יום חמישי, 20 בספטמבר 2012

העסק ביש: חריש או חנטריש


בס"ד
   העסק ביש: חריש או חנטריש / הרב אליהו קאופמן
     סליחה רבותי על הכותרת אבל ישנם מצבים שבהם צריך לומר את האמת בהתרסה מלאה כדי שמה שלא נכנס  לראש בשפה פשוטה יכנס באופן אגרסיבי יותר. כבר מספר שנים ש"בשר התותחים" הציוני, קרי - היהדות החרדית, עבר הסבה, מהיותו מוצב בשטחי הכיבוש מול הפלשתינאים הועבר "חיל החלוץ" הזה לאזורי הישוב הערביים בישראל שלפני מלחמת 1967.
     מאמצע שנות ה-80 - עת החלו לצוץ בעלי תשובה לא מעטים והגידול החרדי החל , ברוך ה', לתת אותותיו כבר סימנו חילוניי הימין הציוני את ה"בעיה הדמוגרפית החרדית" והחלו לשלוח את החרדים מחוץ  למרכז הארץ ומן הערים החילוניות , שפעם היו דווקא קינים דתיים. הליכוד הציוני - זה שהחרדים הציונים כל כך אוהבים , ויותר מכך נהנים לחטוף ממנו סטירות, החל ביוזמת הקמתה של העיר עמנואל ואח"כ צצו מעלה עמוס, ביתר ותל ציון. למרות התנגדותם המפורשת של גדולי ישראל -  ובראשם הרב שך המנוח, להפיכת החרדים למתנחלים בעל כורחם, הרי שעסקנים לאומנים בלבוש חרדי ובשליחות פוקרי הימין הצליחו להטות את לב נצרכי הדיור האומללים לצאת למקומות שאליהם שום חילוני לא חפץ היה לצאת ורק מטורפי המתנחלים הרהיבו עוז לצאת לשם. משנות ה-90 הצטרפה העיר מודיעין עילית לרשימת ההתנחלויות הציוניות - חרדיות ומי יודע איזה עוד "ערים חרדיות" -  בשטחי הכיבוש,  היו נכונות לנו אלמלא נפלה משמים על הציונים ה"הקפאה" בבניית ההתנחלויות.
   מה שהיה מוזר - בראשית ההתנחלות החרדית- ציונית בשטחים הכבושים, היתה שתיקת השמאל הציוני. האחרונים שאגו שוב ושוב נגד כל מאחז של שלושה מתנחלים בשטחי הכיבוש אך לפתע השתתקו הללו כאשר מאות ואלפי חרדים נחתו בעמנואל, בביתר ובמודיעין עילית. הסיבה לשתיקה היתה רווחתם של אנשי השמאל מטרנספר החרדים מערי ישראל אל עבר שטחי הכיבוש. ה"מיזרחיסטים" - לדידם של אותם אנשי שמאל, היו עבורם יריב פוליטי אך לא אויב דמוגרפי, החרדים כן היו כאלה עבורם. אנחת רווחה פרצה מגרונות שמלאני ישראל כשהימניים שלחו את החרדים לשטחים הכבושים עם סיסמת ה"ההתיישבות החלוצית" שבפיהם. כאשר השמלאנים דיברו על "פינוי המתנחלים וההתנחלויות" כאמצעי לשלום עם הפלשתינאים הם התכוונו לפינוי "הכיפות הסרוגות" ויישוביהם אך קיוו שהחרדים אולי יישארו במדינה הפלשתינאית העתידית. המזימה היתה קונצנזואלית - הימין והשמאל החילוני גם יחד רצו לטרנספר  כמה שיותר חרדים מחוץ ל"מדינת ישראל" הציונית. החילוניים - כקונצנזוס אנטי דתי, מעוניינים גם לשלוח את החרדים לעימות ולנישול הערבים במקום לשלוח את בניהם ובנותיהם לחיות בגבול המריבה , ואח"כ גם לעלוז ולשמוח  כשיטענו כי "הדת היא האסון הפוליטי במזה"ת".
   מאחר ועסקנים קטני קומה, נמושות פוליטיות ושתולי הציונות מנהלים כיום את חיי החרדים ומביאים ומוציאים לבתי הרבנים הגדולים הרי שהפקרתה וגרושה של היהדות החרדית לשטחי מריבה וספר מתאפשרת בקלות. בשנים האחרונות החלה מעין "הקפאה" בשטחי הכיבוש הציונים ואז - כשחשבו החילוניים לאן לטרנספר את החרדים, הם שוב נזכרו בשטחי המריבה עם הערבים והפעם ב"שטחי הקו הירוק" שלפני מלחמת 1967. או - אז קמו ועלו תוכניות הערים חריש וכסיף. למי שאינו יודע הרי שואדי ערה - הנקרא גם ה"משולש הצפוני", מאוכלס באופן צפוף ורצוף בכפרים, בערים ובישובים ערביים קטנים וגדולים כאחד. כך למשל אפשר לציין שם את העיר אום אל פחם ומסביבה את ערה, ערעארה, כפר קרע,  כפר מייסר, בקה אל גרבייה ,אום אל כתף, ברטעה ועוד ישובים ערביים לא מעטים. בקום המדינה הציונית "עוברת" שם האזור ל"ואדי עירון" ומושבים וקיבוצים התנחלו על אדמות הערבים ועל יערות הסביבה (אין מדובר ב"אדמת טרשים", כפי שמשרד השיכון מנסה להוליך שולל את הציבור החרדי, בפרסומיו). לימים הפקיעה המדינה שוב ושוב אדמות ערביות מהאזור "לצורכי ביטחון" ולעוד תירוצים מהסוג הזה. המגמה היתה ברורה - לצמצם את הציבור הערבי כמה שיותר. היתה זו מדיניות ציונית כוללת שלא רק בודי ערה יושמה אלא כללה גם את הגליל, ה"משולש הדרומי"(איזור כפר קאסם, ג'לגו'ליה, טייבה וטירה) ואת הנגב הבדווי. מהפקעה להפקעה עלה המתח בקרב הציבור הערבי ולאחרונה - עם עליית רעיון ישוב העיר חריש, המתח הגיע לשיאו כשסכנת פיקוח נפש ממש מרחפת על החרדים שיבואו לגור שם.
    חריש הוקמה כבר בראשית שנות ה-80 כ"היאחזות נח"ל" שלא הצליחה ולימים תכננו במשרד השיכון להפכה לעיר חילונית במגמה להצר את צעדי הערבים. התוכנית הזו עלתה על שירטון ומלבד מתי מעט- מחוסרי אמצעים, לא הגיע לשם איש. כיום הישוב מונה כ-1300 נפש בלבד עם קבוצה חרדית הזויה שגורשה מחיפה בגלל אלימותה. כאשר התייאשו הציונים מישובה של העיר ע"י חילוניים הם החלו להעלות את החרדים כאמצעי לכך וכאשר הגיעה ה"הקפאה" בשטחי הכיבוש או- אז הופשר הקרח, ובמיוחד בעזרת מר אריאל אטיאס - שהפך לשר השיכון, וכמסורת ש"ס בעשור וחצי האחרון , הוא ושמפלגתו משמשים "יס מנים" לציונות ולהנחתותיה על היהדות החרדית, וכך החלו לדחוף המון חרדי תמים ומחוסר אמצעים להרפתקאת ההתנחלות החדשה על אדמות הערבים, והפעם בשטח ה"קו הירוק".
     מי שמכיר את תוכניות הבניה  העתידיות יודע גם כי כבר בשלב הראשון ינשקו בתי החרדים לבתי הכפרים אום אל כתף וברטעה. בכפרים הללו ומסביב כבר מתכוננים הערבים לבוא ה"חרדים המסוכנים". קשה לומר שאין להם על מה להסתמך כשהם מפחדים ה"קיצוניות החרדית". מלבד כל ההקצנה הפוליטית ביהדות החרדית - במיוחד ב"זכות" עסקניה (מפרוש , אלי ישי  ומוזס ועד לאייכלר ההפכפך כשניצל) הרי ששר השיכון , אריאל אטיאס, וראש מועצת חריש (ממונה), הרב ניסים דהן, הספיקו להתלהם במידה שגם כהנא ההיסטורי לא היה מתבייש בהתלהמות זו. אטיאס - צעיר פוחז וחסר דעת והשקפה תורתית החנוט בחליפת מנהלים , חזר שוב ושוב והודיע כי בואם של החרדים לואדי ערה הוא "לחסום את הערבים". ברור שמוג לב זה לא היה מקשקש את קשקושיו אלמלא הימין הציוני , הבריוני והפרו - מיסיונרי -  נוצרי היה לא רק עומד מאחוריו אלא ממש מנווט אותו ואף שם בפיו את דברי ההשתלחות שלו. עצוב הוא שיהודים חרדים - האמונים על "דרכי שלום" עם הנוכרים ועל אי התגרות בנוכרים הם אלה המובילים התלהמות פוקרת ואילו החילוניים מסתתרים מאחור וכמו בתיאטרון בובות החרדי - בובה יוצא הרע והחילוני הפשיסט יוצא ה"מתון". נתניהו וליברמן ממש מחחכים ידיים כשהם שומעים את התלהמותו של אטיאס ובמיוחד כאשר הם שומעים את תגובות הערבים והשמאל נגדו. הליכוד הפוקר והפרו מיסיונרי תפס  פרחחים "פריירים" שמוציאים לו את הערמונים מהאש.
    אבל ניסים דהן עולה על אטיאס בהתלהמותו ובטימטומו. האיש היה פעם ח"כ ושר הבריאות אך לאחר פרשת השקרים וההונאה המילולית של ח"כ מש"ס, יאיר פרץ, החליט הרב עובדיה יוסף להפטר גם מסרח עודף זה, כדי שש"ס לא תצלול לעוד שערורייה כבדה. דהן נתפס ע"י עיתונאים חילוניים בענייני צניעות שמאמר זה אינו סובלן וכך הודח מצמרת ש"ס. כשש שנים וחצי הוא ממונה על חריש וכל כולו טמטום וחילול ה'. תשובותיו  הן אידיאוטיות, תגובתו אימפלוסיבית וכל מילה שלו משחקת לידי השמאל ומקוממת את הערבים נגד החרדים. כך למשל הוא נשאל ע"י התושבים החילוניים מה יהיה עתידם בעיר חרדית והוא ענה - "תלכו לאבו מאזן". כאשר הערבים ביקשו להידבר עימו הוא דחה אותם באומרו "אתם חייתם כאן 400 שנה ועכשיו אנחנו נחיה כאן 400 שנה". ואילו לאלה ששואלים אותו לגבי בחירות דמוקרטיות למועצת הישוב הוא עונה בלשונו ה"רהוטה":"עכשיו המרוקאים שולטים כאן". את הכסיל הזה רוצה ש"ס להמליך על העיר העתידית חריש, עוד מחטף של שררה בדומה לליצן אחר של ש"ס  השולט באלעד - מזור, יצחק עידן שמו.
      וגם בסביבות חריש יהום הסער , תרתי משמע, וכל החילוניים שמסביב (רובם אנשי שמאל) מתארגנים נגד העיר ומביאים עימם תחמושת מכל הארץ במלחמתם בחרדים. אילו עסקני השיכון החרדים היו נוהגים בשיקול דעת תורתי וגם לומדים ומשננים כיצד לגשת לאוכלוסיה באזור אולי הדברים היו נראים אחרת אבל עסקני הפרא והטמטום ביהדות החרדית כבר עשורים שאינם הולכים לאורה של תורה אלא לאורו של הימין הציוני ואלה התוצאות.
    והנה ממש בימים אלה נוספה צרה חדשה ואלה הם ה"קליפות הסרוגות" ששמעו כי העיר עומדת להיבנות ודרשו גם הם את חלקם ועוד בעידוד השמאל וחילוניי האזור. ועכשיו מתנוסס לו שלט של ה"איחוד הלאומי" שהנה שכונתם עומדת להיבנות שם. ואלה - ה "איחוד הלאומי", באים לשם רק כדי לעורר פרובוקציות כהניסטיות ידועות ויעשו הכל כדי שדם ישפך שם ואוי ליהודי חרדי שבג'ונגל כזה הוא רוצה לנטוע את אוהלו ולחנך את משפחתו. ומנגד מדובר ב"דתיים" קלים שבקלים ואשר ההגדרה "חילוני" מתאימה להם יותר.
    ומי שאינו יודע מוזמן לראות בתמונות המצורפות כי העיר הזו תיבנה על קברי ישראל של בני העיר היהודית  הקדמונית (מימי בית שני) נרבעבא , שברחו מפוגרום היוונים מקיסריה. הקברים הללו התגלו  כבר לפני כשנה וחצי כעשרות מטרים בחורשה סמוכה לחריש הוותיקה. למקום הוזעקו ארגוני קברים אך "רשות העתיקות" ומשרד השיכון והבינוי של אטיאס גנבו את דעת כולם בשיטה הבאה. באחד מלילות החורף התבקשו הפועלים ללכת הביתה ובמקומם הגיעו ראשי "רשות העתיקות" וערכו במקום חפירה מהירה ומכולה לצידם. תושב מקומי הצליח לחמוק ולראות את כל ה"חפירה" הזו. הארכיאולוגים והפקידים הבכירים העמיסו במהירות שיא את כל העצמות שהיו במערות הקבורה על המכולה אך בחופזם שכחו מספר עצמות אדם שהסקרן מקומי שומר אותם באמתחתו. למחרת טענו משרד הבינוי והשיכון ו"צדיקי" "רשות העתיקות" כי "אלה לא מערות קבורה אלא מערות לאכסון מזון". וגם אכסנו מזון הרי שמסביב חיו בני אדם. את ארגוני הקברים הזהירו מגבוה כי "כאן מדובר בעניין בטחוני שעניין הקברים חייב להידחות מפניו". העניין ה"ביטחוני" הוא כמובן "יהוד ואדי ערה" ודחיקת האוכלוסייה הערבית.
     אחת מהקבוצות החסידיות שהתעניינה (ואולי עדיין מתעניינת...) בפרויקט היא חסידות "תולדות אהרון". רק המילים "חילול ה'" יכולות לבטא מצב בו בעיר לאומנית - עם ה"קליפות הסרוגות" של ה"איחוד הלאומי" ושאר החרדים הלאומנים יסתובבו יהודים הלבושים בלבוש כתונת הפסים של יוסף הצדיק. על כך אפשר רק לשאול מה לכהן קדוש בבית עלמין טמא? האם חסידות זו מוכנה לחיות על קברי אבות?! האם חסידות זו מוכנה לחנך את ילדיה באוירת התגרות בערבים ולצד החצי חילוניים של ה"איחוד הלאומי"?! האומנם מחירי הדירות - הזולות יחסית, העבירו יהודים טובים על דעתם עד ששכחו את דברי ה"ויואל משה" על הכסף הציוני ? האומנם בני חסידות זו מעוניינים להיות מונהגים ע"י העסקנים הדלים והאומללים בתורה , ביראת שמים ובמיוחד בהשקפה יהודית, של ש"ס!! צאו מהר והבדלו מן העדה הרעה הזו!
      ולסיום, סיפורי האגדות על מחיר דירה שבין 370 אלף ש"ח לשש מאות אלף הם בדותא. מרגע שבית המשפט הציוני פתח את המכרזים גם לחילוניים עלה מחיר הקרקע מאפס ומי שיגיש את ההצעה הגבוהה ביותר ירויח. מכאן שמחיר דירה ינוע מעבר לשמונה מאות ש"ח עד למעבר למיליון ש"ח וכך אירע בפרוייקט החדש שניבנה ברמת בית שמש א' לא מכבר.
     המאבק החרדי חייב להיות לדיור זול אך בתוככי הערים והישובים במרכז הארץ או באזורים יהודיים אחרים. חסימת הערבים אינה מצווה בימינו אך דחיקת מספר הפוקרים והסלבים היא מצווה שבהידור לצנוע קטרוג על ישראל.
   
    

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה