יום רביעי, 5 בספטמבר 2012

חריש עמוק בערביי ואדי ערה


בס"ד
 חריש עמוק בערביי ואדי ערה / הרב אליהו קאופמן
    אין ספק שמה שקורה בפרשת העיר חריש – בואדי ערה, היא יותר משערוריה. בשיטת ה"סלמה" החליטו "קברניטי המדינה" לחתוך עוד חלק מאדמות הערבים – פרטיות כציבוריות, בדרך לעצירת התפתחותם כאזרחים שווי זכויות ב"דמוקרטיה היחידה במזה"ת". גם ה"פשרה" שהעיר החדשה חריש תהיה פתוחה לכל וקטנה מהתכנון גם היא בעצם איננה אלא מכה לציבור הערבי , מכה  אמנם קטנה יותר מזו שנתניהו וליברמן רוצים להנחית דרך אריאל אטיאס וש"ס ב"עיר הגדולה חריש". מאז 1948 מוקמים בגליל ובמשולש הצפוני רק "מאחזים" חדשים, "בסיסים בטחונים" וכמובן "התיישבות עובדת"  והכל על חשבון הערבים. כבר לפני שני עשורים רצו ל"ייהד" את האזור עם 30  אלף חילוניים בחריש אך הללו לא הגיעו – אם משום העדפתם ערים חילוניות גדולות ועם משום גזענות אנטי ערבית. אבל עכשיו נמצא ה"פיתרון":"פלישתים בפלישתים". הבאתו של הציבור החרדי התמים ע"י משת"פיו מש"ס ומ"יהדות התורה".
  אלמלא קולות הקרב והעליהום של אריאל אטיאס ושל ניסים דהן - על עצירת ההתפתחות הערבית באזור על ידי החרדים, אולי אפשר היה לדבר על דו קיום עתידי בין ערבים לחרדים באזור אבל אותם שני הלאומנים הטיפשים רק העמיקו את הפער ויצרו שנאה גדולה יותר לחרדים בקרב הערבים. אין ספק שאטיאס וש"ס אינם אלא אמצעי בידי הלאומנים החילוניים של רוב הממסד הציוני להמשיך ולהצר את צעדי ההתפתחות הערבית בארץ, צעדים שהחלו כבר לפני מלחמת העולם הראשונה, עת הציונים צעדו פנימה - לארץ האבות שלא היתה שלהם. חבל רק שיהודים חרדים - שהציונות לא הטיבה גם עימם , הם האמצעי להצר את צעדי המיעוט הערבי.
  ובאשר לניסים דהן מש"ס - ראש מועצה מקומית ממונה למעלה משש שנים וחצי, הרי שעל "מליצי ההידברות עם הציבור החילוני" ו"דרכי הנועם" של ש"ס לסתום את פיותיהם בנושא ובמקום זאת  להעיף  הביתה את הדהן הזה , שלא פיתח את הישוב מאז מינויו ושמייעץ לתושבים שאינם מסכימים איתו "ללכת לגור אצל אבו מאזן".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה