח בחירות כאלה, משום שרק הוא יוכל להביא קולות מ"העיר החילונית".  כך נולד הרעיון של "משה אבוטבול לראשות בית שמש". והנה החלו מנשבות רוחות רעות מכיוון ה"קריה החרדית" –  שם מתגוררים הרב קופשי'ץ ומשה אבוטבול גם יחד. אט, אט הסתבר כי השניים משתפים פעולה "זמן רב" ומקורביו של הרב קופשי'ץ החלו להשמיע שמועות מגמתיות כי "משה אבוטבול נשמע לרב קופשי'ץ". הכל היה מתוכנן במטרה לגרור יראים ותמימים לחטא הבחירות ועוד לטובת ש"סניק נעדר השקפה מינימאלית! ככל שקרבו ימי הבחירות כך גדלו השמועות כי שומעי לקחו של הרב קופשי'ץ עמלים עבור הצבעת המחנה הטהור למשה אבוטבול , לראשות העיר. מהמקורבים של הרב קופשי'ץ נימקו כי "חייב להיבחר ראש עיר חרדי , משום שאחרת חרדי בית שמש צפויים לגירוש". מאחר ורוב רובם של בני המחנה הטהור הם תמימים וחונכו על דרך "עשה לך רב" ולהאמין לכל מו"צ ב"עדה החרדית" גם אם אמר שמאל ברור במקום ימין  , הרי שרבים האמינו בתמימותם לשקרים הללו. אך הרב קופשי'ץ עצמו לא הודה בפעילותו החתרנית –  נגד הוראות הבד"ץ שאליו הוא משתייך. באופן ערמומי ונפתולי הוא בנה את שיתוף הפעולה עם החרדים הציונים ותכנן עבור אלה שהעבירם על דעתם להצביע בקלפי בחירות בשכונה החרדית – ציונית- מודרנית ששמה "רמת בית שמש א'", רחוק מעין הבישא של חוג היראים שמקורו בירושלים הטהורה ובמיוחד מ"מאה שערים". ביום הבחירות הובל הצאן התמים לטווח את ההצבעה שלו בקלפי מרוחקת ביותר ב"רמת בית שמש א'". והנה , במהלך יום הבחירות נפל יהודי תמים לביתו של הרב דניאל ביטון מ"רמת בית שמש ב'" ובתום ליבו השיח כי הוא "ממהר להצביע". הרב ביטון נדהם, בהכירו כי האיש שייך לחוגי ה"עשה החרדית". מששאלו הרב ביטון לפשר ה"בהלה" טען הלה כי "הרב קופשי'ץ הורה לנו להצביע למשה אבוטבול, לראשות העיר". הרב ביטון השתומם ומיד כשהאיש עזב את ביתו הוא התקשר אישית לרב קופשי'ץ. האחרון כמובן שהכחיש את הסיפור וטען "להד"ם". הסוף ידוע. לימים מנסה הרב קופשי'ץ לטייח את הדברים למקורביו בטענו כי "אני בעל השפעה על אבוטבול" וכי "הוא באמת לא ש"סניק, הוא ספרדי משלנו אבל זקוק לפרנסה". הסיפור הבא יבהיר לכם מי "עובד" על מי ולמי יש השפעה על מי – לרב קופשי'ץ על אבוטבול או אולי אבוטבול הוא בעל ההשפעה על הרב קופשי'ץ...
      כשנתיים לפני הבחירות המוניציפאליות של שנת 2008 התרחשו מהומות משטרתיות קשות בבית שמש נגד מודעות הצניעות שנתלו שם, כשבמהלכן נפצע קשה ברגלו הרב דניאל ביטון "מרמת בית שמש ב'" , לאחר שבסה"כ רצה להציל שלמות של מודעת צניעות מפני המשטרה. השוטרים בעטו בו באכזריות גם כששכב כבר חסר אונים על הרצפה. באותם ימים ממש לא נוכח אבוטבול בארץ. הלה אז היה חבר אופוזיציה בלבד –  יחד עם סיעתו ש"ס, במועצת עיריית בית שמש. באותם ימים נחשב האיש ל"סוס מת" מבחינה פוליטית עבור מפלגתו, ש"ס. בש"ס כבר חיפשו הרבה קודם לכן מי יעמוד בראש רשימתם בשנת 2008 ועל מועמדות לראשות העיר הם כלל לא חלמו. כשנה קודם לכן ניסו בש"ס לפנות לאדם בשם נצח בורי –  האיש שבאותה תקופה העמיד את "מרפאות מהדרין" בי"ם ובבית שמש מטעם קופ"ח הכללית , ועקב כך היה קרוב לרבני ה"עדה החרדית". בש"ס קיוו שאולי בגללו יזכו לקולות ממחנה שלומי אמוני ישראל, שאינם מצביעים עקרונית בבחירות הציוניות. לאחר שנצח בורי קיבל מש"ס את הפנייה הוא הבטיח להם תשובה לאחר שישאל את פיו של רבו , הרב אלעזר אבו חצירה המנוח מב"ש ( ה"בבא אלעזר"). התשובה של רבי אלעזר אבו חצירה לא איחרה לבוא:"תתרחק מפוליטיקה ומש"ס כמו מאש"! בורי הבין את התשובה היטב ומיד התנתק מש"ס וממה שהוצע לו. אבוטבול נשם לרווחה. והנה לאחר שחזר ארצה עדיין הדי מהומות המשטרה נמשכו. הוא –  כחבר מועצת העיר, לא עשה דבר לבדיקת בריונות המשטרה אבל בסתר הוא איחל "יישר כוח" ו"חזק וברוך" לרב ביטון. עוד התנהגות "קרנפית" המתאימה ל"צלופחי" ש"ס. ימים מספר לאחר שחזר לארץ הרמתי אליו טלפון ושוחחתי עימו. אני חייב לומר שהוא דווקא היה לבבי ועוד כמי שלא הכיר אותי קודם לכן, ואף לאחר ש"הלמתי" ועקצתי אותו באותה שיחה הוא נשאר פתוח ולבבי. בין השאר הוא לא ניסה להכחיש כי ש"ס מאסה בו וכי אומנם היתה פרשת נצח בורי ואף הוסיף ש"אעשה מה שיחליטו במפלגתי". בהמשך הוא דווקא הזכיר את עניין רצונו לרוץ לראשות העיר וכשהשתוממתי על העזתו – הן בגלל שש"ס עדיין חיפשה לו מחליף והן משום שספק אם החרדים האשכנזים יסכימו למועמד של ש"ס לראשות העיר, הנה פצח אבוטבול במספר משפטי הבהרה כי "הכל פתוח" ו"עד הבחירות יש עוד הרבה זמן" ובין השאר הדגים את האופטימיות שלו במשפט:"ולפני הבחירות שוב נחזור לדבר עם כולם, ולהיראות ולהסביר לרב קופשי'ץ שצריך לתמוך בי, והוא שוב ישתכנע וישכנע גם את העדה החרדית". ואומנם כעבור שנתיים הסתבר שלא ה"גאון הגדול", נתן קופשי'ץ, הוא זה ש"מסובב" ו"משפיע" אלא הוא זה ש"מסובב" ע"י הפרחח מושיקו אבוטבול.
   ומדוע נזעקתי שוב בעניינו של הרב נתן קופשי'ץ דווקא עכשיו? זאת משום שהלה שוב פצח ב"זמירות של בחירות" כשלפני מספר ימים הוא קיבל –  כ"גאון", משלחת של "דגל התורה" שמתמודדת לעיריית בית שמש בבחירות המוניציפאליות הקרובות. והנה אותו "איש העדה החרדית" – הרב קופשי'ץ, הפליג עימם בשיחה ובעצה לגבי העתיד ובין השאר טען כי "מי שמצביע לרשימת "טוב" לעיריית בית שמש הוא כמו מי שמצביע ליאיר לפיד". לא לחינם הלכו זרזירי "דגל התורה" לעורב" קופשי'ץ ולא לחינם ענה להם האיש הזה את תשובתו. לפני למעלה מארבעים שנה כתב הרב המנוח ישראל יצחק ירחמיאל דאמב את ספרו "העתקות" והעיר שם כי המושג "גדולים" הפך בימינו לתוית בחירות וכי אותם ה"גדולים" יודעים היטב כי כל תפקידם הוא לאשר את הבחירות ל"גדולי הדור" האמיתיים בדורנו- לעסקנים החרדים-ציונים, ולכן האחרונים כל כך "מכבדים" את ה"גדולים" ערב הבחירות ויום אח"כ שוכחים אותם. ואת זאת מפנימים – כנורמת התנהגות, גם ה"גדולים" (שיודעים שרק זהו תפקידם כ"גדולים") והעסקנים. מאחר וב"עדה החרדית" אין את ה"אקשן" והטירוף הזה –  של הפיכת כל רב שכונה ל"גדול הדור"  משום ערב הבחירות, הרי שהרב קופשי'ץ החל לאמץ את הרעיון האגודאי והש"סי הזה , ומנגד הרי שאנשי "דגל התורה" מחפשים רבנים שנמנים גם על "חוגים אחרים" כדי להתגבר על בעייתם האלקטוראלית בבית שמש. וכך נפגשו שני הצדדים כדי שזה יספק למשנהו סחורה רקובה אחרת. להבדיל ממערכת הבחירות המוניציפאלית הקודמת הרי שהפעם "יהדות התורה" בבית שמש התפצלה לשלוש ראשי אמבה. חלק אחד ירוץ כ"שלומי אמונים" – עפ"י הוראתו של מלך הפלגנים ב"יהדות התורה", מאיר פרוש שאת כוחו הפלגני כבר הוכיח נגד ליצמן בחלוקת ה"שלל" בפרלמנט, נגד פינדרוס בביתר, בהקמת ה"פלגון" "המבשר", בריצת הכשל  לעיריית י"ם , בהרצת בנו באלעד ועכשיו גם בבית שמש , ועוד ידו הפלגנית נטויה. הרשימה השנייה תהיה זו של חסידויות גור וויזני'ץ – המעוניינות "לחלוב" כספים ממקומות שהחרדים האחרים לא חלבו משם, קרי – מהחילוניים. ומשום כך תהיה גם רשימה נפרדת של "גדל התורה" , ששאר החרדים  מאסו בהנחתת ההוראות של הפוליטרוקים שלה במסווה של "גדולי התורה", ובראשם האמריקאי המודרני , מוטל'ה גודשטיין. והנה מסתבר שרשימת ה"שבבניקי'ם" ששמה משום מה הוא "טוב" (ואליה אגיע בהמשך...) תפריע בעיקר ל"דגל התורה" משום שמדובר ב"שבבניקי'ם" וב"שבבניקיות" מהם בשר מבשרה של "דגל התורה" ומסתבר שהרבה מ"רבני" ו"עסקני" "דגל התורה" בבית שמש אינם שונים מאלה שב"טוב" ולכן יתכן שעד הבחירות הם עוד יעברו לתמוך ב"רשימת הבת" של "דגל התורה" – ב"טוב". בבחירות ב-2008  הובא לבית שמש הרב שטיינמן ומאחר ורשימת "יהדות התורה" היתה מאוחדת הרי ש"טוב" נפגעה מדבריו ורק מנדט אחד היא הצליחה להכניס למועצת העיר בית שמש. אבל כיום המצב קשה יותר מאחר וכל קורסי ההסכלה ה"חרדיים" גדלו, העיתונות ה"חרדית" הצליחה עוד יותר לכרסם בצניעות וביהדות המשפחה החרדית ול"טוב" נוספו חברים חדשים אך מנגד הרב שטיינמן לא יגיע לחזק רשימה מפולגת של "דגל התורה" כשקהל התפאורה של שאר "יהדות התורה" ייעדר משם. ואז פונים לפרה שרוצה יותר להניק מאשר העגל רוצה לינוק, וכך נולדה "בירכתו" של הרב קופשי'ץ ל"דגלונים" הקרועים ומנגד יצאה הצהרתו שמשווה בין "טוב" ל"יש עתיד". מכאן שבבחירות הקרובות בבית שמש מתכוון הרב קופשי'ץ לא רק להחטיא בבחירות ל"ראשות העיר" אלא הוא מתכוון להחטיא גם ב"המלצתו" לבחור למועצת העיר! אך האם "דגל התורה" כל כך שונה מ"טוב" , שרב המתיימר לחסות בכנפי ההשקפה של הגר"ח זוננפלד והרבי הקדוש זצקו"ל מסאטמר צריך לכוון את "בירכתו" אליה?
    ובכן אותה "דגל התורה" היא זו שרבניה ועסקניה הביאו את ה"נח"ל החרדי" לתוכנו ופרצו פרץ לגיוס הממאיר של ..."יש עתיד". זוהי "דגל התורה" שבעניין השטחים הכבושים ביקשה "משאל עם". זוהי "דגל התורה" של הרפורמיסט משה גפני – מעריצן של שתי הטומאות השמאלניות ששמן מירב מיכאלי ושלי יחימובי'ץ. זוהי "דגל התורה" של הלאומן ואיש הצבא המנוח, אברהם רבי'ץ וזוהי "דגל התורה" של לא מעט מודרניים שצניעות נשותיהם מהם והלאה. אבל מה לעשות והרב קופשי'ץ זוכה ליתר "הערצה" ו"כבוד" מדומה שאותם "דגלונים" מודרניים ומאנשי ש""ס מאשר משלומי אמוני ישראל שמקורם בהררי הקודש? שלומי אמוני ישראל שואלים את הרב קופשי'ץ – ללא מורא, על מעלליו בעוד שהמודרניים והש"סניקים קמים לכבודו ומפילים את כיסאותיהם בדרך, וכל זאת משמחה שעוד "רב מה"עדה" נחשף בקרירותו ואפשר לשים ללעג ולקלס את ה"קנאות" של הישוב הישן ושל חסידות סאטמר. עלעול קטן ב"רבני" ו"עסקני" "דגל התורה" בבית שמש יבהיר לנו היטב כי רשימתם איננה כל כך רחוקה ב"טובה" מאנשי "טוב", שהם בשר מבשרם. קח למשל אותו עסקן –  שה"דגלונים" שמוהו ל"רבם" בידיעה שיעשה מה שיאמרו לו, מוטל'ה גולדשטיין, הרי שלא רק שהלה אינו מוחה על חילול שבת וחג שמתרחש בפניו אלא שהוא אף עוצר ומשוחח עם הנהג החילוני המחלל שבת! בתוך "דגל התורה" בבית שמש מצוי עסקן מרכזי-  שלא מכבר ראה את עצמו מועמד ל"ראשות העיר", בשם בצלצאל קאהן. זהו יצור "רב מעללים" מהימים שלפני חופתו (שהיתה ב"שידוך" מעניין...) ועד ליום שנאלץ לעזוב את "יתד נאמן" מסיבות שלא כאן המקום לפרטן , מטעמי "צניעות" , תרתי משמע , גורר עימו סיפורים "צבעוניים". הוא זה המסית נגד כל דבר שבקדושה ובין השאר מוציא שם רע לרבנים גדולים ויראי שמים. עליו כבר הוצאו כרוזים ברורים ומעולם הוא לא תבע את המוציאים לאור את חרפתו. האיש הזה היה אחראי על כתבות השקר וההשמצה –  ב"יתד נאמן" , נגד לוחמי ה' על קדושת השבת ונגד הלוחמים נגד "חיטוטי השכבי". גם עסקנים אחרים של ה"דגל" הזה –  שאינו אלא סמרטוט ריצפה, לא חסרים בבית שמש ובמיוחד בשכונה "רמת בית שמש א'", מעוזם של ה"דגלונים" ועושי ה"טוב" שאינם אלא ממשיכי פא"י המקוללת ע"י גדולי ישראל כהרב אלחנן ווסרמן הי"ד והגרי"ז מבריסק. לכן, על היהודים יראי השם –  ממחנה "שלומי אמוני ישראל" שבבית שמש", להיזהר ולעקוב היטב אחר הרב נתן קופשי'ץ, שלא יגרור שוב  לדבר עבירה את עקבי הצאן , לעבר קלפיות בחירות רחוקות מעין הבישא, בהרי בית שמש.
     ונישאר עוד מעט זמן בבית שמש. בשכונת "רמת בית שמש ב'" ישנו מוסד ספרדי "על טהרת הקודש" של יהודי מתושבי הקריה ששמו הרב סומך. הגיע הזמן שרבני ועסקני חסידות סאטמר יחקרו האם באמת רוב "מוסדות החינוך הספרדים" שתחתם בא"י הם אומנם הולכים בדרך ההשקפה של חסידות סאטמר או שמא מדובר במרמה לא קטנה כדי "לחלוב" כספים מעשירי החסידות. האיש סומך מתפאר בכל מקום שהוא "חסיד סאטמר" ולמען כספיו הוא מצהיר אמונים לשני האדמו"רים. המוסד שלו בבית שמש (כמו רוב מוסדות החסידות ל"בני הספרדים" בא"י) איננו משלב לימוד אנטי ציוני וגם ביום אידם של הציונים –  "יום העצמאות", הוא אינו דורש לפני תלמידיו נגד היום ונגד המדינה בטענה כי "ההורים שלהם ייקחו לי את התלמידים אם אדבר נגד המדינה". יתרה מכך, ב"מוסד הקנאי" הזה "מתחנכים" גם ילדי העדה האתיופית שיהדותם יותר ממוטלת בספק. יש גבול לכל הנימוקים המטופשים ש"עם הספרדים אפשר להקל". זהו נימוק אנטישמי וגזעני שהרי האם אפשר היה להקל עם הרי"ף , עם הרמב"ם ועם אימו של האר"י הקדוש במצוות, חס ושלום?! בסאטמר צריכים לבדוק פעם אחת ולתמיד כמה מילדי הספרדים שמתחנכים ב"מוסדות עצמאיים" שלהם בישראל ,  תחת חסידות סאטמר, נותרים אחר סיום לימודיהם במחנה "שלומי ישראל". האשמה איננה בילדים הטהורים אלא באותם רמאים העומדים בראש המוסדות הללו וכל מטרתם היא "לינוק" כספים מחסידות סאטמר ותו לא. חלקם של ראשי המוסדות  הללו הם ספרדים אך גם לא מעט אשכנזים נמצאים במעל זה. אם בן עדת האתיופים אינו מוגדר כיהודי, אזי, כיצד ניתן לקבלו למוסד שנתמך ע"י ה"עדה החרדית" וסאטמר, וזאת רק משום שהמוסד הוא "ספרדי"? מאחז עיניים לא קטן הוא הסומך הזה. כך למשל באנטוורפן הוא גייס כספים למוסדו באולם "בית יעקב" ובעזרת "אגודת ישראל" בעיר. במונטריאול שבקנדה הוא הציג את תמונות ה"מלמדים" של ה"חיידר" וכתב כי כולם ספרדים שאינם מצביעים בבחירות. ההיפך היה הנכון –  בתמונה נכחו ספרדים ציונים ובראשם בעל בית כנסת מטעם ש"ס ומעסקניה הבולטים בשכונת "רמת בית שמש א'".  אותו מלמד סיפר לימים כי בידו הוכחות כתובות על כספים ציוניים הנכנסים למוסדו של סומך ממשרדי הממשלה. סומך הוא עוד אחד מה"זמרים" שמבקשים מ"שלומי אמוני ישראל" שכר כפינחס הצדיק.
    ונדרים מב"ש לב"ש והפעם לעסקן אשכנזי המכנה את עצמו "סאטמר" אך כל מכורתו בשקר אגודיסטי. לאיש קוראים יעקב ישראל לנדאו מבאר שבע והוא מציג את עצמו כ"חסיד סאטמר" שנמנה על אנשי הרב אהרון טיטלבאום ממונרו. אשתו של הלנדאו הזה עובדת שנים רבות במוסדות החינוך של ה"חינוך העצמאי" ושל "בית יעקב". לנדאו הזה לא רק שמתגאה שהוא "חסיד סאטמר" אלא אף טען שוב ושוב כי  "הייתי צריך להתמנות לדיין ב"עדה החרדית" אבל עדיין לא נתתי להם תשובה". בבאר שבע מכירים אותו "קצת" אחרת. מעבר לכך שאשתו עובדת ופעילה באגו"י הרי שבעניין הכשרות מדובר ב"קל שבקלים". יש לאיש "נקודות כשרות" –  גם לרמה בשרית, שגם הרבנות המקומית נמנעת מלתת להם תעודת כשרות מינימאלית. אבל ללנדאו לא מפריע לרשום בתעודה שלהם כי זו היא "תעודה למהדרין" וכי הבשר הוא "חלק" וגלאט" בזמן שאותם מקומות אינם קונים בשר משום בד"ץ ואין להם משגיח מעשי אלא כאלה הרשומים אצל לנדאו כ"משגיחים", אך למעשה הם רק "נתמכי הסעד" של בעל העסק ומקבלים ממנו פעם בכמה ימים אוכל חינם , ואילו לנדאו מדווח על אותם אומללים כ"משגיחים".                                         לאחרונה נפל בפח הזה גם "ועד הכשרות של ה"עדה החרדית". הללו החליפו בבאר שבע את הכשר "חוג חת"ם סופר" מבני ברק באחת הקונדיטוריות בעיר, שנתפסה לא פעם מחללת שבת ע"י רבני העיר אבל "חוג חת"ם סופר" בני ברק סירב להוריד את ההכשר וכך גם "רבנות באר שבע". גם לאחר כניסת  הבד"ץ של ה"עדה החרדית", ממשיך המשגיח מטעם ה"רבנות" הבאר שבעית להיות המשגיח המרכזי. העניין הגיע לאנשי ה"עדה החרדית" בי"ם והם פנו בתמיהה לבד"ץ ה"עדה החרדית" בשאלה כיצד הבד"ץ מסתמך על משגיח "רבנות" בלבד? התשובה של הבד"ץ היתה כי "לבד"ץ ה"עדה החרדית" יש משגיח משלה בשם יפרח שהרב לנדאו, חסיד סאטמר, המליץ עליו". ובכן, אותו "משגיח" של לנדאו איננו כלל משגיח אלא מדובר באדם מבוגר וחלוש שבעל הקונדיטוריה תומך בו בעוגות ולחמים ואותו האיש יושב בקונדיטוריה הזו מספר שעות בשבוע לשיחות "ברומו של עולם" עם בעל המקום ואח"כ מסתלק הביתה עם הסחורה כשלאיש הזה אין מושג בהשגחה, אין לאיש הזה לו את המפתחות של המקום ושל המקררים וכו'. מי שירצה יפנה אלי ואני אפנה אותו לרבנים בבאר שבע שיעידו על כך.
    והנה במערכת הבחירות הזו החליט הלנדאו הזה שהוא יוכל גם לההנות מהכספים הציוניים מעיריית ב"ש מתחת לשולחן, וכיצד? ברשימת "יהדות התורה" שובץ –  במקום השלישי, אדם בשם נגר שהוא קרובו ומקורבו של לנדאו והנגר הזה יהיה האיש שיוציא את כספי העירייה עבור לנדאו ה"סאטמריסט".
    לפני מספר שנים היה גם בחולון אדם שחי בבני ברק תחת החזות של "חסיד סאטמר" ומידי בחירות עירוניות הוא היה מתמודד –  בלא הצלחה כמובן, למועצת עיריית חולון, כ"נציג השכונות".
    בשכונת רמת אליהו בראשון לציון כיהן בעבר "רב שכונה" נשוא פנים בשם הרב יהודה יעקב. האיש אומנם היה חסיד סאטמר ומתוך אילוצי פרנסה הוא כיהן כ"רב שכונה" באישורו השנתי של הרב ווזנר מבני ברק. מנגד הוא מעולם לא דרך בבנין ה"מועצה הדתית" בראשל"צ למרות שלא פעם איימו    לפטרו –  בעיקר מצד איש מדון בשם ישעיהו מלכה , שמכהן גם כיום שם כ"ראש המועצה הדתית" מטעם ש"ס. הרב יהודה יעקב מעולם לא התערב בבחירות פוליטיות ולא ביקש מעולם עזרה וטובות מעסקני המפלגות השונות בראשל"צ. לאחר מותו החל להגיע לשכונת רמת אליהו בנו –  אליהו יעקב, תושב בני ברק וכמובן "חסיד סאטמר". האיש כפה את עצמו על עסקני המפלגות בעיר וביקשם להכתירו כ"הבן יורש". לכל מפלגה הוא הבטיח כי יקרא לתמוך בה בבחירות המוניציפאליות. פעילי המפלגות – שהכירו את האב ושמעו על השקפת חסידות סאטמר, הופתעו מדרכו האופורטוניסטית של הבן אך לבסוף  הכתירוהו , כל זאת ללא קבלת תקן ומשכורת מה"מועצה הדתית" בראשל"צ. בבחירות 2003 הגיעו לאותו אברך יעקב אליהו מספר עסקנים פוליטיים –  ממפלגות שונות בעיר, וביקשו ממנו שיפרע לפניהם את "שוטר ההתחייבות" שהבטיח , קר, תמיכה במפלגתם. הליצן נבהל וברח מהם כמאש והם כ"תמורה" הבאישו את ריחו וגרמו סופית ש"רב העיר" – הרב יהודה דוד וולפה, יתנגד להעברת תקן ומשכורת לאותו "חסיד סאטמר", שביקש גם לקבל תקציב עירוני לבנות מקווה בבית אביו המנוח, מקום שהפכו לבית מדרש (ללא שום פעילות כמובן...) ולימים הסתבר שהמקום היה גזול (לפחות בחציו...) מאחיו הגדול הגר בארה"ב והשייך לירושה הזו. כשאליהו יעקב העלה את תמיהתו לפני –  מדוע מבקשים ממנו עסקני המפלגות השונות לעשות דברים שאביו לא עשה, הסברתי לו כי בעוד אביו מעולם לא התחנף ולא הזדקק למפלגות הרי שהוא "הוכתר" על ידן ולכן עכשיו הם מבקשים את ה"תמורה" כסיוע פוליטי. אותו אליהו יעקב הוכיח את קלות הליכותיו גם בהסכמתו להופיע בערב של "כתיבת אותיות לספר תורה" על שם אביו ועל שם הרב הספרדי של השכונה הזו, במועדון ה"כיפות הסרוגות" ב"יום ירושלים" ולצד נואמים חילוניים – ציוניים. , וכל זאת בהאמינו כי במחווה כזה הוא יצליח להשיג את המשכורת והתקן מאנשי ה"כיפות הסרוגות" בראשל"צ. רק לאחר שהסיפור פורסם בעיתון "העדה" של ה"עדה החרדית" ולאליהו יעקב הובהר כי הסיפור יפורסם במודעות ביהדות החרדית בארץ ובעולם עם תצלום המודעה בה הוא מופיע כורח ב"יום ירושלים", אזי, הוא ביטל את הופעתו שם.
   עד כאן רק כמה מאלה העושים מעשה זמרי הציוני ומבקשים שכר כפינחס מסאטמר. לפני הבחירות המוניציפאליות עולים שוב ושוב ה"צלופחים" האופורטוניסטים הללו ובלי בושה מבקשים להסתופף בצל הציונות ולהיוותר בתחפושת ה"קנאית". אין לשמוע ל"רבנים" הללו משום שמי שמשקר בהשקפה בודאי שבהלכה ישנה את טעמו לפי האינטרס הרגעי.
                           "גדול הדור" עפ"י "סקרים" חילוניים
      עד לאן הדרדר דורנו למדנו באחרונה מכך שאתר אינטרנט בחזות "חרדית" , שלא מכבר הואשם בפלילים ואשר שורצים בו "מיטב" ה"שבבניקים" וה"שבבניקיות" ה"חרדים", ערך לפתע "סקר" מי יהיו "גדולי הדור" הבאים. זהו המחיר של הדור העלוב שלנו. תמו רגעי הקדושה והעמידה על הדת של כאלה שרק ה' יודע מתי יצמחו להושיע את ישראל, תם הדור שגדול הדור הקודם היה ממליך את ממשיכו ותם הדור שהמושגים "גדול הדור" לצד "קדושה" ו"יראת שמים" חופפים זה את זה. והנה הגענו לדור שבו ערוץ אינטרנט של צואת היהדות החרדית –  בבעלות וניהול של פרחחי דור חילוניים, הוא זה שמחליט וקובע מי יהיו "גדולי הדור" הבאים בערך כמו שמדור ספורט מגלה את "כישרונות הכדורגל" של ה"דורות הבאים" על מגרשי הכדורגל של קבוצות הילדים, הנערים והנוער. ואלה שהתפרסמו כבר אצל לבלרי הטומאה בטח כבר סירקו את בלוריתם וסידרו את זקנם לקראת היוםבו יהיו  "גדולי הדור הבאים". זו זוהמה שאין כמותה וזו תוצאת ה"תקשורת החרדית" שהיא מפקחת על "עולם התורה" במקום שהסדר יהיה להיפך".
                על פא"י ועל פופאי שנקראים "טוב" והם רק רע ומר
    לפני עשרות שנים מצחה צרה בישראל החרדית ששמה פא"י. היו אלה עסקנים קלי דעת שנטו לאידיאולוגיות הפוקרות של אירופה עפ"י רוח התקופה. פעם הם הלכו עם השמאל כשהאחרונים היו בראש התנועה הציונית ולימים הם פנו לימין הציוני ול"כיפות הסרוגות" כשהללו הפכו לדומיננטים בציונות. לא מעט יהודים תמימים טעו אחר אותם אופורטוניסטים וקונפורמיסטים שהתלבשו כמו "חרדים" לכל דבר. הם העלו אתת זעמם של גדולי ישראל ובין השאר הגה"צ ווסרמן הי"ד יצא נגדם ולימים הגרי"ז מבריסק המשיך במלחמה זו ומנע את צירופם לאגו"י. הם בנו קיבוצים בנוסח השמאלני כשהיו עם השמאל וכשפנו לימין הם בנו התנחלויות , הם ביטלו לא מעט מגדרי הצניעות החרדיים של נשות ישראל. הם פעלו ללא רבנים ולא פעם הגדירו עצמם בהגדרות פוקרות כמו "סוציאליסים". הם חפצו להתפשר ולהסכים ל"שרות לאומי" של בנות חרדיות ולא פעם שיתפו פעולה עם ה"ממזרחי" נגד החרדים. לימים הם התאחדו עם ה"כיפות הסרוגות" נגד החרדים, בדרך לפרלמנט הציוני ונגד אחד מראשיהם גם יצאו רבני ישראל ב"פולסא דנורא". לבסוף הם התאדו. רובם התמזגו באגו"י ומיעוטם ערקו ל"מזרחי". זה היה גורלה של פא"י – "פועלי אגודת ישראל". אבל כמו בסיפור של אגג העמלקי הרי שמספיק שאחד מצאצאי העסקנים של מפלגת "שעטנז" זו חי , אזי,  שסכנת המשך צמיחת העמלקים הרוחניים קיימת. כתבות תחקיר לא קטנות נערכו לאן נעלמו נכסי המפלגה הזו ומה הקשר בין היעלמותם למשפחת ורדיגר מי"ם – שאברהם ורדיגר היה אחרון הח"כים שלה (עד 1996). והנה לפני מספר שנים החלו לצוץ טומאות חדשות בציבור החרדי שמטרתן לקרר את עבודת ה' ולסחוף את היהדות החרדית לעבר הציונות. הטומאות הללו הופיעו בדמות רשימת ה"שבבניקים" שנקראת משום מה "טוב" וראשיתה במועצת ביתר ואח"כ גם בבית שמש ועכשיו ה"אמבה" הזו מתמודדת לעיריית י"ם. אז מה הקשר בינה לבין הצירעה והצרעת ההיסטורית ששמה פא"י? לקשר הזה קוראים חנוך ורדיגר.
     בשנים האחרונות התגלה כי ה"שבבניקים" של "טוב" –  פרחחים בלי השקפה חרדית וללא הנהגה רבנית ועם צניעות נשים פחותה מה"מזרחי", לא "צמחו" באויר אלא שאדם בשם חנוך ורדיגר הוא הכוח שמאחורי הטומאה הזו. חנוך ורדיגר הוא כמובן בנו של הישיש אברהם ורדיגר, הח"כ האחרון של פא"י ואותו חנוך ורדיגר מנסה כיום להחיות ולהעלות באוב את "פא"י ההיסטורית" וההיסטרית באדרת חדשה ו"מודרנית" שמתאימה להסכלה האנטי תורתית של המאה ה-21. זו אותה גברת עם אדרת שונה. שוב המרד ב"השקפות התורתיות הישנות". שוב הזזת הרועים והרבנים הצידה. שוב ההיצמדות להשקפות הגויים ולחילוניות הציונית ושוב הפלגנות כדי להחליש את היהדות החרדית. אייך אמר שלמה המלך – החכם באדם? אין חדש תחת השמש.
                                  עמר המר
    לאיש הזה –  שלמה עמר , אין שום בושה. גם כשהגר"ע יוסף מוטל בין חיים למוות הרי שהוא ממשיך כאיש רע את תככנותו וזאת כדי להפוך ל"גדול הדור" בחסות הציונים ולמוטט סופית את עם ישראל בהכנסת גויים ערלים ואנטישמים לתוכו. "רב המעללים" הזה אינו נרתע לרגע והמפלה שנחל בבחירות ל"רבנים הראשיים" היא רק מערכה קטנה בקרב גדול שהאיש הזה מנהל כדי להכניע סופית את ה"חרדיות" בישראל, ובמיוחד בקרב בני עדות המזרח. אין ספק שהוא אינו לבד וכי מנגנון שלם עומד מאחוריו. זהו מנגנון פוליטי אנטי דתי החפץ דרך ה"אורתודוכסיה" להנחיל "שולחן ערוך חדש" לעם ישראל והפוך את היהדות מ"דת אש למו" ל"ככל הגויים מחנה ישראל" – דהיינו, כעם נוכרי עפ"י "לאומניותו" ועפ"י "נוהלי המדינה" ולא עפ"י התורה. יש להיזהר מהאיש הזה –  שאלימות ושקר הן אמות המידה שלו.
  


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה